​עידו וקשי

 

 

עידו הוא תלמיד תואר שלישי בתכנית הדוקטורנטים של בית הספר 'רדזינר' למשפטים, וכותב את עבודת הדוקטורט בהנחייתם של פרופ' יניב רוזנאי (אוניברסיטת רייכמן), ופרופ' אריאל בנדור (אוניברסיטת בר-אילן). עידו הוא בעל תואר ראשון במשפטים (LL.B) ובממשל (B.A) בהצטיינות יתרה, ותואר שני במשפט עסקי (LL.M) בהצטיינות יתרה, מהמרכז הבינתחומי הרצליה (כיום אוניברסיטת רייכמן).

 

 

במהלך לימודי התואר הראשון היה עידו חבר בקליניקה משפטית מטעם 'התנועה למען איכות השלטון בישראל', במסגרתה פעל לחשיפה ותיקון מעשי שחיתות ברשויות מקומיות. כמו כן זכה עידו במהלך לימודיו בפרס על עבודת סמינר מצטיינת, אותה כתב בהנחייתם של פרופ' אמנון רובינשטיין וד"ר מישאל חשין ז"ל, בנושא 'היבטים חוקתיים במתן חסינות לראש ממשלה מכהן'. בהמשך הרחיב עידו את המחקר בנושא זה, וכתב את עבודת התזה לתואר המוסמך במשפטים על 'היבטים חוקתיים בחקירה והעמדה לדין של ראש ממשלה מכהן', בהנחייתו של פרופ' אמנון רובינשטיין.

 

לאחר סיום לימודי התואר הראשון התמחה עידו במשרד עורכי דין פרטי, שם עסק בתחום הליטיגציה האזרחית, ובפרט בתביעות נגזרות ותובענות ייצוגיות בתחום המשפט הכלכלי. עם סיום ההתמחות עבד עידו כעורך דין בתחום בליטיגציה מסחרית ומנהלית, ולאחר מכן החל לשמש כעוזר משפטי בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, בלשכתה של כבוד השופטת אסתר נחליאלי חיאט. כיום, נוסף לכתיבת הדוקטורט ועבודתו כעוזר משפטי, משמש עידו כמתרגל בקורסים שונים באוניברסיטת רייכמן, ביניהם דיני חוזים, משפט מנהלי והמשפט המבויים.

 

כותרת עבודת הדוקטורט אותה כותב עידו היא "בוזגלו לאן? שוויון בהפעלת ההליך פלילי על נבחרי ציבור". המחקר בעבודה מבקש להאיר מחדש את נושא השוויון באכיפת הדין הפלילי על נבחרי הציבור, ולבחון כיצד פועל עקרון 'השוויון בפני החוק' בהליכים פליליים המתנהלים נגד נבחרי ציבור. שאלת המחקר בדוקטורט מצויה בקו התפר בין המשפט הציבורי והמשפט הפלילי, ונוגעת בערכים המשותפים לשני תחומי משפט אלו. כחלק מכך בוחן המחקר הסדרים שונים בדין הפלילי בישראל, ובודק האם הדין מופעל על נבחרי ציבור כמו על אחרון האזרחים, האם הדין הפלילי 'מקל' עם נבחרי ציבור, או שמא הנורמות הקיימות מחמירות עם נבחרי הציבור בהליך אכיפת הדין נגדם.

 

השערת המחקר בדוקטורט היא כי על פניו לא ניתן לדון בשוויון פורמאלי באכיפת הדין הפלילי עם נבחרי ציבור, ויש לשאוף לשוויון מהותי, המתחשב בנתוני הפתיחה השונים, ובהבדלים הקיימים נוכח כהונתו של נבחר הציבור בתפקיד. נבחר הציבור הוא אורגן חוקתי, ומשרתו כוללת חובות חוקתיות שבגינן עשויות להינתן או להילקח ממנו זכויות המוקנות לכל אזרח אחר כחלק מההליך הפלילי. כלומר, הטיעון המרכזי במחקר הוא כי המשפט הציבורי, ומשרתו החוקתית של נבחר הציבור, הן שיקול לגיטימי לסטייה מהדין השוויוני הפורמאלי, אשר נלקח בחשבון במקרים רבים, במודע או במשתמע. שיקול זה עשוי להרע עם נבחר הציבור ולשלול ממנו זכויות הנתונות לאזרח מן השורה במהלך ההליך הפלילי, ולעיתים עשוי להקל עם נבחר הציבור ולהעניק לו זכויות יתר שאינן נתונות לכל אדם אחר. בשל כך, ועל מנת למנוע מראית עין של שרירותיות באכיפת הדין עם נבחרי הציבור, מבקש המחקר לקרוא להסדרה של סוגיה זו באמצעות חקיקה והנחיות אשר יתחמו את שיקול דעתה של מערכת התביעה בסוגיות הנוגעות לאכיפת הדין עם נבחרי הציבור, ויהיו נתונות כמובן לביקורת ציבורית ושיפוטית אשר תשפיע על עיצובן והתפתחותן לאורך הזמן.