רשות הרגולציה: יעדים, כלים ומסגרת עבודה

מחברים: שרית מנחם-כרמי ואסף אילת

חוק עקרונות האסדרה (הרגולציה), שחוקק במסגרת חוק ההסדרים בנובמבר 2021, מורה בין היתר על הקמתה של רשות האסדרה (Regulatory Oversight Body, ROB) שתרכז את מאמצי הממשלה לטיוב רגולציה, כפי שקיים במדינות מתקדמות ובהמשך להמלצת ארגון ה-OECD (a2017). רשות האסדרה (להלן: רשות הרגולציה) נמצאת בהקמה וצפויה להתחיל לפעול לכל המאוחר בינואר 2023.

 

נייר מדיניות זה מתאר את הכלים שעומדים לרשות רשות הרגולציה; את מסגרות העבודה המומלצות עבור הרשות ואת תחומי הפעולה הנדרשים כדי לקדם רגולציה מיטבית בישראל. אנו רואים במסגרות עבודה יעילות עם יעדים מדידים מוגדרים מפתח להצלחת הרשות בשל אופי העבודה הצפוי – ייעוץ וליווי מקצועי של משרדי הממשלה והרגולטורים בתהליכי קביעה וטיוב רגולציה והפחתת הבירוקרטיה. עבודה לא יעילה של רשות הרגולציה עלולה לסרבל את תהליכי העבודה הפנים-ממשלתיים ולייצר חוסר שיתוף פעולה מצד משרדי הממשלה.רשות רגולציה עם מסגרות עבודה יעילות ויעדים מוגדרים יכולה לחולל שינוי יסודי בתפיסת הרגולציה בישראל והפחתת הבירוקרטיה – תהליכים שיפחיתו את עלות ההון למגזר העסקי יתרמו לגידול בהשקעות הפרטיות, גידול בפריון העבודה והפחתת יוקר המחיה.

 

חשיבותה של רגולציה איכותית, המשיגה את יעדי הרגולציה בעלויות בירוקרטיות נמוכות, מעודדת יזמות, השקעות ותעסוקה, מודגשת בעידן הכלכלה הגלובלית שבו מדינות רבות מתחרות על משיכת עסקים והשקעות מכל המקורות, מקומיים וזרים. ממדדים בינלאומיים המדרגים את איכות הרגולציה עולה כי כיום יש בישראל רגולציה עודפת. כך, למשל, קיימת בישראל רגולציה מחמירה בכל הקשור לכניסה של חברות זרות (מדד ה-STRI של ה-OECD, מקום 34 מתוך 37). איכותה הירודה של הבירוקרטיה מודגשת בנתוני מדד קלות עשיית העסקים (Doing Business), לפיהם משך הזמן להשלמת תהליכים עסקיים שכיחים ארוך בישראל בהשוואה למדינות הסמן.

 

האתגר הגדול בתהליכי טיוב רגולציה והפחתת הבירוקרטיה הוא התמודדות עם מלאי הרגולציה והבירוקרטיה שהצטבר על פני השנים, זאת לצד בקרה על זרם הרגולציה הנכנס. המפתח להפחתת מלאי הבירוקרטיה הוא מדידה שיטתית, מקצועית ומבוקרת של עלות הציות להליכי רגולציה מרכזיים והבירוקרטיה הנדרשת בגינם בשיטת ה-SCM וקביעת יעדים להפחתה. ללא מדידה וקביעת יעדים ישנו קושי ניכר בכימות הנטל הרגולטורי ובתיעדוף הנושאים לטיפול. כך עולה, בין השאר, מניסיונן של מדינות אחרות שיישמו תוכניות להפחתת הנטל הבירוקרטי לעסקים.

 

בחוק נקבעו מנגנונים לעניין זה, לרבות תקופות נדרשות להעברת מענה ואישור בשתיקה ככל שלא ניתן מענה.

 

"מדינות הסמן" (benchmark) הן מדינות בסדר הגודל של ישראל מבחינת האוכלוסייה ודומות לה מבחינת אופי הצמיחה, הנשען על הון אנושי, אבל יש בהן רמת תוצר לנפש ופריון גבוהים יותר, ושיעורי עוני נמוכים יותר. קבוצת מדינות זו כוללת את אוסטריה, דנמרק, פינלנד, הולנד ושוודיה, שלכולן רמת תוצר לנפש הגבוהה ממוצע ה- OECDוכן שיעורי עוני נמוכים. אנו סבורים כי ממוצע ה-OECD אינו היעד הנכון לשאוף אליו, מכיוון שהוא מושפע גם ממדינות עניות יחסית. הנוכחות של מדינות אלו במדד אינה צריכה להשפיע לדעתנו על השאיפות של ישראל; ישראל צריכה לשאוף להידמות למדינות המובילות באירופה.

 

מודל ה-SCM (Standard Cost Model) הוא המודל הרווח ביותר למדידת עלות הבירוקרטיה, אשר אומץ כמתודולוגיה אחידה על ידי ארגון ה-OECD והאיחוד האירופי. המודל מתבסס על פירוק החקיקה לחובות מידע, ומדידת הזמן והעלות הנדרשים למילוי כל חובת מידע. למידע נוסף וסקירה בנושא ראו סומקין (2020).