בקורס יתקיים דיון מפורט בדרכים לכתיבה יעילה ושיטתית, שימוש במקורות משפט השוואתי במחקר, הרצאות אורח בנושא מחקר כמותי ובמחקר היסטורי, הרצאת סיכום בנושא כתיבת תיזה - וניתוח הצעות תיזה ודיון בטיוטות הצעות תיזה של הסטודנטים

הדין הפלילי מכיל מגוון גדול של עבירות הנוגעות למיניות, ביניהם איסורים על התנהגויות מיניות במובהק (אונס, גילוי עריות, צריכת שירותי זנות), הגבלות על ביטויים בעלי תוכן מיני (הטרדות מיניות, פורנוגרפיה), ואף עבירות המפלילות מעגל רחב של פעילות מעבר להתנהגות המינית עצמה - דוגמת האיסור על סחר בנשים. מטרת הקורס היא להכיר עבירות אלה בדין הפלילי בישראל, לחקור את הרציונלים המונחים בבסיסן ולהכיר את הפולמוסים שהתעוררו סביב הפללתן. נלמד תאוריה ליברלית העוסקת בערך האוטונומיה המינית, תאוריה פמיניסטית העוסקת בקשר שבין מיניות, כוח, וניצול, וכן תאוריה של הסחרה (קומודיפיקציה) והשלכותיה על הפללה של זנות וסחר בנשים. כן נעסוק בשאלה האם ניתן לטעון באופן משכנע לקיומו של תחום של "עבירות מין" המתאפיין בקוהרנטיות מושגית ורעיונית, או שמא הרגולציה הפלילית של המיניות משרתת מטרות שונות ומגוונות שלא בהכרח מתיישבות – וייתכן שאף סותרות – זו את זו.

טיעון משפטי שלם מורכב מטענות לגבי תוכנו של הדין הנוהג ומטיעונים בדבר הדין הראוי, הנסמכים על שיקולי-המדיניות הרלוונטיים. שיקולי-מדיניות מבוססים על תיאוריות מוסריות שונות. ככל שמשקלם של הטיעונים הערכיים גובר בשיח המשפטי, כן גוברת החשיבות של הכרת התיאוריות הללו ושל יישומיהן המשפטיים, לא רק באקדמיה אלא גם בפרקטיקה המשפטית היומיומית. תכליתו של הקורס לערוך הכרה כזו בהקשר של דיני החוזים, אף כי הוא עשוי לתרום לתחומים אחרים של המשפט הפרטי והמסחרי, שכן אותן תיאוריות נורמטיביות עומדות ביסוד שיקולי המדיניות בתחומים השונים. כמו כן, יוצגו הארות רלוונטיות מתחום הסוציולוגיה והפסיכולוגיה הקוגניטיבית. בין הנושאים שיידונו בקורס: תיאוריית הרצון; ניתוח כלכלי של דיני חוזים; הוגנות ושקילות התמורות; חלוקה מחדש של כוח ועושר באמצעות דיני החוזים; אלטרואיזם; פטרנליזם; וחוזי יחס. השימוש בתיאוריות השונות יודגם בסוגיות אחדות, לרבות פירוש והשלמה של חוזים, הוראות-השלמה דיספוזיטיביות, רגולציה של חוזים ותרופות בשל הפרת חוזה.

השיעור ידון בסעדים (תרופות) אשר בית המשפט פוסק למי שזכותו החוקתית נפגעה בלא שהפגיעה קיימה את תנאיה של פסקת ההגבלה. תחילה תוצג התורה הכללית של הסעדים בגין פגיעה בזכות חוקתית. תורה זו מבוססת על אופיה החוקתי של הזכות לסעד חוקתי. לאחריה ידונו הסעדים העיקריים: הכרזה על בטלותו של החוק והשעייתו; הכרזה על אי-חוקתיות החוק שאין עמה בטלות; ציוויים ופיצויים בגין פגיעות אינדבידואליות (והיחס בין תרופות אלה בפקודת הנזיקין לבין תרופות אלה במשפט החוקתי); סעדים בגין פגיעות סיסטמיות. יבחן היחס בין התרופות החוקתיות של אדם כנגד הרשות השילטונית במשפט הציבורי לבין התרופות בגין פגיעה בזכותו של אדם כנגד אדם במשפט הפרטי.

מה קובע האם רגולציה תהיה אפקטיבית? מדוע אנחנו לעיתים מרגישים שהרגולציה מקדמת אינטרסים צרים ולא את טובת הציבור עליו היא אמורה להגן? בקורס נבחן תיאוריות שונות ל"שבי רגולטורי" (בו האסדרה מקדמת את האינטרסים של הגורמים המפוקחים על חשבון האינטרס הציבורי). נתמקד לא רק בגורמים הברורים כגון למי יש יותר כסף, אלא גם מי שולט במידע ומומחיות, כיצד משפיעים שיקולי מוניטין וזהות על רגולטורים, ומדוע שומרי הסף בבתי המשפט, תקשורת ואקדמיה מתקשים לספק פתרונות לשבי רגולטורי. לשם כך נייבא תובנות מתחומים שונים כגון כלכלה פוליטית וסוציולוגיה של תנועות מחאה חברתיות. וניישם את התיאוריות לשאלות עדכניות ומהותיות בכלכלה הישראלית: מתווה הגז, אסדרה של שכר בכירים, רפורמת הריכוזיות, וכולי. ננסה להבין מה ההשפעה (אם בכלל) של המחאה החברתית של קיץ 2011 על הרגולציה בישראל כיום, וכיצד עורכי-דין משפיעים ומושפעים מכך

קצב השינויים בדיני התכנון והבניה מפגר אך במעט אחר קצב עליית מחירי הנדל"ן. הדינמיות השוקית באה לידי ביטוי גם במאמצים מתמשכים מצד הממשלה להתאים את דיני התכנון והבניה לצרכים המשתנים, תוך ביטול ודילוג על נורמות תכנוניות מקובלות אשר היה בהם איזון מורכב בין צרכי הפיתוח לשיקולים סביבתיים וחברתיים. לצד מגמה זו, ניתן לזהות גם התפתחויות משמעותיות בשנים האחרונות בתחום דיני ההפקעות והפגיעות התכנוניות, כאשר התחזקותה החוקתית של זכות הקניין אינה מתיישבת עם הצורך בהמעטת היקפה על מנת לאפשר מענה מעשי לצרכי הבינוי. מטרת קורס מתקדם זה היא לחשוף, לאפיין ולהעריך מגמות אלה, וכן להצביע על התחומים הרגישים במיוחד בהן צפויות התפתחויות משמעותיות בעתיד הקרוב.

הרחבת הידע בנוגע להשפעה הקיימת למאפיינים הגנטיים על מהלך חייו של הפרט והתפתחויות טכנולוגיות בתחום הפריון וההולדה (חלקן בזיקה לידע הגנטי האמור), מובילות לשינויים מהותיים בתהליך יצירתה של המשפחה ואפשר שאף משפיעות על מרקם היחסים בין חבריה. הקורס יבקש לברר את אופן ההסדרה המשפטית של הדילמות הצומחות מן ההתפתחויות האמורות ואת ההיבטים החברתיים והאתיים הכרוכים בהן. הקורס יתמקד בשאלות המשלבות משפט, חברה וביו-אתיקה, המתעוררות בראשית החיים ובמהלכם- סוגיות הנוגעות לפוריות, היריון, לידה והולדה. השאלות השונות יתבררו בהקשר המשפחתי ןהחברתי. בין היתר יתבררו שאלות הנוגעות לבחירת מאפייניו של העובר באמצעות אבחון גנטי טרם השרשתי (לפני ההיריון), בהן שאלת בחירת מין העובר,ובחינת מאפייניו הבריאותיים; תבחנה שאלות הנוגעות להפסקת הריון עקב אבחון גנטי שהתרחש במהלכו; שאלות הנוגעות לבדיקת אבהות ולהגדרת הורות בזיקה לקשר הגנטי הקיים (או הנעדר) בין הצדדים; שאלות הנודעות לרגולציה של טכניקות הולדה; שאלות הנוגעות לאבחון ומניעה של מחלות על בסיס מידע גנטי, המחייבות רגולציה לגבי העברת המידע בין בני המשפחה וכיוצא באלה.

עיון בדיני החוזים ובדיני החברות בשנים האחרונות מעלה כי דווקא בתחומי המשפט העסקיים - אותם תחומי משפט חומרניים שנתפסו כממלכת המשפט הפרטי הקלאסי - מתחוללות תמורות המטילות על הצדדים לחוזה ועל המעורבים בפעילות החברה אחריות חברתית הולכת וגוברת, החורגת מעניינם הפרטי והאנוכי ומעודדת אותם לפקוח עיניהם ולהתחשב גם בזולתם. תופעת האחריות החברתית אינה מתרחשת בחלל ריק. היא חלק מהתפתחויות הולכות ומתחדשות בעולם ובישראל, בתחומים כמו סחר הוגן וזכויות האדם במגזר הפרטי (ראו, למשל, את יוזמת ה- Protect, Respect, Remedy שהוצעה על-ידי פרופ' Ruggie ואשר אומצה על ידי האו"ם בשנת 2011 במסמך הנחיות פורץ דרך "Guiding Principles on Business and Human Rights"); בתפיסות חדשות בדבר תכליתן של חברות עסקיות בעידן המודרני ובדבר מחויבותן המתגברת כלפי עובדיהם, כלפי לקוחותיהם, כלפי איכות הסביבה ולמעשה כלפי הציבור בכללותו. אלה באים לידי ביטוי בשכיחותן של תכניות אתיקה בחברות עסקיות, בשגשוגן של "קרנות אתיות" (המתמקדות בהשקעות פיננסיות בחברות בעלות מחויבות חברתית וסביבתית), בהיווצרותם של מדדים חברתיים, ביצירת נורמה של דיווח החברתי על ידי חברות עסקיות, בהרחבת חובותיהם של נושאי משרה בחברות עסקיות, בעיצובו המתעדכן של ה"ממשל התאגידי" (Corporate Governance) הראוי וההוגן, ועוד היד נטויה. התפתחויות אלו – כמו גם יוזמות מקומיות ובינלאומיות רבות בתחום העסקי-חברתי – מאותתות כי לא מדובר בתופעה אופנתית חולפת, אלא שנפרש לפנינו עולם חדש שבו "כוחות השוק" עצמם מעודדים התחשבות לא רק בשיקולים אנוכיים ותועלתניים - אלא גם בשיקולים חברתיים, אתיים ואנושיים, התחשבות שממחישה את היווצרותה של גישה קפיטליסטית מורכבת ועשירה יותר (תרתי משמע). נושאים אלו – המקבלים משנה חשיבות לאור התעצמות מעמדם של גופים לא שלטוניים בעידן המודרני, המשבר הפיננסי שפקד לפני מספר שנים את העולם והמחאות החברתיות בישראל ובעולם של שנת 2011 – מאתגרים רבות מהתובנות המשפטיות והעסקיות המסורתיות והם אינם מנותקים מסוגיות רחבות יותר, דוגמת המחלוקת עתיקת היומין בדיני החברות בדבר תכליתה של החברה העסקית - האם זו יונקת מהפרדיגמה הכלכלית ה"רזה", או הינה רחבה יותר ומכוונת גם לקידומן של תכליות חברתיות. ככל שאמורים הדברים בישראל, מחדדים נושאים אלו גם את ה"תמורה החברתית" המתחוללת כיום במשפט האזרחי בישראל ואשר בבסיסה עומדת גישה המבססת את אוטונומיית וחירויות הפרט אך גם את אחריותם של כלל המעורבים באינטראקציות החברתיות להתחשבות בציפיותיו המוצדקות של הזולת. כאמור, תמורה נרחבת זו מתרחשת בפסיקתו של בית המשפט העליון בעיקר באמצעות דוקטרינות המעוגנות בדיני החוזים, ממלכת המשפט הפרטי והרצוני, על גבם של גופים מאוגדים ועסקיים והינה מפתיעה במבט ראשון (אך רק בכזה...) שכן מוסדות משפטים אלו של חוזים וחברות נתפסו באופן מסורתי כנציגיו המובהקים של המשפט הפרטי וכמי שממוקדים באינטרס העצמי של הגשמת אוטונומיית הפרט (דיני החוזים) ובעידודם של שיקולים עסקיים המיועדים להשאת רווחים (דיני החברות). בסמינריון נדון במשמעותן והשפעותיהן של התופעות האמורות על המשפט. בקליפת אגוז, נדון באתגר אשר תמורות אלו מציבות, למשל, בפני התיאוריות המסורתיות לדיני החוזים ולדיני החברות, נדון במשמעות האבחנה בין משפט ציבורי ומשפט פרטי, בקשר בין "נורמות חברתיות" ו"נורמות משפטיות", בקשר בין קודים אתיים לנורמות משפטיות ועוד.

תכלית הסמינריון לפתח הבנה וידע לגבי ההיבטים המשפטיים הכרוכים בפעולות היזמות והיזמים, תוך התמקדות ביזמות חדשנית (disruptive entrepreneurship). הסמינר יעסוק בנושאים תשתיתיים המשותפים למרבית הפעילות היזמית, מתוך דגש על יזמות בתחומי הטכנולוגיה העילית. נעסוק במושגי היסוד של יזמות והמסגרת המשפטית לפעילות יזמית בישראל; נבחן את המסגרת המשפטית הכוללת והשלכותיה על היזמות; הסיכון היזמי; היבטים חוזיים ביזמות; נלמד וננתח את הפעילות היזמית מנקודת ראות של המסגרת התאגידית; הגדרת הסיכונים והקצאתם בשלבים השונים של הקמת המיזם והתפתחותו; תוקפן של עסקאות היזמות; ההיבטים המיוחדים של גיוס הון בשלבי היזמות; נעסוק ביצירה וניהול של ידע וקניין רוחני במהלך היזמות ובניהול עובדי ידע; דיני התחרות העסקית ויזמות; היבטי מס; המהות הבינלאומית של היזמות והשלכותיה.

מקומה של "תעשיית זכויות היוצרים" בשיח המשפטי והחברתי ידוע לכל. מעטים הם תחומי המשפט אשר הצליחו, בדומה לזכויות יוצרים, להגיע למרכז השיח הציבורי. בבסיס הסמינריון הדעה כי בחינת זכות יוצרים דורשת הבנתה של תשתית בין תחומית רחבה על מנת לאמוד את השפעות הזכות על היוצרים והחברה. לסמינריון זה שתי מטרות מרכזיות. מטרה ראשונה היא לבחון את ההיבטים התיאורטיים והתרבותיים בשיח על זכות יוצרים. המטרה השנייה היא לבחון האם מסגרת הדין הקיימת מאפשרת הגנה ראויה לבעלי הזכויות במקביל לשימור המרחב התרבותי.