פרסומים 2003

מסמכי כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
הצוות עשה שימוש בשלושה מדדים להערכת החוסן הלאומי, אשר כשלעצמו אינו מדיד – מדד חברתי, מדד כלכלי ומדד משטרי/פוליטי. כל מדד נבנה משילוב אינדיקטורים מדידים שונים, אשר שוקללו בהתאם להערכות מומחים מהתחומים הרלוונטיים השונים. נבנה פנל נתונים על פי זמן, אשר כלל 31 מדינות: ישראל, 26 מדינות ה-OECD, וארבע מדינות האזור – איראן, ירדן, מצרים וסוריה. ציר הזמן נמשך משנת 1990 עד 2002/2003. תוצאות: שלושת המדדים שנבדקו הראו ירידה, המשקפת את המשקפת את המשבר הכלכלי, החברתי והמשטרי/פוליטי אשר ישראל שרויה בו מזה שלוש שנים, כאשר הירידה החדה ביותר נצפתה במדד הכלכלי. השוואה למדינות האחרות הראתה כי הפער בין ישראל ובין מדינות ה-ECDO , מדינות ה-7G והממוצע האירופי, המשמשות כגורם ייחוס חיובי לישראל, גדל, בעוד הפער בינה ובין מדינות האזור הצטמצם.

מסמכי (מצגת) כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
המחקר נעשה מתוך נקודת הנחה כי חוסנו הלאומי של הציבור הישראלי מהווה מרכיב מרכזי ביכולתה של המדינה לעמוד מול האתגרים הניצבים בפניה. המחקר מדד ארבע סוגיות מרכזיות, באמצעות שימוש בסקר טלפוני מקיף: רמת הפחד של הציבור, רמת הפטריוטיות שלו, אמונו במוסדות המדינה ומידת תמיכתו בעמדות מיליטנטיות. המגמות אשר עלו מניתוח תוצאות הסקר: פחד מאירועי הטרור, ברמות המשתנות ברמות תלויות מגזר ומגדר; נטיה להתרחק מפתרונות מיליטנטיים; מגמת ירידה בתחושת הפטריוטיות כמו גם באמון במוסדות הפוליטיים והציבוריים מאז אוקטובר 2001.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
צדק לכל? יהודים וערבים במערכת המשפט בישראל
מטרת המחקר היתה בחינת עמדות הציבור הישראלי כלפי מערכת החוק והמשפט וכלפי סוגיות שונות הנוגעות לשלטון החוק. המחקר נערך על פני ארבע נקודות זמן, בין 2000 ל-2003, וכלל את קבוצות המשתתפים הבאות: יהודים כללי, חרדים, מתנחלי יש"ע (כולל קיצונים בחלק מנקודות הזמן), עולים חדשים וערבים. למשתתפים הופנו שאלות שונות אשר נועדו לבדוק את מידת האמון שלהם בפעילותם של שלושה מוסדות חוק: משטרת ישראל, בתי המשפט ובית המשפט העליון. מבין השלושה, בית המשפט העליון זכה למידת האמון הגדולה ביותר, מתחתיו בתי המשפט והמשטרה זכתה למידת האמון הנמוכה ביותר, בעוד רמות האמון משתנות בין הקבוצות השונות במדגם. המחקר בדק גם אמונה בעליונות של חוקים אחרים ובנטילת החוק לידיים, והראה כי היחס לסוגיות אלו משתנה בין הקבוצות.

דו"ח צוות "לכידות וחוסן חברתי בכנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי). 
לכידות חברתית מוגדרת ככוח אשר באמצעותו מתחברים החלקים השונים של החברה לגוף אחד. נתונים מורים על כך שהלכידות החברתית כפי שהיא נמדדת בפערי רמת חיים והכנסה הולכים וגדלים בחברה הישראלית הולכת ומתפוררת. תהליך המעבר של החברה הישראלית ממדינה בעלת הדגש על "ערבות הדדית" למדינה קפיטליסטית בסגנון אמריקאי, תורם להחלשת החוסן החברתי. לדעת חברי הצוות יש לעצור, או לפחות למתן, תהליך זה. יש לשים יתר דגש על הקניית הון אנושי, קרי השכלה, לקבוצות החלשות בחברה, לטפל בבעיית היווצרות שכבת עניים רחבה ולהגביר את החוסן הקהילתי. על מנת להשיג מטרות אלו יש: לבחון מחדש את מדיניות הרווחה של הממשלה; לחבר את מערכות הרווחה, החינוך והבריאות ברמה הלאומית; לטפל במגזרים מיוחדים; לדאוג לתיאום בין המוסד לביטוח לאומי ושירותי הרווחה; להגדיל את מרווח פעולתה של החברה האזרחית, בשיתוף עם הממשלה.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
מסמך עבודה: המשך פעילות חשיבה והכנת דוחות והמלצות של קבוצות עבודה משותפות ליהודים ולערבים בנושאים החברתיים שמופו ע"י צוות העבודה; הקמת מועצה ציבורית, בניהול משותף של אנשי ציבור מהמגזר היהודי ומהמגזר הערבי, בהשתתפות נציגי גופים ממלכתיים, לעיצוב עקרונות למדיניות למגזר המיעוטים הערבי בישראל, לגיבוש סדרי עדיפויות של נושאים לטיפול להבאתם לשולחן הממשלה, ולמעקב אחר קבלת החלטות ויישומן; גיבוש אסטרטגיה רב שנתית לקידום שוויון זכויות וחובות למגזר הערבי ולסגירת פערים בין המגזרים, לרבות קביעת לוחות זמנים למימוש; גיבוש תוכניות לימודים לחטיבת הביניים בנושא מורשת, תרבות והיסטוריה של שני העמים בארץ ישראל והנחלתן בהצלבה בתכניות הלימודים במגזרים השונים; עידוד וטיפוח לימוד השפה הערבית במערכת החינוך הממלכתי; הקמת גוף ציבורי/ממלכתי לצורך הדרכה, הנחיה, ליווי ובקרה על הפעילות הלקויה של מערכות הרשויות המקומיות במגזר הערבי, לרבות סמכויות מניעה ואכיפה בתחומי המנהל התקין וקידום השוואת תקציב הרשויות; השלמת יישום החלטות ממשלה בנושא מקרקעין, תכנון ובנייה ב – 32 הישובים הערביים לגביהם נתקבלו החלטות, הפקת לקחים וקידום תהליכי תכנון ובנייה והסדרת נושא הקרקעות במגזר הערבי על בסיס החלטות קיימות ולקחי התהליך; טיפוח קרנות ועמותות משותפות לטיפול בנושאים קהילתיים וחברתיים ליצירת תהליכי מחויבויות אזרחיות הדדיות.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
צוות העבודה מצביע על שתי מטרות מרכזיות אותן מקווה להשיג באמצעות התכנית המוצעת: מצוינות אישית וצמצום פערים הישגיים בין קבוצות חברתיות שונות. הצוות מציע כמה שינויים מהותיים עיקריים במערכת החינוך: שינוי מבני – תיחום הגילאים המשויכים למערכת החינוך מ-4 עד 19, תוך מתן אפשרות לסיום לימודי תואר ראשון לפני השירות הצבאי; חלוקת הלימודים למקצועות ליבה כלל ארציים וללימודים לפי בחירת בית הספר; ביזור ארגוני-מנהלי; שינוי של נורמות העבודה: שינוי קריטריוני הקליטה והתגמול של מורים לבתי הספר ומתן יותר סמכות למנהליהם; הקצאת זמן למידה דיפרנציאלי; הפעלת משובים בבתי הספר; הגדלת יכולת הבחירה של הורים את בתי הספר של ילדיהם. התכנית מכוונת להביא לאחידות במערכת החינוך, להגדלת מספר הזכאים לבגרות לפני גיוסם לצה"ל, לשיפור סטטוס העוסקים בהוראה ולהגדלת מעורבות ההורים במערכת החינוך.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
שוק הטכנולוגיה העולמי נמצא בשלבי התאוששות מהמשבר בו הוא שרוי, ומבנהו, המבוסס על ריבוי חברות קטנות, פותח פתח לגידול חלקן של חברות הטכנולוגיה הישראליות בשוק העולמי. התפלגות הצמיחה הצפויה אינה אחידה, כאשר אזור דרום מזרח אסיה (הודו-סין) ורוסיה הם בעלי הצמיחה הצפויה הגבוהה ביותר. הצוות מציע שת"פ בין ממשלת ישראל ובין מנהלי חברות טכנולוגיה כדי להגדיל את ייצוא ההיי-טק לאזורים אלו, וזאת על ידי מתן הלוואות של ממשלת ישראל למדינות אלו תוך התנייתן ברכישות מחברות ישראליות. הצוות רואה בחברות ההיי-טק תורמות מרכזיות לכלכלה הישראלית והגורם העיקרי היכול להוציא את ישראל מהמשבר הכלכלי בו היא שרויה. בנוסף לתרומה הכלכלית, הצוות רואה מקום גם לתרומה חברתית של חברות ההיי-טק, וזאת בשלושה מישורים: הטמעת דפוסי ניהול מתקדמים של חברות אלו בחברה הישראלית; חינוך – שיתוף חברות טכנולוגיות בפרויקטים חינוכיים שונים, דוגמת פרויקט עתידים, על מנת להגדיל את מאגר אנשי הטכנולוגיה הפוטנציאליים; מקור משיכה ליהדות העולם, על ידי נכונות של חברות טכנולוגיה ישראליות להציע מקומות עבודה לעולים חדשים.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
הדו"ח מציע שינויים מבניים במערכת החינוך של ישראל. עיקריו: סוגיות ובעיות מרכזיות הקשורות למערכת החינוך בישראל – ההיבט הערכי, ההיבט החברתי-כלכלי ובעיות מבניות במערכת החינוך; הצעה לשינוי מבני במערכת החינוך – טיפול במערכת תוך בחינה הגדרה וארגון מחדש של מקומם ותפקודם של מרכיביה השונים, למרכיבים השונים קרי, המורה, מנהל בית-הספר, הרשות המקומית ומשרד החינוך; לצד השינויים המבניים-ארגוניים המוצעים, מודגשת חשיבות הענקת "ארגז כלים" משותף לכל התלמידים, שנועד לאפשר את שילובם המוצלח בחברה ובשוק העבודה.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
הצורך בהכנת תכנית אב למשק האנרגיה התעורר בשל היותו של משק האנרגיה מכלול של פעילויות שונות, בעלות השפעות צולבות. היעד העיקרי של תכנית האב היה אבטחת יכולת אספקה תמידית של מלוא הביקוש לאנרגיה, תוך מזעור של העלות הכלכלית והסביבתית-קרקעית ושל עלות הסיכון האסטרטגי. התכנית כוללת את הנקודות הבאות: בחינת משק האנרגיה אל מול מספר תרחישי ייחוס; ניתוח כשלי שוק מסוגים שונים, תוך בחינת עוצמות, הזדמנויות, חולשות ואיומים; בחינת תחזית הביקוש לאנרגיה; בחינת תוצרי חלופות מבניות, והצעת מבנה משקי מומלץ; בחינת היצע החשמל ותמהיל הדלקים לייצור חשמלי – מכלול האפשרויות לפיתוח עתידי של מערך ייצור החשמל; בחינת מדיניות שימור האנרגיה; מדיניות מחקר ופיתוח.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
המסמך בנוי משני חלקים: חלקו הראשון סוקר את הקבוצות השונות של ילדים ונוער בסיכון בישראל ומגמות כלליות בתחום זה. חלקו השני סוקר את פעילותם של ארגוני המגזר השלישי, כאחת מן הדרכים להתמודד עם צרכי רווחה גדלים של ילדים ונוער על רקע קיצוצים בתקציב הממשלתי לנושא. מוצגות שלוש רמות של סיכון בקרב ילדים ובני נוער – סיכון גבוה (ביניהם קורבנות התעללות ועבריינים), סיכון עקיף (כולל ילדים החיים בעוני) וילדים החיים בנסיבות העלולות ליצור סיכון (כולל ילדי זוגות גרושים, ילדי מובטלים, ילדי עולים). הטיפול הממשלתי הניתן כיום מתרכז, מאילוצים תקציביים, בקבוצת הסיכון הגבוה. גם החקיקה בתחום זכויות הילדים והנוער היא חלקית ביותר ומתרכזת באוכלוסיות ספציפיות או בשמירה על זכויות קיומיות של ילדים, כאשר לא קיימת חקיקה סביב הגנה נפשית, כמו הזכות לחינוך. על רקע הגידול ההדרגתי של קבוצות הסיכון השונות, אשר בשל אילוצים תקציביים אינו גורר מענה ממשלתי מספק, מתרחב יותר ויותר מרחב פעולתם של ארגוני המגזר השלישי גם לתחום הרווחה, כאשר הם מספקים שיעורים הולכים וגדלים של צרכי אוכלוסיית הילדים והנוער ברמות שונות של סיכון, בעיקר בתחום השירותים. הממשלה אמנם מתקצבת ארגונים אלו במידה מסוימת אולם מרחב הפעולה שלהם אוטונומי באופן יחסי. מיסוד הקשר בין ארגונים אלו ובין הממשלה, תוך תיאום ושיתוף פעולה בין הגורמים השונים יוכל להביא לפיזור נכון יותר ולייעול של פעילות הארגונים.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
חוסן קהילתי הוא היכולת של הקהילה לנקוט פעולה מכוונת לשיפור היכולות האישיות והקולקטיביות של תושביה ומוסדותיה. החוסן הקהילתי נבנה על ידי בניית תשתית קהילתית הולמת, המבוססת על משאבי הקהילה, הסביבה והמדינה. המבנה אינו אחיד והוא משתנה בין קהילות, בהתאם לצרכיה הייחודיים של כל קהילה. בניית החוסן הקהילתי מבוססת על תהליכים מחוללי חוסן, שהם בבסיסם תהליכים תשתיתיים ארוכי-טווח כמו פיתוח רשתות תמיכה וטיפול באוכלוסיות ייחודיות, ובמקביל, על פתרונות לאירועי משבר, כדוגמת נהלים כתובים והכשרת צוותי חירום ובעלי תפקידים.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
מרבית המחקרים הקיימים מצביעים על קיומם של פערים בביצוע הליכים משפטיים שונים בין יהודים וערבים, אולם מחקרים אלו מוגבלים בהיקפם. מחקר זה בודק את השאלה על פני זמן ועל פני קבוצות עברות שונות. המחקר בודק האם קיים שוני בין המגזר היהודי לערבי בנקודות הבאות: שכיחות עברות שונות; שכיחות עבריינים חוזרים; שיעור סגירת תיקים; הרשעות בבית משפט; הטלת עונשי מאסר בפועל. התוצאות של רגרסיות מרובות משתנים לבדיקת השאלות השונות מראות כי הגורם הלאומי מהווה משתנה בעל השפעה משמעותית סטטיסטית על החלטות השופטים. הרחבת המחקר מראה תוצאות שונות עבור שופטים יהודים ושופטים ערבים, קורבנות יהודים מול קורבנות ערבים.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
נייר העבודה מקשר בין המצב הדמוגראפי במדינת ישראל לבין מאפיינים כלכליים שלה, ובפרט שיעור הצמיחה והתוצר לנפש. שתי אוכלוסיות במדינה, אוכלוסיית הערבים והאוכלוסיה החרדית, בעלות שיעור פריון גבוה והשתתפות נמוכה בשוק העבודה, ביחס לקבוצת הרוב, גורמות למעשה להגדלת הנטל הכלכלי על קבוצת הרוב, כמו גם להורדת התוצר לנפש והצמיחה במשק הישראלי, בהשוואה למדינות מפותחות. הנייר מציג שלושה מתווים אפשריים בנוגע למקומן של שתי הקבוצות הנזכרות בשוק העבודה: תוואי ההמשך – בו לא ננקטים אמצעים לשינוי המצב, שיעור אוכלוסיות אלו במדינה הולך וגדל וכך גם הנטל על אוכלוסיית הרוב. בנוסף, הפער בין התוצר לנפש והצמיחה במדינת ישראל לבין אלו של האיחוד האירופי וארה"ב הולך וגדל. תוואי של השקעה בחינוך, באמצעותו יוגדל שיעור ההשתתפות של שתי הקבוצות בשוק העבודה, שיעור הפריון שלהן יקטן, והפער בין ישראל והאיחוד האירופי יצומצם עד לביטולו המוחלט. התוואי האלטרנטיבי, לפיו ההשקעות בחינוך אכן יביאו ליתר שילוב בשוק העבודה, אולם ללא הורדת שיעור הפריון של שתי האוכלוסיות הללו. תוואי זה עדיין צפוי להביא לעליה בתוצר לנפש וצמיחה הלאומית. שני המתווים האחרונים צפויים גם להביא לצמצום של הנטל המוטל על אוכלוסיית הרוב.

מצגת מכנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
הנייר פותח בהצגת מקורותיהם של הסטנדרטים הבינ"ל והרציונל העומד מאחוריהם. מציג את עקרונות הליבה של פיקוח ובקרה על בנקים, ואת הגורמים המרכזיים נלקחים בחשבון במהלך התהליך: הסיכון הכרוך במהלכים השונים אל מול הרווח הפוטנציאלי והשווי הכלכלי של הבנק. בהמשך מוצג המעבר מתיאוריה ליישום ואת עקרונות הבקרה הבינ"ל המקובלים בפועל – עקרונות באזל כעקרונות ליבה לפיקוח אפקטיבי על הבנקים: קובעים תנאים מוקדמים לפיקוח; רישיונות; קובעים תקנות ודרישות; דרישות למידע; כוחות רשמיים לפיקוח; בנקים בינלאומיים; מוצג יישום עקרונות אלו בפיקוח על הבנקים בישראל ומעריכה את מערכת הפיקוח הישראלית כעומדת בסטנדרטים הבינ"ל.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
עם תום עידן ערפאת ייפתח פרק חדש בהיסטוריה הפוליטית הפלסטינית – פרק שמשמעותו מציאות חדשה והופעתם בקדמת הבמה של כוחות חדשים. בראש ובראש ובראשונה יהיה בכך העברת ההנהגה מידי מנהיגות "החוץ" הותיקה של אש"ף לזו הצעירה של ה"פנים". אולם עד כמה תהיה הנהגה זו אפקטיבית? לנוכח התפוררות הרשות הפלסטינית, המוחרף על ידי ניתוק תאי שטח זה מזה על ידי ישראל לצורכי ביטחון, עלולה הנהגה מדינית פלסטינית חדשה להיות נטולת שליטה בשטח, וזו תהיה בפועל בידי מספר רב של מנהיגי ארגונים מקומיים שכל אחד שולט בשטחו. בו בזמן, עשויה הנטייה הפלסטינית לחיפוש הסדרי קונסנסוס להגביל את יכולתו של גורם אחד להשליט את עצמו בכוח על שאר הגורמים. במצב כזה, תחסר לישראל כתובת פלסטינית ברורה הן להרתעה והן למו"מ מדיני והיא תצטרך להשקיע תשומות מוגדלות נגד גורמי שטח רבים. בטווח הארוך, בנית הנהגה פלסטינית תרצה בשלום וביציבות ותוכל לפעול למען יעדים אלה מחייבת רפורמות כלכליות בתוך הרש"פ, חיסול המונופולים הכלכליים והכנסה לשטח של כוחות כלכליים חדשים. במאמץ כזה עשויה ישראל למצוא בעלות ברית בעולם המערבי ואף בקרב מדינות ערב המתונות.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
When PA leader Yasser Arafat eventually leaves the stage, a new chapter will be opened in Palestinian political history will entail new realities and bring to the fore new forces and fresh dynamics. First and foremost, Arafat's departure will signal a changing of the guards from the "old guard" Diaspora leadership of the PLO to the "young guard" leadership from the West Bank and Gaza. However, how effective will this new generation of leaders be? The present trend towards internal fragmentation of the Palestinian Authority, exacerbated by Israeli security measures may devoid any future political leadership of true control on the ground – control which will devolve to a multitude of local warlords – each in his own territory. Under such circumstances, Israel will lack a clear Palestinian interlocutor both for deterrence and for political negotiations, and will have to invest more assets vis-à-vis a plethora of local elements. At the end of the day, however, building a viable Palestinian leadership, which will both desire Peace and stability and be capable of working towards these goals, calls for economic reforms within the PA, toppling the monopolies and injecting into the system new local economic forces. In such an endeavor, Israel may find allies in the Western world and among Israel's moderate Arab neighbors.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
נייר זה מציג שמונה דרכים אפשריות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא מציג את התוצאות של כל מהלך, כמו גם את יתרונותיו ואת הסכנות הטמונות במימושו. בכמה מקרים השיטות אינן ייחודיות לחלוטין, אולם הן מציעות דרכים שונות להתמודד עם הנושא. הדרכים המוצעות הן כדלקמן: מפת הדרכים; הדרגתיות (אינקרמנטליות); עזה תחילה; הפרדה חד צדדית; סטטוס קוו קבוע; משטר נאמנות; שלום כפוי; סטטוס קוו. הסיכום כולל הצגת הדרכים המועדפות על שחקנים שונים בקונפליקט.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).ז
נייר העבודה בוחן את תקציב הביטחון אל מול השינויים המדיניים אשר התרחשו באזור בתקופה האחרונה, בדגש על הורדת האיום המזרחי, בעקבות כניסת ארה"ב לעיראק. יחד עם זאת, היכולת הצבאית של ישראל צריכה לעמוד בשני תנאי מינימום: השוואת עוצמתה של ישראל לעוצמת מדינות האזור, כאשר מצרים משמשת כמדד ממנו אין לרדת, ויכולת תגובה מול כל גורם שביכולתו לאיים על ישראל. הצוות בחן את תכנית קל"ע הרב שנתית של צה"ל, ומקבל את השינויים המוצעים בה, אם כי הוא סבור כי קיימים מספר תחומים בהם ניתן להגדיל את הקיצוץ. כעיקרון, הצוות סבור כי יש להקטין את סדר הכוחות של צה"ל על מנת לאפשר תחזוק הולם יותר שלו. הצוות סבור כי הקיצוץ המוצע בתקציב הביטחון הוא גדול מדי, וכי יש לנסות ולמצוא מקורות להשלמת הסכום החסר, ביניהם הורדת שכר כללית במגזר הציבורי והגדלת הגירעון השנתי.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
הנייר סוקר את מרכזיותן ההיסטורית של התעשיות הביטחוניות בישראל מקום המדינה, עת נועדו לספק בצורה מקומית את כלל צרכי צה"ל, ועד תקופה זו, בה עיקר הדגש מושם על פיתוח פתרונות טכנולוגיים מקוריים, אשר יספקו לצה"ל מכפילי כוח. נסקרים היבטים שונים של חשיבות התעשיה הצבאית בישראל: ההיבט הכלכלי, בדגש על מספר המועסקים הגדול בתעשיה והיותה תעשיה מוטת ייצוא; היבט טכנולוגי; היבט תעסוקתי. התעשיה הביטחונית מחברת בין צרכי הביטחון כמענה איכותי וטכנולוגי לבין היבטים כלכליים בעלי משקל חשוב בייצוא ובמשק ויש לשמר את מרכזיותה.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
מדדים התנהגותיים ותודעתיים להערכת חוסנה של החברה הישראלית מול מתקפת הטרור בתקופת האניתיפאדה השניה

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
מיצוב שירות המילואים בתפיסת ביטחון מתעדכנת | אלוף גבי אשכנזי. מערך המילואים הינו חלק אינטגראלי וחשוב מצה"ל, ומהווה כוח משלים לצבא הסדיר. מתוך הכרה בחשיבותו של כוח זה, מחד, ומאידך בנטל אשר הוא נושא עליו, נעשים בצה"ל ניסיונות להקלת העומס מעל חיילי המילואים, תוך העברת מספר מקסימאלי של פעולות לאחריות היחידות הסדירות. במקביל, עולה הצורך להכיר בתרומתו של המיעוט המשרת במילואים ולפצותו על תרומה זו. אנשי המילואים בצה"ל – מציאות נמשכת | גדעון שפר שינוי הרכבו של צה"ל והפיכתו לצבא מקצועי עדיין איננה בגדר אפשרות קבילה במצב הקיים כיום. הכרה בכך משמעה המשך השירות הסדיר בצבא, כמו גם שירות המילואים. מתוך הכרה בקשיים אשר יוצר שירות המילואים יש לנסות לצמצם ככל הניתן את הקריאה לשירות, ובמקביל יש לדאוג לתגמול הולם של המשרתים. מערך המילואים והחברה הישראלית – מגמות, רפורמות ומהלכים נדרשים | ד"ר אריאל היימן המשרתים במילואים כיום חשופים ליחס דו ערכי – מחד, הצבא ורשויות המדינה הקוראים להתייצבות בשירות המילואים ומדגישים את חשיבותו, ומנגד, הסביבה החברתית אשר מביעה יחס מזלזל במשרתים במילואים, המתבטא, בין היתר, בהערמת קשיים מצד חברות וגורמים ציבוריים על הפרט היוצא לשירות. שני שינויים עיקריים נעשים בשנים האחרונות בצה"ל להתמודדות עם בעיה זו – שיפור מבנה מערך המילואים ושיפור היחס אל הפרט המשרת. חשוב להבין עי האחריות לטיפול בפנים האזרחיים השונים של שירות המילואים מוטלת על רשויות השלטון. תמורות במערך המילואים: השלכות ארגוניות וחברתיות אפשריות | פרופ' סטיוארט כהן צה"ל מבצע כמה תמורות במערכת המילואים שעיקרן: צמצום מספר המגויסים, שיפור התגמול הניתן למגויסים והגדרה ממוקדת יותר של מערך המילואים. השינויים המבוצעים צפויים לבוא לידי ביטוי במישורים הארגוני והחברתי, בעיקר על ידי שיפור רמת תדמיתם המקצועית ורמת המומחיות של המשרתים במילואים, מה שיביא למגמת התמקצעות גם בצבא הסדיר. שירות המילואים והחברה הישראלית: שורשי המשבר הנוכחי וכיצד הרפורמות המוצעות יחריפו אותו בעתיד | ד"ר יגיל כהן במערך המילואים של צה"ל כיום קיימת סתירה פנימית בין הרצון לצמצם בהוצאות הצבא ובין התוצאה שהיא הטלת הנטל על מספר מצומצם של משרתים. הפיתרון המוצע הוא מעבר הדרגתי לשירות מילואים התנדבותי מקצועי. אולם, שינוי זה עשוי להביא להתהוות צבא של פריפריות חברתיות, המנותק מרובו של העם. על כן, יש מקום לביצוע רפורמה רצינית ומקיפה יותר של מערך המילואים בצה"ל.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
המסמך כולל התייחסות לנושאים הבאים: הנפט כמשאב אסטרטגי מתכלה – סקירת מצבן וכיווני התפתחותן של עתודות הנפט בעולם; ציוני דרך במשק הנפט העולמי – הקמת אופ"ק, חרם הנפט בשנות השבעים, המהפיכה האסלאמית באיראן, המהפך בשוק הנפט באמצע שנות השמונים, ניסיון ההשתלטות של מדאם חסין על כווית ב-1990 והדיפתו, הפלת משטר חסין במרץ 2003; מדיניות ארה"ב בתחום הנפט – היבטים אסטרטגיים: ביקוש אמריקאי, ספקיות עיקריות, חשיבות אסטרטגית של המפרץ והתמודדות עם אבטחת מקורות הנפט בו, כולל הניצחון על צדאם חסין; מדיניות סעודיה בשוק הנפט העולמי: מעמדה ואסטרטגיית ניצול הנפט שלה ; משק הנפט העיראקי – תמונת מצב ופוטנציאל; מגמות לעתיד הרחוק, קרי תלות העולם בנפט ואי הוודאות בשוק הנפט, ותרחישי מהפך שונים אפשריים בשוק הנפט; משמעויות גיאו-פוליטיות וביטחוניות לישראל בתחום היחסים עם מדינות ערב, עם ארה"ב ועם שאר מדינות המערב; הנפט ומדיניות האנרגיה של ישראל: ציוני דרך, מגמות עיקריות ומדיניות האנרגיה של ישראל במאה ה-21.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
המחקר בוחן אפשרויות לגיוון קשריה האסטרטגיים של ישראל, אשר עד כה היו מאופיינים בבלעדיות של ארה"ב. במקביל להותרת הקשר עם ארה"ב על כנו, נבדקות ארבע מדינות היכולות לשמש כמועמדות פוטנציאליות לגיוון קשריה של ישראל: רוסיה, הודו, טיוואן ותורכיה. כל מקרה נבחן לאור סדרת תבחינים: יציבות שותפות האינטרסים המדיניים, כלכליים, צבאיים ותרבותיים, היסודות לקשר אסטרטגי, תבחינים מוסריים, "תוחלת החיים" של המשטרים השותפים במדינות אלה, השלכות לקשרי חוץ אחרים של ישראל ובראשם – הקשרים עם ארה"ב – והתאמה כלכלית. הניתוח במחקר מצביע על פוטנציאל מסויים לגיוון קשריה האסטרטגיים של ישראל, כאשר הפוטנציאל הגבוה ביותר מבין המדינות שנבחנו טמון בקשר עם תורכיה, בעוד שגם הקשר עם הודו מצטייר כאפשרות. לעומת זאת, הקשר עם רוסיה הוא בעייתי לישראל, והקשר עם טיוואן עלול להיתקל בהתנגדות סינית.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
שוק פיננסי מפותח מעודד צמיחה, וזאת באמצעות הקצאה טובה יותר של ההון. הדו"ח מדגים אמפירית נכונות טענה זו בעבור קבוצת מדינות. ממשלות יכולות לסייע לפיתוח שווקים פיננסיים על ידי: הגנה על זכויות משקיעים, המגבירה את מידת ההשקעה ומכאן לפריחת שוק ההון; עידוד תחרות, המגבירה את הפרודוקטיביות; הגדלת הפתיחות בשוק, קרי העלאת רמת השקיפות של דו"חות פיננסיים.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
סיכום ועידה בנושא מערכת היחסים הקיימת והעתידית בין ישראל והאיחוד האירופי. כמה צירי חיבור קיימים ופוטנציאליים בין ישראל ואירופה: מורשת משותפת של ישראל ואירופה, המושתתת על המסורת היהודית-נוצרית, בעלות נורמות וערכים דומים היכולים לשמש כאבני בניין לקשר בין ישראל ואירופה; הגברת שיתוף הפעולה הכלכלי והטכנולוגי בין שני הגופים, אשר יכול לשמש את שניהם בתחרות הגלובאלית. לישראל ניסיון תחרותי בשוק העולמי אשר אירופה יכולה לנצלו, בעוד אירופה משמשת כשוק פוטנציאלי רחב היקף לחברות ישראליות; שיקולים פוליטיים ואינטרסים משותפים, בדמות מעורבות מסוימת של אירופה בתהליך השלום, אם כי באופן מוגבל, וטיפול באינטרסים משותפים בתחום הביטחון, לאחר אירועי 11.9.2001; כמו כן, נבחנו כיוונים עתידיים לקשר בין ישראל ואירופה. שני קצוות – הותרת המצב הנוכחי על כנו, מצד אחד, ומצד שני קבלת ישראל כחברה באיחוד האירופי אינם מומלצים. עם זאת, מומלץ להעלות את רמת הדיון ושיתוף הפעולה בין ישראל ואירופה, כולל בחינת אפשרות לשילוב ישראל באיחוד המוניטארי האירופי.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
בשל חשיבותה הגוברת של אסיה בכלכלה הגלובאלית, ישראל יכולה ליהנות מחיזוק קשריה עם אזור זה, תוך איזון קשריה הקרובים עם ארה"ב ואירופה. טייוואן וישראל הקימו שגרירויות בתל-אביב ובטייפה לפני עשור, אולם כעת הן ויכולות להרוויח מחיזוק הקשר ביניהן בכמה מישורים: טכנולוגי-כלכלי, פוליטי, חברתי, דיפלומטי וביטחוני.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
הדו"ח משרטט את מצבו הנוכחי של שוק הנפט העולמי, תוך התמקדות בארה"ב ובסעודיה, ומציע מספר תרחישי שינוי אפשריים. הוא מציג את האינטרסים של ארה"ב אל מול אלו של סעודיה ואת דינאמיקת שוק הנפט העולמי הרצויה עבור כל אחת מהן, תוך הצגת הרווח וההפסד של שתיהן משינוי המצב הקיים אל מול הותרתו על כנו. הדו"ח דן בהרחבה באפשרות של שינוי במדיניות מכסות הפקת הנפט, על כל ההשפעות אשר יגרור צעד כזה עבור יצרניות אופ"ק ואחרות. הדו"ח מסתיים בהצגת הכוחות החדשים בשוק הנפט העולמי – רוסיה וסין, ומציג את האינטרסים שלהם ואת השפעתם האפשרית.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
נייר העבודה דן בפנים השונים של רב אתניות במדינה, מצב אשר נהיה שכיח בתקופתנו: החזון הסופי של המדינה, קרי היטמעות/האחדה, הפרדה או פלורליזם; דו-קיום (או רב-קיום) המצריך יצירה של איזון עדין בין שוויון, מגוון ושיתוף פעולה; תחומים הנידונים בעולם כולו: ממשל ונוהגי השתתפות, מוסדות, נושאי שוויון, חוק וסדר, חינוך, שיכון, שפה ותקשורת. נייר העבודה גם מציג שאלות אשר נועדו לסייע בביקורת של מוסדות ותהליכים. כמו כן, מוצגות כמה דוגמאות של מוסדות ממשלתיים המקדמים דו-קיום, תוך דיון נרחב יותר במקרה הפרטי של אוסטרליה כדוגמה למעבר ממצב של הדרה לרב-תרבותיות.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

The research examines possibilities to diversifying Israel's strategic relations, which were so far characterized by US exclusivity. Four countries that can serve as potential candidates to expanding Israel's relation, in addition and not instead of the U.S., were examined: Russia, India, Taiwan and Turkey. Each case was tested according to a few criteria: stability of common political, economical, military and cultural interests, the bases to a strategic relation, moral criteria, the "life expectancy" of the regimes in these countries, implications on Israel's other foreign relations, most importantly – with the US, and economic compatibility. The analysis indicates some potential room to diversify Israel's strategic relations, when the highest potential lies in the relation with turkey, whereas India is also a possible candidate. On the other hand, the relation with Russia is problematic on Israel's side while the relation with Taiwan might introduce opposition from china.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
הנייר מדגיש את החשיבות של הסטודנטים היהודים של היום, כמנהיגי העתיד של הקהילה היהודית. הוא דן בחשיבות של החלת תוכניות חינוכיות ותרבותיות בגיל האוניברסיטה ואף קודם, בתהליך הכנת הצעירים האלו לשלב זה של חייהם שהוא קריטי לעיצובם, ובשילובם בחיי הקהילה היהודית. פעולות אלו מקבלות משנה חשיבות בעידן הנוכחי של אוירה אנטי-ישראלית השוררת בקמפוסים, ולעיתים אף חודרת לתוך כיתות הלימוד, תחת מסווה של אובייקטיבית אקדמית. יש צורך להבין כי בני הנוער של היום הינם מנהיגי העתיד, ויש לדון בכמה שאלות קריטיות הנוגעות לטיבם, לאתגרים איתם הם מתמודדים ולאופי היחסים שלהם עם העם היהודי.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
סוקר את מדיניות האומות המאוחדות כלפי ישראל מאז מלחמת העולם השניה ומראה כיצד התגבשה והתחזקה בארגון, לאורך השנים, תפיסה אנטי-ישראלית. תפיסה זו באה לידי ביטוי בקבלת שורת החלטות פרו-פלסטיניות, המגנות את מדיניות מדינת ישראל מחד, והיעדר מוכנות לשחרר הצהרות נגד האנטישמיות, מאידך. הגישה הננקטת ממצבת את האו"ם כמגנם של הפלסטינים, תוך התעלמות מוחלטת מצרכיה ההגנתיים של מדינת ישראל. על ארה"ב, אשר ראתה במשך השנים את עצרת האו"ם בתור גוף חסר שיניים, להבין כי אינה יכולה להמשיך במשחק הכפול, בו היא מתעלמת מהעצרת הכללית של האו"ם מחד, אולם מנגד, ממלאת תפקיד מרכזי במועצת הביטחון של האו"ם.

כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).