אוניברסיטת רייכמן שואפת ומעודדת למצוינות, ולכן מציעה תוכנית לימודים לתואר ראשון במשפטים LL.B לאקדמאים מצטיינים בלבד. כתנאי לרישום לתוכנית, נדרש תואר אקדמי ראשון בהצטיינות, או תואר מוסמך בציון גבוה, או תואר דוקטורט, ובכלל זה M.D.
מרצה: ד"ר איילת ליבזון
תיאור קורס: המשפט הבינלאומי מסדיר שורה ארוכה של נושאים בעלי רלוונטיות והשפעה בעיקר ביחסים הבין-מדינתיים אך גם במסגרות מדינתיות, דוגמת דיני זכויות האדם הבינלאומיים. הקורס יסקור את המסגרת הכללית של המשפט הבינלאומי הפומבי, תוך התמקדות בתחומים או הסדרים בעלי חשיבות מיוחדת לקהילה הבינלאומית בעת הנוכחית, וכן לשיח הציבורי והמשפטי בישראל. בין היתר, נעסוק במאפייני הדין הבינלאומי והמגמות ההיסטוריות והתורתיות בהתפתחותו; נכיר את מקורותיו של המשפט הבינלאומי, את עקרונותיו הבסיסיים, ואת היחס בינו לבין הדין המדינתי, ובפרט הישראלי. נכיר את השחקנים העיקריים בדין הבינלאומי – כגון מדינות, ארגונים בינלאומיים ובתי דין – ונעסוק ביסודות דיני השימוש בכוח, המשפט ההומניטרי, דיני זכויות האדם ועוד.
פרופ' אסף יעקב
יש הרואים בדיני הנזיקין כלי לקידום מטרות חברתיות ויש הרואים בהם כמקדמים ערכים פנימיים להם בלבד. הקורס יעקוב אחר המשפט הפוזיטיבי הרווח בארץ תוך ניסיון להדגיש את הרציונל העומד מאחורי החוק הכתוב ואת המתח בין הגישות הנ"ל. בקורס יידונו גם הסדרים הנהוגים במקומות אחרים בעולם, הן לצרכי השוואה והן במקרים בהם המשפט המקומי אינו עוסק בסוגיה מסוימת. במהלך הקורס ננתח את אופייה של האחריות הנזיקית תוך שימת דגש במשטרי האחריות השונים וההצדקות להם. במסגרת זו ייבחנו אף שאלת הקשר הסיבתי, ההגנות העומדות למזיק ושאלת ריחוק הנזק. בנוסף יעסוק הקורס בעוולות המסגרת ובעוולות הפרטיקולרית אשר בפקודת הנזיקין, בהסדרי הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים ובאחריות למוצרים פגומים. כמו כן ידונו בו סוגיות מרכזיות בדיני מטרדים, פיצויים בגין נזק גוף והטבת נזקי גוף.
ד"ר עלי בוקשפן, ד"ר רונית לוין-שנור, ד"ר תהילה שגיא
דיני חוזים עוסקים באחת הפעולות המשפטיות השכיחות ביותר אם לא השכיחה ביותר. חוזים סובבים אותנו כל העת, בין היתר כמי שרוכשים ומוכרים מוצרים ושירותים, כעובדים וכמעסיקים, בעסקאות מקרקעין ולעיתים גם ביחסים משפחתיים. מטרת הקורס להקנות הכרות עם עקרונות ומושגי יסוד בדיני החוזים אשר משמשים כיום יותר ויותר כמקור נורמטיבי כללי המקרין גם על "פעולות משפטיות שאינן בבחינת חוזה ועל חיובים שאינם נובעים מחוזה" (מתוך סעיף 61(ב) לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973). הקורס יחולק למספר חלקים. בתחילתו, יוקדש הקורס למבוא אשר יעסוק בהצדקות ה"פרטיות" וה"ציבוריות" של המוסד החוזי, היינו, בשאלת מהותו ותכליתו של החוזה – תוך השוואתו לקטגוריות משפטיות אחרות - ובשאלת גבולותיו. במסגרת זו ייערך דיון נרחב במושגים "הבטחה", "כוונת הצדדים", "אוטונומיית הרצון", "ציפייה", "הסתמכות", "אי עשיית עושר ולא במשפט", "תום לב" ו"תקנת הציבור". לאחר סקירת היער, אשר ישמש אותנו ויומחש בכל מהלך הקורס, נפנה לעצים ונדון בדוקטרינות החוזיות השונות בהתאם למבנה הכרונולוגי של ההליך החוזי ושל חוקי החוזים הכלליים (חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג – 1973 וחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א – 1970). כך, נדון ראשית בשאלות הנוגעות בהליך כריתתו של החוזה (לרבות שאלת הכשרות המשפטית לכרות חוזה והאבחנה בין חוזה לבין הסכם שאינו "משפטי"), חובת תום הלב בשלב המשא ומתן לקראת כריתתו של החוזה, האפשרות לביטולו של החוזה בשל פגם בכריתתו וצורתו של החוזה. לאחר מכן נפנה לסוגיות הנוגעות ל"חשיפת" תוכנו של החוזה וביניהן דיני הפירוש וההשלמה, דיני תום הלב בביצוע החוזה, חוזה על-תנאי, חוזה פסול, תניות בחוזים אחידים, סדר קיום החיובים וחוזה לטובת צד שלישי. הקורס יחתום בדיני ההפרה והסעדים בגין הפרתו של החוזה: סעדי האכיפה, הביטול וההשבה, הפיצויים, הקיזוז והעיכבון כמו גם דיני הפטור בשל סיכול החוזה.
ד"ר חנן גולדשמידט, עו"ד יוסי מנדלסון
הקורס ידון במערך הדינים המסדיר את המשפחה – דרכי יצירתה, גבולותיה, מאפייניה כיחידה נבדלת, מעמד החברים בה ויחסי הגומלין ביניהם. הקורס יסקור את מערך היחסים המשפטיים בין הצדדים, בצמתים הנוגעים ליחסי בני הזוג וליחסי הילד וההורה ובצמתים המשלבים את השלושה. יחסי הצדדים ייבחנו הדדית וביחס לכוחה המתערב של החברה, ייבדקו ההצדקות להתערבות החברה במשפחה, יתרונות ההתערבות וחסרונותיה. הדיון יתמקד בדילמות המתעוררות בשעת משבר בחיי המשפחה, לנוכח כוונה לפרק את המשפחה. תשומת לב תוקדש לייחודם של דיני המשפחה בישראל לנוכח מורכבות מערך הדינים וערכאות השיפוט, המשלבים דין אישי-דתי ודין אזרחי. יבחנו הקשיים הנובעים מן המורכבות האמורה ויוצגו דרכי ההתמודדות שמספק המשפט, במיוחד לנוכח השינויים שהתרחשו עם הקמת בית המשפט לענייני משפחה, מצד אחד, והמהפכה החוקתית שהטביעה את חותמה על דיני המשפחה בישראל, מצד שני.
פרופ' אמנון להבי, ד"ר רועי שפירא
דרישות קדם: דיני חוזים, דיני נזיקין הדיון בקורס יתחיל בשאלות הבסיס, כגון מהי זכות קניינית, מדוע ומתי מעניקים אותה, ואלו מטרות חברתיות היא מקדמת. נבחן היבטים "ציבוריים" כגון מה היקף ההגנה החוקתית על זכות הקניין והפקעות, והיבטים "פרטיים" כגון בעלות משותפת בנכסים ובתים משותפים, משכונים, ותחרות בין בעלי זכויות נוגדות באותו נכס. ולאורך הקורס ננסה לעשות שימוש בכלים שקיבלנו להבנת דיני הקניין לניתוח סוגיות חברתיות עכשוויות, כגון מתווה הגז או תיקון מוצע להגנות ברכישת דירה מקבלן.
גב' רונית לוין
השיעור מיועד להקנות מושגי-יסוד, עקרונות התיאוריה הכלכלית וכן יסודות של שיטת הניתוח הכלכלית בתחומי המיקרו-כלכלה. הנושאים הנדונים בשיעור זה כוללים: בעיית המחסור, גבול אפשרויות הייצור, יעילות בהקצאת גורמי הייצור; ביקוש והיצע למוצרים ולגורמי ייצור; שיווי-משקל חלקי ושיווי-משקל כללי בתחרות משוכללת, התערבות הממשלה בשווקים - אמצעים והשלכות.
פרופ' עמיר ליכט, ד"ר עלי בוקשפן, ד"ר מורן אופיר
דרישות קדם: דיני חוזים הקורס הינו קורס מבוא להכרות עם ארגונים עסקיים אשר יתרכז בעיקרו בחברה כתאגיד עסקי ובמיוחד בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה לניירות ערך. הסוגיות איתן מתמודדים דיני החברות מתמקדות ב`משטר חברות (corporate governance)` העוסק במתח הקיים בין האינטרסים השונים של הגורמים הקשורים עם החברה בהתאם למעמדה ויעדיה הכלכליים-חברתיים של החברה. מכאן משמעותם של דיני החברות ודרך להבנתם והצדקתם. הקורס יחולק לששה חלקים ראשיים: 1. מבוא: סקירת הרקע החוקתי, החקקיתי וההלכתי של דיני החברות והכרות ראשונית עם הקונפליקטים המרכזיים ומושגי יסוד בדיני תאגידים. 2. עקרונות כלליים בדיני חברות: בחלק זה יערך דיון מפורט בין היתר בעקרון אישיותה המשפטית הנפרדת של החברה, תורת האורגנים, אחריות מוגבלת, הרמת מסך, יצירת החברה, רשם החברות, דיני יזמים, מסמכי ההתאגדות ודוקטרינת אולטרה וירס. 3. מבנה ומשטר: מוסדות החברה, זכויות הצבעה וכללי הכרעה, בעיית הנציג ודרכים לפתרונה, חובות נושאי משרה ובעלי מניות, האיסור על קיפוח המיעוט, תביעה נגזרת וייצוגית. 4. הון החברה - הגנה על נושים: אבחנה בין בעלי מניות ונושים, שמירת הון ומדיניות דיבידנדים ושעבודים. 5. שוק ההון - ההנפקה לציבור: מבוא למסגרת המוסדית והמשפטית של שוק ההון והעקרונות העומדים בבסיס חקיקת ניירות הערך תוך הדגשת זיקתו של חוק ניירות ערך לדיני החברות הכלליים. 6. שינויי מבנה: רכישת חברות: מיזוג והצעות רכש, פירוק ושקום חברות - ככל שיתיר הזמן.
פרופ' ישי בר, עו"ד דוד גולדמן
הקורס ידון בתיאוריה הבסיסית של דיני המס, בשיקולי המדיניות של מערכת מס ראויה ובדיני מס הכנסה בישראל. הנושאים שיידונו כוללים, בין היתר: הבסיס החוקתי להטלת מיסים ואגרות; הכרת המאפיינים השונים של מס, אגרה ומחיר; המטרות של סוגי המסים השונים והשפעותיהם; שיקולי מדיניות מס; מערכת המסים בישראל; הגדרת הבסיס "הכנסה"; ההבחנה בין הכנסה פירותית להכנסה הונית; מקורות החיוב במס על הכנסה פירותית ועל הכנסה הונית; מיסוי טובות הנאה; ניכוי הוצאות; קיזוז הפסדים; תכנון מס; עסקה מלאכותית.
פרופ' שרון רבין מרגליות
דרישות קדם: דיני חוזים מערכת יחסי העבודה ממוקמת על קו התפר שבין הפרטי לציבורי. בעוד שקשר העבודה הוא בבסיסו קשר חוזי, זהו קשר מיוחד שמוסדר על בסיס עקרונות החורגים מדיני החוזים הכלליים. הקורס יעסוק באופיים של דיני העבודה, ובמרכזם אי השוויון שבין העובד למעביד, חשיבות העבודה להתפתחותו של האדם, המטרות החברתיות והכלכליות ששוק העבודה בא להגשים, והאופן שבו שיקולים אלה מעצבים את הכללים שפותחו במשפט העבודה הישראלי. הקורס יבחן את דיני העבודה בשני מישורים: משפט העבודה האישי והקיבוצי. בין הסוגיות שידונו: תכליתם של דיני העבודה, מיהו עובד ומעביד, עובדי קבלן וחברות כוח אדם, חוזה העבודה האישי, חוקי המגן והסדרה קוגנטית של יחסי העבודה, המהפכה החוקתית בדיני העבודה, שוויון במקום העבודה, ארגוני עובדים והסכמים קיבוציים, שביתות, וסיום יחסי העבודה.
פרופ' גיא זיידמן, ד"ר אסף פורת
במאה העשרים חל גידול משמעותי בגודלה ובחשיבותה של הרשות המבצעת במסגרת צמיחתה של מדינת הרווחה המודרנית. כיום, כמעט ואין תחום בו רשויות המינהל אינן מעורבות, בעיקר באמצעות עובדי ציבור אשר אינם נבחרים מחד, אך אוצרים בידם כוח שלטוני נרחב מאידך. הקורס יתמקד באופן שבו המשפט המינהלי מתמודד עם הסוגיות והקשיים הייחודיים לעבודת המינהל הציבורי באמצעות בחינת הכללים שפותחו כדי להתמודד עם קשיים אלה. נדון בסמכויות רשויות המינהל, באופן הפעלת הסמכות המינהלית, בהליך המינהלי, בשיקול הדעת המינהלי, ובפעולות המינהל הציבורי במה שנחשב באופן מסורתי המשפט הפרטי. בין היתר נדון בעקרון חוקיות המינהל, כללי הצדק הטבעי, עילות הביקורת השיפוטיות על שיקול הדעת המינהלי, התוצאות של פגמים במשפט המינהלי, מכרזים, והשיפוט המינהלי, לרבות עילות הסף. דגש מיוחד יינתן לאתגרים הנוכחיים הניצבים בפני המשפט המינהלי בשל כניסתם של גופים פרטיים לתחומים שבעבר הוסדרו על-ידי המדינה.
ד"ר אדם שנער, פרופ' יניב רוזנאי, ד"ר הלל סומר, ד"ר שירלי נוה
הקורס במשפט חוקתי עוסק בחמישה נושאים עיקריים: א. עקרונות יסוד: שלטון חוק, הפרדת רשויות, דמוקרטיה. ב. חוקתה של מדינת ישראל: הכרזת העצמאות וחוקי היסוד. ג. מוסדות השלטון: הרשות השופטת, המחוקקת, המבצעת, נשיא המדינה, היועץ המשפטי לממשלה. ד. זכויות האדם והאזרח. ה. דילמות חוקתיות: מדינה יהודית ודמוקרטית, המעמד המשפטי של המיעוט הערבי בישראל, הגנה על זכויות אדם בעתות חירום ומלחמה. הקורס יציג את התפתחותו של המשפט החוקתי הישראלי, את "המהפכה החוקתית" שעבר, את הויכוח על אודות חוקה לישראל, את זכויות האדם והאזרח במשפט החוקתי ואת מעמד רשויות השלטון והדיאלוג החוקתי.
פרופ' ליאור זמר
הקורס יפגיש את התלמידים עם שאלות היסוד והזרמים המרכזיים בתורת המשפט המערבית. לצד הקניית הידע, מטרת הקורס היא לעורר את רגישות התלמידים להיבטים התיאורטיים של מבנה מערכת החוק, מושגי הבסיס של עולם המשפט ויסודותיו המוסריים. תורת המשפט נושקת גם לתורת המוסר ולפילוסופיה פוליטית ולכן, אלו גם יהיו צירים מרכזיים של מהלך לימודי הקורס. חלקו הראשון של הקורס יתמקד בנושאי היסוד של תורת המשפט ובכללם הסוגיות הבאות: מהו משפט ומהי תורת המשפט? מהו חוק? ומהו מוסר? התשובות של מסורת משפט הטבע (מסופוקלס ועד למשפטי נירנברג) ושל הפוזיטיביזם משפטי חלקו השני של הקורס יתמקד בדיון היסטורי-מושגי של הסוגיות הבאות: צדק ותיאוריות של צדק, זכויות, חירויות, משפט וחברה, משפט וריבונות, פלורליזם משפטי, אתגרי המשפט במאה העשרים ואחת.
גב' אביגיל קירשנבאום-נוי, עו"ד גו'ליה פיואר
מטרות הקורס הינם לחשוף את התלמידים למונחים משפטיים וז`רגון משפטי; ללמד מיומנויות קריאה על מנת שהתלמיד יוכל להבין פסקי דין מענפי המשפט השונים ומשפטים שנשמעו ביותר מערכאה אחת; ללמד כיצד יש לקרוא מאמר משפטי אקדמי ולבסוף, ללמד את התלמיד אודות בתי המשפט בארצות הברית, הממלכה הבריטית, בית המשפט לזכויות האדם האירופאי ובתי משפט בין-לאומיים. קורס זה מתמקד בעיקר בחוזים, נזיקין וחוקתי. התלמידים לומדים כיצד למצוא פסקי דין שנשמעו בבית המשפט העליון האמריקני, בבית הלורדים האנגלי ולכתוב תקציר של משפטים אלה, למצוא מאמרים אקדמאים ולסכמם.
הקורס יציג את המשפט העברי כשיטת משפט דתית. הקורס יכלול סקירה של המוסדות המשפטיים העיקריים של ההלכה היהודית, את מקורות המשפט ואת הספרות המשפטית. יושם דגש על התפתחותם ההיסטורית מתקופת המקרא, דרך התלמוד וגדולי ההלכה של ימי הביניים ועד היום הזה. במהלך הקורס נתרגל התבוננות משווה בין שיטות משפט, בחינת האינטראקציה בין משפט ותרבות וראיה היסטורית של המשפט (אם נספיק משפט וכלכלה וגישה מערכתית למשפט). בקורס נעמיק בסוגיות שונות במשפט עברי, כגון: יסודות בדיני נישואין; יחס ההלכה לאלימות גברים כנגד נשים; ביואתיקה (הזכות למות בכבוד, קביעת רגע המוות והשתלות איברים); סדר הדין הפלילי ודיני עשיית עושר.
פרופ' גיא זיידמן
הקורס מיועד להשיג שתי מטרות: האחת, להסביר את מקורותיה ויסודותיה ההיסטוריים של שיטת המשפט הישראלי: ירושת המשפט העות'מאני, גיבוש שיטת המשפט הארץ-ישראלית בתקופת המנדט וביסוסה של מערכת המשפט המוכרת לנו כיום בעשור הראשון לאחר הקמת המדינה. השנייה, למקם את המשפט הישראלי בהקשר הרחב יותר של משפט המערב. לשם כך יתמקד הקורס בשתי משפחות המשפט המרכזיות שהתפתחו בעולם המערבי – המשפט האנגלו-אמריקאי והמשפט הקונטיננטלי. במסגרת זו הקורס יבחן את שיטות המשפט של אנגליה, ארה"ב, צרפת והקהילה האירופית וימקם את המשפט הישראלי במסגרתן.
ד"ר אורי בן אוליאל
אחד המאפיינים של כלכלה גלובאלית היא ריבוי והעצמת עסקאות מסחריות בינלאומיות. היבט זה מהווה מרכיב מרכזי בכלכלת ישראל. בקורס זה ייבחנו היבטים משפטיים מעשיים ותיאורטיים, הנוגעים לעסקאות אלה. בקורס נבחן פסיקה וחקיקה בישראל בנוגע לעסקאות המסחריות הבינלאומיות, וכן כיצד הדין הבינלאומי המהותי האחיד מסדיר עסקאות אלה. בחלקו הראשון, ייבחן הקורס את הסוגים העיקריים של הסכמים מסחריים בינלאומיים, וביניהם מכר טובין בינלאומי, סוכנות מסחרית, זכיינות בינלאומית, והפצה. בחלק השני, תיבחן סוגיית ההובלה הבינלאומית. חלקו השלישי של הקורס יעסוק בסוגיות המימון והתשלום בעסקאות הבינלאומיות. במסגרת זו, יידונו, בין היתר, מכתב האשראי הדוקומנטרי, הערבות הבנקאית האוטונומית, ושטר החליפין הבינלאומי.
ד"ר גליה שניבוים, ד"ר אסף פורת
הקורס מיועד להכרת והבנת הדיון האזרחי בישראל, לשם כך נעסוק בהיבטים עיוניים ומעשיים של סדר הדין האזרחי תוך שימת דגש על התפקיד של סדרי הדין בהשגת התכליות של הדין המהותי. הסוגיות העיקריות שתעמודנה במרכז הדיונים הן: מבוא כללי (זכות הגישה לערכאות, פרוצדורה מול מהות, תום הלב בסדר הדין האזרחי והשפעת המהפכה החוקתית על סדר הדין האזרחי); ההכנות לקראת פתיחת ההליך המשפטי תוך שקילת חלופות ליישוב סכסוכים; הדרכים לפתיחת ההליך האזרחי (סוגי תביעות); בתי המשפט והסמכויות (סמכות בינלאומית, סמכות מקומית, סמכות עניינית וסמכות נגררת); הליכים מקדמיים (גילוי ועיון במסמכים וקדם משפט); כתבי הטענות לסוגיהם (כתב תביעה, כתב הגנה וכתב תשובה); מסלולי תביעה מהירים (תובענות בסדר דין מהיר, המרצות פתיחה וסדר דין מקוצר); סילוק על הסף; ניהול המשפט; סעדים זמניים; פסק הדין; הליכי תקיפה אנכיים (ערעור בזכות וברשות, דיון נוסף ועתירות לבג"ץ) והליכי תקיפה אופקיים (בקשות לביטול פסק-דין ומשפט חוזר אזרחי).
ד"ר דב גרינבאום
The goal of the course is to introduce first year law students who may not have either a science or a law background to the legal issues associated with new and emerging technologies. As our lives become more enmeshed in unprecedented technological innovations, we as a society are faced with novel legal issues that will affect us and our clients. The course will discuss many innovative technologies such as robotics and AI, genetics, drones, space exploration, the internet, virtual and augmented reality, fintech and 3D printing and the legal issues that we are likely to confront. The course will also present issues that arise in most areas of emerging technologies, including, privacy, intellectual property, big data, and responsible research and innovation. The course syllabus will be dynamic, representing current events or student choices.
מרצה: ד"ר יובל פרוקצ'ה
תיאור קורס: בעשורים האחרונים הפך הניתוח הכלכלי של המשפט לאחד מזרמי החשיבה הבולטים ביותר במחקר המשפטי, אם לא הבולט שבהם. הניתוח הכלכלי של המשפט עוסק בשתי שאלות קשורות: האחת היא כיצד משפיע המשפט על התנהגותם של פרטים הכפופים לו; והשניה היא כיצד ניתן לעצב את המשפט כך שיגשים את תכליותיו באופן מיטבי. במסגרת הקורס נסקור את יסודותיו של הניתוח הכלכלי של המשפט. נדון במושגי היעילות והרווחה, וכן בהנחות התיאוריות העומדות בבסיסו של הניתוח, שהמרכזית שבהן היא הנחת ההתנהגות הרציונלית. בהמשך נסקור את יישומיו של הניתוח הכלכלי בענפי משפט שונים, ונעמוד על המלצות המדיניות שניתן לגזור ממנו באשר לדרך עיצובם של ענפי משפט אלה. נעסוק, בפרט, בתובנות מתחום דיני החוזים, הנזיקין, הקניין והמשפט הפלילי. לבסוף, נדון בביקורת המושמעת לעתים כלפי המתודה הכלכלית, ובתגובות לה. הקורס אינו מניח כל ידע מוקדם בכלכלה או במשפט.
שם מרצה": דר ענת רוזנברג
תיאור קורס: מה בין "חולה אהבה בשיכון ג" ומשפט? מה בין ידיעות אחרונות ובג"צ? איך קשורה תרבות לרגולציה של שוק ההון? כיצד קשורים הסדרים משפטיים להבנה הרווחת שמי שיש לו אברי מין זכריים הוא גבר? האם למשפטנים יש שפה ותפיסת מציאות ייחודית? האם שופטים ליברליים מעורבים בכפיה תרבותית? שאלות אלו ורבות אחרות נבחנות ע"י הזרם המחקרי של משפט ותרבות שהתפתח בעשורים האחרונים כחלק מהמפנה התרבותי במדעי החברה והרוח. משותפת לכולן ההנחה שכדי להבין משפט יש לבחון אותו בתוך הקשרים של זמן, מקום, וקהילה, ולהתרחק מהנחות אוניברסליות. תרבות היא מושג רב פנים והכרחי כדי להבין את ההקשרים הללו, ולנתח את המורכבויות האנושיות בתוכן מתפקד משפט - מכלכלה, דרך פוליטיקה ויחסים חברתיים, ועד זהות אינדיבידואלית. בקורס נבחן גישות שונות בניתוחי "משפט ותרבות", ונראה כיצד הן מסייעות לנו בהבנת המשפט כתופעה חברתית מורכבת ומשתנה, ובשימוש מושכל בכלים משפטיים.
ד"ר עמוס ישראל
הקורס יבחן את נקודות החיבור והמפגש שבין משפט וחברה, כתשתית לחשיבה על המשפט בהקשרים רחבים ובאופנים שונים. הקורס יציג את התהליכים החברתיים המעורבים ביצירת כללים חברתיים ואת תפקיד הכללים והחוקים בחברה, לפי גישות שונות. נבחן את מטרותיו, יכולותיו ומגבלותיו של המשפט כמנגנון חברתי וכסוכן של שינויים חברתיים. כן נדון בשאלה עד כמה המדינה והמשפט מחויבים למדיניות מבוססת-ראיות (אמפיריות). נעמוד על הגישות השונות לחקר המשפט והחברה מנקודת מבט ביקורתית ונרכוש כלים בסיסיים לצריכת מחקר במדעי החברה. הקורס יתמקד באופן שבו החוקים מיושמים הלכה למעשה על ידי בתי המשפט וגופי הפיקוח השונים באספקלריות שונות. דגש מיוחד יינתן לשאלת הציות לחוק, לממשקים של משפט עם תיאוריות וממצאים מסוציולוגיה, פסיכולוגיה מדעי המדינה (וכלכלה) וחקר התרבות. נבחן גישות שונות לחקר המשפט – משפט משווה, משפט והיסטוריה, פמיניזם- לאור המפגש שבין משפט לחברה.
*תוכנית הלימודים כפופה לשינויים
