שנת הקמה: 2005
אדריכל: סקורקא אדריכלים
"אין ספק כי המרכז הבינתחומי הקצה את האתר היפה ביותר בקמפוס עבור הקמת המבנה. החלל הציבורי הנפלא התוחם בין שתי חורשות, מאפשר להציע פעולה אדריכלית המנסחת עקרונות של קשר פנים חוץ באופן שונה מהמקובל במבני הוראה סטנדרטיים. המבנה חורג מתפקידו הפרטי כפקולטה למדעי המחשב ותקשורת, ולוקח חלק ביצירת תחום ציבורי בקנה מידה של כלל המקפוס. התכנית מאפשרת לשלב את חורשת הברושים וגן הפסלים ממזרח עם הרחוב הקיים (שיוצא מבניין אריסון לאודר דרך הקפיטריה) והטרסה המקורה שמלווה אותו, ביחד עם הלובי המרכזי הפתוח ועד חורשת הברושים ממערב והופכת את כלל המרחב ליחידת תכנון אחת במפלס הולכי הרגל. החיבור לקמפוס, הפתיחות והיצירה של החללים ה"כלל קמפוסאיים" מהווה בעיני את ההישג בתכנון והקמת המבנה שנדמה כי בגנטיקה שלו מוצפן הד.נ.א הבינתחומי."
-רועי ואדר סקר
התרומה של סמי עופר ז"ל הוענקה לבינתחומי כאשר בניית הבניין כבר כמעט הושלמה, דבר שחייב שינויים ברגע האחרון, כגון: בניית אולפן ההקלטה, אולפני הרדיו והמעבדות.
אפי ארזי ז"ל
התורם הראשון לבניין ארזי-עופר היה אפי ארזי ז"ל שבחר לתרום לבינתחומי בגלל רוח החדשנות והיזמות האופייניות למקום, אותו העדיף על פני מוסדות רבים אחרים שפנו אליו לתרומה גם כן. הקשר בין אפי ארזי לבינתחומי התחיל בשלב ראשון עם מלגות אפי.
מלגות אפי היו מיועדות לאנשים שהנתונים ההתחלתיים שלהם לא היו גבוהים והם נבחרו על בסיס מבחן שבדק את האישיות היזמית שלהם. המבחן נערך באמצעות ועדות קבלה מיוחדות ובשלב מסוים עם מכון פסיכולוגי חיצוני. הסיבה שאפי ארזי החליט על מלגות אפי לאנשים בעלי פוטנציאל יזמי הייתה נעוצה בסיפור החיים שלו עצמו.
ארזי סיים את התיכון בגיל 16 לאחר שצבע את דלת מנהל בית ספרו בצבע כחול ועסק במרתף ביתו בבניית גאדג׳טים ופחות בלימודים פורמליים. לאחר מכן נשלח לביה"ס הטכני של חיל האוויר בחיפה. לאחר סיום הצבא הוא נסע לארה"ב והגיש מועמדות ל-MIT ובבקשת הקבלה ציין שהוא בוגר "אקדמיית חיל האוויר הישראלי". כנראה שהבלוף הזה הצליח כי עובדה שלמרות הרקורד הקלוש שלו בתיכון הצליח ארזי להתקבל ל-MIT ולהיות חלק מקבוצת מחקר ופיתוח של החללית האמריקאית לירח ואף היה בצוות שפיתח אמצעי צילום בחללית.
ארזי, כמי שלא היה מתקבל לבינתחומי על סמך הנתונים שלו ובכל זאת היה מי שחולל את מהפיכת ההיי-טק הישראלית, חיפש אנשים הדומים לו שיתקבלו לבינתחומי. לבית הספר אכן התקבלו אנשים עם נתוני פתיחה אקדמיים פחות טובים אבל עם התכונות היזמיות הנחוצות.
השלב הבא בתרומת ארזי היה כשהחליט לתרום את הכסף לבניית בניין ללימודי מדעי המחשב. ארזי היה שותף לבחירה של האדריכל ובאופן שכל כך אופייני לאיש החדשן הזה בחר אדריכל צעיר ללא מוניטין.
נוצר בניין ייחודי כאשר על החזית המזרחית יש חומר בנייה שהובא לראשונה לארץ, כיסוי דמוי עץ שעשוי מנייר דחוס שיובא מספרד.
בזמן הקמת הבניין, ארזי כבר סבל ממחלת האלצהיימר, והלך ודעך. עם זאת, השלמת הבניין היתה הדבר האחרון שעוד התרכז בו ובכל הנוגע לבניין הוא נותר בהיר עד לפתיחה.
ההספד של פרופ' רייכמן לאפי ארזי ז"ל >
סמי עופר ז"ל
לקראת סיום בניית הבניין הוענקה התרומה של סמי עופר, בזכותה הוקם בית הספר לתקשורת ובו נבנו אולפן ההקלטה, אולפני הרדיו והמעבדות. לקראת פתיחת הבניין סמי עופר העניק לבינתחומי תרומה נוספת שאפשרה את המימון השוטף של האולפנים.
הקשר המיוחד שנוצר עם סמי עופר הוביל גם לייזום התכנית של סמי עופר למלגות לבוגרי השייטת. סמי עופר היה מעוניין לסייע לבוגרי השייטת ללמוד בבינתחומי. פרופ' רייכמן התחייב בפני סמי עופר שמסגרת קטגוריות הקבלה המיוחדות של הבינתחומי הרצליה תסייע בקבלת בוגרי השייטת ללימודים במרכז, ועופר סייע להם במימון הלימודים. בין סמי עופר לפרופ' רייכמן נוצרה ידידות אמיצה שנמשכה עד יומו האחרון של סמי עופר ז"ל.
ההספד של פרופ' רייכמן לסמי עופר ז"ל >
