האם ההתקרבות הערבית לסוריה תצליח לדחוק את איראן החוצה?

 

קסניה סבטלובה | 21 בדצמבר, 2021

Leader of Syria
Photos: Kremlin.ru | CC BY 4.0

 

בשישה באוקטובר פרסמה השגרירות האמירתית בדמשק, שנפתחה מחדש לפני כשלוש שנים, ברכה יוצאת דופן בחשבון הטוויטר שלה. האמירתים בירכו את העם ואת המשטר הסורי לכבוד יום השנה ה-48 למלחמת אוקטובר, הלוא היא מלחמת יום הכיפורים. השנה, סוריה אף השתתפה בתערוכה הבינלאומית אקספו-2020 בדובאי, והדוכן הסורי זכה לביקורים של בכירים אמירתיים רבים. לא רק אבו-דאבי, אלא גם עמאן, קהיר, אלג'יר ובירות ערביות נוספות מעוניינות היום בקרבתה של סוריה ופועלות במרץ על מנת להחזירה ל"חיק המשפחה הערבית". לא מן הנמנע כי במרץ 2022, תשתתף סוריה לראשונה מזה 11 שנים בכינוס של הליגה הערבית באלג'יר. בעוד שהמדינות הערביות הסוניות מחממות את יחסיהן עם דמשק, שברגע אחד הפכה ממנודה לכלה נחשקת, על ישראל להיערך לשינוי משמעותי בזירה הסורית על מנת שתוכל להתמודד עם האתגרים המשתנים.

 

העמדה הערבית ביחס לסוריה עברה גלגולים רבים במהלך העשור האחרון, החל מתמיכה פעילה באופוזיציה הסורית וכלה בניסיון למצוא שפה משותפת עם דמשק על מנת לקדם אינטרסים כלכליים או מדיניים. בשנים האחרונות, כאשר אסד, בתמיכה איראנית ורוסית, הצליח להחזיר לעצמו את השליטה במרבית השטחים הסוריים וארה"ב מאידך הפגינה חוסר עניין ואדישות לעניין הסורי, גמלה בקרב הסוניות המתונות החלטה לגבש מדיניות עצמאית ביחס לסוריה. למרות התגברות הסנקציות האמריקאיות על המדינה, ירדן פתחה את מעבר הגבול המסחרי עם סוריה והמלך עבדאללה שוחח בטלפון עם בשאר אסד, ובמקביל, יורש העצר האמירתי הגדיר את הסנקציות האמריקאיות כ"עניין המקשה על ההתנהלות". המדינות הללו לא מסתירות את היותן מתואמות עם רוסיה, בעלת הבית בדמשק, שפועלת באופן נמרץ למען שיקומה של המדינה ההרוסה.

 

מדוע מצרים, ירדן, האמירויות ומאחורי הקלעים גם סעודיה, משקיעות מאמצים בחידוש היחסים עם סוריה? עבור חלקן (ירדן) מדובר בצורך קיומי, בעוד שהמדינות האחרות רואות בדאגה את ההתפשטות של ההשפעה הטורקית והאיראנית במדינה שנותרת חשובה ומרכזית בזירה המזרח תיכונית, למרות מלחמת האזרחים הממושכת והמשבר הכלכלי. השאלה הנשאלת היא, האם חידוש היחסים בין המדינות הערביות לבין סוריה והמעורבות שלהן בכלכלה הסורית ישפיעו על הנוכחות האיראנית ויקטינו את ההשפעה של טהרן? כידוע, טהרן כבר השקיעה כספים רבים באותם רבדים של הכלכלה הסורית שהיא רוצה בטובתם, במקביל לניסיון שלה לבנות תשתית צבאית על אדמה סורית. נכון לעכשיו, קשה לדמיין את טהרן נדחקת ממעוזי השליטה שלה בצבא ובכלכלה ללא כניסה בפועל של המדינות הערביות לסוריה - לא רק כמשקיעות השופכות כסף על פרויקטים, אלא גם ככוח משמעותי עם "מגפיים על הקרקע". חייבים לזכור, שגם אם בשאר אסד שולט כעת באופן פורמלי בחלקים נרחבים מהשטח הסורי, הצבא שלו מפורר והוא נסמך על כוחות פרו-איראניים שונים על מנת להשליט סדר ולמנוע מהאלמנטים הסוררים להרים את הראש.

 

ייתכן מאוד שברמה התיאורטית ישנה אחדות אינטרסים בין רוסיה למדינות הערביות שהתקרבו אליה בשנים האחרונות – לצמצם את הנוכחות האיראנית במדינה, ואם אפשר – לדחוק את איראן החוצה, לשקם את סוריה ולהחזיר אותה אל החיק הערבי. רוסיה חפצה בשיקומה של סוריה (אך מתעקשת לשמור על אסד), המדינות הערביות רוצות לצמצם את כוחן של איראן וטורקיה. כיצד עושים זאת באופן פרקטי במדינה בה חלו שינויי אוכלוסייה מפליגים, ואיראן שנכנסה עמוק אל תוך הקרקע הסורית ובניגוד למשטר הסנקציות האמריקאי (חוק קיסר) שמשית גם סנקציות שניוניות על חברות הסוחרות עם הממשל בדמשק? אין ספק שאיראן לא תוותר על נכסיה בסוריה ללא קרב, לא תוריד את נשקה ולא תפנה מקום מיוזמתה למשקיעים ולחברות מהמפרץ. כמו כן, במידה ותהיה התקדמות במו"מ בין ארה"ב לאיראן בנוגע לחידוש עסקת הגרעין והסנקציות האמריקאיות תוסרנה, לאיראן תהיינה אפשרויות רבות יותר להזרים כספים נוספים לסוריה, לטובת מטרות צבאיות ואזרחיות המשרתות אותה.

 

ישנה סבירות רבה יותר, שהמדינות הערביות המחממות כרגע את היחסים עם דמשק, רק בודקות את המים ואין להן כוונה להתעמת עם איראן בסוריה, במיוחד לאור ההתקרבות שחלה מתחילת השנה ביחסי המפרציות והמשטר בטהרן. לא מן הנמנע, שהמדינות הללו חפצות בדריסת רגל בסוריה כדי להמנע מחזרה על התסריט העיראקי ולנסות להגדיל את השפעתן במקביל לדומיננטיות האיראנית. חשוב לציין, כי כניסתן של השחקניות הערביות לסוריה לא משנה בהכרח את התמונה מבחינת ישראל, שעדיין תצטרך להילחם בניסיון האיראני לבנות חזית צבאית בסמוך לגבולותיה. הניסיון "לקרוע את אסד מהחיק האיראני" נראה כרגע רחוק מאוד. ישראל חייבת להיות מעורבת בניסיון הערבי "לנרמל" את אסד על מנת לוודא ששיקומה של סוריה לא יבוא על חשבונה, ולא יחזק כבדרך אגב את אחיזתה של איראן. ישראל חייבת להיות חלק מהדיאלוג האסטרטגי האזורי בכל הנוגע למתרחש בסוריה כדי שלא תהיה מופתעת מפעולות כאלה ואחרות בסוריה, וגם כדי לפעול לבלימתם של הכוחות האיראנים המנסים להרחיב את השפעתם בסוריה ובמקומות האחרים.

 

 

 

נכתב על ידי קסניה סבטלובה, עמיתת מחקר במכון למדיניות ואסטרטגיה, הבינתחומי הרצליה

 

 

מסמך זה הינו פרסום שבועי, אם ברצונך לקבלו לחץ כאן >>