Accessibility menu
-
Ruthie Hostovsky is the program director at the clinic for housing rights and urban development at IDC Herzliya. Ruthie worked as an audit manager at the Office of the State Comptroller of Israel, as an attorney at the Hotline for Migrant Workers and at Smadar Ben Natan Law office, an Israeli human rights law firm. In addition, Ruthie worked as a clinical instructor at the Patient's Rights Law Clinic at the College of Management Academic Studies. Ruthie has an LL.M. in International Human Rights Law from Northwestern University and an LL.B. from Tel Aviv University.
The clinic for housing rights and urban development in association with the Gazith Globe institute for real estate research:
The clinic integrates knowledge in the fields of law, planning, and real estate and community organization. The students will acquire unique knowledge in housing rights in Israel and in the field of urban renovation, which is one of the most important and complicated issues the Parliament, the Government, Planning institutes, local municipalities, households and the courts are facing these days. Students will take part in different assignments associated with planning and implementing plans of urban renovation from the viewpoint of the tenants and the local municipality. The students will advise and assist tenants in neighborhoods going through a process of urban renovation in the decision making and negotiating processes. In addition, the students will act to form policies for urban renovation that will keep the rights and interests of the residents before the planning committees, the local municipal authorities and on a national parliamentary level. Moreover, the students will advise and represent tenants of public housing and residents who are entitled to public housing.
-
"תפקידו של בית המשפט בקביעת קריטריונים לצורך מימוש הזכות לקבלת שירותי בריאות בזמן ובמרחק סבירים", מעשי משפט, כרך ח', עמוד 147, 2016. חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי שירותי הבריאות הציבוריים יינתנו בזמן סביר ובמרחק סביר. אף על פי כן, עד ליום זה, לא גובשו קריטריונים המגדירים מהי אותה סבירות. בשל כך נפגעת נגישותם של רבים מתושבי ישראל לזכותם החוקית לשירותי בריאות, לעתים עד כדי פגיעה חוקתית בזכותם לשלמות הגוף, או בזכותם לשוויון. זאת מאחר שהנפגעים העיקריים מאי־קביעת קריטריונים הם תושבי הפריפריה ואוכלוסיות מעוטות יכולת,שאינן יכולות לרכוש שירותי בריאות פרטיים. במאמר נטען כי מאחר שהמחוקק ומשרד הבריאות בחרו שלא לקבוע קריטריונים, יציקת התוכן למושג הסבירות שקובע החוק נשארה בתחום סמכותם של בתי המשפט. המאמר מציג את הפסיקה המועטה בתחום זה בבתי הדין לעבודה ובבתי המשפט ומראה את הסתייגותם מפסיקה עקרונית המקדמת את טובת הכלל והיצמדותם למקרה הפרטני המובא בפניהם. לאור תמונת המצב הקיימת, מסקנת המאמר היא כי רק יצירת מנגנון שיעלה את מספר התיקים שבהם יידרש בית הדין לעבודה לפסוק, יוביל לגיבוש אמות מידה לזמן ולמרחק סבירים, שלהן קופות החולים תהיינה מחויבות.