שנת הקמה: 2000
אדריכל: עדה כרמי-מלמד
האדריכלית עדה כרמי-מלמד זכתה בפרס על תכנון בניין אריסון-לאודר, אשר זכה לתהודה בינלאומית והופיע במגזינים בינלאומיים נחשבים. הבניין משלב תפיסה אדריכלית שבאה לידי ביטוי בכל המבנים בקמפוס: גמר בטיח, כמחווה לאופי הבנייה באזור החוף, בו הגימור הדומיננטי הוא בטיח.
בנוסף, בתכנון של כרמי-מלמד יש רמיזה נוספת לבנייה האזורית הבאה לידי ביטוי בחצר הפנימית של הבניין ובשילוב של מעט אבן, מצד דרום. בבניין ישנם חללים ייחודיים ובכיוון צפון ישנו גימור זכוכית בו משתקפת הצמחייה היפהפיה של המרכז.
"מורכבות הפרוגראמה והשטח שנדרש עבור בית הספר למנהל עסקים ובית הספר לממשל, חרגו מן הנפחים המקובלים בקמפוס. על מנת להמשיך ולשמור על רוח המקום, על השקט הוויזואלי ועל קו הרקיע, חפרנו בור עמוק ו"שתלנו" את הבניין בתוכו. הטופוגרפיה החדשה שיצרנו, השקיפות, האור הטבעי והיחסים בין המימד הציבורי והפרטי היוו את מרכיבי התכנון העיקריים."
- עדה כרמי-מלמד
הרעיון מאחורי הבניין המשותף לבית הספר למנהל עסקים ובית הספר לממשל משקף את החזון של פרופ' רייכמן לבינתחומיות, והוא בא לידי ביטוי גם בכך שהסטודנטים לומדים בכל המבנים בקמפוס.
הבניין הוקם בסיוע תרומתם של משפחת אריסון ושל השגריר רונלד לאודר.
תד אריסון
שרי אריסון הגיעה בשנים הראשונות להקמת המרכז לפגישה עם פרופ' רייכמן, בפגישה סיפרה כי סיכמה עם אביה, תד אריסון, להעניק תרומות למספר פרויקטים גדולים ומשמעותיים ולכן, באה לשמוע על המרכז. בשיחה סיפר פרופ' רייכמן על התכניות לעתיד של אוניברסיטת רייכמן. שלושה שבועות לאחר השיחה הגיע מכתב ובו התחייבות להעניק תרומה לבניית בית הספר למנהל עסקים. המכתב היה הפתעה אדירה וכהוקרה החליט פרופ' רייכמן שלא רק המבנה יהיה על שם אריסון אלא גם בית הספר. ביום שבת חורפית אחת הגיע גם תד אריסון למרכז לסיור עם פרופ' רייכמן. בסיום הסיור נתן תד את ברכתו לצאת לדרך.
אירוע פתיחת בית ספר אריסון למנהל עסקים התקיים באודיטוריום איבצ'ר זמן רב לפני שהחלה בניית המבנה. אירוע שהיה מרגש במיוחד ותד אריסון, שהיה כבר חולה מאוד, הופיע בו ונאם. תד אמר שכאשר שואלים אותו איך הוא עשה את כספו, סכום שהוא גבוה יותר מאשר שהוא יכול לספור, הוא תמיד עונה שהוא לא מספר כי זה הסוד שלו. אך מכיוון שהמקום הזה נושא את שמו, הוא מוכן לגלות את הסוד לסטודנטים. הסוד, לדבריו, מתמצה במילה אחת – מצוינות. וכך הוא אמר לסטודנטים: 'אם אתם עושים משהו בחיים שלכם שהוא פחות ממצוין, לא תגיעו רחוק. כל מה שאתם עושים תעשו מצוין'. אריסון היה אחד הראשונים שדיבר על מסחר בינלאומי מה שהיום נהוג לכנות גלובליזציה. עוד אמר שהאתגר הגדול ביותר של בית-הספר הוא ההיבט העסקי הבינלאומי, קרי: ההשתלבות בשוק הגלובלי. 'הבה נהפוך', הוא אמר, 'את חומרי הגלם של העולם לחומרי הגלם שלנו, ואת שווקי העולם לשווקים שלנו'. בכך הוא קרא ליזמות בינלאומית, שישראל תהיה לא רק נמל הבית שלה, אלא מרכז ייצור, פיתוח וספק של מקומות עבודה מתוחכמים. אריסון טען שניתן לעשות זאת רק על ידי הכשרה של הדור הבא, שהדור הצעיר יחיה בארץ אך יעשה עסקים בכל העולם. התפיסה הזו הושרשה מאז במורשת אוניברסיטת רייכמן. באותו מעמד הוקרנו בפני הסטודנטים הברכות של בי"ס וורטון ומכאן החל הקשר רב השנים עם בי"ס וורטון.
נאומו של תד אריסון בטקס חנוכת בית ספר אריסון למנהל עסקים - אפריל 1998 >
נאומו של פרופ' רייכמן בטקס חנוכת בית ספר אריסון למנהל עסקים - אפריל 1998 >
השגריר רונלד לאודר
השגריר רונלד לאודר התלבט ממושכות האם לתרום ללימודי מדעי המחשב או ללימודי ממשל באוניברסיטת רייכמן. בסופו של דבר, החליט שהוא רואה חשיבות רבה במנהיגות הציבורית העתידית בישראל והחליט לתרום לבית הספר לממשל. לאודר ליווה את ביה"ס במשך השנים הראשונות להקמתו והקפיד להיפגש עם סטודנטים מצטיינים של ביה"ס.
כשהגיעה התרומה מלאודר סוכם עמו ועם משפחת אריסון שהבניין יהיה בניין משותף לבית הספר למנהל עסקים ולבית הספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה. הרעיון מאחורי הבניין המשותף משקף את החזון של פרופ' רייכמן לבינתחומיות והרחבת אופקים, ואכן גם באופן פיזי הסטודנטים לומדים בכל המבנים בקמפוס.
בניין אריסון-לאודר גם מהווה בית לשני מכוני הדגל של אוניברסיטת רייכמן IPS ו-ICT שעורכים את הכנסים הבינלאומיים החשובים בתחומם בעולם. ייעודו של המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בבי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה הוא לסייע בגיבוש המלצות למדיניות בנושאים בעלי חשיבות לביטחון הלאומי, בדגש על התחום האסטרטגי, מדיניות החוץ והקשרים הבינלאומיים, כמו גם המודיעין ומגמות בעם היהודי. כמכון מוכוון מדיניות, משמש IPS אכסניה לדעות ולרעיונות מגוונים ושיטת עבודתו היא בדרך הגישה הבינתחומית, העדפת המבט לעתיד, בחינת נושאים בהקשרים רחבים והבאתם לכלל אינטגרציה. המכון מכנס צוותי חשיבה, מזמן מפגשי מומחים ועורך ימי עיון ודיונים. מדי שנה מאז שנת 2000 מקיים המכון את כנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי. זהו כנס בינלאומי בו מתארחים הן אנשי ממשל ואקדמיה בכירים בתחומי החוץ, הביטחון, הכלכלה והחברה בישראל והן נציגים ממדינות זרות.
המכון למדיניות נגד טרור (ICT) בבי"ס לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, פועל לפיתוח מדיניות ציבורית חדשנית ביחס לבעיית הטרור העולמי, באמצעות מחקר יישומי של תופעת הטרור ודרכי ההתמודדות עמה, המכון יצר דיסציפלינה חדשה בתחום הטרור. המכון שם לו למטרה לחקור את נושא ההתמודדות המוראלית–פסיכולוגית עם הטרור ולגבש המלצות, אשר מחד יצמצמו את האפקטיביות של אסטרטגיית הטרור, ומאידך יסייעו בחיזוק כושר העמידה של הציבור אל מול תופעה זו. המכון מקיים מידי שנה את הכנס החשוב ביותר בעולם בנושא הלוחמה בטרור בהשתתפות מומחים מכל העולם.
