המשבר המחריף בלבנון והתחרות האזורית


ד"ר משה אלבו | 2 בפברואר 2022

Lebanon Flag
Photo: Shahen books | CC BY-SA 4.0

 

חילופי המהלומות הרטוריות בין חזבאללה וסעודיה שהסלימו בשבועות האחרונים הינם ביטוי לתחרות האזורית הגוברת בין איראן ושלוחיה, למחנה הפרו-אמריקאי במזה"ת בהובלת סעודיה, אך גם ביטוי קונקרטי לתחרות המתעצמת על לבנון. המשבר הכלכלי והפוליטי בו שרויה לבנון נתפס כהזדמנות אסטרטגית עבור מדינות המפרץ, מצרים וירדן לייצר מנופי השפעה באמצעות סיוע כלכלי ואנרגטי לצמצום ההשפעה האיראנית, והחלשת חזבאללה במערכת האזורית והפנים לבנונית. מהלך זה מתכתב עם האינטרס הישראלי, למרות התוחלת הנמוכה שלו נוכח המרכזיות של חזבאללה בזירת הפנים לבנונית, וההשפעה האיראנית במדינה.

 

עם זאת, המשבר המחריף והלחץ המפרצי לא יובילו ככל הנראה להחלשת ההשפעה האיראנית, ולפגיעה במעמד של חזבאללה בלבנון. הדומיננטיות של חזבאללה לא מתמצה רק בהיבט הצבאי. הארגון משולב עמוקות בחברה ובכלכלה הלבנונית, ומהווה שחקן מפתח בפוליטיקה הלאומית. איראן מצידה תעשה כל שביכולתה לשמר את השפעתה במדינה, ותפעל לחיזוק מעמד הארגון אותו היא תופסת כנכס אסטרטגי להקרנת כוח באזור ומול ישראל.

 

 

הגאו-פוליטיקה של המשבר בלבנון

 

לבנון סובלת ממשבר כלכלי בממדים היסטוריים מאוגוסט 2019, שדחף קרוב ל-70% מהאוכלוסיה למצב של עוני, וריסק את ערך הלירה הלבנונית ביותר מ-90%. הממשלה נמצאת על סף פשיטת רגל, ולא מצליחה לקדם רפורמות נדרשות להחייאת הכלכלה הלבנונית. בספטמבר 2021 הוקמה ממשלה חדשה בלבנון בראשות נג'יב מקיאתי שהתגבשה תחת דגל השיקום והאחדות.

 

הלכה למעשה הממשלה משותקת ולא יכולה לקדם מהלכים משמעותיים שיחלצו את המדינה מהמשבר העמוק בו היא מצויה. בשלושת החודשים האחרונים השבית חזבאללה את פעולת הממשלה בגלל דרישתו להדיח את השופט הבודק בפרשת הפיצוץ בנמל ביירות. השיתוק בפעולת הממשלה מנע ממנה לקדם צעדים נדרשים בהתמודדות עם המשבר הכלכלי. ראש הממשלה לשעבר סעד אל-חרירי הודיע השבוע כי לא יתמודד בבחירות הקרובות לפרלמנט, והבהיר בנאום הפרישה שלו כי כל עוד איראן וחזבאללה מחזיקות בהשפעה כה נרחבת אין סיכוי לשינוי בלבנון.

 

הבנק העולמי פרסם בשבוע האחרון כתב האשמה נוקב נגד האליטות הפוליטיות וגורמי הכוח בלבנון. הטענה המרכזית שהוצגה היא כי השפל הכלכלי הגדול בו מצויה המדינה נובע מההתנהלות המושחתת של האליטות שתפסו את מוקדי הכוח במדינה ורוששו אותה. המשבר נתפס על ידי הבנק העולמי כאחד משלושת המשברים הגלובליים החמורים בהיסטוריה של ה-150 שנים האחרונות, והוא מאיים על היציבות שעוצבה בקושי רב לאחר מלחמת האזרחים הגדולה. השיתוק הפוליטי של הממשלה, וחוסר היכולת או חוסר הנכונות של השחקנים השונים במערכת הפוליטית לקדם תכנית כוללת להתמודדות עם המשבר הכלכלי החמור, מציבים סכנה גוברת למדינה.

 

היריבות האזורית בין סעודיה ואיחוד האמירויות לאיראן ושלוחיה זולגת בחודשים האחרונים ללבנון, ומשליכה על ההתמודדות של המדינה עם המשבר הכלכלי והפוליטי. המשבר ביחסים התלקח בעקבות ביקורת פומבית שהעביר שר ההסברה הלבנוני נגד המערכה הסעודית בתימן, שהובילה לגירוש השגריר הלבנוני מריאד ולהחזרת הסגל הדיפלומטי של איחוד האמירויות, בחריין וכווית מביירות, לצד הפסקת היבוא מלבנון (30 באוקטובר). ממשלת לבנון פעלה לשכך את המתיחות ולהשיב את הסיוע המפרצי החיוני לכלכלה הלבנונית, במיוחד נוכח המשבר הכלכלי החריף.

 

כשנדמה היה שהדברים חוזרים לשגרה, נשא מזכ"ל חזבאללה נאום במסגרת יום השנה השני למותו של קאסם סלימאני (3 בינואר), בו התמקד בארה"ב, ובבעלת בריתה סעודיה כגורמים המערערים המרכזיים של היציבות האזורית:

"מלך סעודיה פנה לעם הלבנוני ולהנהגה שלו ודרש מהם לצאת נגד ההגמוניה של ארגון הטרור חזבאללה. יש אנשים בלבנון שחוששים להגיב, אך אנו לא. אנו דואגים לכבודנו. (מרים את קולו) אדוני המלך! הטרוריסט שייצא את המחשבה הווהאבית-דאעשית לעולם כולו הוא אתה! הטרוריסט ששלח אלפי סעודים לבצע פגועי התאבדות בסוריה ועיראק, הוא אתה! הטרוריסט שנלחם כבר 7 שנים נגד העם המדוכא בתימן, הורג נשים וילדים ומשמיד אנשים ואבנים הוא אתה! הטרוריסט שתומך בארה"ב בכל מלחמותיה ומתיר לה לעשות שימוש באדמתו ובבסיסיו הצבאיים כדי שתבצע פשעי מלחמה נגד האנושות הוא אתה! הטרוריסט שמממן את הקבוצות שמחרחרות חתרנות ומובילות מלחמות אזרחים בלבנון ובאזור הוא אתה!

 

נשיא לבנון, נג'יב מקיאתי, הדגיש מייד לאחר נאום נסראללה כי דבריו לא משרתים את האינטרס הלאומי: "למען השם, רחמו על לבנון ועל העם הלבנוני ותפסיקו להצית שנאה על רקע פוליטי או עדתי".

 

מדינות המפרץ העבירו בשבוע האחרון 12 תנאים להגשת סיוע ללבנון באמצעות שר החוץ הכוויתי שביקר בלבנון. על פי עיתון אל-אח'באר הלבנוני היוזמה המפרצית מתואמת עם ארה"ב ואירופה וכן עם המדינות הסוניות. התנאי המרכזי המועבר בדרישה המפרצית הוא כיבוד החלטות מועצת הביטחון (החלטה 1559, ו-1701) בדגש על פירוק המיליציות החמושות מנשקן ועצירת המשך ההתערבות של חזבאללה בסוגיות ערביות ובמפרץ (המערכה בתימן). המהלך מהווה מענה המגובה בתמיכה אזורית ובינלאומית לרטוריקה של נסראללה, ולאיום שמציב הארגון לסעודיה ואיחוד האמירויות בתימן. מטרת המהלך להחליש את מעמד חזבאללה במדינה, להפסיק את מעורבות הארגון במלחמת האזרחים בתימן, ולהגביר את הלחץ על הממשלה והכוחות הפוליטיים נוכח המשבר הכלכלי המחריף.

 

 

ההזדמנות במשבר - שת"פ אזורי אנרגטי

 

המשבר הכלכלי החמור הוביל להפסקת פעולת תחנות הכוח המרכזיות בלבנון (דיר עמר, זהרני) בגלל מחסור קשה באספקת דלק עבור חברת החשמל הלאומית (EDL). האזרחים זוכים לשלוש שעות חשמל ביום, ונאלצים לשלם ביוקר עבור ספקי חשמל פרטיים בעקבות צמצום סובסידיות הדיזל שהובילו לעליית מחירים משמעותית. בנוסף, האינפלציה משתוללת (137% אינפלציה שנתית), ושיעור האבטלה מתקרב כבר ל-40%.

 

בהקשר זה, לבנון, ירדן וסוריה חתמו על הסכם העברת חשמל מירדן ללבנון דרך סוריה בקיבולת של 250 מגה-וואט. הפרויקט ימומן על ידי הבנק העולמי בעלות משוערת של 200 מיליון דולר. שר האנרגיה הלבנוני ציין במעמד החתימה בביירות (26 בינואר) כי העם הלבנוני זקוק לכל שעת חשמל שהוא יכול לקבל נוכח המשבר הקשה בו שרויה המדינה.

 

 

 

בנוסף, המגעים בין לבנון למצרים מתקדמים לצורך השמשת צינור הגז הערבי בחודשים הקרובים לטובת אספקת גז ללבנון דרך ירדן וסוריה. צינור הגז נבנה לצורך ייצוא גז טבעי ממצרים לירדן, סוריה ולבנון עם קישור תת ימי ויבשתי לישראל. אורכו של הצינור 1200 ק"מ, והוא נבנה בעלות של 1.2 מיליארד דולר.

 

הבית הלבן אישר להחריג את הזרמת הגז ללבנון דרך סוריה מן הסנקציות המוטלות על המשטר הסורי. המטרה של ארה"ב היא למנוע את קריסת המדינה הלבנונית, ולייצר מנופים כלכליים-אזוריים של המחנה הסוני הפרו-אמריקאי בשת"פ עם ישראל, לצמצום ההשפעה האיראנית הגוברת במדינה.

 

 

הזווית הישראלית

 

בין ישראל למצרים מתקיים שת"פ אנרגטי ענף, שמתבטא גם בחברות המשותפת בפורום הגז של מזרח הים התיכון. בינואר 2020 הפכה ישראל לספקית מרכזית של גז טבעי עבור מצרים, לאחר שהתחילה להפיק גז ממאגרי "לוויתן" ו-"תמר". במקביל, ישראל חתמה על חוזה לאספקת גז טבעי לירדן, המחבר את ישראל למעשה ישירות לצינור הגז הערבי.

 

 

סיכום

 

  • האם גז טבעי ישראלי ישונע דרך הצינור הערבי ללבנון? ייתכן שכן. אך זאת אינה השאלה. ישראל אינה אחראית על השימוש בגז שהיא מייצאת למצרים וירדן. לישראל עם זאת יש אינטרס אסטרטגי להרחיב את השת"פ האנרגטי עם מצרים וירדן, לבסס את הנכסיות הישראלית לביטחון הלאומי של המדינות הערביות, ולמנף זאת למימוש יעדיה הביטחוניים. לצד זאת, לישראל יש אינטרס ברור שמצרים, ירדן ומדינות המפרץ ירחיבו את השפעתן בלבנון ויצמצמו ככל הניתן את ההשפעה האיראנית המתעצמת במדינה, ואת הלגיטימציה לה זוכה חזבאללה, גם אם הסיכוי לכך לא רב.

  • התוחלת של המהלך הסעודי נמוכה. ההשפעה האיראנית ארוכת השנים במדינה, והעוצמה הצבאית, הפוליטית והחברתית של חזבאללה יבלמו ככל הנראה את המהלך המפרצי. בנוסף, בתרחיש של חתימה מחודשת על הסכם הגרעין בו יוזרמו משאבים רבים לכלכלה האיראנית, טהראן תוכל להשקיע אף יותר בביצור מעמדו של חזבאללה במדינה ככוח צבאי ופוליטי מוביל במדינה.

  • לצד זאת, הסקטוריאליות השיעית הברורה של חזבאללה במארג העדתי הסבוך בלבנון, הקשר הגלוי עם הפטרון האיראני, והעובדה כי מהלכי הארגון לא מתכתבים בהכרח עם האינטרס הלאומי-מדינתי מעצימים את הביקורות ואת הלחץ המופעל על הארגון, ופוגעים בלגיטימציה שלו בזירת הפנים ובאזור. לכך עלולה להיות השפעה מערערת ארוכת טווח על מעמדו של הארגון, שנדרש למנף ולהעצים במטרה להחליש את כוחו של הארגון בזירה הלבנונית.

 

 

 

נכתב ע"י ד"ר משה אלבו, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן

 

 

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

 

 

 

לחזרה לניוזלטר יש ללחוץ כאן >>