לימודי החטיבה יקנו לסטודנטים הבנה בניהול וביישוב סכסוכים בינלאומיים, אזוריים, לאומיים ואתניים. גישות מעשיות ליישוב סכסוכים כגון: ניהול משא ומתן, אפיקים בלתי פורמליים (track-two), ודיפלומטיה של אזרחים. הנושאים יועברו גם באמצעות סדנאות מקצועיות. כמו כן, יבחנו תפקידם של התרבויות השונות, התקשורת, הגלובליזציה, ארגונים חוץ ממשלתיים ואחרים ויידונו נושאים הקשורים בהתערבות בינלאומית, בכוחות שמירת השלום, ובמשפט בינלאומי.
ד"ר שביט מטיאס
ראשת החטיבה
במאה ה- 21, מאפייני היחסים הטרנסאטלנטיים – בין צפון אמריקה לאירופה – ייעצבו במידה רבה את הפוליטיקה העולמית. מערכת היחסים הזו מתבססת במידה רבה, אך לא בלעדית, על הברית הצפון אטלנטית, היא נאט"ו, שנוסדה בראשית המלחמה הקרה. ערכים ואינטרסים משותפים הינם אבני היסוד של מערכת היחסים הזו, לצד פרספקטיבות שונות וחילוקי דעות לא מבוטלים. מטרת הקורס היא לבחון ולנתח את הסוגיות האסטרטגיות והמדיניות המרכזיות על סדר היום הטרנסאטלנטי ואת תפקידה של מערכת יחסים זו בסדר העולמי המתהווה. בהקשר זה יינתן משקל מרכזי להתפתחות של נאט"ו בשנים האחרונות, כמו גם למערכת היחסים הבילטראלית בין ארה"ב לבין האיחוד האירופי. כן תיבחנה מערכות היחסים עם צדדים שלישיים, בהם רוסיה, סין והמזה"ת.
איך ניגשים לבעיה מורכבת בעולם גלובאלי ודינמי? כיצד מזהים בעלי עניין שיכולים להשפיע על פתרון הבעיה ולרתום אותם לסייע ליישמו בהצלחה? מהם המטרות הגלויות והאינטרסים הסמויים שלהם? איך מעצבים אסטרטגית ביטחון לאומי יציבה במציאות הפכפכה ושברירית, מנהלים משבר ביטחוני או אזרחי, נלחמים במגפות או מנווטים במצב חירום המאופיין גם ברמה גבוהה של אי וודאות וגם בהעדר כלליי "עשה ואל תעשה" ברורים, כשהפתרון תלוי בעיקר באופן בו הצלחת להגדיר את הבעיה? קורס זה מיועד לסטודנטים המעוניינים לשמש בתפקידי מפתח והשפעה בזירה הציבורית, הממשלתית, הדיפלומטית, הצבאית, העסקית או בזירת הארגונים הלא ממשלתיים וחברה אזרחית. השנים האחרונות היו תזכורת לכך שיציבות אינה המצב הטבעי של הסביבה הבינלאומית. העולם הגלובלי והדינמי מחייב אותנו לבחון את ההנחות הבסיסיות שלנו, להגדיר את האינטרסים וסדרי העדיפויות, לבחון חלופות שונות ולאורן לגבש מדיניות בהירה וקוהרנטית שתגדיל את הסיכוי להצלחה. בעולם המשתנה במהירות, עלינו לדעת לבנות קונצנזוס, לזהות קואליציות מנצחות ולרכוש כלים רכים לניהול שיח מול מדינות אחרות, חברות רב-לאומיות, ארגונים לא ממשלתיים או ארגונים בינלאומיים, וכן לבנות לגיטימציה או תמיכה ביחס להחלטות שנתקבלו או למדיניות שגובשה. הקורס נועד להרחיב את נקודת המבט האסטרטגית של הסטודנטים, תוך טיפוח חשיבה אנליטית וביקורתית, וייתן דגש על כישורים רכים שיסייעו להם להתמודד בהצלחה עם אתגרים שונים המשפיעים על סביבת קבלת ההחלטות בעולם המשתנה במהירות בתחום המדיני, הארגוני, המשפטי, הביטחוני, הדיפלומטי, האתי והמנהיגותי. באמצעות ניתוח case studies מרתקים מרחבי העולם יוכלו הסטודנטים להתמקד בתכונות הנדרשות למנהיגות אסטרטגית בעולם גלובאלי ודינמי, ולשאול את עצמם כיצד הלקחים החשובים מהמקרים הללו יכולים להיות להם לנכס לעתיד, שעה כשהם מתכוננים לבנות את המשך הקריירה שלהם כמנהיגים ומשפיעים בתחומם, לרבות בסוגיות חשובות כגון יושרה מקצועית, אתיקה, נאמנות, אמינות וחוקיות.
מאז סיום המלחמה הקרה מלחמות אזרחים נפוצות יותר מאשר מלחמות בין-לאומיות. העניין בתחום הוא בעל השלכות על יציבות השלום הרגיונלי והעולמי כפי שהדבר בא לביטוי, בין היתר, באזורנו. הקורס נועד לחשוף את התלמידים למגוון הנושאים והתיאוריות שהתפתחו בתחום מלחמות אזרחים וסכסוכים תוך-מדינתיים, ולבעיות העיוניות והמעשיות שבו, וכל זאת תוך דיון בשיטות החשיבה והמחקר העיקריים. על-כן, נתמקד בשורה של שאלות מרכזיות במאמץ לבחון כמו גם להגדיר ולהבין את הקשר בין גורמים פנים וחוץ מדינתיים, כלכליים ומוסדיים לפריצת, משך וסיום אלימות תוך-מדינתית. במהלך הקורס נתחבט בשאלות מה מסביר את פריצתן והמשכן של מלחמות אזרחים?; מה יכולה הקהילה הבין-לאומית לעשות על מנת להתמודד עם האתגרים שמציבות מלחמות אזרחים והאם התערבויות חיצוניות ממתנות או מחריפות סכסוכים תוך-מדינתיים?; מדוע הסכמי שלום מחזיקים מעמד בסיום חלק ממלחמות אזרחים אך לא בכולן?; מדוע באזורים מסוימים בעולם סכסוכים מתמתנים בעוד שבאזורים אחרים סכסוכים מקצינים?; מהם התנאים העשויים להגדיל את הסיכויים ליציבות השלום בסיום מלחמות אזרחים ומהם המכשולים ליישום הפתרונות הללו?. הניסיון להתמודד עם הסוגיות הללו יתנהל בשני מישורים – תיאורטי ואמפירי – וישלב דיונים בכיתה, תוך התבוננות במספר מקרי בוחן למלחמות אזרחים בתקופה שלאחר 1989.
הקורס נועד לתת לסטודנטים הזדמנות נדירה להיחשף לדינמיקה של משא ומתן בינלאומי. משא ומתן בינלאומי הוא האמצעי הנפוץ ביותר לניהול ופתרון סכסוכים בזירת היחסים הבינלאומיים. פרקטיקת המשא ומתן משתנה כל הזמן עם השינויים שחלים באופיים של הסכסוכים בעולם, נושאים חדשים על סדר היום הגלובלי וכניסתם של שחקנים נוספים ונורמות חדשות לזירה. הקורס משלב בין תיאוריה ופרקטיקה כאשר הסטודנטים מתנסים בעצמם בניהול משא ומתן בינלאומי בין מדינות, ארגונים אזוריים, ארגונים בינלאומיים ובסיוע מתווכים. הקורס כולל היכרות עם תאוריות ואסטרטגיות במשא ומתן, הכנה ותהליך המשא ומתן, משאים ומתנים מורכבים, דוגמאות למשאים ומתנים בינלאומיים וסימולציות משא ומתן מגוונות.
מטרת הקורס היא להתמקד בתפקיד הדיפלומטיה בהנעת תהליכים במזרח התיכון בעידן של גלובאליזציה מואצת. .לשם כך, עלינו להגדיר מהי דיפלומטיה וכיצד היא באה לידי ביטוי בהקשרי האזור ומעבר לו,מהו המזרח התיכון ומה הן זיקות הגומלין לתהליכים גלובאליים. ננסה לחשוף את המכניזם המפעיל תהליכים באמצעות ראייה מרחבית(המעגל הדיפלומטי, המזרח תיכוני והבנת ההקשר הרחב יותר). מטלת הקורס היא הגשת עבודה מסכמת.
עלייתה של סין למעצמה עולמית מרכזית הינה אחת התופעות החשובות כיום במערכת הבינלאומית. בפרק זמן של כארבעים שנים הפכה סין ממדינה ענייה ומבודדת למעצמה כלכלית ומדינית, אשר משפיעה על המערכת הבינלאומית בתחומים שונים ומגוונים. מטרת הקורס להבין בצורה עמוקה יותר את הגורמים המשפיעים על מדיניות סין ולנתח תהליכים בינלאומיים מנקודת המבט הסינית. הקורס יאפשר להעמיק את הידע וההבנה של הסטודנטים בתפיסות ודרכי הפעולה של סין תוך בחינת השינויים שנעשו במהלך השנים. הקורס יבחן את תהליכי קבלת ההחלטות בסין בתחומים המדיניים והכלכליים, מיהם האישים וגורמי הכוח המרכזיים המעורבים בתהליכים בתוך סין. במהלך השיעורים ינותחו מקרי בוחן שונים בהקשר למדיניות הסינית, כולל באמצעים אירועים מעשיים שהתרחשו בסין בעשורים האחרונים.
הקורס "קבלת החלטות במדיניות חוץ" מבקש להכין את הסטודנטים להתמחות בזירה הבינלאומית. במהלך הקורס נלמד לנתח תהליכי קבלת החלטות במדיניות חוץ במטרה להשפיע על תפוקותיהן העתידיות. המטרה היא להתקדם מעבר לגישה הפסיבית של השגת תוצאות אפשריות בלבד, אל עבר פעולה אקטיבית שתוביל לשיפור מהותי באינטרסים הלאומיים החיוניים בזירה הבינלאומית.
מאז 1945, משחקת ארה"ב תפקיד מוביל בזירה הבינלאומית, אך תוך לבטים תמידיים. בצמרת הפוליטית, בקהיליית מדיניות החוץ האמריקנית, ולעתים בציבור בכללו, ניטשו פולמוסים נוקבים: עד כמה עמידה ההגמוניה האמריקנית? איזה תפקיד גלובלי צריכה ארה"ב למלא, ואיזה תפקיד ראוי לה שתמלא? אילו אמצעים וגופים עליה לטפח על מנת להתמודד עם אתגרים מערכתיים? ויכוחים אלה שיקפו משחק גומלין מורכב ודינמי בין התפתחויות בינלאומיות ופנימיות, לבין האופן שבו האמריקנים הגדירו את יעדיהם ואת זהותם במדיניות חוץ. קורס זה מנתח את החשיבה והתפקוד האמריקניים בסוגיות מפתח אסטרטגיות, כולל משימת התיווך בסכסוך הערבי-ישראלי, תוך התמקדות בממשק שבין תמורות נתפסות במעמדה הבינלאומי של ארה"ב, הגות פוליטית בינלאומית וקבלת החלטות.
The course examines the development of Russian foreign and security policy since the end of the Cold War. We will analyze the historical foundations, intellectual sources, instruments and goals of this policy and the mechanisms of its formulation. The course explores Russian interaction with major actors in the international arena and focuses on the central issues pertaining to the American, European, Asian, Middle Eastern and “Near Abroad” vectors of Russian foreign policy in the last two decades. We will also analyze current Russian conventional and nuclear military modernizations.
גם בעידן הגלובאלי יש למעצמות תפקיד מרכזי בעיצוב הפוליטיקה של היחסים הבינ"ל. יחד עם זאת, תפקידן ודפוסי פעולתן עברו שינוי ויחסי הכוחות ביניהן אינם כה ברורים. אם עד לאחרונה היה מקובל להניח שארה"ב היא הגמון במערכת, הרי שעליונותה היחסית אינה מובטחת. מטרת הסמינר, שתתנהל במתכונת הדומה לסדנה והמתבססת על השתתפות פעילה של הסטודנטים, היא לבחון את האסטרטגיות ויחסי הכוחות של המעצמות – ישנות, חדשות ופוטנציאליות – ארה"ב, סין, רוסיה, אירופה והודו. כן ייבחנו יחסי הגומלין בין המעצמות במספר סוגיות אסטרטגיות מרכזיות הנוגעות למשילות גלובאלית, בהן תפוצת נשק גרעיני וטרור, כלכלה עולמית, ביטחון אנרגיה ויציבות במזרח התיכון. בחינה זו גם תאפשר הערכה של התיאוריות המרכזיות ביחסים בינלאומיים.
מאפייני הגלובליזציה, ביניהם נגישות ומהירות תחבורתית חסרת תקדים, הגירה ותנועת אוכלוסיות בין מדינות, התפתחויות טכנולוגיות, התפתחות עולם הסייבר, עליה בזמינות מסוכנות וטווחים של כלי נשק שונים, לרבות בידי ארגוני טרור, נגישות למידע והקלות ביצירת קשרים חוצי גבולות לרבות דרך רשתות חברתיות – הביאו עימם אתגרים, הזדמנויות ומורכבויות חדשות עבור מדינות ועבור יתר השחקנים בזירה הגלובלית. התפשטות מגפת הקורונה לה אנו עדים בימים אלו, מהווה עבור כולנו דוגמא משמעותית לאתגרים הקיימים כיום. התפתחויות אלה השפיעו גם על הצורך בשינוי והתאמת תהליכי קבלת החלטות. הכלים, דיפלומטיים, ממשליים, משפטיים ואחרים שהיו מקובלים במאה ה 20, אינם נותנים בהכרח מענה מספק לאתגרים שמציבות התפתחויות של המאה ה 21 .האתגרים החדשים או המשתנים מחייבים הערכות משפטית וממשלית, שיתופי פעולה בין מערכות לאומיות שונות ויצירת קונסטרוקציות מנהליות וביצועיות חדשות, כמו גם שיתופי פעולה בינלאומיים נרחבים, מחשבה יצירתית, ועוד. במסגרת הסמינריון יוצגו היבטים מרכזיים של גלובליזציה, אתגרים והזדמנויות בכל הנוגע להשפעתם על תהליכי קבלת ההחלטות של מדינות, מערכות ממשל לאומיות ובין-לאומיות ושחקנים נוספים, חלקם עם כוח הולך וגובר (ארגוני טרור, ארגוני פשיעה, ולהבדיל ארב"לים, וחברות רב לאומיות), משפט בינלאומי על היבטיו השונים, הסדרים בינלאומיים, והתמודדות לאומית. במסגרת הסמינריון ניתנת לתלמידים אשר מתעניינים בנושאים אלה ההזדמנות להתעמק לחקור לכתוב ולהתמודד עם הדילמות החדשות הניצבות כיום.
