In an increasingly globalizing world with the foreign investments increasing at an astounding rate, the importance of international investment arbitration can be seen not only from a commercial perspective, but a foreign relations perspective as well. Many countries have negotiated a vast network of agreements and treaties for the purpose of stimulating foreign investment by offering various protections for investors within their borders. This investor-State relationship involves public, governmental bodies, therefore there is a risk of investor rights restricting a government’s ability to regulate in the public interest and ultimately implicating environmental and human rights concerns. This will be a practical course providing students with a hands-on approach to how international arbitration is conducted in practice. This class will focus not only on giving students a familiarity with the basic tenants of international arbitration but providing students with the opportunity to practice arbitration skills that they will need in their career including participating in a mock arbitration.

המשפט הפלילי מספק דרך ייחודית לאסדרה (רגולציה) של תופעות חברתיות. בעוד עבריינות מתוארת לעיתים כסטייה חברתית המאפיינת קבוצות-שוליים, המשפט הפלילי כיום מסדיר מגוון של תופעות הארוגות לתוך מרקם החיים החברתיים והכלכליים, הנחשבים "נורמטיביים" – דוגמת עברות תעבורה, עברות רשלנות מקצועית, עברות שחיתות, הטרדות מיניות ועוד. במיוחד בתחומים אלה – להבדיל מעברות אלימות דוגמת רצח, למשל – קיימת חשיבות להבנה וניסוח של עקרונות של הפללה (קרימינליזציה). עקרונות אלה מגלמים את תפיסות הצדק ושיקולי המדיניות, המנחים את ההפללה של מעשים מסוימים לעומת התנהגויות שאינן חוצות את רף הפליליות. הקורס יעסוק בעקרונות אלה תוך דיון יישומי בתחומים שונים של אסדרה פלילית.

במשפט המקובל יש תפקיד מרכזי להלכה הנפסקת על ידי בתי המשפט. מדובר בדרך המרכזית לעדכון ופיתוח שוטף של המשפט וחשיבותה בכך שפסקי הדין של בית המשפט העליון מחייבים לא רק את הצדדים לתיק, את כל מערכת בתי המשפט הנמוכים וכובלים במידה מסויימת אף את בית המשפט עצמו, בהיותם תקדים מחייב, אלא שהם קובעים את הדין המשפטי המחייב בישראל. מספר קטן מאוד של פסקי דין זוכים לחשיבות מיוחדת ונתפסים, בין מיד עם פסיקתם ובין במהלך השנים, כבעלי חשיבות מיוחדת. בקורס זה ננסה לשאול כיצד ניתן לאתר פסקי דין כאלה ומשם ננסה לעבור ולבחון כיצד, המרכזיים שבהם, בדגש עסקי, השפיעו על היבטים נרחבים ביותר של חיי האזרחים במדינה. מעבר לדיון המשפטי נבחן שאלות היסטוריות, סוציולוגיות' כלכליות ובינתחומיות אחרות - וכמו כן נראה את ההשפעות של פסקי דין מרכזיים לא רק בישראל אלא גם בארצות הברית, באנגליה וגם במדינות האיחוד האירופי. מטלת הקורס היא זו: על הסטודנטים יהיה לבחור פסק דין ישראל שהם רואים אותו כמרכזי וחשוב במיוחד, לחקור אותו ולנתחו בכל דרך שימצאו לנכון, להציג את עיקרי ממצאיהם בקצרה בכיתה וכן להגיש עבודת גמר בהיקף של 10 עמודים. המחקר יבוצע בהנחיה של המרצה בהתאם לצרכיו של כל משתתף.

הקורס עוסק בסוגיות מהותיות ופרוצדורליות בתחומי המשפט הציבורי והפרטי, בעיקר בתחום הקניין, החוזים ויחסי הממון, ובוחן כיצד תחומים אלה מעוצבים ומושפעים לאור קשרי גומלין הדוקים בין התחומים הציבורי והפרטי. זהו קורס מתקדם המחייב השקעת מאמץ אינטלקטואלי.

במסגרת הסמינריון נסקור תיאוריות, אסכולות וגישות שונות במשפט הפרטי. נבחן תיאוריות דומיננטיות יותר ודומיננטיות פחות בעולם המחקר המשפטי המבקשות לתאר ולנתח מוסדות וכללים משפטיים כדוגמת, ניתוח כלכלי של המשפט, משפט וספרות. כמו כן, נבחן עד כמה התיאוריות השונות מסבירות את הכללים שבמשפט ובמיוחד, את היוצאים מן הכלל. במסגרת הסמינריון נבחר מספר סוגיות במשפט הפרטי וננתח אותן לאור התיאוריות השונות. במסגרת ניתוח הסוגיות נעמוד על היתרונות והחסרונות של האסכולות השונות.

הסמינריון יבחן את הדרכים השונות בהן מתמודדות ערים עם אתגרים עכשוויים, ובכלל זאת פיתוח כלכלי, קיימות, שוויון, וצדק סביבתי/אקלימי. נתמקד באופן בו ערים פועלות מעבר לגבולות מקומיים ומדינתיים כדי להתחרות – אך גם כדי לשתף פעולה – על בסיס אזורי (כמו באיחוד האירופי) וגלובאלי. עד לאחרונה, רק מספר מצומצם יחסית של ערים פעלו כ"ערים גלובאליות" (global cities), כגון ניו יורק, לונדון וטוקיו, אך בעת הנוכחית, ערים רבות ברחבי העולם בוחנות אסטרטגיות חדשניות לממשל עירוני - פיזי ודיגיטאלי – באופן החורג מגבולותיה המסורתיים של העיר ומחייב חשיבה מחדש על הסמכויות והחובות המשפטיות של ערים כלפי ערים אחרות וכלפי תושבים מקומיים, תושבי רשויות מקומיות אחרות באותה המדינה, ועובדים/מבקרים זרים.

בהתאם לכך, ערים רבות ממלאות כיום תפקיד מרכזי בהתמודדות עם משבר האקלים, ובכלל זאת באמצעות ארגונים בין-עירוניים כגון רשת “C-40 Cities” לפעולה אקלימית, המונה כיום קרוב ל-100 ערים ברחבי העולם, ובכלל זאת תל אביב יפו (www.c40.org). ערים מוצאות עצמן כיום גם מתמודדות עם נושאים כגון זכויות אדם, הגירה, וחופש התנועה – ובמיוחד לאור משבר הקורונה המתמשך. משבר זה מחייב ערים גם לבחון מחדש את מדיניות הפיתוח העירוני ושימושי הקרקע שלהן, ובכלל זה בתכנון המרחבי של שטחים לדיור, מסחר, תעשיה ושימושים מעורבים, כמו גם את מדיניותן ביחס להשקעות זרות בנדל"ן ובתשתיות. בנוסף לכך, ההתפתחות המהירה של "ערים חכמות" (smart cities) ואסטרטגיות אחרות לממשל דיגיטאלי של ערים מעוררת סוגיות מורכבות הנוגעות לזכויות קניין, פרטיות, ומרחב השליטה העירוני. בכל אלה ועוד נדון במסגרת הסמינריון.

השימוש ההולך וגובר ברגולציה ככלי להסדרת שווקים ולעשייה שלטונית והשפעותיה הרחבות של רגולציה על חיי היום-יום של "האזרח הקטן" מחייבים הידרשות למקומה של רגולציה במדיניות ציבורית.
הקורס נועד לספק ידע תיאורטי בסיסי על תחום מתפתח זה ולהקנות יכולת ניתוח רגולטורי של שווקים שונים בהתייחס לסביבה הרגולטורית הישראלית ולמאפייני המשק הישראלי ובכללם ריכוזיות, מונופולין טבעי, חסמי כניסה והשקעות צולבות.
במסגרת הקורס נבחן את הצידוק להתערבות/ פעילות ממשלתית שנועדה להשפיעה על פעילות כלכלית בשוק. ננתח את האינטרסים והמניעים של רגולאטורים, אזרחים, קבוצות אינטרס, מחוקקים וחברות הפועלות בשווקים הנתונים להתערבות רגולטורית. במסגרת זו נבחן מהו אותו "אינטרס הציבור" בו נוטים להשתמש כצידוק להתערבות שלטונית בשוק החופשי והאם אינטרס זה אכן נשמר במסגרת הפעולות הרגולטוריות או שנעשה בו רק שימוש רטורי בתהליך הפוליטי לכיסוי פעולות של קבוצות אינטרס פרטיות.
החלק הראשון של הקורס ידון במסגרת הנורמטיבית לקיומה של רגולציה. בחלק השני של הקורס נתמקד בנושאים העכשוויים ביותר בתחום הרגולציה. במסגרת זאת נדון ביחס שבין תחרות לרגולציה, ננתח את הרפורמות האחרונות בישראל בתחום החשמל והתקשורת ונתייחס להמלצות ועדת טרכטנברג ולחוק הריכוזיות.
במסגרת הקורס תינתנה הרצאות אורח על ידי רגולטורים שונים.

Dystopian fiction serves as both a warning of things to come, as well as a useful tool in planning for such eventualities. This forecasting is valuable in plotting the ethical, social, and legal ramifications of said eventualities and determining optimal regulatory oversight.
More so than other types of stories, dystopian film and television provide highly visual and memorable touchstones for society to discuss complex technological ideas. Consider the recently popular television anthology series Black Mirror, which first aired in 2011. Many of the show’s most disturbing episodes feature seemingly futuristic technologies such as devices that wire directly into the human brain and present the potential consequences thereof. Surprisingly, such revolutionary technologies are not so far off. A great example of this convergence is Elon Musk’s Neuralink Corp. which recently announced a similar device to the one in Black Mirror, the pending ability of Neuralink’s implanted brain chip to allow people to “listen to music directly from our chips […or] control hormone levels and use them to our advantage.”
Given the warp speed at which fiction and non-fiction appear to be colliding, there are clear teaching opportunities in employing dystopian film and television programs in the areas of pedagogy focused on the intersection between law and technology.
This course will look to Hollywood’s view of dystopia as a jumping off point to analyze the intersection between law and emerging technologies. The course will focus mostly on the Black Mirror series, but will also look to other shows and film as well.

The course will include a participation component and a final paper

השיעור ידון בסעדים (תרופות) אשר בית המשפט פוסק למי שזכותו החוקתית נפגעה בלא שהפגיעה קיימה את תנאיה של פסקת ההגבלה. תחילה תוצג התורה הכללית של הסעדים בגין פגיעה בזכות חוקתית. תורה זו מבוססת על אופיה החוקתי של הזכות לסעד חוקתי. לאחריה ידונו הסעדים העיקריים: הכרזה על בטלותו של החוק והשעייתו; הכרזה על אי-חוקתיות החוק שאין עמה בטלות; ציוויים ופיצויים בגין פגיעות אינדבידואליות (והיחס בין תרופות אלה בפקודת הנזיקין לבין תרופות אלה במשפט החוקתי); סעדים בגין פגיעות סיסטמיות. יבחן היחס בין התרופות החוקתיות של אדם כנגד הרשות השילטונית במשפט הציבורי לבין התרופות בגין פגיעה בזכותו של אדם כנגד אדם במשפט הפרטי.

תחום חדלות הפירעון תופס תאוצה בשנים האחרונות, נוכח שינויים חקיקתיים ונקודות מבט חדשות. התחום משלב בחינה הן על התאגיד והן על היחיד.

אנשים רוצים קידמה אבל גם חוששים מפניה. רבים חרדים מפני שינוי באורח החיים.
אחרים מבינים שלא כולם נהנים מחידושים באותה מידה ולא רוצים להיות בקבוצת ה'מפסידים'. אלו לא שאלות היסטוריות, ולא רק שאלות כלכליות, סוציולוגיות ופסיכולוגיות. אלו שאלות שנמצאות בפנינו בתקופה זו בדיוק. טכנולוגיות דרמטיות שנכנסו, נכנסות וצפויות להיכנס לחיינו בעשורים הקרובים מעוררות את השאלה כיצד המשפט יכול להיערך ולהתמודד עם הקשיים הצפויים - להקל על המגבלות בקליטת שינויים ראויים, למנוע התפתחויות מזיקות ולוודא, באמצעות רגולציה ופיקוח, שהנזקים הצפויים לא יהיו נחלתן של קבוצות מוחלשות.