אנחנו חיים על סף מהפכת הייצור הבאה. השינויים המתרחשים בפעילות התעשייה והייצור הינם חסרי תקדים מבחינת היקף ורמות ההשפעה שלהם. בשנים הקרובות, ההתפתחויות הטכנולוגיות צפויות להתרחב ולשנות באופן בלתי הפיך את מבנה המשרות וצורות הייצור במשק. מגמות אלה מפעילות לחץ הולך וגדל על קובעי המדיניות בכל הקשור למאפייני ההשקעה בהון אנושי ומקצועי והשפעתם על המשק והחברה. שינויים ניכרים אלו עוררו בקרב חוקרים ואנשי מדיניות רבים חששות מפני אבטלה המונית, תופעות חדשות של עוני והתרחבות אי-השוויון בחברה. במהלך השנים נעשה ניסיון להתחקות אחר מגמות השינוי במאפייני העבודה, מבנה המקצועות והשפעתם על הרכב העובדים, היצע ההון האנושי במשק.

מחקרם של Frey and Osborn (2013), העוסק בניתוח הסיכון לאוטומציה שאליו עובדים חשופים, מצא כי 47% מהעובדים בארה"ב מועסקים במקצועות בסיכון גבוה לאוטומציה.  בעקבותיו החל שיח מדיניות על אודות הדרכים להתמודדות עם התמורות העתידיות במשק והמענים שיש לאמץ אל מול הסיכונים שאליהם העובדים חשופים. רבים תוהים האם אנו ניצבים בפני שינויים דרמטיים בשוק העבודה הדורשים את אימוצה של פרדיגמה חדשה, או אלה תהליכים אינקרמנטליים הדורשים תיקון והתאמה.

עד כה, הממצאים שנאספו מהשדה מצביעים על כך שהשפעת השינויים הטכנולוגיים על סך התעסוקה הינה מועטה וחלקם של המקצועות שנעלמו אינו משמעותי במונחי כלל שוק העבודה. ניתוח התפתחותי של המקצועות מצביע על כך שרבים מהמקצועות לא נעלמו אלא השתנו. משמעות הדברים, הרכב המיומנויות הנדרשות מהעובדים ומאפייני העבודה לבשו צורות חדשות אולם המהות המקצועית, קרי, מטרת הפעולה, נשתמרה. במונחי מדיניות משמעות הדברים היא אימוצה של מדיניות מערכתית ארוכת טווח ושקולה המנתחת את כיווני ההתפתחות בשוק העבודה.

בשנים האחרונות, מדינות מערביות רבות אימצו מדיניות ששמה דגש על השקעה רציפה בהון אנושי וטיפוח כוח אדם איכותי בעל מיומנויות וכישורים גבוהים. ההנחה הייתה שמדיניות זו עשויה לספק מענה לביקוש המתמשך של תעשיות מתקדמות לכוח אדם מקצועי עדכני ואיכותי, תוך מתן מענה לסיכונים שאליהם עובדים במקצועות השונים חשופים. כך, ההשקעה (הציבורית והפרטית) בעובדים מיומנים, ובתוך כך הלמידה לאורך החיים (Lifelong Learning), הפכה למענה המרכזי שבאמצעותו התמודדו מדינות מערביות רבות עם השינויים ועם מגמות האוטומציה המתרחבות.

מדינת ישראל נדרשת אף היא לאמץ מדיניות המספקת מענה לשינויים בשוק העבודה וליישם מדיניות המעודדת השקעה ופיתוח הון אנושי איכותי, זמין וגמיש המותאם לצרכים המשתנים במשק. האם הלמידה לאורך החיים תספק את המענה הנדרש לחוסר היציבות בתעסוקה ולשינויים בהרכב המבוקש של מיומנויות?

נייר מדיניות זה מבקש לספק תשתית ידע לקובעי החלטות בסוגיה זו. הנייר מציג ניתוח נתונים וסקירה ספרותית רחבה הבוחנת את מהות השינויים שהתרחשו בשוק העבודה הישראלי, ואת התנאים הנדרשים ליישום מדיניות למידה לאורך החיים כמענה לאתגרים של המשק.

המסקנה העיקרית של נייר מדיניות זה היא שטרם אימוצה של תוכנית ל"למידה לאורך החיים" יש להבטיח את ביסוסה וחיזוקה של מערכת הכשרה מקצועית וטכנולוגית בישראל, בכל רבדיה ובכל שלביה. יש לעשות זאת באמצעות הגדלת ההשקעה בהון אנושי מקצועי, בניית סולם השכלה טכנולוגי, בניית מסדי מידע והכוון מקצועי ובניית כלי אבחון, הערכה והסמכה מקצועיים.