מיקום המבנה נבחר מתוך מחשבה על הצמיחה העתידית של הבינתחומי ומתוך מגבלת שטח. בבניין יש תביעת אצבע מאוד ברורה של האדריכל משה צור שנוהג "לשבור" את הבניינים שלו, והבניין אכן בנוי כשלושה גושים שונים המחוברים במעברים "מרחפים". בניית הבניין התאפשרה בזכות תרומות של החברה לישראל, כיל ובזן; תורם בעילום שם; וכן אדמות ינקין.
שנת הקמה: 2010
אדריכל: משה צור
אדמות ינקין: בשנות ה- 20 של המאה ה- 20 היה תעשיין אמריקאי שהיה מעורב בגאולת קרקעות באזור הביצה בהרצליה. שנים רבות לאחר מכן שלושת ילדיו, שהיו כבר בגילאים מבוגרים, הסכימו לתרום את הקרקע לבינתחומי. הקרקע בינתיים עברה תהליך של תב"ע ולכן ניתן היה להקים עליה בתי מגורים.
"תוכנן כבנין קצה למתחם הקמפוס, חלוקתו לשני אגפים המאוחדים במערך תנועה שקוף, עונה על הצורך לחבר באמצעות המבנה את חללי פנים הקמפוס הציבוריים ואת סביבתו העירונית המתפתחת, תוך מבט פתוח אל העיר ומתוך העיר אל הקמפוס."
-משה צור