שנת הקמה: 2013
אדריכל: סקורקא אדריכלים
בימי הצבא מבנה ההאנגר שימש כסככת טיפולים לרכב. זהו מבנה היסטורי בתולדות המרכז.
בשנת 1998 כשהגיעה הבשורה שהמועצה להשכלה גבוהה מכירה בתואר האקדמי של הבינתחומי הרצליה, כל הסטודנטים והסגל נדחקו לתוך מבנה ההאנגר המקורי ושרו את ביצוע הבכורה העולמי להמנון הבינתחומי.
בשנת 2012 התעוררה בעיית מצוקת המקום בקמפוס ועלה הרעיון להסב את ההאנגר, ששימש עד אז כמחסן, למבנה כיתות חדש. המרכז החל בדין ודברים עם עיריית הרצליה, ובו בזמן הגיע לדיונים ארז אפרתי, ארכיטקט צעיר, שהציע לקבל רישיון על פי תכנית תמ"א 38 המאפשרת חיזוק מבנים קיימים מפני רעידות אדמה וכך התקבל הרישיון לשיפוץ ההאנגר שהוסב לכיתות לימוד.
"קל היה להתאהב ברעיון של הסבת ההאנגר למבנה כיתות. מחד, למבנה חתך קונסטרוקטיבי נפלא ומיקום מושלם בכניסה למקפוס, ומאידך הדרישה לבצע את הפרוייקט ללא חריגה מהקונטור הקיים (לרבות מתן פתרון למערכות האלקטרומכאניות) הציבה אתגר לא פשוט. בבסיס התכנון קבענו כי משמרים ומפתחים את הדימוי "התעשייתי" של המבנה הקיים בכל הנוגע לטיפול בחזיתות, על ידי הדגשת אלמנטי הבטון הורטיקאליים ובפיתוח שפה תעשייתית למכלולי האולמות על ידי שימוש בתקרות חשופות צבועות בשחור, תקרות תותב מרשת ועוד אלמנטים שאינם שכיחים בבינתחומי. המערכות האלקטרומכאניות "נבלעו" בגלריה שנוצרה תודות לחתך הנדיב וכוסו במערכת רפפות פלדה. הטרנספורמציה הדרמטית ממבנה אחסנה נטוש למחצה למבנה כיתות שוקק התבצעה ביעילות ובדיוק רב ולעיתים נדמה כי מאז ומעולם מבנה הכיתות היה שם."
-רועי ואדר סקר
