המשפט החוקתי מסדיר את המבנה הבסיסי של השלטון במדינה; את היחס בין זרועות השלטון השונות, ואת היחס בין המדינה לבין הפרט. במובן זה, המשפט החוקתי הוא הרובד המשפטי הבסיסי והראשוני ממנו יונק כל אורגן של המדינה את סמכותו. הקורס יתמקד בשני ההיבטים המרכזיים של המשפט החוקתי: הסדרת מבנה השלטון וההגנה על זכויות אדם. סוגיות אלו ייבחנו לאור המשטר החוקתי הישראלי, על מאפייניו המיוחדים. בין הנושאים שיידונו בקורס: שלטון החוק והפרדת רשויות, סמכויות הכנסת והממשלה, ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, המשמעות החוקתית של מדינה יהודית ודמוקרטית, והמתח בין דמוקרטיה למצבי חירום. חלק עיקרי בקורס יוקדש להגנה על זכויות אדם בישראל. בין היתר, נדון בזכות לכבוד, חופש הביטוי, שוויון, חופש דת, וזכויות חברתיות וכלכליות.

מטרת הקורס להקנות הכרות עם עקרונות ומושגי יסוד בדיני החוזים אשר משמשים כיום יותר ויותר כמקור נורמטיבי כללי המקרין גם על "פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה" (מתוך סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973). בתחילתו, יוקדש הקורס למבוא אשר יעסוק בהצדקות ה"פרטיות" וה"ציבוריות" של המוסד החוזי, היינו, בשאלת מהותו ותכליתו של החוזה – תוך השוואתו לקטגוריות משפטיות אחרות - ובשאלת גבולותיו. במסגרת זו ייערך דיון נרחב במושגים "הבטחה", "כוונת הצדדים", "אוטונומיית הרצון", "ציפייה", "הסתמכות", "אי עשיית עושר ולא במשפט", "תום לב" ו"תקנת הציבור". לאחר סקירת היער, אשר ישמש אותנו ויומחש בכל מהלך הקורס, נפנה לעצים ונדון בדוקטרינות החוזיות השונות בהתאם למבנה הכרונולוגי של ההליך החוזי ושל חוקי החוזים הכלליים (חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970). כך, נדון ראשית בשאלות הנוגעות בהליך כריתתו של החוזה (לרבות שאלת הכשרות המשפטית לכרות חוזה והאבחנה בין חוזה לבין הסכם שאינו "משפטי"), חובת תום הלב בשלב המשא ומתן לקראת כריתתו של החוזה, האפשרות לביטולו של החוזה בשל פגם בכריתתו וצורתו של החוזה. לאחר מכן נפנה לסוגיות הנוגעות ל"חשיפת" תוכנו של החוזה וביניהן דיני הפירוש וההשלמה, דיני תום הלב בביצוע החוזה, חוזה על-תנאי, חוזה פסול, תניות בחוזים אחידים, סדר קיום החיובים וחוזה לטובת צד שלישי. הקורס יחתום בדיני ההפרה והסעדים בגין הפרתו של החוזה: סעדי האכיפה, הביטול וההשבה, הפיצויים, הקיזוז והעיכבון כמו גם דיני הפטור בשל סיכול החוזה.

מטרת הקורס לפתוח צוהר למסורות שונות של עיון תיאורטי במשפטי: פילוסופיה פוליטית, תיאוריות של מושג החוק ומהות הליך השפיטה, וסוציולוגיה של המשפט. בחלק הראשון (פילוסופיה פוליטית) נעסוק בתועלתנות, תיאוריות של זכויות וחובות, אתיקה יישומית, החובה לציית לחוק, תיאוריות של אמנה חברתית, ליברליזם וקהילתנות, ותיאוריות של דמוקרטיה. בחלק השני, המוקדש לפילוסופיה של המשפט, נעסוק במשפט טבעי, בפוזיטיביזם של אוסטין, הארט וקלזן, ובביקורת הפוזיטיביזם של דוורקין. בחלק השלישי, נתוודע לרעיונות של מרקס, שמיט, ודורקהיים על מקום המשפט בחברה ובהיסטוריה.

The goal of the course is to introduce first year law students who may not have either a science or a law background to the legal issues associated with new and emerging technologies. As our lives become more enmeshed in unprecedented technological innovations, we as a society are faced with novel legal issues that will affect us and our clients. The course will discuss many innovative technologies such as robotics and AI, genetics, drones, space exploration, the internet, virtual and augmented reality, fintech and 3D printing and the legal issues that we are likely to confront. The course will also present issues that arise in most areas of emerging technologies, including, privacy, intellectual property, big data, and responsible research and innovation. The course syllabus will be dynamic, representing current events or student choices

במקצוע זה נלמדים יסודות האחריות הפלילית המהותית באמצעות תאור החלק הכללי של דיני העונשין. הנושאים העיקריים הנלמדים הינם: רכיבי העבירה (המעשה האסור, המחשבה הפלילית וחריגיה), הרחבת האחריות הפלילית (אחריות מקדמית ואחריות במשותף), כשרות בפלילים וסייגים לאחריות פלילית.

מטרות הקורס הינם ללמד את הסטודנטים מונחים משפטיים באנגלית ולחשוף בפניהם ז`רגון משפטי באנגלית. הסטודנטים לומדים אודות בתי המשפט השונים בארצות הברית ובאנגליה. ברמה זו ההתמקדות על משפט פלילי ודיני משפחה. הסטודנטים נחשפים לפסקי דין ומאמרים בנושאים אלו. במהלך הקורס התלמידים ילמדו כיצד לכתוב תקציר על פסק דין ומאמר ולסכם רעיון משפטי באנגלית. דגש מיוחד יושם על מיומנויות קריאה באנגלית משפטית.

הקורס עוסק בביורוקרטיה בהיבטים תיאורטיים ומעשיים, תוך שימת דגש על סוגי ארגונים שונים במדינת ישראל, החל מארגוני המגזר הציבורי וכלה בארגוני המגזר השלישי, בהבדלים ובקשרים ביניהם. השאלות המרכזיות אותן מעלה הקורס הן מעמדו ומרכזיותו של שירות המדינה, מידת הפוליטיזציה של וטיבו בישראל ובמבט בינלאומי משווה.

מטרת הקורס היא לרכוש מיומנויות של כתיבה אקדמית וכתיבה של עבודה סמינריונית בפרט באמצעות התנסות בתהליכי עיבוד מידע והצגתו, הנדרשים במסגרת מטלות אקדמיות, ובכלל זה קריאת טקסטים אקדמים וכתיבת טקסטים אקדמים מסוגות שונות. במסגרת הקורס יילמדו נורמות של כתיבה אקדמית, יפותחו יכולות קריאה של טקסטים מדעיים ודרכי ארגון שיטתי של מדע עיוני: מיפויו, סיכומו, מיזוגו עם מקורות נוספים והצגתו באופן ביקורתי. חובות הקורס כוללים הגשת תרגילים בכתיבה אקדמית, נוכחות והשתתפות פעילה והגשת עבודה מסכמת.

מטרתו של קורס זה היא לסקור יסודות ומוקדי ציון מרכזיים בהתפתחות המחשבה המדינית המערבית. הקורס נע בין יוון הקלאסית, אירופה של טרום העת המודרנית והעת המודרנית עד המאה העשרים. מחשבה מדינית נלמדת לכן הן מההיבט ההיסטורי והפוליטי מעשי שלה והן מההיבט התרבותי. אף על פי כן, דגש עיקרי יושם על רעיונות תוך דיון ברלוונטיות שלהם לשאלות הנדונות בתקופה בת זמננו.

במסגרת הקורס יוצגו וינותחו האירועים הדרמטיים שפקדו את אמריקה ואירופה וחוללו שינוי מערכות פוליטי, חברתי וכלכלי במהלך המאות ה 18- וה– 19 כגון תנועת ההשכלה, המהפכה האמריקאית, המהפכה הצרפתית, והמהפכה התעשייתית. במסגרת הניתוח יושם דגש על שלושת המהפכות, על עלייתה של הלאומיות המודרנית ומדינת הלאום, תנועות מהפכניות וחילוניות : הקומוניזם, פאשיזם, סוציאליזם, קולוניאליזם ואימפריאליזם. כמו כן תיבחן השפעת השינויים הללו על המבנה החברתי–כלכלי של העם היהודי בכלל והתנועה הציונית בפרט - ותתואר צמיחתו של המזה"ת המודרני והתפתחות המלחמה הקרה.

קורס זה יחשוף את הסטודנטים למושגים, סוגיות ותיאוריות הקשורות בממשל, בפוליטיקה ובניהול המדינה הדמוקרטית. ראשית, נעסוק במושגי היסוד הבסיסיים כמו גם בשאלות חקר הפוליטיקה. יושם דגש על האידיאולוגיות המרכזיות וסוגי המשטרים השונים בעולם, תוך התייחסות מעמיקה למשטר הדמוקרטי. לאחר מכן נדון בסוגיות כגון מפלגות וקבוצות אינטרס, כמו גם במערכת היחסים המורכבת שבין מדינה, משטר דמוקרטי ובירוקרטיה. לבסוף, נעמוד על המגמות השונות העתידיות בדמוקרטיה הישראלית.

בעידן הגלובליזציה השגת לגיטמציה בנל"א באמצעות יחסי שיתוף ושכנוע הפכה לגורם חיוני למדינות להשגת יעדיהן.אחד הכלים היעילים בתיבת הכלים של הקברניטים במסגרת פרדיגמת הכח החדשה להשגת יעדים אלה היא הדיפלומטיה הציבורית. הקורס יעסוק בגישות התיאורטיות המרכזיות של דיפלומטיה ציבורית ובאסטרטגיות השונות של דיפלומטיה ציבורית כגון המיתוג המדינתי. הקורס ינסה לזהות באמצעות שימוש במקרה הישראלי כמקרה בוחן את החסמים והזרזים העומדים בבסיס שימוש יעיל בכלי הד"צ המדינתי במאה ה-21 .על בסיס ניתוח זה ידונו שאלות כגון מדוע הדיפלומטיה הציבורית הישראלית (ההסברה) אינה יעילה ומדוע נכשלו כל השינויים שבאו לייעל מערכת זו. הכלים התיאורטיים שיקנה הקורס ייושמו במהלך הסמסטר לניתוח אירועים שוטפים של דיפלומטיה ציבורית בישראל ובעולם.

בקורס זה ניחשף לדרכים המרכזיות הקיימות כיום לניתוח ולהבנת תופעות, שחקנים ואירועים מרכזיים בעולם. נדון בתחילת בתיאוריות המרכזיות הקיימות - ריאליזם, ליברליזם, קונסטרקטיביזם ובתיאוריות היותר ביקורתיות כגון מרקסיזם ופמיניזם. ננסה להבין מה המשותף ומה המיוחד בין כל התיאוריות הללו וכיצד הן עוזרות לנו להבין את הקשר בין שחקנים בינלאומיים שונים כמו גם להבנה של תהליכים המתרחשים בעולם החל מגלובליזציה, חוסר שוויון, משברים פיננסיים, מסחר בינלאומי, סחר בסמים, בנשים ובנשק ועד מלחמות, נשק גרעיני וטרור.

השיעור מיועד להקנות מושגי-יסוד, עקרונות התיאוריה הכלכלית וכן יסודות של שיטת הניתוח הכלכלית בתחומי המיקרו-כלכלה. הנושאים הנדונים בשיעור זה כוללים: בעיית המחסור, גבול אפשרויות הייצור, יעילות בהקצאת גורמי הייצור; ביקוש והיצע למוצרים ולגורמי ייצור; שיווי-משקל חלקי ושיווי-משקל כללי בתחרות משוכללת, התערבות הממשלה בשווקים - אמצעים והשלכות.

הקורס יעסוק בטכנולוגיות מידע וממשל ובבחינת היבטים פוליטיים, חברתיים, טכנולוגיים, משפטיים וכלכליים של ממשל ומדיניות ציבורית בעידן הדיגיטלי. הקורס יספק בסיס תיאורטי למודלים שונים של ממשל מקוון, יעמוד על האתגרים בקשר בין פוליטיקה לטכנולוגיה, יערוך ניתוח ביקורתי של המצב בישראל תוך סקירה השוואתית מקיפה ליוזמות במדינות אחרות, ויעניק כלים להתוויית מדיניות אינטרנט ראויה ברמה הבינלאומית, המדינתית, והמקומית. במסגרת הקורס, נעמוד על השפעת טכנולוגיות המידע על זכויות הפרט; נדון במודלים של שקיפות, שיתוף הציבור, ופתיחת נתונים שלטוניים לציבור; ונבחן כיצד ניתן לנצל את טכנולוגיות המידע לשיפור ההליך הדמוקרטי, העצמת האזרח והגברת האחריותיות (accountability) של הממשל.

בעשורים האחרונים הפך הניתוח הכלכלי של המשפט לאחד מזרמי החשיבה הבולטים ביותר במחקר המשפטי, אם לא הבולט שבהם. הניתוח הכלכלי של המשפט עוסק בשתי שאלות קשורות: האחת היא כיצד משפיע המשפט על התנהגותם של פרטים הכפופים לו; והשניה היא כיצד ניתן לעצב את המשפט כך שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי. במסגרת הקורס נסקור את יסודותיו של הניתוח הכלכלי של המשפט. נדון במושגי היעילות והרווחה, וכן בהנחות התיאוריות העומדות בבסיסו של הניתוח, שהמרכזית שבהן היא הנחת ההתנהגות הרציונלית. בהמשך נסקור את יישומיו של הניתוח הכלכלי בענפי משפט שונים, ונעמוד על המלצות המדיניות שניתן לגזור ממנו באשר לדרך עיצובם של ענפי משפט אלה. נעסוק, בפרט, בתובנות מתחום דיני החוזים, הנזיקין, הקניין והמשפט הפלילי. לבסוף, נדון בביקורת המושמעת לעתים כלפי המתודה הכלכלית, ובתגובות לה. הקורס אינו מניח כל ידע מוקדם בכלכלה או במשפט.

קורס המבוא במשפט וחברה ישמש צוהר לתלמידי שנה א המבקשים להכיר את המשפט בקונטקסט של החברה הישראלית. הקורס ידון בסוגיות עיוניות ועקרוניות – בהן, ההשפעה הקיימת של תהליכים חברתיים על המשפט ועל כוחו של המשפט לקדם שינויים חברתיים; המשפט ככלי בזירה של יחסי כוח; מקומם של "השחקנים" השונים בשיטת המשפט, ובהם שופטים, עורכי דין קהילתיים, מומחים מקצועיים ומתדיינים; הזיקות בין בתי המשפט השונים ובינם לבין הזירה הפוליטית; שאלות של משפט ותרבות; ערכים ומשפט; אמת ומשפט; המשפט כפותר מחלוקות או מייצר סכסוכים; ומשפט ומגדר. בנוסף, כדי לקבל תמונה רחבה של הזיקות ההדדיות הקיימות בין החברה למשפט נעמיק בסוגיות סוציו-משפטיות שנויות במחלוקת באקטואליה הישראלית כגון [ורק לצורך הדגמה, כי השאלות הקונקרטיות יתבררו סמוך לפתיחת הקורס, בהתאם לסדר היום הציבורי], שאלות הנוגעות להדרה של נשים; להפרדה על רקע דת; #me too ומקומו של המשפט במיגור תופעות כדוגמת הטרדה מינית; שאלות הקשורות ללאומיות ולאום והמיעוט הערבי; שאלות של מינוי שופטים ועוד.

מה בין "חולה אהבה בשיכון ג" ומשפט? מה בין ידיעות אחרונות ובג"צ? איך קשורה תרבות לרגולציה של שוק ההון? כיצד קשורים הסדרים משפטיים להבנה הרווחת שמי שיש לו אברי מין זכריים הוא גבר? האם למשפטנים יש שפה ותפיסת מציאות ייחודית? האם שופטים ליברליים מעורבים בכפיה תרבותית? שאלות אלו ורבות אחרות נבחנות ע"י הזרם המחקרי של משפט ותרבות שהתפתח בעשורים האחרונים כחלק מהמפנה התרבותי במדעי החברה והרוח. משותפת לכולן ההנחה שכדי להבין משפט יש לבחון אותו בתוך הקשרים של זמן, מקום, וקהילה, ולהתרחק מהנחות אוניברסליות. תרבות היא מושג רב פנים והכרחי כדי להבין את ההקשרים הללו, ולנתח את המורכבויות האנושיות בתוכן מתפקד משפט - מכלכלה, דרך פוליטיקה ויחסים חברתיים, ועד זהות אינדיבידואלית. בקורס נבחן גישות שונות בניתוחי "משפט ותרבות", ונראה כיצד הן מסייעות לנו בהבנת המשפט כתופעה חברתית מורכבת ומשתנה, ובשימוש מושכל בכלים משפטיים.

יש הרואים בדיני הנזיקין כלי לקידום מטרות חברתיות ויש הרואים בהם כמקדמים ערכים פנימיים להם בלבד. הקורס יעקוב אחר המשפט הפוזיטיבי הרווח בארץ תוך ניסיון להדגיש את הרציונל העומד מאחורי החוק הכתוב ואת המתח בין הגישות הנ"ל. בקורס יידונו גם הסדרים הנהוגים במקומות אחרים בעולם, הן לצרכי השוואה והן במקרים בהם המשפט המקומי אינו עוסק בסוגיה מסוימת. במהלך הקורס ננתח את אופייה של האחריות הנזיקית תוך שימת דגש במשטרי האחריות השונים וההצדקות להם. במסגרת זו ייבחנו אף שאלת הקשר הסיבתי, ההגנות העומדות למזיק ושאלת ריחוק הנזק. בנוסף יעסוק הקורס בעוולות המסגרת ובעוולות הפרטיקולרית אשר בפקודת הנזיקין, בהסדרי הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובאחריות למוצרים פגומים. כמו כן ידונו בו סוגיות מרכזיות בדיני מטרדים, פיצויים בגין נזק גוף והטבת נזקי גוף.

המשפט המנהלי בישראל מהווה רכיב מרכזי של ענף ה"משפט ציבורי", ועניינו בפעולתו של המנהל הציבורי על כל שלוחותיו: משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות, התאגידים הסטטוטוריים והחברות הממשלתיות. בנוסף ניכרת מגמה להרחבת תחולתו של המשפט המנהלי, וכיום מוחלות נורמות מן המשפט הציבורי גם על גופים פרטיים הממלאים פונקציות בעלות היבטים ציבוריים. המשפט המנהלי נועד לקבוע את אמות-המידה לפעילותן התקינה של רשויות השלטון. ככזה, הוא התחום המשפטי המאפשר ביקורת שיפוטית על פעולות השלטון. במידה רבה, זהו התחום אשר במסגרתו יבחן, הלכה למעשה, המתח שבין מימוש זכויות הפרט לבין יישום חובות השלטון לפעול ביעילות, במקצועיות ובהגינות. במהלך הסמסטר נבחן את פעילות המנהל הציבורי בעיקר משלושה היבטים: סמכות הגוף הפועל; תקינות פעולתו; וכשרות שיקול-הדעת המנהלי. בנוסף נדון בתוצאת הפגם המנהלי ובפורומים השיפוטיים הרלוונטיים למשפט המנהלי.

הקורס ידון במערך הדינים המסדיר את המשפחה – דרכי יצירתה, גבולותיה, מאפייניה כיחידה נבדלת, מעמד החברים בה ויחסי הגומלין ביניהם. הקורס יסקור את מערך היחסים המשפטיים בין הצדדים, בצמתים הנוגעים ליחסי בני הזוג וליחסי הילד וההורה ובצמתים המשלבים את השלושה. יחסי הצדדים ייבחנו הדדית וביחס לכוחה המתערב של המדינה, ייבדקו ההצדקות להתערבות המדינה במשפחה, יתרונות ההתערבות וחסרונותיה. הדיון יתמקד בדילמות המתעוררות בשעת משבר בחיי המשפחה, לנוכח כוונה לפרק את המשפחה. תשומת לב תוקדש לייחודם של דיני המשפחה בישראל לנוכח מורכבות מערך הדינים וערכאות השיפוט, המשלבים דין אישי-דתי ודין אזרחי. יבחנו הקשיים הנובעים מן המורכבות האמורה ויוצגו דרכי ההתמודדות שמספק המשפט, במיוחד לנוכח השינויים המתרחשים בעשור האחרון.

הקורס מיועד להשיג שתי מטרות: האחת, להסביר את מקורותיה ויסודותיה ההיסטוריים של שיטת המשפט הישראלי: ירושת המשפט העות'מאני, גיבוש שיטת המשפט הארץ-ישראלית בתקופת המנדט וביסוסה של מערכת המשפט המוכרת לנו כיום בעשור הראשון לאחר הקמת המדינה. השנייה, למקם את המשפט הישראלי בהקשר הרחב יותר של משפט המערב. לשם כך יתמקד הקורס בשתי משפחות המשפט המרכזיות שהתפתחו בעולם המערבי – המשפט האנגלו-אמריקאי והמשפט הקונטיננטלי. במסגרת זו הקורס יבחן את שיטות המשפט של אנגליה, ארה"ב, צרפת והקהילה האירופית וימקם את המשפט הישראלי במסגרתן.

מבנה ומטרת הקורס: הקורס נועד להעניק למשתתפים ידע בסיסי במשפט הבינלאומי המודרני. הקורס יתרכז באספקטים המעשיים של המשפט הבינלאומי וסוגיות של המשפט הבינלאומי בסכסוך במזרח התיכון, ופחות בתאוריות השונות. הקורס ידון באופי והגדרת המשפט הבינלאומי; מקורות המשפט הבינ"ל, מנהג, אמנות, דיני אמנות; היחס בין המשפט הבין-לאומי לבין המשפט המקומי; מדינות ,גבולות, רכישת שטח, הכרה, הגדרה עצמית; ארגונים בינלאומיים. האו"ם; הפרט והמשפט הבינלאומי, חובות וזכויות; דיני זכויות האדם, מעמד פליטים ושאלת קיום "זכות שיבה" לפליטי 1948; המשפט הבינלאומי הפלילי, בית הדין הבינלאומי הפלילי(ICC); יישוב סכסוכים בין מדינות בדרכי שלום; שירותים טובים, תווך, חקירה, פישור, בוררות, בית הדין הבינלאומי (ICJ); איסור השימוש בכוח ביחסים בין מדינות והזכות להגנה עצמית; דיני מלחמה, דיני תפיסה לוחמתית, מעמד יו"ש : שבויי מלחמה; דיני הים; דיני נהרות; דיני חסינות (חסינות דיפלומטית, חסינות מדינות); המשפט הבינ"ל והסכסוך במזה"ת, הצהרת בלפור, המנדט הבריטי, החלטות עצרת האו"ם, מועצת הביטחון, הסכמי שביתת נשק, הסכם קמפ דויד, הסכם השלום עם מצרים, ירדן. הסכמי אוסלו.

סכסוכים הם תופעה אנושית נפוצה. למרות שהם אינם שליליים מטיבם, כאשר הם הופכים אלימים והרסניים הם מביאים לתוצאות קשות. לכן נעסוק בנושאים המרכזיים שבתחום יישוב וניהול סכסוכים. יידונו סוגי קונפליקטים שונים, הגדרות ומאפיינים שלהם, נעסוק בתהליך המעבר מניהול סכסוך ליישוב סכסוך, נדון בתנאים הכרחיים ובחסמים אפשריים ליישובו ונחקור כיצד גורמים (מנהיגים, ארגונים, חברה אזרחית) ואמצעים (מו"מ, תיווך, סדנאות לפתרון בעיות, חינוך לשלום) תורמים לפתרון סכסוך, להתפייסות ובניית שלום יציב. בכדי לסקור את הנושאים הללו ננוע בין דיסציפלינות של פסיכולוגיה חברתית, סוציולוגיה, מדעי המדינה ויחסים בין-לאומיים, ויציג מודלים להבנת תחום חקר הסכסוכים ברמת הזהות האישית, האינטראקציות בין קבוצות אוכלוסייה שונות, והיחסים בין מדינות.

השיעור מיועד להקנות מושגי-יסוד ועקרונות התיאוריה הקיינטיאנית בתחומי המקרו-כלכלה. הנושאים שיידונו במסגרת שיעור זה כוללים: מושגי-יסוד; חשבונאות לאומית, פונקציות התצרוכת ופונקצית ההשקעה המצרפית; שיווי-משקל בשוק הסחורות; מכפיל ההכנסה הלאומית; אבטלה קיינסיאנית, מדיניות פיסקלית; המערכת המוניטרית - כסף ומערכת הבנקים המרכזיים; שוק הכסף; מדיניות מוניטרית ומדיניות משולבת; משק פתוח - מאזן תשלומים, שוק מטבע-חוץ ושוק הסחורות; מדיניות כלכלית במשק פתוח.

הקורס המזרח התיכון בן זמננו מבקש להעניק לסטודנט הבנה על האירועים הכלכליים, החברתיים הפוליטיים והמשפטיים שעיצבו את האזור. הקורס בוחן את הגורמים שעיצבו את המזרח התיכון מנפילת האימפריה העתמאנית ועד לאירועי האביב הערבי שפרצו בשנת 2010. בחלק הראשון של הקורס מבקש המרצה לדון בגורמים שעצבו את מדינות המזרח התיכון עד לעצמאותן ובחלק השני לדון במדינות האזור בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד ימינו אנו. במסגרת הקורס יבחן המרצה גם גם תופעות שעולות על סדר היום בעשור האחרון ומעצבות את אופיו של האזור כמו למשל התפתחות התנועות האסלאמיות באזור, מעמדן של נשים בחברה הערבית-אסלאמית, מצוקת המים באזור, שינויים דמוגרפים ותהליכי עיור, יחסי שיעים-סונים, יחסי שבט ומדינה, מעמדה של תעשיית הנפט במזרח התיכון, יחסי מדינות המזרח התיכון עם המעצמות- ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי וסין וכן מדיניותן של מדינות האזור כלפי ישראל.

מטרת קורס זה היא הכרת המרכיבים המרכזיים של המוסדות הפוליטיים בישראל: המפלגות בישראל ארגונן ועמדותיהן, שסעים חברתיים, התנהגות הבוחר, שיטות בחירה, הרכבת קואליציות ויחסי כנסת-ממשלה ומוסדות ממשל מרכזיים אחרים. כל היבט של המערכת הפוליטית בישראל יבחן בהתייחס אל השחקנים המרכזיים הרלבנטיים אליו, כללי המשחק המדרכים את התנהגות השחקנים במסגרת היבט זה ואל תוצאות האינטראקציה בין כללי משחק לשחקנים בהתייחס למשילות הממשלה בישראל וייצוגיות הקבוצות החברתיות השונות בה. הנחת היסוד המלווה קורס זה, היא שניתן להבין כל מערכת פוליטית קיימת בעזרת מושגים ותיאוריות המאפשרים להשוות בין מערכות פוליטיות שונות וכך להבינן בצורה טובה יותר. כך שנלמד כל היבט של המערכת הפוליטית בישראל מתוך פרספקטיבה השוואתית ותיאורטית.

מטרת הקורס להקנות לסטודנטים עקרונות יסוד, עיוניים ומעשיים, בשיטות המחקר המקובלות על מנת לתת בסיס לקריאה ביקורתית של מחקרים קיימים ויכולת לבצע מחקר עצמאי. במהלך הקורס נלמד מהי חשיבה מחקרית (מדעית) וכיצד מבצעים מחקר בכלל ובתחום הפוליטיקה והממשל בפרט. בקורס יידונו מושגי יסוד כגון סוגי משתנים, אוכלוסיות ומדגמים; שלבי המחקר המדעי; מערכי מחקר שונים; שיטות הסקה וזיהוי סיבתיות; ועקרונות להערכת מחקרים מדעיים.

הקורס "תיאוריות בחקר הטרור והגרילה" עוסק בשאלות יסוד במחקר הטרור. במסגרת הקורס ידונו סוגיות של הגדרה (טרור וגרילה), תיבחן אסטרטגיית הטרור המודרני על היבטיה השונים (טרור, תקשורת ודעת קהל) ויישקלו המשמעויות הנורמטיביות של הטרור ושל הלוחמה בטרור, תוך שימת דגש מיוחד על הקושי של המשטר הדמוקרטי להתמודד באפקטיביות עם תופעת הטרור - "הדילמה הדמוקרטית". במסגרת הקורס יבחנו היבטים שונים של טרור בינלאומי ומקומי (בהתייחס לארגוני הג'האד הגלובאלי, דאעש, חמאס וחזבאללה), תוך מתן תשומת לב מיוחדת למגמות ותהליכים עכשוויים ועתידיים, כגון - טרור מתאבדים, טרור לא קונבנציונאלי, סייבר טרור ועוד. במהלך הקורס נבחן קלסיפיקציות שונות של ארגוני טרור ושיטות פעולתם, מוטיבציות העומדות בבסיס הנעתם של טרוריסטים ואתגרי ההתמודדות עם התופעה.

הקורס יעסוק במושגי יסוד של שיטות סטטיסטיות: הסתברות, סוגי משתנים, סטטיסטיקה תיאורית והסקה סטטיסטית; מאפיינים של משתנים בודדים; סוגי קשר בין שני משתנים; סיבתיות; מבחנים סטטיסטיים; רווחים בני סמך; ניתוח רב-משתני. הסטודנטים יקבלו סקירה כללית של תוכנה סטטיסטית - SPSS.

הסכסוך הערבי-ישראלי מצוי במוקד תשומת הלב האזורית והבינ"ל מזה כשמונה עשורים. עד כה כשלו המאמצים, הצבאיים והמדיניים כאחד, להכריע וליישב סכסוך מר וייחודי זה. הקורס יסקור בקצרה את תולדות הסכסוך עם הפלסטינים, הסורים והלבנונים, כבסיס להבנה עמוקה יותר של הסוגיות העיקריות העומדות כיום בפני האפשרות להשגת הסדרים מדיניים, המוקד העיקרי של הקורס. תשומת לב מיוחדת תנתן לפתרונות אפשריים של הסוגיות השונות, שתוצגנה בראייה של הקונטקסט האסטרטגי והפוליטי הפנימי של הצדדים השונים.

הקורס ידון בתיאוריה הבסיסית של דיני המס, בשיקולי המדיניות העומדים ביסוד מערכת מס ראויה ובדיני מס הכנסה בישראל. הנושאים שיידונו כוללים: הגדרת המושג "מס"; תפקידי המסים והשפעותיהם; שיקולי מדיניות מס; מערכת המסים בישראל; הגדרת הבסיס "הכנסה"; ההבחנה בין הכנסה פירותית להכנסה הונית; החיוב במס על הכנסה פירותית ועל הכנסה הונית; מיסוי טובות הנאה; התחולה הבינלאומית של מיסוי ההכנסה; ניכוי הוצאות; קיזוז הפסדים ותכנון מס.

מערכת יחסי העבודה ממוקמת על קו התפר שבין הפרטי לציבורי. בעוד שקשר העבודה הוא בבסיסו קשר חוזי, זהו קשר מיוחד שמוסדר על בסיס עקרונות החורגים מדיני החוזים הכלליים. הקורס יעסוק באופיים של דיני העבודה, ובמרכזם אי השוויון שבין העובד למעביד, חשיבות העבודה להתפתחותו של האדם, המטרות החברתיות והכלכליות ששוק העבודה בא להגשים, והאופן שבו שיקולים אלה מעצבים את הכללים שפותחו במשפט העבודה הישראלי. הקורס יבחן את דיני העבודה בשני מישורים: משפט העבודה האישי והקיבוצי. בין הסוגיות שידונו: תכליתם של דיני העבודה, מיהו עובד ומעביד, עובדי קבלן וחברות כוח אדם, חוזה העבודה האישי, חוקי המגן והסדרה קוגנטית של יחסי העבודה, המהפכה החוקתית בדיני העבודה, שוויון במקום העבודה, ארגוני עובדים והסכמים קיבוציים, שביתות, וסיום יחסי העבודה.

ליבו של הדיון בדיני הקניין הינו בשאלה, כיצד בני אדם מעצבים כללים המסדירים בינם לבין עצמם את אופן ההקצאה, החלוקה והשימוש בנכסים המצויים במחסור (חשבו מחד, על משאבים `קלאסיים` כגון קרקע, מיטלטלין או מחצבים, ומאידך על משאבים אשר רק באחרונה למדנו על בשרנו כי הם מצויים בצמצום וצפויים להתכלות: אויר ומי ים נקיים, נוף פתוח וכדומה). לאור שיקולים אלה, נקדיש את עיקר דיוננו ללימוד הדין החל בישראל, תוך התמקדות במשטר המקרקעין. נבחן את הסוגים והמאפיינים השונים של הזכויות הקנייניות והמעין-קנייניות המוכרות בדין הישראלי (בעלות, שכירות, משכון ומשכנתה, זיקת הנאה, זכות קדימה, הערת אזהרה, חזקה, עכבון, רשות שימוש וכיו`ב). נדון במשמעות מעמדה של זכות הקניין כזכות `חוקתית`, ובאופן בו הדבר משליך על היחסים בין הפרט למדינה, במציאות החברתית והכלכלית המשתנה במדינת ישראל. נבחן את האופנים השונים של שיתוף בנכסים הקיימים בדין הישראלי, ובמיוחד בהקשר של בני זוג מחד, ושל בתים משותפים מאידך. נקדיש תשומת לב מיוחדת לאופן פעולתו של `שוק הקניין` במקרקעין, תוך דיון נרחב בעסקאות במקרקעין, באופן רישומן ובכללי `תחרות` בין בעלי זכויות נוגדות במקרקעין (לדוגמא, קונה המתקשר בעסקה לרכישת זכויות בעלות במקרקעין מול בנק הזכאי לרישום משכנתה כבטחון להלוואה שניתנה לבעלים הרשומים). כמו כן נדון בתמצית בהשפעות דיני התכנון והבניה על אופן מימוש הזכויות הקנייניות במקרקעין.

קורס הינו קורס מבוא להכרות עם החברה כתאגיד עסקי (תוך השוואת החברה לסוגי תאגידים אחרים) ובכלל זה עם חברות שניירות הערך שלהן נסחרים בבורסה לניירות ערך. באופן פשטני ניתן להשקיף על חברות בשני ממדים: בממד ה"יצרני (production)" של החברה לעומת ממד ה"משטר (governance)", העוסק במתח הקיים בין האינטרסים השונים של הגורמים הקשורים עם החברה (ביניהם בעלי מניות, נושאי מישרה, נושים, עובדים, ספקים, צרכנים והציבור הרחב בכללותו). דיני החברות, והקורס בהתאמה, מתמקדים בממד האחרון. נוכח מקומן המרכזי והמתעצם של חברות עסקיות בבסיס עולם המסחר המודרני, אם לא מעבר לכך, מקיימים דיני החברות קשרי גומלין מקיפים עם תחומי משפט רבים מגוונים, ביניהם דיני חוזים, דיני קניין, דיני ניירות ערך, דיני עונשין, דיני עבודה, דיני הגנת הצרכן, דיני הגבלים עסקיים, דיני איכות הסביבה ודיני המשפט הציבורי. מטרת הקורס, על-כן, היא להקנות היכרות עם סוגיות מורכבות אלו ובה בעת לפתח מסגרת חשיבה כללית על יחסה של ה"חברה" ל"חברה", על משמעותם של דיני החברות ועל דרך להבנתם והצדקתם בעת הנוכחית. הקורס יחולק לששה חלקים ראשיים: I. מבוא סקירת הרקע החוקתי, החקיקתי וההלכתי של דיני החברות, הכרות ראשונית עם הקונפליקטים המרכזיים ומושגי יסוד בדיני תאגידים. II. עקרונות כלליים בדיני חברות בחלק זה יערך דיון מפורט בין היתר בעקרון אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, תורת האורגנים, אחריות מוגבלת, הרמת מסך, יצירת החברה, רשם החברות, דיני יזמים, מסמכי ההתאגדות ודוקטרינת אולטרה וירס/מניעת פעולה חורגת. III. ממשל תאגידי - מבנה ומשטר מוסדות החברה, זכויות הצבעה וכללי הכרעה, בעיית הנציג ודרכים לפתרונה, חובות נושאי משרה ובעלי מניות, האיסור על קיפוח המיעוט, תביעה נגזרת וייצוגית. במסגרת חלק זה ישולב דיון בשאלת תכליתה (ואחריותה החברתית המתעוררת) של החברה העסקית, שאלה המקרינה על סוגיות יסודיות בדיני החברות. IV. הון החברה - הגנה על נושים אבחנה בין בעלי מניות ונושים, שמירת הון ומדיניות דיבידנדים ושעבודים. V. שוק ההון - ההנפקה לציבור מבוא למסגרת המוסדית והמשפטית של שוק ההון והעקרונות העומדים בבסיס חקיקת ניירות הערך תוך הדגשת זיקתו של חוק ניירות ערך לדיני החברות הכלליים. VI. שינויי מבנה רכישת חברות: מזוג והצעות רכש, פירוק והבראת חברות.

בקורס זה תנותח מדיניות החוץ הישראלית כפי שהיא באה לידי ביטוי בעיצוב תהליכים מדיניים ודיפלומטיים - בפעילויותיהם של משרד רה"מ, של משרד החוץ ושל הנציגויות הדיפלומטיות הישראליות ברחבי העולם. תיבחן השאלה האם מדיניות החוץ הישראלית משקפת אסטרטגיה מובנית ובהירה שמתוכה נגזרות הטקטיקות שבהן נוקטות הממשלות בפעילותן המדינית השוטפת – או שמא מדובר במדיניות חוץ משתנה ולא מוגדרת, שקשה לאתר בה יסודות אסטרטגיים ברורים ומוצקים. בהקשר זה ינותחו תהליכים בעת משברים מחד ובעת יוזמות לכינון הסדרי שלום מאידך. יושם דגש על תאור וניתוח של מדיניות החוץ הישראלית אל מול גורמים מרכזיים הפועלים בזירה האזורית והגלובלית, ובראשם ארה"ב, העולם הערבי והמדינות השכנות לישראל.

הקורס יסקור נושאים מרכזיים בכלכלת ישראל ובהשפעות הגלובליות עליהם, תוך שימוש בכלים תיאורטיים ואמפיריים. בקורס נדון בחשבונאות הלאומית, בגורמי הייצור, במדיניות הפיסקלית והמוניטרית, במדיניות שער החליפין, באינפלציה, במאזן התשלומים, בשוק ההון, בשוק העבודה ובסוגיות במדיניות רווחה.

הקורס "סוגיות אסטרטגיות בלתי-קונבנציונליות" בוחן מנקודת המבט של הביטחון הלאומי של ישראל את האתגרים והדילמות העומדים בפני ישראל נוכח המציאות המשתנה בסביבה האסטרטגית, בדגש על הסוגיות הבלתי-קונבנציונליות. השינויים במערכת הבינלאומית ובמרחב האזורי, בטבע המלחמות ובאופי העימותים, ובהתפתחות האיומים הבלתי-קונבנציונליים לסוגיהם (נשק גרעיני, "מדרגות הביניים", וטרור בלתי-קונבנציונלי), מציבים סימני שאלה ומחייבים חשיבה מחודשת בסוגיות הביטחון הלאומי. במסגרת זו, הקורס יתמקד בבחינה ביקורתית של תקפות התפיסה הקיימת, בניתוח משמעויות השינויים בין איומים וסיכונים לבין הזדמנויות וסיכויים, ובהתמודדות עם אתגר ניהול הסיכונים ועיצוב מדיניות הביטחון הלאומי במבט לעתיד.

הקורס יעסוק בטכנולוגיות מידע וממשל ובבחינת היבטים פוליטיים, חברתיים, טכנולוגיים, משפטיים וכלכליים של ממשל ומדיניות ציבורית בעידן הדיגיטלי. הקורס יספק בסיס תיאורטי למודלים שונים של ממשל מקוון, יעמוד על האתגרים בקשר בין פוליטיקה לטכנולוגיה, יערוך ניתוח ביקורתי של המצב בישראל תוך סקירה השוואתית מקיפה ליוזמות במדינות אחרות, ויעניק כלים להתוויית מדיניות אינטרנט ראויה ברמה הבינלאומית, המדינתית, והמקומית. במסגרת הקורס, נעמוד על השפעת טכנולוגיות המידע על זכויות הפרט; נדון במודלים של שקיפות, שיתוף הציבור, ופתיחת נתונים שלטוניים לציבור; ונבחן כיצד ניתן לנצל את טכנולוגיות המידע לשיפור ההליך הדמוקרטי, העצמת האזרח והגברת האחריותיות (accountability) של הממשל.

הקורס מיועד להכרת והבנת הדיון האזרחי בישראל, לשם כך נעסוק בהיבטים עיוניים ומעשיים של סדר הדין האזרחי תוך שימת דגש על התפקיד של סדרי הדין בהשגת התכליות של הדין המהותי. הסוגיות העיקריות שתעמודנה במרכז הדיונים הן: מבוא כללי (זכות הגישה לערכאות, פרוצדורה מול מהות, תום הלב בסדר הדין האזרחי והשפעת המהפכה החוקתית על סדר הדין האזרחי); ההכנות לקראת פתיחת ההליך המשפטי, תוך שקילת חלופות ליישוב סכסוכים; הדרכים לפתיחת ההליך האזרחי (סוגי תביעות); בתי המשפט והסמכויות (סמכות בינלאומית, סמכות מקומית, סמכות עניינית וסמכות נגררת); הליכים מקדמיים (גילוי ועיון במסמכים וקדם משפט); כתבי הטענות לסוגיהם (כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה); מסלולי תביעה מהירים (תובענות בסדר דין מהיר, המרצות פתיחה וסדר דין מקוצר); סילוק על הסף; ניהול המשפט; סעדים זמניים; פסק הדין; הליכי תקיפה אנכיים (ערעור בזכות וברשות, דיון נוסף ועתירות לבג"ץ) והליכי תקיפה אופקיים (בקשות לביטול פסק-דין ומשפט חוזר אזרחי).

המשפט העברי הוא כינוי מודרני למערכת המפותחת והמורכבת של ההלכה, אחת היצירות המשמעותיות ביותר של העם היהודי ומרכיב מכריע בהבנת זהותו התרבותית. קורס זה מוקדש להיכרות עם עולמה המיוחד של ההלכה כמערכת משפט דתית: ההיסטוריה של המשפט היהודי, מקורותיו העיקריים, מוסדות ההלכה, ודרכי החשיבה המאפיינים את עולם ההלכה. המשפט העברי אף קיבל מעמד מיוחד במסגרת המשפט הישראלי, ובקורס נעמוד על הזיקה המתקיימת בין שתי מערכות אלו.

הנושאים שיידונו במסגרת הקורס הם: הזימון לעדות; הכשרות להעיד; אוכלוסיות עדים מיוחדות; הילכת קינזי וביטולה; עדות מפי השמועה; הראיה הטובה ביותר; עדות סברה (מומחים); ידיעה שיפוטית; מעשים דומים ושיטת ביצוע ; דוקטרינת הפסילה הפסיקתית ותורת פרי העץ המורעל; סיוע עצמי; ראיות נסיבתיות; הודיית חוץ וראשית הודייה (קבילות, כח ראייתי ומשקל); אמרות חוץ של עדים; דרישת הסיוע (פלילי/אזרחי); הודאת בע"ד (אזרחי); תצהירים, תעודות ורשומות מוסדיות; ראיות חסויות; דרישת הכתב וסתירתו; השתק פלוגתא; פס"ד פלילי כראיה בהליך אזרחי; גביית עדות בחו"ל; סדרי חקירתם של עדים; נטל ההוכחה, חזקות והערכת הראיות (פלילי ואזרחי); ראיות שנתקבלו שלא כדין; האזנת סתר ופגיעה בפרטיות; זיהוי ועזרי חקירה מדעיים; ראיות מינהליות. ההשתתפות בהרצאות חובה. הקורס מלווה במצגת, ויוקרן במהלכו סרטון מלבד מטלת הסיום - מבחן שמשקלו 90% מהציון, קיימת מטלה נוספת, במהלכו: עבודה קצרה שמשקלה 10% מהציון הסופי, ומועד הגשתה יתואם עם נציגי המסלול.

מאז הקמתה של מדינת ישראל, למרכזיותו של תחום הביטחון בחברה הישראלית השלכות משמעותיות על היחסים שבין הצבא, החברה והתקשורת בישראל. באמצעות בחינת סוגיות ביחסים שבין הצבא והחברה בישראל, נבקש בקורס זה להאיר ולבחון באופן ביקורתי את השינויים שחלו ביחסי הצבא, החברה והתקשורת בישראל בעשורים האחרונים, על רקע של לחימה בעימות צבאי. באמצעות דיון באירועים תקשורתיים משמעותיים שעסקו בצה"ל מנקודות מבט תיאורטיות שונות, ובהתבסס על צפייה משותפת בקטעי סרטים (דוקומנטריים, סרטוני יוטיוב, קטעים מסרטים באורך מלא ומסדרות טלוויזיה), נצביע על התפתחויות ושינויים בקשר שבין החברה הישראלית, התקשורת וצה"ל, ונדון בהשלכותיהם.

כשלים וחריגות של דרגי ביצוע בכירים בממשל ובמנהל הציבורי עולים חדשות לבקרים על סדר היום הציבורי והאקדמי. מה מניע מנהלים 'טובים' לקבל החלטות גרועות מהבחינה האתית, להפר כללי התנהגות, נורמות וחוקים ומהם המנגנונים הארגוניים והסביבתיים שמקנים 'לגיטימציה' ומוטיבציה לחריגות ? כיצד אפשר להוביל שינוי בדפוסי ההתנהגות ולהעמקת המקצועיות והאתיקה של מנהלים? לסוגיות אלו נדרש באמצעות מודלים, גישות ותיאוריות מתחום האתיקה הניהולית יישומית תוך התמקדות במקרי בוחן מתחום המינהל והממשל הציבורי.

החלק הראשון של הקורס מתמקד בדגש ששמים משרדי החוץ על דיפלומטיות הכלכלה, החדשנות, הסייבר והקיימות על חשבון העיסוק בדיפלומטיה המדינית הקלאסית. החלק השני עוסק בארכיטקטורת הסחר הבינ"ל שהתגבשה אחרי מלח"ע 2 ובמלחמות הסחר שהתגברו בשנים האחרונות באופן המחליש את הגלובאליזציה, מעצב מחדש את היחסים הבין-לאומיים, את הכלכלה העולמית וכמובן את הדיפלומטיה.

האם מתפקידו של החוק הפלילי לחנך את הציבור? האם סנקציות פליליות הן הדרך לקחת תחום שהיה נורמטיבי ומותר, ולאסור אותו בחקיקה כדי להביא לשינוי התנהגות חברתית? מה הסיכויים והסיכונים בשימוש בחוק הפלילי? האם חקיקה נגד הלכי רוח בציבור עלולה להוביל לחוסר כבוד לחוק בכלל? או לסייע בהטמעת מסר חברתי בקרב הציבור? האם עדיף להשתמש באמצעי חינוך כדי לגייס את הציבור לפני שמשתמשים בחוק הפלילי? במהלך הקורס נכיר את מאפייני המערכת החקיקתית, השחקנים השונים בזירה הפוליטית/מפלגתית ומחוצה לה, נעמוד על מאבקי האינטרסים ועל הדילמות האתיות/ערכיות וטקטיות והלבטים של חברי הכנסת במהלך גיבוש יוזמת החקיקה. מטרת הקורס היא להציג לסטודנטים כיצד פעילות חקיקה משמשת כאסטרטגיה להנעת שינוי חברתי, וכיצד הדיונים על החוק בכנסת ומחוצה לה משמשים כפלטפורמה לתהליך חינוכי, שמביא להטמעה של שיח זכויות אדם. הקורס יתמקד בהכרת המצבים שבהם נחקקו חוקים, שהצריכו נקיטת פעולות דרמטיות, שהמטרה שלהן הייתה התוויית כיוון, נורמות ודרך, להבאת שינוי תפיסתי, להפעלת לחץ על כל מערכות החוק והמשפט, ולהשפעה על המציאות המשתנה. בקורס יוצגו 3 חוקים שעשו שינוי חברתי דרמטי ועוד 3 הצעות חוק בתהליך חקיקה בעלות מאפיינים להובלת שינוי חברתי, הנמצאות בתהליך חקיקה. הקורס ישלב קריאה של הרשימה הביבליוגרפית, הכרת חוקים שעשו שינוי מתוך ניסיון וידע אישי במעורבות החקיקה, שיצייד את הסטודנטים גם במושגים תיאורטיים, בהכרת יוזמות חקיקה ובנקודת מבט מורכבת לגבי האופן שבו משתמשים בחקיקה כדי להביא לשינוי חברתי. עם סיום הקורס בהצלחה יוכל הסטודנט/ית: להכיר מושגים מרכזיים הקשורים למערכת הפרלמנטרית/פוליטית. להבין ולנתח תהליכים המובילים לגיבוש יוזמת חקיקה ולקידומה. להכיר את מערכת השיקולים שמנחה את מקבלי ההחלטות בבואם לאשר קידום חקיקה.