פרסומי המכון למדיניות ואסטרטגיה

• רוסיה במזה"ת: השת"פ האסטרטגי עם מצרים וסעודיה בצל הלחץ האמריקאי

  ד"ר משה אלבו וד"ר שי הר-צבי | 2 במאי, 2022

  רוסיה הצליחה למצב את מעמדה במזרח התיכון בשנים האחרונות כגורם כוח בעל השפעה, ויכולת לקדם את אינטרסיה באמצעות מעורבות צבאית ישירה (סוריה) או עקיפה (לוב, צפון אפריקה), ובאמצעות דיפלומטיה אגרסיבית, מכירות אמל"ח מתקדם, שתופי פעולה אנרגטיים ועסקאות גרעין אזרחי. האסטרטגיה הרוסית פועלת במנעד רחב של כלים במטרה לבסס את השפעתה, לסדוק את היציבה האזורית האמריקאית, ולקדם מהלכים ואג'נדה שמשרתים את יעדי המדיניות הרוסית הכוללת.

   

  קרא/י עוד
• העימות בין רוסיה למערב - דינאמיקה של הסלמה

  ד"ר שי הר-צבי | 2 במאי, 2022

  בימים האחרונים מסתמנת דינאמיקה של הסלמה והידרדרות פוטנציאלית לעימות ישיר בין רוסיה לנאט"ו, כאשר שני הצדדים מחריפים את הרטוריקה והאיומים כלפי הצד השני. זאת, לנוכח מה שניכר כהתגברות תחושות המצוקות האסטרטגיות בפניהן ניצבת רוסיה, על רקע הקשיים האופרטיביים והגישה האקטיבית יותר שמגלה המערב. כתוצאה מכך, מוסקבה פועלת להעצים את הרמיזות על שימוש אפשרי בנשק גרעיני ולהרחיב את זירות העימות לאזורים ותחומים נוספים (מולדובה, שוק האנרגיה), במטרה להרתיע את המערב ולהמחיש את מחיר ההפסד מהתפשטות המערכה מעבר לגבולותיה של אוקראינה.

   

  קרא/י עוד
• היערכות רוסית להסלמת הלחימה והמשמעויות לישראל

  ד"ר שי הר-צבי | 13 באפריל, 2022

  השבועות האחרונים במלחמה באוקראינה מתאפיינים בחוסר יכולת של כל אחד מהצדדים להשיג הכרעה צבאית או כלכלית, וניכר כי העימות נכנס למסלול של מלחמת התשה ארוכה ומדממת, כאשר פוטין עודנו מחזיק את הקלפים לגבי המשך ועוצמת העימות הצבאי.

  קרא/י עוד
• האופציות העומדות בפניו של פוטין וההשלכות לישראל

  ד"ר שי הר-צבי | 30 במרץ, 2022

  הוגה הדעות הצבאי, קרל פון קלאוזביץ, כתב כבר לפני כ-200 שנים כי "המלחמה היא ממלכת אי הודאות". כחמישה שבועות מתחילת הפלישה הרוסית, ניתן כבר עתה לקבוע כי התפתחות המערכה באוקראינה סיפקה לא מעט הפתעות לנשיא פוטין באשר ליכולותיו של הצבא הרוסי ולכושר העמידה של הצבא האוקראיני, כמו גם ביחס לנחישות ולנכונות של המערב לקדם סנקציות חסרות תקדים בהיקפן ובעוצמתן נגד רוסיה.

   

  קרא/י עוד
• המערב מול רוסיה - איזו מדיניות תנצח ומהן המשמעויות לישראל?

  ד"ר שי הר-צבי | 16 במרץ, 2022

  הפלישה הרוסית לאוקראינה והסנקציות המערביות הינן ביטוי לשתי תפיסות מנוגדות. האחת דוגלת בשימוש בכוח צבאי להשגת היעדים האסטרטגיים, בעוד השנייה מבכרת להשתמש במנופים מדיניים וכלכליים לשינוי הגיונות הפעולה של היריב.

  קרא/י עוד
• הפלישה לאוקראינה: המדיניות של פוטין במבחן המציאות

  ד"ר שי הר-צבי | 2 במרץ 2022

  בתום כשבוע מאז תחילת הפלישה האוקראינית, וחרף פערי המידע ודיס-האינפורמציה באשר למצב בשטח, נראה כי ההתפתחויות בזירה הבינלאומית, לצד התקדמות הלחימה בשטח, אינם עולים בקנה אחד עם הערכות והציפיות המוקדמות של הנשיא פוטין. המצוקה האסטרטגית והקשיים האופרטיביים הובילו, ככל הנראה, את פוטין לפרסם את ההנחיה המתוקשרת שנתן לשר ההגנה ולרמטכ"ל להעלות את רמת הכוננות של המערך הגרעיני. זאת, במטרה להעביר מסר למדינות המערב בדבר גבולות ההתערבות מצידן במשבר, לנוכח עליית המדרגה בהפעלת הכוח של הצבא הרוסי, שתוביל להרס ולהרוגים רבים.

  קרא/י עוד
• הציר הרוסי-סיני - משקל נגד להגמוניה האמריקנית

  ד"ר שי הר-צבי | 16 בפברואר 2022

  רוסיה וסין פועלות בשנים האחרונות, ובייחוד מאז 2014, להעמיק את שיתופי-הפעולה האסטרטגיים, הביטחוניים והכלכליים, כאשר במהלך השנה האחרונה אף הסתמנה עליית מדרגה נוספת במערכת הקשרים הבילטראלית. חרף האיבה ההיסטורית והתחרות בין השתיים על מוקדי השפעה במרכז אסיה, נראה כי היריבות המשותפת עם ארה"ב, השאיפה לעצב סדר עולמי חדש ולנטרל את מה שנתפס על ידן כמעורבות גוברת של וושינגטון ב"חצר האחורית" שלהן, עומדת בבסיס השינויים שחלו במערכת הקשרים בין מוסקבה לבייג'ינג. זאת, לצד הרצון הרוסי, שהתגבר מאז הוטלו עליה סנקציות כלכליות בעקבות ההשתלטות על חצי האי קרים, לפתח שווקים חדשים כדי לצמצם את התלות במערב.

  קרא/י עוד
• המשבר האוקראיני – הקלפים בידי פוטין

  ד"ר שי הר-צבי | 2 בפברואר 2022

  המגעים שהתקיימו בשבועות האחרונים בין רוסיה לארה"ב ולנאט"ו הגיעו לעת עתה למבוי סתום, כאשר כל צד מתבצר בעמדתו ונראה כי הם ממשיכים לנוע במסלול התנגשות אחד לעבר השני. כך, רוסיה הודיעה, כי התשובות שהתקבלו בכתב לדרישות הביטחוניות שלה לא נתנו מענה לסוגייות הליבה של התרחבות נאט"ו והצבת נשק סמוך לגבולותיה. ארה"ב מצידה הבהירה שהיא תמשיך לדבוק במדיניות "הדלת הפתוחה" ובבסיסה האפשרות של כל מדינה להחליט בעצמה על הבריתות שהיא תהיה חברה בהן.

  קרא/י עוד
• המשבר האוקראיני - לקראת הסלמה?

  ד"ר שי הר-צבי | 20 בינואר 2022

  כבר לפני כ-200 שנים, קרל פון קלאוזביץ, מאבות תורת הלחימה המודרנית, טבע את האימרה כי "המלחמה אינה אלא המשך המדיניות באמצעים אחרים". דומה, כי ההתנהלות של הנשיא פוטין מאז עלייתו לשלטון בכלל ובשבועות האחרונים בפרט ממחישה הלכה למעשה תפיסה זו. פוטין מוכיח פעם אחר פעם את נכונותו להשתמש בכוח כדי לקדם את היעדים האסטרטגיים של רוסיה מבית ומחוץ. הפלישה לגיאורגיה ב-2008, ההשתלטות על חצי האי קרים ב-2014, הפעלת הכוח בסוריה מאז 2015, ושליחת הכוחות לקזחסטאן בחודש האחרון, לצד פעילות סייבר לפגיעה במוסדות ממשל במדינות שונות (למשל, אסטוניה ואוקראינה) וניסיונות ההתנקשות בגורמי אופוזיציה מבית, הינם ביטויים מוחשיים לכך. ברוח זו, ניתן גם לראות את ההתנהלות מול המערב ואוקראינה במשבר הנוכחי - יצירת אופציה לאיום צבאי, מוחשי ומיידי.

  קרא/י עוד
• התמרון האסטרטגי של קהיר בין וושינגטון ומוסקבה

  ד"ר משה אלבו | 5 בינואר 2022

  האסטרטגיה המצרית מצליחה לתמרן בין ארה"ב ורוסיה למרות המתיחות הגוברת בין המעצמות בזירה הבינלאומית. הקשרים הביטחוניים והמדיניים המתהדקים עם ישראל לצד עמדת ההובלה בתיווך הסוגיה הפלסטינית מהווים נכס אסטרטגי שהמשטר המצרי ממנף לצורך ביצור מעמדו בוושינגטון. לצד זאת, קהיר מעמיקה את קשריה האסטרטגיים עם רוסיה, שמצדה מגדילה את השפעתה במדינה בעיקר באמצעות פרויקט הגרעין האזרחי.

  קרא/י עוד
• המשבר האוקראיני - Winter is coming ?

  ד"ר שי הר-צבי | 5 בינואר 2022

  השבועות האחרונים התאפיינו בהמשך חילופי המסרים המרתיעים בין רוסיה לארה"ב. כך, הצמרת הרוסית פועלת להנחלת הנראטיב, כי מאז שנות התשעים המערב שיקר והונה את רוסיה לגבי התרחבות נאט"ו מזרחה, וכי מדובר בסוגיה שהינה עניין של "חיים ומוות" עבורה. על כן, לטענתה, במידה והערבויות הביטחוניות שדרשה יידחו, היא לא תהסס לפעול לאבטחת ביטחונה. מנגד, ארה"ב מזהירה, כי מהלך כוחני רוסי ייתקל בתגובה קשה ביותר בדמות הטלת סנקציות כלכליות כואבות וחריגות בעוצמתן.

  קרא/י עוד
• Russia in the Middle East: National Security Challenges for the United States and Israel in the Biden Era - Joint Study with Kennan Institute

  Policy paper | 2021

  In light of the Biden-Putin summit, much attention has been given to the national security challenges posed by Russia to both the United states and Israel. The policy paper is the result of a collaboration between experts from the Kennan Institute of the Wilson Center in Washington DC, and the Institute for Policy and Strategy (IPS) at the IDC Herzliya

  קרא/י עוד
• הקווים האדומים של פוטין: מוסקבה מעלה את ההימור במשחק "הצ'יקן" המעצמתי

  ד"ר שי הר-צבי | 22 בדצמבר 2021

  בשבועות האחרונים מנהלת רוסיה מדיניות כוחנית מול ארה"ב במספר זירות ומרחבים במקביל. זאת, באופן שמשקף את התפיסה המורכבת במדיניות החוץ הרוסית בעידן פוטין. מצד אחד, תפיסה מעצמתית ונכונות לאתגר את הדומיננטיות האמריקנית; ומצד שני, תפיסה מגננתית-התקפית לנוכח החשש מפני כוונות ההתפשטות של ארה"ב ובנות בריתה לעבר גבולותיה.

  קרא/י עוד
• לרקוד על כל החתונות - מוסקבה בין וושינגטון, ירושלים וטהראן

  ד"ר שי הר-צבי | 7 בנובמבר 2021

  במלאת 30 שנה לחידוש היחסים הדיפלומטים בין ישראל לרוסיה ועל רקע ביקור ראה"מ בנט, ניכר כי התנהלותה של רוסיה בזירה הגלובאלית בכלל ובמרחב המזה"ת בפרט ממשיכה להציב בפני ישראל מאזן מעורב של אתגרים והזדמנויות. זאת, לנוכח המשך המתיחות בין מוסקבה לוושינגטון והפעילות הרוסית השואפת לבסס שיתופי-פעולה עמוקים עם איראן וסוריה; ומנגד הניסיונות להעמיק את דריסת הרגל בקרב המדינות הסוניות ולשמר את מערכת היחסים עם ישראל.

  קרא/י עוד
• השתלטות הטליבאן על אפגניסטן: מבט ממוסקבה

  ד"ר דימה קורס | 25 באוגוסט, 2021

  בזמן שבקרמלין עסוקים בבחירות המתקרבות לבית התחתון של הפרלמנט הרוסי - הדומא (17-19.09.2021), ההתפתחויות הדרמטיות באפגניסטן מציבות בפני רוסיה שורה של אתגרים במישורים רבים ומגוונים.

  קרא/י עוד
• רוסיה, סין וארה"ב - בריתות ועימותים ממשיים בעולם הוירטואלי

  יורי קוגן | 11 באוגוסט 2021

  בסוף חודש יוני פרסמה שגרירות סין במוסקבה עדכון אודות שיחת וידאו בין נשיאי המדינות, שהתקיימה בתאריך 28.06.2021. בשיחה סכמו הנשיאים שי (Xi) ופוטין על הארכת ההסכם "לשכנות טובה ושיתוף פעולה ידידותי", שנחתם בתאריך 16.07.2001.

  קרא/י עוד
• רוסיה מחפשת את דרכה באפגניסטן לאחר יציאת הכוחות האמריקאיים

  קסניה סבטלובה | 28 ביולי, 2021

  ארה"ב האיצה את יציאתה מאפגניסטן ואנשי הטאליבן כבר הספיקו להשתלט על חלק ניכר של מחוזות ומעברי הגבול עם איראן וטג'יקיסטן. השכנות של אפגניסטן - איראן, רוסיה, סין וטג'יקיסטן, כבר השלימו עם כך שבקרוב הטאליבן יהפוך לגורם הדומיננטי במדינה והחלו להתכונן לגרוע מכל – כלומר, ביצוע תרגילים צבאיים והכנות לקראת זרם הפליטים הצפוי. מדינות אלה ורוסיה בראשן צפויות גם להתחרות ביניהן על ההשפעה באפגניסטאן החדשה.

  קרא/י עוד
• רוסיה מתקדמת עם יישום עסקת מטוסי "סוחוי" עם מצרים

  קסניה סבטלובה | 14 ביולי, 2021

  כלי התקשורת ברוסיה הודיעו השבוע על כך שמצרים החלה לקבל את מטוסי הקרב הרוסיים המתקדמים מסוג סוחוי SU-35, שהוזמנו לפני כשנתיים. עמימות רבה עוטפת את הפרשה הזאת, כאשר לאורך כל תקופה זו, מרבית הידיעות בנוגע לעסקת המטוסים המדוברת מקורן ברוסיה. כלי התקשורת ברוסיה דיווחו כל העת על התקדמות בביצוע העסקה, החל מרגע החתימה עליה ועד להעברתם של המטוסים לבסיסים המצריים, בעוד שכלי התקשורת במצרים נדמו, מבלי לאשר את הפרטים.

  קרא/י עוד
• אסטרטגיית הביטחון הלאומי של רוסיה (2021) - חיזוק הוקטור הלעומתי ותודעת המצור

  יורי קוגן | 14 ביולי 2021

  מסמך "אסטרטגיית הביטחון הלאומי של הפדרציה הרוסית", שאושר ע"י הנשיא פוטין ב- 2 ליולי 2021 (להלן: אסטרטגיית 2021) הנו מסמך יסוד המתכלל את מדיניות הביטחון הלאומי של רוסיה, בתפיסתה הרחבה הכוללת את ביצור יכולותיה בתחומי פנים וחוץ כאחד. ייעודו של המסמך הנו להגדיר ולהדגיש את האתגרים עמם צפויה רוסיה להתמודד בטווח הזמן הארוך בהגנה על הערכים וסדרי העדיפויות האסטרטגיים שלה למול מגמות של הצרת צעדיה ואף פגיעה בהם על-ידי גורמי חוץ, בציון ארה"ב ו-"בנות בריתה".

  קרא/י עוד
• רוסיה מתמודדת עם התפרצות מחודשת של נגיף הקורונה אך מצליחה ב"דיפלומטיית החיסונים" שלה בעולם

  קסניה סבטלובה | 30 ביוני, 2021

  רק מספר ימים חלפו מאז פגישתם הראשונה של נשיא ארה"ב ג'ו ביידן עם הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין, והמתיחות בין רוסיה לציר נאט"ו מגיעה לשיאים חדשים והפעם – בים השחור. מאז שרוסיה סיפחה את חצי האי קרים היא פועלת ללא הרף בים השחור ועורכת בו תמרונים ימיים תכופים לבדה וגם בשיתוף מדינות אחרות כגון מצרים. הפעם ערך ארגון נאט"ו בים השחור תמרון ימי רחב הקף בשם "רוח הים".

  קרא/י עוד
• רוסיה במזרח התיכון אתגר ביטחון לאומי לישראל ולארה"ב - דוח משותף עם מכון קיינן

  מסמך מדיניות | פאנל השקת המסמך | יוני 2021

  על רקע פסגת ביידן-פוטין, עולה למוקד תשומת הלב אתגר מדיניות הביטחון הלאומי מול רוסיה. מסמך מדיניות זה הינו תוצר עבודה משותפת של מומחים ממכון קיינן במרכז וילסון בוושינגטון ומהמכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) במרכז הבינתחומי הרצליה. המסמך המשותף מאפשר התבוננות במדיניות הרצויה ממספר היבטים: הישראלי-אזורי, האמריקאי -בינלאומי והישראלי-אמריקאי.

  קרא/י עוד
• האם לארה"ב יש מענה לאתגר הרוסי?

  קסניה סבטלובה | יוני, 2021

  לפני פגישתם הראשונה בג'נבה, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן ונשיא רוסיה ולדימיר פוטין ציינו שלדעתם היחסים הבילטרליים בין ארה"ב לרוסיה נמצאים בנקודת שפל חסרת תקדים. שניהם לא נראו אופטימיים ביחס לאפשרות של פריצת דרך כלשהי במהלך הפסגה הקרבה. רוסיה תיאלץ להתמודד עם נשיא נחוש, ליברלי, בעל מודעות גבוהה לנושא זכויות אדם, שבעבר כבר זיהה את רוסיה כאחד האיומים המרכזיים על ארצו. מנגד, ארה"ב תמצא בקרמלין נשיא, המכהן כבר 21 שנים, לעומתי למערב ונחוש לפעול לקידום המדיניות הרוסית וביסוס ההשפעה הרוסית בעולם, ועדיף שזה יהיה על חשבון ארה"ב. במהלך הפסגה שהתקיימה לפני מספר ימים, שני המנהיגים ניסו לסמן את גבולות הגזרה של ההשפעה שלהם ואת התחומים לשיתוף הפעולה בנושאים חשובים כגון משבר האקלים, המאבק בנגיף הקורונה ופיקוח על נשק להשמדה המונית. בכך שהוא פגש את פוטין לפני שי ביידן גם רמז לכך שהיה רוצה להרחיק את רוסיה מהקוטב הסיני ומוכן בתמורה להגיע לסיכומים כאלה ואחרים.

  קרא/י עוד
• צופה, אך לא מתערבת: הסכסוך הישראלי-פלסטיני והעמדה הרוסית

  קסניה סבטלובה | 27 במאי, 2021

  במהלך 11 ימי הלחימה בעזה, העדיפו במוסקבה לצפות מרחוק במתרחש במזרח התיכון, אך במקביל לרמוז לכך, שהקרבה הגאוגרפית של האזור לרוסיה עלולה לגרום בעתיד לשינוי כיוון. רוסיה גינתה את האלימות, קראה לצדדים להגיע להפסקת אש, ביקרה את ישראל על "שימוש לא פרופורציונלי בכוח" וקראה לחמאס להפסיק את הירי על מרכזי הערים בישראל. היא אף הציעה את שירותי התיווך שלה (למרות שידעה שהמשבצת הזאת תפוסה חזק על ידי מצרים). מה שרוסיה לא עשתה במהלך מבצע "שומר החומות" היה להפשיל את השרוולים ולהיכנס פנימה לעובי הקורה.

  קרא/י עוד
• סוריה, מדינות ערב ואיראן: הפרד ומשול

  קסניה סבטלובה | 11 במאי, 2021

  בהמשך לאבו-דאבי, גם בא-ריאד מגלים עניין בשיפור היחסים עם המשטר הסורי. השבוע שוב דווח על פגישות בין ראש המודיעין הסעודי לבכירים סוריים, ונראה שככל שעובר הזמן, המדינות הסוניות מתרגלות לרעיון שבשאר אסד ימשיך לשלוט בסוריה ביד רמה. רוסיה שמנהלת קשרים קרובים עם אבו-דאבי ובשנים האחרונות מתקרבת גם לריאד, מברכת על המהלכים הללו, ובמיוחד על האפשרות שסוריה שוב תהפוך לחברה בליגה הערבית ותחזור "למשפחת העמים הערביים".

  קרא/י עוד
• המקל, הגזר והאסטרטגיה הרוסית הגדולה

  קסניה סבטלובה | 26 באפריל, 2021

  המתיחות הגדולה ששררה בגבול רוסיה-אוקראינה בשבועות האחרונים התפוגגה כלא הייתה לאחר שרוסיה החליטה על הסגת כוחותיה מאזור הגבול. ההדרדרות במצבו של מנהיג האופוזיציה הרוסית אלכסיי נבאלני נמנעה לאחר שהשלטונות החליטו לאשפזו בבית חולים ולאפשר לרופאים חיצוניים לבדוק אותו (בתמורה נבאלני הסכים לסיים את שביתת הרעב שבה נקט במהלך 22 ימים). לאחר מהלומות קשות ומתקפות אישיות ביידן ופוטין החליפו מחמאות לאחר שפוטין השתתף בועידת האקלים בהזמנת ביידן ותמך בצמצום פליטת גזי החממה. עתה המנהיג הרוסי ונשיא ארה"ב מתחילים לדון באפשרות של פסגה בעוד כחודשיים. בדרך להשגת מטרותיה רוסיה משתמשת בהרבה מקלות ובלא מעט גזרים ומנסה לנווט את דרכה בעולם המשתנה במהירות. העולם הזה אינו מסביר לה פנים - מוושינגטון ועד פראג - ודווקא בגלל זה רוסיה מתכוונת למצות את המקסימום מנוכחותה והשפעתה באזורים בהם היא שולטת ביד רמה.

  קרא/י עוד
• על אפקט נבאלני, ההסכם החדש בין איראן לסין וההתבססות הרוסית בלבנון

  קסניה סבטלובה | 12 באפריל, 2021

  האם יחסי רוסיה-ארה"ב הולכים לקראת פיצוץ עוצמתי בחודשים הקרובים? לאחר החלפת מסרים עוינים באמצעות כלי התקשורת (ג'ו ביידן נשאל על ידי הכתב של רשת ABC האם הנשיא פוטין הינו רוצח וענה בחיוב), הטלת סנקציות נוספות על מוסקבה, פרסום של דו"ח מודיעין מיוחד על ההתערבות הרוסית בבחירות ב-2020 והחזרת השגריר הרוסי מארה"ב - נראה שאין מכך מנוס. הממשל האמריקאי החדש עלה לשלטון כשהוא נחוש לפעול נגד ההשפעה הרוסית באסרטיביות ובכוח במגוון תחומים, החל מהתערבות בבחירות ותחום הסייבר וכלה בהפרה של זכויות אדם.

  קרא/י עוד
• רוסיה יוצרת שותפויות במזרח-התיכון בניסיון לקדם את שיקומה של סוריה

  קסניה סבטלובה | 18 במרץ, 2021

  השבוע שחלף היה רווי בפעילות דיפלומטית אינטנסיבית ביותר של רוסיה במזרח-התיכון: שר החוץ הרוסי קיים ביקור בסעודיה, קטאר ואיחוד נסיכויות המפרץ, ובהמשך השבוע פגש גם את משלחת של אנשי חיזבאללה וגם את שר החוץ הישראלי גבי אשכנזי במוסקבה. בתוך כך רוסיה ממשיכה לקדם באופן עקבי ורציני את המדיניות האזורית שלה. היחסים הקרובים שרוסיה מנהלת עם מרבית השחקנים האזוריים נועדו לקדם את האינטרסים הרוסיים, ובישראל ככל הנראה כבר הפסיקו לשאול שאלות על הביקורים של אנשי חיזבאללה, חמאס והג'יהאד האיסלאמי במוסקבה.

  קרא/י עוד
• האם נשק הסנקציות האמריקאיות יעיל?

  קסניה סבטלובה | 10 במרץ, 2021

  בדיוק כפי שהבטיח, נשיא ארה"ב ג'ו ביידן החל את הקדנציה במינוף משמעותי של זכויות האדם בארה"ב ובעולם. צמד המילים "זכויות אדם", אשר כמעט ולא נשמע במהלך כהונתו של דונלד טראמפ, שזור עתה בכל שיחה שמקיים מזכיר המדינה, אנטוני בלינקן, וכמעט בכל נאום של הנשיא עצמו.

  קרא/י עוד
• השיחה הראשונה בין פוטין לביידן: בין התנגשות לשיתוף פעולה פרגמטי

  קסניה סבטלובה | 1 בפברואר, 2021

  לאחר כארבע שנים מלטפות של טראמפ בבית הלבן, ברוסיה מתחילים להתרגל למציאות חדשה ולנשיא חדש. מדובר בנשיא שיש לו דעות מוצקות ביחס להנהגה הרוסית והוא נחוש להוביל מדיניות שונה בתכלית מזו של טראמפ.

  קרא/י עוד
• רוסיה מתכוננת לעידן ביידן ומשחיזה חרבות | מדיניות החיסונים הרוסית במזה"ת | האם צפויה עוד מלחמת נפט בין רוסיה לסעודיה?

  קסניה סבטלובה | 18 בינואר, 2021

  הנשיא הנבחר ביידן טרם הושבע לנשיאות ובקרמלין כבר מכינים קיתונות של ביקורת נוקבת על התנהלותו ועל מדיניותו. במוסקבה הפנימו היטב את דבריו של ביידן על כך שרוסיה מהווה סכנה גדולה לביטחון הלאומי של ארצו. לכן, כעת עוקבים שם בדאגה אחר המינויים הנעשים באדמיניסטרציה החדשה. אנשים כמו אנטוני בלינקן, המינוי של ביידן לתפקיד של מזכיר המדינה, ידועים בעמדה הביקורתית שלהם כלפי רוסיה. בלינקן מעריך את התנהגותה של רוסיה כאלימה ובעייתית, החל בפלישה לאוקראינה וכלה בהתנהלות בסוריה ומדינות אחרות במזרח התיכון. במוסקבה מתבוננים אל עבר העתיד הקרוב וצופים הידוק של הסנקציות, גם בהקשר האוקראיני וגם בהקשרים נוספים, כמו גם התנגשות בכל מה שקורה בתחום של הפרה של זכויות אדם ובלימה של ניסיונות הרוסיים להגביר את ייצוא הגז לאירופה.

  קרא/י עוד
• רוסיה מגשימה את מטרותיה במזה"ת ואפריקה

  קסניה סבטלובה | 30 בנובמבר, 2020

  רוסיה תקים נמל ימי חדיש בפורט-סודאן ותעצים את נוכחותה הצבאית בים האדום ובים התיכון

  לאחר שלוש שנים של דיונים ותכנונים שבמהלכן אף הוחלף השלטון בח'רטום, התוכנית להקמת הנמל הרוסי בשטחה של סודאן יוצאת לדרך. ההסכם החדש בין מוסקבה לח'רטום היא ביטוי מובהק להצלחת המדיניות הרוסית בזירה המזרח התיכונית בשלהי עידן הנשיא דונלד טראמפ. כידוע, התוכנית הזאת לא נולדה אתמול, והנושא כבר סוכם ונדון עם עומר אל-בשיר, הנשיא הסודאני שהודח במהלך המהפכה בשנת 2019. אך ההחלטה של המשטר הנוכחי לקדם את הרעיון מעידה על כך שרוסיה הצליחה להגיע להסכמות לא רק עם ח'רטום, אלא גם עם נותנות החסות שלה בעולם הערבי, ובראש ובראשונה עם איחוד נסיכויות המפרץ, וייתכן שגם עם ארה"ב.

   

  קרא/י עוד
• במוסקבה לא ממהרים לברך את ג'ו ביידן

  קסניה סבטלובה | 13 בנובמבר, 2020

  בים הברכות שזרמו ללשכתו של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן, אי אפשר היה שלא לשים לב להיעדרותו של מנהיג רוסיה, הנשיא ולדימיר פוטין. במוסקבה, כמו גם בבייג'ינג, בחרו לחכות עם הברכות למועד מאוחר יותר - השתיקה הרועמת הזאת אינה מבשרת טובות. מי שכן התייחס לניצחונו של ביידן, הייתה התקשורת הרוסית ופרשני החצר, שרובם ככולם העדיפו לדבר על יכולותיו המנטליות של הנשיא הנבחר ברוח לעגנית ומעליבה.

  קרא/י עוד
• אפס אויבים? על אסטרטגיית הריקוד הזוגי של רוסיה

  קסניה סבטלובה | 29 באוקטובר, 2020

  תוקף אמברגו הנשק על איראן פג לפני כשבוע, השאלה הגדולה איננה אם איראן תקבל נשק חדש וחדיש, אלא איזה סוג של נשק היא תרכוש ומהיכן. במשרד החוץ הרוסי הכריזו כבר לפני כחודש שפקיעת התוקף של אמברגו הנשק על איראן "יפתח אפשרויות חדשות של שיתוף פעולה צבאי ומדעי בין רוסיה לאיראן" כאשר המומחים הרוסים הוסיפו כי "במידה ובטהרן ימצאו את התקציבים הדרושים, ברוסיה ישמחו לספק נשק פרי תוצרתה לרפובליקה האיסלאמית". הצבא האיראני זקוק למטוסי קרב חדישים, והשיח על אספקת SU-35, מטוסי הקרב החדשים של רוסיה מתקיים כבר זמן מה. לא מן הנמנע כי איראן תבקש לרכוש גם את מערכות ההגנה הרוסיות S-400.

  קרא/י עוד
• רוסיה מציינת חמש שנים לנוכחותה בסוריה: אתגרים מול הישגים

  קסניה סבטלובה | 24 בספטמבר, 2020

  • חמש שנים לנוכחותה של רוסיה בסוריה: הישגים מדיניים וצבאיים מול מציאות כלכלית קשה והעדר פתרונות.
  • ארה"ב משיגה נקודות נוספות במפרץ, בעוד שמוסקבה מתבוננת מהצד, אך לא מתכוונת לוותר.
  • עיניים על עיראק: כשארה"ב בדרך החוצה, רוסיה נכנסת בכל הכוח.

  קרא/י עוד
• מלחמת הנפט בסוריה

  קסניה סבטלובה | 14 באוגוסט, 2020

  כשנתיים לאחר ההודעה המפתיעה של ארה"ב על השגת הכוחות האמריקאים מסוריה, חברות הנפט האמריקאיות מתבססות בצפון-מזרח המדינה וחותמות על הסכמים עם הנהגת הכורדים (הכוחות הסוריים הדמוקרטיים) למורת רוחם של הרוסים. מוסקבה הצליחה להשיג שליטה על מרבית השטחים הסוריים עבור משטר של בשאר אסד, אך שדות הנפט בצפון-מזרח המדינה יישארו לעת-עתה מחוץ להישג ידו של אסד ושל בני בריתו. מבחינתה של רוסיה מדובר בנקודת טורפה משמעותית ובמכשול בדרך להשגת מטרותיה בסוריה: שליטה על כל השטח, החלשת השחקנים האחרים ושליטה על משאבים הטבעיים כגון גז, נפט ופוספטים. כמו-כן, ההאב' התחבורתי החשוב בצפון-מזרח סוריה שמשמש גם להעברת הגז הסורי לאירופה וגם כחיבור בין איראן, כורדיסטן העיראקית, טורקיה וסוריה נותר מחוץ לתחום.

  קרא/י עוד
• המתח בין רוסיה לאיראן בסוריה גובר, אך הרגע לשבירת הכלים טרם הגיע

  קסניה סבטלובה | 29 ביולי, 2020

  ימים ספורים לאחר שסוריה ואיראן חתמו על הסכם צבאי חדש שנועד לחזק את העוצמות האוויריות הסוריות ולמנוע תקיפות אוויריות חדשות על מטרות איראניות וסוריות, פיצוצים המיוחסים לישראל הרעידו את שמי דמשק. המלחמה הבלתי מוצהרת הזאת בין איראן לישראל שנמשכת מאז תחילתה של מלחמת האזרחים בסוריה אינה מדאיגה את קרמלין כהיא זאת, לפחות כל עוד הצדדים נזהרים מלפגוע בכבודם של הרוסים ובאינטרסים שלהם בסוריה, אך התחרות בין רוסיה לאיראן על השפעה וקביעת עתידה שלסוריה הופכת ממטרד לבעיה.

  קרא/י עוד
• ולדימיר פוטין "מאפס" את המערכת הפוליטית ברוסיה וממשיך לקדם מדיניות ארוכת טווח במזה"ת

  קסניה סבטלובה | 6 ביולי, 2020

  הנשיא פוטין "איפס" את המערכת הפוליטית, העביר את התיקונים הנדרשים לחוקה הרוסית, חיזק את מעמדו ועתה רשאי להישאר בכיסאו עד שנת 2036 הרחוקה. היריעה ארוכה הזאת מאפשרת לפוטין להתמקד במטרות ארוכות טווח במדיניות החוץ הרוסית. רוסיה נחושה להמשיך ולחזק את מעמדה במזרח התיכון, להקים בו עוגנים ולאתגר את המערב. האתגרים הכלכליים נותרו בעינם, אך לעומת לשליטים הנבחרים לזמן קצוב להנהגה הרוסית, שמורה הזכות לקדם אסטרטגיה ארוכת טווח בסבלנות ובהתמדה. את המדיניות הרוסית במזרח התיכון יש לראות לא בהכרח בפרספקטיבה המיידית, אלא כחלק מהגשמת האסטרטגיה ארוכת הטווח.

  קרא/י עוד
• "חוק הקיסר" והסנקציות האמריקאיות החדשות מהווים איום ממשי על האסטרטגיה הרוסית בסוריה ולבנון

  קסניה סבטלובה | 22 ביוני, 2020

  בעקבות כניסתו של תוקף של "חוק קיסר להגנה על האזרחים הסוריים" שמטיל סנקציות שניוניות על כל צד שישתף פעולה עם משטרו של בשאר אסד, המטבע הסורי הלאומי צלל בעוד שהמשקיעים הזרים הבודדים שפעלו במדינה הודיעו על הקפאת ההשקעות בכלכלה הסורית או על ביטולן. הקריסה של הכלכלה הסורית המושפעת גם מתוהו והוו הסורר בלבנון מהווה אתגר משמעותי עבור רוסיה, שמעניקה את חסותה למשטרו של אסד. "חוק קיסר" שעבר בקונגרס האמריקאי כבר בשנה שעברה בא להגביר את הלחץ על המשטר הסורי ובני בריתו - רוסיה ואיראן. כמו-כן, הוא נועד להרתיע את המשקיעים האפשריים – מאבו-דאבי ועד בייג'ינג – מהזירה הסורית.

  קרא/י עוד
• בצל הסנקציות האמריקאיות החדשות רוסיה ממשיכה להרחיב את השפעתה בסוריה

  קסניה סבטלובה | 14 ביוני, 2020

  רוסיה ממשיכה להרחיב את נוכחותה והשפעתה בסוריה, בים, באויר וביבשה כשהאינטרס הוא לצמצם את ההשפעה האיראנית בסוריה. הדרישה הרוסית לקבל עוד שליטה על אדמות סוריות מגיעה ימים אחדים לפני כניסתו לתוקף של "חוק קיסר" האמריקאי שיטיל עיצומים משמעותיים על סוריה ועל שותפיה. במקביל, מוסקבה מאותתת על רצונה להפוך לשחקנית משפיעה גם בזירה הפלסטינית, שואפת לממש את עסקת המטוסים השנויה במחלוקת עם מצרים ומשדרת מסר הרתעתי למערב באמצעות אימוץ מסמך חדש ביחס לשימוש בנשק גרעיני, גם במקרה בו תותקף רוסיה "רק" בנשק קונבנציונלי.

  קרא/י עוד
• זרקור על רוסיה ומצרים: ידידות עם מגבלות

  קסניה סבטלובה | 27 במאי, 2020

  היחסים בין קהיר למוסקבה נמצאים במגמת התחממות מאז מהפכת יוני 2013 שבעקבותיה הובסו האחים המוסלמים ועלה לשלטון הנשיא עבד אל-פתאח א-סיסי. במהלך התקופה הזאת רוסיה חידדה את האסטרטגיה המזרח-תיכונית, הכניסה את כוחותיה לסוריה והחלה לפעול באופן נמרץ ונחרץ על מנת לבסס את מעמדה באזור. יחד עם זאת, מצרים המשיכה להיות בעלת ברית חשובה ומרכזית של ארה"ב ולהנות מסיוע צבאי נדיב בגובה של כ-1.4 מיליארד דולר המוענק לה מדי שנה. האם בעתיד הקרוב ההתקרבות של מצרים לרוסיה צפויה לעלות על מסלול התנגשות מול האינטרס האמריקאי? והאם נכונות הידיעות על כך שעסקת הרכישה של מטוסי הקרב הרוסיים החדישים מדגם SU-35 יצאה לדרך?

  קרא/י עוד
• אסטרטגיה רוסית במזה"ת בעידן הקורונה

  קסניה סבטלובה | 18 במאי, 2020

  גם בצל הקורונה רוסיה אינה מאבדת זמן וממשיכה ביישום מדיניותה במזרח התיכון. במצרים, המומחים הרוסים מאשרים כי עבודות ההקמה של הכור הגרעיני המצרי-רוסי הראשון באל-דבעה מתקיימות כמתוכנן; בסוריה, רוסיה מקדמת את הרחבת נמל טרטוס ומבצעת תמרונים צבאיים בים התיכון ולמעשה בונה את עצמה כמעצמה ימית עם נוכחות בולטת בים התיכון. מוסקבה גם דואגת לקיים את הפסקת האש השברירית באידליב ומרסנת את אסד – האיזון ביחסיה עם אנקרה, בעת הזו, חשוב לה הרבה יותר מאשר רצונותיו.

  קרא/י עוד
• התפשטות הקורונה והמשבר הכלכלי בסוריה מהווה אתגר אסטרטגי לרוסיה

  קסניה סבטלובה | 27 באפריל, 2020

  נגיף הקורונה הגיע לסוריה, מדינה הרוסה עם אוכלוסיית פליטים אדירה והמגפה כבר נותנת את אותותיה. הלירה הסורית מתרסקת לשפל חסר תקדים, במספר ערים תורים ארוכים משתרכים מחוץ למאפיות ובבתי החולים שלא נהרסו בעת המלחמה, חסר ציוד בסיסי. המשבר החדש בתחום הכלכלי-חברתי מהווה אתגר משמעותי גם למוסקבה, שעד כה הצליחה למקסם את היכולות הצבאיות שלה בסוריה ולהשיג ניצחון צבאי עבור בן חסותה, בשאר אסד. בינתיים נראה כי חרף האתגר הכלכלי והקורונה, רוסיה ממשיכה בבניין הכוח של יכולותיה בסוריה.

  russia-24-4-20
• זרקור על רוסיה והמזה"ת: מלחמות הנפט במזה"ת והשפעת הקורונה על האסטרטגיה הרוסית בסוריה

  קסניה סבטלובה | 7 באפריל, 2020

  • מלחמת הנפט היא למעשה קרב על השפעה במזרח התיכון
  • האם הקורונה תשפיע על האסטרטגיה הרוסית בסוריה
  • בחסות מוסקבה: אבו-דאבי ממשיכה לחמם את היחסים עם דמשק

  קרא/י עוד
• זרקור על רוסיה במזה"ת - שנת הקורונה

  קסניה סבטלובה | 26 במרץ, 2020

  האתגרים של רוסיה במזרח התיכון בצל מגפת הקורונה, מלחמת הנפט עם ריאד וחוסר יציבות ביחסים עם טורקיה

  קרא/י עוד
• זרקור על רוסיה והמזה"ת: בדגש על מלחמת הנפט בין רוסיה לערב הסעודית, רוסיה מנעה עימות צבאי מול טורקיה בסוריה, ורוסיה מגבירה מכירות נשק באפריקה והמזה"ת 

  קסניה סבטלובה | 16 במרץ, 2020

  מלחמת הנפט מחזירה את יחסי רוסיה וערב הסעודית לנקודת ההתחלה | רוסיה מנעה, נכון לעכשיו, עימות צבאי עם טורקיה בשטחה של סוריה, אך המתיחות בין מוסקבה לאנקרה רחוקה מלהתפוגג | רוסיה מגבירה את מכירות הנשק באפריקה ובמזרח התיכון, אך משתרכת רחוק אחרי ארה"ב במכירות בעולם

  קרא/י עוד
• זרקור על רוסיה והמזה"ת: הפעלת הלחץ של רוסיה על טורקיה שלא לעמוד בדרכה לאידליב, המטרות המנוגדות של רוסיה וטורקיה בלוב, ורוסיה ממשיכה לבקר במתינות את יוזמת טראמפ

  קסניה סבטלובה | 20 בפברואר, 2020

  סוריה וטורקיה: רוסיה מפעילה לחץ על אנקרה שלא תעמוד בדרכה באידליב | ישראל והרש"פ: הרוסים ממשיכים לבקר במתינות את יוזמת טראמפ ומציעים לחדש את פעילותו של הקוורטט המזרח-תיכוני | לוב: לרוסיה וטורקיה מטרות מנוגדות בלוב, אך הן מאוחדות ברצון להחליש את מעמדה של אירופה במדינה

  קרא/י עוד
• זרקור על רוסיה והמזה"ת: תגובה רוסית מתונה ל"עסקת המאה", פוטין ממשיך להגשים את יעדיו בסוריה, ומגעים להקמת נמל ובסיס צבאי לחופי סומאלילנד

  קסניה סבטלובה | 05 בפברואר, 2020

  רוסיה מגיבה במתינות ל"עסקת המאה" ורואה בה הזדמנויות להובלה אזורית | בסוריה פוטין ממשיך להגשים את יעדיו למרות חוסר שביעות הרצון בצד הטורקי | רוסיה מנהלת מגעים מתקדמים להקמת נמל ובסיס צבאי לחופי הים האדום בסומאלילנד וזאת, על מנת לבסס את כוחה באזור אסטרטגי זה

  קרא/י עוד
• ביקור פוטין בירושלים כחלק מאסטרטגיה מזרח תיכונית רחבה

  קסניה סבטלובה | 23 בינואר, 2020

  הנשיא הרוסי ולדימיר פוטין מגיע לישראל לכבוד יום השואה הבינלאומי, ציון השחרור של מחנה המוות אושוויץ-בירקנאו על ידי הצבא האדום והשקת האנדרטה לזכר הרוגי המצור על לנינגרד. מבחינת פוטין מדובר בביקור מזרח-תיכוני חשוב, וגם בקידום האג'נדה שלו מול מדינות האיחוד האירופי.

  קרא/י עוד
• רוסיה מעל הכל

  קסניה סבטלובה | 15 בינואר, 2020

  אסטרטגיה רוסית רחבה ביחס למזרח התיכון באה לידי ביטוי בביקורים המדיניים של פוטין באנקרה, דמשק ובסוף החודש בירושלים, בתיווך בין הפלגים הלוביים ובתגובה המתונה לחיסולו של קאסם סוליימאני. כל הפעילות הזאת נועדה לקדם את האינטרסים הרוסיים באזור ולקבע את רוסיה כשחקן המשמעותי ביותר בו.

  קרא/י עוד
• 2020: שנה הפכפכה לרוסיה באזור

  קסניה סבטלובה | 3 בינואר, 2020

  השנה החולפת לא הייתה קלה לרוסיה בזירה הגלובאלית ובמזרח-התיכון. הסנקציות האמריקאיות המשיכו לחנוק את כלכלתה, המפולת בשווקי הנפט פגעו ברווחי המדינה, פרשת ההרעלה של מנהיג האופוזיציה הרוסית, אלכסיי נבאלני, זעזעה את העולם ובנוסף לכך, מנהיג הדמוקרטים, ג'ו ביידן, זכה בבחירות לנשיאות בארה"ב, מה שמבטיח מתחים נוספים ביחסים בין רוסיה לארה"ב.

  קרא/י עוד
• רוסיה במזרח התיכון 2020: מכירות נשק, עסקאות בתחום האנרגיה והרחבת ההשפעה בכל החזיתות

  קסניה סבטלובה | 02 בינואר, 2020

  רוסיה שואפת להעמיק את ההגמוניה שלה ואת השפעתה במזרח התיכון מעבר לשליטתה בסוריה...

  קרא/י עוד
• המערכה באידליב והתמיכה בגנרל המורד בלוב, הביקורים הצפויים של הנשיא פוטין בטורקיה ובישראל - בשנת 2020 רוסיה תמשיך להרחיב את השפעתה ואת כוחה במזה"ת

  קסניה סבטלובה | 25 בדצמבר, 2019

  לאחר מספר חודשים של המתנה, שבמהלכם חתמה רוסיה על הסכם עם טורקיה ביחס לרצועת הביטחון בצפון סוריה ופינוי הכוחות הכורדיים מהאזור, חידש הצבא הסורי - בתמיכת הכוחות הרוסיים - את המתקפה על מובלעת המורדים במחוז אידליב. במוסקבה טענו כי טורקיה לא עמדה במשימתה ולא פינתה את המורדים החמושים מאידליב, למרות שהתחייבה לכך כשחתמה על הסכם סוצ'י בשנת 2018. למעשה, רוסיה נחושה להחזיר לבשאר אסד את מלוא השליטה על כל השטח הסורי ולהפוך את עצמה לכוח משמעותי באזור, שלא ניתן להתעלם ממנו.

  קרא/י עוד
• רוסיה מרחיבה את השפעתה באזורים אסטרטגיים במזרח התיכון

  קסניה סבטלובה | 19 בדצמבר, 2019

  במסגרת התמיכה במשטר אסד ובצבאו, ביצע השבוע חיל הים הרוסי תרגיל משותף עם חיל הים הסורי. התרגיל התקיים באגן המזרחי של הים התיכון, לא הרחק מחופי טרטוס, שם נמצא הבסיס הרוסי הימי, והשתתפו בו ספינות קרב רוסיות, מטוסים מהבסיס הרוסי בחמיימים וסטי"לים סוריים. התרגיל נועד לחזק את שיתוף הפעולה בין שני הצבאות ולאמן את הצבא הסורי במסגרת המאמץ הרוסי לשקם את צבאו של בשאר אסד.

  קרא/י עוד
• זרקור על רוסיה והמזה"ת: רוסיה מהדקת את אחיזתה בצפון-מזרח סוריה, יציבות ביחסים בין רוסיה לטורקיה ורוסיה שואפת לבסס את השפעתה בסודן מול המשטר החדש

  קסניה סבטלובה | 15 בדצמבר, 2019

  סוריה: רוסיה מהדקת את אחיזתה בצפון-מזרח סוריה, מצליחה לקדם את מדיניותה אל מול טורקיה ואיראן | טורקיה ההיחלשות ביחסי אנקרה וארה"ב נמשכת, היחסים עם מוסקבה - יציבים | סודן: רוסיה מנהלת מגעים עם המשטר החדש, שואפת לבסס את השפעתה בסודן

  קרא/י עוד
• רוסיה מגבירה את אחיזתה במזרח התיכון

  קסניה סבטלובה | 05 בדצמבר, 2019

  מתהדקת הברית האסטרטגית בין רוסיה לאיראן. בהמשך לדיווחים קודמים בתקשורת האיראנית, בנוגע לתמרונים ימיים משותפים עם רוסיה, הכריז האדמירל האיראני חוסיין חאנזדי כי התמרון שיחל עוד לפני סוף השנה, ב-27 בדצמבר ויימשך כחודש ימים, יתקיים בחלקו הצפוני של האוקיאנוס ההודי. ידיעה זו אושרה עוד קודם לכן על ידי שר החוץ הרוסי סרגיי לברוב. בעבר, במהלך 2015, כבר קיימו רוסיה ואיראן תמרונים צבאיים משותפים בים הכספי, אך זוהי הפעם הראשונה שהציים של שתי המדינות, בנוסף לצי הסיני, יבצעו תמרון משותף באזור אסטרטגי הקרוב למפרץ הפרסי. באיראן מתייחסים לצעד הזה כחיזוק משמעותי של הברית עם מוסקבה ורואים בו תשובה מוחצת לגל השמועות על הקרע בעניין הסורי. חשוב להדגיש שעל אף המחלוקות בהקשר של עתידה של סוריה, זקוקה רוסיה לבת-ברית אסטרטגית כאיראן שתאפשר לה, דריסת רגל משמעותית במזרח התיכון. מנגד, גם לאיראן אין כיום אלטרנטיבות לברית עם מוסקבה.

  קרא/י עוד
• זרקור על רוסיה והמזה"ת: טורקיה שוקלת לרכוש מרוסיה מערכות הגנה אווירית נוספות, בנו של נשיא מצרים מונה למזכיר הצבאי בשגרירות מצרים ברוסיה, ורוסיה מפצירה בכורדים לתמוך באסד

  קסניה סבטלובה | 01 בדצמבר, 2019

  טורקיה עורכת ניסויים במערכת S-400 ושוקלת לרכוש מערכות הגנה אווירית נוספות מרוסיה במהלך 2020 | בנו של נשיא מצרים התמנה לתפקיד המזכיר הצבאי בשגרירות מצרים ברוסיה | המתיחות בצפון סוריה גוברת, רוסיה מפצירה בכורדים לתמוך באסד | חילות הים של אלג'יריה ורוסיה ערכו תרגול משותף

  קרא/י עוד
• זרקור על רוסיה והמזה"ת: בדגש על חיזוק צבא מצרים, הקמת בסיס מסוקים רוסי בסוריה, ניסיון להכריע את המערכת הפנימית בלוב והצעת רוסיה לדובאי לייצר חלקים למטוסי SU-57

  קסניה סבטלובה | 21 בנובמבר, 2019

  מצרים: פוטין יבקר במצרים ב-2020, שר ההגנה שויגו מבטיח להעצים את כוחו של צבא מצרים, המגעים לרכישת מטוסי הקרב SU-35 נמשכים, למרות איום הסנקציות האמריקאיות. | סוריה: בסיס מסוקים רוסי הוקם בצפון-מזרח סוריה. | לוב: שכירי החרב של חברת האבטחה הרוסית הפרטית "ואגנר" ינסו להכריע במערכה הפנימית בלוב. | אבו-דאבי: רוסיה מציגה את מרכולתה לראווה בסלון האווירי בדובאי, מציעה לנסיכויות המפרץ לייצר חלקים עבור מטוסי הקרב SU-57.

  קרא/י עוד
• זרקור על רוסיה והמזה"ת: תרגיל צבאי משותף ראשון בין רוסיה ומצרים, סיורים משותפים רוסיים-טורקיים בסוריה ורוסיה עוזרת בפיתוח תחום הגרעין במצרים

  קסניה סבטלובה | 07 בנובמבר, 2019

  לראשונה, חיל האוויר הרוסי קיים תרגיל משותף עם צבא מצרים | סיורים משותפים רוסיים-טורקיים יצאו לדרך בצפון-מזרח סוריה | רוסיה תשקיע כ-190 מיליון דולר בפיתוח הכור הגרעיני במצרים | רוסיה חותמת על חוזים בתחום הגרעין עם מדינות נוספות באפריקה

  קרא/י עוד
• זרקור על רוסיה והמזה"ת: : רוסיה מקבעת את מעמדה כמעצמה במזה"ת, שיתוף הפעולה בין רוסיה למדינות המפרץ והידוק שיתופי הפעולה עם מדינות אפריקניות

  קסניה סבטלובה | 23 באוקטובר, 2019

  בצל נסיגת ארה"ב מסוריה, רוסיה מקבעת את מעמדה כמעצמה היחידה המשפיעה באזור | שיתוף הפעולה בין רוסיה למדינות המפרץ הפרסי גובר, אך הברית האסטרטגית בינן לבין ארה"ב לא תוחלף | לא רק מזה"ת : פוטין מארח את "פסגת אפריקה" בסוצ'י ומהדק את שיתופי הפעולה עם עשרות מדינות אפריקניות, ובראשן מצרים

  קרא/י עוד
• זרקור על רוסיה והמזה"ת: בדגש על המתקפה על בתי הזיקוק בסעודיה, רוסיה ממשיכה לחזק את אסד, המתח הגובר בין רוסיה לטורקיה וארה"ב לא העריכה נכון את הכוח הרוסי בסוריה 

  קסניה סבטלובה | 3 באוקטובר, 2019

  המתקפה על בתי הזיקוק בסעודיה משמשת את רוסיה לקידום מדיניותה במזה"ת | במוסקבה ממשיכים לחזק את אסד ושואפים להסרת הסנקציות | המתח בין מוסקבה לאנקרה גובר למרות הפסגה המשולשת באנקרה | דו"ח שהוזמן עבור הקונגרס קובע כי בארה"ב לא העריכו את כוחה של רוסיה בסוריה

  קרא/י עוד
• זרקור על רוסיה והמזה"ת: בדגש על פגישת פוטין-נתניהו בנוגע לפערים במדיניות כלפי איראן וציר איראן-עיראק-סוריה

  קסניה סבטלובה | 15 בספטמבר, 2019

  הפגישה בין פוטין לנתניהו מדגישה את פערי המדיניות בין רוסיה לישראל ביחס לאיראן | ביקור נדיר של בכיר המיליציות השיעיות בעיראק במוסקבה מחזק את הציר איראן-עיראק-סוריה | האוליגרכים של פוטין מתחילים לראות את הדיווידנדים בסוריה | חברת הרכבות הרוסית תבנה תשתיות במצרים 

  קרא/י עוד
• זרקור על רוסיה והמזה"ת: בדגש על מצרים, טורקיה, חיזבאללה ו"עסקת המאה"

  קסניה סבטלובה | 08 בספטמבר, 2019

  רוסיה ומצרים בתרגיל צבאי משותף | ארדואן מבקר במוסקבה ועסקאות נשק נוספות עולות על השולחן | האם רוסיה הופכת למתווכת הדומיננטית בין ישראל לחיזבאללה? | מוסקבה נגד "עסקת המאה"

  קרא/י עוד
• כיצד תשפיע המערכה באידליב על היחסים בין מוסקבה לאנקרה?

  קסניה סבטלובה | 28 באוגוסט, 2019

  האינטרסים הרוסיים והטורקיים שוב מתנגשים, הפעם באידליב הסורית. האם התקדמות הכוחות הסוריים הנחושים להשתלט על המרחב בחסות חיל האוויר הרוסי ובתמיכה איראנית והמשבר ההומניטרי שנוצר בעקבות הלחימה העזה, ישפיעו על מאזן היחסים בין טורקיה לרוסיה?

  קרא/י עוד
• הרוסים נוהרים למפרץ הפרסי נמלים, תמרונים ומתווים: רוסיה מעוניינת לשפר עמדות במפרץ הפרסי

  קסניה סבטלובה | אוגוסט, 2019

  רוסיה חוזרת למזרח התיכון, ולא פוסחת גם על אזור המפרץ הפרסי. המהלכים הדיפלומטיים והמדיניים בהם היא נקטה לאחרונה מעידים על כך שהיא מעוניינת להגביר את השפעתה באזור ולקרוא תיגר על ההגמוניה האמריקאית במפרץ. רוסיה מנהלת מגעים אינטנסיביים עם איראן על הקמה של בסיסים צבאיים בשטחה, תקיים תמרונים צבאיים עם איראן, מציגה מתווה לביטחון קולקטיבי במפרץ ומעוניינת לתווך בין איראן למדינות הערביות. האם המהלכים הללו יאפשרו לרוסיה לקבל דריסת רגל במפרץ הפרסי? ומה סבירותו של תרחיש בו היא קוראת תיגר ממשי על ההגמוניה של ארה"ב במפרץ?

  קרא/י עוד
• Coping with the Russian Challenge in the Middle East - Joint Study with Kennan Institute

  May 2019

  U.S.-Israeli Perspectives and Opportunities for Cooperation | Joint Study with Kennan Institute, Woodrow Wilson International Center for Scholars.

  קרא/י עוד
• "Russia and Egypt signed a "comprehensive cooperation and strategic partnership agreement

  Shaul Shay | October 2018

  President Putin and President El-Sisisigned an agreement on comprehensive cooperation and strategic partnership following a summit in Sochi. The two presidents have also discussed regional issues, economic cooperation and the implementation of joint projects.

  קרא/י עוד
• IL-20 Down – Facts and Prejudice

  Yuri Kogan | October 2018

  On the backdrop of the recent downing of the Russian electronic warfare and early warning aircraft by a Syrian air defense missile, bringing the death of 15 Russian servicemen, the Russian-Israeli-Syrian knot is further tangled to a new and dangerous degree. One we haven’t seen since the deep Soviet involvement in the Israeli-Arab affairs in the sixties and the seventies of the 20th century.

  קרא/י עוד
• Russia in the Middle East – The Sunni Connection

  Ely Karmon | August 2018

  Russian leaders are aware that the all-out support to the Alawite regime in Syria and its present alliance with Iran, Hezbollah and the Shiite militias should be balanced by a parallel effort to improve and strengthen relations with the Sunni Arab states, which represent the majority of the Middle East in demographics, economy and geopolitical stature.

  קרא/י עוד
• שולחן עגול: "מפגש טראמפ-פוטין משמעויות למזרח התיכון וישראל"

  שולחן עגול | יולי 2018

  המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה קיים ב-30 ביולי 2018 קבוצת דיון "שולחן עגול" בנושא: "מפגש טראמפ-פוטין, משמעויות למזרח התיכון וישראל". המסמך מציג את עיקרי הדברים אשר הוצגו במהלך הדיון והמלצות עיקריות למדיניותה של ישראל.

  קרא/י עוד
• How Serious the Russian Threat to Israel in Syria? A Historical Perspective

  Ely Karmon | May 2018

  The historic perspective tells us that the Soviet Union, and later Russia, have not been successful in providing the necessary strategic umbrella to their allied radical Arab regimes during their wars against Israel and the Russian weapons systems have suffered disgraceful defeats at the hands of the Israeli military. Although today’s global strategic environment is missing the ideological zest of the Cold War era, it is interesting to compare the then Soviet regional behavior with Russia’s present challenges in Syria, as the Israeli-Iranian direct confrontation threatens to involve the Russian interests there.

  קרא/י עוד
• האם ישראל ורוסיה במסלול עימות בזירה הסורית?

  יורי קוגן | אפריל 2018

  התקיפה האווירית האחרונה כנגד בסיס חיל האוויר הסורי T-4 אינה מהווה חידוש. תקיפות ישראליות בסוריה, כאלו שישראל נטלה אחריות עליהן וכאלה שיוחסו לישראל ע"י מקורות זרים, כמו האחרונה, כבר התקיימו בעבר. חלקן כוונו כנגד תשתיות צבאיות איראניות בסוריה בעוד שרובן יועדו לפגוע במאמץ האיראני לחמש את חיזבאללה בנשק מפר-איזון. מאז התבססותם של כוחות רוסים בסוריה, נאלצה ישראל להכניס משתנה נוסף למשוואת חישוביה האסטרטגיים והטקטיים בזירה הסורית –הימנעות מפגיעה בכוחות הרוסיים בסוריה.

  קרא/י עוד
• הנשיא פוטין: חזרנו

  יורי קוגן | מרץ 2018

  נאומו השנתי של נשיא רוסיה, פוטין, שנישא ב-1 למרץ, שבועיים לפני הבחירות הצפויות במדינה, בפני קהל אוהד היה תמהיל, בחלקים כמעט שווים, בין נאום בחירות המבוסס על תעמולה לצרכי פנים לבין מסרים הרתעתיים כלפי ארה"ב והמערב. במהלך הנאום הסתייע הנשיא בהצגה גראפית של נתונים רבים על מסכי ענק, כאשר בחלק שהופנה כלפי ארה"ב ואירופה הוא עשה שימוש נרחב בקטעי וידאו, שמטרתם להמחיש את יכולותיה הצבאיות של רוסיה.

  קרא/י עוד
• רוסיה - מכירות אמצעי לחימה למדינות המזרח התיכון

  עודד ברוש | פברואר 2018

  המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה קיים ב-31 בינואר 2018 קבוצת דיון "שולחן עגול" בנושא: שובו של "הדוב הרוסי" – האסטרטגיה הרוסית במזרח התיכון. במסגרת הדיון נבחנה בהרחבה סוגיית מכירות הנשק של רוסיה למדינות המזרח התיכון והמשמעויות הנגזרות מכך.

  קרא/י עוד
• שלב חדש בעיצוב יחסי הכוחות והמהלכים בסוריה – משמעויות לישראל

  אל"מ (מיל.) יאיר פרוימוביץ | פברואר 2018

  ההסלמה בחזית הצפון בסוף השבוע האחרון (10 פברואר 2018) היוותה שיא חריג ברצף התקיפות של יעדים בסוריה אשר יוחסו לישראל. האירוע התרחש כשבועיים בלבד לאחר פגישת ראש הממשלה נתניהו עם הנשיא פוטין בה נדונו האילוצים והאיומים על ישראל בחזית סוריה. ישראל, סוריה ואף לבנון הבהירו בראשית פברואר 2018 ,לאחר פגישת נתניהו - פוטין, את כוונתם לשמור על היציבות בזירה האזורית וחוסר רצונם בהידרדרות לעימות מזויין רחב היקף. ישראל המשיכה והזהירה לאחרונה כי, לא תהסס להמשיך ולפגוע באופן נקודתי באינטרסים איראניים המהווים בסיס לאיום עתידי עליה.

  קרא/י עוד
• שובו של "הדוב הרוסי" - האסטרטגיה הגלובלית והאזורית של רוסיה

  ינואר 2018

  המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה קיים ב-17 בינואר 2017 קבוצת דיון "שולחן עגול" בנושא: שובו של "הדוב הרוסי" - המזרח התיכון והאסטרטגיה הגלובלית של רוסיה. במסגרת הדיון נבחנה בהרחבה סוגיית מכירות הנשק של רוסיה למדינות המזרח התיכון והמשמעויות הנגזרות מכך.

  קרא/י עוד
• Exercise "Defenders of Friendship 2016" and Egypt-Russia strategic

  Shaul Shay | November 2016

  It was the first joint Russia-Egypt anti-terrorism military exercise, based on earlier agreements between Russia and Egypt. In June 2015, Russian and Egyptian navy forces conducted their first ever joint naval drills in the Mediterranean Sea near Alexandria.

  קרא/י עוד
• The Egypt- Russia Nuclear Deal

  Shaul Shay | November 2015

  Egypt and Russia signed an agreement, on November 19, 2015, under which Russia will build and finance Egypt’s first nuclear power plant, in a ceremony attended by President Abdel Fattah El Sisi.

  קרא/י עוד
• Nuclear Incoherence: Deterrence Theory and Non-Strategic Nuclear Weapons in Russia | POSSE Policy Memo

  Dmitry Adamsky | September 2013

  This memo1 illuminates how various factions of the Russian strategic community perceive non strategic nuclear weapons (NSNW), their role in national security, their potential use, and their modernization paths. The study offers an alternative and novel argument about the notion of Russian regional nuclear deterrence, and puts forth practical and theoretical implications.

  קרא/י עוד
• Nuclear Incoherence: Deterrence Theory and Non-Strategic Nuclear Weapons in Russia

  Dmitry Adamsky | September 2013

  Russian reliance on its non-strategic nuclear arsenal has been an ongoing concern for security experts. What is the Russian de facto employment doctrine for this arsenal? This article argues that Russian non-strategic nuclear weapons (NSNW) have no defined mission and no deterrence framework has been elaborated for them. This study disentangles Russian thoughts and deeds about regional nuclear deterrence and the role of NSNW in it. Situating the Russian case in the comparative context, the article argues that establishing a coherent theater nuclear posture and streamlining it with the national level deterrence strategy is a demanding and frequently unfulfilled task. It is likely to remain as such for both current and prospective nuclear states that consider an asymmetrical deterrence posture.

  קרא/י עוד

• לקחים אסטרטגיים במימד המודיעיני

  אלוף (מיל.) עמוס גלעד וד"ר מיכאל מילשטיין | 16 במרץ, 2022

  כמעט שלושה שבועות חלפו מאז פרוץ המלחמה באוקראינה ועדיין אופף אותה מסך ערפל כבד. ברקע לכך שילוב המאפיין רבים מעימותי המאה ה-21: בין גודש מידע לבין הררי "פייק-ניוז", דבר המקשה על גיבוש מדויק של תמונת מצב, הערכות והמלצות למדיניות. זהו אתגר שבפניו ניצבים מקבלי ההחלטות במערב - לרבות בישראל - וכן גורמי ההערכה במודיעין, במדיה ובאקדמיה.

   

  קרא/י עוד
• סדר עולמי במשבר משמעויות לישראל

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 2 במרץ, 2022

  רוסיה מבקשת לשנות את כללי המשחק באירופה, ואת הסדר העולמי שהתעצב לאחר סיום המלחמה הקרה.
  המערב בהנהגת ארה"ב מוביל מדיניות של לחץ כולל, שמטרתו לבלום את התוקפנות הרוסית, לגבות ממנה מחיר כלכלי כבד, ולהפכה למדינה "מצורעת" בזירה הבינלאומית.

  מהו מאזן הביניים האסטרטגי? ומהן המשמעויות לישראל?

  קרא/י עוד
• הסדר העולמי בסימן שאלה? השלכות לישראל

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 16 בפברואר 2022

  מוסקבה פועלת לערעור הסדר העולמי שעוצב בהובלה אמריקאית, ולגיבוש ארכיטקטורת ביטחון שתתכתב עם האינטרסים האסטרטגים שלה באירופה, ותמנע את הצטרפות אוקראינה לנאט"ו. קריאת התגר האסטרטגית על ארה"ב מתואמת עם סין ולכך משמעויות מרחיקות לכת גם על ישראל.

  קרא/י עוד
• משחק השחמט העולמי: השלכות על ישראל

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 2 בפברואר 2022

  המשבר באוקראינה מחריף ומתפתח למשבר החמור ביותר בין רוסיה והמערב מתום המלחמה הקרה. לתוצאות המשבר יש השלכות על הסדר העולמי, על התחרות האסטרטגית בין ארה"ב לסין, וכן על הארכיטקטורה המזרח תיכונית.

  קרא/י עוד
• עת לחשיבה אחרת

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 20 בינואר, 2022

  המציאות האסטרטגית משתנה ומחייבת יוזמה מדינית-ביטחונית שתיתן מענה לאיומים ולהזדמנויות שהיא טומנת בחובה.
  ישראל נדרשת לגבש אסטרטגיה כוללת לבלימת איראן באזור, שתמנע ממנה להגיע ליכולת סף גרעינית, תוך חיזוק שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ארה"ב ומדינות האזור.

  קרא/י עוד
• שנת 2022 אתגרי ביטחון לאומי מתעצמים

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 5 בינואר, 2022

  בפתח שנת 2022 ישראל מתמודדת עם אתגרים אסטרטגים מתעצמים לביטחונה הלאומי, ובראשם האיום האיראני בגרעין ובאזור, ונפיצות הסוגיה הפלסטינית ביהודה ושומרון וברצועת עזה.

  קרא/י עוד
• האיום האיראני: מהם הקלפים שיש בידי ישראל?

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 22 בדצמבר, 2021

  ישראל מצויה בצומת דרכים אסטרטגית נוכח המו"מ המדשדש בין איראן והמעצמות, ובין הצורך לבלום את ההתקדמות האיראנית בפרויקט הגרעין, מהם הקלפים בידי ישראל?

  קרא/י עוד
• אפקט הפרפר המזרח תיכוני

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 7 בנובמבר, 2021

  התחרות האסטרטגית בין ישראל לאיראן מתעצמת, כאשר ברקע ההכרזה של איראן על נכונותה לשוב לשיחות המו"מ בווינה לחידוש הסכם הגרעין בסוף נובמבר. הדינמיקה האזורית ממחישה את הזיקות ההדוקות בין הזירות השונות במזרח התיכון, ואת ההשפעה המחוללת של היריבות המתעצמת בין ארה"ב לסין ורוסיה על יחסי הכוחות באזור.

  קרא/י עוד
• ישראל - עת לגיבוש אסטרטגיה

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 21 באוקטובר, 2021

  המערכת האזורית משקיעה בבניין כוח והתעצמות ונמנעת ככל הניתן מהפעלת כוח, תוך גידור עימותים והימנעות מהסלמה רחבה.

  דינמיקה זאת מגלמת אתגר אסטרטגי עבור ישראל נוכח העובדה כי איראן וסוריה, שנתפסו עד כה כמדינות טרור לא לגיטימיות המציבות איום ליציבות האזורית, ונתונות לסנקציות בינלאומיות, עוברות בחודשים האחרונים תהליך הכשרה איטי אך עקבי בזירה האזורית.

  קרא/י עוד
• המפה האסטרטגית: הישגים מול אתגרים מתעצמים

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 6 באוקטובר, 2021

  מדינת ישראל חווה מציאות ביטחונית נוחה, אך אתגרי הביטחון הלאומי מתעצמים. היריבים של ישראל מתמקדים בבניין כוח ופחות בהפעלתו, ונמנעים מהסלמה נוכח המחירים הכבדים, ובעיות הפנים הקשות שמחייבות מענה. עם זאת, האיום האסטרטגי לביטחונה של ישראל גובר נוכח תהליכי ההתעצמות ובניין הכוח.

  קרא/י עוד
• בפרוס השנה החדשה: מה צפוי? אתגרים והזדמנויות לביטחון הלאומי של ישראל

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 14 בספטמבר, 2021

  התחרות האסטרטגית המתעצמת בין ישראל לאיראן, לצד כניסתו של ממשל אמריקאי חדש מהווים את מעצבי העל המרכזיים של המערכת המזרח-תיכונית בשנה האחרונה. לצד זאת, נפיצות הזירה הפלסטינית, התקדמות תהליכי בניין הכוח של חזבאללה ובמיוחד פרויקט "המדויקים", סיום מלחמת האזרחים בסוריה והתבססות הנוכחות האיראנית והרוסית במדינה, התחרות האזורית על משאבי אנרגיה והשפעה במזרח הים התיכון, המשבר הכלכלי העמוק בלבנון, מגפת הקורונה, המשבר הכלכלי האזורי המתעצם, ושיבתו של אתגר הג'יהאד העולמי עם נסיגתה של ארה"ב מאפגניסטאן, ממחישים את היקף ההשתנות המערכתית באזור, והשלכותיה על הביטחון הלאומי של ישראל.

  קרא/י עוד
• נסיגת ארה"ב מאפגניסטן: לקחים ומשמעויות לישראל

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 25 באוגוסט, 2021

  הנסיגה האמריקאית מאפגניסטן היא אירוע מעצב שהקרנותיו האסטרטגיות יהדהדו עוד שנים קדימה. ישראל נדרשת להיערך כבר עתה, במשותף עם ממשל ביידן, לאתגרים שבפתח

  קרא/י עוד
• ביקור ראש הממשלה בוושינגטון - הזדמנות בלתי חוזרת

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 11 באוגוסט, 2021

  ארה"ב וישראל מקיימות מגעים להכנת ביקור של ראש הממשלה נפתלי בנט בוושינגטון, במהלכו ייפגש עם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן. לפי שעה טרם סוכם מועד לביקור, אולם לישראל אינטרס "לנעוץ את התאריך ביומן" בהקדם האפשרי.

  קרא/י עוד
• המזרח התיכון: מגמות שינוי מתחת לפני השטח

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 28 ביולי, 2021

  בהנחה כי החודשים הקרובים אינם מבשרים על הסלמה משמעותית בזירות החיכוך במעגל שני ושלישי, ממשלת ישראל חייבת לפעול כדי להתמקד באיומי ההתעצמות ובניין הכוח האסטרטגיים הניצבים לפתחה.

  קרא/י עוד
• נדרש מענה אסטרטגי משולב מול איומים מתעצמים

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 14 ביולי, 2021

  בפני ישראל ניצבים מספר איומים שמצויים בתהליכי שינוי והתהוות ומייצגים פוטנציאל נפיצות בטווחי זמן שונים.

  קרא/י עוד
• ממשלה חדשה בישראל: מענה מיידי לאתגרים דחופים

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 30 ביוני, 2021

  מספר שבועות מהשבעת הממשלה החדשה, מסתמנים בבירור האתגרים המידיים בהם עליה לטפל באופן דחוף ונמרץ.

  קרא/י עוד
• המלצות דחופות לממשלה חדשה בישראל

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 15 ביוני, 2021

  הממשלה החדשה בישראל יורשת מדינה הנמצאת ב"סחרור" חריף בכל הקשור ליכולותיה להתמודד עם המשבר הרב-ממדי בו היא שקועה. היעדר מדיניות סדורה וחוסר היכולת לקבל ולממש החלטות נחוצות חשפו פערים מסוכנים מול האתגרים הביטחוניים האסטרטגיים הניצבים לפתחה של ישראל.

  קרא/י עוד
• העימות עם החמאס: נדרש שינוי מסלול אסטרטגי

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 27 במאי, 2021

  המערכה בעזה מסתמנת כאירוע מעצב בעל השלכות אסטרטגיות המקרינות על ריבוי זירות וסוגיות החורגות בהרבה מהמאזן הצבאי בין הצדדים.
  להלן 10 תובנות סביב העימות עם החמאס.

  קרא/י עוד
• נדרשות מנהיגות, אסטרטגיה ומדיניות

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 11 במאי, 2021

  בירושלים ובמיוחד בהר הבית פוטנציאל הנפיצות היה ברור לכל, והאירועים אכן הציתו תבערה בזירה הפלסטינית כולה תוך פגיעה באינטרסים של ישראל גם ברמה האזורית והבינ"ל. למרות זאת ובניגוד לדרגים האופרטיביים ולכוחות הביטחון הפועלים ביעילות כדי למנוע הסלמה בשטח ולחדש את ההרתעה ברצועה, בולטת אזלת ידם של קברניטי המדינה.

  קרא/י עוד
• ישראל: דרושה בדחיפות מדיניות ביטחון לאומי

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 26 באפריל, 2021

  באחרונה ניכרת החרפה בשורת אתגרים אסטרטגיים הניצבים לפתחה של ישראל. זאת, בזמן שהנהגת המדינה שקועה במשבר פוליטי, משתהה בגיבוש מדיניות אל מול המציאות המתהווה, והחלטותיה אינן תוצאה של אסטרטגיה או תהליכי קבלת החלטות סדורים.

  קרא/י עוד
• מדינת ישראל: זרוע ארוכה מרשימה, חדלון מדיני והדלפות מסוכנות

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 12 באפריל, 2021

  בצל משבר פוליטי חסר תקדים, ישראל מאופיינת בהיעדר אסטרטגיה ברורה ביחס לשורת אתגרים מדיניים-ביטחוניים מיידיים הניצבים לפתחה. כנגזרת מכך, ישראל משתהה בגיבוש מדיניות, ומקבלת החלטות ללא דיונים ומעורבות מספקת של הגורמים המקצועיים. זאת, באופן נקודתי ותגובתי ולא כחלק מהגיון קוהרנטי וממדיניות סדורה ועקבית. דינאמיקה בעייתית זו בלטה באחרונה על רקע התפתחויות מאתגרות בארבע זירות.

  קרא/י עוד
• ה"יום שאחרי" הבחירות: שמונה אתגרים מעצבי מציאות

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 18 במרץ, 2021

  מדינת ישראל ניצבת בפני שורת אתגרים אסטרטגיים מעצבי מציאות. למרות זאת, מתעכבת ישראל, המצויה במשבר פוליטי מתמשך, בנקיטת הפעולות הדחופות המתחייבות לגיבוש מדיניות כוללת וקוהרנטית להתמודדות עם ההתפתחויות והאיומים, שעלולים להטיל צל כבד על ביטחונה וחוסנה הלאומיים. להלן שמונת האתגרים המרכזיים אותם תפגוש הממשלה הבאה בישראל ב"יום שאחרי" הבחירות, והמלצות לגיבוש מענה מולם ברמה האסטרטגית.

  קרא/י עוד
• נדרשת מנהיגות – מול מציאות רבת אתגרים

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 10 במרץ, 2021

  בשבועות האחרונים הולכת ומצטיירת תמונה אסטרטגית מורכבת בדמות התפתחויות העלולות לאתגר את ביטחונה הלאומי של ישראל. תהליכים אלה דורשים יד מכוונת והירתמות רחבה להצבת מענה דחוף, מתואם וממלכתי.

  קרא/י עוד
• ישראל ארה"ב: יחסים במבחן

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 18 בפברואר, 2021

  מאז חילופי הממשלים בוושינגטון היחסים בין ארה"ב לישראל מורכבים. שיחת הטלפון בין הנשיא ביידן לראש הממשלה נתניהו אינה משנה מאפיין זה.

  הפוטנציאל למתחים ולחיכוכים בין ישראל לארה"ב מתמקד בשלוש סוגיות מרכזיות: איראן, הזירה הפלסטינית והתחרות הבין מעצמתית (סין ורוסיה).

  קרא/י עוד
• מדינה במבוך, מה עלינו לעשות?

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 1 בפברואר, 2021

  ערב מערכת בחירות נוספת ישראל נמצאת ב"סחרור" חריף בכל הקשור ליכולותיה להתמודד עם המשבר הרב-ממדי בו היא שקועה ועם האתגרים המורכבים הניצבים לפתחה. חוסר היכולת לקבל ולממש החלטות נחוצות חשף פערים מסוכנים בתחום המשילות - המסתמנים כאיום לאומי על שלמות המדינה ועל מצבה הבריאותי, הכלכלי והחברתי.

  קרא/י עוד
• האם ישראל ערוכה ל"עידן ביידן"?

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 18 בינואר, 2021

  ב-20 בינואר יחל עידן חדש עם כניסתו לבית הלבן של הנשיא הנבחר ג'ו ביידן. מדובר באירוע מכונן בעל השלכות גלובאליות, שיורגש בין היתר ברחבי המזה"ת. לחילופים בממשל האמריקאי צפויות השפעות גורליות גם על מדינת ישראל, אולם זו תהיה שקועה במערכת בחירות, ללא תקציב, סדר יום או תכנון ארוך טווח, בזמן שמדיניות החוץ של הממשל החדש הולכת ומתגבשת.

  קרא/י עוד
• שימור ה"יחסים המיוחדים" עם ממשל ביידן בצל משבר פנימי בישראל

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 3 בינואר, 2021

  התהליכים הפנימיים בישראל משקפים הידרדרות ופגיעה מתמשכת בחוסנה הלאומי. תהליכים אלה מקרינים לשלילה על דימוי העוצמה של ישראל ועל מעמדה האזורי והבינ"ל, ונזקם בתחומים המדיניים-ביטחוניים, במיוחד בעיתוי של חילופי ממשל בארה"ב, עלול להיות כבד.

   

  קרא/י עוד
• בין וושינגטון למזה"ת: דימוי של "התקפלות" ורוח גבית לקיצונים?

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 30 בנובמבר, 2020

  השילוב בין פוטנציאל ל"הרמת ראש" של גורמים רדיקליים באזור, התרחבות תכנית הגרעין של איראן, וזליגת שחקנים מאתגרים לכל "סדק" שמותירה ארה"ב - ממחיש את חוסר היציבות והוודאות במזה"ת ואת נפיצותו.

  קרא/י עוד
• ממשל חדש בוושינגטון: הזדמנויות ואתגרים לישראל

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 13 בנובמבר, 2020

  ב-20 בינואר ייכנס לבית הלבן הנשיא הדמוקרטי הנבחר ג'ו ביידן. חילופי השלטון צפויים, ללא ספק, להביא לשינויים משמעותיים במדיניות החוץ האמריקאית, הן בסגנון והן במהות. הממשל החדש מייצג שורה של הזדמנויות משמעותיות אך גם אתגרים, בסוגיות השונות שעל הפרק.

  קרא/י עוד
• ישראל: מאזן ביניים ביטחוני-אסטרטגי ערב הבחירות בארה"ב

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 29 באוקטובר, 2020

  תוצאות הבחירות בארה"ב צפויות לחולל שינויים עמוקים בזירה הגלובלית כולה, ובכלל זה במזרח התיכון. בצומת היסטורי זה, מאזן הביניים הביטחוני-אסטרטגי של ישראל מורכב, וכולל "אורות" ו"צללים".

   

  קרא/י עוד
• האם ישראל ערוכה לשינויים שבפתח?

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 16 באוקטובר, 2020

  השינויים הצפויים בסביבתה האסטרטגית של ישראל והאתגרים שהם מייצרים, מתרחשים כאשר חוסנה הלאומי מאותגר בחריפות בצל משבר הקורונה והפערים המשילותיים והערכיים שהוא חשף. הניסיון מוכיח שכאשר מתערער כושר העמידה הפנימי הוא מקרין לשלילה גם על דימוי העוצמה, ההרתעה והביטחון הלאומי של ישראל.

  קרא/י עוד
• "תכלה שנה וקללותיה - תחל שנה וברכותיה": חמש סוגיות ליבה

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 24 בספטמבר, 2020

  בפרוס השנה ניצבת ישראל בפני שורת אתגרים כבדים, להם נדרשת המדינה לספק מענה. לצדם, נרשמו גם התפתחויות חיוביות, אותן נדרש לשמר ולמנף ליצירת הזדמנויות חדשות.

  קרא/י עוד
• מדינת ישראל: דרושה אסטרטגיה!

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 14 באוגוסט, 2020

  אל מול משבר רב ממדי - בריאותי, חברתי-כלכלי, מדיני-ביטחוני, מדינת ישראל מתנהלת ללא אסטרטגיה ובחלל משילותי ומנהיגותי.

  קרא/י עוד
• הטיפול במשבר הקורונה – האם צפוי שינוי?

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 29 ביולי, 2020

  נגיף הקורונה ההולך ומתפשט, מעמיד את ישראל בפני הצורך בשינוי עמוק במגוון תחומים אותם הזניחה לאורך השנים בצורה קשה.

  קרא/י עוד
• הקורונה והסיפוח: משברים שונים, כשלי התנהלות ומשילות דומים

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 6 ביולי, 2020

  בשבועות האחרונים נחשף בעוצמה החוט המקשר בין הכשלים החמורים המאפיינים את התנהלות ממשלת ישראל בשתי סוגיות הרות גורל שונות - הקורונה והסיפוח. מדובר בשני משברים שהיכולת להכיל אותם ולהשפיע על תוצאותיהם, תלויה בעיקר בישראל עצמה, ביעילות פעולותיה ובחכמת מדיניותה.

  קרא/י עוד
• "סיפוח IN איראן OUT" ישראל פוגעת במאבק בגרעין האיראני

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 21 ביוני, 2020

  ההתמקדות המוחלטת של ישראל בסיפוח משקפת בחירה לוותר, בעיתוי קריטי, על עמידה בחזית המאבק העולמי באיום האיראני.

  קרא/י עוד
• סיפוח חד צדדי הימור מסוכן על ביטחונה הלאומי של ישראל

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 10 ביוני, 2020

  מהלך סיפוח חד צדדי הוא עתיר סיכונים, נטול הגיון או צורך ביטחוני, אין בצידו תמורות או הזדמנויות אסטרטגיות, וניכר כי הוא משרת בעיקר צרכים פוליטיים צרים.

  קרא/י עוד
• זהירות מוקשים לפניך!

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 27 במאי, 2020

  באחרונה מתבלטות שתי סוגיות מדיניות-ביטחוניות בהן ישראל "במו ידיה" עלולה לגרום לפגיעה אסטרטגית בביטחונה הלאומי: סיפוח חד-צדדי ופיקוח על השקעות סיניות.

  קרא/י עוד
• ממשלה חדשה בישראל האתגרים המיידיים שעל הפרק

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 13 במאי, 2020

  בפני הממשלה החדשה בישראל ניצבת שורת אתגרים מדיניים-ביטחוניים, המחייבים קשב והתגייסות מיידית לגיבוש מענים מספקים.

  קרא/י עוד
• מהלך הסיפוח - אתגר מרכזי לביטחונה הלאומי של ישראל

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 5 במאי, 2020

  היבטים של הביטחון הלאומי והמלצות למדיניות

  קרא/י עוד
• משבר הקורונה - אור בקצה המנהרה, האומנם?

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 24 באפריל, 2020

  למרות שיפור סטטיסטי בממדי המגיפה משבר הקורונה לא חלף ועלול לשוב ולהחריף.
  במקביל ישראל נמצאת בעיצומו של משבר כלכלי-חברתי, חמור לא פחות, וגם האיומים הביטחוניים חוזרים לתמונה.
  מתן מענה מקיף לאתגרים אלה, לצד הגנה על הדמוקרטיה, חייב לעמוד במוקד סדר היום של ממשלה חדשה בישראל.

  קרא/י עוד
• ישראל - אתגרים רב-זירתיים תובנות והמלצות ראשוניות לממשלה חדשה בישראל

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 2 באפריל, 2020

  מדינת ישראל נמצאת על סף הקמת ממשלה בצילו של משבר הקורונה ההולך ומחריף. ממשלה זו תצטרך להתמודד עם אתגרים רב-זירתיים בתחומי הביטחון הלאומי והחוסן החברתי.
  להלן מסמך המציג תובנות ראשוניות והמלצות לכיווני פעולה אפשריים בהווה ובעתיד בארבע זירות מרכזיות.

  קרא/י עוד
• אסון הקורונה היום שאחרי תובנות ולקחים ראשוניים

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה | 27 במרץ, 2020

  משבר הקורונה רחוק מלהסתיים, אך דווקא עכשיו, בעיצומה של המגפה, ראוי להרים את המבט, ולהתבונן קדימה.
  להלן 10 תובנות ולקחים ראשוניים לעתיד:
  פעם נוספת מתברר כי ישראל מתעלמת, באופן שיטתי, מאיומים כבדים וכשלים חמורים הניצבים לפתחה, גם כ"שהכתובת זועקת מהקיר". באופן המזכיר את מלחמת יום כיפור, ישראל התעלמה מהתרעה אסטרטגית בדמות המגיפה שהתפרצה בסין, לפני חודשים, והתפשטה בעולם. המשבר הגיע וישראל נתפסה לא ערוכה: "הימ"חים" הרפואיים בתת מוכנות, ומערכת הבריאות כולה נכנסה למשבר החמור בתולדותיה כשהיא כבר במצוקה קשה...

  קרא/י עוד

• רוסיה במזה"ת: השת"פ האסטרטגי עם מצרים וסעודיה בצל הלחץ האמריקאי

  ד"ר משה אלבו וד"ר שי הר-צבי | 2 במאי, 2022

  רוסיה הצליחה למצב את מעמדה במזרח התיכון בשנים האחרונות כגורם כוח בעל השפעה, ויכולת לקדם את אינטרסיה באמצעות מעורבות צבאית ישירה (סוריה) או עקיפה (לוב, צפון אפריקה), ובאמצעות דיפלומטיה אגרסיבית, מכירות אמל"ח מתקדם, שתופי פעולה אנרגטיים ועסקאות גרעין אזרחי. האסטרטגיה הרוסית פועלת במנעד רחב של כלים במטרה לבסס את השפעתה, לסדוק את היציבה האזורית האמריקאית, ולקדם מהלכים ואג'נדה שמשרתים את יעדי המדיניות הרוסית הכוללת.

   

  קרא/י עוד
• היציבות הירדנית במבחן – משמעויות לישראל

  ד"ר משה אלבו | 13 באפריל, 2022

  בשנה האחרונה נדמה כי היקף וחומרת האיומים בירדן גדל: המשבר הכלכלי העולמי נוכח מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה, עליות המחירים במוצרי היסוד ובאנרגיה, הסדקים שהתגלו בבית המלוכה הירדני, התגברות איום השלוחים האיראניים בגבולות, החשש מהסלמה בזירה הפלסטינית שתשליך על ביטחון הפנים הירדני ועוד.

  קרא/י עוד
• "פסגת הנגב" מהזווית האזורית: משמעויות לישראל

  ד"ר משה אלבו | 30 במרץ, 2022

  פסגת הנגב בשדה בוקר מבטאת תחושת חירום אזורית של העולם הערבי נוכח היקף האיומים וחומרתם, חולשת המשענת האסטרטגית האמריקאית, והפיחות בכוח ההרתעה של וושינגטון בזירה הבינלאומית ובמזה"ת. החזרה הצפויה להסכם הגרעין בין איראן והמעצמות, והפיכתה של איראן למעצמה אזורית לגיטימית החותרת תחת יציבות המשטרים הסונים באופן ישיר או באמצעות כוחות שלוחים, מעצימה את תחושת הדחיפות ואת הצורך לפתח אסטרטגיה ביטחונית אזורית, שתסדיר את שתופי הפעולה המדיניים והצבאיים, ותעגן את המחויבות האמריקאית לביטחון מדינות האזור.

   

  קרא/י עוד
• מול המשבר הגלובאלי – שעת רצון לשדרוג הקשרים עם העולם הערבי

  ד"ר משה אלבו | 16 במרץ, 2022

  החשש ממשבר כלכלי עולמי שעלול להוביל לערעור היציבות הפיננסית גובר בקהיר ובעמאן, נוכח ההשלכות המתרחבות של המלחמה באוקראינה. הכלכלן הראשי של הבנק העולמי הזהיר כי התייקרות מחירי האנרגיה והמזון, עלולה לפגוע בביטחון התזונתי במזה"ת ובאפריקה, ולהוביל לטלטלה חברתית שתערער את היציבות האזורית.

  קרא/י עוד
• המלחמה באוקראינה: במזה"ת מפיקים לקחים אסטרטגים

  ד"ר משה אלבו וד"ר מיכאל מילשטיין | 2 במרץ, 2022

  המשבר באוקראינה פרץ כאשר המזה"ת נתון במתח גובר נוכח מה שנתפס בעיני רבים בו כהיחלשות במעמדה של ארה"ב השואפת לפתור משברים באמצעות דיפלומטיה (במוקדם נושא הגרעין האיראני), וסולדת מהתערבות צבאית (כפי שבא לידי ביטוי באפגניסטן), זאת, לצד התגברות התעוזה מצד גורמים אזוריים, ובראשם איראן, החשים כי מרחב הפעולה שלהם גדל נוכח המציאות הגאו אסטרטגית המתהווה.

  קרא/י עוד
• לוב על סף כאוס פוליטי: משמעויות אזוריות ובינלאומיות

  ד"ר משה אלבו | 16 בפברואר 2022

  לוב נמצאת שוב על סף כאוס פוליטי שעלול להדרדר לסיבוב נוסף במלחמת האזרחים המתמשכת במדינה. המשבר הפוליטי בין ממשלת ההסכמה הלאומית בטריפולי (GNA) במערב המדינה, לכוחות הפוליטיים היריבים במזרח ובראשם כוחות הצבא הלאומי (LNA) בהובלת הגנרל ח'ליפה חפתר, הסלים בשבועות האחרונים נוכח הכשלון של הממשלה הזמנית לקיים את הבחירות שתוכננו לדצמבר 2021, והוויכוח המתלהט על לגיטימיות ראש הממשלה להמשיך ולכהן בתפקיד. המערכת הפוליטית מפוצלת ושסועה, והזירה הבינלאומית חסרת קשב נוכח המשבר המתעצם באוקראינה בין רוסיה והמערב.

  קרא/י עוד
• המשבר המחריף בלבנון והתחרות האזורית

  ד"ר משה אלבו | 2 בפברואר 2022

  חילופי המהלומות הרטוריות בין חזבאללה וסעודיה שהסלימו בשבועות האחרונים הינם ביטוי לתחרות האזורית הגוברת בין איראן ושלוחיה, למחנה הפרו-אמריקאי במזה"ת בהובלת סעודיה, אך גם ביטוי קונקרטי לתחרות המתעצמת על לבנון. המשבר הכלכלי והפוליטי בו שרויה לבנון נתפס כהזדמנות אסטרטגית עבור מדינות המפרץ, מצרים וירדן לייצר מנופי השפעה באמצעות סיוע כלכלי ואנרגטי לצמצום ההשפעה האיראנית, והחלשת חזבאללה במערכת האזורית והפנים לבנונית. מהלך זה מתכתב עם האינטרס הישראלי, למרות התוחלת הנמוכה שלו נוכח המרכזיות של חזבאללה בזירת הפנים לבנונית, וההשפעה האיראנית במדינה.

  קרא/י עוד
• התמרון האסטרטגי של קהיר בין וושינגטון ומוסקבה

  ד"ר משה אלבו | 5 בינואר 2022

  האסטרטגיה המצרית מצליחה לתמרן בין ארה"ב ורוסיה למרות המתיחות הגוברת בין המעצמות בזירה הבינלאומית. הקשרים הביטחוניים והמדיניים המתהדקים עם ישראל לצד עמדת ההובלה בתיווך הסוגיה הפלסטינית מהווים נכס אסטרטגי שהמשטר המצרי ממנף לצורך ביצור מעמדו בוושינגטון. לצד זאת, קהיר מעמיקה את קשריה האסטרטגיים עם רוסיה, שמצדה מגדילה את השפעתה במדינה בעיקר באמצעות פרויקט הגרעין האזרחי.

  קרא/י עוד
• מתקפת המל"טים באבו דאבי – משמעויות לאזור ולישראל

  ד"ר משה אלבו | 20 בינואר 2022

  מלחמת האזרחים בתימן מתקרבת לשנתה השביעית, והסיום לא נראה באופק. מתקפת המל"טים של המורדים החות'ים באבו דאבי, וחטיפת האונייה של איחוד האמירויות בים האדום מהוות התפתחויות חמורות בעלות משמעויות אזוריות אסטרטגיות. מבחינת ישראל, התקיפה ממחישה את האיום הגובר של הכוחות השלוחים האיראנים, אך גם את הצורך בקידום שתוף פעולה ביטחוני וצבאי אזורי לבלימת התוקפנות האיראנית.

  קרא/י עוד
• המפה האסטרטגית: הישגים מול אתגרים מתעצמים

  ד"ר משה אלבו | 22 בדצמבר 2021

  ההשתנות היסודית בדינמיקה המזרח-תיכונית נובעת מהחשיבות הפוחתת של המזרח התיכון לסדר העדיפות הביטחוני-לאומי של הבית הלבן, ממשברי הבריאות, הכלכלה והאקלים העולמיים, מהיריבות הגוברת בין המעצמות בזירה הבינלאומית (אוקראינה, טאיוואן), ומהרצון לגדר איומים ולהימנע מהסלמה.

  מצב זה מוביל שחקנים מרכזיים במערכת האזורית להחזיק במדיניות מורכבת בעלת סתירות פנימיות, תוך יכולת להוביל במקביל מדיניות של "גם וגם": גם הידוק היחסים הביטחונים והכלכליים עם ישראל, וגם דטאנט וחיזוק הקשרים האסטרטגיים עם איראן ותורכיה; גם מערכה אזורית נגד האסלאם הפוליטי וגם חיזוק היחסים עם תורכיה וקטר, גם מאבק נגד תורכיה בלוב ובמזרח הים התיכון, וגם שתוף פעולה כלכלי-אסטרטגי עימה במקביל. "החשיבה הכפולה" הפכה מרעיון תיאורטי-ספרותי למדיניות מעשית.

  קרא/י עוד
• האם ההתקרבות הערבית לסוריה תצליח לדחוק את איראן החוצה?

  קסניה סבטלובה | 21 בדצמבר, 2021

  בשישה באוקטובר פרסמה השגרירות האמירתית בדמשק, שנפתחה מחדש לפני כשלוש שנים, ברכה יוצאת דופן בחשבון הטוויטר שלה. האמירתים בירכו את העם ואת המשטר הסורי לכבוד יום השנה ה-48 למלחמת אוקטובר, הלוא היא מלחמת יום הכיפורים. השנה, סוריה אף השתתפה בתערוכה הבינלאומית אקספו-2020 בדובאי, והדוכן הסורי זכה לביקורים של בכירים אמירתיים רבים. לא רק אבו-דאבי, אלא גם עמאן, קהיר, אלג'יר ובירות ערביות נוספות מעוניינות היום בקרבתה של סוריה ופועלות במרץ על מנת להחזירה ל"חיק המשפחה הערבית". לא מן הנמנע כי במרץ 2022, תשתתף סוריה לראשונה מזה 11 שנים בכינוס של הליגה הערבית באלג'יר. בעוד שהמדינות הערביות הסוניות מחממות את יחסיהן עם דמשק, שברגע אחד הפכה ממנודה לכלה נחשקת, על ישראל להיערך לשינוי משמעותי בזירה הסורית על מנת שתוכל להתמודד עם האתגרים המשתנים.

  קרא/י עוד
• המלחמה האזורית הראשונה - קווים לדמותה והשלכותיה על ישראל

  דניס סיטרינוביץ | 7 בנובמבר, 2021

  אחד מהלקחים המרכזיים של מבצע "שומר החומות" נוגע לעובדה כי בפעם הראשונה גורמי "ציר ההתנגדות" פעלו במשותף ובאופן אקטיבי כדי לסייע לאחד מחברי הרשת במערכה שלו כנגד ישראל. יתרה מכך, מערכה זו מהווה איתות חשוב כי תסריט מסוג זה עלול לחזור בכל מערכה עתידית.

  ככלל, האירועים השונים בעיראק, תימן ובעזה פתחו פתח לאיראן להעמיק את השפעתה באזורים אלו ובעיקר לסייע למיליציות השיעיות בעיראק, לחמאס, הג'האד האסלאמי ולחות'ים לבנות יכולות צבאיות חסרות תקדים. באמצעות יכולות אלו מקווה איראן להרתיע את ישראל, במידת הצורך לפגוע בה, וכן להשתמש בארגונים אלו כדי לבסס ולהעמיק את השפעתה במזרח התיכון.

  קרא/י עוד
• "הניו דיל" של סיסי: "שעת רצון" לחיזוק היחסים האסטרטגים עם ישראל

  ד"ר משה אלבו | 7 בנובמבר 2021

  הנשיא המצרי עבד אל-פתאח אל-סיסי מוביל בשנים האחרונות מודרניזציה כוללת של המדינה המצרית, במטרה לייצב את הכלכלה, לחזק את מעמדה האזורי והבינלאומי ולספק חזון של חיים טובים יותר לאזרח המצרי הפשוט. כמו כן, המשטר המצרי פועל לחיזוק שיתופי פעולה ביטחוניים, כלכליים ואנגרטיים אזוריים במטרה להניע את המשק המצרי, ולבסס את מצרים ככוח רלוונטי ומוביל במערכת האזורית.

  אסטרטגיה זאת מגבירה את פוטנציאל שתופי הפעולה האנרגטיים והכלכליים-אזרחיים עם ישראל בנוסף לשתוף הפעולה הביטחוני-צבאי הקיים סביב המערכה בדאע"ש והסוגיה הפלסטינית.

  קרא/י עוד
• ארכיטקטורה אזורית חדשה? השפעת האסטרטגיה האמריקאית על המערכת האזורית

  ד"ר משה אלבו | 6 באוקטובר 2021

  הממשל האמריקאי מוביל מדיניות של צמצום מעורבות והתמקדות בתחרות האסטרטגית מול סין ורוסיה. במסגרת זאת, הנסיגה החפוזה מאפגניסטן, החתירה לחידוש הסכם הגרעין עם איראן, סימני השאלה הגוברים אודות המשך הנוכחות הצבאית האמריקאית בעיראק וסוריה, והסדקים בחומת הסנקציות שהטילה ארה"ב על משטר אסד (חוק "הקיסר"), מובילים לעיצוב ארכיטקטורה אזורית דינמית המשפיעה על מערך הבריתות והקשרים הבילטראליים בין המדינות, וזאת נוכח החשש הגובר מתפנית במדיניות האמריקאית באזור.

  קרא/י עוד
• לקראת התגברות הטרור בסיני? משמעויות למצרים ולישראל

  ד"ר משה אלבו | 14 בספטמבר 2021

  נסיגתה של ארה"ב מאפגניסטן והשתלטות ארגון הטאליבן על הנהגת המדינה, מזרימה אנרגיות דתיות-משיחיות למזה"ת, ומחזקת את ההערכה אודות חזרת הטרור בהובלת המדינה האסלאמית ואל-קאעדה לאזור. ארגוני הג'יהאד במזרח התיכון תופסים את הנסיגה כניצחון תפיסת העמידה האיתנה ("אל-צמוד") וההתנגדות לכופרים, וכאינדיקציה לגורל המצפה למשטרים הסונים ולישראל. סימן השאלה על המשך הנוכחות האמריקאית באזור, לצד הצלחת המדינה האסלאמית להמשיך ולהוציא פיגועי טרור אפקטיביים בעיראק וסוריה, מעלים את החשש מחזרת תופעת המדינה האסלאמית למרכז הבמה האזורי, ובהמשך ישיר לכך מהתחדשות הטרור במחוזות השונים ובכלל זה בסיני ובמצרים גופא.

  קרא/י עוד
• הזמנת ראש הממשלה למצרים: כיצד משתלבת באסטרטגיה המצרית כלפי ישראל?

  ד"ר משה אלבו | 25 באוגוסט 2021

  לראשונה בעידן הנשיא עבד אל-פתאח אל-סיסי הוזמן ראש הממשלה בנט לביקור רשמי בקהיר. ההזמנה הינה מחווה פומבית הממחישה את ההתקדמות בקשר ובתיאום האסטרטגי בין המדינות נוכח האתגרים והסוגיות הרגישות במרחב הביטחוני-מדיני.

  עם זאת, ההזמנה לא מבטאת נכונות מצרית לקדם נורמליזציה ולהעמיק את היחסים הבילטראליים למישורים נוספים של שתוף פעולה כלכלי, אזרחי ותרבותי. המהלך המצרי מתוחם ונועד לחזק את הנכסיות של קהיר בירושלים ובוושינגטון, ולמנף אותה לקידום אינטרסים בליבת הביטחון הלאומי המצרי.

  קרא/י עוד
• מה עובר על חזבאללה? לחצים מבית אתגרים מחוץ

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 25 באוגוסט 2021

  סביב הרביעי באוגוסט, יום השנה לפיצוץ בנמל בירות, שזעזע את לבנון כולה, חזבאללה שב ומוצא את עצמו תחת ביקורת נוקבת "ואש צולבת" (תרתי משמע) מאגפי הקשת הפוליטית והעדתית במדינה.

  קרא/י עוד
• שובה של מדיניות החוץ הסעודית הוותיקה?

  יואל גוז'נסקי | 11 באוגוסט 2021

  בשנה האחרונה ערב-הסעודית מאמצת מחדש רכיבי יסוד שאפיינו את מדיניות החוץ שלה טרם התבססותו של יורש העצר מחמד בן סלמאן כשליט בפועל של הממלכה. עד 2015 התאפיינה מדיניות החוץ הסעודית בהתחמקות עקבית מעימותים ישירים עם יריבים ובמיקוד המאמץ בתיווך ובדיפלומטיה, ואולם מאז עליית בן סלמאן אומץ קו אסרטיבי שבא ליד ביטוי במערכה שניטשת בתימן מאז 2015 ובמצור שהוטל על קטר בין השנים 2021-2017.

  קרא/י עוד
• המשבר בתנועת האחים המוסלמים מחריף: האם "האחים" יכולים לשוב לעמדת השפעה במצרים?

  ד"ר משה אלבו | 11 באוגוסט 2021

  עשור לאחר מהפכת ינואר 2011 מתחדדת השאלה בנוגע לעתיד תנועת האחים המוסלמים במצרים בפרט ובמערכת האזורית בכלל. תנועת האח"ס חווה בשנים האחרונות משבר מערכתי רב ממדי (רעיוני, פוליטי וארגוני) שנובע מהמערכה הכוללת שמוביל המשטר המצרי נגד התנועה, ומחילוקי דעות פנימיים מתעצמים בין הדור הצעיר להנהגה הוותיקה ובין הנהגת הפנים לחוץ.

  קרא/י עוד
• התפוררות מדינת לבנון: קווים לדמותה ועשר משמעויות לישראל

  אודי אבנטל | 28 ביולי 2021

  מאז ההפגנות הרחבות בלבנון באוקטובר 2019 על רקע המצב הכלכלי הקשה במדינה, ניכר כי נתוני המקרו הכלכליים היבשים, המשקפים הידרדרות במצבה של לבנון, הופכים לתופעות מוחשיות, המשקפות התפרקות של תשתיות ומוסדות המדינה הלבנונית.

  mabat-28-7-21
• הטלטלה בתוניסיה: משבר פנימי בעל השלכות אזוריות

  מיכאל מילשטיין | 28 ביולי, 2021

  עשור לאחר ששימשה חלוצת האביב הערבי נקלעת תוניסיה פעם נוספת לטלטלה פנימית עזה אשר ממחישה כי התהליך שפרץ לפני כעשור רחוק מלהסתיים וממשיך לשנות את דיוקנו של האזור.

  קרא/י עוד
• יוזמת "הלבנט החדש": בדרך לברית אזורית חדשה? השלכות ומשמעויות למערכת האזורית וישראל

  משה אלבו | 28 ביולי 2021

  מפגש הפסגה של מנהיגי מצרים, ירדן ועיראק (יוני 2021), נועד לקדם שתוף פעולה אסטרטגי בין המדינות, אך טומן בחובו גם תפיסה שאפתנית עתידית של הרחבת מודל שתוף פעולה זה לשאר מדינות הלבנט. המיקוד הושם על פיתוח שתוף הפעולה הכלכלי, הביטחוני והמדיני בין המדינות, ובכלל זה מגה-פרויקטים בתחום האנרגיה והחשמל והמעבר החופשי בין המדינות. יחד עם זאת, להסכם המתגבש, במידה ויתממש, יש השלכות מדיניות וביטחוניות ארוכות טווח למערכת האזורית ולישראל.

  קרא/י עוד
• התחרות האזורית באגן מזרח הים התיכון - הזדמנות או סיכון עבור ישראל?

  משה אלבו | 14 ביולי 2021

  המתיחות בין תורכיה למצרים, יוון וקפריסין סביב האגן המזרחי של הים התיכון נמשכת, למרות מאמציה של אנקרה לשכך את המתח מול קהיר ואתונה. במסגרת זאת, מצרים מהדקת את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם יוון וקפריסין לשם הרתעת תורכיה, ואף מאותתת כי לא תהסס לפעול צבאית נוכח האיום על האינטרס הביטחוני-לאומי שלה במרחב.

  קרא/י עוד
• מצרים: האם מסתמן שינוי במדיניותה במזה"ת? משמעויות לישראל

  משה אלבו | 30 ביוני 2021

  מצרים מזהה הזדמנות לקדם את יעדיה האסטרטגיים בזירה האזורית ובוושינגטון: הסכם הפיוס עם קטר, הפסקת האש בלוב, השתנות המדיניות הלעומתית התורכית כלפי קהיר, והשלכות המערכה ברצועת עזה על מעמדה של מצרים, הובילו לגיבוש אסטרטגיה פעילה לקידום יעדיה הביטחוניים והמדיניים, ולחיזוק אחיזתה בזירת הפנים.

  קרא/י עוד
• האסטרטגיה המצרית בסוגיה הפלסטינית: הזדמנות לתיאום עמדות ביטחוני ומדיני

  משה אלבו | 15 ביוני 2021

  מבצע "שומר החומות" ביסס את הנכסיות של קהיר בעיני הממשל בוושינגטון, ואת ההבנה כי היא מהווה למעשה את הגורם היחיד במערכת האזורית המורכבת, שיכולה לתווך בין הצדדים ולהביא להפסקת אש. במסגרת זאת, הנשיא ביידן שוחח לראשונה מכניסתו לתפקיד עם סיסי, והודה לו רשמית על מאמציו להביא להפסקת אש.

  קרא/י עוד
• הצרות של ארדואן: "מתקפת הקסם" מדשדשת

  אודי אבנטל | 26 באפריל 2021

  בחודשים האחרונים הולך ומתברר כי "מתקפת החיוכים" של הנשיא ארדואן שנועדה להפחית חיכוכים ומתחים מול המערב ומדינות האזור, אינה משיגה את יעדיה, וכי הוא ממשיך לשלם את מחיריה של מדיניות החוץ האגרסיבית והקולנית שהוביל בשנתיים האחרונות. מגמה זאת הומחשה בימים האחרונים, באופן מובהק, בהכרתו הדרמטית של הנשיא ביידן ברצח העם הארמני.

  קרא/י עוד
• ביידן, המזרח התיכון והסיכויים לסוף הסכסוך

  שבתי שביט, ראש המוסד (1989-1996) | דעה אישית | 2 במרץ, 2021

  הנחת העבודה הראשונה שלי היא, שקיים קונצנזוס מקיר אל קיר במדינת ישראל, המייחל לאחר שבעים ושתיים שנים מאז הכרזת העצמאות, להגיע לסוף הסכסוך ביננו לבין הפלסטינים ושאר ארצות-ערב, שעדיין אינן מכירות במדינת-ישראל כמדינת העם היהודי.

  קרא/י עוד
• נורמליזציה במבחן: ישראל, מדינות המפרץ והאתגר האיראני

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 18 בינואר 2021

  תהליך הנורמליזציה בין מדינות המפרץ לישראל משקף הכרה גוברת בחשיבותה כשותף חשוב ולגיטימי באזור, ומייצר עבורה הזדמנויות מגוונות לשיתופי פעולה פוטנציאליים. בתחום המדיני-בטחוני אחד מיעדיה המרכזיים של ישראל הוא יצירת חזית אזורית רחבה לבלימת השפעת איראן במזה"ת. מלכתחילה, האיום האזורי המשותף הנשקף מאיראן, היה אחד המניעים הבולטים, לצד הצורך להיאבק בטרור ובאסלאם הקיצוני, אשר דחפו את מדינות המפרץ וישראל למגעים ושיתופי פעולה ביטחוניים, בשלב ראשון, ולהפיכתם לרשמיים וגלויים בהמשך.

  קרא/י עוד
• המזרח התיכון מחכה לביידן

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 3 בינואר 2021

  ערב חילופי הממשל בארה"ב, המזה"ת - מרבאט ועד טהראן - כבר מצוי בתהליך היערכות לכניסת הנשיא הנבחר ביידן לבית הלבן ולשינויים אפשריים במדיניות ארה"ב באזור. רוב השחקנים מבקשים לגדר סיכונים ולשמור בידיהם "קלפים" מול הממשל החדש, עליהם יוכלו לדרוש ממנו תמורות אחרי שייכנס לתפקידו. מצד שני חלקם נוקט מהלכים אקטיביים או נמנע מאחרים כדי לצבור אשראי מול ביידן וצוותו.

  קרא/י עוד
• ממשל ביידן והמזה"ת: בסבך מתחים ואינטרסים סותרים

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 30 בנובמבר 2020

  עם כניסתו לבית הלבן, תמתין לנשיא ביידן על שולחנו בחדר הסגלגל ערימה של סוגיות חוץ "בוערות". כפי שהמחישה כותרת מאמרו ב'פוריין אפיירס' מוקדם יותר השנה - "ארה"ב חייבת לשוב ולהוביל" - ביידן מייחס חשיבות רבה למדיניות החוץ. הוא אף בחר להודיע על מינויים בקבינט בתחום הביטחון הלאומי לפני כל תחום אחר, כולל כלכלה ובריאות, ככל הנראה באופן מכוון כדי להעביר מסר.

  מהן תוכניותיו של ביידן ביחס למזה"ת? עם אילו לקחים הוא ניגש לנושא? מה יהיה מקומו של אזורנו בסדר העדיפויות שלו? מהם המתחים והאילוצים בין היעדים, האינטרסים והערכים של ארה"ב בנוגע למזה"ת, ביניהם יצטרך ממשל ביידן לתמרן? ומהן המשמעויות מבחינת ישראל?

  קרא/י עוד
• היערכות העולם הערבי לקראת כהונת ביידן: בסימן חשש משינוי מדיניות שיקרין על היציבות האזורית

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 20 בדצמבר, 2020

  בעולם הערבי הסוני מתפתחת בשבועות האחרונים דאגה עמוקה בעקבות זכייתו של ג'ו ביידן במרוץ לנשיאות ארצות הברית. ברקע, ניצב הזיכרון הערבי הטראומתי מנשיאים אמריקאים דמוקרטיים קודמים, בפרט אלה הנתפסים כמי שמונעים מכוח להט אידיאולוגי, ובראשם ברק אובמה, אשר תקופת נשיאותו צרובה לשלילה בתודעת הממשלים הערבים.

  קרא/י עוד
• "מים סוערים": החל המו"מ בין ישראל ללבנון על קו הגבול הימי

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 16 באוקטובר 2020

  ב-14 באוקטובר החלו משלחות ישראל ולבנון במו"מ על שרטוט קו הגבול הימי ביניהן, השנוי במחלוקת. השיחות התקדימיות, שהתקיימו במטה כוח האו"מ (יוניפי"ל) בעיירה הלבנונית נאקורה, התאפשרו בעקבות הסכם מסגרת בין שני הצדדים, שהושג, בתחילת אוקטובר, בתום כעשור של מאמצי תיווך אמריקאים. מאמצים אלו הואצו בשלוש השנים האחרונות, בהובלת עוזר מזכיר המדינה למזה"ת, דיוויד סאתרפילד, ומחליפו דיוויד שנקר. מפגש שיחות נוסף נקבע ל-26 באוקטובר.

  קרא/י עוד
• חיזוק מעמדה של איחוד האמירויות הערביות במזה"ת כבבואה לתמורות יסוד באזור

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 16 באוגוסט, 2020

  בשנים האחרונות מבססת מדינת איחוד האמירויות הערביות (להלן: מאע"מ) השפעה גוברת במזרח-התיכון בכלל ובעולם הערבי בפרט. המדובר בשיאה של מגמה אשר במהלכה הפכה מאע"מ מנסיכות נפט המצויה בשולי העולם הערבי למדינה בעלת השפעה במוקדי עשייה וסכסוך שונים בעולם הערבי והמוסלמי, אשר לה זיקות הדוקות לשחקני מפתח בזירה הבינלאומית.

  קרא/י עוד
• הפיצוץ בנמל ביירות מרסק את מדינת לבנון

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 14 באוגוסט, 2020

  ממדי הנזק והזעזוע שחולל הפיצוץ בנמל ביירות חסרי תקדים. מעל 170 בני אדם נהרגו, כ- 6000 נפצעו, 300,000 נותרו ללא קורת גג, ועלות שיקום הנמל ומעגל ההרס צפויה להגיע למיליארדי דולרים. הפיצוץ, לא ריסק רק את עיר הבירה אלא גם את מה שנותר מכלכלת לבנון וממוסדות המדינה, ההרוסים ממילא. הפיצוץ הצית גל שלישי של הפגנות בלבנון, מאז אוקטובר 2019, שהביא להתפטרות מהירה של ממשלת חסן דיאב, שבעה חודשים בלבד לאחר הקמתה. בעקבות ההתפטרות חזרה לתמונה הפוליטיקה המוכרת של ניסיונות להשיג הסכמה של מנהיגי העדות בלבנון על מינוי ראש ממשלה חדש.

  קרא/י עוד
• המשבר בלוב: בסבך אינטרסים אזוריים ובינ"ל סותרים

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 10 ביוני, 2020

  בשבועות האחרונים, הפכה לוב למוקד תשומת הלב במזה"ת, על רקע התפתחויות דרמטיות במשבר במדינה. התפתחויות אלה, שמסתמנות כאסטרטגיות, שברו את הסטגנציה שאפיינה את הלחימה בשטח בשנה החולפת, ומבשרות על שינוי עמוק במצב בזירה הלובית ובאופי המעורבות החיצונית בה.

  קרא/י עוד
• ​לבנון: מדינה במלכוד 2.0

  אל"מ (מיל') אודי אבנטל | 21 במאי 2020

  חרף משבר הקורונה וצעדי הבידוד שננקטו בלבנון, בסוף אפריל חזרו מפגינים לרחובות ברחבי המדינה, למחאה שנמשכה כשבוע. ההפגנות החלו בטריפולי, והתפשטו לערים נוספות, מהדרום עבור דרך צידון ובירות ועד לבקעת הלבנון ולגבול סוריה.

  קרא/י עוד
• הסלמה במפרץ - המשמעויות הרחבות לישראל

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 23 בספטמבר, 2019

  כשבוע לאחר תקיפת תשתיות הנפט האסטרטגיות בסעודיה, מסתמנת תגובה מהוססת מצדה ומצד ארה"ב למדיניותה התוקפנית של איראן.

   

  שתי המדינות אמנם הטילו את האחריות על טהראן, אולם נמנעו עד כה מקביעה חד משמעית כי טילי השיוט והמל"טים יצאו משטח איראן. ארה"ב הודיעה על שיגור חיילים נוספים לסעודיה, אך הבהירה כי משימתם תהיה הגנתית, והיא מתמקדת בתגובה כלכלית בדמות סנקציות נוספות נגד איראן, ובמאמץ מדיני לגיבוש קואליציה בכינוס עצרת האו"מ.

  קרא/י עוד
• ​עיראק: זירת התגוששות בין ארה"ב לאיראן בצל משבר הקורונה

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 20 במרץ, 2020

  מאז סיכול מפקד כוח קדס, סולימאני, בעיראק, לפני שלושה חודשים - מתחולל במדינה מאבק, שמאפיל אפילו על משבר הקורונה - המאבק בין איראן לארה"ב.
  במסגרתו, עוברים על עיראק בשבועות האחרונים שורה של תהליכים והתפתחויות, שהשלכותיהם עשויות להתברר כאסטרטגיות

  קרא/י עוד
• ארה"ב תוקפת את המליציות השיעיות בעיראק - ומה הלאה?

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 31 בדצמבר, 2019

  ארה"ב תקפה (29 בדצמבר) בגבול עיראק-סוריה חמישה מתקנים של 'כתאא'ב חזבאללה' (גדודי חזבאללה), מהמליציות השיעיות הגדולות בעיראק, הנתמכות על ידי איראן ומזוהות עמה. התקיפה, באזור אלקאא'ם, פגעה בשלוש מטרות בעיראק ובשתיים בסוריה, וכללה יעדים כגון מחסני נשק ומפקדות של חטיבה 45 בכוחות ה"גיוס העממי" (חשד אלשעבי) - ארגון הגג של המליציות, שנקלטו במערך כוחות הביטחון העיראקיים.

  קרא/י עוד
• "מאפס למאה" - ארדואן יורה לכל הכיוונים

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 25 בדצמבר, 2019

  בחודשים האחרונים, נשיא טורקיה, ארדואן, "העלה הילוך" ברמת האגרסיביות והקולניות של מדיניות החוץ שהוא מוביל. מאפייניה הבולטים של מדיניותו האסרטיבית הם: התפרסות על חזית רחבה של תחומים ונושאים; הקרנת כוח ומהלכים צבאיים בשטח; גישה של "עין תחת עין" ואיומים שמטרתם ליצור מנופי לחץ; ועמידה קנאית על "זכויותיה" של טורקיה.

  קרא/י עוד
• המחאה בעיראק, לבנון ואיראן: קווים משותפים לדמותה והמשמעויות לישראל

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 12 בדצמבר, 2019

  בהפגנות הרחבות שפרצו בעיראק (1 באוקטובר), התפשטו ללבנון (17 באוקטובר) ובהמשך "הדביקו" גם את איראן (15 בנובמבר) - בולטים קווי דמיון רבים.

  קרא/י עוד
• האם תקיפת תשתיות הנפט בסעודיה היא GAME CHANGER?

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 15 בספטמבר, 2019

  בעקבות תקיפת מתקני הנפט, בחוראיס ובאבקאיק, הודיעה סעודיה כי תשבית חצי מתפוקת הנפט היומית שלה, בשיעור של 5.7 מיליון חביות, המהווים כ-5% מהתפוקה העולמית.

  קרא/י עוד
• הקיץ "חם" עבר על המזרח התיכון

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 28 באוגוסט, 2019

  בניגוד לדימוי "עונת המלפפונים" של תנועה דלה תחת החום המעיק, הקיץ החולף במזה"ת התאפיין בהתפתחויות משמעותיות ובשינויים אסטרטגיים, מהמפרץ דרך עיראק, סוריה ולבנון ועד סודאן.

  קרא/י עוד
• האם משתנים התנאים האסטרטגיים בסוגיית הנוכחות האיראנית בסוריה?

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 10 ביוני, 2019

  במהלך יוני מתוכנן בירושלים מפגש חריג בין היועצים לביטחון לאומי של ישראל, ארה"ב ורוסיה. המפגש, שצפוי להתמקד במשבר בסוריה ועפ"י דיווחים שונים בסוגיית הנוכחות האיראנית במדינה, הוביל להערכות על מפגש אינטרסים אסטרטגי בין שלוש המדינות ביחס לצורך לדחוק את איראן מסוריה.

  קרא/י עוד
• סוריה - המאבק על השיקום

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 30 באפריל 2019

  נפילת המעוז האחרון של דאעש בסוריה, בעיר בארוז במזרח המדינה, ששמה קץ לארגון כישות טריטוריאלית (אך לא כאיום טרור), שבה והזכירה, באחרונה, למערכת הבינ"ל והאזורית כי המרידה בסוריה הוכרעה סופית, כי מעמדו של משטר אסד איתן וכי הוא "כאן להישאר".

   

  קרא/י עוד
• "אביב ערבי 2.0" - מה נשתנה (ומה לא)?

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 16 באפריל, 2019

  האם האירועים הדרמטיים באלג'יריה ובסודאן מסמנים שלב חדש באירועי ה"אביב הערבי"? (ה"טלטלה האזורית" כפי שכינו אותם גורמי המקצוע בישראל). האם אנו צפויים לגל נוסף של מהפיכות בעקבות מחאת המונים, על רקע בעיות היסוד הכלכליות, החברתיות, השלטוניות והדמוגרפיות - שהמשטרים באזור עדיין רחוקים מלהציע להן פתרונות? באילו נסיבות גבוהה יותר הסבירות להבשלת התנאים לפריצת זרמי העומק אל פני הקרקע?

  קרא/י עוד
• "העיקר הבריאות" חזבאללה מחזק את כוחו בלבנון

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 6 בפברואר, 2019

  כתשעה חודשים לאחר הבחירות בלבנון, בתום משבר ומיקוח פוליטי מרים, הכריז השבוע ראש ממשלת המעבר, חרירי, על הקמת ממשלה חדשה, בת 30 שרים כתמיד.

   

  קרא/י עוד
• עננת הטלטלה שבה לרחף מעל המזרח התיכון

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 26 בינואר, 2019

  בשבוע החולף שבה לרחף מעל המזרח התיכון עננה של חוסר יציבות, שהזכירה למנהיגי מדינות ערב את אירועי ה"אביב הערבי", שזעזעו את משטריהם.

  קרא/י עוד
• אור צהוב מהבהב ברפיח ובטהראן

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 16 בינואר, 2019

  שתי התפתחויות נקודתיות, שלא נתפסו כדרמטיות במיוחד, דווקא מסתמנות כאות אזהרה על קו מגמה בעייתי, שצפוי לאתגר את ישראל בעתיד.

   

  קרא/י עוד
• ירדן – ההודעה על כוונתה לא להמשיך החכרת מובלעות נהריים וצופר לישראל

  יעקב רוזן-קניגסבוך | אוקטובר 2018

  ההודעה הירדנית מ 21 באוקטובר 2018 על החלטתה לא להמשיך את החכרת מובלעות נהריים וצופר לישראל זכתה לתהודה נרחבת בתקשורת הערבית ולתגובות ולפרשנויות הן בירדן והן בישראל.

  קרא/י עוד
• The United Arab Emirates (UAE) and the "Space race"

  Shaul Shay | October 2018

  Within the Middle East and North Africa (MENA) region, the most ambitious space program has been launched by the UAE government. The UAE has expressed growing interest in space in recent years, establishing a national space agency and funding satellite projects, in addition to its planned human spaceflight program.

  קרא/י עוד
• Egypt and the "space race"

  Shaul Shay | October 2018

  Egypt has decided to join the world space club and the decisions to form Egypt's Space Agency and to build EgyptSat – A, are significant steps to achieve this strategic goal. The Egyptian satellite program has both scientific and military implications. Egypt highlighted the civilian aspects of the satellites, but the EgyptSat-2 satellite was designed to provide high-resolution imagery for the Egyptian military and other government agencies in the country. The decision to stick with a Russian manufacturer and China for the Egyptian remote sensing satellite might be more about Egyptian geopolitics than just the need for a reliable satellite imaging system.

  קרא/י עוד
• Turkey is going nuclear

  Shaul Shay | August 2018

  Turkey concluded a contract with the Russian company ROSATOM on a large reactor complex and a similar agreement was concluded with a Japanese-French consortium. Turkey’s push to advance its own policies of energy security has been a long time strategic goal, especially since the country is highly dependent on foreign energy imports. Nuclear energy has always embodied modernization and development, and Turkey’s eagerness to join the ranks of the world’s most powerful nations. Given Erdogan’s dream of reviving "Ottomans time" and his vision of Turkey as a regional power in the Middle East, Turkey has to join the regional nuclear race. Otherwise Turkey will remain second class—a position that Erdogan cannot and will not accept.

  קרא/י עוד
• ערב הסעודית בין המיצרים

  שאול שי | אוגוסט 2018

  ב 25 ביולי 2018 הותקפו שתי מכליות נפט סעודיות ע"י המורדים החות'ים הנתמכים ע"י איראן, בשעה שהפליגו במים הבינ"ל ממערב לעיר הנמל חודידה עליה ניטשים קרבות בין החות'ים המחזיקים בעיר ובנמל שלה לבין כוחות הממשלה הנתמכים ע"י קואליציה ערבית בהובלת ערב הסעודית.

  קרא/י עוד
• The war over the Bab al Mandab straits and the Red Sea coastline

  Shaul shay | June 2018

  The strait of Bab al-Mandab is a strategic waterway located between Yemen, Djibouti, and Eritrea, where the Red Sea joins the Indian Ocean. At its narrowest point, the strait is only 29 km wide between Yemen on one side and Djibouti and Eritrea on the other.

  קרא/י עוד
• The Meeting in Mecca that Temporarily Saved Jordan

  Shaul Shay and Jacob Rosen-Koenigsbuch | June 2018

  The Hashemite Kingdom of Jordan is facing a severe economic crisis that is endangering its stability. The current demonstrations are being led by the professional unions, the Muslim Brotherhood and the tribes, known to be loyal to the regime, took part in the demonstrations. The Hashemite Kingdom survived the Arab Spring in 2011 and these are the most serious demonstrations since 2011.

  קרא/י עוד
• קרב סולטאן יעקוב (10-11 ביוני 1982)

  שאול שי | יוני 2018

  השבוע מלאו 36 שנים למלחמת לבנון הראשונה ) מלחמת שלום הגליל(, שהביאה לסילוק איום הטרור הפלסטיני מגבול לבנון, אך בעקבותיה נדרש צה"ל לשהות בלבנון 18 שנים ולהילחם בטרור השיעי ממדינה זו. למרות השנים שחלפו, עדיין נעדרים שלושה מחילי צה"ל שלחמו במלחמה זו בקרב סולטאן יעקוב, ולמרות כל המאמצים שעשתה מדינת ישראל, היא לא הצליחה להשיבם חיים או מתים הביתה.

  קרא/י עוד
• Jordan's Challenges Post the "Arab Spring"

  Jacob Rosen-Koenigsbuch | June 2018

  The resignation of the Jordanian Prime Minister Dr. Hani Al-Mulqi on June 4th,2018 following the wide spread demonstrations all over the Kingdom against the new tax laws calls for a careful examination of the challenges that lie ahead. Jordan, which like all the other Monarchies in the Middle East, managed to withstand and contain the tremors and upheavals of the so called "Arab Spring" that engulfed the region, is struggling now with the long term impact of what happened beyond its borders.

  קרא/י עוד
• The United Arab Emirates (UAE) and the first nuclear energy plant

  Shaul shay | May 2018

  The start-up of the Arab world’s first nuclear reactor - in the United Arab Emirates - has been delayed and should start operations between the end of 2019 and early 2020. The Barakah power plant project was originally scheduled to open in 2017

  קרא/י עוד
• קוריאה הצפונית והמזרח התיכון

  אלון לבקוביץ | מאי 2018 | כנס הרצליה

  ניירות רקע לכנס הרצליה ה-18 2018. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• ישראל והמזרח התיכון 2025 - סיכום הסימולציה

  סימולציית כנס הרצליה ה-18 | 8 מאי, 2018

  המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) קיים סימולציה במסגרת כנס הרצליה ה-18 בנושא: ישראל והמזרח התיכון 2025
  הסימולציה התקיימה ב- 8 במאי 2018 ,במרכז הבינתחומי הרצליה, בהשתתפות:
  מקבלי החלטות, שגרירים, אנשי מערכת הביטחון ומומחים מהאקדמיה.

  קרא/י עוד
• Iraq’s Future – Independent or an Iranian Sphere of Influence?

  Amatzia Baram | May 2018

  ניירות רקע לכנס הרצליה ה-18 2018. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• ההתעצמות הצבאית של מצרים לנוכח מזרח תיכון משתנה

  שאול שי | אפריל 2018

  ניירות רקע לכנס הרצליה ה-18 2018. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• מרוץ החימוש במזה"ת – האתגרים העיקריים לישראל

  שאול שי, עודד ברוש, יאיר פרוימוביץ' | מאי 2018

  ניירות רקע לכנס הרצליה ה- 18 2018. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Saudi Arabia and Pakistan - strategic alliance

  Shaul shay | April 2018

  ניירות רקע לכנס הרצליה ה-18 2018. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• תובנות על המציאות המתהווה במזה"ת

  שאול משעל | מאי 2018

  ניירות רקע לכנס הרצליה ה-18 2018. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• איחוד האמירויות הערביות ומרוץ החימוש האזורי

  שאול שי | אפריל 2018

  נייר רקע לכנס הרצליה ה-18 2018. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• מאזן ההתעצמות של ערב הסעודית לנוכח מזרח תיכון משתנה

  שאול שי | אפריל 2018

  ניירות רקע לכנס הרצליה ה-18 2018. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  סעודיה הודיעה כי תקציב הביטחון שלה ל-2018 יעמוד על – 56 מיליארד דולר, גידול של עשרה אחוזים בהשוואה לתקציב הביטחון של 2017 .חמישה אחוזים מהתקציב יוקדשו לפרויקטים ותכניות מחקר ופיתוח, ועוד חמישה אחוזים לפיתוח התעשיות הביטחוניות במדינה.

  קרא/י עוד
• The Saudi Arabian Military Industries (SAMI)

  Shaul shay | April 2018

  נייר רקע לכנס הרצליה ה-18 2018. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Saudi Arabia placed second in the world for highest military spending in 2017 and this year’s budget allocated around 210 billion riyalsto the military sector. Despite this massive expenditure, the share of localized military spending does not exceed 5% of the kingdom’s current total spending on armament, maintenance and spare parts.

  קרא/י עוד
• The Avante 2200 corvette - Saudi Arabia - Spain joint venture

  Shaul Shay | April 2018

  Saudi Arabia and Spain signed six agreements, memorandums and bilateral deals, on April 12, 2018, during the official visit of Saudi Crown Prince Mohammed bin Salman. The Saudi Arabian Military Industries (SAMI) and Spanish firm Navantia on April 12, 2018, signed a Memorandum of Agreement (MoA) to create a joint venture that will manage and localize naval combat systems activity including integration and. The MoA was signed by Ahmed Al-Khateeb, Chairman of SAMI, and Esteban García Vilasánchez, Chairman of Navantia

  קרא/י עוד
• Muhammad bin Salman, a new protagonist in the Middle East

  Ely Karmon | April 2018

  ניירות רקע לכנס הרצליה ה-18 2018. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The "Renaissance Dam" crisis

  Shaul shay | April 2018

  נייר כנס הרצליה ה-17 2017. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• תפקוד ההגנה האווירית הסורית בעת התקיפה המשולשת על יעדי נשק כימי בסוריה ב-14 באפריל 2018

  פסח מלובני | אפריל 2018

  גורמי אופוזיציה סורים, המסתמכים על מקורות מהימנים בסוריה, מציירים את תמונת תפקוד ההגנה האווירית הסורית בעת התקיפה המשולשת, של ארצות הברית, בריטניה וצרפת, על יעדי הנשק הכימי הסורי ב-14 באפריל, בעקבות השימוש שעשה המשטר הסורי בנשק זה כנגד אוכלוסיה אזרחית באזור דומא, שבאגן דמשק.

  קרא/י עוד
• יחסי ישראל-ערב הסעודית: הזדמנויות וסיכונים

  יואל גוז'נסקי | מרץ 2018

  נייר זה ידון בהזדמנויות ובסיכונים בפניהם עומדים היחסים בין ישראל לערב הסעודית, ולברר את משקלה של ערב הסעודית באסטרטגיה האזורית הישראלית מול איראן. סוגיות אלו נראות רלוונטית על רקע רצונו של הממשל האמריקאי להציג יוזמה מדינית חדשה להתנעת תהליך השלום והצורך באסטרטגיה אזורית כוללת למאבק מול איראן.

  קרא/י עוד
• Lebanon’s first offshore oil & gas exploration round: Challenges & Opportunities

  Amit Mor | March 2018

  Lebanon is advancing plans to develop its natural gas fields. After four years of delays the Lebanese Government awarded last month licenses to a consortium consist of Eni of Italy, Total of France and Novatec of Russia to explore for oil and natural gas in Blocs 4 and 9 of its exclusive economic zone (EEZ). That Consortium was the only one among 51 prequalified groups that submitted bids in the long due international exploration tender of the Lebanese Government. The following analysis attempts to assess the economic benefits gas discovery would bring upon Lebanon, as well as the destabilizing factors that threaten the success of this project. The author asserts that political and security stability are prerequisites for international investments in the gas sector and for successful exploration. In order for the State and the People of Lebanon to enjoy the fruits of its natural resources, the Lebanese Government must reconsider its approach to outstanding disputes and take steps towards peaceful resolutions. Continued aggressive declarations and actions on behalf of Hezbollah may result in loss of billions of dollars in revenues to the people of Lebanon.

  קרא/י עוד
• Saudi Arabia and the "Nuclearization" of the Middle East

  שאול שי | מרץ 2018

  Saudi Arabia would be the second country in the Gulf Arab region (after UAE) to tap nuclear power after the United Arab Emirates. Over the past decade, Saudi Arabia has shown interest in developing its civil nuclear program. In August 2009 the Saudi government announced that it was considering a nuclear power program on its own. The Saudi focus on nuclear serves various of the kingdom’s goals: diversification of its economy, reduction of its dependence on fossil fuels, countering a potential future Iranian nuclear capability, and enhancing efforts to ensure that Saudi Arabia rather than Iran emerges as the Middle East’s long-term, dominant power.

  קרא/י עוד
• מצרים על פרשת דרכים

  אסופת מאמרים | עורך: שאול שי | מרץ 2018

  ב- 25 בינואר 2018 ,מלאו 7 שנים למהפכה שהביאה להפלת משטרו של הנשיא חוסני מבראכ ולעליית שלטון האחים המוסלמים בהנהגת מוחמד מורסי. מסעו של עבד אל פתאח א - סיסי, מתפקיד שר ההגנה לתפקיד הנשיא ארך כשנה. ביולי 2013 הדיח א –סיסי את איש האחים המוסלמים, מוחמד מורסי, מתפקיד הנשיא, ובבחירות שהתקיימו ביוני 2014 , זכה ב-%91.96 מקולות המצביעים, וב-8 ביוני 2014 הוא הושבע כנשיא מצרים. עבד אל־פתאח א- סיסי, מצטייר כמנהיג שאפתן החותר ללא פשרות להשגת היעדים שהציב ובמרכזם: שיפור מצבה הביטחוני והכלכלי של מצרים והשבת מצרים למעמד של מעצמה אזורית בעלת השפעה מרכזית הן בעולם הערבי והן ביבשת אפריקה. במהלך שנות כהונתו כנשיא זוכה א – סיסי לאהדה רבה בציבור המצרי אך יחד עם זאת קיימים גם חלקים ניכרים בציבור המצרי ובראשם חברי תנועת האחים המוסלמים העוינים אותו ופועלים להפלתו. בימים אלה עומדת מצרים לפני מערכת בחירות לבחירת נשיא מצרים, והנשיא המכהן, עבד אל פתח א - סיסי, הציג את מועמדותו לכהונה שניה של נשיא מצרים, משרה שקרוב לוודאי אכן יזכה בה. בתקופה זו עמד הסכם השלום בין מצרים לישראל במבחנים קשים, אולם תקופת שלטונו של א – סיסי מתאפיינת ביחסים טובים במיוחד בין שתי המדינות בעיקר במישור של שיתוף הפעולה הביטחוני. שבע השנים החולפות היו מהסוערות שידעה ההיסטוריה המודרנית של מצרים ואסופת מאמרים זו תסכם תקופה זו מנקודות מבט שונות של הכותבים.

  קרא/י עוד
• נוכחות מטוסי SU-57 רוסיים בסוריה – מענה למסר הישראלי לאסד

  יאיר פרוימוביץ | מרץ 2018

  בשבוע האחרון של פברואר 2018 ,תוגברה הנוכחות האווירית הרוסית שבחוף הסורי בשלושה עשר מטוסי תקיפה והתרעה אווירית בהם גם ארבעה מטוסים מדגם 57-SU מתקדמים להם מיוחסת יכולת "חמקנית". שר ההגנה הרוסי הודה כי, אכן שני מטוסי 57-SU ביצעו ניסויים בסוריה בתנאים מבצעיים למשך יומיים ולאחריהם שבו לרוסיה. מהלך זה היווה, לכאורה, שינוי מכוונתה של רוסיה להסיג את כוחותיה מסוריה לאחר שסיימו בה את משימותיהם, עליה הכריז הנשיא פוטין בדצמבר 2017 .בין הסיבות למהלך הרוסי המפתיע נמנו: חיזוק הנשיא פוטין בזירה הרוסית הפנימית לקראת הבחירות לנשיאות הצפויות בעוד כשבועיים; חיזוק תדמיתם של הכוחות המזויינים הרוסיים הפועלים בסוריה; צבירת ניסיון ב"סביבה מבצעית" למטוסים שאינם מבצעיים עדיין, לטייסים ולצוותי התחזוקה; המשך הפגנת יכולות הטכנולוגיה הצבאית הרוסית והפיכת סוריה ל"אולם תצוגה" לקידום מכירות; והתמודדות עם נסיגתה של הודו מהמימון המשותף של פרויקט ה- 57-SU המדשדש מבחינה טכנולוגית.

  קרא/י עוד
• The Sunni Arab Countries Going Nuclear

  Shaul Shay | February 2018

  Several countries in the Middle East and North Africa (MENA) including Egypt and Saudi Arabia have announced plans to build nuclear power plants over the next decade. Countries in MENA have justified their pursuit of nuclear energy, in the desire to meet a rapidly rising demand for electricity, support economic growth, achieve greater security of supply and diversify their energy mix.

  קרא/י עוד
• העימות בין איראן לערב הסעודית וההשלכות על ישראל

  שולחן עגול | ינואר 2018

  מסמך המסכם את קבוצת דיון "שולחן עגול" בנושא: העימות בין איראן לערב הסעודית וההשלכות על ישראל, המציג את עיקרי הדברים אשר הוצגו במהלך הדיון והמלצות עיקריות למדיניותה של ישראל.

  קרא/י עוד
• Egypt and the El - Dabaa nuclear plant

  Shaul Shay | January 2018

  Egyptian President Abdel-Fattah El-Sisi and his Russian counterpart Vladimir Putin met in Cairo on December 11, 2017, to attend the signing of an agreement officially launching work on Egypt's nuclear power plant at El -Dabaa. Egypt's Minister of Electricity Mohamed Shaker and Alexi Likhatchev, the Director General of Russian state atomic energy corporation Rosatom, have signed the document to officially commence the project.

  קרא/י עוד
• Turkey - Sudan strategic relations and the implications for the region

  Shaul Shay | January 2018

  The visit of Turkish President Recep Tayyip Erdoganin Sudan and the " Suakin island deal " have heightened an already tense political situation in the region. Turkey is seeking to expand Turkey's influence beyond the Middle East to Africa in a bid to transform Turkey from the regional state into a sort of neo-Ottoman Empire. As a part of the new strategy, Turkey inaugurated its largest foreign military base in the world on September 30, 2017, in Mogadishu, Somalia.

  קרא/י עוד
• "מדרום תיפתח הרעה" – המלחמה בתימן ושלכותיה האזוריות

  שאול שי | נובמבר 2017

  באוקטובר 2010 החלו אירועי "האביב הערבי" בתוניסיה ועד מהרה הגיעו גם לתימן ושמו קץ ל 33 שנות שלטונו הנשיא עלי עבדאללה סאלח. שלטונו הדיקטטורי של סאלח הצליח לשמור בכוח על אחדות המדינה, המתאפיינת בחברה שבטית מפולגת ומסוכסכת. סאלח נידרש להילחם לסירוגין בבדלנות של החות'ים השיעים בצפון, החוגים הבדלנים בדרום המדינה וארגון אל קעאדה של חצי האי ערב.

  קרא/י עוד
• כוח המשלוח המרוקאי במלחמת יום הכיפורים

  שאול שי | אוקטובר 2017

  מערכת התיאומים בין מצרים לסוריה לקראת מלחמת יום הכיפורים החלה כבר בסוף שנת 1971 במגעים חשאיים שקוימו בין המדינות. לנשיאי מצרים וסוריה היה ברור כי שמירת הסודיות סביב ההכנות למלחמה מהווה תנאי הכרחי להצלחתה, אולם מנגד היה צורך לנסות לרתום מבעוד מועד את מדינות ערב למערכה הצפויה והדבר נעשה מבלי לשתפן בפרטי תכניות המלחמה ועיתויה. חלקם של כוחות המשלוח העיראקיים והכוחות הירדניים במלחמת יוה"כ זכו למחקרים ופרסומים רבים אולם השתתפותו של כוח המשלוח המרוקני כמעט לא זכה להתייחסות בעוד שכוחות משלוח הגיעו לסוריה ומצרים לאחר שהמלחמה החלה, רק הכוח המרוקני הגיע מבעוד מועד ושולב במתקפה הסורית ברמת הגולן. מאמר זה ינסה לרכז את המידע הקיים בנושא כוח המשלוח המרוקני וכן אפשרות של התרעה על המלחמה הצפויה שהוחמצה

  קרא/י עוד
• The Houthi maritime threats in the Red Sea basin

  Shaul Shay | September 2017

  The commander of the Saudi Royal Navy, Vice Admiral Abdullah bin Sultan al-Sultan stressed as he delivered a speech at the International Maritime Security Symposium (IMSS 2017), the importance of maritime security in the southern Red Sea, strait of Bab al-Mandab and the Gulf of Aden. He commended the role and efforts exerted by the Arab Coalition countries led by the Kingdom to maintain the security of these important water ways and counter the Houthi threat to international maritime traffic.

  קרא/י עוד
• Bahrain as a Sunni-Shia Fault Line

  Shaul Shay | July 2017

  Bahrain has been in turmoil since a 2011 uprising backed by majority Shia Muslims, supported by Iran, which demanded greater rights from the Sunni-led monarchy. The government crushed the protests with the help of its Sunni Arab Gulf allies. Sporadic violence and bomb attacks largely aimed at Bahraini security forces have become the norm since 2011.

  קרא/י עוד
• Regional Water Security: Challenges and Opportunities in the Middle East

  Shaul Shay | June 2017

  נייר רקע לכנס הרצליה ה-17 2017. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Between the "Entebbe agreement" and Entebbe meeting"

  Shaul Shay | June 2017

  כנס הרצליה ה-17 2017. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• ישראל בעימות רב חזיתי

  סיכום ראשוני של הסימולציה | 20-22 יוני, 2017

  כנס הרצליה ה-17 2017. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The alliance of Saudi Arabia and Sudan

  Shaul Shay | January 2017

  Saudi Arabia’s King Salman bin Abdulaziz Al Saud held talks in Riyadh, on January 23, 2017, with Sudan’s President Omar Hassan Al-Bashir. During the talks, both leaders discussed means of enhancing bilateral relations in various fields and reviewed the developments on regional and international arenas. Saudi King Salman and Sudan’s President Al-Bashir attended the signing ceremony of a framework memorandum of understanding on the Kingdom’s grant to finance a project for providing drinking water in rural areas.1 This is the third visit of Al Bashir in Saudi Arabia within 6 months (July 1, 2016 and October 25, 2016).

  קרא/י עוד
• The Egyptian navy in the Red Sea

  Shaul Shay | January 2017

  Egypt's President Abdel-Fattah El-Sisi inaugurated on January 5, 2017 the new headquarters of Egypt's southern naval fleet command in Safaga on the country's Red Sea coast during his visit to the Port of Safaga Development Project which cost EGP 510 million.

  קרא/י עוד
• The Jordanian kingdom and the threat of the Islamic State

  Shaul shay | January 2017

  On December 18, 2016, four gunmen carried out a series of attacks in and around the Jordanian mountainous city of Karak. Police patrol were responding to calls of a house fire in the town of Qatraneh in the Karak district when assailants began shooting at the officers from within the house, wounding two officers. The gunmen drove away from the house and attacked a police station in Karak, where they wounded several police officers and bystanders.

  קרא/י עוד
• המזרח התיכון לאחר חיסול המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה

  שאול שי | דצמבר 2016

  המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) קיים סימולציה במסגרת כנס הרצליה ה- 16 בנושא: המזרח התיכון לאחר נפילת המדינה האסלאמית בעיראק וסוריה. הסימולציה התקיימה ב - 14 ביוני 2016 ,במרכז הבינתחומי בהרצליה, בהשתתפות מומחים מהאקדמיה, מקבלי החלטות, שגרירים ואנשי מערכת הביטחון.

  בסימולציה השתתפו שלוש אוניברסיטאות מובילות מחו"ל:

  • China Foreign Affairs University

  • The Woodrow Wilson School of Public and International Affairs at Princeton University

  • Sciences Po CERI Paris, France

  קרא/י עוד
• President Abd al Fatah al-Sisi and the stability of Egypt and the region

  Shaul Shay | November 2016

  Two years since Abdel Fattah al- Sisi toppled former President Mohamed Morsi in 2013, there are two main dangers that threaten the stability of the Egyptian regime: economy and security.

  קרא/י עוד
• The "Missile war" in the Arab Peninsula

  Shaul Shay | November 2016

  Saudi-led coalition spokesman General Ahmed Asiri has accused on October 29, 2016, the Houthis of firing a ballistic missile from the northern Yemeni province of Sada'a in the direction of the holy city of Mecca. Saudi air defenses downed the missile at a distance of 65 kilometers from Mecca. The intercepted Houthi missile that was fired deep into Saudi territory was a Burkan-1. Houthi officials (Ansarullah) strongly denied Saudi regime's claim that the Yemeni movement had targeted the holy city of Mecca in Saudi Arabia. They claimed that they fired an indigenous Borkan-1) missile towards King Abdulaziz International Airport, located 19 kilometers north of the western Saudi port city of Jeddah.

  קרא/י עוד
• The fall of Dabiq and the fall of the Caliphate

  Shaul Shay | October 2016

  Dabiq, which lies about 10km from the border with Turkey, features in Islamic apocalyptic prophecies as the site of an end-of-times showdown between Muslims and their "Roman" enemies based on a hadith. The Prophet Muhammad is believed to have said that "the last hour will not come" until Muslims vanquished the Romans at "Dabiq or al-Amaq" - both in the Syria-Turkey border region - on their way to conquer Constantinople (Istanbul).1 But in October 2016, the fall of Dabiq did not start the apocalypse but the countdown to the end of the Islamic state.

  קרא/י עוד
• The Bab El Mandab strait and the Houthi threat

  Shaul Shay | October 2016

  The strait of Bab El-Mandab is a strategic waterway located between Yemen, Djibouti, and Eritrea, where the Red Sea joins the Indian Ocean. At its narrowest point, the strait is only 29 km wide between Yemen on one side and Djibouti and Eritrea on the other. The Bab El-Mandab Strait is a critical junction for world trade. Almost all of the trade between the European Union and China, Japan, India and the rest of Asia passes through the Bab El-Mandab. Up to 30% of the world's oil, including all of the oil and natural gas from the Persian Gulf heading west passes through the Bab El-Mandab strait.

  קרא/י עוד
• Hijrah According to the Islamic State: An Analysis of Dabiq

  Matan Uberman and Shaul Shay | 2016 September

  Since the inception of the self-proclaimed Islamic State (IS) in June 2014, IS started manipulating the concept of Hijrah (Islamic migration). While none of the existing prominent Jihadi-Salafi scholars such as Abu Muhammad al-Maqdisi and Abu Qatada al-Filistini – who support military means to establish an Islamic State – addressed the concept of Hijrah in detail, IS has managed to use its online propaganda magazine, Dabiq, to convey its formal viewpoint on the subject to potential recruits.

  קרא/י עוד
• Jabhat Fateh al-Sham: Did Jabhat al-Nusra Split from Al-Qaeda?

  Shaul Shay and Ely Karmon | August 2016

  In our June 14, 2016 paper ,"Jabhat al-Nusra at Crossroads," a backgrounder for the Herzliya Conference Simulation: The Middle East after the Territorial Demise of the Islamic State in Iraq and Syria, we evaluated that on the backdrop of the Russian involvement in Syria, the negotiations for a solution to the Syrian conflict, the threat of cooperation between Russia and the U.S against the group and the military blows that ISIS suffered in Syria and Iraq, Jabhat al-Nusra (JN - Al-Nusra Front) had to choose between three opposing options.

  קרא/י עוד
• Saudi Arabia at crossroad in the war in Yemen

  Shaul shay | August 2016

  UN-sponsored peace talks to end the conflict in Yemen collapsed on August 6, 2016 and fighting resumed between Saudi-led forces and the Houthis and forces loyal to Ali Abdullah Saleh, the former president of Yemen, near the capital Sana'a.

  קרא/י עוד
• המזרח התיכון לאחר חיסול המדינה האסלאמית בעיראק ובסוריה

  תובנות סימולציית כנס הרצליה ה – 16 | יוני 2016

  נייר כנס הרצליה ה-16 2016. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• סקר העולם הערבי בנוגע לבחירות בארה"ב והסדר אזורי

  אלכס מינץ ואלי מוגרבי | יוני 2016

  נייר כנס הרצליה ה-16 2016. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Christian in Middle East at risk

  Anan Wahabi | June 2016

  נייר כנס הרצליה ה-16 2016. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Jabhat al-Nusra at Crossroads

  Shaul Shay and Ely Karmon | June 2016

  נייר כנס הרצליה ה-16 2016. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Rise and Fall of the Caliphates

  Shaul shay | May 2016

  A century ago, in 1916, the territories of Syria and Iraq were part of the Ottoman Empire, the last Muslim Caliphate. The Ottoman Empire was defeated by the British Empire in the Middle East and the geopolitical structure of the Middle East, has been designed by the Sykes-Picot Agreement of May 1916, concluded by two British and French diplomats, Sir Mark Sykes and Georges Picot. The Sykes-Picot Agreement involved itself with the partition of the Ottoman Empire once World War One had ended.

  קרא/י עוד
• Bridge over troubled water - Egypt and Saudi Arabia to build the Red Sea Bridge

  Shaul Shay | April 2016

  Saudi Arabia and Egypt are redesigning the geostrategic landscape of the Red Sea region, with control over the Bab al Mandab straits and the construction of a bridge over the Red Sea connecting the two countries and Africa and Asia.

  קרא/י עוד
• ארבע מערכות שיעצבו את המזרח התיכון

  שאול שי | מרץ 2016

  שנת 2016 עומדת בסימן צמתי הכרעה אשר יעצבו מחדש את מפת המזה"ת. ארבע מערכות מרכזיות על מוקדי שלטון אורבניים יהיו בעלי השפעה מכרעת על עתידן של ארבע ישויות מדינתיות: המדינה האסלאמית, סוריה, עיראק ותימן ויקרינו על המפה הגיאו אסטרטגית של המזה"ת כולו ואף מעבר לו. לכאורה מדובר בארבע מערכות עצמאיות ובלתי תלויות באופן ישיר האחת בשנייה, אך ללא ספק מתקיימות זיקות גומלין בין גורמי הכוח המעורבים במערכות אלה ולתוצאות בכל אחת מהן תהיינה השפעות ישירות ועקיפות על המערכות האחרות.

  קרא/י עוד
• Islamic State and al-Qaeda Competing for Hearts & Minds

  Ely Karmon | June 2015

  נייר מכנס הרצליה ה-15 2015. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The IPS Saudi Arabia Survey Results

  Alex Mintz & Eli Mograbi | June 2015

  מצגת מכנס הרצליה ה-15 2015. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• סימולציה - מלחמת לבנון שלישית

  עיקרי הממצאים והתובנות | שאול שי | יוני 2015

  מצגת מכנס הרצליה ה-15 2015. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• סימולציה – מלחמת לבנון שלישית (מניעה, הרתעה, העורף והכרעה)

  תקציר מנהלים | שאול שי | יוני 2015

  כנס הרצליה ה-15 2015. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Middle East Frenemies

  Bernard Haykel & Daniel Kurtzer | December 2013

  The recent agreement between Iran and the P5+1 has attracted unprecedented criticism of the US from its two main Middle East allies, Israel and Saudi Arabia. While the prospect of broad Saudi-Israeli coordination in confronting Iran is dubious, the US should not take these important allies’ disaffection lightly.

   

  קרא/י עוד
• הטכנולוגיה שמשנה את הפוליטיקה

  רם לוי | מרץ 2013

  נייר לכנס הרצליה ה-13 2013. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Looking Ahead - Revising Israel’s Nuclear Ambiguity in the Middle East

  Louis René Beres | February 2013

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-13 2013. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Classical Islamic Paradigms of Deterrence and their Expression in Modern Islamist Thought

  Shmuel Bar | June 2012

  The research is divided into the analysis of fear and construction of fear in Islam, followed by the taxonomy of classical Islamic concepts of deterrence and the analysis of modern Islamic deterrence strategies (i.e. measures to prevent hostile actions). Classical Islamic deterrence paradigms strongly influence contemporary jihadi perceptions in theory and in practice. We will illustrate this at the example of real attacks and ideas of different key-thinkers of global jihad. Moreover, the research examines loopholes in Islamic deterrence paradigms and suggest religious-psychological counter-strategies, after examining conventional state-deterrence against non-state jihadi actors and their non-viability. The methodological basis is a qualitative organizational network analysis together with socio-anthropological and religiouscultural approaches to examine non-state actors’ behavioral patterns.

  קרא/י עוד
• The Concept of Deterrence in Arab and Muslim Thought – Executive Summary

  Shmuel Bar | June 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-13 2013. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Concept of Deterrence in Arab and Muslim Thought - Iran

  Author: Alex Grinberg Project Leader: Shmuel Bar June 2012

  כנס הרצליה ה-13 2013. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Concept of Deterrence in Arab and Muslim Thought - Turkey

  Authors: Gallia Lindenstrauss (INSS) and Eyal Berelovich (HUJI Project Leader: Shmuel Bar | June 2012

  כנס הרצליה ה-13 2013. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• The Concept of Deterrence in Arab and Muslim Thought: The Various Approaches of the Muslim Brotherhood

  Authors: Reuven Berko Project Leader: Shmuel Bar | June 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-13 2013. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Concept of Deterrence in Arab and Muslim Thought - Pakistan

  Author: Oded Brosh Project Leader: Shmuel Bar | June 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-13 2013. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Concept of Deterrence in Arab and Muslim Thought - The Arab Gulf States

  Author: Brandon Friedman Project Leader: Shmuel Bar | June 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-13 2013. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Concept of Deterrence in Arab and Muslim Thought – The Muslim Brotherhood of Egypt

  Israel Altman Project Leader: Shmuel Bar | June 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-13 2013. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Culture of Command & Control of Nuclear Weapons in the Middle East - Syria

  Eyal Zisser, Shmuel Bar and Oded Brosh | January 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-12 2012 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Culture of Command & Control of nuclear weapons in the Middle East - Saudi Arabia

  Shmuel Bar | January 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-12 2012 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Culture of Command & Control of Nuclear Weapons in the Middle East - Iraq

  Eli Amarilio and Pesah Maluvani | January 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-12 2012 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• God, nations and Deterrence: The Impact of Religion on Deterrence

  Shmuel Bar | January 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-12 2012 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Islamic Leadership Paradigms

  Shmuel Bar | January 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-12 2012 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Middle East in Revolution: The “Arab Awakening”

  Shmuel Bar | January 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-12 2012 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• A Toolbox for Countering Extremist Religious Doctrines

  Shmuel Bar | January 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-12 2012 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Command & Control of Nuclear Weapons in the Middle East – Key Influencing Factors

  Zvi Stauber | February 2011

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Abdication of America - The Middle East after America

  Shmuel Bar | February 2011

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Virtual Leadership in Radical Islamist Movements: Mechanisms, Justifications and Discussion

  Philipp Holtmann | February 2011

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Hizballah’s Ideology: Main Points and Practical Implementation

  Yair Minzili | February 2011

  נייר עבודה לקראת כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Hizballah and Wilayat al-Faqih

  Uri Rosset | February 2011

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Leader’s Position in Shiite Life

  Yair Minzil | February 2011

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Views and Strategy of Global Jihad toward Shi'ism

  Yair Minzili | February 2011

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Leadership Paradigm of Ayatollah Sistani

  Isaac Hasson | February 2011

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Culture of Command & Control of Nuclear Weapons in the Middle East - Project Summary

  Shmuel Bar & Oded Brosh | September 2010

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Culture of Command & Control of nuclear weapons in the Middle East – Jihadi-Salafi Regime

  Shmuel Bar | August 2010

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Culture of Command & Control of Nuclear Weapons in the Middle East – Iran

  Shmuel Bar & Oded Brosh | August 2010

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Culture of Command & Control of Nuclear Weapons in the Middle East - Egypt under the Muslim Brotherhood

  Israel Elad-Altman | August 2010

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The "Poly-Nuclear" Middle East and the Cold War Paradigm

  Shmuel Bar | February 2010

  דו"ח הרצליה - כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Preparing for a De-Americanized Middle Eas

  Shmuel Bar | February 2010

  דו"ח הרצליה - כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• How British Taxpayers are Funding Hate Education And Violence in The Middle East

  The TaxPayer's Alliance | January 2010

  כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• US Presence in the Middle East: Trends and Scenarios

  Shmuel Bachar, Shmuel Bar, Rachel Machtiger | January 2010

  נייר עבודה לקראת כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• מגמות במעמד ארה"ב במזרח התיכון

  שמואל בכר שמואל בר רחל מכטיגר | ינואר 2010

  סיכום דיון מכין לקראת כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• מזרח תיכון גרעיני רב-קוטבי - כיצד הוא יתנהל

  שמואל בכר, שמואל בר ורחל מכטיגר | ינואר 2010

  סיכום דיון מכין לקראת כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• A Multi-Polar Nuclear Middle East – How it Will Operate?

  Shmuel Bachar. Shmuel Bar. Rachel Machtiger | January 2010

  נייר עבודה לקראת כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Aspects of Modern Polemics between Neo-Wahhabis and Post-Khomeinist Shiites

  The Sunni-Shiite Rift | Isaac Hasson, Shmuel Bar | February 2009

  נייר עבודה לכנס הרצליה התשיעי 2009 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Shiite Turn in Syria

  Khalid Sindawi | February 2009

  מסמך עבודה לכנס הרצליה התשיעי 2009 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  Published by the Hudson Institute

  קרא/י עוד
• When Green Meets Black: Relations Between A Shiite Patron And Its Sunni Protégé Organizations

  Shmuel Bar, Rachel Machtiger, Shmulik Bachar | February 2009

  מסמך עבודה לכנס הרצליה התשיעי 2009 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  The Case of Iran and the Palestinian Radical Organizations Hamas and Palestinian Islamic Jihad (PIJ)

  קרא/י עוד
• Shi'sm and Conversion to Shi'ism in Syria: Prevalence, Circumstances and Causes

  Khalid Sindawi, Shmuel Bar | February 2009

  מסמך עבודה לכנס הרצליה התשיעי 2009 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Strategies of the Muslim Brotherhood Movement 1928-2007

  Israel Elad Altman | January 2009

  The al-Ikhwan al-Muslimun (The Muslim Brotherhood, MB, Ikhwan) organizations in Egypt, Syria, and Jordan have been major political and ideological actors in their respective countries for the last six decades, and the strongest opposition forces there for the last thirty years. Their Palestinian counterpart, Hamas, is the strongest ideological force in the Palestinian territories and has held partial power there since early 2006. To what extent do these organizations share common strategies to attain power? How do their strategies for attaining power differ in the various Arab states?

  קרא/י עוד
• Sources of Islamist Strategic Thought

  Shmuel Bar | August, 2008

  מסמך עבודה לכנס הרצליה התשיעי 2009 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Still Facing Existential Threats: Nuclear War And Genocide In The Middle East

  Louis René Beres | January 2008

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השמיני 2008. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Islamist Strategic Thought: Project Summary

  Shmuel Bar | January 2008

  כנס הרצליה השמיני 2008. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Contemporary Ideological Developments Within the Muslim Brotherhood

  Dr. Israel Elad-Altman | December 27, 2007

  Perhaps the most important ideological development in the recent history of the Muslim Brotherhood (MB) movement has been its adoption of participatory politics as a major strategy. This engagement in the electoral process has been accompanied by a new democratic narrative that promotes the creation of a "civil state" and, in some cases, Brotherhood-formed political parties.

  קרא/י עוד
• Strategic Thinking of the Salafi-Jihadi Movement

  Yair Minzili | May 2007

  The strategies of the World Jihad movement headed by al-Qaeda are not uniform, though they all are inspired by the same religious sources: medieval authorities such as Ibn Taymiyya and later intellectuals and leaders that have written since the early 1980s. The broad common denominator of this literature in all its forms is the unambiguous statement that all matters – religious, political or military – must be directly derived from two sacred religious sources, the Koran and the Sunna. In other words, its fountainhead is the Law of God itself. The room for independent interpretation and adaptation to modern reality is narrow and marginal and where it does exist must derive from the way of life and customs of the Islamic patriarchs (alsalaf al-salih). Any idea, concept or religious ruling in this literature in the individual, social or political spheres is binding and sanctified and becomes the Word of the living God by basing it on citations of rulings from the Koran or the Hadith. Its application is a sacred duty, whether it be individual, societal or through Islamic rule. Deviation from its application may bring about a declaration that the deviate, whether an individual or rule – is an apostate that has abandoned the Muslim community and whose fate is death. This inflexible and uncompromising religious approach has turned the followers of the Jihadist stream into totally loyal people who obey any order or religious ruling, especially the one calling for jihad and self-sacrifice for its sake.

  קרא/י עוד
• Strategies of Muslim Brotherhood Ideologues

  Dr. Israel Altman | May 2007

  Most MB organizations, those in Egypt, Syria, Jordan, Palestine among them, are led not by highly authoritative spiritual leaders or outstanding religious scholars (‘ulama) but by politicians-organizers. In forming their ideological and political orientation they are influenced by or take guidance from several highly authoritative legal thinkers whose presence overarches the Arab and Muslim worlds. Shaikh Yusuf al-Qaradhawi is the most influential mainstream legal authority of the MB. Highly popular around the Muslim world, his legal opinions and rulings cover almost every important aspect of Muslim political, economic, social and cultural life. He embodies the classical Ikhwani School along the lines of al-Banna’s tradition, though he shares some elements with the new Ikhwan.

  קרא/י עוד
• The Sunni-Shi’a Conversion Controversy

  Israel Elad Altman | April 2007

  The Middle East is increasingly characterized by a decline of the Arab nation-state and a concomitant rise in importance of more primordial allegiances to tribal and religious communities. The Sunni-Shi’a divide is becoming a central feature of regional politics, reflecting the reaction of Sunnis to what they term the “Shi’a surge” or “tide” (al-madd al-Shi’i). Key elements of this surge are Iran’s push for status as a regional power, Iraq’s sectarian strife and its new Shi’a leadership, and Hezbollah’s quest for dominance in Lebanon. Saddam Hussain’s execution further exacerbated Sunni suspicions and animosity. As Sunni Arabs increasingly see Iran’s nationalistic, hegemonic ambitions behind the Shi’a surge, the religious Sunni-Shi’a divide is gradually becoming an Arab-Iranian one as well.

  קרא/י עוד
• Sunnis and Shiites: Between Rapprochement and Conflict

  Shmuel Bar | January 2007

  כנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  Current Trends In Islamist Ideology P.87 2007 Herzliya Conference

   

  קרא/י עוד
• Jordan – A Regime's Struggle against Takfiri-Jihadi Ideology

  Yair Minzili | January 2007

  קרא/י עוד
• The conflict between Radical Islam and the West

  Shmuel Bar | January 2007

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  2007 Herzliya Conference | This article answers the following fundamental questions: What are the sources of the conflict between radical Islam and the West? What are the directions that this conflict may take? What proposals can academicis offer to defuse the conflict? The article will also provide recommendations for policy planners including practical advice regarding Muslims in the West, women empowerment, media, and the younger generation . The article, besides answering the question "Why this phenomenon has arisen", asks also the question "why not"? Why is it that in similar societies, with similar social, economical and political conditions, such anti-Western antagonism was not created? The authors suggest four main components that contrast Arab Jihad from Non-Arab radical societies.

   

  קרא/י עוד
• The Zawahiri Letter and the Strategy of al-Qaeda

  Shmuel Bar Yair Minzili | January 2007

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  Current Trends in Islamist Ideology Volume 3 Published by the Hudson Institute February 2006

  קרא/י עוד
• The Egyptian Muslim Brotherhood After the 2005 Elections

  Israel Elad-Altman | 2006

  The success of the Egyptian Muslim Brotherhood (MB) in the November-December 2005 Egyptian parliamentary elections—followed as it was by the resounding victory of Hamas in the January 2006 Palestinian Legislative Council elections—has bolstered both its domestic and international standing. The MB is now viewed as a possible alternative to the present Egyptian regime just when President Hosni Mubarak’s era is coming to a close and Egypt is approaching a delicate succession process. By tracing the main lines of the MB’s ideological discourse and political involvement following the elections, this article will explore if and how their results have influenced the movement’s thinking and strategies.

  קרא/י עוד
• Gap of Values: Gender and Family Issues as Source of Tension between Islam and the West

  Mordechai Kedar | 2006

  כנס הרצליה השישי 2006. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  The conflict between Islam and the West is often described as a clash of values. Some Islamic thinkers, such as the famous Egyptian Sayyd Quttb see Western technology and spreading Western culture, as "intellectual and spiritual colonialism." Islamic fear comes from the breakdown of the traditional sources of social authority, an outcome of the Westernization of the youth. Western values, spread all over via media and technology, bring contradictory messages to the traditional Islamic worldview and their families remain unprotected by these barrages of a new world. The three most important and vulnerable issues are family values, the status of women, and the elders authority. This article provides a comparative outlook of 31 topics, all connected to the status of women, from the spectrum of Western pluralistic perception, to the harsh Islamistic attitudes. The comparison demonstrates how long can thediscrepancy between the two poles can be, and the significant distance between its two edges. Partial list of the 31 topics, overviewed in the article: Dress, Mobility, Virginity, Age differences, Culture of Shame, Loyalty in Marriage, Sexual Discourse, Female Genital Mutilation, Rape Victims, Divorce, Inheritance, Etc.

   

  קרא/י עוד
• Establishment Ulama and Radicalism in Egypt, Saudi Arabia, and Jordan

  Shmuel Bar, Shmuel Bachar, Rachel Machtiger & Yair Minzili | December 2006

  This article examines the complex relationships between the religious Islamic establishments and the regime in three different countries: Egypt, Saudi Arabia, and Jordan. These three countries represent three different approaches to examine the essence of relationship between religious –Islamic establishment and the state regime: Egypt is characterized by defining these relationships as subjugation out of a true will to cooperate: the Establishment Ulama recognizes the regime's supremacy. In exchange, the regime allows the Establishment Ulama to conduct freedom of action in the social-religious field. Saudi Arabia represents an approach of equal status beween the two forces, based on the fact that the Wahabi regime finds its source of power in the Establishment Ulama's institute. In Jordan, the Establishment Ulama are subordinate to the Royal Crown, the regimes legitimacy comes from the historic ties between the crown , a member of the Hashemite tribe, and the prophet Muhammad. This article examines the progress of the Establishment Ulamas verses the three regimes after 9/11, putting major emphasize on the war in Iraq's effect on the situation. The review gives a clear image of the axle of behavior required from the Ulama: moving from support of the regime that maintains stability and the Ulama's institutions on one hand, and the growing need of gathering the street's legitimacy on the other

  קרא/י עוד
• Non-Combatants in Muslim Legal Thought

  Ella Landau Tasseron | December 3, 2006

  Under modern international law civilians are protected from any harm during acts of war. This ruling has its roots in the European Just War tradition, which required that non-combatants should not be harmed. Islamic law of war contains rules that seem similar to that tradition, including a requirement to refrain from killing non-combatants. There is no theoretical basis to this requirement, nor is there a technical term designating non-combatants. What one finds in Islamic law books are lists of humans who are not to be killed during war or in captivity. The definition of “participating in the fighting”, was expanded: not only fighting and spying, but even the mere ability to give advice during war was considered as “participation". Thus the prohibition of killing non-combatants was greatly restricted. It was not applied to all enemy citizens not involved in the fighting against the Muslims, but only to certain categories of people, included in specific lists. More importantly, no legal responsibility was brought up against any Muslim who did harm a non-combatant.

  קרא/י עוד
• Fiqh al-Aqalliyyat: A Legal Theory for Muslim Minorities

  Shammai Fishman | October 2006

  Fiqh al Aqalliyyat is an Islamic doctrine, aimed for Muslims living in non-Muslim countries, especially in the Western world. This doctrine's target is to allow and ease the Muslim law in a way that will enable Muslim minorities to integrate into the society without the fear assimilation. The doctrine leans on two basic concepts: The first one is "Allamiyat al Islam" – the world embracing Islam. The Muslim faith believes that the Prophet Muhammad's should be ruling over the entire world. A perception of that kind redefines the traditional Dar al-Islam and Dar al-Harb outlooks, for it claims that the entire world is, or will be soon Muslim. This goal is proposed to be achieved through Da'wa (invitation, call out, propaganda) in hopes of turning the Non Muslim civilizations into a a unified Muslim world.

  קרא/י עוד
• Jihad Ideology in Light of Contemporary Fatwas

  Shmuel Bar | August 2006

  he rise of the modern Islamist jihad movement in the last two decades of the 20th century has coincided with the rise of a growing body of fatwas that declare jihad as a legal religious obligation, and define clear guidelines for the waging of jihad. These fatwas therefore provide moral and legal sanction for acts of terrorism. They relate to a broad-range of issues including the definition and identification of the battle space in which jihad is to be undertaken; the necessary conditions for jihad; the identity of the “infidels” whom jihad must be waged against; who must participate in jihad and how; what are the legitimate means and who are the legitimate targets of jihad; the legitimacy of suicide attacks and other issues.

  קרא/י עוד
• Democracy, Elections and the Egyptian Muslim Brotherhood

  Israel Elad-Altman | February 2006

  כנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  The American-led Middle East reform and democratization campaign of the last two years has helped shape a new political reality in Egypt. Opportunities have opened up for dissent. With U.S. and European support, local opposition groups have been able to take initiative s. The Egyptian Muslim Brotherhood movement (MB), which has been officially outlawed as a political organization, is now among the groups facing both new opportunities and new risks. Can it fill the role of a moderate opposition which assists in advancing democracy in their countries, and perhaps also in eradicating Islamist terrorism? This article examines how the MB has responded to the new reality, how it has handled the ideological and practical challenges and dilemmas that have arisen during the past two years in between 2003 – 2005.

  קרא/י עוד
• Revitalizing the Multilateral Peace Process-Regional Cooperation - Working Paper

  Jacob Keidar | January 2006

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השישי 2006. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Revitalizing the Multilateral Peace Process-Regional Cooperation - Presentation

  Jacob Keidar | January 2006

  כנס הרצליה השישי 2006. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Bashar's Syria: The regime and its Strategic Worldview

  Shmuel Bar | February 2006

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השישי 2006. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• "The Jordanian Options" - Variations of a Jordanian Role in an Israeli-Palestinian Settlement

  Shmuel Bar | December 13-16, 2004

  Lately Jordanian involvement in the Israeli-Palestinian peace process has been discussed in Israeli, Jordanian and Palestinian circles. Potential ideas for such involvement include: Jordanian trusteeship during an interim settlement, various levels of a link – federation or confederation - between Jordan and future Palestinian State in the framework of a final status agreement, Jordan as a “Motherland” for Palestinian “cantons” and a “Benelux” paradigm for a Jordanian-Palestinian- Israeli relationship.

  קרא/י עוד
• Alternative Scenarios for the Middle East (ME) in 2020

  Max Singer | December 2002

  כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

  קרא/י עוד

• "הזאבים הבודדים" 2.0: מאפייני גל הפיגועים הנוכחי

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 13 באפריל 2022

  גל הפיגועים הפוקד את ישראל בשבועות האחרונים נושא מאפיינים דומים לאלה של גלי טרור קודמים, ולצידם כאלה המייחדים אותו בהשוואה לעבר. מדובר בגל שפרץ ללא סיבה מוגדרת כמו בעבר (זירות נפיצות כגון רצועת עזה ומזרח ירושלים היו רגועות יחסית הפעם), ונראה כי התפתח על רקע השילוב בין השפעת ההסתה המתמשכת במערכת הפלסטינית על בני הדור הצעיר (מאמץ שמקודם במיוחד ע"י החמאס); "אפקט ההדבקה" המתרחש דרך קבע בעקבות ביצוע פיגועים; ובתוספת מסוימת של המתח הכללי שמשרה חודש רמדאן בקרב הפלסטינים בשנים האחרונות, דבר שמצא ביטוי בולט במבצע "שומר החומות" בשנה שעברה.

  קרא/י עוד
• בין שדה-בוקר לחדרה: מזה"ת חדש-ישן

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 30 במרץ 2022

  השבוע החולף היה שסוע בין שני קטבים: מצד אחד פסגת הנגב - כינוס חסר תקדים של שרי חוץ ערביים יחד עם מזכיר המדינה האמריקאי על אדמת ישראל שנועד להדק את שיתוף הפעולה בין ישראל ומדינות האזור ולקדם התמודדות עם אתגרים משותפים; ומהצד השני - הפיגוע הקשה בחדרה המצטרף לפיגוע מהשבוע שעבר בבאר-שבע, ולצידו הפיגוע בבני ברק, שמעידים על אתגר פנימי מחריף. כך, בעוד מצבה האסטרטגי של ישראל במרחב האזורי משתפר, בזירה הפנימית - האיומים מתעצמים.

   

  קרא/י עוד
• הבחירות לראשות התנועה האסלאמית – חיזוק הקו האסטרטגי של מנסור עבאס

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 2 בפברואר 2022

  ב-22 בינואר נערכה הוועידה הכללית ה-25 של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בישראל, במהלכה נבחר יו"ר חדש לתנועה. הבחירות מתקיימות פעם בארבע שנים - בהתאם לתקנון הפנימי של התנועה - והשתתפו בהן 514 מתוך 610 החברים בוועידה.

  קרא/י עוד
• המתיחות בנגב: משבר רב-ממדי שעלול להתפתח לחיכוך יהודי-ערבי רחב ולהקרין על המצב במערכת הפלסטינית

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 20 בינואר 2022

  ההתנגשויות האלימות שאירעו בשבוע שעבר בנגב בין תושבים בדואים לכוחות הביטחון ולוו בחסימת צירי תנועה, בפגיעה בכלי רכב ובאירועי ונדליזם, הן החיכוך החריף ביותר שבו מעורב הציבור הערבי מאז אירועי מאי 2021 שהתפרצו בצל מבצע "שומר החומות".

  קרא/י עוד
• שחרורו של ראא'ד צלאח מהכלא: כיצד ישפיע על הציבור הערבי בישראל?

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 22 בדצמבר 2021

  שיח' ראא'ד צלאח, מנהיג הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית בישראל, מגלם את הקוטב הרדיקלי באסלאם הפוליטי במדינה בפרט ובמרחב הציבורי הערבי בה בכלל. עקרון היסוד שבו דבק צלאח הוא "החברה העצמונית" או "החברה מנגד" (אל-מג'תמע אל-עצאמי), כלומר עידוד הציבור הערבי לבדל עצמו מהממסד השלטוני ומהחברה היהודית ולהתנגד להשתלבות במישורי העשייה הרשמיים במדינה (למעט ברובד המוניציפלי), לצד כפירה בקיומה של ישראל, אך מבלי לפעול באופן אלים נגדה.

  קרא/י עוד
• שנת 2000 כקו פרשת הדרכים של נגע הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בישראל

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 21 באוקטובר 2021

  בירור שורשי התופעה והמענה הנדרש

  החרפת נגע הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בישראל מלווה בשנים האחרונות בניסיונות לבירור השורשים וסיבות היסוד של אותה התופעה אשר הופכת בהדרגה לאתגר אסטרטגי. הבירור הזה חיוני הן על מנת להגדיר באופן מדויק את מאפייני התופעה, והן כדי לגבש עבורה מענה מדויק.

  קרא/י עוד
• שילוב השב"כ במאבק נגד הפשיעה בחברה הערבית: בין השיקול הפוליטי לאילוץ האזרחי

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 6 באוקטובר, 2021

  שאלת שילוב השב"כ במאבק נגד הפשיעה והאלימות בחברה הערבית ניצבת בשבועות האחרונים בראש סדר היום הערבי בישראל. הסוגיה נוגעת בבעיה הבוערת ביותר מבחינת הציבור הערבי כיום אשר מבססת מעמדה כאתגר אסטרטגי עבור כלל מדינת ישראל ומגולמת בתופעות של התפוררות המשילות ואובדן יכולת אכיפת החוק והסדר הציבורי במוקדים שונים בחברה הערבית.

  קרא/י עוד
• בין האזרחות הישראלית לזהות הפלסטינית: דילמת הציבור הערבי נוכח בריחת האסירים הביטחוניים

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 14 בספטמבר, 2021

  מאז אירועי מאי השנה הפכו אירועים רבים אשר בשגרה מוגדרים כ"בעיות אזרחיות" למוקדי מתח טעונים בין יהודים לערבים ובין האחרונים לבין המדינה. בהקשר הזה בלטו למשל שריפת היערות באזור ירושלים, מסע ההתחסנות נגד הגל החדש של הקורונה (וההיענות הנמוכה של הציבור הערבי בנושא), ומעל לכל - הגאות בפשיעה ובאלימות בחברה הערבית שהופכת בהדרגה לאתגר אסטרטגי.

  קרא/י עוד
• האם החברה הערבית בישראל לקראת פיצוץ נוסף? לוד כאבן בוחן

  עו"ד נאיף אבו סוויס | 30 ביוני, 2021

  העיר לוד ניצבה במוקד המהומות הקשות שהתרחשו בישראל במאי 2020, במקביל למבצע "שומר החומות" שניטש ברצועת עזה. האירועים האלימים הובילו לפגיעה קשה במרקם החיים המשותף - אך השברירי - שנבנה בעמל רב משך שנים רבות בין האוכלוסיות היהודית והערבית בעיר, וגרמו לחשדנות עמוקה ביניהן שעדיין קיימת, ולצידה החשש מתבערה אלימה נוספת.

  קרא/י עוד
• המפלגה הערבית הראשונה בקואליציה שלטונית בישראל: ניתוח עומק של רע"מ

  מיכאל מילשטיין | 15 ביוני, 2021

  קשה להפריז בחשיבות ההשתלבות של רע"מ בקואליציה השלטונית החדשה בישראל. מדובר בתפנית היסטורית הן מבחינת מעמד הציבור הערבי בישראל והן מבחינת יחסי יהודים וערבים במדינה. רע"מ שברה את הטאבו הוותיק של הפוליטיקה הערבית שהעדיפה "ישיבה על הגדר" על פני השתלבות במרחב הממשלי "הציוני", מה שהדיר עד היום את הערבים משולחן מקבלי ההחלטות ומחלוקת המשאבים הלאומיים. הכרעת עבאס עשויה לסמן חיץ בין הפוליטיקה הערבית הישנה שהתקשתה להשתנות לפוליטיקה חדשה, גמישה ופרקטית.

  קרא/י עוד
• הצבעת הציבור הערבי בבחירות לכנסת ה-24: ניתוח ממצאים ומגמות

  מיכאל מילשטיין | אפריל, 2021

  הבחירות לכנסת ה-24 (מרס 2021) מהוות צומת דרכים היסטורית בתולדות הציבור הערבי בישראל בכלל ובמערכת היחסים בינו לממשל בפרט. מדובר באירוע המגלם ניגוד בסיסי: מצד אחד שפל עמוק בשיעור ההצבעה של האזרחים הערבים, ומהצד השני - שיא בכל הנוגע למעורבות הערבים בזירה הפוליטית הישראלית והשפעתם עליה.

  קרא/י עוד
• רע"מ: מהפכנות שמרנית בחברה הערבית בישראל

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 10 במרץ, 2021

  הרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ), המפלגה המייצגת את הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית זכתה למקום מרכזי בשיח הפוליטי, הציבורי והתקשורתי בישראל בחודשים האחרונים. המפלגה זכתה לעניין רב לא רק בציבור הערבי, אלא גם בזה היהודי שהיכרותו עימה לפני כן הייתה מוגבלת. הדבר משקף העמקה מסוימת של ההשתלבות וההשפעה של הפוליטיקה הערבית בזו הישראלית, לצד היכרות גוברת של החברה היהודית את הגוונים, ולפרקים גם הקטבים המנוגדים המאפיינים את הפוליטיקה והתרבות של הציבור הערבי בישראל.

  קרא/י עוד
• התרופפות המשילות והחרפת הפשיעה והאלימות בחברה הערבית: 10 המלצות לממשלת ישראל

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 1 בפברואר, 2021

  נגע הפשיעה והאלימות בחברה הערבית מתעצם בהדרגה והופך לאתגר אסטרטגי המגולם במגוון מישורים: הממשלי, הפוליטי, החברתי-כלכלי והביטחוני. הבעיה חרגה זה מכבר מהתחום הפלילי ומתאפיינת בהתרופפות גוברת של משילות השלטון בחברה הערבית.

  קרא/י עוד
• החרפת נגע הפשיעה והאלימות כבבואה למשבר רב מימדי בחברה הערבית בישראל: שורשי הבעיה והמדיניות המומלצת להתמודדות עימה

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 18 בינואר, 2021

  העלייה החדה הנרשמת בשנים האחרונות בשיעורי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית בישראל מהווה בו בזמן האתגר החריף ביותר הניצב בפני אזרחי ישראל הערבים, אך גם בבואה לבעיות יסוד קשות אשר מתעצמות לאורך השנים. הנגע החריף מוצא ביטויו העיקרי במספר ההרוגים הגבוה באירועי הפשיעה והאלימות בחברה הערבית, שהוא פי שלושה ויותר משיעורם של הערבים באוכלוסייה. שנת 2020 הייתה הקטלנית ביותר בהקשר הזה ונרצחו בה 99 אזרחים ערבים, מהן 16 נשים. הציבור הערבי מציב את הפשיעה והאלימות בראש סדר העדיפויות, ומגדירו כאמת המידה המרכזית שבאמצעותה הוא בוחן את תפקודה של הנהגתו ואת היחס של מוסדות המדינה כלפיו.

  קרא/י עוד
• "אנחנו בוואדי אחד והדור הוותיק בוואדי אחר": אירועי נבי מוסא כבבואה לתמורות ולמתחים במערכת הפלסטינית

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 3 בינואר, 2021

  במהלך השבוע האחרון נדחקו רוב הסוגיות הפוליטיות, הכלכליות והביטחוניות "הבוערות" מראש סדר היום הפלסטיני. את מקומן תפס אירוע שולי לכאורה - מסיבת ריקודים של צעירים באתר דתי - דבר שהסעיר את הרוחות בכלל המערכת הפלסטינית ועדיין מעורר הדים במישורי השיח השונים.

  קרא/י עוד
• הפוליטיקה הערבית בישראל בסימן "חישוב מסלול מחדש"

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 30 בנובמבר 2020

  המערכת הפוליטית הערבית בישראל חווה בשבועות האחרונים סערה עזה, הגולשת במידה רבה (ולא שגרתית), גם אל הציבור היהודי במדינה. במוקד הסערה - הידוק הקשרים בין הליכוד למפלגת רע"מ - הרשימה הערבית המאוחדת המייצגת את הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית בכנסת - בראשות חבר הכנסת מנסור עבאס. עבאס טוען כי באמצעות אותו הקשר הצליח להאריך את תוקפה של תכנית 922 לפיתוח החברה הערבית בעוד שנה, ולהעמיק את מחויבות הממשלה לטפל בנגע הפשיעה והאלימות, הניצב בראש סדר יומו של הציבור הערבי בישראל.

  קרא/י עוד
• ראשי הערים והמועצות המקומיות ככוח עולה בחברה הערבית בישראל

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 29 באוקטובר 2020

  מאז הקמת המדינה, היו ראשי הערים והמועצות המקומיות בעלי השפעה רבה בקרב הציבור הערבי. הם שימשו חוליית קשר מרכזית בין הממסד השלטוני לאזרחים הערבים, ורבים מקרב ראשי המערך המוניציפאלי הערביים הפכו למנהיגים ברמה הארצית.

  קרא/י עוד
• האלימות והפשיעה בחברה הערבית: הצעה לתכנית פעולה אסטרטגית להתמודדות עם האתגר

  ד"ר מיכאל מילשטיין וניצב בדימוס מני יצחקי | 27 במאי, 2020

  תהליך היציאה ממשבר הקורונה משמעו חזרה להתמודדות עם בעיות יסוד שהעסיקו את מדינת ישראל עד לפני מספר חודשים. בהקשר של החברה הערבית המשמעות המרכזית היא השיבה הזוחלת של נגע האלימות והפשיעה, שבו חלה ירידה מסוימת מאז חודש מארס השנה, אולם בשבועות האחרונים ניכרת חזרה למימדים "המוכרים" והחמורים מלפני המשבר.

  קרא/י עוד
• החברה הערבית בישראל בצומת דרכים

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 24 באפריל 2020

  השנה החולפת מסתמנת כאחת התקופות המעצבות החשובות בתולדות הציבור הערבי בישראל. מדובר בפרק זמן קצר יחסית שבמהלכו השתנו דפוסי התנהגותו של ציבור זה - בפרט בהקשר למערכת יחסיו עם הממסד השלטוני - הן בשל התפתחויות חיצוניות, והן בעקבות הבשלת תהליכי יסוד שהתפתחו בקרבו משך מספר שנים.

  insights-24-4-20-michael-milstein-aspx
• ​כינון ממשלת האחדות: הזדמנות לעיצוב מחודש של יחסי יהודים-ערבים בישראל?

  מיכאל מילשטיין | 1 באפריל, 2020

  השנה החולפת לוותה בטלטלה עזה מבחינת החברה הערבית בישראל: משפל לשיא ושוב לשפל. בבחירות אפריל 2019 המחנה הפוליטי הערבי היה מפוצל בין שתי מפלגות שהישגיהן היו דלים יחסית (10 מנדטים ביחד), היחסים בין המנהיגים הפוליטיים לציבור הערבי טעונים, ושיעור ההשתתפות של האזרחים הערבים בבחירות נמוך יחסית (50%). שנה לאחר מכן רשמה החברה הערבית הישגים חסרי תקדים: היא יוצגה בידי מפלגה אחת שזכתה ב-15 מנדטים, שיעור ההשתתפות גדל משמעותית (65%), וחשוב מכל - ננקטו מאמצי השתלבות חסרי תקדים במשחק הפוליטי (בדגש על ההמלצה מטעם כל חברות הרשימה המשותפת לנשיא).

  קרא/י עוד
• בין ניכור להשתלבות: מבט עומק על החברה הערבית בישראל

  סיכום פאנל במסגרת כנס הרצליה 2019 | מיכאל מילשטיין | ספטמבר 2019

  במסגרת כנס הרצליה האחרון נערכה בימת שיח (2 ביולי) שנושאה היה החברה הערבית בישראל. יעדו המרכזי של הפאנל היה להציג את דיוקנה העדכני של החברה הערבית בישראל, תוך ניתוח האתגרים הניצבים בפניה, נושאי השיח המרכזיים העולים בה, יחסיה עם החברה היהודית ועם הממשל במדינת ישראל, והיעדים הקולקטיביים שהאזרחים הערביים משרטטים ביחס לעתיד.

   

  קרא/י עוד
• מושב פיתוח כלכלת ערביי ישראל

  יעקב שיינין | פברואר 2010

  נייר סיכום והמלצות לפעולה מכנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• ערים ואזורים מעורבים: פני המחר של מדינת ישראל

  אמנון בארי-סוליציאנו, אורי גופר, ראסם קמיסי | פברואר 2009

  נייר עבודה מכנס הרצליה התשיעי 2009 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• אחריות ממשלתית לשילוב ושוויון יהודי-ערבי במדינת ישראל

  יוזמות קרן אברהם | ינואר 2008

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השמיני 2008. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• חלקו-תרומתו של המגזר הערבי למשק

  פרופ' עזרא סדן | ינואר 2006

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השישי 2006. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• חסמים ביישום מדיניות ממשלתית שוויונית לערבים

  אלי רכס, דורון נבות | דצמבר 2004

  טיוטה לדיון מכנס הרצליה החמישי 2004 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

  קרא/י עוד
• מדיניות מיעוטים לישראל - ערביי ישראל

  ראסם חמייסי, צבי אלדרוטי, חנא סוייד, חנה שחורי | דצמבר 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  מסמך עבודה: המשך פעילות חשיבה והכנת דוחות והמלצות של קבוצות עבודה משותפות ליהודים ולערבים בנושאים החברתיים שמופו ע"י צוות העבודה; הקמת מועצה ציבורית, בניהול משותף של אנשי ציבור מהמגזר היהודי ומהמגזר הערבי, בהשתתפות נציגי גופים ממלכתיים, לעיצוב עקרונות למדיניות למגזר המיעוטים הערבי בישראל, לגיבוש סדרי עדיפויות של נושאים לטיפול להבאתם לשולחן הממשלה, ולמעקב אחר קבלת החלטות ויישומן; גיבוש אסטרטגיה רב שנתית לקידום שוויון זכויות וחובות למגזר הערבי ולסגירת פערים בין המגזרים, לרבות קביעת לוחות זמנים למימוש; גיבוש תוכניות לימודים לחטיבת הביניים בנושא מורשת, תרבות והיסטוריה של שני העמים בארץ ישראל והנחלתן בהצלבה בתכניות הלימודים במגזרים השונים; עידוד וטיפוח לימוד השפה הערבית במערכת החינוך הממלכתי; הקמת גוף ציבורי/ממלכתי לצורך הדרכה, הנחיה, ליווי ובקרה על הפעילות הלקויה של מערכות הרשויות המקומיות במגזר הערבי, לרבות סמכויות מניעה ואכיפה בתחומי המנהל התקין וקידום השוואת תקציב הרשויות; השלמת יישום החלטות ממשלה בנושא מקרקעין, תכנון ובנייה ב – 32 הישובים הערביים לגביהם נתקבלו החלטות, הפקת לקחים וקידום תהליכי תכנון ובנייה והסדרת נושא הקרקעות במגזר הערבי על בסיס החלטות קיימות ולקחי התהליך; טיפוח קרנות ועמותות משותפות לטיפול בנושאים קהילתיים וחברתיים ליצירת תהליכי מחויבויות אזרחיות הדדיות.

   

  קרא/י עוד
• צדק לכל? יהודים וערבים במערכת המשפט בישראל

  אריה רטנר וגדעון פישמן | דצמבר 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  מרבית המחקרים הקיימים מצביעים על קיומם של פערים בביצוע הליכים משפטיים שונים בין יהודים וערבים, אולם מחקרים אלו מוגבלים בהיקפם. מחקר זה בודק את השאלה על פני זמן ועל פני קבוצות עברות שונות. המחקר בודק האם קיים שוני בין המגזר היהודי לערבי בנקודות הבאות: שכיחות עברות שונות; שכיחות עבריינים חוזרים; שיעור סגירת תיקים; הרשעות בבית משפט; הטלת עונשי מאסר בפועל. התוצאות של רגרסיות מרובות משתנים לבדיקת השאלות השונות מראות כי הגורם הלאומי מהווה משתנה בעל השפעה משמעותית סטטיסטית על החלטות השופטים. הרחבת המחקר מראה תוצאות שונות עבור שופטים יהודים ושופטים ערבים, קורבנות יהודים מול קורבנות ערבים.

   

  קרא/י עוד

• שנה לממשל ביידן - מאזן מבית ומחוץ

  ד"ר שי הר-צבי | 2 בפברואר 2022

  חילופי הממשל בארה"ב לפני כשנה, חוללו מטבע הדברים שינויים רבים במדיניות הפנים והחוץ ובדרך ההתנהלות של הממשל החדש. בתום כשנה, נראה כי הנשיא ביידן מציג מאזן מעורב של הישגים וכישלונות בזירה הפנימית, לצד פגיעה בדימוי העוצמה וההרתעה של ארה"ב בזירה הבינלאומית, וכל זאת על רקע האפשרות הממשית לאובדן הרוב בקונגרס בבחירות האמצע.

  קרא/י עוד
• האם סין תושיע את הציר הרדיקלי?

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 29 ביולי 2020

  ככל שגוברים האתגרים והמצוקה בפניהם ניצבים שלושת השחקנים המובילים ב'ציר הרדיקלי' - איראן, סוריה וחזבאללה - הולך ומתחזק בשורותיהם, בחודשים האחרונים, רעיון ה"פניה מזרחה" לעבר סין. ניכר כי שלושתם רואים בסין כוח עולה בזירה העולמית, שמסוגל, ולטענתם אף מעוניין, לחלץ אותם מהמשבר חסר התקדים הפוקד אותם.

  קרא/י עוד
• הפתעת הקורונה: מאפיינים ומגמות גיאו-אסטרטגיים בתנאי אי-וודאות

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 2 באפריל, 2020

  ה'מבט' שלפניכם מציג תהליכים גלובאליים בולטים, המסתמנים בשלב בלימת המגיפה, בו מצויות רוב מדינות העולם. מאפייניו המרכזיים הם חוסר וודאות קיצוני, ו"דחיסה" של ממד הזמן המתבטא בשינויים מהירים וחדים במציאות, ובפוטנציאל גבוה להפתעות.

  קרא/י עוד
• ארה"ב תוקפת את המליציות השיעיות בעיראק - ומה הלאה?

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 31 בדצמבר, 2019

  ארה"ב תקפה (29 בדצמבר) בגבול עיראק-סוריה חמישה מתקנים של 'כתאא'ב חזבאללה' (גדודי חזבאללה), מהמליציות השיעיות הגדולות בעיראק, הנתמכות על ידי איראן ומזוהות עמה. התקיפה, באזור אלקאא'ם, פגעה בשלוש מטרות בעיראק ובשתיים בסוריה, וכללה יעדים כגון מחסני נשק ומפקדות של חטיבה 45 בכוחות ה"גיוס העממי" (חשד אלשעבי) - ארגון הגג של המליציות, שנקלטו במערך כוחות הביטחון העיראקיים.

  קרא/י עוד
• ממוות מוחי לסיעור-מוחין? נאט"ו, בטחון אירופה וישראל

  טומי שטיינר | 27 בנובמבר, 2019

  בשבוע הבא, יתכנסו מנהיגי חברות נאט"ו בלונדון לציין שבעים שנה לחתימה על אמנת וושינגטון שייסדה את הברית. פורמלית, המפגש בלונדון אינו מוגדר כפסגה, אבל הוא מסתמן כנקודת ציון משמעותית. ברקע ההכנות למפגש, נשיא צרפת, עמנואל מקרון, קבע בראיון ל"אקונומיסט", שנאט"ו חווה מוות מוחי. הסערה הפוליטית שפרצה ביבשת הבליטה את הדיון הער המתנהל בה מאז היבחרו של טראמפ ביחס לעתיד הביטחון והמעמד האסטרטגי של אירופה.

  קרא/י עוד
• מאבק הכוחות בין ארה"ב לסין - האם ישראל תוכל להיוותר בתווך?

  טומי שטיינר | 06 באוקטובר, 2019

  ישראל לא תוכל להמשיך ולפתח את יחסיה עם סין במנותק מהיריבות הגואה בין ארה"ב לסין בעוד ההסתברות לתרחיש ניתוק קשרי הגומלין הכלכליים (decoupling) בין המעצמות עולה.

  בלי ועם קשר למאבק בין שתי המעצמות, ישראל צריכה לעמוד על משמר האינטרסים שלה אל מול סין. זאת, על מנת למנוע מסין את מה שכבר ניסתה – ואף הצליחה במספר מקרים לעשות במקומות שונים בעולם – לנצל את השקעותיה הכלכליות כדי לכפות העברת ידע ויכולות טכנולוגיות מתקדמות לרשותה, לקיים ריגול תעשייתי וביטחוני ולרכוש השפעה פוליטית.

  קרא/י עוד
• פיאסקו בהאנוי: השלכות על המזרח התיכון

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 6 במרץ, 2019

  הפסגה בבירת וייטנאם בין הנשיא טראמפ למנהיג צפון קוריאה, נחלה כישלון מהדהד. שני המנהיגים, שגמעו אלפי קילומטרים עד להאנוי, אפילו לא טרחו להשלים את סדר היום שתוכנן, לאחר שהתברר, די מהר, כי לאור המרחק ביניהם אין בסיס וטעם להמשיך בשיחות.

  קרא/י עוד
• "בדידות לא מזהרת" מדיניות החוץ האמריקאית בצרות

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 27 בפברואר, 2019

  שלוש ועידות בינ"ל שהתקיימו כמעט במקביל - בוורשה, במינכן ובסוצ'י - אפשרו הצצה לסדר היום הבינ"ל, כולל בסוגיות מזרח תיכוניות. הועידות, חשפו את בידודה של ארה"ב ואת חולשת מדיניות החוץ האונילטרלית של הנשיא טראמפ, שהותקפה מכל עבר (כולל מצד חברי קונגרס, משתי המפלגות, שנכחו במינכן).

  קרא/י עוד
• בין קראקס לחרטום

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 30 בינואר, 2019

  "אני הנשיא היחיד של וונצואלה ואנחנו לא רוצים לחזור למאה ה-20 של התערבות זרה (גרינגו) והפיכות". כך הגיב נשיא וונצואלה, מדורו, לאתגר החמור ביותר עד כה לשלטונו, לאחר שמנהיג האופוזיציה במדינה, גואיידו, הכריז על עצמו כנשיא הלגיטימי תחתיו.

  קרא/י עוד
• השטן נמצא בטילים

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 23 בינואר, 2019

  אירועי השבוע החולף המחישו את מרכזיות סוגיית הטילים בהתפתחויות האזוריות והבינ"ל.

  קרא/י עוד
• תחל שנה ואתגריה

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 9 בינואר, 2019

  אירועים חשובים שהתרחשו במערכת הבינ"ל בשבוע הראשון של 2019 מסמנים את הכיוונים לשנה הקרובה וצפויה להם השפעה ישירה ועקיפה גם על סביבתה האסטרטגית של ישראל.

  קרא/י עוד
• רעידת אדמה בוושינגטון

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 20 בדצמבר, 2018

  ההתפטרות הדרמטית של מזכיר ההגנה מאטיס מטלטלת את ממשל טראמפ ואת וושינגטון ושולחת ממנה רעשי משנה לזירה הבינ"ל, ממזרח אסיה דרך אפגניסטן והמזה"ת ועד לאירופה. עזיבת מאטיס, בתגובה לפניית הפרסה ה"קפריזית" של טראמפ בנושא סוריה ואפגניסטאן

  קרא/י עוד
• הפיוס ההיסטורי בין אתיופיה לאריתריאה

  שאול שי | יולי 2018

  ביום ראשון ה - 8 ביולי 2018 ,התקיים מפגש היסטורי בין ראש ממשלת אתיופיה, אביי אחמד לנשיא אריתריאה איסאיאס אפוורקי, על מנת לשים קץ לעשרים שנות איבה בין המדינות. מהלך המזכיר את ביקורו ההיסטורי פורץ הדרך של נשיא מצרים אנוואר סאדאת בישראל ב – 1977 . במהלך הביקור הכריזו שני המנהיגים על סיום המלחמה בין המדינות ופתיחת פרק חדש של שכנות טובה בין המדינות. מנהיגי שתי המדינות החליטו על שורה של מהלכים קונקרטיים לשיפור היחסים ובהם: חידוש היחסים הדיפלומטיים, קשרי הטלפוניה והתקשורת, חידוש הטיסות בין אדיס אבבה לאסמרה והיתר לשימוש של אתיופיה בנמלים של אריתריאה

  קרא/י עוד
• Back to Pax Americana?

  Dr. Ofer Israeli | June 2018

  Two great powers are now challenging the position of the United States as the leading power in the world system. As a powerful economic power with global ambitions, China has invested billions of dollars to increase its soft power. Due to recent failures in its conduct in democratic countries, China has turned to authoritative influence around the world, or a policy of sharp power. The policy of sharp power is based on subversion and intimidation, threats and pressure, while taking advantage of the open characteristics of democracy and the slow reaction of it in order to gain political influence and manipulate the target audience by distorting the information that reaches it. This policy is combined with China’s global economic expansion in the global arena based on acquired marine power; following this policy China takes control of commercial ports around the world through their acquisition or construction, as a basis for its one belt one road initiative.

  קרא/י עוד
• קוריאה הצפונית והמזרח התיכון

  אלון לבקוביץ | מאי 2018 | כנס הרצליה

  ניירות רקע לכנס הרצליה ה-18 2018. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Israel and India celebrating silver jubilee

  Shaul shay | June 2017

  נייר רקע לכנס הרצליה ה-17 2017. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה) | ישראל והודו מציינות 25 שנים לכינון היחסים הדיפלומטים הרשמיים בין המדינות אשר התחילו עם חתימת שרי החוץ של המדינות בשנת 1992 ומאז שיתופי הפעולה גוברים.

   

  Read more
• סיכום מושב הגיאו-פוליטיקה של גז ונפט

  סיכום ועיקרי דברים | יולי 2016

  נייר כנס הרצליה ה-16 2016. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Attitudes of Hispanics toward Israel

  Amnon Cavari & Shir Marom Melnik | May 2015

  נייר מכנס הרצליה ה-15 2015. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• The United States’ Retreat From the Middle East and Pivot to the Far East Is Likely to Intensify

  Amitai Etzioni | June 2014

  כנס הרצליה ה-14 2014. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• China and its Alarmed Neighbors: Some Strategic Considerations

  Edward N.Luttwak | June 2014

  כנס הרצליה ה-14 2014. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• Political Leadership and Decision Analysis

  David Brulé, Alex Mintz, and Karl DeRouen | December 2013

  Elite decision-making analysis focuses on the choices made by the leadership, whether conceived as individuals, groups, or coalitions representing nation states. There are various directions for approaching this rather broad topic. This chapter will focus on the decision-making models and biases used to explain the decisions of political leaders with a particular focus on foreign-policy decisions. The approaches covered here are applicable to many domestic decisions as well—for example, on public policy reforms, budgetary decisions, elite decisions concerning political appointments, personnel decisions, and so on (see, e.g., Jones and Baumgartner 2005). In the area of political behaviour most decisions focus on candidate evaluation and voters’ response. Consequently, we highlight in this chapter the topic of leadership as it pertains to foreign policy. Throughout, we summarize some of the key debates and criticisms of the various approaches. We conclude with a detailed discussion of the rational–cognitive debate as well as some thoughts for future progress in decision-making analysis.

  קרא/י עוד
• Punching Above their Weight: Small Economies in the Global Marketplace

  Edited by Ozgur Erkan | March 2013

  כנס הרצליה ה-13 2013. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• Middle East Wild Cards and Global Energy Security

  Tommy Steiner | January 2012

  Lessons from Oil@USD250 - כנס הרצליה ה-12 2012 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• משחק מלחמה HG2012: ניתוח משטר אספקה והתנהגות מחיר הנפט במסגרת תרחיש קיצון

  אורי סלונים | ינואר 2012

  נייר רקע - כנס הרצליה ה-12 2012 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• הסטת הסחר הישראלי לאסיה: היבטים לגיבוש מדיניות

  עורך: אורי סלונים | אוגוסט 2011

  סיכום דיוני כנס ומפגש צוות החשיבה נייר מסכם מכנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• 200$ לחבית נפט: הערכה ומשמעויות

  אורי סלונים | יולי 2011

  מסמך מסכם לכנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Economic Impact of International Sanctions on Iran

  Yitzhak Gal & Yair Minzili | February 2011

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• Exploting the Meadeast power vacuum

  Tommy Steiner | June 2010

  קרא/י עוד
• עודנה מנהיגת העולם? מדיניות החוץ של ארה"ב בעידן רב-קוטבי

  שמוליק בכר | פברואר 2010

  נייר סיכום והמלצות לפעולה מכנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• גמילת העולם מנפט: תפקידה של ישראל

  שמוליק בכר | פברואר 2010

  נייר סיכום והמלצות לפעולה מכנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• אנרגיה מתחדשת וכלכלה ירוקה כמנוע צמיחה

  עידן לוי ואורי סלונים | פברואר 2010

  נייר סיכום והמלצות לפעולה מכנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• "נפט למלח " אנרגיות ירוקות ומיגור התלות בנפט

  המכון הישראלי לתכנון כלכלי | ינואר 2010

  נייר עבודה לקראת כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Israel and NATO – Between Membership and Partnership

  Shlomo Ben Ami | January 2010

  נייר עבודה לקראת כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• The Law of War and Its Pathologies

  George P. Fletcher | January 2010

  נייר עבודה לקראת כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• Multilateral Strategic and Security Building Blocks: Upgrading the NATO-Israeli Relationship, and Israel's Involvement in the US-led Ballistic Missile Defense (BMD) Architecture

  Oded Brosh and Lea Landman | February 2010

  דו"ח הרצליה - כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• New Wars in Search for New Laws: International Law and the Contemporary Battlefield

  Amnon Rubinstein | February 2010

  Transcript from the Herzliya Conference session on international law Herzliya Report - כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• Still the World's Leader? US Foreign Policy in a Multi-Polar Era Herzliya Report

  Shmulik Bachar | February 2010

  דו"ח הרצליה - כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• The Economic Impact of Stricter U.S. and U.N. Sanctions: Focus on the Iranian Revolutionary Guard Corps

  Itzhak Gal, Yair Minzili | January 2010

  נייר עבודה לקראת כנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• The NATO example

  Tommy Steiner | Haaretz | September 2009

  A new relationship based on an upgrated Israeli role in NATO could launch a strategic European-Israeli partnership with less resentment, enabling both parties to consider each other an asset rather a liability

  Read more
• כיוונים חדשים בהרתעה: 'הרתעה תפורה' וגלגוליה

  עודד ברוש | פברואר 2009

  נייר עבודה מכנס הרצליה התשיעי 2009 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Tashayu (Conversion to Shiism) in Central Asia and Russia

  Dina Lisnyansky | February 2009

  מסמך עבודה מכנס הרצליה התשיעי 2009 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  Published by the Hudson Institute

  Read more
• Jihad Strategies in Central Asia

  Dina Lisnyanski | January 2008

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השמיני 2008. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• How the world's best performing school systems come out on top

  McKinsey&Company | September 2007

  כנס הרצליה השמיני 2008. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• Anchoring Israel to the Euro-Atlantic Community: Further Upgrading and Institutionalizing NATO-Israel Relations

  Uzi Arad, Oded Eran, Tommy Steiner | January 2007

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  The ICP agreement, signed on October 2006, between Israel and NATO, created a strategic opening for anchoring Israel to the Euro-Atlantic community. Indeed, well placed Israeli echelons, considered to be the political and military elites have been showing increasing interest in NATO. However, an internal Israeli debate over the future of relations with NATO has yet to take place. Israel could and should begin this debate at highest levels in order to seize the opportunity. Israel seems to have a tradition of bilateral foreign relations management with few and limited experience with multilateral activity in this field. At the same time it holds solid, long lasting relations with several key members of the Euro-Atlantic community; still, Israel is absent from strategic forums of this community, where policy and decision making is made. Naturally, a country will find a great interest and match with countries in its own region; Israel, however, is deprived from these benefits after trying to initiate multilateral-regional forums, which have been turned down more than once. Other initiatives, such as the Madrid based multilateral track, the EU-led Barcelona process, and the NATO's Mediterranean dialogue have showed no real meaningful results for Israel; therefore, some senior Israeli officials still ignore the benefits of multilaterism. srael will find NATO countries as natural partners, a group of like minded countries. The Euro Atlantic community has been crucial in the shaping of the international policy since World War II; the US is constantly encouraging a higher European profile in the Middle East; The threats created by the Middle East concern the EA community now more that ever; and relations between Europe and Israel will only add to what already makes Israel today a strategic asset for the US in the Middle East. It appears that in order to cope with the 21st century's threats, NATO must undertake a major conceptual transformation. Some, such as former Spanish president Aznar say, that NATO should accept the role of the security provider for the entire Western world. Israel and the European Atlantic community are natural allies; both sides can gain advantages and achievements of this alliance.

  Read more
• Israel en route to defense pact?

  Uzi Arad | October 2006

  Israeli membership in NATO has advantages and disadvantages

  קרא/י עוד
• Global Population Trends: Shaping The Strategic Future

  Nicholas Eberstadt

  מצגת מכנס הרצליה השישי 2006. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• Global Oil Trends and Their Geopolitical Impact on the Middle East

  Doron Gal | December 2004

  מסמך עבודה מכנס הרצליה החמישי 2004 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה)

  Read more
• Israel and the Euro-Atlantic Community: An Israeli Perspective

  Uzi Arad & Tommy Steiner | December 2004

  מסמך עבודה מכנס הרצליה החמישי 2004 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה)

  Read more
• Israel and the Euro-Atlantic Community: An American Perspective

  Ronald D. Asmus, Bruce Jackson | December 2004

  מסמך עבודה מכנס הרצליה החמישי 2004 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה)

  Read more
• הנפט כמשאב אסטרטגי במשחק הכוחות העולמי והאזורי - משמעויות אופרטיביות לישראל

  עמיר מקוב | דצמבר 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  המסמך כולל התייחסות לנושאים הבאים: הנפט כמשאב אסטרטגי מתכלה – סקירת מצבן וכיווני התפתחותן של עתודות הנפט בעולם; ציוני דרך במשק הנפט העולמי – הקמת אופ"ק, חרם הנפט בשנות השבעים, המהפיכה האסלאמית באיראן, המהפך בשוק הנפט באמצע שנות השמונים, ניסיון ההשתלטות של מדאם חסין על כווית ב-1990 והדיפתו, הפלת משטר חסין במרץ 2003; מדיניות ארה"ב בתחום הנפט – היבטים אסטרטגיים: ביקוש אמריקאי, ספקיות עיקריות, חשיבות אסטרטגית של המפרץ והתמודדות עם אבטחת מקורות הנפט בו, כולל הניצחון על צדאם חסין; מדיניות סעודיה בשוק הנפט העולמי: מעמדה ואסטרטגיית ניצול הנפט שלה ; משק הנפט העיראקי – תמונת מצב ופוטנציאל; מגמות לעתיד הרחוק, קרי תלות העולם בנפט ואי הוודאות בשוק הנפט, ותרחישי מהפך שונים אפשריים בשוק הנפט; משמעויות גיאו-פוליטיות וביטחוניות לישראל בתחום היחסים עם מדינות ערב, עם ארה"ב ועם שאר מדינות המערב; הנפט ומדיניות האנרגיה של ישראל: ציוני דרך, מגמות עיקריות ומדיניות האנרגיה של ישראל במאה ה-21.

   

  קרא/י עוד
• קשריה האסטרטגיים של ישראל – האם יש מקום לשותפים חדשים?

  שמואל בר | דצמבר 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  המחקר בוחן אפשרויות לגיוון קשריה האסטרטגיים של ישראל, אשר עד כה היו מאופיינים בבלעדיות של ארה"ב. במקביל להותרת הקשר עם ארה"ב על כנו, נבדקות ארבע מדינות היכולות לשמש כמועמדות פוטנציאליות לגיוון קשריה של ישראל: רוסיה, הודו, טיוואן ותורכיה. כל מקרה נבחן לאור סדרת תבחינים: יציבות שותפות האינטרסים המדיניים, כלכליים, צבאיים ותרבותיים, היסודות לקשר אסטרטגי, תבחינים מוסריים, "תוחלת החיים" של המשטרים השותפים במדינות אלה, השלכות לקשרי חוץ אחרים של ישראל ובראשם – הקשרים עם ארה"ב – והתאמה כלכלית. הניתוח במחקר מצביע על פוטנציאל מסויים לגיוון קשריה האסטרטגיים של ישראל, כאשר הפוטנציאל הגבוה ביותר מבין המדינות שנבחנו טמון בקשר עם תורכיה, בעוד שגם הקשר עם הודו מצטייר כאפשרות. לעומת זאת, הקשר עם רוסיה הוא בעייתי לישראל, והקשר עם טיוואן עלול להיתקל בהתנגדות סינית.

   

  קרא/י עוד
• Financial Market Accessibility and Economic Development: Overview of the Evidence

  Oded Sarig | December 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  שוק פיננסי מפותח מעודד צמיחה, וזאת באמצעות הקצאה טובה יותר של ההון. הדו"ח מדגים אמפירית נכונות טענה זו בעבור קבוצת מדינות. ממשלות יכולות לסייע לפיתוח שווקים פיננסיים על ידי: הגנה על זכויות משקיעים, המגבירה את מידת ההשקעה ומכאן לפריחת שוק ההון; עידוד תחרות, המגבירה את הפרודוקטיביות; הגדלת הפתיחות בשוק, קרי העלאת רמת השקיפות של דו"חות פיננסיים.

   

  Read more
• The European Union and Israel: From Commonalities to Partnership-building

  The EU-Israel Forum | December 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  סיכום ועידה בנושא מערכת היחסים הקיימת והעתידית בין ישראל והאיחוד האירופי. כמה צירי חיבור קיימים ופוטנציאליים בין ישראל ואירופה: מורשת משותפת של ישראל ואירופה, המושתתת על המסורת היהודית-נוצרית, בעלות נורמות וערכים דומים היכולים לשמש כאבני בניין לקשר בין ישראל ואירופה; הגברת שיתוף הפעולה הכלכלי והטכנולוגי בין שני הגופים, אשר יכול לשמש את שניהם בתחרות הגלובאלית. לישראל ניסיון תחרותי בשוק העולמי אשר אירופה יכולה לנצלו, בעוד אירופה משמשת כשוק פוטנציאלי רחב היקף לחברות ישראליות; שיקולים פוליטיים ואינטרסים משותפים, בדמות מעורבות מסוימת של אירופה בתהליך השלום, אם כי באופן מוגבל, וטיפול באינטרסים משותפים בתחום הביטחון, לאחר אירועי 11.9.2001; כמו כן, נבחנו כיוונים עתידיים לקשר בין ישראל ואירופה. שני קצוות – הותרת המצב הנוכחי על כנו, מצד אחד, ומצד שני קבלת ישראל כחברה באיחוד האירופי אינם מומלצים. עם זאת, מומלץ להעלות את רמת הדיון ושיתוף הפעולה בין ישראל ואירופה, כולל בחינת אפשרות לשילוב ישראל באיחוד המוניטארי האירופי.

   

  Read more
• Taiwan-Israel Relations: Towards a New Partnership

  Fu-Kuo Liu | December 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  בשל חשיבותה הגוברת של אסיה בכלכלה הגלובאלית, ישראל יכולה ליהנות מחיזוק קשריה עם אזור זה, תוך איזון קשריה הקרובים עם ארה"ב ואירופה. טייוואן וישראל הקימו שגרירויות בתל-אביב ובטייפה לפני עשור, אולם כעת הן ויכולות להרוויח מחיזוק הקשר ביניהן בכמה מישורים: טכנולוגי-כלכלי, פוליטי, חברתי, דיפלומטי וביטחוני.

   

  Read more
• Challenges in the Changing International Oil Market

  Edward L. Morse | December 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  הדו"ח משרטט את מצבו הנוכחי של שוק הנפט העולמי, תוך התמקדות בארה"ב ובסעודיה, ומציע מספר תרחישי שינוי אפשריים. הוא מציג את האינטרסים של ארה"ב אל מול אלו של סעודיה ואת דינאמיקת שוק הנפט העולמי הרצויה עבור כל אחת מהן, תוך הצגת הרווח וההפסד של שתיהן משינוי המצב הקיים אל מול הותרתו על כנו. הדו"ח דן בהרחבה באפשרות של שינוי במדיניות מכסות הפקת הנפט, על כל ההשפעות אשר יגרור צעד כזה עבור יצרניות אופ"ק ואחרות. הדו"ח מסתיים בהצגת הכוחות החדשים בשוק הנפט העולמי – רוסיה וסין, ומציג את האינטרסים שלהם ואת השפעתם האפשרית.

   

  Read more
• Beyond Minorities? The Futures of Diversity Policies

  Mari Fitzduff | December 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  נייר העבודה דן בפנים השונים של רב אתניות במדינה, מצב אשר נהיה שכיח בתקופתנו: החזון הסופי של המדינה, קרי היטמעות/האחדה, הפרדה או פלורליזם; דו-קיום (או רב-קיום) המצריך יצירה של איזון עדין בין שוויון, מגוון ושיתוף פעולה; תחומים הנידונים בעולם כולו: ממשל ונוהגי השתתפות, מוסדות, נושאי שוויון, חוק וסדר, חינוך, שיכון, שפה ותקשורת. נייר העבודה גם מציג שאלות אשר נועדו לסייע בביקורת של מוסדות ותהליכים. כמו כן, מוצגות כמה דוגמאות של מוסדות ממשלתיים המקדמים דו-קיום, תוך דיון נרחב יותר במקרה הפרטי של אוסטרליה כדוגמה למעבר ממצב של הדרה לרב-תרבותיות.

   

  Read more
• Israel's Strategic Relations – Is there Room for New Partnerships?

  Shmuel Bar | December 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

  The research examines possibilities to diversifying Israel's strategic relations, which were so far characterized by US exclusivity. Four countries that can serve as potential candidates to expanding Israel's relation, in addition and not instead of the U.S., were examined: Russia, India, Taiwan and Turkey. Each case was tested according to a few criteria: stability of common political, economical, military and cultural interests, the bases to a strategic relation, moral criteria, the "life expectancy" of the regimes in these countries, implications on Israel's other foreign relations, most importantly – with the US, and economic compatibility. The analysis indicates some potential room to diversify Israel's strategic relations, when the highest potential lies in the relation with turkey, whereas India is also a possible candidate. On the other hand, the relation with Russia is problematic on Israel's side while the relation with Taiwan might introduce opposition from china.

   

  Read more
• The United Nations Agenda and Israel

  Prof. Ann Bayefsky | December 2003

  סוקר את מדיניות האומות המאוחדות כלפי ישראל מאז מלחמת העולם השניה ומראה כיצד התגבשה והתחזקה בארגון, לאורך השנים, תפיסה אנטי-ישראלית. תפיסה זו באה לידי ביטוי בקבלת שורת החלטות פרו-פלסטיניות, המגנות את מדיניות מדינת ישראל מחד, והיעדר מוכנות לשחרר הצהרות נגד האנטישמיות, מאידך. הגישה הננקטת ממצבת את האו"ם כמגנם של הפלסטינים, תוך התעלמות מוחלטת מצרכיה ההגנתיים של מדינת ישראל. על ארה"ב, אשר ראתה במשך השנים את עצרת האו"ם בתור גוף חסר שיניים, להבין כי אינה יכולה להמשיך במשחק הכפול, בו היא מתעלמת מהעצרת הכללית של האו"ם מחד, אולם מנגד, ממלאת תפקיד מרכזי במועצת הביטחון של האו"ם.

   

  קרא/י עוד
• The International Protectorate “Toolbox” – Lessons from Kosovo

  Orit Gal | November 2002

  Working Paper כנס הרצליה השלישי 2002 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

  Read more
• Deterrence – Current American and Israeli Perspectives

  Rapporteur: Tommy Steiner | November 2001

  Seminar Report of the Deterrence Task Force of the Second Herzliya Conference | Chair: Lt. Gen. (Res.) Amnon Lipkin-Shahak

  קרא/י עוד
• עתיד מדיניות החוץ של ישראל: הגדרת ייעודה ועיצוב דרכי פעולתה

  נייר צוות חשיבה בנושא מדיניות החוץ | דצמבר 2001

  כנס הרצליה ה-2 2001. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  נייר רקע לכנס הרצליה השני | חברי הצוות: ח"כ פרופ' שלמה בן-עמי, ראש הצוות; חיים אסא; ד"ר עוזי ארד; ד"ר אורי בר-יוסף; דן הלפרין; פרופ' יעקב ורצברגר; חנן בראון; ד"ר אלון ליאל; פרופ' זאב מעוז; אורי נאמן; יעקב (יאשה) קדמי; שבתי שביט; פרופ' אהרון שי; זלמן שפירא; ד"ר מרטין שרמן; אהרן לשנו יער.

  קרא/י עוד

• האיום האיראני: מהם הקלפים שיש בידי ישראל?

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) | 22 בדצמבר, 2021

  ישראל מצויה בצומת דרכים אסטרטגית נוכח המו"מ המדשדש בין איראן והמעצמות, והצורך לבלום את ההתקדמות האיראנית בפרויקט הגרעין. במסגרת זאת, התיאום האסטרטגי מול ארה"ב מהווה מרכיב קריטי בהשפעה על עיצוב ההסכם העתידי. ריכוז מאמץ אפקטיבי באיום האיראני מחייב את ישראל לנהל באופן זהיר את מהלכיה בזירה הפלסטינית והצפונית, ובעיקר לשמר בהן רגיעה יחסית על מנת למנוע פגיעה בעשייה ובקשב בנושא הגרעין.

  קרא/י עוד
• האם ההתקרבות הערבית לסוריה תצליח לדחוק את איראן החוצה?

  קסניה סבטלובה | 21 בדצמבר, 2021

  בשישה באוקטובר פרסמה השגרירות האמירתית בדמשק, שנפתחה מחדש לפני כשלוש שנים, ברכה יוצאת דופן בחשבון הטוויטר שלה. האמירתים בירכו את העם ואת המשטר הסורי לכבוד יום השנה ה-48 למלחמת אוקטובר, הלוא היא מלחמת יום הכיפורים. השנה, סוריה אף השתתפה בתערוכה הבינלאומית אקספו-2020 בדובאי, והדוכן הסורי זכה לביקורים של בכירים אמירתיים רבים. לא רק אבו-דאבי, אלא גם עמאן, קהיר, אלג'יר ובירות ערביות נוספות מעוניינות היום בקרבתה של סוריה ופועלות במרץ על מנת להחזירה ל"חיק המשפחה הערבית". לא מן הנמנע כי במרץ 2022, תשתתף סוריה לראשונה מזה 11 שנים בכינוס של הליגה הערבית באלג'יר. בעוד שהמדינות הערביות הסוניות מחממות את יחסיהן עם דמשק, שברגע אחד הפכה ממנודה לכלה נחשקת, על ישראל להיערך לשינוי משמעותי בזירה הסורית על מנת שתוכל להתמודד עם האתגרים המשתנים.

  קרא/י עוד
• אסטרטגיה רבתי לישראל נגד האיום האיראני

  אלוף (מיל') עמוס גלעד וסא"ל איתי חימיניס | 4 באוקטובר, 2021

  איראן עלולה להפוך לאיום הקיומי היחיד על ישראל. ישראל חייבת למנוע מאיראן השגת יכולת גרעין צבאית מבצעית ובמקביל להיערך לעימות בלבנון שתכליתו הכרעת חיזבאללה והקמת שלטון מתון במדינה. בין יעדים אלה קיים קשר הדוק משום שישראל זקוקה ליכולת צבאית הכרעתית אם חיזבאללה יחליט לפעול נגדה בתרחיש של תקיפה באיראן. מה גם שלנוכח התקדמות מאמצי בניין הכוח של חיזבאללה גוברת הסבירות להתממשות תרחיש עימות צבאי רב־זירתי. נוסף על כך, נדרש חופש פעולה אסטרטגי על מנת להגדיל את מרחב הפעולה הצבאי במזרח התיכון, וזה יושג באמצעות חיזוק הברית עם ארה"ב והרחבת שיתוף הפעולה עם גורמי כוח אנטי־איראניים באזור. כדי להתמיד במאמצים אלה יש להימנע מעימותים שיסיטו משאבים מההתמודדות עם איראן.

   

  קרא/י עוד
• האם איראן תשוב להסכם הגרעין? השלכות ומשמעויות לישראל ולקהילה הבינלאומית

  דניס סיטרינוביץ | 14 בספטמבר, 2021

  במהלך הימים האחרונים התבטאו בכירים איראנים רבים, ובראשם הנשיא החדש אבראהים ראיסי, באשר לשיחות הגרעין בוינה. בכירים אלו טענו כי איראן אמנם לא מתנגדת לחזרה לשולחן המשא ומתן, אבל לא בכל מחיר ובוודאי שלא תחת לחץ אמריקני. התבטאויות אלו באו בתגובה ללחץ הכבד שמפעילים גורמים שונים במערכת הבינלאומית על איראן לחזור לשיחות הגרעין.

  קרא/י עוד
• השפעה באמצעות חינוך: "עוצמה רכה" איראנית בסוריה

  עידו יהל | 14 בספטמבר, 2021

  פניה של סוריה השתנו לחלוטין בעקבות עשור של מלחמת אזרחים שלווה בהרס רחב ובגלי הגירה המוניים. לנוכחות האיראנית בסוריה השפעה עמוקה על המתרחש במדינה וזו צפויה להמשיך או אף להתרחב אם וכאשר תסתיים המלחמה בה. ואולם, בעוד תשומת לב רבה ניתנת למעורבות הצבאית של איראן בסוריה - בין אם באופן ישיר ובין אם באמצעות שליחים (Proxies) - העיסוק בהתנהלותה במישורים האזרחיים מוגבל יחסית, למרות שמשקלם אינו נופל מאלה הצבאיים. אחד התחומים שבו איראן משקיעה משאבים רבים במיוחד במסגרת מאמציה בסוריה הוא החינוך וההשכלה.

  קרא/י עוד
• איראן: איום הגרעין לאן?

  ד"ר אפרים אסכולאי | 25 באוגוסט, 2021

  מקובל לחשוב שלאיראן יש שלש מטרות-על בפיתוח נשק גרעיני: הרתעה, סיוע במימוש שאיפות הגמוניה אזורית ואיחוד העם האיראני מאחורי נושא שכמעט ואינו שנוי במחלוקת. מעבר להנמקות אסטרטגיות אלו צריך לבחון את יעדי התוכנית הגרעינית עצמה, ביחוד בשלבים הנוכחיים (אוגוסט 2021) של התפתחותה המהירה.

  קרא/י עוד
• החוט המקשר בין עזה, לבנון ואיראן

  אלוף במיל' עמוס גלעד וד"ר מיכאל מילשטיין | 11 באוגוסט 2021

  בחודשים האחרונים מתמודדת ישראל עם שלושה מוקדי מתיחות ביטחונית מרכזיים: רצועת עזה, לבנון ואיראן (בעיקר בהקשר של אזור המפרץ). המתיחות בשלוש הזירות התפתחה על רקע נפרד, אולם מגלמת מכנה משותף בדמות תעוזת יתר מצד אויביה של ישראל - המגדירים עצמם כחברי "מחנה ההתנגדות" - וניסיון זהיר שלהם לעצב מחדש את כללי המשחק בהתמודדות עם ישראל.

  קרא/י עוד
• המו"מ על הגרעין האיראני - לאן זה הולך?

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 11 באוגוסט 2021

  לאחר שישה סבבי שיחות בווינה בין איראן למעצמות על חזרה להסכם הגרעין מ-2015 (JCPOA) המו"מ בין הצדדים נקלע לקשיים ונתקע. פרשנים וגורמי מממשל משדרים פסימיות וטוענים כי הסיכויים לסיומו המוצלח הולכים ופוחתים.

  קרא/י עוד
• הבחירות באיראן - סימן דרך בתולדות הרפובליקה האסלאמית

  אודי אבנטל | 30 ביוני 2021

  אבראהים ראיסי, איש דת שמרן יליד העיר משהד, בן 60, נבחר ברוב קולות לתפקיד נשיא איראן. ראיסי זכה בכ-62% אחוז מקולות הבוחרים (כ-18 מליון). אחריו, בפער ניכר, זכה מועמד שמרן נוסף, מחסן רזאאי, ב-3.4 מליון קולות. אחוז ההצבעה בבחירות, הנחשב מדד לרמת הלגיטימציה לה זוכה המשטר, עמד על כ-48.7% (לעומת 73% בבחירות האחרונות ב-2017), הנמוך ביותר בהיסטוריה של הרפובליקה האסלאמית, למרות שסביר כי גם מגיפת הקורונה תרמה לכך. כ-3.7 מיליון קולות נפסלו (פתקים לבנים/הצבעת מחאה) ולמעשה ראיסי זכה לתמיכה של כ-30% מבעלי זכות הבחירה בלבד.

  קרא/י עוד
• החזרה להסכם הגרעין עם איראן ואתגרי ה"יום שאחרי"

  אודי אבנטל | 11 במאי 2021

  המו"מ בין המעצמות לבין איראן בווינה מסתמן כסבוך ומורכב ועומד בפני אתגרים ולחצים. זאת, על רקע מתחים פנימיים גוברים באיראן ערב הבחירות, התנגדות למהלכי ביידן בקונגרס ובאזור, פקיעתו החודש של ההסדר בין טהראן לסוכנות הבינ"ל לאנרגיה אטומית, המשך החיכוך בין איראן לארה"ב באזור ועוד.

  קרא/י עוד
• חולשה אמריקאית מול איראן והדילמה האסטרטגית של ישראל

  אודי אבנטל | 12 באפריל 2021

  המו"מ בין איראן למעצמות בווינה חושף מגמה מדאיגה: ארה"ב הולכת ומצטיירת כמי שפועלת מתוך תחושת דחיפות ועמדת חולשה בעימות עם איראן סביב תכניתה הגרעינית המתרחבת ומדיניותה האגרסיבית ברחבי האזור. דינאמיקה זאת, קולעת את ישראל לצומת דרכים אסטרטגי שהסתעפויותיו מובילות אותה למדיניות לעומתית מול ממשל ביידן או לחלופין להעמקת שיתוף הפעולה הבילטראלי עמו כדי לנסות להגיע להבנות שיבטיחו את אינטרסיה האסטרטגיים ובטחונה הלאומי.

  קרא/י עוד
• "מרוץ שלוּחים" - איראן עולה להתקפה אזורית

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 18 במרץ 2021

  מאז כניסת ממשל ביידן לתפקידו לפני כחודשיים נראה כי איראן "עלתה מדרגה" במדיניותה ההתקפית ברחבי האזור, באופן המשקף תעוזה ובטחון עצמי גוברים.

  גל ההתקפות הנוכחי של איראן ושלוחיה בולט במיוחד לאחר תקופה של ריסון יחסי בשנה החולפת. זאת, חרף המכות הכואבות שספגה טהראן - ביניהן חיסול מדען הגרעין פחריזאדה (נובמבר 20') וחבלה משמעותית במתקן הגרעין בנתנז (יולי 20') - שבביצוען היא מאשימה את ישראל. הסיבות למדיניות המרוסנת הן: הרתעה שביססה ארה"ב מול המשטר האיראני בעקבות סיכול מפקד כוח קדס, סלימאני; הנחיה של ח'אמנהאי להימנע מפעולות ישירות נגד ארה"ב מחשש שייסעו לטראמפ להיבחר בשנית; וככל הנראה חשש של איראן ממתקפה אמריקאית בלתי צפויה בשלהי כהונת טראמפ, על רקע פרסומים בנושא.

  קרא/י עוד
• ארה"ב-איראן: דיאלוג של "מילים וטילים"

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 10 במרץ, 2020

  ממשל ביידן לא קיבל מאיראן אפילו מאה ימי חסד. בקושי נכנס לתפקידו, ושתי המדינות כבר מנהלות דיאלוג המשלב בין מהלכים מדיניים ("מילים") לבין הפעלת כוח צבאי ("טילים").

  קרא/י עוד
• כיצד נכון לגשת לממשל ביידן בסוגיית איראן? שאלות ותשובות

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 1 בפברואר 2021

  גישת ממשל ביידן ביחס לאיראן מסתמנת כנקודה הארכימדית שתגדיר את מדיניות ארה"ב במזה"ת בכלל ותעצב את יחסיה עם בנות בריתה באזור, ובוודאי עם ישראל. בימים אלה מדווח כי ישראל נערכת להתנעת הדיאלוג מול הממשל בנושא איראן. המסמך שלפניכם מבקש להניח תשתית ידע רלבנטית בסוגיה על בסיסה תובא שורת המלצות להתנהלות מול הממשל החדש בוושינגטון, במטרה לשפר את הסיכוי להשפיע על מדיניותו בהתאם לאינטרסים של ישראל.

  קרא/י עוד
• נורמליזציה במבחן: ישראל, מדינות המפרץ והאתגר האיראני

  אודי אבנטל | 18 בינואר 2021

  תהליך הנורמליזציה בין מדינות המפרץ לישראל משקף הכרה גוברת בחשיבותה כשותף חשוב ולגיטימי באזור, ומייצר עבורה הזדמנויות מגוונות לשיתופי פעולה פוטנציאליים. בתחום המדיני-בטחוני אחד מיעדיה המרכזיים של ישראל הוא יצירת חזית אזורית רחבה לבלימת השפעת איראן במזה"ת. מלכתחילה, האיום האזורי המשותף הנשקף מאיראן, היה אחד המניעים הבולטים, לצד הצורך להיאבק בטרור ובאסלאם הקיצוני, אשר דחפו את מדינות המפרץ וישראל למגעים ושיתופי פעולה ביטחוניים, בשלב ראשון, ולהפיכתם לרשמיים וגלויים בהמשך.

  קרא/י עוד
• בחזרה אל השוק הפרסי

  דעה אישית | פרופ' בועז גנור, מנכ"ל המכון הבינלאומי למדיניות נגד טרור (ICT), אוניברסיטת רייכמן | 20 בינואר, 2021

  על פניו, נראה כי איראן הולכת על הפצצה. היא אפילו לא מנסה להסתיר את זה. יש שיגידו כי היא בסך הכל פועלת לאיים על המערב ובראש ובראשונה על הנשיא האמריקני הנכנס - ג'ו ביידן, כדי לאלצם לשוב למסגרת הסכם הגרעין שננטש על ידי ארה"ב ואולי אפילו בתנאים טובים יותר מבחינת איראן. כך או כך זה הזמן, בפתחה של שנת 2021 ועם חילופי השלטון בארה"ב, לעשות חשבון נפש ולבחון איך הגענו עד הלום? ועוד יותר מכך - לאן הולכים מכאן?

  קרא/י עוד
• ארה"ב-איראן: "פרדוקס" הסנקציות

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 13 בנובמבר, 2020

  מבין סוגיות החוץ המעטות בהן עסקו המועמדים לנשיאות בארה"ב במהלך מערכת הבחירות בלט, אולי יותר מכל, נושא ההתמודדות עם האתגרים שמציבה איראן בתחום הגרעין ובמזה"ת.

  קרא/י עוד
• המאבק סביב אמברגו הנשק על איראן - מה הלאה?

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 29 באוקטובר 2020

  החלטת מועצת הביטחון 2231 מ-2015, שאימצה את הסכם הגרעין עם איראן, כללה אמברגו נשק בן חמש שנים על איראן. ההחלטה החליפה החלטות קודמות (1747, 1929) שאסרו על טהראן יבוא או יצוא נשק. חמש שנות האמברגו פקעו ב-18 באוקטובר השנה.

  קרא/י עוד
• תרחיש: כיצד עלולה ישראל להישאר לבדה מול "עסקה רעה" עם איראן

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 24 בספטמבר 2020

  השפעה הדרמטית ביותר על התפתחות המשבר מול איראן, במיוחד בתחום הגרעין, נודעת לאירוע שיתרחש דווקא מחוץ לגבולות המזרח התיכון: הבחירות בארה"ב.

  כל השחקנים המעורבים במשבר, ובמיוחד טהראן ווושינגטון עצמן, מצויים בעמדת המתנה לתוצאות הבחירות. שני הצדדים מבקשים להימנע ממהלכים קיצוניים, שוברי שוויון, הגם שהמציאות המתוחה ביניהם והלחצים הכבדים בהם נתון המשטר האיראני, עלולים להוביל אותם להסלמה לא מתוכננת, עוד לפני כן.

  קרא/י עוד
• איראן: פוטנציאל הידרדרות בצל עימות מחריף במגרש המדיני והחשאי

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 6 ביולי, 2020

  בעקבות סיכול הגנרל סולימאני בינואר השנה ניכרה הפחתה בהיקף ובעוצמת הפעולות הצבאיות של איראן, שנועדו להפעיל לחץ נגדי על ארה"ב ובנות בריתה ולהרתיע אותן. חרף תקרית הטרדה של כלי שייט אמריקאי במי המפרץ באפריל ותקיפות ספוראדיות של המליציות בעיראק, איראן חדלה מפעולות חבלה במיכליות באזור, לא חזרה על תקיפת תשתיות נפט (דוגמת זו שביצעה נגד סעודיה בספטמבר), וגם בעיראק הסתמנה ירידה יחסית בחיכוך.

  קרא/י עוד
• הסרת אמברגו הנשק על איראן - תיגמול המשטר בטהראן על מדיניותו המסוכנת

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 22 ביוני, 2020

  מקבלי ההחלטות בישראל תומכים באופן חד משמעי בדרישת ארה"ב להאריך את אמברגו הנשק של האו"מ על איראן, שעומד לפקוע באוקטובר. ישראל רואה בהארכת האמברגו דרישה מוצדקת מבחינה משפטית, אסטרטגית, מדינית וערכית.

  קרא/י עוד
• אתגר הגרעין האיראני - חלופות למדיניות ארה"ב ומשמעויות לישראל

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 11 במאי, 2020

  ארה"ב היא מעצמת העל היחידה המרכזת בידיה את העוצמות הדרושות כדי לייצר לחץ ומנופים אפקטיביים - מדיניים וצבאיים - לבלימת תכנית הגרעין של איראן ומדיניותה המזיקה באזור.

  קרא/י עוד
• איראן: אתגרים אסטרטגיים גם בעידן הקורונה

  אל"מ (מיל') אודי אבנטל | 22 באפריל, 2020

  חרף הקטסטרופה עמה הוא מתמודד על רקע התפשטות בלתי נשלטת של מגיפת הקורונה, המשטר האיראני ממשיך בבניין כוח של יכולותיו האסטרטגיות בתחום הגרעין והטילים ובמדיניותו המזיקה ברחבי המזה"ת.

  קרא/י עוד
• עיראק: זירת התגוששות בין ארה"ב לאיראן בצל משבר הקורונה

  אל"מ (מיל') אודי אבנטל | 7 באפריל, 2020

  מאז סיכול מפקד כוח קדס, סולימאני, בעיראק, לפני שלושה חודשים - מתחולל במדינה מאבק, שמאפיל אפילו על משבר הקורונה - המאבק בין איראן לארה"ב.

  מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות.

  נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה.

  קרא/י עוד
• ​יחסי ארה"ב ואיראן בעידן הקורונה - סיכון או הזדמנות לישראל?

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 20 במרץ, 2020

  כאשר העולם עסוק מעל לראשו במלחמה במגיפה שקפצה עליו, ומדינות "נמצאות באותה סירה" ונדרשות לשיתוף פעולה כדי להתמודד ביעילות עם המשבר, פרשנים ואנשי בק"ן מזהים הזדמנות לשינוי חיובי ביחסי איראן וארה"ב ולחידוש המו"מ ביניהן.
• "צרות בצרורות" - קורונה, בחירות והלבנת הון באיראן

  אל"מ (מיל') אודי אבנטל | 25 בפברואר, 2020

  בשבוע החולף מסתמנת החרפה במערכת הלחצים על המשטר בטהראן. לאחר המהלומה שספג עם סיכול סולימאני בתחילת השנה, התפרצה באיראן מחלת הקורונה.

  תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות.

  נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה.

  קרא/י עוד
• 2020 - הגרעין האיראני חוזר למרכז הבמה

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 21 בינואר, 2020

  בשבוע החולף חזר הפוקוס בזירה הבינ"ל ובישראל לסוגיית הגרעין האיראני.

  קרא/י עוד
• סיכול סולימאני - השאלות הגדולות שבפתח

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 05 בינואר, 2020

  החלטת הנשיא טראמפ להתנקש במפקד כוח קדס של משמרות המהפכה, הגנרל קאסם סלימאני, תפסה בהפתעה את איראן, את השחקנים השונים במזה"ת ואת הפרשנים והמומחים. עפ"י כתבות התחקיר בעיתונות האמריקאית, גם בכירי הממשל והמטות המשולבים נדהמו מההחלטה והאופן האימפולסיבי בו התקבלה.

  קרא/י עוד
• משמעויותיה הרחבות של השבתת האינטרנט באיראן

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 27 בנובמבר, 2019

  ב-22 בנובמבר הטיל הממשל האמריקאי סנקציות על שר המידע והתקשורת האיראני, ג'אהרומי. זאת, בשל תפקידו בהשבתה הרחבה של האינטרנט בימי מחאת הדלק, ובצנזורה על הרשת בכלל מאז נכנס לתפקידו במחצית 2017. ארה"ב מאשימה את השר כי מילא תפקיד בפריסת רשת מידע לאומית (NIN), שהרחיבה את יכולות המשטר לפקח, להגביל ולחסום לחלוטין שימוש באינטרנט באיראן.

  קרא/י עוד
• "מהומות הדלק" - המשטר האיראני נוטל סיכונים מבית

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 18 בנובמבר, 2019

  ב-15 בנובמבר החליטה ממשלת איראן לצמצם את הסובסידיות על הדלק ולהעלות את מחירו. מחיר ליטר בנזין עלה ב-50% ל-15,000 ריאל ונקבעה קצבת דלק לרכב פרטי בהיקף של 60 ליטר בחודש. תעריף ליטר דלק שיירכש מעל הקצבה יהיה כפול.

  קרא/י עוד
• הטלטלה האזורית קילקלה לאיראן את התכניות

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 06 בנובמבר, 2019

  המחאה שפרצה בעוצמה בעיראק ובלבנון, שבה והזכירה לכל המשטרים במזה"ת כי למרות שחלף כעשור מאז תחילת אירועי ה"אביב הערבי", ה"טלטלה" באזור לא מיצתה את מהלכה ההיסטורי. זאת, על רקע בעיות היסוד הכלכליות, החברתיות, השלטוניות והדמוגרפיות - שהמשטרים באזור עדיין רחוקים מלהציע להן פתרונות הולמים.

  קרא/י עוד
• המשבר עם איראן - מהמזרח הרחוק לקרוב

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 17 ביולי, 2019

  בעקבות הניסיון האיראני להשתלט על מכלית בריטית במפרץ, הודיעה השבוע לונדון על שיגור משחתת שניה לאזור, למשימת הגנה על כלי שייט בריטיים. במקביל, קיבל יו"ר המטות המשולבים האמריקאי, הגנרל דנפורד, משימה רחבה יותר: להקים קואליציה בינ"ל לאבטחת השייט במצרי הורמוז ובאב אלמנדב.

  קרא/י עוד
• האם משתנים התנאים האסטרטגיים בסוגיית הנוכחות האיראנית בסוריה?

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 10 ביוני, 2019

  במהלך יוני מתוכנן בירושלים מפגש חריג בין היועצים לביטחון לאומי של ישראל, ארה"ב ורוסיה. המפגש, שצפוי להתמקד במשבר בסוריה ועפ"י דיווחים שונים בסוגיית הנוכחות האיראנית במדינה, הוביל להערכות על מפגש אינטרסים אסטרטגי בין שלוש המדינות ביחס לצורך לדחוק את איראן מסוריה.

   

  קרא/י עוד
• לאן הולך העימות בין ארה"ב לאיראן?

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 28 במאי, 2019

  כדי לשרטט את התרחישים שעשויים להתפתח במשבר בין ארה"ב ואיראן ולהעריך את סבירותם, נדרש להבין את מדיניותם ויעדיהם של שני הצדדים.

  קרא/י עוד
• האסטרטגיה האיראנית של טראמפ: תפסת מרובה לא תפסת

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 14 במאי, 2019

  אירועי השבוע המחישו כי מדיניות ה"לחץ המרבי" של טראמפ אכן מייצרת לחץ. הודעת איראן כי היא נסוגה ממרכיבים בהסכם הגרעין, איומיה המתלהמים ומעורבותה האפשרית בפעולות חבלה במפרץ - משקפים לחץ של ממש בטהראן.

  קרא/י עוד
• הויכוח סביב שינוי משטר בטהראן ואתגר הגרעין האיראני

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 27 באפריל, 2019

  שאלת שינוי המשטר (Regime Change) מלווה את המהפכה האסלאמית מאז תפסה את השלטון באיראן. זאת, על רקע הערכת רבים כי אין דרך להביא לשינוי במדיניותו המזיקה של המשטר בטהראן - הנשענת על מניעים אידיאולוגיים, דתיים ומהפכניים - אלא באמצעות החלפתו.

  קרא/י עוד
• 40 שנה למהפכה: מדוע המשטר האיראני חרת על דגלו את עקרון השמדת ישראל? האם מדובר בתעמולה בלבד או בתפיסה מושרשת יותר?

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 13 בפברואר, 2019

  בשבוע החולף ציינה איראן 40 שנה למהפכה האסלאמית. כבכל שנה, נפתחו אירועי המהפכה ב"עשרת ימי הפג'ר", המציינים את התקופה שבין חזרת האמאם איתֻאללה רוחאללה חומיני לאיראן מגלותו בפריז (1 בפברואר), ועד להכרזת המהפכה ב-11 בפברואר. בתקופה זאת נוהג המשטר בטהראן לפאר את עקרונות המהפכה והישגיה, כולל בתחום הצבאי. השנה הוצגה "תשובה איראנית הולמת" לסנקציות הבינ"ל - מפעל תת קרקעי רחב ממדים לייצור טילים מתקדמים, ונחשף טיל בליסטי חדש, בשם 'דזפול'.

  קרא/י עוד
• השטן נמצא בטילים

  אל"מ (מיל') אודי אבנטל | 23-16 בינואר 2019

  המשך המאבק בין ישראל לאיראן בסוריה יושפע בעיקר מעמדת רוסיה | איראן מרגיזה את אירופה למרות תלותה במהלכיה | סוגיית הטילים מגבירה את המתיחות בין ארה"ב לבין רוסיה, סין וצפון קוריאה

  
  מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות. | נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה.

  קרא/י עוד
• אור צהוב מהבהב ברפיח ובטהראן

  אל"מ (מיל') אודי אבנטל | 16-9 בינואר 2019

  נשחק האינטרס האיראני לדבוק בהסכם הגרעין | הרשות הפלסטינית בתהליך התנתקות מעזה | החריגה ממדיניות העמימות ביחס לתקיפות בסוריה מצמצמת את מרחב התמרון של ישראל

  
  מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות. | נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה.

   

  קרא/י עוד
• תחל שנה ואתגריה

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 9 בינואר, 2019

  מהלך בקרת הנזקים של ארה"ב במזה"ת | יחסי ארה"ב-ישראל בסוגיית סין נכנסים לשלב חדש | משבר בצפון קוריאה עלול "לשאוב" את ארה"ב לאסיה ולשמש מודל לאיראן | קונגרס חדש בוושינגטון - גובר הסיכון לנפילה לפער שבין הממשל לבית הנבחרים

  
  מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות. | נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה.

  קרא/י עוד
• The Return of Iranian Terrorism to Europe

  Ely Karmon | November 2018

  Authorities in Belgium, France, and Denmark arrested several Iranian operatives, including an Iranian diplomat, in a plot to plant a bomb to disrupt a political rally of the Iranian opposition in Paris, France and to assassinate an opposition leader in Denmark. Time has come for European leaders to acknowledge the Iranian/Hezbollah terrorist threat looming high in the continent and act accordingly.

   

  קרא/י עוד
• אסטרטגיית הטילים האיראנית

  שאול שי | ספטמבר 2018

  בעקבות כניסתן לתוקף של סנקציות אמריקאיות חדשות, איראן מצויה באחת מנקודות השפל שלה בעשור האחרון ונצבת בפני דילמות קשות כיצד להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה. הכלכלה האיראנית מצויה באחד מהמשברים החמורים ביותר מאז כינונה של הרפובליקה האסלאמית, כאשר המטבע האיראני צולל, האינפלציה מרקיעה שחקים, שעורי האבטלה גבוהים וקיים מחסור באספקת המים והחשמל. המשבר הנוכחי נובע לא רק מהקשיים האובייקטיביים של חיי היום יום, אלא ביתר שאת ממשבר הציפיות שנוצר בציבור האיראני בעקבות הסכם הגרעין ב – 2015 שאמור היה להביא לשיפור במצב הכלכלי ואכזב.

  קרא/י עוד
• שולחן עגול: איראן על פרשת דרכים

  שולחן עגול | אוגוסט 2018

  המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה קיים ב-27 באוגוסט 2018 קבוצת דיון "שולחן עגול" בנושא: "איראן על פרשת דרכים". מסמך זה מציג את עיקרי הדברים אשר הוצגו במהלך הדיון והמלצות עיקריות למדיניותה של ישראל.

  קרא/י עוד
• איראן על פרשת דרכים

  שאול שי | אוגוסט 2018

  בעקבות כניסתן לתוקף של סנקציות אמריקאיות חדשות, איראן מצויה באחת מנקודות השפל שלה בעשור האחרון ונצבת בפני דילמות קשות כיצד להתמודד עם האתגרים העומדים בפניה.

  קרא/י עוד
• Russia, Iran and the JCPOA

  Oded Brosh | July 2018

  Iran and Russia – now the dominant remaining P5+1+EU party to the JCPOA – share a mutual vital interest in its preservation and survival. For Iran, the JCPOA, and its executive order, UNSC 2231, promise a strategic transformation through accrued wealth, investment in infrastructures, unfettered access to procurement of state of the art weapons systems, and a quantum leap in both defensive and up to date offensive accurate and reliable missile capabilities (ballistic, cruise and BMD) – culminating in strategic immunity to attack, and to retaliation. The timeline for the realization of this central goal of the JCPOA is envisaged to occur well ahead of the full resumption of the nuclear effort. For Russia, its position as the lead supplier of armaments to Iran, and its envisaged supply of missile technologies and hardware after “Transition Day”, provide it with multiple leverages. First, politically, it will allow Russia to influence Iranian actions, and consequently to reap the benefits of a broader regional prominence, to the detriment of competitors, especially the U.S. Secondly, it will guarantee Russia’s access to the lucrative Iranian weapons and missile markets – to the exclusion of other competitors such as China and Europe. The preservation of the JCPOA is also a Russian interest because Russia does not want a nuclear armed Iran any more than the other parties concerned, while its facilitating clauses guarantee Russia the dominant role in Iran’s strategic posture as its lead foreign partner.

  קרא/י עוד
• ארצות הברית, איראן, ישראל, וההסכם הגרעיני ב-2018 - היבטים אסטרטגיים ובינלאומיים

  עודד ברוש | ינואר 2018

  המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי הרצליה קיים ב- 14 בנובמבר 2017 קבוצת דיון "שולחן עגול" בנושא: יחסי ארה"ב – איראן והשלכותיהם על ישראל .השולחן העגול התכנס על רקע הצהרתו של הנשיא טראמפ ב- 13 באוקטובר 2017 , בה בישר כי הוא וממשלו יובילו שינוי בגישה כלפי הסכם הגרעין בין איראן למעצמות, ה- JCPOA . מסמך זה נכתב בעקבות הדיון ע"י ד"ר עודד ברוש ומייצג את עמדות המחבר בלבד.

   

  קרא/י עוד
• IAEA 26 February 2016 Iran Inspection Report Summary

  Oded Brosh | February 2016

  On Friday, 26 February 2016, the IAEA issued its periodic (February, May, August / September & November) report on the “Verification and Monitoring in the Islamic Republic of Iran in light of United Nations Security Council Resolution 2231 (2015)”1 , for the upcoming 6-9 March 2016 IAEA Board of Governors meeting. The report updates the information provided in the special inspection report of 16 January 2016, which verified that Iran had concluded implementing its commitments under the provisions of the JCPOA, thus facilitating the declaration of “Implementation Day” effective immediately. The January report highlighted that Iran had reduced the number of centrifuges installed down to the ceiling allowed it in the JCPOA; had dismantled, or “removed”, the remainder, including their associated operating equipment for continuous monitoring by the Agency; had exported out of Iran (to Russia) its entire stock of enriched uranium in excess of the 300 kg allowed by the JCPOA (from almost 12 tons); and had dismantled the core of the Arak heavy water reactor and taken the steps outlined in the JCPOA to make it irreversibly unusable (by filling it with concrete). The gist of the current report is that Iran continues, since the 16 January 2016 report, to be in full compliance with its commitments to the JCPOA.

  קרא/י עוד
• הסכם הגרעין עם איראן – ארבע אפשרויות

  עודד ברוש | ינואר 2016

  במאמר המופיע לאחרונה בכתב העת היוקרתי "פוריין אפיירס", מציע הפרופסור מייקל מנדלבאום – מומחה מהשורה הראשונה לנושאים אסטרטגיים – לחזק את הסכם הגרעין עם איראן באמצעות שימור, וחידוד, האיום באופציה צבאית לסיכול כל חריגה איראנית מהותית, או ניסיון "פריצה" אל עבר נשק גרעיני. מנדלבאום, שכוונותיו חיוביות בהחלט, כמו גם אחרים, מחמיץ את משמעות ההסכם בראייה האיראנית, שהיא שאיום כזה לא יוכל להתקיים בעוד כמה שנים, כאשר המחיר הכרוך במימושו יהפוך לבלתי מתקבל על הדעת. זה יקרה אחרי שאיראן תשקיע – כבר מיד עם הסרת הסנקציות – בתשתיות אסטרטגיות, ובהרחבת הייצור העצמי של מגוון אמל"ח, כולל טילים בליסטיים וטילי שיוט; תרכוש אמל"ח מתקדם, אחרי שיוסר אמברגו הנשק, ואולי אף לפני כן, הן לצרכי הגנה, כולל נגד מכלול אמצעי התקיפה האוויריים שבידי ארה"ב, והן לצורך התקפה ותגמול; ועם הסרת הסנקציות על תכנית הטילים תפעל לשדרוג האמינות והשרידות של הטילים הבליסטיים וטילי השיוט האיראניים.

  קרא/י עוד
• The problem with the Iran Nuclear Deal: It's Not that Iran Will Violate It but that Iran Will Comply

  Oded Brosh | December 2015

  The Foreign Policy Research Institute.

   

  קרא/י עוד
• After the Vienna Agreement Could Israel and a Nuclear Iran Coexist?

  Louis René Beres | September 2015

  קרא/י עוד
• Iran in 2025: Four Scenarios

  Oded Brosh | August 2015

  קרא/י עוד
• הסכם הגרעין עם איראן

  עודד ברוש | יולי 2015

  הסכם הגרעין עם איראן וינה, 14 ביולי 2015, ממצאים מסקנות וצפי.

   

  קרא/י עוד
• Iran Nuclear File: Deadline Extended, Deal within Reach

  Oded Brosh | July 2015

  קרא/י עוד
• Joint Comprehensive Plan of Action (JCPOA), Vienna, 14 July 2015 – Summary and Assessments

  Oded Brosh | July 2015

  The long awaited Joint Comprehensive Plan of Action in regard to the Iranian nuclear crisis is a detailed document outlining the actions to be taken by Iran on the one side, and the EU3+3, sometimes called the P5+1, on the other to resolve the impasse. The document including its annexes comprises over a hundred pages – 159 pages in the rough draft copy immediately available. On the side of Iran's commitments, it involves a detailed program for the dismantlement of the lion's share of Iran's nuclear capabilities to date; on the side of the EU3+3, or the E3/EU+3 as they are called in the document, it involves for the most significant part an eventual rescinding of virtually all of the sanctions imposed on Iran, as the IAEA confirms Iranian compliance – or "implementation" – with the major steps regarding dismantlement of its nuclear capabilities.

  קרא/י עוד
• A Nuclear Arrangement Doomed to Fail

  Abraham D. Sofaer | June 2015

  נייר מכנס הרצליה ה-15 2015. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

   

  קרא/י עוד
• Iran Nuclear Negotiations: Cautious Optimism & Continuing Challenges

  Oded Brosh | May 2015

  קרא/י עוד
• The Lausanne Iran Nuclear Framework Agreement – Good Deal, Bad Deal, Both or Neither?

  Oded Brosh | April 2015

  The Framework Agreement announced by the P5+1+EU and Iran on April 2nd in Lausanne sets out, in relatively great detail, the building blocks for reaching a full comprehensive agreement to resolve the Iranian nuclear crisis by the specified deadline of June 30th . Moreover, U.S. President Obama and Secretary of State Kerry made it clear over the past few weeks that the conclusion of a Framework Agreement was a necessary condition for the continuation of negotiations, and that the deadlines would not be extended without it. The US administration pointedly stated that the June 30 th deadline could not be extended without a framework agreement, implying that, if such a framework agreement were reached, an extension of the final deadline may be possible.

  קרא/י עוד
• The IAEA February 2015 Report on Iran – An Assessment

  Oded Brosh | February 2015

  On Thursday, 19 February 2015, the IAEA issued its periodic report on the "Implementation of the NPT Safeguards Agreement and relevant provisions of Security Council resolutions in the Islamic Republic of Iran," for the upcoming IAEA Board of Governors meeting on 2-6 March 2015. The report updates the information provided in the previous periodic inspection report from 7 November 2014, and interim report from 20 January 2015.

  קרא/י עוד
• Iran's Impending Nuclear Weapons and Posture: What It All Means?

  Louis René Beres | 2014

  כנס הרצליה ה-14 2014. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Iran: The Day after the Deal

  Regional and Global Implications | Alex Mintz & Shaul Shay | December 2014

  תובנות מסימולציה בנושא: היום שאחרי הסכם עם איראן – השלכות אזוריות וגלובליות נערכה במסגרת כנס הרצליה ה-14.

  קרא/י עוד
• The IPS Iran Public Opinion Survey

  Alex Mintz | June 2014

  מצגת מכנס הרצליה ה-14 2014. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Rouhani and The Days After a Nuclear Deal

  Alireze Nader | June 2014

  כנס הרצליה ה-14 2014. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Deterrence Issues after an Agreement: Continuity and Change in Addressing Iranian Nuclear Breakout

  Oded Brosh | June 2014

  The 14th Herzliya Conference Working Paper

  קרא/י עוד
• Prospects for the Iran Nuclear Negotiations

  Gary Samore | June 2014

  כנס הרצליה ה-14 2014. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Iran Nuclear Deal Unlikely to Halt Regional Proliferation

  Alan J. Kuperman | June 2014

  כנס הרצליה ה-14 2014. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Middle East Frenemies

  Bernard Haykel & Daniel Kurtzer | December 2013

  The recent agreement between Iran and the P5+1 has attracted unprecedented criticism of the US from its two main Middle East allies, Israel and Saudi Arabia. While the prospect of broad Saudi-Israeli coordination in confronting Iran is dubious, the US should not take these important allies’ disaffection lightly.

   

  קרא/י עוד
• A Nuclear Iran and the Ramifications of a Poly-Nuclear Middle East

  Shmuel Bar | January 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-12 2012 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• ?Can Cold War Deterrence Apply to a Nuclear Iran

  Shmuel Bar | January 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-12 2012 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• האתגר האיראני: חלופות דיפלומטיות ואחרות

  שמוליק בכר ועודד ברוש | יוני 2011

  מסמך מסכם של מושב הצד בכנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Iran and US Policy: Legal, Strategic and Policy Options

  Richard D. Heideman, Esq. | November 2010

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Iran: State Sponsor of Terror

  Richard D. Heideman, Esq. | November 2010

  כנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The Economic Impact of Stricter U.S. and U.N. Sanctions: Focus on the Iranian Revolutionary Guard Corps

  Itzhak Gal, Yair Minzili | January 2010

  A Working Paper in Preparation for the Herzliya Conference 2010.

   

  קרא/י עוד
• לסדוק מבצרי רודנות באמצעות האינטרנט: מסע בזמן מאיראן אל אינדונזיה

  גיורא אלירז | 09 יולי, 2009

  דומה כי הרשת החברתית המקוונת טוויטר נצרבה בתודעת העולם כאחד מסממניה הבולטים של המחאה הפוליטית הרחבה באיראן, בעיקר בכל הקשור להעברת מידע על ההתרחשויות לעולם החיצון. היבט זה של המחאה הפוליטית באיראן יש בו כדי לקחת – בדרך אסוציאטיבית - למסע אחורה בזמן , הרחק אל אינדונזיה של המחצית השנייה של שנות ה- 90 של המאה הקודמת. שם, בארכיפלג האינדונזי , התרחש במאי 1998 מהפך פוליטי, שקדמו לו תסיסה ומחאה. מהפך זה הביא קץ לשלטונו של הנשיא סוהרטו (1966-1998) ועמו ירידת המסך על משטר אוטוריטרי ארוך שנים , ותחילת כינונה של הדמוקרטיה השלישית בגודלה בעולם. מול תמיהה אפשרית מדוע להרחיק אלפי מיליון מאיראן אל אינדונזיה הרחוקה, יאמר שגם אם האינטרנט היה בתקופה הנדונה, בשנים 1995-1998 ,עדיין בשלביו המוקדמים מאד באינדונזיה, הוא סייע לא מעט להתגבשותה ופעילותה של אופוזיציה למשטרו של סוהרטו. הוא סיפק לפעילי האופוזיציה, במדינת ענק זו המתפרשת על פני אלפי איים, כלי יעיל להעברת מידע, לרבות דיווח לעולם החיצון אודות עוולות המשטר, ושימש אמצעי יעיל להנעת פעילות המחאה. לארגונים פרו-דמוקרטיים שהובילו את המחאה הפוליטית, סיפק האינטרנט גם במת שיח משותפת לליבון דעות, שתרמה רבות לגיבוש שיח אופוזיציוני משותף. יש הגורסים, לפיכך, כי זו היתה המהפכה הראשונה שעשתה שימוש באינטרנט

  קרא/י עוד
• The North Korean Test and Iran: How Effective is Engagement?

  Oded Brosh | July 2009

  Herzliya Analitical Note.

   

  קרא/י עוד
• The Emerging US Strategy on Iran's Nuclear Program Containment

  Oded Brosh | May 2009

  Herzliya Analitical Note.

   

  קרא/י עוד
• Iranian Terrorist Policy and Export of Revolution

  Shmuel Bar | February 2009

  מסמך עבודה מכנס הרצליה התשיעי 2009 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Iran and Project Daniel - A six year retrospective

  Louis René Beres | February 2009

  מסמך עבודה מכנס הרצליה התשיעי 2009 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Iranian Nuclear Decision Making under Ahmadinejad

  Shmuel Bar, Rachel Machtiger and Shmuel Bachar | January 2008

  כנס הרצליה השמיני 2008. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Iranian Export of Revolution Doctrine and Implementation

  Roni Cohen | May 2007

  The election of Mahmoud Ahmadinejad to the post of President of Iran, his statements since coming into office, as well as his behavior on the domestic, regional and international fronts, have brought to the fore once more the possibility that Iran will resume an aggressive policy driven by the principle of export of the revolution, an approach that appeared to have been dropped from the Iranian agenda during the past decade, at least in its more radical expressions – terrorism and subversion.

  קרא/י עוד
• Occultation in Perpetuum: Shi’ite Eschatology and the Iranian Nuclear Crisis

  Dr. Ze’ev Maghen | May 1, 2007

  This essay examines the assertion, widespread in both media and academia, that the Islamic Republic of Iran – and especially the current government under Ahmadinejad – is actuated by a powerful, Shī‘ite-based messianism. Much evidence appears at first glance to support this assessment: not only the statements and actions of the new, charismatic president, many of which reference the imminent return of the Hidden Imām, but also, and more fundamentally, the widespread perception of Shī‘ism – the state religion of Iran and spiritual force behind the Islamic Revolution – as an endemically and fervently apocalyptic creed. These two factors have combined with the pervasive impression created by many analysts that Iran’s rulers live on the brink of the Eschaton, and seek to expedite its arrival by initiating a worldwide cataclysm

  קרא/י עוד
• אתגר הגרעין האיראני – תמונת מצב ואסטרטגיות להתמודדות

  אריה אידן | דצמבר 2004

  מסמך עבודה מכנס הרצליה החמישי 2004 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה)

  קרא/י עוד
• Iranian Defense Doctrine and Decision Making

  Shmuel Bar | October 2004

  מסמך עבודה מכנס הרצליה החמישי 2004 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  This study examines the characteristics of the Islamic regime in Iran as they pertain to its decision-making process and defense doctrine. Bar presents the Islamic regime in Iran as an enigma - a combination of an ideological revolutionary regime based on dogmatic religious principles, with a remarkable adaptability and realpolitik perception. Iran's defense and security policy, according to Bar, derives from a concatenation of geo-political, cultural, and religious factors. The Iranian self-image is of a nation heir to an ancient civilization which precedes Islam, but suffering from a sense of strategic disadvantage, victimization, isolation and historic injustice. These result in a siege mentality and a tendency to accept and entertain conspiracy theories in which Iran is a loner in a world of foreigners scheming to deprive it of its lawful rights and exploit it. Iran's dependence on oil exports only exacerbates its sense of national vulnerability and oppression by the West. As for Iran's decision-making process, Bar describes it as basically rational and pragmatic. Iran sees its security environment as one of instability and hostility, and the US is perceived as the chief ideological and strategic enemy but is also the object of popular admiration for its material success. Israel and the Jewish people are also viewed with both extreme hostility and high regard. Iran's perception of Israel as a threat is a main source of its security interests in Syria, Lebanon and the Palestinian territories. Iran is resolved to achieve nuclear capability, which is the only non-conventional capability that can deter the US. Achieving this capability is perceived not only as a strategic exigency but also as a well-deserved membership card to a select club to which Iran deserves to belong.

  קרא/י עוד
• Iran: Cultural Values, Self-images and Negotiating Behavior

  Shmuel Bar | October 2004

  מסמך עבודה מכנס הרצליה החמישי 2004 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  his study attempts to decipher the Iranian negotiation code by analysis of key elements of Iranian worldviews, beliefs, communication conventions, social behavior, and cultural norms. According to Bar, the Iranian negotiating culture is deeply rooted in the Iranian national psyche, linguistic conventions, cultural habits and religious conventions. An analysis of the Iranian tendency towards mistrust and conspiracy theories suggests that arguments in the course of negotiations should be based on clear short-term incentives and threats, and not on incremental long-term confidence building. Negotiations, according to Bar, must achieve an acceptance by the Iranian side of the brute facts, rather than an understanding of the merits of the other side. It seems that Iranians have frequently seen back channels and secret negotiations as giving the other side an advantage.

  קרא/י עוד

• גל ההסלמה - אביב 2022: ניתוח מאפיינים ומשמעויות לעתיד

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 2 במאי 2022

  גל ההסלמה הנוכחי במערכת הפלסטינית - שהחל בסוף מרץ וטרם הסתיים - נושא מאפיינים חריגים בהשוואה לקודמיו מהעבר: ביטוייו המעשיים מגוונים ("טרור יחידים", התכתשויות מזוינות בצפון איו"ש, חיכוכים בהר הבית, ו"טפטופי" רקטות ברצועת עזה ומלבנון); הוא מתרחש בלפחות חמש זירות (כשעוצמת המתח בכל אחת משתנה מעת לעת); ולא החל בעקבות "עילה" כלשהי. כך, ערב רמדאן לא נרשמה מתיחות מיוחדת במערכת הפלסטינית, וישראל אף פעלה להבטיח רגיעה באמצעות מהלכים כלכליים באיו"ש וברצועת עזה, "ניטרול" סוגיית שיח' ג'ראח ופעילות מול גורמים אזוריים, ובראשם ירדן.

  קרא/י עוד
• "הזאבים הבודדים" 2.0: מאפייני גל הפיגועים הנוכחי

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 13 באפריל 2022

  גל הפיגועים הפוקד את ישראל בשבועות האחרונים נושא מאפיינים דומים לאלה של גלי טרור קודמים, ולצידם כאלה המייחדים אותו בהשוואה לעבר. מדובר בגל שפרץ ללא סיבה מוגדרת כמו בעבר (זירות נפיצות כגון רצועת עזה ומזרח ירושלים היו רגועות יחסית הפעם), ונראה כי התפתח על רקע השילוב בין השפעת ההסתה המתמשכת במערכת הפלסטינית על בני הדור הצעיר (מאמץ שמקודם במיוחד ע"י החמאס); "אפקט ההדבקה" המתרחש דרך קבע בעקבות ביצוע פיגועים; ובתוספת מסוימת של המתח הכללי שמשרה חודש רמדאן בקרב הפלסטינים בשנים האחרונות, דבר שמצא ביטוי בולט במבצע "שומר החומות" בשנה שעברה.

  קרא/י עוד
• בין שדה-בוקר לחדרה: מזה"ת חדש-ישן

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 30 במרץ 2022

  השבוע החולף היה שסוע בין שני קטבים: מצד אחד פסגת הנגב - כינוס חסר תקדים של שרי חוץ ערביים יחד עם מזכיר המדינה האמריקאי על אדמת ישראל שנועד להדק את שיתוף הפעולה בין ישראל ומדינות האזור ולקדם התמודדות עם אתגרים משותפים; ומהצד השני - הפיגוע הקשה בחדרה המצטרף לפיגוע מהשבוע שעבר בבאר-שבע, ולצידו הפיגוע בבני ברק, שמעידים על אתגר פנימי מחריף. כך, בעוד מצבה האסטרטגי של ישראל במרחב האזורי משתפר, בזירה הפנימית - האיומים מתעצמים.

   

  קרא/י עוד
• כינוס המועצה המרכזית של אש"ף: "מחסנית ריקה" מול ישראל ו"עגלה ריקה" מול הציבור הפלסטיני

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 16 בפברואר 2022

  כינוס המועצה המרכזית של אש"ף שנחתם בשבוע שעבר ולווה במספר הודעות דרמטיות הוא אירוע שזוכה בדרך כלל להדים הן בישראל והן במערכת הפלסטינית. ולכאורה, ההחלטות שהתקבלו באירוע אכן מרעישות ואמורות להשפיע על מערכת היחסים עם ישראל ועל דיוקנה של ההנהגה הפלסטינית בעתיד: מצד אחד הועלה איום של המועצה לחזור מההכרה בישראל בעקבות המשך הקיפאון המדיני (הוצב אולטימטום עד ספטמבר לקדם את המו"מ, אחרת האיום ימומש והפלסטינים יכריזו על כינון מדינה עצמאית בגבולות 67'), ומהצד האחר - שולבו בצמרת אש"ף כמה ממקורבי אבו מאזן, ובראשם חסין אלשיח', השר לעניינים אזרחיים שמונה כחבר בוועד הפועל של הארגון ועשוי לקבל לידיו את תיק המו"מ המדיני שהיה באחריותו של צאא'ב עריקאת עד מותו.

  קרא/י עוד
• ההסדרה המתהווה בעזה: קבלת שלטון החמאס כעובדה קיימת לטווח ארוך

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 7 בנובמבר 2021

  כחצי שנה לאחר מבצע "שומר החומות", הצליחה החמאס להשיב את כלל הנכסים שאיבדה בעקבות המערכה אותה היא יזמה תוך הפרה בוטה של ההסדרה שהתקיימה עד אז ברצועת עזה. יתרה מכך, התנועה אף קצרה הישגים אסטרטגיים שלא היו בידיה ערב העימות בדמות המהלכים האזרחיים חסרי התקדים שישראל מקדמת כלפי רצועת עזה באחרונה, ובראשם הגדלת מכסת העובדים בישראל והסרת חסמים על ייצוא הסחורות מהאזור והייבוא אליו. כך למעשה, שבו ישראל והחמאס למצב ששרר ב-10 במאי, יום פרוץ המבצע, ומתפתחת בהדרגה אף מציאות משופרת מבחינת יחיא סנואר.

  קרא/י עוד
• המתיחות בעזה: חמאס בחתירה לשינוי כללי המשחק

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 14 בספטמבר, 2021

  יחיא סנואר מתקרב בראייתו בהדרגה למימוש היעד שהציב לעצמו ערב מבצע "שומר החומות": שינוי כללי המשוואה מול ישראל. במסגרת הזאת הוא מצליח, עד כה, לממש מקסימום הישגים במינימום נזק: פתח באופן יזום במערכה צבאית שהסבה לחמאס פגיעה מדודה יחסית; קצר הישגים אסטרטגיים בדמות חיזוק מעמדה הציבורי של חמאס ודימויה כמנהיגה לאומית, תוך התססת החברה הערבית בישראל באופן חסר תקדים; הצליח להשיב את רוב הנכסים האזרחיים שהיו בידיו עד פרוץ המבצע ולבסס מחדש את "ההסדרה הישנה" שהוא עצמו הפר בבוטות; ממשיך בחיכוכים אלימים נגד ישראל שעלולים להעיד כי המערכה האחרונה לא יצרה בקרבו רתיעה עמוקה; וכל זאת מבלי שהוא נתבע לוויתורים משמעותיים, במיוחד בנושא השבויים והנעדרים.

  Michael-Milshtein-14-9-21 (1)
• עזה: בין "ההסדרה הישנה" למערכה חדשה

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 25 באוגוסט, 2021

  ישראל ניצבת בפני סתירה חריפה ובלבול עמוק נוכח המציאות הנוכחית ברצועת עזה. השבוע החולף עורר בקרב רבים בישראל תחושה ולפיה הושגה פריצת דרך לקראת ביסוס הסדרה באזור, ואולם זו פינתה מקומה עד מהרה לחיכוכים אלימים ביוזמת חמאס ובמוקדם חידוש טרור הבלונים והמהומות במרחב גדר הגבול. הניגוד הזה מגלם פער עמוק בין תפיסות המציאות של ישראל וחמאס, לצד קושי מתמשך של הראשונה לפענח את עולם הכוונות של בכירי התנועה.

  קרא/י עוד
• החוט המקשר בין עזה, לבנון ואיראן

  אלוף במיל' עמוס גלעד וד"ר מיכאל מילשטיין | 11 באוגוסט 2021

  בחודשים האחרונים מתמודדת ישראל עם שלושה מוקדי מתיחות ביטחונית מרכזיים: רצועת עזה, לבנון ואיראן (בעיקר בהקשר של אזור המפרץ). המתיחות בשלוש הזירות התפתחה על רקע נפרד, אולם מגלמת מכנה משותף בדמות תעוזת יתר מצד אויביה של ישראל - המגדירים עצמם כחברי "מחנה ההתנגדות" - וניסיון זהיר שלהם לעצב מחדש את כללי המשחק בהתמודדות עם ישראל.

  קרא/י עוד
• זהירות מחזרה ל"הסדרה הישנה" בעזה

  מיכאל מילשטיין | 14 ביולי, 2021

  כחודשיים לאחר מבצע "שומר החומות" - אשר רבים בישראל ייחלו כי יהווה אירוע מעצב במסגרת מערכת היחסים עם חמאס - ניכרת זחילה שקטה של שני הצדדים בחזרה למציאות שהתקיימה עד ה-10 במאי בשעה 1800 בערב, אז שיגרה התנועה מטח רקטות לעבר ירושלים ובכך פתחה במערכה צבאית שארכה כמעט שבועיים.

  קרא/י עוד
• האמנם ראשיתו של "אביב פלסטיני"?

  מיכאל מילשטיין | 30 ביוני, 2021

  במהלך השבוע האחרון סערה המערכת הפלסטינית בעקבות מותו של ניזאר בנאת, פעיל זכויות אדם מאזור חברון, אשר נעצר ע"י מנגנוני הביטחון הפלסטינים על רקע ביקורת שהטיח נגד הרשות הפלסטינית. בנאת הוכה קשות במהלך המעצר ומת כתוצאה מכך. הפרשה עוררה גל חריג יחסית של מחאה ציבורית נגד הרשות הפלסטינית במספר מוקדים באיו"ש. מנגנוני הביטחון הפלסטינים נקטו יד קשה כלפי המפגינים, דבר שהעצים עוד יותר את הביקורת על הפגיעה של ממשל אבו מאזן בזכויות האדם.

  קרא/י עוד
• האסטרטגיה המצרית בסוגיה הפלסטינית: הזדמנות לתיאום עמדות ביטחוני ומדיני

  משה אלבו | 15 ביוני 2021

  מבצע "שומר החומות" ביסס את הנכסיות של קהיר בעיני הממשל בוושינגטון, ואת ההבנה כי היא מהווה למעשה את הגורם היחיד במערכת האזורית המורכבת, שיכולה לתווך בין הצדדים ולהביא להפסקת אש. במסגרת זאת, הנשיא ביידן שוחח לראשונה מכניסתו לתפקיד עם סיסי, והודה לו רשמית על מאמציו להביא להפסקת אש.

   

  קרא/י עוד
• צופה, אך לא מתערבת: הסכסוך הישראלי-פלסטיני והעמדה הרוסית

  קסניה סבטלובה | 27 במאי, 2021

  במהלך 11 ימי הלחימה בעזה, העדיפו במוסקבה לצפות מרחוק במתרחש במזרח התיכון, אך במקביל לרמוז לכך, שהקרבה הגאוגרפית של האזור לרוסיה עלולה לגרום בעתיד לשינוי כיוון. רוסיה גינתה את האלימות, קראה לצדדים להגיע להפסקת אש, ביקרה את ישראל על "שימוש לא פרופורציונלי בכוח" וקראה לחמאס להפסיק את הירי על מרכזי הערים בישראל. היא אף הציעה את שירותי התיווך שלה (למרות שידעה שהמשבצת הזאת תפוסה חזק על ידי מצרים). מה שרוסיה לא עשתה במהלך מבצע "שומר החומות" היה להפשיל את השרוולים ולהיכנס פנימה לעובי הקורה.

  קרא/י עוד
• "שומר החומות": מאזן אסטרטגי, מבט לעתיד והמלצות למדיניות

  מיכאל מילשטיין | 27 במאי, 2021

  מבצע "שומר החומות" (21-10 במאי) הוא המערכה הצבאית הרביעית שניטשה בין ישראל לחמאס תוך 12 שנים, לצד עשרות סבבי התכתשות בעוצמה נמוכה יותר שהתרחשו ברצועת עזה. בניגוד למערכות העבר, מבצע "שומר החומות" פרץ מבלי שקדמה לו הידרדרות ביטחונית ברצועת עזה, והיה פרי מהלך יזום ומתוכנן של חמאס (במבצעי "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן" ישראל נטלה את ההובלה הצבאית, ומבצע "צוק איתן" התפתח בעקבות חיכוך גובר בין הצדדים, וגם בו ישראל היא שיזמה את מכת הפתיחה).

  קרא/י עוד
• פרשת הבחירות (שלא היו) ברשות הפלסטינית: לקחים אסטרטגיים

  מיכאל מילשטיין | 11 במאי, 2021

  החלטת אבו מאזן לדחות את הבחירות למועצה המחוקקת הפלסטינית שתוכננו להתקיים בעוד כחודש הסירה מסדר היום הפלסטיני נושא שעמד במוקדו משך כחצי שנה. המאמצים והשיקולים של גורמי הכוח הפוליטיים רוכזו מאז סוף 2020 בהיערכות לבחירות והן נתפסו כאירוע שצפוי להביא לשינוי אסטרטגי במערכת הפלסטינית.

  קרא/י עוד
• ההסלמה במערכת הפלסטינית: ניתוח תרחישים והמלצות למדיניות

  מיכאל מילשטיין | 26 באפריל, 2021

  מזה כשבוע ניכרת הסלמה חריגה יחסית במימדיה ובעוצמתה במערכת הפלסטינית. מקורו של גל ההסלמה בירושלים, שבה התפתחה מתיחות קשה הנובעת משילוב בין מספר גורמים: סדרת תקריות אלימות של תושבים ערבים נגד יהודים שזכו לכינוי "אנתפאדת הטיק-טוק"; הפרות סדר שהתפתחו בשל טענה פלסטינית כי ישראל מגבילה השתתפות של מוסלמים בתפילות בהר הבית במהלך רמדאן (עת שמלכתחילה האווירה בה טעונה); מחאה מתמשכת בשכונות סילוואן ושיח' ג'ראח על רקע טענה פלסטינית למאמצי נישול מכוונים; ובשיא - חיכוכים אלימים ורחבי היקף בין יהודים וערבים שהתפתחו בימים האחרונים באזור העיר העתיקה.

  קרא/י עוד
• בין תנועת מחתרת למפלגת שלטון: הבחירות הפנימיות להנהגת חמאס

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 18 במרץ, 2021

  בימים אלה מושלם תהליך הבחירות להנהגת חמאס המתרחש מדי ארבע שנים. במסגרת הזאת נקבעים ההרכבים המובילים בארבע זירות הפעולה המרכזיות של התנועה - רצועת עזה, הגדה המערבית, חו"ל (הפזורה) ובתי הכלא בישראל - ובסוף התהליך נבחרים חברי וראשי הלשכה המדינית ומועצת השורא של חמאס.

  קרא/י עוד
• הבחירות ברשות - תרחיש שסבירותו מתחזקת לאורך זמן: ניתוח האתגר והמלצות למדיניות

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 18 בפברואר, 2021

  לאחר כעשור וחצי של כישלונות חוזרים ונשנים לקדם פיוס פנים-פלסטיני שבמוקדו קיום בחירות, ניכר בשבועות האחרונים שינוי ממשי בנושא. לראשונה מזה שנים נקבעו מועדי הבחירות לפרלמנט, לנשיאות ולמוסדות אש"ף, ומסתמנים עניין וצפייה גוברים במערכת הפלסטינית.

  קרא/י עוד
• פסיקת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג: פרק חדש בסכסוך הישראלי-פלסטיני

  אלי בר-און | 18 בפברואר 2021

  ב-5 בפברואר 2021 ניתנה החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג בהרכב של שלושה שופטים, המכירה בסמכות בית הדין לדון בסוגיות הנובעות מה"מצב בפלסטין". ההחלטה היא שיאו של תהליך המעורבות המשפטית הבינלאומית בסוגיה הפלסטינית. בנובמבר 2012 החליטה העצרת הכללית של האו"ם להכיר ב"פלסטין" כמדינה משקיפה לא-חברה בארגון. בינואר 2015, בעקבות ההחלטה ומכוחה, הצטרפה "פלסטין" לאמנת רומא, שמכוחה פועל בית הדין, וביקשה להעביר לבית הדין את סמכותה לדון בפשעים שבוצעו בשטחיה. בעקבות הצטרפות הפלסטינים לאמנה, פתחה תובעת בית הדין בבדיקה מקדמית. בסיומה, בדצמבר 2019, הודיעה התובעת כי יש יסוד סביר להאמין שחיילי צה"ל ופעילי חמאס ביצעו פשעי מלחמה במהלך מבצע "צוק איתן"; שפקידים ישראלים ביצעו פשעי מלחמה הקשורים להקמת ההתנחלויות; ושחיילי צה"ל ביצעו פשעים במהלך ההפגנות במסגרת "צעדות השיבה" בעזה. עם זאת, בהיעדר הכרה ברורה במעמד "פלסטין" כמדינה, ביקשה התובעת מבית הדין לפסוק באשר לסמכותו לדון בעניין.

  קרא/י עוד
• "אנחנו בוואדי אחד והדור הוותיק בוואדי אחר": אירועי נבי מוסא כבבואה לתמורות ולמתחים במערכת הפלסטינית

  מיכאל מילשטיין | 3 בינואר, 2021

  במהלך השבוע האחרון נדחקו רוב הסוגיות הפוליטיות, הכלכליות והביטחוניות "הבוערות" מראש סדר היום הפלסטיני. את מקומן תפס אירוע שולי לכאורה - מסיבת ריקודים של צעירים באתר דתי - דבר שהסעיר את הרוחות בכלל המערכת הפלסטינית ועדיין מעורר הדים במישורי השיח השונים.

   

  קרא/י עוד
• הפלסטינים בעקבות ניצחון ביידן: תקווה בטווח הקצר, פוטנציאל למפל ציפיות בטווח הארוך

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 13 בנובמבר 2020

  הבחירות לנשיאות ארה"ב נתפסו ע"י הפלסטינים כתקווה האחרונה שיכולה הייתה להושיע אותם משפל אסטרטגי שבו הם שרויים. ואכן, ערב הבחירות - ולמעשה גם עתה - מתמודדים הפלסטינים עם משבר רב-מימדי: המו"מ המדיני מצוי בקיפאון עמוק מזה מספר שנים; ניכרת התרחקות מתמדת מהאפשרות למימוש יעד המדינה; הפיצול הפנימי בין רצועת עזה לאיו"ש מעמיק; העניין והקשב של הזירות הערבית והבינלאומית כלפי הנושא הפלסטיני פוחת - בין אם מתוך ייאוש מאותו סכסוך מתמשך, ובין אם מתוך התמקדות בבעיות שנתפסות כחמורות יותר; והתערערו הנחות היסוד שעל בסיסן נשען העניין הפלסטיני משך שנים רבות, ובראשן התביעה כי הנורמליזציה בין העולם הערבי לישראל והשינוי במעמד ירושלים יתממשו רק לאחר פתרון הסכסוך בין ישראל לפלסטינים.

  קרא/י עוד
• האמנם הגיעה שעת האמת של הפיוס הפנים-פלסטיני?: ניתוח התרחישים והמלצות למדיניות

  מיכאל מילשטיין | 29 באוקטובר, 2020

  בשבועות האחרונים נרשמה התעוררות בשיח הפיוס הפנים-פלסטיני בין הרשות לחמאס. ברקע לכך, המשבר האסטרטגי הרב-מימדי שחשים שני הצדדים, ובמיוחד אבו מאזן שבעקבות ההסכמים המדיניים בין ישראל לבין איחוד האמירויות ובחריין נקלע לתחושת בידוד חריף ומתקשה להציג חזון או אופק אסטרטגי כלשהו בפני הציבור הפלסטיני. חמאס מצידה מצויה במצוקה מתמשכת על רקע המצב האזרחי המחריף ברצועה שאותו היא מתקשה לשפר. שני הצדדים, אפוא, מתועלים לפיוס מתוך מצוקה פנימית עמוקה, לצד רצון להציג רלוונטיות.

  קרא/י עוד
• כיצד ניתן למנף את הידוק היחסים בין ישראל למדינות המפרץ לצורך העמקת השפעתן על המערכת הפלסטינית

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 16 באוקטובר, 2020

  התהליך המתמשך של חימום היחסים בין ישראל למדינות המפרץ ניצב ביחס הפוך להידרדרות המואצת ביחסן עם המערכת הפלסטינית. כך, בעוד ישראל רושמת הישגים תקדימיים, ובראשם כינון קשרים רשמיים עם איחוד האמירויות ובחריין, ומפתחת שותפות אסטרטגית עם מדינות המפרץ סביב ההתמודדות עם האיום האיראני המשותף, נקלעים הפלסטינים לשפל עמוק ביחסיהם עם מדינות המפרץ, אשר חמור ממנו נרשם רק ב-1990, כאשר אש"ף צידד בעיראק במהלך מלחמת המפרץ הראשונה (דבר שבעקבותיו נוצר קרע עמוק בין מדינות המפרץ לפלסטינים).

  קרא/י עוד
• עשרים שנה לפרוץ האנתפאדה השנייה: ניתוח התמורות שחלו במערכת הפלסטינית והמשמעויות לישראל

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 24 בספטמבר, 2020

  בימים אלה מצוין יום השנה העשרים לפרוץ האנתפאדה השנייה, או כפי שהיא מכונה ע"י הפלסטינים - אנתפאדת אלאקצא. מדובר באחד הצמתים החשובים בהיסטוריה הפלסטינית המודרנית, בוודאי זו של שלושת העשורים החולפים. שבע שנים לאחר חתימת הסכם אוסלו - אשר נתפס בעיני רבים בישראל ובעולם כהכרעה היסטורית של הפלסטינים לעבר המסלול המדיני וטיפוח המדינה שבדרך - הם נסוגו חזרה לשוחות הקרב. המאבק שניטש היה אחד הקשים בתולדות הסכסוך הישראלי-פלסטיני, והמחיש את המשך היטלטלותם ההיסטורית הממושכת וחסרת ההכרעה של הפלסטינים בין מגוון רחב ורב ניגודים של יעדים לאומיים.

  קרא/י עוד
• המתיחות הנוכחית ברצועת עזה כביטוי לבעיות היסוד בהסדרה בין ישראל לחמאס

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 14 באוגוסט, 2020

  המתיחות הביטחונית ברצועת עזה במהלך השבוע האחרון מתרחשת לאחר כחצי שנה של רגיעה יחסית בגזרה הזאת, שראשיתה בהבנות (או "הסדרה") שגובשו בין ישראל לחמאס בסוף 2019, ואשר מעולם לא גולמו במסמך או זכו לאישור רשמי של אחד הצדדים. המתיחות הביטחונית הנוכחית באה לידי ביטוי בחידוש רחב היקף של טרור הבלונים (שכבר גרם לשריפת שטחי חורש וחקלאות רחבים באזור עוטף עזה), מהלך שנתפס כרצון לקדם חיכוך עם ישראל מבלי להסתכן בהסלמה רחבה (שהייתה מתפתחת כנראה בעקבות מהלכים צבאיים, לרבות "טפטוף" של ירי רקטי).

  קרא/י עוד
• הנתק המתמשך בין ישראל לרשות הפלסטינית - השלכות אסטרטגיות והמלצות למדיניות

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 29 ביולי, 2020

  בימים אלה מלאו חודשיים להכרזת אבו מאזן על הפסקת כל סוגי התיאום והקשרים בין ישראל לרשות הפלסטינית. מה שנראה בתחילה כאיום סמלי וקצר מועד שנועד להביא לשינוי מדיניות ישראל (בעיקר בהקשר של כוונות הסיפוח) ולקידום של לחץ בינלאומי עליה, הופך בהדרגה למציאות טעונה המגלמת פוטנציאל לעיצוב מחודש של המציאות האסטרטגית באיו"ש.

  קרא/י עוד
• כיצד ישראל משלמת את מחיר המהלך עוד מבלי שזה מיושם בפועל

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 6 ביולי, 2020

  ה-1 ביולי - התאריך שיועד לתחילת מימוש הסיפוח ביהודה ושומרון - עבר מבלי שהמהלך יושם מעשית או לווה באירועים דרמטיים בזירה הפלסטינית או מחוץ לה. בכך נכנסה ישראל לתקופה מעורפלת ורוויה בחוסר יציבות בהקשר של הזירה הפלסטינית, התורמת למתח הכללי השורר במדינה על רקע משבר הקורונה והשפל הכלכלי.

  קרא/י עוד
• 13 שנים להשתלטות חמאס על עזה: האם המציאות שנוצרה ברצועה הפיכה?

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 22 ביוני, 2020

  בשבוע שעבר צוין יום השנה ה-13 להשתלטות חמאס על רצועת עזה. מה שנתפס בתחילה כ"תאונה היסטורית" או "אפיזודה" שצפויה להיות קצרת ימים, הפך עם השנים לעובדה קיימת. ההשתלטות לא הייתה רק תוצאה של עימות בין שני ארגונים חמושים, אלא שיאו של מאבק רב שנים - שעדיין נמשך - על ראשות ההנהגה הלאומית הפלסטינית, בין שני כוחות בעלי חזון רעיוני ומשנה פוליטית, חברתית ותרבותית שונים בתכלית.

  קרא/י עוד
• מנגנון התנזים של הפתח: אתגר פוטנציאלי שעלול להתעצם בעקבות תרחישי הידרדרות בזירה הפלסטינית

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 10 ביוני, 2020

  המשבר החריף בין ישראל לרשות הפלסטינית סביב נושא הסיפוח מלווה בחשש מהתפתחות הסלמה בזירה הפלסטינית. במסגרת זאת גם גובר העניין בתנזים - מסגרות השטח של תנועת הפתח. ברקע לכך, הזיכרון הצרוב עדיין בעומק התודעה הקולקטיבית - הישראלית והפלסטינית - מתקופת האנתפאדה השנייה. המערכה שפרצה בשנת 2000 גילמה מעבר חד ומהיר של הרשות הפלסטינית - בהנהגת הפתח - ממציאות של מו"מ מדיני ומיקוד בבניין "המדינה שבדרך" בחזרה לשוחות המאבק המזוין נגד ישראל.

  קרא/י עוד
• השלכות משבר הקורונה על הכלכלה הפלסטינית ועל עתיד הקשרים בין ישראל לגדה המערבית

  ד"ר מיכאל מילשטיין ואלוף (מיל.) יואב (פולי) מרדכי | 27 במאי, 2020

  משבר הקורונה גרם לשפל הכלכלי הקשה ביותר במערכת הפלסטינית, במיוחד באזור יהודה ושומרון (להלן: איו"ש), מזה שני עשורים. המשבר ממחיש את התלות העמוקה של הכלכלה הפלסטינית בזאת הישראלית ואת הזיקה הקיומית של הרשות הפלסטינית בישראל. יתרה מכך, המשבר מחדד בעיות יסוד רבות שנים במשק הפלסטיני, וממחיש את מרכזיות הכלכלה בשימור היציבות האסטרטגית בזירה הפלסטינית.

  michael_yoav-25-5-20
• ​אבו מאזן מכריז כי הרשות משוחררת מהסכמי העבר - שאלות ותשובות

  אודי אבנטל | 26 במאי 2020

  בתום ישיבת חירום של ההנהגה הפלסטינית ברמאללה (19 במאי) הקריא אבו מאזן הצהרה מדינית, ששודרה בשידור חי בטלוויזיה הפלסטינית. אבו מאזן הבהיר כי אש"ף והרשות משוחררים מעתה והלאה מההסכמים עם ישראל וארה"ב; כי על ישראל לשאת במלא האחריות בתור "כוח כובש" בשטחי "מדינת פלסטין הכבושה"; וכי הרשות: תחדש את מהלכיה להצטרף לארגונים בינ"ל; פועלת משפטית נגד ישראל, כולל מול בית הדין הבינ"ל הפלילי (ICC); מחויבת לפתרון הסכסוך על בסיס פתרון שתי המדינות בחסות בינ"ל רחבה, ולא רק אמריקאית; קוראת למדינות להכיר בפלסטין כמדינה ולהטיל סנקציות על ישראל כדי למנוע ממנה לבצע סיפוח; ומתחייבת להמשיך ולשלם קצבאות לאסירים ולמשפחות ה"שהידים".

  קרא/י עוד
• "היום שאחרי" אבו מאזן לא חייב להיות שונה מזה שלפניו, והרבה מזה תלוי בישראל

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 13 במאי, 2020

  הדיון בישראל בשאלת "היום שאחרי" אבו מאזן אפוף מזה מספר שנים בדאגה מפני התרחישים הצפויים עם היעלמות הנשיא הפלסטיני והשלכותיהם על ישראל. במוקד ניצבים שני טיעונים מרכזיים: הראשון, ולפיו עם היעלמות אבו מאזן זירת איו"ש עלולה לגלוש לקרב ירושה אלים שיביא לערעור השלטון הפלסטיני ויקרין לשלילה על ישראל בהיבט הביטחוני (בעיקר התגברות איומי טרור); והשני, כי אבו מאזן הוא המנהיג היחיד (והאחרון) במערכת הפלסטינית שעימו ניתן לגבש הסכם מדיני, וכי כל מנהיג עתידי יהיה בהכרח קיצוני בעמדותיו ממנו, בין היתר נוכח רצונו לבסס לגיטימציה לשלטונו במערכת הפלסטינית. הנחות היסוד האלה התקבעו בשיח הישראלי, אך מחייבות בחינה רעננה וביקורתית שממנה ניתן יהיה לגזור המלצות כיצד על ישראל להתנהל לנוכח סוגיית "היום שאחרי" אבו מאזן.

  קרא/י עוד
• התגברות המאבק הישראלי-פלסטיני על ההשפעה במזרח-ירושלים בצל משבר הקורונה

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 5 במאי 2020

  משבר הקורונה הבליט בעיות יסוד ארוכות שנים בהקשר של שליטת ישראל במזרח-ירושלים. במסגרת זאת, התחדד קו השסע הישראלי-פלסטיני בעיר, המגולם בפער בין המציאות האזרחית בשני חלקי העיר, ומלווה במאבק מתמשך בין ישראל לרשות הפלסטינית על ההשפעה במזרח ירושלים.

  קרא/י עוד
• ​ישראל והרשות הפלסטינית נוכח משבר הקורונה: אתגרים והזדמנויות

  ד"ר מיכאל מילשטיין | 10 באפריל, 2020

  משבר הקורונה התפרץ בעת רגישה במיוחד ביחסי ישראל והרשות הפלסטינית. ערב פרוץ המשבר החריף המתח בין שני הצדדים על רקע המשבר המתמשך במישור המדיני, השיח הגובר בישראל לגבי סיפוח עתידי של שטחים בגדה המערבית, חרם כלכלי הדדי בין ישראל לרשות, והתפרצויות מעת לעת של גלי טרור. המגמות האלה הציפו את השאלה האם עלול לפרוץ גל אלימות רחב בגדה המערבית (איו"ש) שיגרום לערעור המציאות הקיימת.

  קרא/י עוד
• מדינות המפרץ: אין ציר עוקף רמאללה

  יואל גוז'נסקי ושמואל אבן | מאמר | פברואר 2020

  בעקבות הצגת תוכנית טראמפ בוושינגטון (28 בינואר, 2020) בלטה נימת קולן החיובית של סעודיה וחלק ממדינות המפרץ הערביות. הן תמכו בעצם יוזמת השלום של נשיא ארה"ב, הגם שהסתייגו מתוכנה. מעבר לצורך האסטרטגי שלהן להציג חזות אוהדת כלפי ממשל טראמפ, ניכר שהן מייחסות חשיבות לחידוש המו"מ בין ישראל לפלסטינים. אולם, לא חלף זמן רב וקולן של סעודיה ומדינות המפרץ נבלע בקולות הרמים השוללים את היוזמה בעולם הערבי והאסלאמי. כך למשל, בתחילת פברואר, בתום כנס של שרי הליגה הערבית, פורסמה הודעה לפיה חברות הליגה לא תשתפנה פעולה עם ארצות הברית וכי יוזמת השלום הערבית היא המינימום המקובל להשגת שלום. הליגה הזהירה את ישראל לבל תנסה לממש את התוכנית באופן חד-צדדי בכוח. הארגון לשיתוף פעולה אסלאמי, שהתכנס בג'דה, קרא ל-57 חברותיו לא להשתתף בתוכנית או לשתף פעולה עם הממשל האמריקאי ביישום שלה בכל צורה.

   

  קרא/י עוד
• האומנם בשלו התנאים להסדרה ארוכת טווח ברצועת עזה?

  מיכאל מילשטיין | מאמר | דצמבר 2019

  בשבועות האחרונים ניכרו בשיח התקשורתי והפוליטי בישראל איתותים אופטימיים לגבי סיכויי ההגעה להסדרה ארוכת טווח ברצועת עזה. ברקע לכך, המגעים המתנהלים מזה מספר חודשים בנושא בהשתתפות החמאס והג'האד האסלאמי מצד אחד וישראל מהצד השני, ובתיווך גורמים חיצוניים, ובראשם מצרים. בהקשר הזה, רווח הדימוי ולפיו ההתקדמות בשיח התאפשרה בעקבות סבב ההסלמה האחרון ברצועת עזה (12-14 בנובמבר; זכה לשם הקוד "חגורה שחורה"), שבו חיסלה ישראל את בהאא' אבו אלעטא, מפקד הג'האד האסלאמי בצפון רצועת עזה, שהוגדר כ"גורם סורר בכיר" שהיה אחראי לסדרת פיגועים נגד ישראל (בעיקר שיגורי רקטות). החמאס מצידה זכתה לשבחים נוכח הישארותה מחוץ לעימות, ואף תוארה כבעלת אינטרס משותף עם ישראל בשימור הרגיעה (הגם שפעיליה היו אחראים לשיגור מטח רקטות לעבר באר-שבע זמן קצר לאחר הסבב).

   

  קרא/י עוד
• הסלמה בעזה - 10 תובנות

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 13 בנובמבר, 2019

  בעקבות סיכולו של מפקד צפון הרצועה בזרוע הצבאית של הג'האד האסלאמי, בהאא' אבו אלעטא, הגיב הארגון במטחי רקטות נרחבים, כולל למרכז הארץ. להלן 10 תובנות, סביב ההסלמה בעזה.

  קרא/י עוד
• מחאה נגד חמאס בעזה - 10 תובנות

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 20 במרץ, 2019

  תופעה חריגה - התפרצות מחאה נגד שלטונה הדכאני של חמאס, במספר מוקדים בו-זמנית, מצפון הרצועה עד לדרומה, בהקשר כלכלי ("אנו רוצים לחיות"), היא אירוע נדיר. אירועים דומים אך בעלי תהודה נמוכה יותר, נרשמו רק במחאה נגד המחסור בחשמל בעזה...
  
  

   

  קרא/י עוד
• "סערה מושלמת" - הזירה הפלסטינית על בלימה

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 13 במרץ, 2019

  בשנים האחרונות הזירה הפלסטינית על שתי אונותיה, עזה והגדה המערבית, מצויה תחת התרעה אסטרטגית קבועה של מערכת הביטחון, המזהירה מהתפרצות אלימה ומהידרדרות ביטחונית.

  קרא/י עוד
• נפיצות במזה"ת בשלושה מוקדים: יהו"ש, גבול לבנון וצפון סוריה

  אל"מ (מיל') אודי אבנטל | 19-12 בדצמבר, 2018

  בשבוע החולף שבה והומחשה הנפיצות במזה"ת בשלושה מוקדים: יהו"ש, גבול לבנון וצפון סוריה.

  מסמך זה משקף את תובנות המכון למדיניות ואסטרטגיה (IPS) בסוגיות מוקד אסטרטגיות.

  נכתב ע"י אל"מ (מיל') אודי אבנטל, חוקר בכיר במכון למדיניות ואסטרטגיה.

  קרא/י עוד
• המאבק בין הנרטיבים הלאומיים: מדוע הפלסטינים עדיין מתנגדים לזיקה היהודית לישראל?

  ד"ר שמואל אבן | אפריל 2018

  ב-15 בינואר 2018, הודיעה המועצה המרכזית הפלסטינית על התנגדותה להכרה בישראל כמדינה יהודית וקראה לממשלת הרשות הפלסטינית להקפיא את ההכרה בישראל בכלל. קודם לכן, הצהיר מחמוד עבאס (אבו מאזן), יו"ר הרשות הפלסטינית וראש אש"ף, במועצה, שמדינת ישראל מיסודה היא "פרויקט קולוניאליסטי שאין לו קשר ליהודים", והודיע: "נמשיך לתבוע התנצלות מהבריטים על הצהרת בלפור". הצהרה מסולפת זו נגד הזיקה היהודית לארץ ישראל, מפי יו"ר הרשות הפלסטינית, תואמת סעיפים באמנה הלאומית הפלסטינית משנת 1968. ההצהרה באה בהמשך לקמפיין שניהל אבו מאזן לציון מאה שנה להצהרת בלפור, שמטרתו דה-לגיטימציה של הצהרה ויישומה. מאמץ פלסטיני זה אינו מתמקד בהקמת מדינה פלסטינית בגבולות 1967 בלבד, אלא עוסק בנסיבות קיומה וזהותה של ישראל. במאמר מוצגים: תמונת מצב של תופעה זו, ניתוח ומשמעויות, ודרכי פעולה אפשריות לישראל.

  קרא/י עוד
• חמאס על פרשת דרכים

  שאול שי | יולי 2017

  בחלוף 3 עשורים להקמת החמאס (1987) ועשור להשתלטותו על רצועת עזה, ניצב החמאס בפני אחת התקופות הקשות בתולדותיו. תנועת החמאס , השלוחה הפלסטינית של תנועת האחים המוסלמים, הצליחה בתוך 3 עשורים להתפתח לחלופה משמעותית למנהיגות המסורתית של אש"פ, קראה תגר על הסכמי אוסלו, הובילה את אינתיפאדת אל אקצה, זכתה בבחירות ב-2006 ולבסוף השתלטה בכוח על רצועת עזה ב-2007.

  קרא/י עוד
• התהליך המדיני הישראלי-פלסטיני: היבטים בילטראליים, אזוריים, גלובאליים וכלכליים

  רחל מכטיגר ושמוליק בכר | פברואר 2010

  נייר סיכום והמלצות לפעולה מכנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Deterrence of Palestinian Terrorism – The Israeli Experience: A Critical Analysis

  Shmuel Bar, Rachel Machtiger and Shmuel Bachar | January 2008

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השמיני 2008. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Deterring Nonstate Terrorist Groups: The Case of Hizballah

  Shmuel Bar | October 2007

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השמיני 2008. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  Comparative Strategy Vol. 26 Issue 5

  קרא/י עוד
• Deterring Terrorist Organizations - The Israeli Experience

  Shmuel Bar | January 2008

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השמיני 2008. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Palestine or Peace? A 1960 Jordanian Peace Initiative Reexamining History

  Shmuel Bar | January 2007

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השביעי 2007. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• מפת הדרכים ועתיד המדינה הפלסטינית בגבולות זמניים

  מכון ראות | ינואר 2006

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השישי 2006. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• מסגרת גיאוגרפית רעיונית להתווייה גיאוגרפית של גבול מדיני בין מדינת ישראל למדינה פלסטינית

  מסמך עבודה לכנס הרצליה ה-6 | ינואר 2006 דייויד ניומן, גדעון ביגר, עמירם אורן, אורן יפתחאל, אלישע אפרת, נורית קליאוט, שאול אריאלי, רפי רגב, משה ברוור, דוד שטנר, עמירם גונן, יוסי שלהב, ראסם חמייסי

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השישי 2006. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Territorial Exchanges and the Two-State Solution for the Palestinian- Israeli Conflict

  Uzi Arad | January 2006

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השישי 2006. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• Palestine or Peace? A 1960 Jordanian Peace Initiative Reexamining History

  Shmuel Bar | January 2006

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השישי 2006. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• A Framework for Demarcating a Border Between Israel and a Palestinian State: Parameters and rinciples

  Herzliya Conference | January 2006 David Newman, Gideon Biger, Shaul Arieli; Amiram Oren; Moshe Brawer, Rafi Regev, Elisha Efrat, David Schattner, Amiram Gonen, Yossef Shilhav, Rassem Khamaisi, Oren Yiftachel; Nurit Kliot

  מסמך עבודה מכנס הרצליה השישי 2006. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• תוכניות הסדר ישראלי-פלסטיני

  שמואל בר, ישראל אלעד-אלטמן, עוזי ארד, גדעון ביגר, אורלי לוטן, רחל מכטיגר | דצמבר 2004

  כנס הרצליה החמישי 2004 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  מסמכי הרצליה - כנס הרצליה ה-5 2004 | אסופה של תוכניות ההסדר העומדות על סדר היום הציבורי הישראלי לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. המסמך כולל ניתוח של תוכניות ההסדר השונות: הסדרי ביניים, הסדרי קבע של "שתי מדינות", של "מדינה אחת", אופציות ירדניות ותוכניות לחילופי שטחים. המסמך מכיל גם טבלאות השוואתיות של התוכניות השונות, מפות וטבלאות להערכת ההשלכות הדמוגראפיות האפשריות של כל אחת מהתוכניות.

  קרא/י עוד
• חילופי שטחים ישראל-סוריה-ירדן: חלופה להסדר ישראלי סורי

  עוזי ארד, שמואל בר, רחל מכטיגר | דצמבר 2004

  דוח צוות חשיבה כנס הרצליה החמישי 2004 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

   

  קרא/י עוד
• Israeli-Palestinian Peace Plans

  Uzi Arad, Shmuel Bar, Gidon Biger, Israel Elad-Altman, Rachel Machtiger, Orli Lotan | December 2004

  כנס הרצליה החמישי 2004 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  The 5th Herzliya Conference Working Papers | This document is a
  compendium of the extant peace plans for resolving the Israeli-Palestinian conflict. The document includes an analysis of the various peace plans: interim plans, permanent status plans, “two states” and “one state” solutions, “Jordanian options” and plans for territorial swaps. The document contains comparative tables of the various plans, illustrative maps and tables forecasting the Jewish and non-Jewish populations in Israel and Palestine in the event that the plans are implemented.

   

  קרא/י עוד
• "The Jordanian Options" - Variations of a Jordanian Role in an Israeli-Palestinian Settlement

  Shmuel Bar | December 2004

  כנס הרצליה החמישי 2004 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).

  קרא/י עוד
• The Palestinian Leadership after Arafat

  Shmuel Bar | December 2004

  מסמך עבודה מכנס הרצליה החמישי 2004 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  This paper was prepared and published about a month before the death of Arafat. It is based on a series of meetings with senior Israelis and Palestinians with in-depth knowledge of Palestinian society and politics. It proposes that the end of the Arafat era will also be the fall of the Old Guard leadership in the Palestinian national movement. The author inferred – as it turned out correctly – that Arafat would not nominate a successor even upon his death bed and that "black horses" – anonymous local Fatah and other leaders, will emerge out of the vacuum, to form the backbone of a new multi-polar leadership. If strong leadership does not take the reins after Arafat exits the stage, Dr. Bar foresees that Hamas may emerge as the only force on the ground with the power and structures necessary to appeal to the general public. In fact, it would seem that the younger generation of Hamas will be less than inclined to allow the representation of the Palestinian people to remain in the hands of Arafat's successors and will demand a piece of the leadership cake. Dr. Bar concludes that Israel will not benefit from the absence of efficient Palestinian leadership and therefore should take advantage of existing levers in order to influence the emergence of a future Palestinian leadership.

  קרא/י עוד
• עתיד המנהיגות הפלסטינית בעידן לאחר ערפאת

  שמואל בר | דצמבר 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  עם תום עידן ערפאת ייפתח פרק חדש בהיסטוריה הפוליטית הפלסטינית – פרק שמשמעותו מציאות חדשה והופעתם בקדמת הבמה של כוחות חדשים. בראש ובראש ובראשונה יהיה בכך העברת ההנהגה מידי מנהיגות "החוץ" הותיקה של אש"ף לזו הצעירה של ה"פנים". אולם עד כמה תהיה הנהגה זו אפקטיבית? לנוכח התפוררות הרשות הפלסטינית, המוחרף על ידי ניתוק תאי שטח זה מזה על ידי ישראל לצורכי ביטחון, עלולה הנהגה מדינית פלסטינית חדשה להיות נטולת שליטה בשטח, וזו תהיה בפועל בידי מספר רב של מנהיגי ארגונים מקומיים שכל אחד שולט בשטחו. בו בזמן, עשויה הנטייה הפלסטינית לחיפוש הסדרי קונסנסוס להגביל את יכולתו של גורם אחד להשליט את עצמו בכוח על שאר הגורמים. במצב כזה, תחסר לישראל כתובת פלסטינית ברורה הן להרתעה והן למו"מ מדיני והיא תצטרך להשקיע תשומות מוגדלות נגד גורמי שטח רבים. בטווח הארוך, בנית הנהגה פלסטינית תרצה בשלום וביציבות ותוכל לפעול למען יעדים אלה מחייבת רפורמות כלכליות בתוך הרש"פ, חיסול המונופולים הכלכליים והכנסה לשטח של כוחות כלכליים חדשים. במאמץ כזה עשויה ישראל למצוא בעלות ברית בעולם המערבי ואף בקרב מדינות ערב המתונות.

   

  קרא/י עוד
• The Future of the Palestinian Leadership

  Shmuel Bar | December 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  When PA leader Yasser Arafat eventually leaves the stage, a new chapter will be opened in Palestinian political history will entail new realities and bring to the fore new forces and fresh dynamics. First and foremost, Arafat's departure will signal a changing of the guards from the "old guard" Diaspora leadership of the PLO to the "young guard" leadership from the West Bank and Gaza. However, how effective will this new generation of leaders be? The present trend towards internal fragmentation of the Palestinian Authority, exacerbated by Israeli security measures may devoid any future political leadership of true control on the ground – control which will devolve to a multitude of local warlords – each in his own territory. Under such circumstances, Israel will lack a clear Palestinian interlocutor both for deterrence and for political negotiations, and will have to invest more assets vis-à-vis a plethora of local elements. At the end of the day, however, building a viable Palestinian leadership, which will both desire Peace and stability and be capable of working towards these goals, calls for economic reforms within the PA, toppling the monopolies and injecting into the system new local economic forces. In such an endeavor, Israel may find allies in the Western world and among Israel's moderate Arab neighbors.

   

  קרא/י עוד
• Alternatives for Resolving the Israeli-Palestinian Dispute

  Steven L. Spiegel | December 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  נייר זה מציג שמונה דרכים אפשריות לפתרון הסכסוך הישראלי-פלסטיני. הוא מציג את התוצאות של כל מהלך, כמו גם את יתרונותיו ואת הסכנות הטמונות במימושו. בכמה מקרים השיטות אינן ייחודיות לחלוטין, אולם הן מציעות דרכים שונות להתמודד עם הנושא. הדרכים המוצעות הן כדלקמן: מפת הדרכים; הדרגתיות (אינקרמנטליות); עזה תחילה; הפרדה חד צדדית; סטטוס קוו קבוע; משטר נאמנות; שלום כפוי; סטטוס קוו. הסיכום כולל הצגת הדרכים המועדפות על שחקנים שונים בקונפליקט.

   

  קרא/י עוד

• "וושינגטון, יש לנו בעיה": כיצד לשקם את יחסי ישראל-ארה"ב?

  אודי אבנטל | 15 ביוני 2021

  ההסלמה האחרונה בעזה שבה וחשפה את ההידרדרות במעמד ישראל בארה"ב. במהלך האירועים בלט קו ביקורתי מבעבר כלפי ישראל בשורות המפלגה הדמוקרטית ובקרב בוחריה, כולל היהודים, ואפילו במעוז התמיכה המסורתי בה - הקונגרס.

  קרא/י עוד
• ארה"ב וההסלמה בעזה: תמיכה איתנה; לא צ'ק פתוח

  אודי אבנטל | 27 במאי 2021

  ההסלמה בעזה זימנה את המבחן הראשון בזירה הפלסטינית לממשל ביידן. במהלך הלחימה הממשל, בהובלת הנשיא ובהשתתפות פעילה של בכירי הקבינט שלו - היועץ לביטחון לאומי, מזכירי המדינה וההגנה והשגרירה באו"ם - פעלו בזירה הדיפלומטית, הבינ"ל והאזורית (במיוחד מול מצרים), במטרה לקדם מהלכים שיובילו לדה-אסקלציה ולהפסקת אש.

  קרא/י עוד
• נאום ראשון של ביידן בתחום מדיניות החוץ - תובנות ומשמעויות לישראל

  אל"מ (מיל.) אודי אבנטל | 18 בפברואר 2021

  ב-4 בפברואר נשא הנשיא ביידן את נאומו הראשון בתחום מדיניות החוץ, במהלך ביקור סימלי במחלקת המדינה. לפני הנאום קיים הנשיא שיחה וירטואלית עם דיפלומטים צעירים שהחלו את דרכם בשירות החוץ, במהלכה התחייב להעניק להם את מירב הגיבוי. שר החוץ בלינקן, שאירח את הנשיא, וסגנית הנשיא, האריס, שהתלוותה אליו, הצהירו כי בכוונת ארה"ב להנהיג באמצעות דיפלומטיה ערכית ושיקום בריתות, ולעצב את המציאות ברמה הגלובאלית ולא רק להגיב לאירועים. כמו כן, הדגישו את הזיקות ההדוקות בין עוצמת ארה"ב מבית לבין עוצמתה ברמה העולמית.

  קרא/י עוד
• ממשל ביידן והמזה"ת: בסבך מתחים ואינטרסים סותרים

  אודי אבנטל | 30 בנובמבר 2020

  עם כניסתו לבית הלבן, תמתין לנשיא ביידן על שולחנו בחדר הסגלגל ערימה של סוגיות חוץ "בוערות". כפי שהמחישה כותרת מאמרו ב'פוריין אפיירס' מוקדם יותר השנה - "ארה"ב חייבת לשוב ולהוביל" - ביידן מייחס חשיבות רבה למדיניות החוץ. הוא אף בחר להודיע על מינויים בקבינט בתחום הביטחון הלאומי לפני כל תחום אחר, כולל כלכלה ובריאות, ככל הנראה באופן מכוון כדי להעביר מסר.

   

  קרא/י עוד
• Israeli Public Opinion Toward the US: Divided Along Party Lines

  Amnon Cavari & Guy Freedman | March 2015

  In this report we present some of the findings from the IDC Election survey, conducted in Israel on February 18, 2015. Our findings suggest that for the most part, Israelis tend to reciprocate Americans favorable outlook: Demonstrating favorable views that are divided along political lines. Left and center party voters tend to view the US in favorable terms, more so than right party voters or ultra-Orthodox voters. Arab party voters seem to exhibit mixed feelings toward the US. This partisan divide extends to other issues regarding the US-Israeli relations. Right wing voters blame President Obama for the deterioration of the US-Israeli relations and believe that the US is trying to influence the Israeli elections.

  קרא/י עוד
• American Public Support for Israel: Assessing the Cracks in a Unique Bond

  Amnon Cavari | June 2014

  כנס הרצליה ה-14 2014. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• יחסי אמריקה-ישראל – מבט חטוף 2014

  זלמן שובל | יוני 2014

  כנס הרצליה ה-14 2014. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  ניר עמדה החמישי בסדרת "עיונים בתפיסת הביטחון" של פורום הרצליה לגיבוש תפיסת הביטחון של ישראל.

   

  קרא/י עוד
• יחסי אמריקה-ישראל – מבט חטוף 2012

  זלמן שובל | ינואר 2012

  נייר עבודה - כנס הרצליה ה-12 2012 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• מדיניות החוץ של ישראל בעידן של שינויים גלובאליים

  יושבי ראש: זלמן שובל uשלמה אבינרי מרכז הצוות: טומי שטיינר | פברואר 2011

  דו"ח צוות חשיבה לכנס הרצליה ה-11 2011 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• US-Europe-Israeli Trilateral Relationship: The Strategic Dimension

  Lea Landman | January 2010

  מסמך עבודה לכנס הרצליה העשירי 2010 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Read more
• Re-Energizing the U.S.-Israeli Special Relationship: Facing the Totalitarian Challenge, Forging an Alliance for the Next Generation

  Eran Lerman | December 2004

  מסמך עבודה מכנס הרצליה החמישי 2004 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).
  The emergence of the U.S.-Israeli special relationship in the second half of the twentieth century is a singular event in modern international affairs. It is based on a dynamic and interdependent triangle of strategic cooperation, moral affinity, and Jewish power. However, while momentous developments took place elsewhere, the U.S.-Israeli special relationship fell into a "maintenance" mode. In the wake of U.S.-inspired plans for political and strategic change in the Greater Middle East (GME), the time has come for reconsideration. Israel should package a new set of initiatives under the concept of the S.R.I – Special Relations Initiative of 2005, in order to re-energize and refocus the Special Relationship, for the benefit of both sides. The author suggests some concrete actions in order to achieve this goal.

  Read more
• The United Nations Agenda and Israel

  Anne Bayefsky | December 2003

  כנס הרצליה הרביעי 2003 המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (המרכז הבינתחומי).
  סוקר את מדיניות האומות המאוחדות כלפי ישראל מאז מלחמת העולם השניה ומראה כיצד התגבשה והתחזקה בארגון, לאורך השנים, תפיסה אנטי-ישראלית. תפיסה זו באה לידי ביטוי בקבלת שורת החלטות פרו-פלסטיניות, המגנות את מדיניות מדינת ישראל מחד, והיעדר מוכנות לשחרר הצהרות נגד האנטישמיות, מאידך. הגישה הננקטת ממצבת את האו"ם כמגנם של הפלסטינים, תוך התעלמות מוחלטת מצרכיה ההגנתיים של מדינת ישראל. על ארה"ב, אשר ראתה במשך השנים את עצרת האו"ם בתור גוף חסר שיניים, להבין כי אינה יכולה להמשיך במשחק הכפול, בו היא מתעלמת מהעצרת הכללית של האו"ם מחד, אולם מנגד, ממלאת תפקיד מרכזי במועצת הביטחון של האו"ם.

   

  Read more
• Deterrence – Current American and Israeli Perspectives

  Seminar Report of the Deterrence Task Force of the Second Herzliya Conference | November 2001

  כנס הרצליה ה-2 2001. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  Seminar Report of the Deterrence Task Force of the Second Herzliya Conference | Chair: Lt. Gen. (Res.) Amnon Lipkin-Shahak.

  Read more

עשור לאביב הערבי - הטלטלה ששינתה את פני המזרח-התיכון | גיליון פברואר 2021

• עשור לאביב הערבי: המזרח-התיכון על פרשת דרכים

  אלוף (מיל.) עמוס גלעד | כתב העת ציקלון לענייני מדיניות ואסטרטגיה 2021

  האביב הערבי מהווה צומת דרכים היסטורית בתולדות המזרח-התיכון המודרני ומציב בפני ישראל איומים חריפים לצד הזדמנויות אסטרטגיות.

  קרא/י עוד
• דיוקנה של הטלטלה ששינתה את פני המזרח-התיכון

  מיכאל מילשטיין | כתב העת ציקלון לענייני מדיניות ואסטרטגיה 2021

  האביב הערבי שינה ללא היכר את דיוקנו של המזרח-התיכון המודרני ושיקף תמורות עמוקות בסדר הפוליטי והחברתי באזור, אך בו בזמן גם עורר "שדים עתיקים" בדמות מאבקים מרים בין דתות, עדות ולאומים.

  קרא/י עוד
• משחק המעצמות במזרח-התיכון בעקבות האביב הערבי: מה השתנה, ומה לא?

  אודי אבנטל | כתב העת ציקלון לענייני מדיניות ואסטרטגיה 2021

  העשור שחלף מאז פרוץ האביב הערבי מאפשר פרספקטיבה מספקת לבחינת השינוי שחל בתפקיד המעצמות במזרח-התיכון בעקבות התמורות שפקדו את האזור.

  קרא/י עוד
• עשור ל"מהפכת ינואר": חזרת ההגמוניה הצבאית ופרדוקס היציבות במצרים

  משה אלבו | כתב העת ציקלון לענייני מדיניות ואסטרטגיה 2021

  מצרים הייתה המחוללת הראשית של האביב הערבי אך גם ייצגה את גורלו העגום, מצב מורכב שבגינו מעדיפים רוב המצרים כיום סדר דומה לזה שהתקיים בעבר על פני יציאה נגד השלטון והחלפתו.

  קרא/י עוד
• מדוע פסח האביב הערבי על המלוכות הערביות במפרץ?

  יואל גוז'נסקי | כתב העת ציקלון לענייני מדיניות ואסטרטגיה 2021

  המלוכות במפרץ צלחו בשלום את האביב הערבי בזכות "קניית שקט ציבורי" באמצעים כלכליים והישענות על בסיס תמיכה חברתי-שבטי יציב יחסית, אולם לא ברור האם ולכמה זמן כלים אלה יוכלו לספק מענה אסטרטגי.

  קרא/י עוד
• אביב ערבי או התעוררות אסלאמית: המאזן האסטרטגי של איראן נוכח הטלטלה

  מיכאל סגל | כתב העת ציקלון לענייני מדיניות ואסטרטגיה 2021

  האביב הערבי הציב בפני איראן אתגרים אך גם הזדמנויות אסטרטגיות שאותן היא ניצלה על מנת להעצים את השפעתה האזורית תוך איום גובר על העולם הערבי הסוני והחרפת המתח בינה לבין ישראל.

  קרא/י עוד
• עשור לטרגדיה הסורית

  ניר בומס וסטפן כהן | כתב העת ציקלון לענייני מדיניות ואסטרטגיה 2021

  האביב הערבי פגע אנושות בממשל, בחברה ובכלכלה בסוריה שמתקשה לתפקד כישות מדינתית ותלויה בחסדם של שחקנים חיצוניים, מצב שכפי הנראה אינו צפוי להשתנות בעתיד הקרוב.

  קרא/י עוד
• האומנם נס? - ירדן נוכח האביב הערבי

  תומר ברק | כתב העת ציקלון לענייני מדיניות ואסטרטגיה 2021

  ירדן שרדה עד כה את האביב הערבי באמצעות שילוב בין מדיניות מושכלת שנקט המלך עבדאללה בזירה הפנימית לבין סיוע נרחב מצד שחקנים חיצוניים בעלי אינטרס אסטרטגי בשימור יציבות הממלכה.

  קרא/י עוד
• האם החזון הדמוקרטי בעולם הערבי בר מימוש?

  קסניה סבטלובה | כתב העת ציקלון לענייני מדיניות ואסטרטגיה 2021

  האופטימיות לגבי היכולת להשכין דמוקרטיה בעולם הערבי התפוגגה בהדרגה נוכח קשיים רבים שניכרו בדרך, ובראשם ניסיון הגורמים האסלאמיים לנצל את פתיחת הזירות הפוליטיות לשם השתלטות על הסדר הקיים.

  קרא/י עוד

• מהי האסטרטגיה הדרושה לישראל? - תובנות והמלצות 2021

  כנס ביטחוני-מדיני - מהי האסטרטגיה הדרושה לישראל? | 23 בנובמבר, 2021

  המסמך כולל התייחסויות של הדוברים בכנס לצד המלצות למדיניות שגובשו ע"י צוות המכון לגבי האתגרים האסטרטגיים הניצבים לפתחה של מדינת ישראל. במוקד הכנס עמדה השאלה "מהי האסטרטגיה הדרושה לישראל?". במסגרת הזאת לובנו כמה נושאי ליבה: החל מההתמודדות עם האיום האיראני (הן בהיבט הגרעין והן בהקשר למדיניותה האזורית החתרנית של טהראן), עבור דרך הדילמות הסבוכות המלוות את מדיניותה של ישראל בנושא הפלסטיני (הן באיו"ש והן ברצועת עזה), וכלה בהתנהלותן של ארה"ב ושל רוסיה במזרח התיכון, בדיוקנה של המערכה הבאה שעימה תתמודד ישראל ובהשלכותיו האסטרטגיות של משבר הקורונה.

  קרא/י עוד
• ישראל בעידן של משברים - האם לקראת שינוי? - הערכת מצב לישראל 2020

  כנס ONLINE בינלאומי, ביטחוני-מדיני | 10 בספטמבר 2020

  על רקע האירועים הדרמטיים שחווה ישראל, קיים המכון למדיניות ואסטרטגיה במרכז הבינתחומי כנס מדיני-ביטחוני שהתמקד בשני נדבכים: האיומים והאתגרים הביטחוניים- אסטרטגיים הניצבים לפתחנו באזור והסיכונים לחוסן הלאומי מבית. כתוצאה ממשבר הקורונה, נוסף לארבעת מעגלי האיום המסורתיים עמם מתמודדת ישראל - קונבנציונאלי, בלתי קונבנציונאלי, טרור וסייבר - מעגל חמישי בדמות סכנה לאסון רב-מערכתי ופגיעה חמורה בחוסן הלאומי. מעבר לאתגר הקורונה שמקרין לשלילה על דימוי העוצמה של ישראל, הכנס מסמן ומנתח ארבע סוגיות ליבה שישפיעו על הביטחון הלאומי באופן המשמעותי ביותר, בטווח הנראה לעין: האיום האיראני; האתגר הפלסטיני; ארה"ב, מעמדה באזור ויחסיה עם ישראל; ועידן התהפוכות במזה"ת.

  קרא/י עוד
• ניווט במים סוערים - עת לשינוי - תובנות והמלצות 2019

  כנס הרצליה 2019

  כמו קודמיו, התמקד כנס הרצליה ה-19 בשני נדבכים: האחד - האיומים והאתגרים הביטחוניים והאסטרטגיים הניצבים לפתחה של ישראל באזור, והאחר - הסיכונים לחוסן הלאומי מבית. כנס הרצליה נערך בתחילת חודש יולי. בזמן הקצר שחלף מאז, נדמה כי חלק מההערכות שנשמעו וגובשו במהלך הכנס הולכות ומתממשות ברחבי האזור. הפוטנציאל להסלמה בין ארה"ב לאיראן גבר על רקע השחיקה בהרתעה האמריקאית במרחב. מאמצי איראן נגד ישראל לא נבלמו ברמה האסטרטגית, חרף הישגים אופרטיביים בשיבוש התבססותה בסוריה. המזה"ת נמצא עדיין בעידן של חוסר יציבות ואי וודאות כפי שהמחישו האירועים האחרונים בעיראק, בלבנון ובאיראן. תגובת ארה"ב להתקפה האיראנית נגד תשתיות הנפט בסעודיה ונסיגתה מצפון סוריה, חיזקה בקרב מדינות ערב את הרושם, כי היא פחות מחויבת לביטחונן וליציבות האזור. במקביל, חרף האיום האיראני המתגבר, ממשיכות מדינות ערב להדגיש את מרכזיות הסכסוך הישראלי-פלסטיני באזור, והן לא יפנו לנורמליזציה עם ישראל למרות עניינן בהתקרבות על רקע אינטרסים ואיומים משותפים. ישראל נהנית בשנים האחרונות ממצב ביטחוני וכלכלי משופר יחסית ומיציבות, אולם מבט צופה פני העתיד מגלה כי היא ניצבת בפני אופק מורכב ורווי אתגרים.

  קרא/י עוד
• ישראל בעידן של הכרעות אסטרטגיות בין יציבות, שינוי ועימות - תובנות והמלצות 2018

  כנס הרצליה 2018

  בשנת השבעים להקמתה, ישראל נהנית ממציאות ביטחונית, מדינית וכלכלית נוחה, אולם ניתן לראות בבירור חשרת עננים כבדים באופק. כנס הרצליה ה-18 ,שנערך בחודש מאי 2018 ,עמד בסימן מגמת החרפה באיומים על הביטחון הלאומי מחוץ ובסיכונים לחוסן הלאומי מבית.
  ישראל ניצבת בצומת דרכים קריטית. נדרש ממנה להתמודד עם איומים חסרי תקדים ודילמות מורכבות בשתי חזיתות מרכזיות. החזית הראשונה - האיום הנשקף מאיראן וגרורותיה והחזית השנייה - הסיכונים הכרוכים בעימות עם הפלסטינים.

  קרא/י עוד
• כנס הרצליה 2017 - תובנות והמלצות

  אוקטובר 2017

  כנס הרצליה ה-17 2017. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  המלצות ותובנות | בפרוס השנה החדשה, השלים צוות המכון למדיניות ואסטרטגיה את מסמך התובנות וההמלצות של כנס הרצליה 2017 המציג את "האורות והצללים" – מקורות העוצמה וההזדמנויות, לצד הסיכונים והאתגרים העומדים בפני מדינת ישראל בשנת השבעים

   

  קרא/י עוד
• ישראל לאן? - תובנות כנס הרצליה 2016

  אלכס מינץ | דצמבר 2016

  ישראל לאן? תובנות כנס הרצליה ה-16 2016. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• הסכמת הרצליה

  נייר רקע – כנס הרצליה ה-13

  כנס הרצליה ה-13 2013. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• הערכת הרצליה 2013

  דני רוטשילד וטומי שטיינר | מרץ 2013

  נייר לכנס הרצליה ה-13 2013. המכון למדיניות ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן (הבינתחומי הרצליה).

  קרא/י עוד
• The 2013 Herzliya Assessment: Time for New Israeli and Middle East Agendas