תואר ראשון במשפטים עם מסלול ישיר לתואר שני במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית
תוכנית ייחודית לסטודנטים מצוינים ללימודי משפטים ( .LL.B) עם המשך ישיר ללימודי תואר שני במשפט, טכנולוגיה וחדשנות עסקית (.M.A) בכ- 4 שנים בלבד.
אתר זה משתמש בקבצי Cookies לשיפור חווית הגלישה. המשך השימוש באתר או סגירת ההודעה מהווים הסכמה לתנאי השימוש.
Xתוכנית ייחודית לסטודנטים מצוינים ללימודי משפטים ( .LL.B) עם המשך ישיר ללימודי תואר שני במשפט, טכנולוגיה וחדשנות עסקית (.M.A) בכ- 4 שנים בלבד.
ד"ר רוני רוזנברג הקורס נועד להקנות לתלמידים ידע בעקרונות המשפט הפלילי המהותי. הדיון יתרכז בחלק הכללי של חוק העונשין, התשל"ז-1977, ובבחינת מושגי היסוד של המשפט הפלילי וגבולותיו. בין השאר נדון בעקרון החוקיות ובהשפעת חוקי היסוד על המשפט הפלילי. בהמשך נדון ביסודות העבירה הפלילית: היסוד העובדתי והיסוד הנפשי, אחריות קפידה, הניסיון לעבור עבירה, השותפות לדבר עבירה, ובעקרונות הבסיסיים של הסייגים לאחריות הפלילית.
פרופ' ליאור זמר וד"ר נטע נדיב מטרת הקורס לפתוח צוהר למסורות שונות של עיון תיאורטי במשפטי: פילוסופיה פוליטית, תיאוריות של מושג החוק ומהות הליך השפיטה, וסוציולוגיה של המשפט. בחלק הראשון (פילוסופיה פוליטית) נעסוק בתועלתנות, תיאוריות של זכויות וחובות, אתיקה יישומית, החובה לציית לחוק, תיאוריות של אמנה חברתית, ליברליזם וקהילתנות, ותיאוריות של דמוקרטיה. בחלק השני, המוקדש לפילוסופיה של המשפט, נעסוק במשפט טבעי, בפוזיטיביזם של אוסטין, הארט וקלזן, ובביקורת הפוזיטיביזם של דוורקין. בחלק השלישי, נתוודע לרעיונות של מרקס, שמיט, ודורקהיים על מקום המשפט בחברה ובהיסטוריה.
גב' אביגיל נוי מטרות הקורס הינם לחשוף את התלמידים למונחים משפטיים ושפה משפטית; ללמד מיומנויות קריאה על מנת שהסטודנטים יוכלו להבין פסקי דין מענפי המשפט השונים ומשפטים שנשמעו ביותר מערכאה אחת; הסטודנטים ילמדו כיצד יש לקרוא מאמר משפטי אקדמי וכן, ילמדו את אודות בתי המשפט בארצות הברית, הממלכה הבריטית, בית המשפט לזכויות האדם האירופאי ובתי משפט בין-לאומיים.
פרופ' ליאור ברשק, פרופ' רבקה וויל, פרופ' ייניב רוזנאי, ד"ר הלל סומר, ד"ר שירלי נווה המשפט החוקתי מסדיר את המבנה הבסיסי של השלטון במדינה; את היחס בין זרועות השלטון השונות, ואת היחס בין המדינה לבין הפרט. קורס היסוד במשפט חוקתי יתמקד בשני ההיבטים המרכזיים של המשפט החוקתי: הסדרת מבנה השלטון ומערכת היחסים בין רשויות השלטון וההגנה החוקתית על זכויות האדם. סוגיות אלו תיבחנה תוך התמקדות במשטר החוקתי הישראלי, על מאפייניו המיוחדים ולאור תיאוריה חוקתית כללית ומשפט השוואתי. בין הנושאים שיידונו בקורס: עקרונות היסוד של המשפט החוקתי כגון שלטון החוק והפרדת הרשויות, המהפכה החוקתית, סמכויות הכנסת והממשלה, ביקורת שיפוטית על חקיקת הכנסת, הזהות החוקתית של המדינה כיהודית ודמוקרטית, ומצבי חירום. חלק עיקרי בקורס יוקדש לזכויות היסוד בישראל וההגנה עליהן, בין היתר, הזכות לחיים, הזכות לכבוד, חופש הביטוי, הזכות לשוויון, הזכות לחופש דת וחופש מדת, וכן זכויות חברתיות וכלכליות. מטלת הסיום היא מבחן לגבי 6 נז ו-2 הנז הנוספים יתבססו על עבודה בכתב ומרכיבים נוספים שפרטיהם ימסרו בהמשך.
פרופ' דב גרינבאום וד"ר אביב גאון The goal of the course is to introduce first year law students who may not have either a science or a law background to the legal issues associated with new and emerging technologies. As our lives become more enmeshed in unprecedented technological innovations, we as a society are faced with novel legal issues that will affect us and our clients. The course will discuss many innovative technologies such as robotics and AI, genetics, drones, space exploration, the internet, virtual and augmented reality, fintech and 3D printing and the legal issues that we are likely to confront. The course will also present issues that arise in most areas of emerging technologies, including, privacy, intellectual property, big data, and responsible research and innovation. The course syllabus will be dynamic, representing current events or student choices.
פרופ' עלי בוקשפן מטרת הקורס להקנות הכרות עם עקרונות ומושגי יסוד בדיני החוזים אשר משמשים כיום יותר ויותר כמקור נורמטיבי כללי המקרין גם על "פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה" (מתוך סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973). בתחילתו, יוקדש הקורס למבוא אשר יעסוק בהצדקות ה"פרטיות" וה"ציבוריות" של המוסד החוזי, היינו, בשאלת מהותו ותכליתו של החוזה – תוך השוואתו לקטגוריות משפטיות אחרות - ובשאלת גבולותיו. במסגרת זו ייערך דיון נרחב במושגים "הבטחה", "כוונת הצדדים", "אוטונומיית הרצון", "ציפייה", "הסתמכות", "אי עשיית עושר ולא במשפט", "תום לב" ו"תקנת הציבור". לאחר סקירת היער, אשר ישמש אותנו ויומחש בכל מהלך הקורס, נפנה לעצים ונדון בדוקטרינות החוזיות השונות בהתאם למבנה הכרונולוגי של ההליך החוזי ושל חוקי החוזים הכלליים (חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970). כך, נדון ראשית בשאלות הנוגעות בהליך כריתתו של החוזה (לרבות שאלת הכשרות המשפטית לכרות חוזה והאבחנה בין חוזה לבין הסכם שאינו "משפטי"), חובת תום הלב בשלב המשא ומתן לקראת כריתתו של החוזה, האפשרות לביטולו של החוזה בשל פגם בכריתתו וצורתו של החוזה. לאחר מכן נפנה לסוגיות הנוגעות ל"חשיפת" תוכנו של החוזה וביניהן דיני הפירוש וההשלמה, דיני תום הלב בביצוע החוזה, חוזה על-תנאי, חוזה פסול, תניות בחוזים אחידים, סדר קיום החיובים וחוזה לטובת צד שלישי. הקורס יחתום בדיני ההפרה והסעדים בגין הפרתו של החוזה: סעדי האכיפה, הביטול וההשבה, הפיצויים, הקיזוז והעיכבון כמו גם דיני הפטור בשל סיכול החוזה.
ד"ר יובל פרוקצ'ה בעשורים האחרונים הפך הניתוח הכלכלי של המשפט לאחד מזרמי החשיבה הבולטים ביותר במחקר המשפטי, אם לא הבולט שבהם. הניתוח הכלכלי של המשפט עוסק בשתי שאלות קשורות: האחת היא כיצד משפיע המשפט על התנהגותם של פרטים הכפופים לו; והשניה היא כיצד ניתן לעצב את המשפט כך שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי. במסגרת הקורס נסקור את יסודותיו של הניתוח הכלכלי של המשפט. נדון במושגי היעילות והרווחה, וכן בהנחות התיאוריות העומדות בבסיסו של הניתוח, שהמרכזית שבהן היא הנחת ההתנהגות הרציונלית. בהמשך נסקור את יישומיו של הניתוח הכלכלי בענפי משפט שונים, ונעמוד על המלצות המדיניות שניתן לגזור ממנו באשר לדרך עיצובם של ענפי משפט אלה. נעסוק, בפרט, בתובנות מתחום דיני החוזים, הנזיקין, הקניין והמשפט הפלילי. לבסוף, נדון בביקורת המושמעת לעתים כלפי המתודה הכלכלית, ובתגובות לה. הקורס אינו מניח כל ידע מוקדם בכלכלה או במשפט.
ד"ר רות זפרן הקורס יבחן את נקודות החיבור והמפגש שבין משפט וחברה, כתשתית לחשיבה על המשפט בהקשרים רחבים ובאופנים שונים. הקורס יציג את התהליכים החברתיים המעורבים ביצירת כללים חברתיים ואת תפקיד הכללים והחוקים בחברה, לפי גישות שונות. נבחן את מטרותיו, יכולותיו ומגבלותיו של המשפט כמנגנון חברתי וכסוכן של שינויים חברתיים. כן נדון בשאלה עד כמה המדינה והמשפט מחויבים למדיניות מבוססת-ראיות (אמפיריות). נעמוד על הגישות השונות לחקר המשפט והחברה מנקודת מבט ביקורתית ונרכוש כלים בסיסיים לצריכת מחקר במדעי החברה. הקורס יתמקד באופן שבו החוקים מיושמים הלכה למעשה על ידי בתי המשפט וגופי הפיקוח השונים באספקלריות שונות. דגש מיוחד יינתן לשאלת הציות לחוק, לממשקים של משפט עם תיאוריות וממצאים מסוציולוגיה, פסיכולוגיה מדעי המדינה (וכלכלה) וחקר התרבות. נבחן גישות שונות לחקר המשפט – משפט משווה, משפט והיסטוריה, פמיניזם- לאור המפגש שבין משפט לחברה.
ד"ר ענת רוזנברג מה בין "חולה אהבה בשיכון ג" ומשפט? מה בין ידיעות אחרונות ובג"צ? איך קשורה תרבות לרגולציה של שוק ההון? כיצד קשורים הסדרים משפטיים להבנה הרווחת שמי שיש לו אברי מין זכריים הוא גבר? האם למשפטנים יש שפה ותפיסת מציאות ייחודית? האם שופטים ליברליים מעורבים בכפיה תרבותית? שאלות אלו ורבות אחרות נבחנות ע"י הזרם המחקרי של משפט ותרבות שהתפתח בעשורים האחרונים כחלק מהמפנה התרבותי במדעי החברה והרוח. משותפת לכולן ההנחה שכדי להבין משפט יש לבחון אותו בתוך הקשרים של זמן, מקום, וקהילה, ולהתרחק מהנחות אוניברסליות. תרבות היא מושג רב פנים והכרחי כדי להבין את ההקשרים הללו, ולנתח את המורכבויות האנושיות בתוכן מתפקד משפט - מכלכלה, דרך פוליטיקה ויחסים חברתיים, ועד זהות אינדיבידואלית. בקורס נבחן גישות שונות בניתוחי "משפט ותרבות", ונראה כיצד הן מסייעות לנו בהבנת המשפט כתופעה חברתית מורכבת ומשתנה, ובשימוש מושכל בכלים משפטיים.
כתיבה היא אחד הכלים המרכזיים של המשפטן. היא מאפשרת לנו לבטא את הרעיונות והטיעונים המשפטיים ולשכנע בצדקתנו – בין אם יהיה זה בעבודת הסמינריון במהלך התואר, בין אם בכתב הטענות שמגיש עורך-הדין לבית המשפט, בין אם בנייר עמדה לשינוי מדיניות משפטית, ובין אם בחוות-דעת משפטית שמגיש עורך-דין בחברה עסקית. אולם כתיבה טובה אין משמעה רק אומנות הניסוח – כתיבה טובה מחייבת חשיבה וקריאה ביקורתית שמאפשרת לנו להרחיב את הבסיס לטיעונים שלנו. היכולת לקרוא בביקורתיות ולכתוב היטב חשובה הן לאלו שימצאו את עצמם ממשיכים במסלול המשפטי בתחום הציבורי והן לאלו שיפתחו קריירה עסקית. התפיסה ביסוד הקורס היא שקריאה ביקורתית וכתיבה משפטית הן מיומנויות שניתן ללמוד ולפתח. בהתאם לכך, יילמדו בקורס כלי ביקורת שונים ועקרונות בכתיבה משפטית אקדמית ופרקטית.
פרופ' נלי מונין הקורס מיועד להקנות מושגי יסוד בתחום משפט הסחר הבינלאומי ולתאר את המסגרות המשפטיות המסדירות את הסחר הבינלאומי, שהוא ממניעי הכלכלה העולמית בעולם גלובלי. הקורס יתייחס, בין השאר, לתהליכי קבלת ההחלטות בתחום זה, המושפעים משיקולים כלכליים, מדיניים ופוליטיים, לתהליך הגלובליזציה כגורם מניע להתפתחויות בתחום הסחר העולמי, למקומה של ישראל בתמונת הסחר העולמי ולהשפעתם של הסדרים בינלאומיים שישראל צד להם על סביבת העסקים. הקורס יתמקד במיוחד בהסכמי ארגון הסחר העולמי ובהסכמי הסחר של ישראל.
פרופ' נלי מונין האיחוד האירופי הוא גוש הסחר הגדול בעולם: ברית כלכלית של 27 מדינות, המונעת על ידי חזון יצירת שוק אחיד, המציע יתרון לגודל. מאז הקמתו חותר האיחוד לקראת מטרה זו באמצעות הרגולציה הכלכלית, המושתתת על ארבע חירויות היסוד: חופש התנועה של בני אדם, טובין שירותים והון. הקורס יעמוד על עיקרי הרגולציה האמורה וינסה להעריך את מצב התקדמותה ביחס למימוש החזון.
עו"ד זיו לידרור כתיבה היא אחד הכלים המרכזיים של המשפטן. היא מאפשרת לנו לבטא את הרעיונות והטיעונים המשפטיים ולשכנע בצדקתנו – בין אם יהיה זה בעבודת הסמינריון במהלך התואר, בין אם בכתב הטענות שמגיש עורך-הדין לבית המשפט ובין אם בנייר עמדה משפטי שמגיש עורך-דין הפועל בזירה החקיקתית. אולם כתיבה טובה אין משמעה רק אומנות הניסוח – כתיבה טובה מחייבת חשיבה וקריאה ביקורתית שמאפשרת לנו להרחיב את הבסיס לטיעונים שלנו. היכולת לקרוא בביקורתיות ולכתוב היטב חשובה במיוחד עבור אלו המבקשים לעשות שימוש בידע המשפטי על מנת להשפיע ולשנות את מדיניות הממשל, דוגמת יועץ משפטי בשדולה הפועלת למען מטרה חשובה המנסח נייר עמדה שיוגש למקבלי ההחלטות, חברת כנסת שמנסחת הצעת חוק או חבר ועדה ממשלתית שנדרש לנסח דו"ח מסכם בנושא שנוי במחלוקת. התפיסה ביסוד הקורס היא שקריאה ביקורתית וכתיבה משפטית הן מיומנויות שניתן ללמוד ולפתח. בהתאם לכך, יילמדו בקורס כלי ביקורת שונים ועקרונות בכתיבה משפטית אקדמית ופרקטית. התכנים יילמדו תוך תרגול אקטיבי של הסטודנטים, אשר יקבלו הזדמנות לחניכה בכתיבת עבודה המבוססת על תיזה משלהם – החל משלב גיבוש שאלת המחקר (או העמדה), דרך בניית ראשי הפרקים, אופן בניית הטיעון והמחקר המשפטי הנדרש לאורך התהליך, ועד לתוצר הסופי – העבודה המסכמת. העבודה המסכמת תהיה בהיקף של כ-10 עמודים (כנדרש ברבים מראיונות ההתמחות – בפרט בתחום הליטיגציה – המבקשים דוגמת כתיבה, מעבר לפתרון תרגיל שגרתי בקורס חובה). בנוסף, העבודה תוכל לשמש, במקרים המתאימים ובאישור המרצה, בסיס לעבודת סמינריון. כחלופה לכתיבת עבודה זו – ותוך התייחסות לשדה המשפטי הבוער בימי קורונה אלה – סטודנטים שיהיו מעוניינים בכך יוכלו לבחור נושא המונח לפתחם של מקבלי ההחלטות ולנסח נייר עמדה באותו היקף, בהתאם לדגשים שיינתנו בשיעורים. ניירות עמדה ברמה מתאימה יוכלו – באישור המרצה הרלוונטי – לשמש בסיס לעבודה בתחום שינוי מדיניות בקורסי המשך ואף להיות מוגשים לגורמים הממשלתיים הרלוונטיים. מבנה הציון : הגשת שאלת המחקר (ולחלופין התיזה ביסוד נייר העמדה) וראשי פרקים – 15% הגשת העבודה המסכמת – 85% בנוסף –ניתן יהיה לקבל עד 5 נקודות מיטיב בגין השתתפות פעילה ותורמת במהלך הקורס *בשיעור הראשון נפרט עוד אודות מבנה הציון ונבחן – בהתאם להיענות הסטודנטים – אפשרות הצגת רפרטים (פרזנטציות) כחלק מהמיטיב.
השיעור מיועד להקנות מושגי-יסוד, עקרונות התיאוריה הכלכלית וכן יסודות של שיטת הניתוח הכלכלית בתחומי המיקרו-כלכלה. הנושאים הנדונים בשיעור זה כוללים: בעיית המחסור, גבול אפשרויות הייצור, יעילות בהקצאת גורמי הייצור; ביקוש והיצע למוצרים ולגורמי ייצור; שיווי-משקל חלקי ושיווי-משקל כללי בתחרות משוכללת, התערבות הממשלה בשווקים - אמצעים והשלכות.
חדשנות טכנולוגית משנה את האופן שבו מתנהלות החברה והכלכלה, והשפעתה אינה פוסחת על עולם המשפט ועל האופן שבו ניתנים שירותים משפטיים. בינה מלאכותית, בלוקצ'יין, ואוטומציה נכנסים ומשתלבים בעולם המשפט, בתחום שזכה לכינוי "ליגלטק". בקורס זה נלמד על הטכנולוגיות, הכלים והרעיונות שמניעים את השינויים הגדולים הללו. הקורס מיועד למי שרוצים לדעת יותר על האופן שבו הטכנולוגיה משנה את עולם המשפט ומעניק היכרות בסיסית עם הנושאים המרכיבים את התחום. בין הנושאים הנלמדים: -השינויים העוברים על עולם המשפט ועולם השירותים המשפטיים בארץ ובעולם -ליגל טק כתחום מולטידיסציפלינרי – טכנולוגיה, משפט, יזמות, חדשנות וניהול שינוי -טכנולוגיות ושימושים של מערכות טכנולוגיות בשירות עולם המשפט -יזמות בתחום המשפט -Legal Ops – טכנולוגיות משפטיות עבור מחלקות משפטיות -נגישות לצדק וליגל טק – השפעות השינויים על הציבור ועל האנושות -הטמעת טכנולוגיות משפטיות – תהליכים וניהולם -אתגרים משפטיים ואתיים הכרוכים בטכנולוגיות משפטיות
פרופ' יורם שחר הקורס מיועד להשיג שתי מטרות: האחת, להסביר את מקורותיה ויסודותיה ההיסטוריים של שיטת המשפט הישראלי: ירושת המשפט העות'מאני, גיבוש שיטת המשפט הארץ-ישראלית בתקופת המנדט וביסוסה של מערכת המשפט המוכרת לנו כיום בעשור הראשון לאחר הקמת המדינה. השנייה, למקם את המשפט הישראלי בהקשר הרחב יותר של משפט המערב. לשם כך יתמקד הקורס בשתי משפחות המשפט המרכזיות שהתפתחו בעולם המערבי – המשפט האנגלו-אמריקאי והמשפט הקונטיננטלי. במסגרת זו הקורס יבחן את שיטות המשפט של אנגליה, ארה"ב, צרפת והקהילה האירופית וימקם את המשפט הישראלי במסגרתן.
פרופ' גיא זיידמן המדינה המודרנית מאופיינת בחדירתה לכל תחומי החיים של הפרט. בעשורים האחרונים אנו עדים במקביל גם למגמות של הפרטה וגלובליזציה. הקורס יעסוק בדין החל על פעילותן של רשויות המינהל השונות ובפיקוח השיפוטי על פעילות זו, ובין היתר, במהות המדינה המנהלית; הצדקות לקיומו של המשפט המינהלי; דיון ביחסים בין המשפט המינהלי לחוקתי. השימוש בתחום משפט זה הוא בין היתר לקביעת אמות מידה ציבוריות ובמהלך הקורס נעמוד על תחולתו הרחבה של המשפט המנהלי גם על גופים ציבוריים.
פרופ' אסף יעקב יש הרואים בדיני הנזיקין כלי לקידום מטרות חברתיות ויש הרואים בהם כמקדמים ערכים פנימיים להם בלבד. הקורס יעקוב אחר המשפט הפוזיטיבי הרווח בארץ תוך ניסיון להדגיש את הרציונל העומד מאחורי החוק הכתוב ואת המתח בין הגישות הנ"ל. בקורס יידונו גם הסדרים הנהוגים במקומות אחרים בעולם, הן לצרכי השוואה והן במקרים בהם המשפט המקומי אינו עוסק בסוגיה מסוימת. במהלך הקורס ננתח את אופייה של האחריות הנזיקית תוך שימת דגש במשטרי האחריות השונים וההצדקות להם. במסגרת זו ייבחנו אף שאלת הקשר הסיבתי, ההגנות העומדות למזיק ושאלת ריחוק הנזק. בנוסף יעסוק הקורס בעוולות המסגרת ובעוולות הפרטיקולרית אשר בפקודת הנזיקין, בהסדרי הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובאחריות למוצרים פגומים. כמו כן ידונו בו סוגיות מרכזיות בדיני מטרדים, פיצויים בגין נזק גוף והטבת נזקי גוף.
עו"ד יוסי מנדלסון, ד"ר רות זפרן הקורס ידון במערך הדינים המסדיר את המשפחה – דרכי יצירתה, גבולותיה, מאפייניה כיחידה נבדלת, מעמד החברים בה ויחסי הגומלין ביניהם. הקורס יסקור את מערך היחסים המשפטיים בין הצדדים, בצמתים הנוגעים ליחסי בני הזוג וליחסי הילד וההורה ובצמתים המשלבים את השלושה. יחסי הצדדים ייבחנו הדדית וביחס לכוחה המתערב של החברה, ייבדקו ההצדקות להתערבות החברה במשפחה, יתרונות ההתערבות וחסרונותיה. הדיון יתמקד בדילמות המתעוררות בשעת משבר בחיי המשפחה, לנוכח כוונה לפרק את המשפחה. תשומת לב תוקדש לייחודם של דיני המשפחה בישראל לנוכח מורכבות מערך הדינים וערכאות השיפוט, המשלבים דין אישי-דתי ודין אזרחי. יבחנו הקשיים הנובעים מן המורכבות האמורה ויוצגו דרכי ההתמודדות שמספק המשפט, במיוחד לנוכח השינויים שהתרחשו עם הקמת בית המשפט לענייני משפחה, מצד אחד, והמהפכה החוקתית שהטביעה את חותמה על דיני המשפחה בישראל, מצד שני.
המשפט העברי הוא כינוי מודרני למערכת המפותחת והמורכבת של ההלכה, אחת היצירות המשמעותיות ביותר של העם היהודי ומרכיב מכריע בהבנת זהותו התרבותית. קורס זה מוקדש להיכרות עם עולמה המיוחד של ההלכה כמערכת משפט דתית: ההיסטוריה של המשפט היהודי, מקורותיו העיקריים, מוסדות ההלכה, ודרכי החשיבה המאפיינים את עולם ההלכה. המשפט העברי אף קיבל מעמד מיוחד במסגרת המשפט הישראלי, ובקורס נעמוד על הזיקה המתקיימת בין שתי מערכות אלו.
מטרות הקורס: למלחמת סחר בין מעצמות, למשל ארה"ב וסין, עלולה להיות השפעה קשה על מדינות רבות בעולם. אחת הדרכים להתמודדות היא באמצעות הרגולציה הבינלאומית, מוסדות בינלאומיים, וחברות רב לאומיות שמשפיעות על עיצוב המדיניות והתנהלות הקהילה העסקית במדינות שונות. לישראל הסכמי סחר עם מדינות וגושים בעולם (למשל עם סין, יפן, ארה“ב, האיחוד האירופי, קולומביה) וישראל חברה בארגונים בינלאומיים (למשל ה-OECD ובארגון הסחר העולמי ה-WTO). להסכמי סחר ולכללים של ארגונים אלו יש היבטים משפטיים חשובים הן בשלב של ייעוץ בתכנון עסקאות בינלאומיות ובשלב של יישוב סכסוכים. לכן, חשוב ליועצים.ות משפטיים.יות להיות מעודכנים.ות בכללים הבינלאומיים ובהשפעה של הזירה העולמית על הקהילה העסקית, על קובעי.ות המדיניות ועל התפתחות הדין הישראלי. הקורס מיועד לספק מסגרת להבנת המערכות המסדירות את הסחר הבינלאומי, שהוא ממניעי הכלכלה בעולם גלובלי, לניתוח סוגיות מרכזיות בתחום ולהיכרות עם מקורות מידע וכלים לייעוץ משפטי. שיטת הלימוד: שיטת הלימוד בקורס תשלב בין היכרות עם הסכמים, פסיקה וספרות מקצועית לבין דוגמאות מהפרקטיקה של שיקולים במו"מ על הסכם סחר בינלאומי. בקורס נתמקד במושגי יסוד בסחר בינלאומי ובתהליכי קבלת החלטות ויישוב סכסוכים, נציג טיעונים ביקורתיים בעד ונגד סחר בינלאומי, ונתוודע למקומה של ישראל בתמונת הסחר העולמי ולחשיבותם הרבה של הסדרים בינלאומיים שישראל צד להם. דרישות הקורס: נוכחות בשיעור, קריאה והכנה והשתתפות פעילה. שקלול הציון: מבחן מסכם.
האיחוד האירופי, כמעצמה על-לאומית, מהווה כיום את אחת מהכלכלות הגדולות והחשובות בעולם אשר מושתתת, באופן ייחודי, על עיקרון ה-European single market (ESM), הבנוי משוק רגולטורי מסחרי לו השפעה רבה על הזירה הפנים אירופית והזירה הגלובאלית. קורס זה יציג את מבנה המשפט האירופי, מוסדותיו, הדוקטרינות המשפטיות שביססו את הדין האירופי בזירת הפנים והחוץ, אמנת ליסבון וחשיבות הזכויות הפונדמנטליות ליצירת הסדר החוקתי באיחוד האירופי, כמו גם הבנת המדיניות המסדירה את השוק הפנימי של האיחוד האירופי מלווה בפסיקה רלוונטית של בית הדין האירופי לצדק. לצורך הבנת העוצמה הרגולטורית המסחרית האירופית והשפעתה על הזירה הגלובאלית, הקורס יציג את ההשפעה המשפטית בזירה הפנימית והגלובאלית של האיחוד האירופי בהיבטים מסחריים נבחרים כדוגמת קניין רוחני, דיני תחרות והגבלים עסקיים, יישוב סכסוכים בין מדינתיים, היבטי טכנולוגיה ופרטיות, היבטי הגנת הצרכן, היבטי הגנת הסביבה ועוד.
האנושות במאה ה-21 ניצבת בפני נקודת פריצה. ההתקדמות הטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית משפיעה על האופן בו אנו צורכים מידע, נוהגים ברכב ואפילו יוצרים קשרים רומנטיים. השפעתה של הבינה המלאכותית בתחומי הבריאות, הביטחון, האנרגיה ושוק העבודה צפויה להוביל לשינויים מרחיקי לכת, אשר יחייבו מתן מענה טכנולוגי ומשפטי רחב ומעמיק. הקורס בבינה מלאכותית ומוסר הוא קורס ייחודי, ראשון מסוגו בארץ, הפתוח בפני סטודנטים למשפטים וסטודנטים למדעי המחשב. במסגרת הקורס ננסה להבין ולהציע איך נכון יהיה להיערך, הן בהיבט הטכנולוגי והן בהיבט המשפטי, להתקדמות הטכנולוגית בתחום הבינה המלאכותית. הקורס ישלב עבודה בקבוצות של סטודנטים ממדעי המחשב וממשפטים ויכלול הרצאות אורח של מומחים בתחום. בהיבט הטכנולוגי, נעסוק בין היתר בנושאים הבאים: מהם העקרונות המרכזיים עליהם מושתתת טכנולוגיית הבינה המלאכותית? האם ועד כמה יש לנו שליטה על התנהגות מערכת המבוססת בינה מלאכותית? מה ניתן כעת, ומה צפוי שניתן יהיה בקרוב, לעשות עם בינה מלאכותית? בהיבט החברתי, המשפטי והמוסרי, נעסוק בין היתר בנושאים הבאים: מהן ההשלכות כעת ואילו השלכות צפויות להיות בקרוב לבינה המלאכותית בהיבט המשפטי (דיני פרטיות, נזיקין ודיני עבודה) והחברתי (האופן בו יראה שוק העבודה בעתיד, Bias ועוד) ואיך מתמודדת המערכת המשפטית והרגולטורית עם ההתפתחויות בתחום הבינה המלאכותית (כמו למשל, רכבים אוטונומיים ורחפנים).
המרחב האנושי בו אנו חיים נשען על יכולות הפיתוח של אמצעים טכנולוגיים, מידע, שפה ועל סממני זיהוי מסחריים. דיני הקניין הרוחני, ובעיקר זכויות יוצרים, פטנטים וסימני מסחר, מעניקים הגנה על נכסים רוחניים אשר מייצגים היבטים אלה. בסמינריון זה נבחן את דיני הקניין הרוחני: פטנטים, זכויות יוצרים וסימני מסחר. בעוד הראשון מעניק הגנה על אמצאות בתחום הטכנולוגיה, בין אם הן מייצגות תהליך או מוצר; השני מעניק הגנה קניינית על יצירות ספרותיות, אומנותיות, דרמטיות ומוסיקליות; והשלישי מייצר שפת מסחר וזיהוי.
ד"ר עדו עשת קשר העבודה הוא בבסיסו קשר חוזי. עם זאת, הדין רואה בו קשר חוזי מיוחד, שראוי להסדירו על בסיס עקרונות מיוחדים, השונים במהותם מאלה המדריכים את דיני החוזים הכלליים. בקורס זה נעסוק לפיכך באופיו המובחן של חוזה העבודה, ובהשלכה שיש לכך על אופיו הרצוי של הדין. ייחודם הבולט ביותר של דיני העבודה, לעומת דיני החוזים הכלליים, הוא בהחלפתו של עקרון חופש החוזים בשיטת הסדרה קוגנטית, המבקשת להגן על עובדים מפני חוזים שהיו אחרת מוכנים לכרות באופן וולונטארי. במסגרת הקורס נשאל מהן ההצדקות לשלילת חופש החוזים, והאם הסדרה קוגנטית היא אמצעי אפקטיבי על מנת להגשים את יעדי ההגנה על עובדים. נתחיל את הדיון בסוגיית ההגדרה של קשר העבודה, הנדרשת לשם קביעת מרחב התחולה של מערכת ההסדרה הקוגנטית. נמשיך בדיון בתוכן ההסדרה הקוגנטית עצמה: בדרישה לתנאי שכר שאינם נופלים מסף מינימלי; בדרישה להיקף עבודה שאינו עולה על סף מקסימלי; בדרישה לארגון בדרך מסוימת של מוסדות המעביד; בדרישה כי תישמרנה זכויות יסוד מסוימות של עובדים, כגון אי-הפליה וחופש מהטרדה מינית; בדרישות הנוגעות לבטיחות בעבודה; ובמערכת הכללים המסדירה את סיום קשר העבודה. לבסוף, נדון במצבים בהם הדין מפקיע לחלוטין את תוקפו של חוזה העבודה הדו-צדדי, ומכיר במקומו בהסדרה קיבוצית של יחסי העבודה. במסגרת זו נדון בהסכמים קיבוציים, בהסדרים קיבוציים ובצווי הרחבה, וכן בזכויות השביתה וההשבתה.
ד"ר רונן קריטנשטיין, פרופ' אמנון להבי, ד"ר רועי שפירא ליבו של הדיון בדיני הקניין הינו בשאלה, כיצד בני אדם מעצבים כללים המסדירים בינם לבין עצמם את אופן ההקצאה, החלוקה והשימוש בנכסים המצויים במחסור (חשבו מחד, על משאבים `קלאסיים` כגון קרקע, מיטלטלין או מחצבים, ומאידך על משאבים אשר רק באחרונה למדנו על בשרנו כי הם מצויים בצמצום וצפויים להתכלות: אויר ומי ים נקיים, נוף פתוח וכדומה). לאור שיקולים אלה, נקדיש את עיקר דיוננו ללימוד הדין החל בישראל, תוך התמקדות במשטר המקרקעין. נבחן את הסוגים והמאפיינים השונים של הזכויות הקנייניות והמעין-קנייניות המוכרות בדין הישראלי (בעלות, שכירות, משכון ומשכנתה, זיקת הנאה, זכות קדימה, הערת אזהרה, חזקה, עכבון, רשות שימוש וכיו`ב). נדון במשמעות מעמדה של זכות הקניין כזכות `חוקתית`, ובאופן בו הדבר משליך על היחסים בין הפרט למדינה, במציאות החברתית והכלכלית המשתנה במדינת ישראל. נבחן את האופנים השונים של שיתוף בנכסים הקיימים בדין הישראלי, ובמיוחד בהקשר של בני זוג מחד, ושל בתים משותפים מאידך. נקדיש תשומת לב מיוחדת לאופן פעולתו של `שוק הקניין` במקרקעין, תוך דיון נרחב בעסקאות במקרקעין, באופן רישומן ובכללי `תחרות` בין בעלי זכויות נוגדות במקרקעין (לדוגמא, קונה המתקשר בעסקה לרכישת זכויות בעלות במקרקעין מול בנק הזכאי לרישום משכנתה כבטחון להלוואה שניתנה לבעלים הרשומים). כמו כן נדון בתמצית בהשפעות דיני התכנון והבניה על אופן מימוש הזכויות הקנייניות במקרקעין.
פרופ' עלי בוקשפן, ד"ר מורן אופיר, פרופ' עמיר ליכט הקורס הינו קורס מבוא להכרות עם ארגונים עסקיים אשר יתרכז בעיקרו בחברה כתאגיד עסקי ובמיוחד בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לניירות ערך. הסוגיות איתן מתמודדים דיני החברות מתמקדות ב`משטר חברות (corporate governance)` העוסק במתח הקיים בין האינטרסים השונים של הגורמים הקשורים עם החברה בהתאם למעמדה ויעדיה הכלכליים-חברתיים של החברה. מכאן משמעותם של דיני החברות ודרך להבנתם והצדקתם. הקורס יחולק לששה חלקים ראשיים: 1. מבוא: סקירת הרקע החוקתי, החקיקתי וההלכתי של דיני החברות והכרות ראשונית עם הקונפליקטים המרכזיים ומושגי יסוד בדיני תאגידים. 2. עקרונות כלליים בדיני חברות: בחלק זה יערך דיון מפורט בין היתר בעקרון אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, תורת האורגנים, אחריות מוגבלת, הרמת מסך, יצירת החברה, רשם החברות, דיני יזמים, מסמכי ההתאגדות ודוקטרינת אולטרה וירס. 3. מבנה ומשטר: מוסדות החברה, זכויות הצבעה וכללי הכרעה, בעיית הנציג ודרכים לפתרונה, חובות נושאי משרה ובעלי מניות, האיסור על קיפוח המיעוט, תביעה נגזרת וייצוגית. 4. הון החברה - הגנה על נושים: אבחנה בין בעלי מניות ונושים, שמירת הון ומדיניות דיבידנדים ושעבודים. 5. שוק ההון - ההנפקה לציבור: מבוא למסגרת המוסדית והמשפטית של שוק ההון והעקרונות העומדים בבסיס חקיקת ניירות הערך תוך הדגשת זיקתו של חוק ניירות ערך לדיני החברות הכלליים. 6. שינויי מבנה: רכישת חברות: מיזוג והצעות רכש, פירוק ושיקום חברות - ככל שיתיר הזמן.
פרופ' ישי בר הקורס דן בתיאוריה הבסיסית של דיני המס, בשיקולי המדיניות העומדים ביסוד מערכת מס ראויה ובדיני מס הכנסה בישראל. הנושאים בקורס כוללים: הגדרת המושג "מס"; תפקידי המסים והשפעותיהם; שיקולי מדיניות מס; מערכת המסים בישראל; הגדרת הבסיס "הכנסה"; ההבחנה בין הכנסה פירותית להכנסה הונית; החיוב במס על הכנסה פירותית ועל הכנסה הונית; מיסוי טובות הנאה; התחולה הבינלאומית של מיסוי ההכנסה; ניכוי הוצאות; קיזוז הפסדים ותכנון מס.
ד"ר איילת ליבזון הקורס יציג את המשפט העברי כשיטת משפט דתית. הקורס יכלול סקירה של המוסדות המשפטיים העיקריים של ההלכה היהודית, את מקורות המשפט ואת הספרות המשפטית. יושם דגש על התפתחותם ההיסטורית מתקופת המקרא, דרך התלמוד וגדולי ההלכה של ימי הביניים ועד היום הזה. במהלך הקורס נתרגל התבוננות משווה בין שיטות משפט, בחינת האינטראקציה בין משפט ותרבות וראיה היסטורית של המשפט. בקורס נעמיק בסוגיות שונות במשפט עברי, כגון: יסודות בדיני נישואין; יחס ההלכה לאלימות גברים כנגד נשים; ביואתיקה (הזכות למות בכבוד, קביעת רגע המוות והשתלות איברים); סדר הדין הפלילי ודיני עשיית עושר.
ד"ר ענת רוזנברג, ד"ר אסף פורת הקורס מיועד להקנות לסטודנטים את הבסיס הדרוש להם לצורך הבנת דיני הראיות בישראל. לשם כך נעסוק בהיבטים עיוניים ומעשיים של דיני הראיות. הסוגיות העיקריות שתעמודנה במרכז הדיונים הן: הזימון לעדות; הכשרות להעיד; עדים מיוחדים; הלכת קינזי וביטולה; עדות מפי השמועה; כלל הראיה הטובה ביותר; עדות סברה – עדות מומחה; ידיעה שיפוטית – "מן המפורסמות"; מעשים דומים ושיטת ביצוע; דוקטרינת הפסילה הפסיקתית (הלכת יששכרוב) ותורת פרי העץ המורעל; סיוע עצמי; הראיה הנסיבתית; הודיית חוץ של נאשם וראשית הודיה - קבילות, מעמד ראייתי ומשקל; רלוונטיות; אמרות חוץ של עדים; דרישת הסיוע (במישור הפלילי ובמישור האזרחי); הודאת בעל-דין (במישור האזרחי); תצהירים, תעודות ורשומות מוסדיות; ראיות חסויות; דרישת הכתב וסתירתו; השתק פלוגתא; פסק-דין פלילי כראיה בהליך אזרחי; גביית עדות בחוץ לארץ; סדרי חקירתם של עדים; נטל ההוכחה, חזקות והערכת הראיות (במישור הפלילי ובמישור האזרחי); ראיות שנתקבלו שלא כדין; האזנת סתר ופגיעה בפרטיות; זיהוי ועזרי חקירה מדעיים; ראיות מנהליות.
ד"ר גליה שניבוים, ד"ר אסף פורת כללי סדר הדין האזרחי קובעים את המסגרת הדיונית לניהול הליכי משפט אזרחיים. הקורס יעסוק ביסודות העיוניים ובהיבטים המעשיים של כללי סדר-הדין האזרחי. נעסוק בכללים להגשה וניהול הליך משפטי: כללי הסמכות וחלוקת הסמכות בין ערכאות שונות, ניסוח כתבי טענות, ניהול הליכי גילוי מוקדמים, תובענות ייצוגיות, וערעור. בד בבד עם הכרת כללי סדר הדין נאיר את המתחים הערכיים ושיקולי המדיניות המעצבים כללים אלה כגון גילוי האמת ועשיית צדק, יעילות דיונית, השתתפות פוליטית ושוויון. כמו כן, נתחקה אחר המגמות הבולטות בתחום כגון, מעבר להליכי משפט קולקטיביים, הכנסת אלמנטים אינקוויזיטוריים לפרוצדורה האזרחית, והופעתה של תפיסה ניהולית של ההליך האזרחי.
תואר שני במשפטים ללא משפטנים ולמשפטנים. מטרתה להכשיר את הסטודנטים להתמודדות עם האתגרים שההתפתחויות הטכנולוגיות מזמנות, ברמה המקומית וברמה הבינלאומית.