היערכות רוסית להסלמת הלחימה והמשמעויות לישראל


ד"ר שי הר-צבי | 13 באפריל, 2022

 

Vladimir Putin
Photo: Kremlin.ru | CC BY 4.0

 


השבועות האחרונים במלחמה באוקראינה מתאפיינים בחוסר יכולת של כל אחד מהצדדים להשיג הכרעה צבאית או כלכלית, וניכר כי העימות נכנס למסלול של מלחמת התשה ארוכה ומדממת, כאשר פוטין עודנו מחזיק את הקלפים לגבי המשך ועוצמת העימות הצבאי.

 

מטרת המאמר היא לבחון את ההשלכות של התפתחות המלחמה על הקלפים האסטרטגיים העומדים לרשותו של פוטין לעומת המצוקות האסטרטגיות עימן הוא נאלץ להתמודד, כיצד אלו ישפיעו על נכונותו להמשך המערכה ואת ההקרנות על ישראל.

 

 

העוצמות האסטרטגיות

 

הנכונות והיכולת של רוסיה להמשיך במערכה הצבאית, לפחות בשבועות הקרובים (אם לא מעבר לכך), נשענת במידה רבה, על שלוש רגליים מרכזיות:

 

ברמה המדינית - הגיבוי מצד המעצמות האסיאתיות, סין והודו, ומדינות נוספות באמריקה הלטינית (ובראשן ברזיל) ובאפריקה (ובראשן דרום אפריקה). סין והודו נמנעות מלגנות את רוסיה וליישר קו עם העמדה האמריקנית; ממשיכות בשת"פ הכלכלי ואף בוחנות את האפשרות לקדם הסכמים חדשים לרכש אנרגיה במחירים מוזלים. זאת ועוד, יתכן וסין תהא נכונה להעמיק את הסיוע שהיא מעניקה לרוסיה, גם במימד הצבאי, בשל החשש כי קריסה רוסית עלולה להקרין על מאזן הכוחות העולמי ולאפשר לארה"ב לשוב ולמקד מאמץ מיוחד בזירה האסיאתית. מנגד, ההישענות הרוסית על סין הופכת אותה לשותף הזוטר בציר האסטרטגי שפוטין קיווה ערב המלחמה לטפח כנגד ארצות-הברית.

 

במישור הכלכלי - התלות האנרגטית של מדינות אירופה באספקת גז ונפט מרוסיה, לצד התלות של מדינות במזה"ת, ובראשן מצרים, באספקת חיטה מרוסיה (ואוקראינה) והחשש ממשבר תזונתי; מאפשרות לרוסיה להמשיך ולקבל הכנסות במטבע זר ונותנות אורך נשימה למשק הרוסי. מנופי לחץ נוספים על המערב הינם ההקרנות האפשריות על רמות האינפלציה, שעוד לפני המלחמה השפיעה על הכלכלות המערביות, ועלולה להחריף עוד יותר בחודשים הקרובים בעקבות העלייה במחירי הסחורות והתובלה (מדד מחירי המזון העולמי זינק בחודש מרס בכ-13% ביחס לפברואר – העלייה הגבוהה ביותר בשנים האחרונות), כמו גם ההשלכות הכלכליות והחברתיות של מיליוני פליטים במדינות מזרח אירופה.

 

במימד הצבאי - חרף היכולות המבצעיות הנמוכות שצבא רוסיה הפגין עד כה, הוא עדין נהנה מעליונות משמעותית על הצבא האוקראיני, בעיקר בכל הקשור לאמצעי הלחימה העומדים לרשותו. מעבר לכך, הרתיעה המערבית משיגור כוחות לאוקראינה, מתחמת את העימות כלחימה בין צבא רוסיה לצבא אוקראינה בלבד, באופן שדווקא מחזק את הנכונות והביטחון הרוסי להמשיך ולהשתמש בעוצמות אש גבוהות ולפגוע במכוון באוכלוסייה אזרחית, ללא חשש מתגובה צבאית מערבית.

 

 

המצוקות האסטרטגיות של רוסיה

 

בעוד היתרונות האסטרטגיים של רוסיה מאפשרים לה לעת עתה להמשיך בלחימה, היא נאלצת להתמודד עם מספר התפתחויות ברמה המדינית-ביטחונית, במימד הכלכלי ובמישור התדמיתי, העלולות - כאשר ישקע אבק המלחמה - להוביל לפגיעה משמעותית במעמדה בזירה הבינלאומית ובמנופי ההשפעה שעומדים כיום לרשותה.

 

הסנקציות הכלכליות המערביות הינן אחד ממעצבי העל המשמעותיים ביותר של המלחמה. עוצמת והיקף הסנקציות, לצד הנטישה המאסיבית של תאגידים כלכליים את רוסיה, הובילו לבידודו של המשק הרוסי, ליצירת מחסור במוצרים רבים, לאבטלה גבוהה ולבריחת מוחות. למעשה, רוסיה מוגבלת כיום באופן כמעט מוחלט מהיכולת לסחור בדולר או ביורו, באופן שמציב מגבלות על גיוס הון וביצוע עסקאות עם מדינות רבות ברחבי העולם, ולא רק עם מדינות המערב. רוסיה אף מנועה מלעשות שימוש בכמחצית מיתרות המט"ח שלה, באופן שמציב בפניה קשיים להחזיר חובות (הגם שהצליחה לפרוע את חובותיה במהלך חודש מרץ). למעשה, רוסיה עלולה להגיע לכדי חדלות פרעון כבר בתקופה הקרובה בשל אי יכולתה לפרוע אגרות חוב בדולרים. עפ"י תחזיות הבנק העולמי, הכלכלה הרוסית אף צפויה להתכווץ השנה בכ-11%.

 

חלופות לתלות האנרגטית - התלות בייבוא נפט וגז מרוסיה, חידדה את ההבנה בקרב מדינות אירופה בדבר הצורך לייצר אלטרנטיבות. גם אם מדובר בתהליך ממושך, הזרעים נטעו בשבועות האחרונים בחיפוש אחר אלטרנטיבות שונות, ובכלל זאת אספקת LNG; ייבוא פחם; הפקת חשמל מאנרגיה גרעינית; האצת התהליכים של שימוש באנרגיות מתחדשות, ואף בחינת האפשרויות לצמצום בשימוש בחשמל. האיחוד האירופי כבר הודיע על כוונתו לצמצם עד סוף השנה בכ-60 אחוז את יבוא הגז מרוסיה.

 

במימד המדיני-ביטחוני, הפלישה הרוסית המחישה את החשיבות בבריתות הגנה והובילה ליצירת רלוונטיות מחודשת לנאט"ו. הדבר מתבטא בנכונות ממשית של מדינות אירופה לעמוד במחויבותן להקצות משאבים נרחבים לבניין כוח, בהתחייבות של הנשיא ביידן להגן על כל מדינה שחברה בברית, בשיגור כוחות אמריקנים למדינות מזרח אירופה, כמו גם בשיתופי הפעולה הצבאיים והמודיעיניים בין המדינות החברות בברית כנגד רוסיה ובינן לבין אוקראינה. מעבר לכך, הצטרפות אפשרית לברית של פינלנד, לה גבול באורך של כ-1300 ק"מ עם רוסיה, ויתכן גם שבדיה, תהווה שינוי משמעותי של הסטטוס-קוו שהתעצב במרחב בעשורים האחרונים.

 

תפיסת פוטין כפושע מלחמה - הנראטיב שהתקבע במערב, כי רוסיה מבצעת פשעי מלחמה והתפיסה של פוטין כפושע מלחמה, מקרינים על תדמיתה ומעמדה של רוסיה בזירה הבינלאומית, בוודאי כל עוד פוטין יישאר בתפקידו. זאת, באופן העלול להציב מכשולים משמעותיים על האפשרות להסדרה ארוכת טווח של המשבר ועל חזרה ל"עסקים כרגיל" למול רוסיה.

 

 

התאמות אופרטיביות

 


מניתוח המאזן בין העוצמות לחסרונות, דומה כי בראיית פוטין, בטווח הזמן הקצר-בינוני, הקלפים העומדים לרשותו, ובראשם הגיבוי מצד המעצמות האסיאתיות והתלות האנרגטית ברוסיה, מאפשרים לו אורך נשימה כלכלי וצבאי ויכולת להמשיך במערכה מתוחמת.

 

מעשית, לאחר כישלון המאמצים להשתלט על קייב וערים נוספות, ולנוכח האבדות הרבות והקשיים הלוגיסטיים והאופרטיביים, רוסיה החלה בתהליך של התארגנות מחדש והתאמות יעדי המלחמה למציאות שנוצרה בשטח, תוך כוונה לגייס 60 אלף אנשי מילואים שהשתחררו בשנים האחרונות. במוקד, הסגת הכוחות מצפון אוקראינה ומאזור קייב, וביסוס מאמץ מיוחד להשתלט על שטחים במזרח ובדרום המדינה. זאת, במטרה לייצר מסדרון יבשתי מרוסיה לקרים, ואפשר שאף לשלול מאוקראינה יציאה לים, ובפועל לחלק אותה לשתי מדינות.

 

במקביל, ובמטרה לטייב את תהליכי הפו"ש, מפקד הפיקוד הדרומי של צבא רוסיה, גנרל אלכנסדר דבורניקוב, מונה למפקד כלל הכוחות הרוסיים באוקראינה. יוזכר, כי בעת כהונתו כמפקד הכוחות הרוסיים בסוריה בשנים 2015-2016, דבורניקוב אימץ שיטת לחימה של כתישה שיטתית והתשה של האויב, תוך הפעלת עוצמת אש גדולה.

 

על כן, נראה כי מינויו מצביע על הרצון הרוסי להגיע להישגים מוחשיים בשטח כמעט בכל מחיר, יתכן לקראת ה-9 במאי (שנחגג ברוסיה כיום הניצחון על הנאצים). זאת, באופן שעשוי לאפשר לפוטין להכריז על "ניצחון" ולהצגת הנראטיב הרוסי של "דה-נאציפיקציה" של השטחים שנכבשו (תוך מסגור המבצע ל"מלחמה הפטריוטית הגדולה" כנגד הנאצים במלחמת העולם השנייה), וייתן לו את הלגיטימציה מבית להצהיר על השלמת "השלב השני" ואולי הסופי של "המבצע המיוחד". במצב זה, רוסיה אף עשויה להודיע באופן חד-צדדי על הפסקת הלחימה, במטרה לבסס את שליטתה בשטח ולארגן את הכוחות להמשך המערכה.

 

 

המלצות לישראל

 

התמשכות הלחימה, ובעיקר מעשי הזוועה שנחשפו, מעמיקים את הדילמה בפניה ניצבת ישראל בעת הנוכחית, ובעיקר הציפיות הגוברות ממנה במערב להתייצב בצד הנכון של ההיסטוריה ולהביע גינוי והוקעה ברורים של ההתנהלות הרוסית. לעת עתה, ישראל ממשיכה לנסות ולתמרן, כפי שבא לידי ביטוי בפערים בהצהרות בין ראש הממשלה לשר החוץ, ביחס למעשי הזוועה שנחשפו.

 

עם זאת, לנוכח התגברות הלחצים, מומלץ שישראל תפעל לתאם עמדות עם הממשל האמריקני כדי לבחון את גבולות התמרון האפשריים עבורה, בניסיון לשמר ככל שניתן את התיאום הביטחוני החיוני עם רוסיה. במקביל, ישראל צריכה להמשיך ולהעניק את כל הסיוע ההומניטארי האפשרי, ולהימנע מהטלת הגבלות כלשהן על קליטת פליטים מאוקראינה.

 

לנוכח מורכבות היחסים עם הממשל האמריקני בעת הנוכחית על רקע המלחמה באוקראינה, האפשרות לחתימה על הסכם גרעין חדש עם איראן ונפיצות היחסים עם הפלסטינים, ישראל צריכה להימנע מחיכוכים ועימותים פומביים עם הממשל ולגלות רגישות ממהלכים העלולים להוביל להסלמה. במקביל, ישראל צריכה לנסות ולנצל את מעמדה המיוחד באזור, כדי להמחיש את נכסיותה עבור ארה"ב ולהעמיק את שיתופי הפעולה המיוחדים עמה, באופן שיסייע לבניין כוח מואץ להתמודדות עם האתגרים המתהווים במרחב.

 

 

 

נכתב ע"י ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן

 

 

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

 

 

 

לחזרה לניוזלטר יש ללחוץ כאן >>