"המכון הישראלי לביולוגיה סינתטית באוניברסיטת רייכמן, אשר הוקם תחת המרכז לחדשנות, במטרה להפוך את מדינת ישראל למובילה עולמית בתחום. המכון משמש כמרכז מחקר ארצי המחבר בין חוקרים מהארץ ומהעולם לבין התעשייה המקומית לפיתוח מיזמים בתחום הביולוגיה הסינתטית."



המכון הישראלי לביולוגיה סינתטית, הפועל במסגרת מרכז החדשנות באוניברסיטת רייכמן עוסק במחקר, הדרכה, ועידוד כלכלת הביוטכנולוגיה הישראלית. המכון עוסק בהנדסה גנטית ובעיצוב של אלמנטים המבוססים על ביולוגיה, מכשור חדיש, מערכות וטכנולוגיות חדשות כמו בינה מלאכותית ואוטומציה בתחומים מגוונים, בהם: ביטחון, חקלאות, כימיקלים, חומרים ואבטחת סייבר. אנו מתעניינים במיוחד בתחומים שבהם הביולוגיה יכולה לתת מענה לבעיות מורכבות או יקרות מכדי שאפשר יהיה לגשת לפתרונן בגישות מקובלות, שאינן ביולוגיות. המטרה: לפתח פריצות דרך מדעיות שישמשו את התעשייה בהפיכת חיינו לטובים יותר. תעשיית הביולוגיה הסינתטית מטפלת בפיתוח חידושים במגוון עולמות, מבדיקות וחיסונים לקורונה, דרך ריפוי לסרטן, פתרונות אנרגיה חלופיים, חומרים לתעשיות הבטחוניות, דשנים לחקלאות, בגדים משמרים ומחיידקים ועוד. פריצות הדרך בביו-אינפורמטיקה, בינה מלאכותית, ביג דאטה ואוטומציה, הן שמאפשרות האצת התפתחות תחום הביולוגיה הסינתטית. עפ"י הערכות, עד שנת 2025 תעשייה זו תגיע למחזור עולמי שנתי של 15 מיליארד דולר ואפילו יותר מכך.

 

​המכון לביולוגיה סינתטית הוקם בשנת 2020 תחת המרכז לחדשנות.

 

בראש המכון עומד ד"ר יובל דורפן, מדען בתחום הביולוגיה הסינתטית, עם ניסיון של 20 שנה במחקר ובעבודה בתעשיות ההייטק והביוטק, חוקר בכיר ב- MIT, ששב לישראל כדי להקים בבינתחומי את מה שיהווה מרכז ישראלי לביולוגיה סינטטית ויחבר בין כל הגורמים העוסקים בתחום - מאנשי מחקר בינלאומיים ומקומיים ועד שיתוף פעולה עם תעשייה מקומית.

 

יחד איתו הקימו את המכון פרופ' נעם למלשטריך לטר, ראש המרכז לחדשנות, ד"ר יונתן גירון (COO של המרכז לחדשנות) ובשיתוף וועדה מייעצת שבראשה עומדים פרופ' כריס וויט, (The Daniel IC Wang Professor of Advanced Biotechnology (MIT, ד"ר בן גורדון, Director, MIT-Broad Foundry, ופרופ' מייקל לויט, זוכה פרס נובל לכימיה וחוקר בביה"ס לרפואה באוניברסיטת סטנפורד.

 

 

תחומי מחקר עיקריים:

 

  • איתור מוקשים וחומרי נפץ באמצעות חיידקים מהונדסים.
    גידול בשר מתורבת על בסיס תשתית סגורה לגידול אורגניזמים שפותחה באוניברסיטת רייכמן.
  • חיישנים (מבוססי חיידקים) ביולוגיים משולבי אלקטרואופטיקה לזיהוי זיהומים ומזיקים בחקלאות, במים ובתעשיית המזון.
  • מערכות ביולוגיות שישמשו כשעונים למדידת זמן.
  • אתיקה ורגולציה בביוטכנולוגיה על רקע האתגרים הייחודיים בתחום.

פעילות המכון מתבססת על ארבעה עקרונות:

  • בניית מומחיות אקדמית ברחבי המדינה


    כינוס מיומנויות ליישומי ביולוגיה סינתטית והפצתן באמצעות חינוך, מחקר והדרכה. המהלך יאפשר לממש יישומים חדשים, הן בתעשייה המקומית והן ברשויות ממשלתיות.

  • מתן שירותים טכנולוגיים למעבדות אקדמיות ולתעשיה המקומית


    פיתוח מומחיות בביולוגיה סינתטית והצעתה כשירות לקבוצות מקומיות במטרה לצמצם עלויות ולוחות הזמנים הכרוכים בהבאה לשוק של שירותים, הן קיימים והן חדשים.

  • העברת רעיונות ממעבדות לתעשייה המקומית


    המכון יהווה גורם מקשר בין האקדמיה לסוכנויות ההגנה והתעשייה ויפתח אפשרויות עתידיות לרווחת הציבור. הצלחת חברות ביולוגיה סינתטית תלויה בסוג זה של העברת ידע.

  • הפצת ידע מקצועי בתחום הביולוגיה הסינתטית לקהילה


    על בסיס תנועת היוצרנים הקהילתית (Makers), אנו מאמינים כי ההפצה של ידע מקצועי בתחום הביולוגיה הסינתטית תעודד נקיטת יוזמות וחברות חדשניות ומשפיעות.

רשות החדשנות בקול קורא להקמת תשתית בתחום הביולוגיה הסינתטית. לחצו כאן לכתבה המלאה >>