המשבר האוקראיני – הקלפים בידי פוטין

 

ד"ר שי הר-צבי | 2 בפברואר 2022

valadimir Putin
Photo: Kremlin.ru | CC BY 4.0

 


השלמת ההיערכות האופרטיבית למול מסרי הרתעה

 

המגעים שהתקיימו בשבועות האחרונים בין רוסיה לארה"ב ולנאט"ו הגיעו לעת עתה למבוי סתום, כאשר כל צד מתבצר בעמדתו ונראה כי הם ממשיכים לנוע במסלול התנגשות אחד לעבר השני. כך, רוסיה הודיעה, כי התשובות שהתקבלו בכתב לדרישות הביטחוניות שלה לא נתנו מענה לסוגייות הליבה של התרחבות נאט"ו והצבת נשק סמוך לגבולותיה. ארה"ב מצידה הבהירה שהיא תמשיך לדבוק במדיניות "הדלת הפתוחה" ובבסיסה האפשרות של כל מדינה להחליט בעצמה על הבריתות שהיא תהיה חברה בהן.

 

במקביל, רוסיה ממשיכה בהשלמת ההיערכות הצבאית מסביב לגבולותיה של אוקראינה, שלמעשה מוקפת כיום בכוחות רוסיים הנאמדים עפ"י הערכות שונות ביותר מ-100 אלף חיילים, באופן שמאפשר לרוסיה מגוון רחב של אפשרויות אופרטיביות. רוסיה אף העבירה בימים האחרונים כמויות גדולות של ציוד רפואי, ובכלל זאת מנות דם, דבר שיש בו לכאורה כדי להעיד כי ההכנות הלוגיסטיות נמצאות לקראת סיום. בד-בבד, רוסיה משקיעה בשבועות האחרונים מאמצים בקידום מערכה תודעתית נרחבת בתקשורת הממסדית וברשתות החברתיות, כדי להצדיק את העיבוי המאסיבי של הכוחות, כצורך להגן על ביטחונה הלאומי ועל האוכלוסייה דוברת הרוסית במזרח אוקראינה, לצד היותה קורבן לתוקפנות המערבית. זאת, בראש ובראשונה במטרה להכשיר את דעת הקהל מבית למהלך צבאי באוקראינה, שעלול לגבות ממנה מחירים גבוהים (הרוגים, סנקציות).

 

נראה, כי ארה"ב מצידה השלימה כי מהלך כוחני רוסי ככל הנראה בלתי נמנע, באופן שאף עורר מורת רוח רבה בממשל האוקראיני. ברוח זו, ניתן לראות את תחילת פינוי האזרחים האמריקנים, הקנדים והבריטים מקייב ואת האמירות של גורמי ממשל, כי "רוסיה יכולה לתקוף את אוקראינה בכל רגע". בניסיון לעצור את כדור השלג, ניכר כי הממשל האמריקני וגם ממשלת בריטניה החריפו בימים האחרונים את הרטוריקה נגד רוסיה, בהדגישם את המחיר הכלכלי הכואב שמוסקבה תשלם במידה ותחליט לפלוש לאוקראינה, בדמות הטלת סנקציות כואבות ומשתקות נגד הצמרת הרוסית, המערכת הבנקאית וצינור הגז האסטרטגי נורד-סטרים 2, האמור לספק גז ישירות מרוסיה לגרמניה. ביידן וג'ונסון אף הודיעו, על כוונתם לשלוח כוחות שיוצבו במדינות החברות בנאט"ו.

 

בדומה לסוגיות רבות אחרות, גם המדיניות האמריקנית כלפי אוקראינה הופכת בהדרגה לויכוח פנים אמריקני בין הדמוקרטים לרפובליקנים. כך, הנשיא לשעבר טראמפ, הצהיר כי הממשל צריך בראש ובראשונה לדאוג לבעיות בגבול עם מקסיקו לפני שהוא מטפל במשבר באוקראינה. חילוקי דיעות אלו עלולות להפוך לכלי ניגוח בידי הרפובליקנים במידה והמשבר עם רוסיה יחריף וידרוש הקצאת משאבים משמעותית מצידה של ארה"ב. בהקשר זה יוזכר, כי אחד מסלעי המחלוקת המרכזיים בין טראמפ לנאט"ו היתה טענתו, כי מדינות הברית צריכות לשלם עבור ההשקעות העצומות של ארה"ב בביטחונן. מעבר לכך, יתכן גם, כי פוטין מעריך כי ככל שהלחץ יגבר, כך חילוקי הדיעות במערב, בין מדינות אירופה השונות, ואף בתוך ארה"ב, ישפיעו בסופו של דבר על הנכונות האמריקנית להגמיש את עמדתם במו"מ.

 

תרגילים צבאיים - הפגנת כוח מעצמתית

 

הפעילות הצבאית של רוסיה אינה מתמקדת רק בזירה אוקראינית, אלא הינה חובקת עולם, באופן שנועד להמחיש את עוצמתה הצבאית, כראוי לתפיסתה להיותה מעצמה גלובאלית. כך, רוסיה הודיעה על כוונתה לבצע במהלך ינואר-פברואר תרגילים צבאיים ימיים חסרי תקדים בהיקפם מאז התפרקותה של ברה"מ, בהם ייטלו חלק 140 ספינות קרב ואספקה, 60 מטוסים ו-10000 חיילים. התרגילים אמורים להתבצע באוקיאנוס האטלנטי, בים התיכון ובכל אזורי האחריות של הצי הרוסי. כך למשל, ב-18-22 בינואר, רוסיה ערכה תרגיל משותף עם סין ואיראן במפרץ עומאן.

 

רוסיה אף ערכה (24 בינואר) סיור אווירי משותף עם סוריה, במהלכו מטוסי קרב רוסיים וסוריים טסו גם ברמת הגולן הסורית. משרד ההגנה הרוסי הודיע, כי בכוונת שתי המדינות לערוך סיורים נוספים "על בסיס קבוע". לא ברור מה עומד מאחורי המניע הרוסי לביצוע טיסת הסיור בעיתוי הנוכחי, אך יתכן כי היא נועדה, בראש ובראשונה, להעביר מסר לארה"ב בדבר יכולותיה הצבאיות במרחב ויכולת ההיזק שלה לאינטרסים של בעלות בריתה.

 

עמדת המתנה - תור פוטין לשחק

 

לעת עתה, לא ברור כיצד ניתן יהיה לחלץ את עגלת המו"מ השקועה עמוק בבוץ האוקראיני. לאחר העברת התשובות מצד ארה"ב ונאט"ו, הכדור נמצא כעת במגרש של פוטין. נראה, כי השיקולים האופרטיביים של פוטין לגבי המשך המערכה ייגזרו, במידה רבה, מעיתוי השלמת ההיערכות הצבאית, מהתנאים בשטח, ויתכן גם ממועד קיום אולימפיאדת החורף בסין (4-20 בפברואר). פוטין עצמו אמור להגיע לסין לטקס פתיחת האולימפיאדה ולקדם במהלך הביקור שורה של הסכמים בילטראליים עם סין. דומה, כי הידוק הקשרים בין רוסיה לסין הינו נדבך משמעותי בביטחון העצמי הרוסי לאתגר את המערב.

 

נראה, כי פסק הזמן הצפוי עד לקבלת ההחלטה של פוטין ינוצל בימים הקרובים לבליץ דיפלומטי בניסיון של הדקה ה-90 למנוע מהלך צבאי רוסי. כך, פוטין שוחח עם נשיא צרפת; לברוב שוחח עם עמיתי בלינקן; הקנצלר שולץ אמור לבקר בארה"ב בתחילת פברואר; רמ"מ בריטניה ונשיא תורכיה יבקרו באוקראינה; ושרת החוץ ושר ההגנה הבריטים יבקרו ברוסיה.

 

מכל מקום, בהתאם לאימרה כי אקדח שמופיע במערכה הראשונה יירה בשלישית, נראה כי ללא שינוי מהותי בעמדת אחד הצדדים, הפעלת כוח רוסית באוקראינה הינה שאלה של זמן. פוטין, הרואה עצמו כממשיך דרכם של הצארים הגדולים של רוסיה, לא יוכל להרשות לעצמו לסיים את המשבר ללא הישג מוחשי והתחייבות כזו או אחרת, כי אוקראינה לא תהיה חלק מנאט"ו בעתיד הנראה לעין. זאת, משיקולים אסטרטגיים, ביטחוניים ואישיים גם יחד. ברמה האסטרטגית-ביטחונית, עבור רוסיה המשך התרחבות נאט"ו מזרחה הינה, כפי שדוברים רוסיים הסבירו לא אחת, עניין של "חיים ומוות" שכן אוקראינה מהווה את קו ההגנה האחרון. במישור האישי, עבור פוטין, לאחר שהדגיש פעם אחר פעם כי אוקראינה מהווה "קו אדום", יוקרתו האישית עומדת כיום במבחן, והוא בודאי זוכר היטב כיצד הנשיא אובאמה נתפס בתודעה הציבורית, לאחר שנמנע ממלחמה בסוריה חרף אמירתו כי שימוש בנשק כימי יהווה קו אדום עבורו.

 

משמעויות לישראל

 

המשבר בין המעצמות, ובעיקר דימוי החולשה של ארה"ב למול הגישה הכוחנית של פוטין, טומן בחובו פוטנציאל להקרנות ישירות על התנהלות השחקנים השונים באזור ולפגיעה במצבה האסטרטגי של ישראל. כך, איראן עלולה להרגיש ביטחון עצמי גדול יותר להמשיך בגישתה הנוקשה בשיחות הגרעין ובאתגור אינטרסים אמריקנים במרחב, מתוך הערכה כי זו תבכר שלא לפתוח חזית נוספת ולהסלים את מערכת היחסים עימה בעיתוי הנוכחי, הנפיץ ממילא. החשש מכרסום ההשפעה האמריקנית במזה"ת עלול גם להוביל את מדינות המפרץ להמשיך בתהליך ההתקרבות ההדרגתי לאיראן. סביר, כי רוסיה מצידה תנסה לנצל את ההזדמנויות החדשות להעמקת הקשרים הביטחוניים עם מדינות במרחב, תוך נכונות למכור מערכות אמל"ח מתקדמות.

 

חרף הברית האסטרטגית עם ארה"ב, וכל עוד אין דרישה אמריקנית, ישראל תהא חייבת להמשיך ולהלך בין הטיפות, לנוכח ההבנה כי לתיאום הביטחוני עם רוסיה חשיבות מכרעת להמשך המב"מ בסוריה. גיחת הסיור המשותפת בין רוסיה לסוריה היתה המחשה בדבר המחיר שישראל עלולה לשלם. על כן, דווקא בעיתוי הנוכחי ולנוכח פוטנציאל הנפיצות, מומלץ לישראל לקדם דיאלוג ביטחוני עם רוסיה במטרה לצמצם את ההשפעות האפשריות של המשבר המעצמתי על היחסים הבילטראליים בכלל ועל חופש הפעולה בסוריה בפרט.

 

 

 

נכתב ע"י ד"ר שי הר צבי, חוקר בכיר, המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS), אוניברסיטת רייכמן

 

 

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>

 

 

 

לחזרה לניוזלטר יש ללחוץ כאן >>