השפעת המלחמה בעזה על עתיד הדמוקרטיה בישראל

שבעה חודשים לאחר ה-7/10 – היום השחור בחייה של מדינת ישראל – נתכנס כדי להעריך את השפעותיה של המלחמה על המערכת הפוליטית, החברה והדמוקרטיה שלנו. הדיונים בכנס ינתחו את העמדות הערכיות והפוליטיות של הציבור בישראל ויתבססו על הממצאים בסקרי המכון לחירות ואחריות, לפני המלחמה ולאחריה. הכנס יהיה בן שלושה מושבים. המושב הראשון יעסוק בהשפעת המלחמה על אמון הציבור בשלטון, הקיטוב הפוליטי והמחויבות למשטר הדמוקרטי בישראל. סקרי המכון בתקופת המלחמה מצביעים על העמקת אי האמון ברשויות הפוליטיות; על המשך הקיטוב הפוליטי העז והעוינות בין ימין ושמאל; ועל עלייה בשיעור הישראלים שמוכנים לתמוך במנהיג בעל נטיות לא דמוקרטיות. המושב ידון בהשלכותיהן של מגמות אלה. המושב השני יעסוק בכרסום התמיכה הציבורית בחופש הביטוי והמחאה. במהלך המלחמה אנו עדים להתנגדות ציבורית לביטויים מעוררי מחלוקת, כגון הבעת הזדהות עם תושבי עזה או הטלת האשם למחדל ה-7 באוקטובר על ראש הממשלה נתניהו. בנוסף, קטנה סובלנות הציבור לביקורת על המדינה מצד ארגוני החברה האזרחית. המושב ידון בהשלכות של מגמות אלה על עתידה של חירות הביטוי בדמוקרטיה הישראלית. המושב השלישי יעסוק ביחסי יהודים-ערבים בישראל מאז פרוץ המלחמה. המלחמה חיזקה תפיסות לאומניות בציבור היהודי, הביאה לנסיגה בשיעור היהודים התומכים בשוויון זכויות לאזרחים הערבים, ואפילו הגבירה את התמיכה בשלילת זכויות מערבים. בנוסף, אזרחים יהודים מגלים פחות רצון לקיים אינטראקציה אישית עם ערבים (למשל, לקבל שירות מבעל מקצוע ערבי). האזרחים הערבים, מצידם, חוששים מיחסם של היהודים אליהם. מושב זה יעריך את חומרת הפגיעה בדו-קיום היהודי-ערבי בישראל בעקבות המלחמה.