פרופ' דן זכאי
זמן פסיכולוגי - הזמן הוא מימד חיוני להסתגלות של כל אורגניזם לסביבתו. בני האדם מודעים לזרימה של הזמן, אך עדיין אינם מצוידים במנגנון לתפיסת זמן. סוגיה מרכזית להבנת "זמן" היא איך אדם תופס משך זמן. בין הנושאים הנחקרים: הגדרת מנגנונים קוגניטיביים-תפיסתיים של תפיסת משך זמן, זמן פסיכולוגי (פרספקטיבה של זמן, התמצאות בזמן) והשפעתו על הבנת תהליכי קבלת ההחלטות, והבנת התנהגות של המתנה ובחירות זמן אחרות שאנשים עושים.
פרופ' אורית טיקוצינסקי
אפקט הביטוח (THE INSURANCE EFFECT) - תחושת איום בולטת יותר במוחם של אנשים, ועשויה להובילם לחיפוש אמצעי הגנה שיכולים למתן את התוצאות השליליות של איום זה. באופן פרדוקסלי, החזקת אמצעי הגנה מסוג זה עשויה, בתורה, לעורר דווקא תחושה של ביטחון ולהפחית את ההסתברות הנתפסת של האיום שהניע את רכישתם. כתוצאה מכך, תזכורת על ביטוח או אמצעי הגנה כלשהו, תגרום לאנשים להרגיש כי האירוע השלילי עצמו צפוי פחות לקרות.
אינרציה של אי פעולה (INACTION INERTIA) - לאחר החמצת עסקה טובה, אנו ניטה פחות לקחת הזדמנויות דומות אך פחות אטרקטיביות. אם ניקח הזדמנות נחותה, גם אם באופן אובייקטיבי היא עדיין אטרקטיבית, זה יגרום לנו להרגיש חרטה על שהחמצנו את האופציה הטובה יותר קודם לכן. במקום זאת, אנו נמשיך להימנע מפעולה, כדי להימנע מחרטה.
פרופ' שחר אייל
דיסוננס אתי (ETHICAL DISSONANCE) - המונח מתייחס לחוסר עקביות בין התנהגותו הלא מוסרית של אדם לבין הצורך לשמור על דימוי עצמי מוסרי חיובי. כדי לצמצם את הדיסוננס האתי, אנשים משתמשים במגוון הצדקות. לדוגמה, מנגנון של התרחקות כפולה: מצד אחד, הם שופטים את האחרים בצורה קשה יותר, ומצד שני הם מציגים את עצמם כיותר מוסריים ואתיים.
ניהול חובות - להיות חופשי מחובות היא מטרה מאיימת עבור חייבים רבים. נמצא כי תגובה נפוצה של בעל חובות היא סלידה מריבוי חובות: הצרכנים נוטים להתמקד במספר החובות, ועל כן פועלים לצמצמו על ידי סגירת החוב הקטן תחילה, במקום תשלום החוב עם הריבית הגבוהה ביותר. זו יכולה להיות טעות יקרה מאוד.
דר' גיא הוכמן
התנהגות פרו-ואנטי חברתית - מודלים כלכליים קלאסיים טוענים שאנשים הם יצורים רציונאליים ואנוכיים, המתעניינים בתועלת אישית בלבד. לעומת זאת, מחקרים בפסיכולוגיה מרמזים כי שיקולים חברתיים משחקים תפקיד חשוב בהתנהגות האנושית. המחקר בוחן את התנאים בהם אנשים מונעים יותר על ידי שיקולים חברתיים של שיתוף פעולה ועזרה הדדית, והתנאים בהם הם ייטו יותר להתנהגות אנטי חברתית ואגרסיביות. לדוגמה, מהם הגורמים הסביבתיים שמעודדים אנשים להתנהג בצורה לא אתית? במצבים של תחרות חברתית, האם נעדיף לקדם את עצמנו, או שמא נפנה אל הצד השלילי של התחרות ונבחר להיות אנטי חברתיים?
התנהגות ארגונית - התנהגות ארגונית מנסה להבין כיצד להנהיג ולנהל במטרה ליצור יעילות ארגונית ואישית. המחקר מתמקד באופן שבו ניתן להניע עובדים בצורה טובה יותר, וכיצד ניתן ליישם את המחקר בקבלת החלטות כדי ליצור מנהלים טובים יותר וארגונים יעילים יותר. לדוגמה, כיצד ניתן להשתמש בחיזוקים כדי לעודד התנהגויות חדשות בארגון, כיצד ניתן להגביר מוטיבציה פרו-חברתית בקרב עובדים, ומהו יחס הגומלין בין מוטיבציה פנימית ומוטיבציה חיצונית.
היוריסטיקות והטיות - שיפוט והערכה בתנאי אי ודאות לא מתבססים על מודלים סטטיסטיים ומתמטיים, אלא על כללי אצבע פשוטים ואינטואיטיביים, אשר מפחיתים את המורכבות של העולם בו אנו חיים. המחקר בהיוריסטיקות והטיות מתמקד בגורמים אשר משפיעים על האופן שבו אנשים מקבלים החלטות, וכיצד הם לרוב מובילים להחלטות לא אופטימאליות. לדוגמה, כיצד מנהלים מחליטים להשקיע בפרויקט זה או אחר, כיצד אנשים מגיבים להפסדים לעומת רווחים, ומתי כדאי לנו להסתמך על תחושות הבטן שלנו.
קבלת החלטות כלכליות - בני אדם הם יצורים חברתיים ולא רק יצורים כלכליים אשר מתמקדים במיקסום התועלת האישית. במסגרת המחקר של קבלת החלטות כלכליות, אנו מנסים להבין את הפסיכולוגיה מאחורי רווחים והפסדים, את הגורמים המשפיעים על קבלת החלטות כלכליות, ובאפיון התהליכים הקוגניטיביים והפיזיולוגיים העומדים בבסיסם.
ענת הלוי
רמאות אלטרואיסטית- המחקר בחן את מערכת היחסים בין רמאות אלטרואיסטית, קרי, מעשה לא מוסרי שנעשה לטובת האחר, לבין דיסוננס האתי. בשורת ניסויים בדקנו שאלות כגון מתי וכיצד רמאות אלטרואיסטית עלולה לתרום להתפוגגותו של הדיסוננס האתי על ידי החלשת היסודות המוסריים וזליגה למעשה רמאות אגואיסטי. האם רמאות שנעשתה תחת הצדקה אלטרואיסטית של טובת אחר תשמש מאוחר יותר כעוגן עבור רמאות אגואיסטית? ומהו המנגנון שיכול לעמוד מאחורי התנהגות כזו, האם מדובר על הצדקה ותחושת זכאות לרמות, או התרגלות לרמות ותו לא? וכיצד ניתן לעודד סביבה מוסרית?