מהן המיומנויות הנדרשות מעובדי ההייטק

ניראון חשאי, סרגיי סומקין ורונן ניר

נייר מדיניות זה נערך לבקשת קרן טראמפ ובא לבחון מהן המיומנויות המקצועיות הנדרשות מעובדי ההייטק במדינת ישראל. בעבודה זו מיפינו את המסלול שעובר צעיר במדינת ישראל מלימודי התיכון, דרך הצבא והאקדמיה ועד להשמה בחברת הייטק; אילו כישורים רוכשים הצעירים במהלך התקופה הזו, ועד כמה כישורים אלה יכולים לנבא את השתלבותם העתידית במשלחי יד טכנולוגיים (משלחי יד הייטק) ככלל, ובענף ההייטק בפרט. לראשונה, בחנו גם את הכישורים והמאפיינים במקצועות הצמיחה (המקצועות העסקיים בענף ההייטק) שחשיבותם היחסית הולכת וגדלה. כדי לענות על שאלת המחקר בחנו שלושה אספקטים עיקריים:

  • מהם משלחי היד בחברות ההייטק שהביקוש אליהם גדל?
  • מהן המיומנויות הנדרשות במשלחי יד מבוקשים?
  • מהם ההבדלים במיומנויות המקצועיות כאשר משווים בין משלחי היד השונים ובין סוגים שונים של חברות?

נייר זה מסכם את כלל תוצאות המחקר. לצורך המחקר השתמשנו במאגרי המידע הבאים: סקרי כוח אדם של הלמ"ס לשנים 2012–2021, נתונים מנהליים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) עבור ילידי השנים 1980–1989, וכן ערכנו סקר עצמאי בקרב למעלה מ-600 עובדי הייטק. על בסיס הנתונים דלעיל מיפינו מגמות מרכזיות בשוק התעסוקה הטכנולוגי, פיתחנו מודלים לבחינת המתאם בין כישורים ומיומנויות שונים לבין הסיכוי להשתלבות בשוק תעסוקה זה במשרות מחקר ופיתוח ובמשרות צמיחה, וגיבשנו רשימת המלצות מדיניות ונושאים להעמקה בהמשך המחקר.
להלן הממצאים המרכזיים של המחקר:

  • בשנים 2017–2021 חלה עלייה ניכרת במספר המועסקים בענף ההייטק (קצב גידול שנתי של 6.7%) אל מול העלייה הקטנה בכוח אדם ביתר ענפי הכלכלה (קצב גידול שנתי של 0.4%) ובכלל המשק (קצב גידול שנתי של כ-1.0%). קצב הגידול השנתי בענף הייטק במשרות מו"פ ובמשרות צמיחה עמד על כ-8.5% וכ-5.0%, בהתאמה.
  • מקור העלייה במספר המועסקים בענף ההייטק הוא העלייה הניכרת של מספר המועסקים במשלחי יד הייטק המתאפיינים בכישורים מקצועיים טכנולוגיים גבוהים אשר מאפשרים לעסוק בפעילות עתירת ידע שמתבצעת בעיקר בענף ההייטק (לרשימת משלחי היד הייטק ראו נספח א). קצב הגידול במספר המועסקים במשלחי יד הייטק עמד על כ-6.3%, כ-9.1% בענף ההייטק וכ-3.4% ביתר ענפי הכלכלה. עלייה ניכרת זו במועסקים במשלחי יד הייטק לענפים אחרים במשק משמעותה עלייה בפריון העבודה (תוצר לשעת עבודה) בענפים שאינם ענף ההייטק.
  • העלייה הניכרת במספר המועסקים במשלחי יד הייטק מקורה בעלייה ניכרת בהשתלבות של המועסקים בכל קבוצות הגיל במשלחי יד הייטק. בין השנים 2017–2021 עלה מספר המועסקים במשלחי יד הייטק בקבוצות גיל 25–29, 30–34, 35–44 ו-45–64 במצטבר בכ-21%, כ-32%, כ-20% וכ-35%, בהתאמה. בקבוצת גיל 30–34 הגיע שיעור המועסקים במשלחי יד הייטק לכ-19%. תופעה זו מלמדת כי אנחנו נמצאים בתהליך של האצה בגידול במשלחי יד אלו.
  • העלייה בשיעור המועסקים במשלחי יד הייטק תורמת בתורה לגידול במספר המועסקים בענפי ההייטק. בין השנים 2017–2021 עלה מספר המועסקים בענף ההייטק בקבוצות גיל 25–29, 30–34, 35–44, 45–64 במצטבר בכ-29%, כ-36%, כ-18% וכ-39%, בהתאמה. אחוז המועסקים בענף ההייטק בקבוצת גיל 25–29 עלה מכ-8% ב-2017 לכ-11% ב-2021, בקבוצת גיל 30–34 מכ-11% ב-2017 לכ-14% ב-2021, בקבוצת גיל 35–44 מכ-11% ב-2017 לכ-12% ב-2021 ובקבוצת גיל 45–64 מכ-7% ב-2017 לכ-9% ב-2021.
  • בעוד שכשני שליש (כ-65%) מהמצטרפים החדשים לענף ההייטק עוסקים במשרות מחקר ופיתוח, כשליש (כ-31%) מהמצטרפים מועסק במשרות צמיחה: ניהול מוצר ובינה עסקית (BI), שיווק ומכירות, כספים, משפטים ותפעול.
  • המגמות החיוביות במספר המועסקים במשלחי יד הייטק וענף ההייטק הביאו לכך שמספר המועסקים בעלי "מיומנויות הייטק" (קבוצה מאוחדת של מועסקים במשלחי יד הייטק ובענף ההייטק) הגיע ב-2021 לכ-555.5 אלף, ושיעורם מכלל המועסקים במשק הגיע לכ-17.6%.
  • בהשוואה בינלאומית, למדינות אירופה יש תוכניות שאפתניות עם יעדים ברורים ותקציבים להעלאת מספר המועסקים במשלחי יד ICT, שבמידה שיצליחו יקטינו במידה רבה את הפער מול מדינת ישראל. על מנת לשמר את הפער בשיעור המועסקים במשלחי יד הייטק שיש לישראל כיום המלצתנו היא לקבוע יעד לשיעור המועסקים בעלי מיומנויות הייטק בכלל, ולשיעור המועסקים במשלחי היד הייטק בפרט, לשנת 2035.
  • המחקר זיהה באופן ברור את סף הכניסה הגבוה לתעשייה בדגש על חשיבות התואר האקדמי כתנאי מקדים להשתלבות בתעשיית ההייטק – כ-85%–90% מהמועסקים בהייטק הם בעלי תואר אקדמי.
    המחקר מצא מתאם גבוה בין לימודי מתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב ברמה של 5 יח"ל ואנגלית ברמה של שפת אם להשתלבות בתעסוקה בהייטק. לאור זאת, יצרנו הגדרה ל"בגרות הייטק" – הרכב בגרות הכולל: 5 יח' מתמטיקה ו-5 יח' אנגלית, ובנוסף, או 5 יח' פיזיקה או 5 יח' מדעי המחשב.
  • כמות בוגרי בגרות הייטק (שנמצאת במתאם גבוה להעסקה בתפקידי מחקר ופיתוח, ניהול מוצר ובינה עסקית) נמצאת בעלייה, אבל ייתכן ששיעור בעלי בגרות הייטק אינו גבוה מספיק כדי לתמוך ביעד שיעור המועסקים במשלחי יד הייטק שיאפשרו לישראל לשמר את הפער שלה מול מדינות אירופה.
  • קיים מתאם גבוה מאוד בין לימודי בגרות הייטק ולימודי תואר הייטק באקדמיה.
  • ישנו מתאם נמוך בין בגרות הייטק להשתלבות במקצועות צמיחה, אבל מתאם גבוה לבגרות 5 יח"ל באנגלית. המשמעות של ממצא זה היא כי אפשר להשתלב בהייטק גם ללא בגרות הייטק (אם כי לא במקצועות המחקר והפיתוח), וכי ידע נרחב באנגלית הוא מיומנות היסוד למקצועות אלה.
  • קיים מתאם גבוה מאוד בין האחוז הנמוך מאוד של בגרויות הייטק בחברה החרדית לבין השילוב הנמוך מאוד שלהם בענף ההייטק. בחברה הערבית ההשתלבות בתואר הייטק של בעלי בגרות הייטק הינה נמוכה מאוד בהשוואה לאוכלוסייה היהודית.
  • ישנו מתאם גבוה בין כישורי פיזה לבין יכולות נדרשות מאנשי הייטק – גם במקצועות טכנולוגיים וגם במקצועות צמיחה.
  • אנו מייחסים חשיבות רבה מאוד לחינוך הא-פורמלי כגון תנועות נוער, חוגי ספורט, חוגי STEM (Science, Technology, Engineering, and Mathematics) וחוגי מוזיקה; חינוך זה מספק את מֵרַב כישורי פיזה – שיעור גבוה מאוד, כ-76%, מעובדי הייטק הן במשרות מו"פ והן במשרות צמיחה השתתפו בפעילויות מחוץ לבית הספר (חוגי STEM, ספורט וחברות בתנועות נוער).
    חשוב לציין שמאז 2012 יש עלייה בבוגרי לימודי 5 יחידות לימוד במתמטיקה, פיזיקה, מדעי המחשב, אנגלית ובגרות הייטק, כך שהמגמה היא חיובית וצפויה לתרום להגדלת שיעור המועסקים בהייטק לפחות ב-5 שנים הבאות.
    הפריון הגבוה בענף ההייטק העלה לדיון כלכלי את השאלה האם האסטרטגיה בישראל צריכה להתמקד בניסיון להגדיל את סקטור ההייטק ככל האפשר. כך למשל מדברים על יעד של עלייה ל-15% מועסקים בענף ההייטק מסך המועסקים במשק. אנחנו סבורים שזה אינו היעד הנכון. הפריון הגבוה של ענף ההייטק תורם גם להתייעלות יתר הענפים (דוגמה בולטת היא ענף הבנקאות) וגם לגידול בהיצע העובדים שיש להם כישורים מתאימים להשתלב במשלחי יד הייטק גם בענפים אחרים. מכאן שלתפיסתנו היעד הנכון הוא עלייה בהשכלה ובאיכותה ובכישורים של האוכלוסייה באופן שיאפשר השתלבות במשלחי יד הייטק בענף ההייטק אך גם בענפים אחרים, ובכך לתרום לפריון ולחדשנות של המשק כולו.
    לאור זאת המלצותינו העיקריות הן:
    1. להשתמש במדד המועסקים בעלי מיומנויות הייטק (וחלוקתו למועסקים במשרות מו"פ/משרות צמיחה) כמדד לאומי מוביל במדיניות חיזוק יכולות האוריינות הדיגיטלית בכלל המשק, ותמיכה בענף ההייטק בפרט; להגדיר יעד לאומי לשיעור המועסקים בעלי מיומנויות הייטק ולגזור ממנו יעדים למערכת החינוך, מערכת ההשכלה הגבוהה ומערכת של הכשרות מקצועיות.
    המלצות למערכת החינוך:
    2. להקנות בצורה שיטתית כישורי פיזה: יכולת לימוד עצמי, יכולת עבודה בצוות, יכולת לפתור בעיות מורכבות.
    3. להגביר הנגשת חוגי STEM / תכנות (כולל בחינוך א-פורמלי), עם דגש על החברה הערבית.
    4. להגדיר פורמלית את בגרות הייטק כמדד לאומי בבתי הספר התיכוניים; להגדיל את שיעור בעלי בגרות הייטק מ-9% ל-15% תוך 5 שנים.
    5. להגדיר יעד לאומי של שיעור תלמידי תיכון בוגרי 5 יחידות אנגלית בעלי יכולת לנהל שיחה, להציג נושא ולנהל דִּיבֵּייט (DEBATE) לצורך הרחבת התשתית להשתלבות במשרות הצמיחה; לערוך שינוי מהותי בלימודי השפה האנגלית לצורך השגת היעד.
    המלצות למערכת ההשכלה הגבוהה:
    6. להגדיר יעד לאומי לשיעור אקדמאים בוגרי תואר הייטק במוסדות להשכלה גבוהה; להגדיל את שיעור בעלי תואר הייטק.
    7. להגביר השתלבות האקדמאים בענף ההייטק על ידי התאמת תוכניות הלימוד גם בתארים שאינם תואר הייטק לדרישות שוק העבודה, לדוגמה:
  • הוספת קורסים במדעי נתונים, באוריינות תכנות ובחוויות הלקוח (User Experience).
  • הוספת מסלולי לימוד למנהלי מוצר (Product Managers) ולבינה עסקית – BI.
  • הוראה בשפה אנגלית להעצמת יכולות דיבור, כתיבה והצגה בפני קהל.
    8. לפתח מסלולי הכשרה (כתוספת להשכלה אקדמית) למיומנויות הייטק חסרות, ולמידה לאורך החיים (Life Long Learning) של מקצועות המושפעים משינויים בטכנולוגיות.
    9. לשלב התמחות והתנסות במהלך התואר הראשון לרכישת ניסיון מקצועי והתאמת מיומנויות הייטק נלמדות לאלו הנדרשות על ידי חברות הייטק.
    10. להנגיש באופן שוטף נתונים למעקב אחרי היעדים לעיל.