תואר ראשון במשפטים עם מסלול ישיר לתואר שני בכלכלה פיננסית
תוכנית ייחודית לתואר ראשון .LL.B במשפטים במסלול ישיר לתואר שני M.A. בכלכלה פיננסית ב- 4 שנים.
אתר זה משתמש בקבצי Cookies לשיפור חווית הגלישה. המשך השימוש באתר או סגירת ההודעה מהווים הסכמה לתנאי השימוש.
Xתוכנית ייחודית לתואר ראשון .LL.B במשפטים במסלול ישיר לתואר שני M.A. בכלכלה פיננסית ב- 4 שנים.
גב' אביגיל קירשנבאום נוי מטרות הקורס הינם לחשוף את התלמידים למונחים משפטיים ושפה משפטית; ללמד מיומנויות קריאה על מנת שהסטודנטים יוכלו להבין פסקי דין מענפי המשפט השונים ומשפטים שנשמעו ביותר מערכאה אחת; הסטודנטים ילמדו כיצד יש לקרוא מאמר משפטי אקדמי וכן, ילמדו את אודות בתי המשפט בארצות הברית, הממלכה הבריטית, בית המשפט לזכויות האדם האירופאי ובתי משפט בין-לאומיים.
פרופ' ליאור זמר מטרת הקורס לפתוח צוהר למסורות שונות של עיון תיאורטי במשפטי: פילוסופיה פוליטית, תיאוריות של מושג החוק ומהות הליך השפיטה, וסוציולוגיה של המשפט. בחלק הראשון (פילוסופיה פוליטית) נעסוק בתועלתנות, תיאוריות של זכויות וחובות, אתיקה יישומית, החובה לציית לחוק, תיאוריות של אמנה חברתית, ליברליזם וקהילתנות, ותיאוריות של דמוקרטיה. בחלק השני, המוקדש לפילוסופיה של המשפט, נעסוק במשפט טבעי, בפוזיטיביזם של אוסטין, הארט וקלזן, ובביקורת הפוזיטיביזם של דוורקין. בחלק השלישי, נתוודע לרעיונות של מרקס, שמיט, ודורקהיים על מקום המשפט בחברה ובהיסטוריה.
פרופ' רבקה ווייל, ד"ר אדם שנער, פרופ' יניב רוזנאי המשפט החוקתי עוסק בשני נושאים עיקריים: זכויות היסוד של הפרט, ומבנה מוסדותיה של המדינה. מעבר לדילמות הקיימות בנושאים אלו בכל מדינה דמוקרטית, בישראל ניצב המשפט החוקתי בפני בעיות ייחודיות, וזאת הן בשל הסכסוך הישראלי-ערבי המתמשך והן בשל יחסי דתיים וחילוניים. מאפיינים ייחודיים אלו משפיעים על עיצובו של המשפט החוקתי הישראלי. הקורס יסקור את המשפט החוקתי הישראלי, תוך התמקדות בתפקידם של הכנסת ושל בית המשפט העליון בעיצוב הנורמות החוקתיות במדינה. חוקי היסוד ייבחנו מבחינת תכנם והן מבחינת תהליך קבלתם. דגש מיוחד יינתן ללימוד זכויות הפרט, ובהן חופש הביטוי, הזכות לשוויון וחופש הדת. הקורס יבחן גם את דרך התמודדותה של המערכת המשפטית עם הקונפליקטים החברתיים והביטחוניים בישראל.
ד"ר עלי בוקשפן מטרת הקורס להקנות הכרות עם עקרונות ומושגי יסוד בדיני החוזים אשר משמשים כיום יותר ויותר כמקור נורמטיבי כללי המקרין גם על "פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה" (מתוך סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973). בתחילתו, יוקדש הקורס למבוא אשר יעסוק בהצדקות ה"פרטיות" וה"ציבוריות" של המוסד החוזי, היינו, בשאלת מהותו ותכליתו של החוזה – תוך השוואתו לקטגוריות משפטיות אחרות - ובשאלת גבולותיו. במסגרת זו ייערך דיון נרחב במושגים "הבטחה", "כוונת הצדדים", "אוטונומיית הרצון", "ציפייה", "הסתמכות", "אי עשיית עושר ולא במשפט", "תום לב" ו"תקנת הציבור". לאחר סקירת היער, אשר ישמש אותנו ויומחש בכל מהלך הקורס, נפנה לעצים ונדון בדוקטרינות החוזיות השונות בהתאם למבנה הכרונולוגי של ההליך החוזי ושל חוקי החוזים הכלליים (חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970). כך, נדון ראשית בשאלות הנוגעות בהליך כריתתו של החוזה (לרבות שאלת הכשרות המשפטית לכרות חוזה והאבחנה בין חוזה לבין הסכם שאינו "משפטי"), חובת תום הלב בשלב המשא ומתן לקראת כריתתו של החוזה, האפשרות לביטולו של החוזה בשל פגם בכריתתו וצורתו של החוזה. לאחר מכן נפנה לסוגיות הנוגעות ל"חשיפת" תוכנו של החוזה וביניהן דיני הפירוש וההשלמה, דיני תום הלב בביצוע החוזה, חוזה על-תנאי, חוזה פסול, תניות בחוזים אחידים, סדר קיום החיובים וחוזה לטובת צד שלישי. הקורס יחתום בדיני ההפרה והסעדים בגין הפרתו של החוזה: סעדי האכיפה, הביטול וההשבה, הפיצויים, הקיזוז והעיכבון כמו גם דיני הפטור בשל סיכול החוזה.
ד"ר יובל פרוקצ'ה בעשורים האחרונים הפך הניתוח הכלכלי של המשפט לאחד מזרמי החשיבה הבולטים ביותר במחקר המשפטי, אם לא הבולט שבהם. הניתוח הכלכלי של המשפט עוסק בשתי שאלות קשורות: האחת היא כיצד משפיע המשפט על התנהגותם של פרטים הכפופים לו; והשניה היא כיצד ניתן לעצב את המשפט כך שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי. במסגרת הקורס נסקור את יסודותיו של הניתוח הכלכלי של המשפט. נדון במושגי היעילות והרווחה, וכן בהנחות התיאוריות העומדות בבסיסו של הניתוח, שהמרכזית שבהן היא הנחת ההתנהגות הרציונלית. בהמשך נסקור את יישומיו של הניתוח הכלכלי בענפי משפט שונים, ונעמוד על המלצות המדיניות שניתן לגזור ממנו באשר לדרך עיצובם של ענפי משפט אלה. נעסוק, בפרט, בתובנות מתחום דיני החוזים, הנזיקין, הקניין והמשפט הפלילי. לבסוף, נדון בביקורת המושמעת לעתים כלפי המתודה הכלכלית, ובתגובות לה. הקורס אינו מניח כל ידע מוקדם בכלכלה או במשפט.
פרופ' משה הלברטל מבוא לאתיקה - אלו הנושאים שידונו בקורס 1. מבוא, מהי בעיה מוסרית, ומה בין אתיקה למטא אתיקה אתיקה של אישיות. אריסטו, אתיקה מהדורת ניקומאכוס, ספר א- ד 2. אתיקה של חובה. עמנואל קאנט, הנחת יסוד למטפיסיקה של המידות, פרקים א-ב 3. אתיקה של זכויות. תומס הובס, הלוויתן פרק יא-יד; ג'ון לוק, על הממשל המדיני פרקים א-ה. 4. התועלתנים. ג'ון סטיוארט מיל, התועלתיות. 5. רעיון הסובלנות. ג'ון לוק, איגרות על הסובלנות (האיגרת הראשונה); ג'ון סטיוארט מיל, על החירות. 6. "טוב ורע, טוב ורוע". פרידריך ניטשה, לגיניאלוגיה של המוסר, מאמר ראשון. 7. צדק, וחלוקה צודקת. צדק וזכויות רכוש Robert Nozick, Anarchy, State and Utopia, 149-182 8. מבעד למסך הבערות ועקרון ההפרשיות , 54-117 John Ralws, A Theory of Justice 9. מהן גבולות השוק Michael Walzer, Spheres of Justice, 3-30 10. שוויון, ניכור וניצול. קארל מארקס, המניפסט הקומוניסטי.
ד"ר חנן גולדשמידט הקורס יעסוק בנושאים בסיסיים בפסיכולוגיה בהקשרם למשפטים. הנושאים הבסיסיים בפסיכולוגיה שמקושרים באופן טבעי למשפטים הם: זיכרון אנושי, תפיסה, התפתחות ילדים, קבלת החלטות, פסיכופיזיולוגיה ועוד. אין ספק שהמשפט, מעצם היותו פעולה מורכבת של מספר אנשים, עם כוונות, רצונות, ותפיסות שונות, הוא פעולה שמחקר הפסיכולוגיה תורם רבות להבנתו. די להזכיר כי בכל מקרה בהליך משפטי יהיו שלושה צדדים לפחות: שני צדדים יריבים (בתביעה פלילית תמיד תהיה זו המדינה כנגד אזרח או גוף) וגוף שופט. בישראל הגוף השופט הוא הרכב שופטים מקצועיים, למול אפשרות הקיימת במדינות אחרות, של הרכב מושבעים. הרכב זה, "המותב", יכול להיות של שופט יחיד או הרכב אי זוגי של מספר שופטים (בדרך כלל שלושה). מובן שבדרך כלל יהיו עוד צדדים מעורבים, ובראשם עדים לאירוע או אירועים. קורס זה ינסה ללכת במסלול של "הצדדים המעורבים": פרקליטים ושופטים, צדדים למשפט (תובע ונתבע במשפט אזרחי, נאשמים במשפט פלילי), ועדים לאירוע הרלוונטי.
ד"ר עמוס ישראל הקורס יבחן את נקודות החיבור והמפגש שבין משפט וחברה, כתשתית לחשיבה על המשפט בהקשרים רחבים ובאופנים שונים. הקורס יציג את התהליכים החברתיים המעורבים ביצירת כללים חברתיים ואת תפקיד הכללים והחוקים בחברה, לפי גישות שונות. נבחן את מטרותיו, יכולותיו ומגבלותיו של המשפט כמנגנון חברתי וכסוכן של שינויים חברתיים. כן נדון בשאלה עד כמה המדינה והמשפט מחויבים למדיניות מבוססת-ראיות (אמפיריות). נעמוד על הגישות השונות לחקר המשפט והחברה מנקודת מבט ביקורתית ונרכוש כלים בסיסיים לצריכת מחקר במדעי החברה. הקורס יתמקד באופן שבו החוקים מיושמים הלכה למעשה על ידי בתי המשפט וגופי הפיקוח השונים באספקלריות שונות. דגש מיוחד יינתן לשאלת הציות לחוק, לממשקים של משפט עם תיאוריות וממצאים מסוציולוגיה, פסיכולוגיה מדעי המדינה (וכלכלה) וחקר התרבות. נבחן גישות שונות לחקר המשפט – משפט משווה, משפט והיסטוריה, פמיניזם- לאור המפגש שבין משפט לחברה.
ד"ר דב גרינבאום The goal of the course is to introduce first year law students who may not have either a science or a law background to the legal issues associated with new and emerging technologies. As our lives become more enmeshed in unprecedented technological innovations, we as a society are faced with novel legal issues that will affect us and our clients. The course will discuss many innovative technologies such as robotics and AI, genetics, drones, space exploration, the internet, virtual and augmented reality, fintech and 3D printing and the legal issues that we are likely to confront. The course will also present issues that arise in most areas of emerging technologies, including, privacy, intellectual property, big data, and responsible research and innovation. The course syllabus will be dynamic, representing current events or student choices.
מר מקס מחלין מושג הפונקציה: תכונות, פעולות עם פונקציות, גרפים. פונקציות בסיסיות ותכונותיהן: לינאריות, ריבועיות, מעריכיות, לוגריתמיות. גבולות ורציפות של פונקציות, גבולות אינסופיים ואסימפטוטות. מושג והנגזרת, משיק לגרף של פונקציה, חישובי נגזרות, נגזרות מסדר גבוה, שימושים של הנגזרת בכלכלה ועסקים ( קצב שינוי, פונקציה שולית). תיאור גרפי של פונקציה. פתרון בעיות מינימום ומקסימום.
מר מקס מחלין חקירת פונקציות לוגריתמיות ומערכיות, התנהגות באינסוף של פונקציות לוגריתמיות ומערכיות. פונקציות סתומות וגזירה סתומה. פונקציות של מספר משתנים, המרחב התלת-ממדי, גרף של פונקציה בשני משתנים, נגזרות חלקיות, שימושים כלכליים, מציאת מקסימום ומינימום מקומי של פונקציה בשני משתנים. כופלי לגרנג`: פתרון בעיות מקסימום ומינימום עם אילוצים. סימון סיגמא לסכימה, שימושים במתמטיקה וסטטיסטיקה. נושאים בסיסיים באלגברה לינארית: פתרון מערכות של משוואות לינאריות בשיטת הדירוג, מטריצות ווקטורים, פעולות עם מטריצות, מטריצה הופכית, פתרון מערכות לינאריות בעזרת מטריצות.
ד"ר גליה עופר הקורס עוסק במונחי יסוד וברעיונות המרכזיים במיקרו כלכלה ומטרתו להקנות מושגים, עקרונות התיאוריה וכלי ניתוח בסיסיים בתחומי המיקרו כלכלה. הנושאים בקורס הם: בעיית המחסור ועקומת התמורה; יתרון יחסי ויעילות בייצור; הקצאות יעילות ומקסום רווחים; תחרות משוכללת ושיווי משקל חלקי (ביקוש והיצע); התערבות ממשלה, שווקים לא תחרותיים ואי שוויון בתחרות הכנסות.
פרופ' יצחק גלבוע בקורס זה ננתח את קבלת ההחלטות של יחידות כלכליות (צרכנים, יצרנים ועוד ... ) בסביבה תחרותית. נתאר את המניעים והמגבלות בפניהם עומדות היחידות ואת דרכי הפעולה בהן בוחרות היחידות. בתורת הצרכן נחקור את הדרך בה מחליט הפרט מה ומתי לקנות לאור ההכנסה והמחירים. בין הנושאים שננתח יהיו הבחירה בין עבודה ופנאי וקבלת החלטות בתנאי אי וודאות. בתורת היצרן ננתח את הדרך בה מחליטה הפירמה איך לייצר ומה לייצר לאור האפשרויות הטכנולוגיות והמחירים של גורמי הייצור והמוצרים. נחפש כיצד נקבעת הדרך הזולה ביותר לייצר ומהי רמת הייצור הרווחית ביותר.
פרופ' רבקה ווייל הקורס מיועד להשיג שתי מטרות: האחת, להסביר את מקורותיה ויסודותיה ההיסטוריים של שיטת המשפט הישראלי: ירושת המשפט העות'מאני, גיבוש שיטת המשפט הארץ-ישראלית בתקופת המנדט וביסוסה של מערכת המשפט המוכרת לנו כיום בעשור הראשון לאחר הקמת המדינה. השנייה, למקם את המשפט הישראלי בהקשר הרחב יותר של משפט המערב. לשם כך יתמקד הקורס בשתי משפחות המשפט המרכזיות שהתפתחו בעולם המערבי – המשפט האנגלו-אמריקאי והמשפט הקונטיננטלי. במסגרת זו הקורס יבחן את שיטות המשפט של אנגליה, ארה"ב, צרפת והקהילה האירופית וימקם את המשפט הישראלי במסגרתן.
ד"ר אסף פורת במאה העשרים חל גידול משמעותי בגודלה ובחשיבותה של הרשות המבצעת במסגרת צמיחתה של מדינת הרווחה המודרנית. כיום, כמעט ואין תחום בו רשויות המינהל אינן מעורבות, בעיקר באמצעות עובדי ציבור אשר אינם נבחרים מחד, אך אוצרים בידם כוח שלטוני נרחב מאידך. הקורס יתמקד באופן שבו המשפט המינהלי מתמודד עם הסוגיות והקשיים הייחודיים לעבודת המינהל הציבורי באמצעות בחינת הכללים שפותחו כדי להתמודד עם קשיים אלה. נדון בסמכויות רשויות המינהל, באופן הפעלת הסמכות המינהלית, בהליך המינהלי, בשיקול הדעת המינהלי, ובפעולות המינהל הציבורי במה שנחשב באופן מסורתי המשפט הפרטי. בין היתר נדון בעקרון חוקיות המינהל, כללי הצדק הטבעי, עילות הביקורת השיפוטיות על שיקול הדעת המינהלי, התוצאות של פגמים במשפט המינהלי, מכרזים, והשיפוט המינהלי, לרבות עילות הסף. דגש מיוחד יינתן לאתגרים הנוכחיים הניצבים בפני המשפט המינהלי בשל כניסתם של גופים פרטיים לתחומים שבעבר הוסדרו על-ידי המדינה.
פרופ' אסף יעקב יש הרואים בדיני הנזיקין כלי לקידום מטרות חברתיות ויש הרואים בהם כמקדמים ערכים פנימיים להם בלבד. הקורס יעקוב אחר המשפט הפוזיטיבי הרווח בארץ תוך ניסיון להדגיש את הרציונל העומד מאחורי החוק הכתוב ואת המתח בין הגישות הנ"ל. בקורס יידונו גם הסדרים הנהוגים במקומות אחרים בעולם, הן לצרכי השוואה והן במקרים בהם המשפט המקומי אינו עוסק בסוגיה מסוימת. במהלך הקורס ננתח את אופייה של האחריות הנזיקית תוך שימת דגש במשטרי האחריות השונים וההצדקות להם. במסגרת זו ייבחנו אף שאלת הקשר הסיבתי, ההגנות העומדות למזיק ושאלת ריחוק הנזק. בנוסף יעסוק הקורס בעוולות המסגרת ובעוולות הפרטיקולרית אשר בפקודת הנזיקין, בהסדרי הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובאחריות למוצרים פגומים. כמו כן ידונו בו סוגיות מרכזיות בדיני מטרדים, פיצויים בגין נזק גוף והטבת נזקי גוף.
עו"ד יוסי מנדלסון הקורס ידון במערך הדינים המסדיר את המשפחה – דרכי יצירתה, גבולותיה, מאפייניה כיחידה נבדלת, מעמד החברים בה ויחסי הגומלין ביניהם. הקורס יסקור את מערך היחסים המשפטיים בין הצדדים, בצמתים הנוגעים ליחסי בני הזוג וליחסי הילד וההורה ובצמתים המשלבים את השלושה. יחסי הצדדים ייבחנו הדדית וביחס לכוחה המתערב של החברה, ייבדקו ההצדקות להתערבות החברה במשפחה, יתרונות ההתערבות וחסרונותיה. הדיון יתמקד בדילמות המתעוררות בשעת משבר בחיי המשפחה, לנוכח כוונה לפרק את המשפחה. תשומת לב תוקדש לייחודם של דיני המשפחה בישראל לנוכח מורכבות מערך הדינים וערכאות השיפוט, המשלבים דין אישי-דתי ודין אזרחי. יבחנו הקשיים הנובעים מן המורכבות האמורה ויוצגו דרכי ההתמודדות שמספק המשפט, במיוחד לנוכח השינויים שהתרחשו עם הקמת בית המשפט לענייני משפחה, מצד אחד, והמהפכה החוקתית שהטביעה את חותמה על דיני המשפחה בישראל, מצד שני.
ד"ר תמר הוסטובסקי המשפט הבינלאומי הפומבי מסדיר את כללי ההתנהגות של השחקנים השונים בזירה הבינלאומית: מדינות, ארגונים בינלאומיים בני אדם פרטיים. חלקו הראשון של הקורס יסקור את מקורות המשפט הבינלאומי, את עקרונות היסוד של המשפט הבינלאומי ואת היחס בין המשפט הבינלאומי למשפט הפנימי בישראל. חלקו השני של הקורס יציג את השחקנים השונים במשפט הבינלאומי, תוך התמקדות באו"ם, בארגונים הפועלים תחתיו, ובמדינה. חלקו השלישי של הקורס יעסוק בסוגיות מרכזיות במשפט הבינלאומי כגון השימוש בכח, המשפט ההומניטרי, דיני זכויות האדם, והמשפט הבינלאומי הפלילי. מרכיבי הציון: בחינה 100%
מר עמית נוביק הסתברות: מרחבי הסתברות, כלל החיבור, חישובי הסתברות בעזרת דיאגרמות וון, חישובי הסתברות במרחב הסתברות סימטרי, קומבינטוריקה, הסתברות מותנית, נוסחת בייז, חוק המכפלה, אי תלות של מאורעות. משתנים מקריים: התפלגויות כלליות (בדידות ורציפות), התפלגויות מיוחדות (בינומית, אחידה בדידה, גאומטרית, בינומית שלילית, היפרגאומטרית, פואסונית, אחידה רציפה, מעריכית, ארלנג, נורמלית, לוג-נורמלית, F, t, חי בריבוע), תוחלת ושונות, אי שוויוני מרקוב וצ'בישב, משתנים מקריים דו-ממדיים בדידים, התפלגות משותפת בדידה, התפלגות מותנית בדידה, שונות משותפת ומתאם, משפט הגבול המרכזי.
מר עמית נוביק סילבוס הקורס התפלגות הדגימה: חוק המספרים הגדולים. אמידה: אמידה נקודתית, אומד חסר הטיה, אומד עקיב ואומד נראות מקסימלית, רגרסיה לינארית פשוטה ואומדי הריבועים הפחותים, סיכון של אומד. רווחי סמך: עבור פרופורציה והפרש פרופורציות, עבור תוחלת והפרש תוחלות כאשר המדגמים גדולים וקטנים וכאשר סטיית התקן ידועה )התפלגות נורמלית( ולא ידועה )התפלגות t , מדגמים מזווגים. בדיקת השערות: מושגי יסוד, טעות מסוג ראשון ושני, רמת מובהקות ועוצמת מבחן, בדיקת השערות במודלים הנורמלים (ובפרט מבחני t ומבחני F ,)מבחנים לטיב התאמה ולאי תלות.
ד"ר נדב לוי הקורס עוסק בליבה של הכלכלה: בכלכלת רווחה – כיצד ראוי להקצות את משאבי החברה בין הפרטים (גישה נורמטיבית), ובכלכלת שוק ומנגנון המחירים – מה קורה כאשר מופעל המנגנון התחרותי (גישה פוזיטיבית). נחקור האם, ותחת אלו תנאים, מביא מנגנון השוק לתוצאות "טובות" ונבדוק דרכי התערבות אפשריות כאשר תנאים אילו אינם מתקיימים.
הקורס יציג את המשפט העברי כשיטת משפט דתית. הקורס יכלול סקירה של המוסדות המשפטיים העיקריים של ההלכה היהודית, את מקורות המשפט ואת הספרות המשפטית. יושם דגש על התפתחותם ההיסטורית מתקופת המקרא, דרך התלמוד וגדולי ההלכה של ימי הביניים ועד היום הזה. במהלך הקורס נתרגל התבוננות משווה בין שיטות משפט, בחינת האינטראקציה בין משפט ותרבות וראיה היסטורית של המשפט. בקורס נעמיק בסוגיות שונות במשפט עברי, כגון: יסודות בדיני נישואין; יחס ההלכה לאלימות גברים כנגד נשים; ביואתיקה (הזכות למות בכבוד, קביעת רגע המוות והשתלות איברים); סדר הדין הפלילי ודיני עשיית עושר.
פרופ' שרון רבין-מרגליות קשר העבודה הוא בבסיסו קשר חוזי. עם זאת, הדין רואה בו קשר חוזי מיוחד, שראוי להסדירו על בסיס עקרונות מיוחדים, השונים במהותם מאלה המדריכים את דיני החוזים הכלליים. בקורס זה נעסוק לפיכך באופיו המובחן של חוזה העבודה, ובהשלכה שיש לכך על אופיו הרצוי של הדין. ייחודם הבולט ביותר של דיני העבודה, לעומת דיני החוזים הכלליים, הוא בהחלפתו של עקרון חופש החוזים בשיטת הסדרה קוגנטית, המבקשת להגן על עובדים מפני חוזים שהיו אחרת מוכנים לכרות באופן וולונטארי. במסגרת הקורס נשאל מהן ההצדקות לשלילת חופש החוזים, והאם הסדרה קוגנטית היא אמצעי אפקטיבי על מנת להגשים את יעדי ההגנה על עובדים. נתחיל את הדיון בסוגיית ההגדרה של קשר העבודה, הנדרשת לשם קביעת מרחב התחולה של מערכת ההסדרה הקוגנטית. נמשיך בדיון בתוכן ההסדרה הקוגנטית עצמה: בדרישה לתנאי שכר שאינם נופלים מסף מינימלי; בדרישה להיקף עבודה שאינו עולה על סף מקסימלי; בדרישה לארגון בדרך מסוימת של מוסדות המעביד; בדרישה כי תישמרנה זכויות יסוד מסוימות של עובדים, כגון אי-הפליה וחופש מהטרדה מינית; בדרישות הנוגעות לבטיחות בעבודה; ובמערכת הכללים המסדירה את סיום קשר העבודה. לבסוף, נדון במצבים בהם הדין מפקיע לחלוטין את תוקפו של חוזה העבודה הדו-צדדי, ומכיר במקומו בהסדרה קיבוצית של יחסי העבודה. במסגרת זו נדון בהסכמים קיבוציים, בהסדרים קיבוציים ובצווי הרחבה, וכן בזכויות השביתה וההשבתה.
ד"ר רועי שפירא ליבו של הדיון בדיני הקניין הינו בשאלה, כיצד בני אדם מעצבים כללים המסדירים בינם לבין עצמם את אופן ההקצאה, החלוקה והשימוש בנכסים המצויים במחסור (חשבו מחד, על משאבים `קלאסיים` כגון קרקע, מיטלטלין או מחצבים, ומאידך על משאבים אשר רק באחרונה למדנו על בשרנו כי הם מצויים בצמצום וצפויים להתכלות: אויר ומי ים נקיים, נוף פתוח וכדומה). לאור שיקולים אלה, נקדיש את עיקר דיוננו ללימוד הדין החל בישראל, תוך התמקדות במשטר המקרקעין. נבחן את הסוגים והמאפיינים השונים של הזכויות הקנייניות והמעין-קנייניות המוכרות בדין הישראלי (בעלות, שכירות, משכון ומשכנתה, זיקת הנאה, זכות קדימה, הערת אזהרה, חזקה, עכבון, רשות שימוש וכיו`ב). נדון במשמעות מעמדה של זכות הקניין כזכות `חוקתית`, ובאופן בו הדבר משליך על היחסים בין הפרט למדינה, במציאות החברתית והכלכלית המשתנה במדינת ישראל. נבחן את האופנים השונים של שיתוף בנכסים הקיימים בדין הישראלי, ובמיוחד בהקשר של בני זוג מחד, ושל בתים משותפים מאידך. נקדיש תשומת לב מיוחדת לאופן פעולתו של `שוק הקניין` במקרקעין, תוך דיון נרחב בעסקאות במקרקעין, באופן רישומן ובכללי `תחרות` בין בעלי זכויות נוגדות במקרקעין (לדוגמא, קונה המתקשר בעסקה לרכישת זכויות בעלות במקרקעין מול בנק הזכאי לרישום משכנתה כבטחון להלוואה שניתנה לבעלים הרשומים). כמו כן נדון בתמצית בהשפעות דיני התכנון והבניה על אופן מימוש הזכויות הקנייניות במקרקעין.
ד"ר מורן אופיר הקורס הינו קורס מבוא להכרות עם ארגונים עסקיים אשר יתרכז בעיקרו בחברה כתאגיד עסקי ובמיוחד בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לניירות ערך. הסוגיות איתן מתמודדים דיני החברות מתמקדות ב`משטר חברות (corporate governance)` העוסק במתח הקיים בין האינטרסים השונים של הגורמים הקשורים עם החברה בהתאם למעמדה ויעדיה הכלכליים-חברתיים של החברה. מכאן משמעותם של דיני החברות ודרך להבנתם והצדקתם. הקורס יחולק לששה חלקים ראשיים: 1. מבוא: סקירת הרקע החוקתי, החקיקתי וההלכתי של דיני החברות והכרות ראשונית עם הקונפליקטים המרכזיים ומושגי יסוד בדיני תאגידים. 2. עקרונות כלליים בדיני חברות: בחלק זה יערך דיון מפורט בין היתר בעקרון אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, תורת האורגנים, אחריות מוגבלת, הרמת מסך, יצירת החברה, רשם החברות, דיני יזמים, מסמכי ההתאגדות ודוקטרינת אולטרה וירס. 3. מבנה ומשטר: מוסדות החברה, זכויות הצבעה וכללי הכרעה, בעיית הנציג ודרכים לפתרונה, חובות נושאי משרה ובעלי מניות, האיסור על קיפוח המיעוט, תביעה נגזרת וייצוגית. 4. הון החברה - הגנה על נושים: אבחנה בין בעלי מניות ונושים, שמירת הון ומדיניות דיבידנדים ושעבודים. 5. שוק ההון - ההנפקה לציבור: מבוא למסגרת המוסדית והמשפטית של שוק ההון והעקרונות העומדים בבסיס חקיקת ניירות הערך תוך הדגשת זיקתו של חוק ניירות ערך לדיני החברות הכלליים. 6. שינויי מבנה: רכישת חברות: מיזוג והצעות רכש, פירוק ושיקום חברות - ככל שיתיר הזמן.
פרופ' ישי בר הקורס דן בתיאוריה הבסיסית של דיני המס, בשיקולי המדיניות העומדים ביסוד מערכת מס ראויה ובדיני מס הכנסה בישראל. הנושאים בקורס כוללים: הגדרת המושג "מס"; תפקידי המסים והשפעותיהם; שיקולי מדיניות מס; מערכת המסים בישראל; הגדרת הבסיס "הכנסה"; ההבחנה בין הכנסה פירותית להכנסה הונית; החיוב במס על הכנסה פירותית ועל הכנסה הונית; מיסוי טובות הנאה; התחולה הבינלאומית של מיסוי ההכנסה; ניכוי הוצאות; קיזוז הפסדים ותכנון מס.
ד"ר אסנת ליפשיץ הקורס יקנה לתלמידים ידע לגבי בדיקה אמפירית של תיאוריות כלכליות ע"י תהליך של בניית מודל, אמידת הפרמטרים של המודל מתוך הנתונים, בדיקת השערות לגבי הפרמטרים, וביצוע תחזיות בעזרת המודל שנאמד. הקורס יתרכז במודל הקלאסי שבו כל ההנחות הקלאסיות מתקיימות. הקורס יקנה לתלמידים ידע לגבי אמידת מודלים במצב שכל ההנחות הקלאסיות לא מתקיימות. תלמידים ילמדו כלים כדי להתגבר על בעיות אקונומטריות נפוצות. הלימוד יעשה הן במישור העיוני והן במישור המעשי וילווה בתרגול תוך שימוש אינטנסיבי במחשב ובתוכנות סטטיסטיות (STATA).
ד"ר אורן לוינטל, מר אביחי ליפשיץ הקורס יעסוק בשאלות המאקרו-כלכליות המרכזיות: 1. המודל המצרפי הבסיסי במשק סגור: שוק המוצרים, שוק העבודה, שוק הכסף, קשרי הגומלין ביניהם וגזירת הביקוש וההיצע המצרפיים. 2. יסודות מיקרו-כלכליים של פונקציות התצרוכת וההשקעה ושל ההיצע המצרפי (שווקי עבודה וקשיחויות שכר ומחירים). 3. אינפלציה, אבטלה וכללים מונטריים. 4. שערי ריבית נומינליים וריאליים. 5. מדיניות מונטרית ומדיניות פיסקלית.
ד"ר טלי רגב, פרופ' צבי הרקוביץ משקים פתוחים בטווח הקצר, מאזן התשלומים, שערי חליפין קבועים וניידים, תנועות הון וארביטראז בינלאומי. מדיניות פיסקלית ומונטרית במשק פתוח. שווקים פיננסיים, מערכת הבנקאות ומדיניות מונטרית. צמיחה כלכלית אקסוגנית, חסכון, השקעה ושפורים טכנולוגיים. יסודות מיקרו-כלכליים של פונקצית ההשקעה.
השופט (בדימוס) שלי טימן הנושאים שיידונו במסגרת הקורס הם: הזימון לעדות; הכשרות להעיד; אוכלוסיות עדים מיוחדות; הילכת קינזי וביטולה; עדות מפי השמועה; הראיה הטובה ביותר; עדות סברה (מומחים); ידיעה שיפוטית; מעשים דומים ושיטת ביצוע ; דוקטרינת הפסילה הפסיקתית ותורת פרי העץ המורעל; סיוע עצמי; ראיות נסיבתיות; הודיית חוץ וראשית הודייה (קבילות, כח ראייתי ומשקל); אמרות חוץ של עדים; דרישת הסיוע (פלילי/אזרחי); הודאת בע"ד (אזרחי); תצהירים, תעודות ורשומות מוסדיות; ראיות חסויות; דרישת הכתב וסתירתו; השתק פלוגתא; פס"ד פלילי כראיה בהליך אזרחי; גביית עדות בחו"ל; סדרי חקירתם של עדים; נטל ההוכחה, חזקות והערכת הראיות (פלילי ואזרחי); ראיות שנתקבלו שלא כדין; האזנת סתר ופגיעה בפרטיות; זיהוי ועזרי חקירה מדעיים; ראיות מנהליות. ההשתתפות בהרצאות חובה.
ד"ר אורי בן אוליאל אחד המאפיינים של כלכלה גלובאלית היא ריבוי והעצמת עסקאות מסחריות בינלאומיות. היבט זה מהווה מרכיב מרכזי בכלכלת ישראל. בקורס זה ייבחנו היבטים משפטיים מעשיים ותיאורטיים, הנוגעים לעסקאות אלה. בקורס נבחן פסיקה וחקיקה בישראל בנוגע לעסקאות המסחריות הבינלאומיות, וכן כיצד הדין הבינלאומי המהותי האחיד מסדיר עסקאות אלה. בחלקו הראשון, ייבחן הקורס את הסוגים העיקריים של הסכמים מסחריים בינלאומיים, וביניהם מכר טובין בינלאומי, סוכנות מסחרית, זכיינות בינלאומית, והפצה. בחלק השני, תיבחן סוגיית ההובלה הבינלאומית. חלקו השלישי של הקורס יעסוק בסוגיות המימון והתשלום בעסקאות הבינלאומיות. במסגרת זו, יידונו, בין היתר, מכתב האשראי הדוקומנטרי, הערבות הבנקאית האוטונומית, ושטר החליפין הבינלאומי.
ד"ר אסף פורת, ד"ר גליה שניבוים כללי סדר הדין האזרחי קובעים את המסגרת הדיונית לניהול הליכי משפט אזרחיים. הקורס יעסוק ביסודות העיוניים ובהיבטים המעשיים של כללי סדר-הדין האזרחי. נעסוק בכללים להגשה וניהול הליך משפטי: כללי הסמכות וחלוקת הסמכות בין ערכאות שונות, ניסוח כתבי טענות, ניהול הליכי גילוי מוקדמים, תובענות ייצוגיות, וערעור. בד בבד עם הכרת כללי סדר הדין נאיר את המתחים הערכיים ושיקולי המדיניות המעצבים כללים אלה כגון גילוי האמת ועשיית צדק, יעילות דיונית, השתתפות פוליטית ושוויון. כמו כן, נתחקה אחר המגמות הבולטות בתחום כגון, מעבר להליכי משפט קולקטיביים, הכנסת אלמנטים אינקוויזיטוריים לפרוצדורה האזרחית, והופעתה של תפיסה ניהולית של ההליך האזרחי.
"נפתחו בפניי הזדמנויות בלתי רגילות, כמו למשל מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, מועדון הייעוץ העסקי, תוכנית ProWomen ותוכניות חילופי סטודנטים."