גלעד קריב

 

 

גלעד הינו סטודנט לתואר שלישי במשפטים במרכז הבינתחומי (כיום אוניברסיטת רייכמן) בהנחיית ד"ר אדם שנער בנושא הלכת "הקהילה היהודית המוכרת" כקו פרשת המים בפסיקות בית המשפט העליון בנושא מי הוא יהודי והגיור - סוגיה המלווה את השיח המשפטי, הפוליטי והציבורי מקום המדינה ועד ימינו.

 

 

 

בעל תואר ראשון במשפטים ובמחשבת ישראל מהאוניברסיטה העברית בירושלים, תואר שני במשפטים בהתמחות במשפט ציבורי מאוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת נורת'ווסטרן ותואר שני במדעי היהדות (HLMA) מההיברו יוניון קולג' - בית המדרש האקדמי של התנועה הרפורמית בישראל ובצפון אמריקה. בנוסף קבל ממוסד זה את הסמיכה לרבנות בשנת 2003.

 

לאחר התמחות במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה הצטרף לצוות המרכז הרפורמי לדת ומדינה - הזרוע המשפטית והציבורית של התנועה הרפורמית בישראל והקים את המחלקה לחקיקה ולמדיניות ציבורית. בהמשך ניהל את המרכז במשך חמש שנים. בעשור האחרון משמש כמנכ"ל התנועה הרפורמית בישראל. במסגרת פעילותו הציבורית והמשפטית עסק בקשת רחבה של נושאים בתחום יחסי הדת והמדינה, חופש הדת והמצפון, יחסי ישראל והתפוצות, זכויות קבוצתיות וקהילתיות, המאבק בגזענות ובאפליה על רקע דתי ולאומי ועקרונות היסוד החוקתיים של מדינת ישראל. פרסם שורה ארוכה של מסמכי מדיניות, יחד עם חברי וחברות צוות המרכז הרפורמי לדת ומדינה ובהם: הצעה לעקרונות חוקתיים למדינת ישראל; הצעה לארגון מחודש של יחסי הדת והמדינה בישראל על בסיס התארגנות קהילתית; הצעה לפירוק המועצות הדתיות והעברת תחומי האחריות שלהם לרשויות המקומיות; הצעה לרפורמה במדיניות ההגירה של מדינת ישראל; והצעה להסדר חקיקתי חדש בנושא הפעילות המסחרית בשבת. בנוסף נטל חלק בניסוח שורה ארוכה של הצעות חוק ותיקוני חקיקה. החל משנת 2021 מכהן כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה.

 

בתפקידיו בתנועה הרפורמית יזם שורה ארוכה של עתירות לבג"ץ בנושאי דת ומדינה וחופש הדת והמצפון ונטל חלק בהכנתן ובניהולן. בין העתירות: דרישה להכרת המדינה בחובתה לממן שירותי דת ורבנות לא אורתודוכסים, דרישה להכרת המדינה בתוקף גיורים רפורמים וקונסרבטיבים לעניין חוק השבות; דרישה להעמדה לדין פלילי ומשמעתי רבנים המסיתים לגזענות; דרישה למניעת הפעלתם של קווי תחבורה ציבורית עם הפרדה מגדרית; דרישה לתקצוב ארגוני חינוך וקהילה פלורליסטים; דרישה לביטול המונופול של הרבנות הראשית והמועצות הדתיות על הנפקת תעודות כשרות ועוד. בשנת 2019 טען בפני בית המשפט העליון בערעור על החלטת ועדת הבחירות המרכזית שלא לפסול את מועמדותו של ד"ר מיכאל בן ארי בבחירות לכנסת. הערעור התקבל, ובית המשפט פסל את המעומדות על רקע עמדותיו הגזעניות של בן ארי.

 

המחקר המוצע יתמקד ברקע להתפתחותה של הלכת "הקהילה היהודית המוכרת" כתוצאה מהשיג והשיח בתוך בית המשפט העליון בהרכביו השונים לדורותיו, ובין בית המשפט לכנסת ולממשלה, סביב שאלת פרשנותו של חוק השבות. המחקר יבחן מדוע הפציעה הלכה זו בפסיקת בית המשפט העליון, כמעט "יש מאין", ואת הקשר המהותי בין הלכה זו לבין הקושי המשותף לבית המחוקקים הישראלי ולבית המשפט העליון להכריע בסוגיה. במסגרת המחקר, תנותח האפשרות לאתר בהלכת "הקהילה היהודית המוכרת" דגם אפשרי להכרעה שיפוטית "רכה" במחלוקות עקרוניות בנושאי דת ומדינה ונושאים נוספים. דגם זה שאותותיו כבר ניכרים בסוגיות נוספות הנתונות במחלוקת, נשען על קידום עקרונות של פלורליזם ואוטונומיה קהילתית, לא רק כערכים הראויים להגנה ולקידום בפני עצמם אלא גם כעקרונות מתודולוגיים המאפשרים ניהול קונסטרוקטיבי של מחלוקות ערכיות ורעיוניות. מאפיין זה של הדגם הניצב בבסיסה של "הלכת הקהילה היהודית המוכרת" יבחן במסגרת המחקר גם בהקשר של היחסים בין בית המשפט העליון לרשות המבצעת ולרשות המחוקקת, ולתפקידו של בית המשפט העליון כיוזם ומקדם פתרונות לניהול קונסטרוקטיבי של מחלוקות ציבוריות ופוליטיות ולאו דווקא גורם המבקש להכריע במחלוקות אלו.