• שיטות מחקר מתקדמות

  פרופ' יניב קנט-מימון

  קורס זה נועד להשלים ולעדכן ידע סטטיסטי ומתודולוגי הנדרש במחקרים מתקדמים בפסיכולוגיה. במסגרת הקורס הסטודנטים ילמדו על סוגיות מתקדמות של סיבתיות במערכים מתאמיים cross lagged, מודלים בעלי משתנה/ים מתווכים, מובהקות אפקט התיווך, Bootstraping, דיכוי ויחסי עודפות, מודלים של תיווך ומיתון בו-זמני, מודלים רב-רמתיים (HLM) בעל 2 רמות קינון או 3 רמות קינון, תיווך ומיתון ב-HLM, Growth curve models, , התמודדות עם תלות בין-נבדקית במקרים דיאדים וקבוצתיים, הכרת המודל APIM למחקרים דיאדיים והכרת המודל של יחסים חברתיים במערכים קבוצתיים. בשעות התרגול ילמדו הסטודנטים, מעבר לתרגול החומר שניתן בהרצאות, להשתמש בתכנות מחשב הרלוונטיות לניתוחים שנלמדים בכיתה SPSS, AMOS (לניתוח משוואות מבניות), ו-HLM (לניתוח מודלים היררכיים) וילמדו לפרש ולדווח על ממצאים של ניתוחים אלה לפי כללי דיווח שלAPA . תרגולים אלה יתקיימו במעבדות המחשבים בקמפוס במתכונת של סדנת לימוד, תוך עבודה מול המחשב וביצוע תרגילים מדי שיעור.
• סמינר התוכנית

  פרופ' אטי ברנט

  סמינר התוכנית הקלינית כולל הצגה של תחומים רבים ומגוונים מעולם הפסיכולוגיה הקלינית של מבוגרים וילדים/מתבגרים. יוצגו גישות טיפוליות שונות, מחקרים קליניים מסוגים שונים, מדיניות ציבורית בבריאות הנפש וכדומה. בנוסף יהיה מספר תיאורי טיפול אשר יוצגו על ידי תלמידי המגמה הקלינית בהדרכה של מנחי הפרקטיקום. מהסמינר יהווה מסגרת לאנשי סגל ולאורחים מהארץ ומהעולם להציג את עבודתם הקלינית או המחקר הקליני. ההרצאות השונות יועברו ע"י מטפלים, חוקרים וקובעי מדיניות ממגוון דיסציפלינות. הסמינר ינסה להציג מגוון רחב של גישות בפסיכולוגיה קלינית ויכלול ראיה ביקורתית על הגישות השונות. כמו כן, הסמינר ישים דגש על אינטגרציה בין הגישות השונות ובין עבודה קלינית ומחקר. הסמינר מיועד לכל תלמידי שנה ראשונה ושניה בתוכנית התואר השני לפסיכולוגיה קלינית ולמורי התוכנית.
• פסיכופתולוגיה

  פרופ' אלן אפטר, ד"ר ליאת חרובי קטלן

  בקורס שנתי זה נציג ידע מדעי עכשווי אודות ההפרעות הנפשיות המרכזיות בגילאי הבגרות- הפרעות חרדה, הפרעות דפרסיביות, הפרעות פסיכוטיות, הפרעות אישיות, הפרעות אכילה, הפרעות הקשורות בחומרים, התנהגות אובדנית ועוד. נרחיב את ההסתכלות על היבטים של פנומנולוגיה, מהלך, מודלים מסבירים עם דגש על דרכי טיפול. נמחיש את האופי הייחודי של ההפרעות השונות והמפגש עמן, תוך דגש על אינטגרציה בין הידע התאורטי ליישומיו במרחב הקליני. השאיפה היא להעמיק את עולם הידע ולשפר את ארגז הכלים של סטודנטים הנכנסים לעולם הקליני, הן בתחום האבחון והן בתחום הטיפול.
• אבחון והערכה א'+ב

  מרצים נבחרים

  מטרת הקורס להקנות את יסודות הערכת האישיות באמצעות מבחנים פסיכולוגיים תקפים וכלים השלכתיים מקובלים ומבוססי ראיות. בקורס תלמד אינטגרציה של ממצאים מכלי האבחון השונים ויצירת תמונה קוהרנטית של הנבדק, אישיותו ומצוקותיו, כתיבת דוח מסכם ומתן משוב. ראשית, הסטודנט יתוודע למטרות השימוש בהערכת האישיות ומבחנים פסיכולוגים בשדות הקליניים השונים, ויסקרו כלי האבחון תקפותם והשימושים השונים בהם. תיערך הכרות עם הכלים, עם עקרונות ההעברה הסטנדרטיים, הצינון, ניתוח הממצאים ולבסוף אינטגרציה של הממצאים השונים לתמונה קלינית ואישיותית כוללנית שתסוכם בכתיבת הדוח האינטגרטיבי וכן תהליך מתן המשוב למטופל ויותאם לצרכיו הספציפיים. כמו כן ילמדו עקרונות האתיקה המקצועית הרלוונטיים לאבחון. במהלך הקורס ילמדו התלמידים לזהות ולאפיין את התפקוד הקוגניטיבי של הנבדקים, הכישורים הניהוליים שלהם, עולם הרגש, תפיסת העצמי ויחסים בינאישיים כמו גם תהליכים דינמיים גלויים וסמויים כמו קונפליקטים מרכזיים ומנגנוני הגנה, ולבסוף סולמות המצביעים על רמת ארגון האישיות. בקורס תלמדנה השלכות האבחון לקשייו ולשאלותיו הספציפיות של הפונה כולל התוויות כלליות לטיפול והתאמתו לפסיכותרפיה על כל זרמיה. יודגש הקשר שבין אבחון להתוויה טיפולית. שלבי הלימוד (כלי האבחון, תהליכי האבחון, צינון, מדדים, תפקודים, מאפיינים אישיותיים, אינטגרציה ומשוב) יהיו מגובים בספרות המחקרית ויינתן קישור למחקר הרלוונטי העכשווי. המבחנים שילמדו בקורס: מבחן וקסלר למבוגרים ( גרסה 3), בנדר וציורים (בקצרה), רורשך על פי השיטה העדכנית המבוססת ראיות מחקריות R-PAS (Rorschach Assessment Performance System) -TAT לבסוף גם ילמדו שאלונים ושילובם האינטגרטיבי בהליך האבחון. כמו כן, הסטודנטים יתוודעו לכלי אבחון קוגניטיביים ממוחשבים כדוגמת המוקסו. הקורס יתמקד ברובו באוכלוסייה בריאה וניתוחי המקרה יתייחסו לאוכלוסייה לא קלינית.
  בשנה ב' תעשה הכרות עם המאפיינים הפסיכולוגים כפי שבאים לידי ביטוי בכלים פסיכולוגים שונים ( מבחנים שונים כולל ראיונות ושאלונים) באוכלוסייה הקלינית. הלימוד ילווה את הפרקטיקום בשדה והסטודנטים יחשפו לתמונת המבחנים הפסיכולוגים באוכלוסייה של אנשים הסובלים ממחלות נפשי ומהפרעות אישיות. יהיה דגש על הדרך ליצירת הקשר עם המטופלים במחלקות פסיכיאטריות ומרפאות לבריאות הנפש , השיחה אתם והמשמעות של ממצאי האבחון עבורם בדרך שתאפשר שיקום והתפתחות.
• התנסות מעשית מודרכת באבחון והערכה א' + ב

  מרצים נבחרים

  האבחון הפסיכולוגי הוא מעשה טיפולי משמעותי שמטרתו לסייע למטופל ולאיש המקצוע/צוות שמטפל בו. בקורס אבחון והערכה ב תתנסו במעשה טיפולי זה במקומות הפרקטיקום שלכם. מטרת התרגול היא להקנות לכם יכולת לנתח אבחון בשדה באופן אינטגרטיבי, כולל כתיבת דו"ח אבחון, ומתן משוב למטופל. יש חשיבות רבה ללמידה כיצד להתמודד עם עריכת אבחון וכתיבת הדו"ח בפרק זמן סביר. לפיכך, חלק מחובות הקורס הנן עמידה בכללים הבאים לאורך השנה: 1- כל סטודנט יציג את האבחון במהלך שני שעורים (רצופים ככל שניתן), בהתאם להתקדמות האבחון. 2-עם תום העבודה על האבחון בשני שעורים אלה, הסטודנט יכתוב טיוטה ראשונה של הדו"ח בתוך שבועיים. 3- המתרגלים יבדקו ויעירו הערות בתוך שבועיים מהגשת הטיוטה הראשונית. 4- הסטודנט יגיש את הגרסה הסופית לדו"ח בתוך שבועיים מיום קבלת ההערות של המתרגלת. 5- הן הסטודנטים והן המתרגלים ישאפו לקצר את טווחי הזמן הללו, על מנת לקדם את מתן המשוב והטיפול למטופל. 6. הציון בקורס מורכב משקלול הציונים בשני דו"חות האבחון (סמסטר א וסמסטר ב) והציון בבחינת סוף השנה. 7. הציון על הדו"ח יתבסס על הבאים: יחס רציני לתהליך האבחון, ידע, השקעה בציינון ,בכתיבת הדו"ח ובפגישות התרגול, העמקה, יעילות (עמידה בלו"ז, מידת ההשקעה והשיפור בין טיוטות).
• התנסות קלינית

  ד"ר יעל אפטר לוי ד"ר מיכל כהן

  המפגש עם המטופלים ובני משפחותיהם הינו מאתגר עבור המטפל החדש.
  במהלך השנה יעלה כל סטודנט בנפרד את הסוגיות הקשורות במפגש עם המטופלים. מטרת הקורס ללבן נושאים הקשורים להתמודדות עם מטופלים, עם מטלות הקליניקה, עמידה בכללי
  אתיקה מקצועית, התנהלות מול רשויות כמו משרד החינוך ובתי ספר בטיפול עם ילדים.
• מבוא לפסיכותרפיה

  ד"ר מיכל פרנץ-קדרי, ד"ר אסתר במברגר

  הקורס יהווה היכרות ראשונית עם היסודות התיאורטיים, המחקריים והמעשיים של העבודה הטיפולית. במהלך הקורס נתמקד בהבנת המושגים והעקרונות הבסיסיים בתהליך הטיפולי, החל מהגדרת מטרות הטיפול והבניית החוזה הטיפולי, דרך היכרות עם תהליכים טיפוליים הכוללים הקשבה ואמפתיה העומדים בבסיס הקשר הטיפולי, לצד הגברת התובנה והכלה. בנוסף יכלול הקורס חשיפה לשאלה של התאמת ההתערבות הטיפולית לצרכים של המטופל/ת אשר תלווה את התלמידים במהלך התואר בקורסים השונים. כמו כן, במהלך הקורס ייחשפו הסטודנטים לסוגיות בעריכת מחקר בהקשר הטיפולי, תוך שימת דגש על בחינת יעילות טיפולית ופיתוח החשיבה הביקורתית בהקשר הקליני. לבסוף, הקורס יכלול דיון על חשיבות פיתוח המודעות העצמית לצד דאגה לרווחת המטפל כחלק בלתי נפרד מהתהליך של התהוות הזהות המקצועית.
• הראיון הקליני

  ד"ר גבע שנקמן, פרופ' ענת שושני

  מטרת קורס זה היא לפתח את מיומנויות הריאיון וללמוד לערוך ראיון קליני מלא כחלק מהערכת המטופל/ת בעת המפגש הראשון. דגש יושם על תרגול טכניקות של ראיון ועיבוד אופני איסוף מידע לאבחון המטופל/ת תוך היכרות ותרגול חלקיו השונים של הריאיון הקליני. כמו כן ייחשפו הסטודנטים לסוגים שונים של ראיון קליני הכוללים ראיון מובנה וחצי מובנה, ולסוגיות הקשורות לעריכת ראיון קליני עם אוכלוסיות מגוונות מבחינה תרבותית. לשם השגת מטרות אלה מרבית השיעורים יכללו שני חלקים. בחלקו הראשון של השיעור יתקיים דיון תיאורטי ומחקרי וחשיפה לכלים מעשיים בעריכת ראיון קליני. חלקו השני יכלול משחק תפקידים של ראיון שמשכו כחצי שעה לצד עיבוד הסימולציה שבוצעה וקישורה לבסיס התיאורטי המחקרי והיישומי שנלמד.
• אתיקה מקצועית בעבודה קלינית

  ד"ר מיכל פרנץ-קדרי

  מטרת הקורס היא להקנות ידע בתחום האתיקה המקצועית עם דגש יישומי, על מנת להקנות כלים להתמודדות עצמאית של אנשי המקצוע עם דילמות אתיות. הקורס ישתלב בתהליך ההתפתחות של הסטודנט לאיש מקצוע בעל זהות מקצועית אתית וערכית. מנושאי הקורס: אתיקה מקצועית מהפן התיאורטי והפילוסופי. היכרות עם הקודים האתיים הרלוונטיים, מושגים ועקרונות אתיים, סוגיות המרכזיות בשיח האתי כיום. התמודדות מעשית עם דילמות אתיות, אתיקה במחקר.
• עקרונות הטיפול הפסיכודינמי א'+ב'

  מרצים נבחרים

  מטרת קורס זה היא לחשוף את הסטודנטים לעקרונות הטיפול הפסיכודינמי. במהלך הקורס יבחנו הסטודנטים את מרכיבי הטיפול הפסיכודינמי וייחשפו לגישות הטיפוליות המרכזיות שלו. בקורס יתוודעו הסטודנטים למושגי יסוד בטיפול הפסיכודינמי הכוללים את חשיבות הברית הטיפולית מנקודת מבט דינמית, העברה והעברה נגדית, הפנמת האובייקט, מרחב פוטנציאלי והזדהות השלכתית. כמו כן יתוודעו הסטודנטים למושגים בסיסיים של הגישות הדינמיות השונות כגון מושג הניטרליות בגישה הקלסית של הדחף, ומושג האינטר-סובייקטיביות והחשיפה העצמית בגישה התייחסותית עכשווית. השיעורים יתבססו על הבנה תיאורטית וחשיפה למחקר עדכני הבוחן מושגים אלה, תוך יישומם בתוך תיאורי מקרה מתוך העבודה הקלינית של הסטודנטים כחלק מעבודתם הטיפולית בפרקטיקום כדי להגביר את יכולת הבנת והפנמת העקרונות הטיפוליים.
• מודלים פסיכודינמיים לפסיכופתולוגיה

  פרופ' לאונרדו וולמר, ד"ר ד"ר שרית גוטמן שטינמץ

  מטרת הקורס היא הקניית הבנה ראשונית של בעיות רגשיות/נפשיות תוך התייחסות למודלים פסיכודינמיים המתחקים אחר מקורות הפרעות אלה לאורך החיים, החל בילדות המוקדמת. בקורס ייחשפו הסטודנטים למושגים הפסיכודינמיים המרכזיים וליסודות הפסיכופתולוגיה על פי הראיה הפסיכודינמית. בשלושת השיעורים הראשונים של הקורס, הסטודנטים ילמדו על המקורות התיאורטיים של המודלים הפסיכודינמיים העדכניים של פסיכופתולוגיה: מה ש-Pine קרא ארבע הפסיכואנליזות – הגישה הקלאסית של פרויד, פסיכולוגית האגו, גישות יחסי אובייקט (מלאני קליין, פיירברן, ויניקוט) ופסיכולוגיית העצמי (קוהוט). לאחר מכן, הסטודנטים ילמדו על מקורות תיאורטיים ומחקריים חדישים למודלים אלו המגולמים בפרספקטיבות התפתחותיות והתקשרותיות לפסיכופתולוגיה. כמו כן, הסטודנטים ילמדו על הבסיס האמפירי במחקר בפסיכולוגיה ומדעי המוח של המודלים הפסיכודינמיים העדכניים של פסיכופתולוגיה. בתשעת השיעורים הנוספים של הקורס, הסטודנטים ילמדו על מודלים פסיכודינמיים עדכניים להפרעות נפשיות ספציפיות: דכאון ואובדנות, סוגים שונים של הפרעות חרדה (GAS, פאניקה, חרדה חברתית, OCD, PTSD), התמכרויות, הפרעות אכילה, הפרעות פסיכוטיות וסוגים שונים של הפרעות אישיות. לגבי כל הפרעה, נציג המודלים הפסיכודינמיים העדכניים ביותר ונלווה הצגה זו עם מחקר אמפירי הבודק את המרכיבים השונים של מודלים אלו. כך, הסטודנטים יכירו את המודלים הפסיכודינמיים להפרעות השונות, הבסיס התיאורטי והאמפירי שלהם ויוכלו להעריך את התוקף שלהם על בסיס קריאת המחקרים שיוצגו בקורס.
• הערכת המשפחה וטיפול משפחתי

  ד"ר חביבה איל

  נושאי הקורס כוללים: ההקשר ההיסטורי של התפתחות הטיפול המשפחתי. התיאוריות המרכזיות בתחום זה והשלכתן על הפרקטיקה הטיפולית. טיפול משפחתי במקרים המטופלים בדרך כלל באופן פרטני כמו בעיות של מתבגרים, הפרעות אכילה ועוד
• רגשות, התנהגות חברתית והמוח

  ד"ר יוליה גולנד

  העשורים האחרונים ראו גל חסר תקדים של מחקרים העוסקים בתשתית העצבית של רגשות והתנהגות חברתית. מאמץ זה הביא להיוולדו של תחום חדש:Social Affective Neuroscience . מטרת הקורס הנוכחי היא להכיר חזיתות אלו, להבין כיצד תופעות פסיכולוגיות מורכבות מעוצבות על ידי מנגנונים עצביים ולרכוש מיומנות בקריאת מאמרים אמפיריים בתחום זה. נכיר את המנגנונים המוחיים התומכים בהיווצרותם של חוויות רגשיות, ביכולת שלנו לווסת רגשות וללמוד על סמך רגשות. כמו כן נתוודה למחקר פורה בתחום חקר מוח חברתי: נכיר רשתות מוחיות המאפשרות לנו להרגיש עם האחר, להבין את האחר, לחוש אמפתיה וחמלה. לבסוף נדון בתפקידו של המוח ביחסים בין קבוצות והשפעות תרבותיות. הקורס מורכב מהרצאות פרונטליות המבוססות על מאמרים עדכניים בחקר מוח רגשי וחברתי. הציון הסופי בקורס מורכב מהשתתפות פעילה בשיעורים, קריאת חומר קריאה במהלך הקורס ועבודה סופית.
• המפגש של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי ושיטות טיפול נוספות

  ד"ר יעל אפטר

  בקרוס נדון בגישות שונות בטיפול: נבחן את נקודות המפגש בין טיפול באוריינטציה דינמית וטיפול בגישה קוגניטיבית התנהגותית. כמו כן נדון בגישות מערכתיות, כגון: טיפול דיאדי וטריאדי, התערבות במערכות חינוכיות ויישום תוכניות התנהגותיות. כל אלו ידונו באמצעות תיאורי מקרה.
• היבטים תרבותיים בעבודה קלינית

  ד"ר שפיק מסאלחה

  בעולם בו השונות באוכלוסייה הולכת וגדלה, על הפסיכולוגים להבין את תפקיד הרב-גוניות התרבותית בהתאמת הצרכים במתן שירותים פסיכולוגיים לאוכלוסיות השונות אותם הם משרתים. מטרת קורס זה היא להתוודע לסוגיות הקשורות לרב-גוניות תרבותית בבריאות הנפש תוך התמקדות ברמות שונות של חקר הכוללות, ידע תיאורטי ומחקרי, כישורים פרקטיים ומודעות עצמית. בקורס נבחן היבטים שונים של זהות תרבותית הכוללים, מוצא אתני, דת ודתיות, מעמד סוציו-אקונומי, ואוריינטציה מינית. מטרת הקורס היא לפתח את החשיבה הפלורליסטית בנושאים הקשורים לבריאות הנפש ולחזק את החשיבה הביקורתית של הסטודנטים הקשורה לאופן בו תרבות ושונות (בהגדרה כוללנית) משפיעים על עבודתם, החל בבחינת נקודת מבטם התרבותית האישית וכלה בהכרות עם מודלים טיפוליים המותאמים לתרבויות שונות.

• עבודה טיפולית עם הורים א'+ב

  ד"ר אסתר במברגר

  בקורס זה נבסס את הרציונל התיאורטי, המחקרי, הערכי והתרבותי למעורבות ההורים בטיפול בבעיות ילדם. נבחין בסוגי המעורבות הטיפולית השונה כולל הייחוד של המושג "טיפול בהורות". נבדוק מה ידוע מן המחקר על גורמים המשפיעים על טיב ההורות במיוחד בעידן המודרני הנוכחי, ומה ההשלכות הנובעות מהמחקר לפרקטיקה טיפולית וליחסי מטפל-הורה. נדגיש את תרומתם של אמוציות ומטה-אמוציות ויכולות מטה-קוגניטיביות כמו מנטליזציה ורמת מודעות הורית ונתרגל את היכולת להעריכן ולקדם אותן. נציג גישה אינטגרטיבית לתקשורת וקשר בין הורים וילדים ובין מטפל להורים.
• טיפול קוגניטיבי התנהגותי - מודלים והתערבות

  ד"ר לילך רחמים

  טיפול קוגניטיבי- התנהגותי ( Cognitive Behavioral Therapy, CBT ) הוא טיפול מבוסס ראיות ותיאוריה שיעילותו בהפרעות שונות אצל ילדים ומתבגרים הוכחה במחקרים רבים באוכלוסיות הטרוגניות. טיפול זה הפך בשנים האחרונות לאחד מעמודי התווך בהתערבויות קליניות בילדים ובמתבגרים. הקורס מקנה ידע בסיסי בשיטות הערכה וטיפול בילדים ומתבגרים.
• CBT גל שלישי ומניעה

  פרופ' דניאל חמיאל

  קורס זה ילמד את יישומי הגישה הקוגניטיבית התנהגותית של הגל השלישי בילדים ונוער. ילמד המודל התאורטי והיישום שלו בפרוטוקול אוניברסלי שגם יתורגל במהלך הקורס. שלד הגישה מקורו בתפיסה הטיפולית של הגישה Acceptance Commitment Therapy-ACT ובגישות נוספות מהגל השלישי - הגישה המטא-קוגניטיבית, Dialectical behavioral therapy, מיינדפולנס וגישות נוספות. יינתן מקום לטיפולים online חדשניים בתחום.
• פסיכולוגיה של התבגרות

  פרופ' ענת ברונשטיין קלומק

  הקורס על גיל ההתבגרות הינו קורס ייחודי בפורמט היברידי. הקורס מאפשר למידה עיונית של החומר בבית וכן הצגת מקרים, דיון, חשיבה והדגמות בכיתה. על הסטודנט מוטלת החובה לשמוע את כל ההרצאות המוקלטות בבית בין השיעורים ולקרוא את חומרי הקורס. מטרת הקורס להקנות בסיס ידע משמעותי לגבי הפסיכולוגיה של גיל ההתבגרות; במסגרת הקורס נלמד את הרקע התיאורטי של
  הפסיכולוגיה בגיל ההתבגרות, נכיר את המאפיינים הייחודיים של הגיל, הפסיכופתולוגיות הנפוצות כולל אובדנות ופגיעה העצמית. כמו כן, נלמד על מניעה וטיפול בגיל ההתבגרות. ספציפית, נלמד ונתרגל שתי שיטות טיפול מוכחות מחקר במתבגרים: פסיכותרפיה בינאישית וטיפול קוגניטיבי התנהגותי. בכל אחת מהשיטות נלמד את עקרונות השיטה, נכיר את שלבי הטיפול השונים והמיומנויות הטיפוליות ונתרגל אותם. בשלב האחרון של הקורס נתרכז בלימוד עבודה עם הורים של מתבגרים.
• פסיכולוגיה של גיל הינקות – תיאוריה מחקר וטיפול

  ד"ר רחל שלומית ברזיס

  בקורס זה נכיר את התהליכים הפסיכולוגיים שמאפיינים את גיל הינקות, (התקופה הפרה-ורבאלית), ואת השפעתם על עיצוב המסלול ההתפתחותי ארוך הטווח. נכיר את מאפיינים המולדים של התינוק, ואת הסביבה הטיפולית המוקדמת. נדון בתהליך המעבר להורות, ובאופן שבו ייצוגי ההורה את עצמו, את הוריו, ואת התינוק – מעצבים את ההורות הן במצבים נורמטיביים והן במצבים של פסיכופתולוגיה לאחר לידה. נלמד על התפתחות העצמי הסובייקטיבי מתוך הקשר הורה-תינוק ולבסוף, נכיר גם שיטות קליניות לטיפולי הורה-תינוק. לאורך הקורס נדון ברלוונטיות של פסיכולוגיית גיל הינקות ושל הקשר הראשוני הורה-תינוק, לעבודה הטיפולית שלנו בקליניקה. נבחן את האופן בו ההיכרות המעמיקה עם התהליכים הללו משפיעה על החשיבה ועל ההמשגה הקלינית שלנו בעבודה עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים. הקורס יסקור מושגים מרכזיים תוך התייחסות משולבת ואינטגרטיבית לתיאוריות ולמחקר אמפירי, ולתרגום גופי הידע הללו ליישום הקליני.

• מודלים קוגניטיביים ו-CBT

  פרופ' גיא דורון

  מטרת קורס זה היא לחשוף את הסטודנטים למודלים, מנגנוני ההתפתחות, חיזוק ושימור לפי מודלים
  קוגניטיביים התנהגותיים. כמו כן, נלמד שיטות הערכה, המשגה וטיפול בסיסיות על פי עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. הקורס יכלול מגוון משחקי תפקידים, צפיה במטפלים במהלך עבודתם (בווידאו) והוראה פרונטלית. כחלק אינטגרלי מדרישות הקורס, הסטודנטים יתבקשו לנטר אספקטים בחייהם האישיים וליישם שיטות התערבות קוגניטיביות-התנהגותיות ספציפיות על אספקטים אלה בין המפגשים. בנוסף לחובות הקריאה והעבודה המעשית בבית, יידרשו הסטודנטים לתת רפרטים על החומר הנלמד.
• התערבויות קליניות בהורות

  ד"ר טל קרתי

  במהלך הקורס נתוודע להתפתחויות המחקריות, התאורטיות והתרבותיות שביססו את ההכרה בחשיבות העבודה הטיפולית עם הורים לקידום ההתפתחות והבריאות הנפשית של ילדיהם. נציג כמה נקודות מבט להתערבות טיפולית עם ובאמצעות הורים ונתייחס לאתגרים השכיחים ולהיבטים מרכזיים בטיפול כמו יצירת ברית טיפולית, תהליך ההערכה, המשגת הקשיים ומטרות הטיפול, הסטינג הטיפולי, היחסים הטיפוליים בין המטפל וההורים, הנעת תהליכי שינוי ועוד. הקורס ישלב חומרים תאורטיים, סרטונים, וינייטות קליניות ותרגילים חווייתיים עם דגש על חיבור בין התאורטי לאישי.
• הפרעות אישיות

  ד"ר רמי טולמץ

  קורס זה בא להנחיל לסטודנטים היכרות נרחבת יותר עם הפרעות אישיות וגישות טיפוליות שונות. נדון במספר הפרעות לאור תפיסות תאורטיות מרכזיות ויוצגו גישות פסיכואנליטיות מרכזיות להפרעות אישיות.
• מבוא לפסיכו-פרמקולוגיה

  פרופ' צבי זמישלני

  הקורס יעסוק בהבנת המנגנונים המוחיים העומדים בבסיסן של ההפרעות הפסיכיאטריות ובטיפול הפרמקולוגי בהפרעות העיקריות: דיכאון, חרדה, הפרעה ביפולרית, פסיכוזות (סכיזופרניה), הפרעת קשב וריכוז, התמכרויות, הפרעה פוסט טראומטית ועוד. דגש מיוחד יושם על יחסי הגומלין בין הטיפול התרופתי ופסיכותרפיה.
• הערכת אישיות בכלים הנתמכים אמפירית

  ד"ר יהושע וייס

  מטרת הקורס להקנות לסטודנטים ידע בכלים להערכת אישיות הנתמכים אמפירית בדגש על מבחן ה- MMPI-2, מבחן האישיות הנפוץ בעולם. הקורס יתמקד בתיאוריה העומדת בבסיס המבחן ובתהליך המחקרי הייחודי בבניית המבחן, בהבנת סוגי הסולמות השונים הבונים את הכלי וגישות להבנה ופרשנות של הציונים שהמבחן מנפיק. מדובר במבחן דינמי אשר בנייתו החלה בשנות ה- 30 של המאה הקודמת וממשיכה להתפתח, ועל כן יילמדו ההתפתחויות של המבחן לאורך השנים והגרסאות המעודכנות ביותר. בנוסף, יילמדו כלי הערכה נוספים להערכת אישיות אשר נמצאים בשימוש קליני נרחב ויכולים לשמש את הקלינאי כמו גם את איש המחקר בתחום הערכת האישיות. הקורס מכוון לאיש השדה המעוניין לרכוש ידע שיאפשר שימוש מקצועי בפועל בכלים להערכה ומחקר. חובות הקורס כוללים נוכחות (חובה), עריכת שני תרגילים ועבודה מסכמת.

כסטודנטים בתוכנית יהיה עליכם לבחור סדנה מחקרית אחת בשנה א' מתוך רשימת הסדנאות המוצעות לכם (הרשימה משתנה משנה לשנה):

• גידול ילדים בגישה חיובית - פסיכולוגיה חיובית והתפתחות הילד

  פרופ' ענת שושני

  בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה דרמטית בתובנות והשפעות שמחוללת הספרות המחקרית בתחום הפסיכולוגיה החיובית ביחס לקידום רווחה נפשית אנושית ושמחה. הידע המחקרי העשיר שנצבר בתחום מזהה גורמים שונים המאפשרים לאינדיבידואלים, קבוצות וקהילות חוויות של הצלחה ושגשוג, ביניהם חוזקות אופי ואמות מידה מוסריות, רגשות חיוביים, חווית משמעות בחיים, היכולת להתמקד ולהשיג מטרות מבוססות חוזקות עניין ומשמעות, חוויות זרימה ושיא. למרות הרלוונטיות הגבוהה של הגורמים הללו לגידול ילדים מאושרים, שמחים, טובי לב וערכיים, הממשיים את נטיות ליבם וכישרונותיהם, וחווים את שנות ילדותם בתחושת זרימה ושיא, הפסיכולוגיה החיובית ההתפתחותית, אינה זוכה למלוא המשקל הראוי לה בספרות המחקרית. הסמינר יעסוק בגורמים המקדמים רווחה נפשית והתפתחות חיובית של ילדים בשנות הילדות המוקדמת. באופן ספציפי, יתמקד הסמינר בחקר גורמים המנבאים "הורות-חיובית" והתפתחות חיובית של ילדים בגיל הרך.
• הנוירוביולוגיה של קשרי קרבה, אינטראקציית הורה-ילד והתפתחות סיכון וחוסן לאורך החיים

  פרופ' רות פלדמן

  הסדנה תחשוף את הסטודנטים למספר מחקרים העוסקים בטיפול בגיל הרך, במיוחד טיפול באימהות עם דיכאון לאחר לידה ותינוקותיהם, וטיפול בילדים בני 3-6 הסובלים מהפרעות חרדה. בשני הפרויקטים הפרוטוקול הטיפולי הוא חדשני ובנוי לאור התאוריה ומחקרי המעקב שלנו. הפרויקטים כוללים משתנים תצפיתיים, הורמונליים, ביולוגים ומוחיים המשתלבים עם אבחונים פסיכיאטרים ותצפיות התנהגותיות ומונגשים במסגרת הקליניקה לגיל הרך. בנוסף יוכלו הסטודנטים להשתלב בפרויקט מוח גדול העוקב אחרי בוגרים צעירים החשופים לטראומה ונמצאים במחקר במעבדה מאז ינקותם ובמחקרים העוסקים בבדיקות סינקרון מוחי בתינוקות
• חיפוש אחרי מפתח הזהב וכלים לפיתוח חוסן כבסיס טוב יותר ל- well being, למניעת פסיכופתולוגיה עתידית וכמרכיב בפסיכותרפיה

  פרופ' דני חמיאל

  חיזוק החוסן האישי והקהילתי כבסיס לwell being טוב יותר, למניעת פסיכופתולוגיה עתידית וכמרכיב בפסיכותרפיה ובעזרה עצמית סדנא זו תעסוק בחיפוש של מרכיבים מכריעים המאפשרים פיתוח חוסן אישי וקבוצתי טוב יותר וwell being בשלוש מתודות. חינוך ומניעה, פסיכותרפיה פשוטה ועזרה עצמית. השתנות החיים בקצב מסחרר בעשורים האחרונים מייצרת אתגרים חדשים וקשיים חדשים לילדים, בני נוער, צעירים, מבוגרים וקשישים, איש איש ואתגריו. במקביל אחוז האנשים שסובל מפסיכופתולוגיה מגיע לממדים מפחידים (במערב כ25% מהאוכלוסייה בכל זמן נתון). סדנא זאת תציע לסטודנטים לחפש את אותה "אבן חכמים" או "מפתח הזהב", או בעצם את "אבני החכמים" ו"מפתחות הזהב" הלא הם המרכיבים החיוניים שמחזקים את החוסן באופן הפשוט ביותר כדי לאפשר הטמעתם בטיפול כמו גם במניעה ובחינוך, כדי לאפשר למספר רב של אנשים ככל האפשר להיעזר בכך ולא רק במסגרת טפול. נחפש מרכיבים פשוטים שמחברים את האדם לכוחותיו כדי לאפשר לו טיפול עצמי או פסיכותרפיה פשוטה וקצרה, וננסה לרתום אלמנטים הידועים כבר היום כמשמעותיים כמו פסיכו-אדיוקציה, כלים פיזיולוגים פשוטים, אלמנט הפלסבו, נתינה...לטובת התערבויות אלו. כבר עכשיו יש נתונים המראים שינויים מוחיים באזורים הנקשרים לwell being וחוסן כתוצאה מהתערבויות שונות ופשוטות בתחום זה. בסדנא נסקור מחקרים אלו ונחפש מקומות נוספים בהם נוכל להטמיע ולבדוק את המרכיבים שנזהה להשגת המטרות שהוצגו לעיל. בסדנא נאסוף את המחקרים הקיימים בתחום (חיזוק בריאות נפשית, חוסן וwell being בעזרת נדיבות, נתינה, חמלה, הקשבה כשיח מחבר ועוד...) ונלמד כמה עקרונות בסיסיים של בניית חוסן כדי ליישמם במחקר. משתתפי הסדנא המחקרית יצטרכו כתנאי מקדים לשמוע קורס אינטרנטי (של כ10 שעות) כדי להכינם להשתתפות בקורס. על בסיס הנושאים שיוצגו, הסטודנטים בסדנא יפתחו הצעות מחקר, וישלימו פרויקט מחקרי מקורי הבוחן שאלות בתחום.
• יישומים קליניים לתאוריה ומחקר בהתקשרות

  פרופ' מריו מיקולינסר

  בעשור האחרון תיאורית ההתקשרות שפותח על ידי בולבי הפכה להיות לאחת מהתיאוריות המרכזיות בתחום של חקר האישיות והפסיכולוגיה הקלינית. הבדלים אינדיבידואלים הקשורים בסגנונות התקשרות נמצאו רלוונטיים להסבר תופעות הקשורות לאיכות ויציבות של יחסים קרובים (עם חבר או בן זוג), הערכה עצמית וייצוגי ה"עצמי", תפיסת האחר, וויסות רגש, התמודדות עם מצבי מצוקה, רווחה נפשית, פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה. בשיעורים הראשונים של הסמינר נציג את אבני הבניין של תיאורית ההתקשרות, את התפתחות המושגים התיאורטיים מ-1970 ועד היום תוך התמקדות למשוואה הבסיסית ש"התקשרות היא למען חקירה" וההשלכות של משוואה זו לגבי יצירתיות, קשיבות, רגישות וחדות חושית, רגשית, ומחשבית לאירועים שמתרחשים "כאן ועכשיו" והיכולת להתנתק מסכמות מהעבר אשר כובלים את האדם בנרטיבות כואבות ופוגעניות. לאחר מכן, הסטודנטים יערכו מחקר בנוגע להשלכות של משוואה זו. העבודה לאורך הקורס יעשה ע"י כל סטודנט נפרד והיא תלווה באופן צמוד ע"י המרצה של הסמינר במטרה להפוך לעבודת התיזה של הסטודנט.
• עמדות כלפי העצמי והאחר

  ד"ר רמי טולמץ

  הסדנא תעסוק בשתי עמדות בעלות משמעות עמוקה ביחסים בינאישיים: 1. תחושות הזכאות ביחסים אינטימיים - החוויה הסובייקטיבית של מה הפרט חש שמגיע לו בסיטואציה מסוימת – משפיעה על האינטראקציות שלו במגוון של סיטואציות. מחקרים ועדויות קליניות מלמדים שחשיבותה רבה במיוחד בהקשר של יחסים אינטימיים. במסגרת הסדנא נתמקד בראש ובראשונה בבחינת חוויית הזכאות בהקשר של יחסים רומנטיים ויחסי הורים ילדים. 2. סוגים שונים של אכפתיות כלפי העצמי והזולת. עמדה אכפתית כלפי הזולת איננה מושג מונוליטי ובצד אכפתיות "בריאה" לזולת המתאפיינת בעמדה סימולטנית של הכרה בעצמי ובזולת כסובייקטים, קיימת גם אכפתיות "פתולוגית" המתאפיינת, על פניה, בעיסוק קומפולסיבי ברווחתו של הזולת תוך התנכרות לצורכי העצמי. במסגרת הסדנא ננסה לבחון היבטים התנהגותיים פוטנציאליים הנקשרים לסוגי האכפתיות. כך למשל ננסה לזהות קבוצות באוכלוסייה ותחומי עיסוק המתאפיינות ברמה גבוהה של אכפתיות פתולוגית.
• סוגיות בהתמודדות פסיכולוגית בקרב אוכלוסייה להט"בית בישראל

  ד"ר גבע שנקמן

  מהם האתגרים הייחודיים אליהם חשופים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי-סקסואלים? כיצד אנשים המשתייכים לקבוצות אלו משמרים רווחה פסיכולוגית אל מול מגוון תרחישי עולם עוין להם הם פגיעים? בתחילת הסדנה נסקור קשיים ייחודיים האופייניים לאוכלוסייה זו לאורך טווח החיים (מנוער ועד זקנה), לצד בחינת מערך כוחות ייחודי המתבטא לדוגמה בקונטקסט של הורות חד-מינית. לאחר מכן, הסטודנטים המשתתפים בסמינר ילמדו לגבש ולתרגם שאלות תאורטיות בתחום המדובר לשאלות מחקר יישומיות אשר אותן יפתחו תוך גיבוש והרצה של מערך מחקרי מתאים. כחלק מהרצת המחקר הסטודנטים יאספו נתונים, ינתחו אותם, ויצקו משמעות לממצאים. בתום השנה יוגש דו"ח מחקר מסכם.
• חרדה ופחד - מחקר בינתחומי מתקדם

  ד"ר רני אבנד

  הפרעות חרדה מהוות פסיכופתולוגיה נפוצה ביותר, כרונית, ועם השלכות קשות על תפקוד ואיכות החיים בקרב ילדים ומבוגרים. בבסיס הפרעות החרדה, וכן הפרעות נוספות אחרות כגון פוסט-טראומה, דיכאון ועוד, עומדות תגובות פחד מוגזמות למצבים בהם יש איום כלשהו (כגון איום פיזי או חברתי). אולם אפיון התגובות האלה מוגבל, מה שמקשה על הגדרת פסיכופתולוגיות שונות בצורה אובייקטיבית ומהווה אתגר משמעותי במחקר על התפתחותן וטיפול יעיל בהן. האופי השמור-אבולוציונית של תגובות פחד מאפשר את בחינתן מזווית של מערכות מוחיות המתווכות פחד בכדי להבין את בסיסן הביולוגי והביטוי המוגזם שלהן בפסיכופתולוגיה. בחינה זו מקדמת נקודת מבט אינטגרטיבית ובינתחומית על פסיכופתולוגיה וטיפול הכוללת פרספקטיבות ביולוגיות, קוגניטיביות, התנהגותיות, דינמיות ועוד. בסדנא תחילה נדון באופן תיאורטי במחקרים עדכניים וחשובים מתחומים שונים הנוגעים לפחד וחרדה. לאחר מכן נתמקד בתחומים ספציפיים יותר, כגון מנגנונים מוחיים המתווכים פחד ותהליכי למידה הנוגעים לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, תוך שילוב של הסטודנטים במחקרים אמפיריים בתחומים אלה. הסדנא מאפשרת הבנה מעמיקה והתנסות במחקר עצמאי מזווית רב-תחומית על פחד וחרדה.
• סיכון ועמידות בחשיפה לטראומה: השלכות לפסיכותרפיה ולפיתוח תוכניות התערבות

  פרופ' מישל סלואן

  In this workshop, we will examine the effects of traumatic experiences and resilience factors that can mitigate psychological and psychiatric effects. Unfortunately, most individuals will endure some sort of trauma throughout their lives, from the milder to the most severe. However, interestingly, there is much diversity in response to traumatic experiences. A central reason for these individual differences can be attributed to resilience factors. This workshop will study the complex dimensions of traumatic experiences and will present a research model to examine resilience factors. The topic has clinical implications for testing new therapies, including individual, family, and group therapies. Resilience-based therapies are relevant for normative populations but particularly pertinent for high-risk populations that have endured trauma experiences. This framework presents many opportunities for guided research according to the interests of workshop members.
• מיינדפולנס לטיפוח חוסן והתפתחות נפשית

  פרופ' נאוה לויט בן נון

  מיינדפולנס הוא שם גג לקבוצה של תרגולים מוחיים-גופניים שמטפחים מנגנונים מוחיים הקשורים באינטרוספקציה, תפקוד רגשי, ויסות עצמי, ניהול קשבי ועוד. מחקרים מראים השפעות מוחיות וגופניות של תרגול מיינדפולנס, כולל השפעות על מערכת החיסון. ממצאים אלו מציעים שתרגול מיינדפולנס יכול להיות משמעותי בטיפוח חוסן ובריאות נפשית בקרב ילדים ומבוגרים. בסדנה נפתח הצעות למחקרים הבודקים מנגנונים והשפעות של תרגולי מיינדפולנס באוכלוסיות שונות, סביבות חברתיות-תרבותיות שונות (למשל, חברה ערבית, חרדית, ישראלים ממוצא אתיופי, פריפריה סוציואקונומית וכו') בגילאים שונים (ילדים, מבוגרים) ובקונטקסטים שונים (למשל מערכת החינוך, התערבויות קליניות).
• מחקר בפסיכותרפיה – הגשר שבין עשיה קלינית למדע

  פרופ' אטי ברנט

  בעשורים האחרונים קלינאים וחוקרים שוקדים לגשר בין העשייה הפסיכוטרפויטית לבין המחקר. קיימת חשיבות רבה להבנה של היעילות של הטיפול (לדוגמא, האם לאחר מספר חודשי בטיפול יש הטבה בדיווח על דיכאון, חרדה, חשיבה אובדנית, קשיים בין אישים). בנוסף יש חשיבות להבין את המאפיינים האישיותיים של הפונים לטיפול תורמים להצלחת הטיפול ותהליכים בטיפול (לדוגמא- דפוסי התקשרות לא בטוחים אשר מקשים על יצירת ברית טיפולית). מעבר לדיווח העצמי של המטופלים יש מקום לבדיקת של תהליכים בטיפול דרך מדדים נוספים כמו האינטונציה של הקול של המטופלים ועוד. בסדנה זו נעסוק בנושאים אלו ונבחן את היעילות הטיפולית וכן תהליכים בטיפול ותרומתם למצבם הנפשי של הפונים לטיפול בקליניקה של הבינתחומי.
• פרויקט אלפא: איתור הסממנים האפיגנטיים

  פרופ' צחי עין דור

  מהו המקור הביולוגי של האישיות והנטיות החברתיות שלנו? מהו המקור הביולוגי של תחושות רווחה נפשית, סיפוק ושביעות רצון? פרויקט אלפא נוסד כדי להשיב על שאלות אלו ורבות נוספות באמצעות מיפוי גנטי ואפיגנטי של תופעות פסיכולוגיות מגוונות. הפרויקט הנו פרויקט מחקרי ייחודי, שאפתני, המתחיל במעקב של מאות זוגות צעירים טרם היריון ראשון, מלווה אותם בהיריון והלידה ועוקב אחר התפתחות ילדם הראשון במשך כ-20 שנה. במהלכו נדגום DNA, נערוך תצפיות על המשתתפים ונמפה תופעות נוספות באמצעות שאלוני דיווח עצמי. הפרויקט הנו פרויקט צומח ואנו מחפשים סטודנטים שיגיעו לצמוח יחד איתנו ולהיות חלק ממעבדת המחקר והוא נעשה בשיתוף של צחי עין-דור וענת שושני. בפגישות השבועיות נלמד על מחקר, נשכיל על מחקר פסיכולוגי המערב גנטיקה ואפיגנטיקה, נחדד את היכולות להריץ את פרויקט אלפא וכן נתחיל בדגימה הראשונה של פרויקט אלפא. אנו מחפשים סטודנטים המעוניינים להיות חלק חיוני בפרויקט ולתרום להצלחתו.

• פרקטיקום קליני שנה א'

  מרצים נבחרים

  המטרה של פרקטיקום קליני בשנה א' היא לחשוף את הסטודנטים לתהליך הפסיכותרפיה על כל שלביו (תכנון הטיפול, קבלת המטופל, יצירת הקשר הטיפולי וביסוס הברית הטיפולית, התוודעות לתהליכים משמעותיים בטיפול, תכנון סיום הטיפול ופרידה הולמת מן המטופל) ולאפשר התנסות מעשית הדרגתית בפסיכותרפיה. הסטודנטים יעבדו בקליניקה באוניברסיטת רייכמן ובסמסטר ראשון יטפלו במטופל אחד שפנה לקליניקה. בסוף הסמסטר הראשון יחלו לטפל במטופל שני והטיפול בו יהיה בדגש של טיפול קצר-מועד. שני הטיפולים יסתיימו בסוף חודש יולי. כחודשיים לפני מועד זה תיערך הערכה של מצבו הנפשי של המטופל ובאם יעלה הצורך בהמשך טיפול מעבר למסגרת הזמן שנקבעה מראש, יוכל הסטודנט להמשיך ולטפל לתקופת זמן נוספת (שיוסכם עליה מראש) בהדרכה אישית של מנחה הפרקטיקום. במהלך הפרקטיקום, הסטודנטים יתנסו בהדרכה קבוצתית שתימשך לאורך כל שנת הלימודים (כולל חלק מחופשת הקיץ) בתדירות של פעם בשבוע במשך שעתיים מלאות (כולל חופשת סמסטר). בכל מפגש יציגו שני תלמידים את הטיפול שלהם. מפגש ההדרכה הקבוצתי יאפשר קבלת משוב מחברי הקבוצה על תפקודם כמטפלים וכל זאת בהנחיית והשגחת מנחה הפרקטיקום. במפגש הקבוצתי תהיה גם התייחסות לתהליכים קבוצתיים כתורמים לזהות המקצועית של הסטודנטים. כמו כן, הסטודנטים יתנסו בהדרכה אישית. כל סטודנט/ית יקבל הדרכה אישית ממנחה הפרקטיקום (שעת הדרכה פעם בשבוע במהלך כל השנה). מתכונת זו של הפרקטיקום תאפשר התנסות ולמידה מתמשכת ורציפה על התהליכים הנפשיים הן של המטופלים והן של המטפלים, כמו גם התייחסות עניינית וטיפול במצוקת המטופל/ת. בפרקטיקום יושם דגש על תכנון הטיפול המוגבל בזמן וקצר-המועד, ביסוס הברית הטיפולית עם המטופל, והעצמת היכולת האמפתית למטופל/ת. יובאו בחשבון קשיים פוטנציאליים בברית הטיפולית ויוצעו פתרונות לכך. תיעשה הקשבה מודרכת על מנת לזהות את הטרנספרנס של המטופל/ת ותגובות הקאונטר-טרנספרנס של המטפל/ת. תיערך הכנה של המטפלים לסיום הולם של הטיפול ופרידה מן המטופל/ת. הסטודנט ילמד לזהות מטופלים בעלי סיכון עצמי ואת הדרכים ההולמות להתמודדות עם מטופלים כאלה. ההדרכה תהיה מגובה בקריאת חומר תיאורטי, מחקרי וקליני המתייחס לתהליכים שתוארו. כמו כן בפרקטיקום תהיה התייחסות לעקרונות האתיקה המקצועית הרלוונטיים לטיפול, כמו נוהל רישום הטיפול, קבלת הסכמה מדעת, סודיות מקצועית ועוד.
• פרקטיקום קליני שנה ב'

  מרצים נבחרים

  מטרת הפרקטיקום הקליני שנה ב' הינה לחשוף את הסטודנטים ולערבם באופן אקטיבי בהתנסות המעשית של הפסיכולוג הקליני בשדה, התנסות אשר תהווה הקדמה משמעותית לתהליך ההכשרה המקצועית. במסגרת הפרקטיקום בשדה יתנסו התלמידים "בזמן אמת" בתהליך האבחון, התערבויות מיידיות, וטיפולים באנשים הסובלים ממגוון של הפרעות נפשיות כולל הטווח הפסיכוטי, וכולל מטופלים המקבלים טיפול תרופתי. במסגרת זאת מלבד הטיפולים שיבצעו בהדרכה של הפסיכולוגים המדריכים במרפאות או במחלקות פסיכיאטריות, יהיו מעורבים בפעילויות המרפאה/מחלקה שאליהם יהיו שייכים במשך שנת הלימודים, כמו ישיבות צוות, סמינרים תיאורטיים וקליניים והשתתפות בקבוצות טיפוליות. מסגרת הפרקטיקום תוודע אותם לסביבה של השדה הקליני הכולל עבודה בצוות מדיסציפלינות טיפוליות שונות, כמו גם עבודה בשיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי – כמו פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, צוות סיעודי ומרפאים בעיסוק. כל אלה יתרמו להתנסות עשירה וכוללנית של התלמידים ויאפשר להם כניסה "חלקה" יחסית למסגרות ההתמחות השונות. הפרקטיקום כולל עבודה בבית חולים פסיכיאטרי יומיים בשבוע (8 שעות כל יום), טיפול ב-3-4 מטופלים (במחלקות או מרפאות) במהלך כל השנה, השתתפות בהדרכה קבוצתית ופרטנית שתינתן ע"י פסיכולוג קליני מבית החולים, השתתפות בסמינרים תיאורטיים שיתקיימו בתוך המחלקות/מרפאות בית החולים, השתתפות בהרצאות בנושאים הטיפול התרופתי, סל שיקום ותהליך שיקום פסיכיאטרי, השתתפות בישיבות צוות במחלקות או מרפאות, השתתפות בפגישות ליווי קבוצתיות ופרטניות עם מרכז הפרקטיקום בהן הסטודנטים ידברו על ההתנסות בבית החולים ועל התובנות האישיות הצומחות מתוף התנסות זו וכתיבת דו"ח סיכום אחד הטיפולים שביצעו במסגרת בית החולים שיימסר למרכז הקורס בסוף השנה. הדו"ח יכלול תיאור התהליך הטיפולי כולו והמלצות המשך.

להלן דוגמא של קורס בחירה הניתן בתוכנית על הסטודנטים במסלול תזה לבחור קורס בחירה אחד . על הסטודנטים במסלול ללא תזה לבחור שני קורסי בחירה.

• כשפסיכואנליזה פגשה את הנאורוסיאנס

  מרצה: פרופ' רות פלדמן

  כשפרויד החל את דרכו, לפני יותר מ 120 שנה, הוא התחיל כחוקר מוח והשקיע מאמץ רב בניסיון לבסס מדעית את הפרדיגמה החדשה שיצר, הפסיכואנליזה. לאחר יותר ממאה שנה והתפתחויות רבות בתיאוריה ובפרקטיקה הפסיכואנליטית, הסמינר שלנו יחקור את נקודות המפגש שבין עולם המושגים הפסיכואנליטי ובין ממצאים ותאוריות עדכניים בחקר המוח, במיוחד בתחומים החדשים יותר של social and affective neuroscience . נתייחס למושגים מתיאורית הדחף (תת מודע, ליבידו), מנגנוני ההגנה (חיצוי, כפיית החזרה), תאוריות יחסי אובייקט (סביבה מכילה, אם טובה דיה, אובייקט מעבר, מרחב משחק), תיאוריות הסלף (סלף, אמפטיה, הפנמות מתמירות) או יחסי מטפל-מטופל (ברית טיפולית, טרנספרנס) לאור ממצאים עכשוויים בנוירו-סיינס. במקביל, נבדוק את חשיבותם של מושגים וממצאים בנוירו-סיינס (brain-to-brain synchrony, large-scale distributed neural networks, social brain) לחשיבה ועבודה הטיפולית. מטרת הסמינר היא לאפשר אינטגרציה של שני עולמות תוכן שונים אשר הקו המשיק ביניהם יכול להעשיר את החשיבה והמעשה הטיפולי.

כסטודנטים בתוכנית יהיה עליכם לבחור סדנא מחקרית אחת לשנה מתוך רשימת הסדנאות המוצעות לכם (הרשימה משתנה משנה לשנה) להלן דוגמאות של סדנאות מחקריות שניתנות בתוכנית

• סיכון ועמידות בחשיפה לטראומה: השלכות לפסיכותרפיה ולפיתוח תוכניות התערבות

  פרופ' מישל סלואן

  בסדנה זו נבחן את ההשלכות של חשיפה לאירועים טראומטיים ואת גורמי העמידות אשר עשויים למתן השלכות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. למרבה הצער, מרבית האנשים יחוו לאורך חייהם אירוע טראומטי, מהרמה המתונה ועד לחמורה ביותר. אולם, באופן מפתיע, ישנה שונות רבה בתגובה לאירועים טראומטיים. אחת הסיבות המרכזיות להבדלים בינאישיים אלה, מיוחסת לגורמי עמידות. בסדנה זו נלמד על הרבדים השונים של חוויה טראומטית ונציג מודל מחקרי לבחינת גורמי עמידות. למחקר זה השלכות נרחבות בשדה הקליני על הבחינה של טיפולים חדשים - פרטניים, משפחתיים וקבוצתיים. טיפולים מבוססי עמידות מתאימים לאוכלוסיות נורמטיביות, אך מתאימים במיוחד לאוכלוסיות בסיכון גבוה אשר חוו אירועים טראומטיים. מסגרת עבודה זו מציעה אפשרויות רבות למחקר מונחה בהתאם לתחומי העניין של חברי הסדנה.
• סוגיות בהתמודדות פסיכולוגית בקרב אוכלוסייה להט"בית (לסבית, הומוסקסואלית, טרנסג'נדרית ובי-סקסואלית) בישראל

  ד"ר גבע שנקמן

  מהם האתגרים הייחודיים אליהם חשופים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי-סקסואלים? כיצד אנשים המשתייכים לקבוצות אלו משמרים רווחה פסיכולוגית אל מול מגוון תרחישי עולם עויין להם הם חשופים נוכח סטיגמה, אפליה ודעות קדומות? בתחילת הסדנה נסקור קשיים ייחודיים האופייניים לאוכלוסייה זו לאורך טווח החיים (מנוער ועד זיקנה), לצד בחינת מערך כוחות ייחודי המתבטא לדוגמא בקונטקסט של הורות חד-מינית. יינתן מיקוד לסוגיית ההורות הלהט"בית דרך בחינה של הרצון להפוך להיות הורים בקרב להט"בים שאינם הורים, כמו גם דרך בחינה של חוויות של להט"בים שהפכו להורים. לאחר מכן, הסטודנטים המשתתפים בסמינר ילמדו לגבש ולתרגם שאלות תיאורטיות בתחום המדובר לשאלות מחקר יישומיות אשר אותן יקדמו תוך גיבוש והרצה של מערך מחקרי מתאים. כחלק מהרצת המחקר הסטודנטים יאספו נתונים, ינתחו אותם, ויצקו משמעות לממצאים. בתום השנה יוגש דו"ח מחקר מסכם.
• גידול ילדים בגישה חיובית- פסיכולוגיה חיובית והתפתחות הילד

  פרופ' ענת שושני

  בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה דרמטית בתובנות והשפעות שמחוללת הספרות המחקרית בתחום הפסיכולוגיה החיובית ביחס לקידום רווחה נפשית אנושית ושמחה. הידע המחקרי העשיר שנצבר בתחום מזהה גורמים שונים המאפשרים לאינדיבידואלים, קבוצות וקהילות חוויות של הצלחה ושגשוג, ביניהם חוזקות אופי ואמות מידה מוסריות, רגשות חיוביים, חווית משמעות בחיים, היכולת להתמקד ולהשיג מטרות מבוססות חוזקות עניין ומשמעות, חוויות זרימה ושיא. למרות הרלוונטיות הגבוהה של הגורמים הללו לגידול ילדים מאושרים, שמחים, טובי לב וערכיים, הממשים את נטיות ליבם וכישרונותיהם, וחווים את שנות ילדותם בתחושת זרימה ושיא, הפסיכולוגיה החיובית ההתפתחותית, אינה זוכה למלוא המשקל הראוי לה בספרות המחקרית. הסמינר יעסוק בגורמים המקדמים רווחה נפשית והתפתחות חיובית בשנות הילדות וההתבגרות.
• יישומים קליניים לתיאוריה ומחקר בהתקשרות

  פרופ' מריו מיקולינסר

  בעשור האחרון תיאורית ההתקשרות שפותח על ידי בולבי הפכה להיות לאחת מהתיאוריות המרכזיות בתחום של חקר האישיות והפסיכולוגיה הקלינית. הבדלים אינדיבידואלים הקשורים בסגנונות התקשרות נמצאו רלוונטיים להסבר תופעות הקשורות לאיכות ויציבות של יחסים קרובים (עם חבר או בן זוג), הערכה עצמית וייצוגי ה"עצמי", תפיסת האחר, וויסות רגש, התמודדות עם מצבי מצוקה, רווחה נפשית, פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה. בשיעורים הראשונים של הסמינר נציג את אבני הבניין של תיאורית ההתקשרות, את התפתחות המושגים התיאורטיים מ-1970 ועד היום תוך התמקדות למשוואה הבסיסית ש"התקשרות היא למען חקירה" וההשלכות של משוואה זו לגבי יצירתיות, קשיבות, רגישות וחדות חושית, רגשית, ומחשבית לאירועים שמתרחשים "כאן ועכשיו" והיכולת להתנתק מסכמות מהעבר אשר כובלים את האדם בנרטיבות כואבות ופוגעניות. לאחר מכן, הסטודנטים יערכו מחקר בנוגע להשלכות של משוואה זו. העבודה לאורך הקורס יעשה ע"י כל סטודנט נפרד והיא תלווה באופן צמוד ע"י המרצה של הסמינר במטרה להפוך לעבודת התיזה של הסטודנט.
• מחקר בפסיכותרפיה - גשר בין עשייה קלינית למדע

  פרופ' אטי ברנט

  "בעשורים האחרונים קלינאים וחוקרים שוקדים על הגישור שבין העשייה הפסיכותרפויטית לבין המחקר. קיימת חשיבות רבה להבנה מדויקת של היעילות של הטיפולים הניתנים אשר לא נמסרת ישירות למטפל (לדוגמא, האם לאחר מספר חודשים בטיפול יש הטבה בדיווח על דיכאון, חרדה, חשיבה אובדנית, קשיים בינאישיים ועוד). בנוסף מדווח בספרות כי לא כל התערבות טיפולית מתאימה לכל אחד ועל כן יש חשיבות להבין איזה מאפיינים אישיותיים של הפונים לטיפול תורמים לתהליכים בטיפול ולהצלחתו (לדוגמא - דפוסי התקשרות לא בטוחים של הפונים לטיפול אשר מקשים על יצירת ברית טיפולית, או קושי בחשיפה עצמית אשר תורמת לשיפור קטן יותר בדימוי עצמי ובקשיים בינאישיים). בסדנה זו נעסוק בנושאים של מאפייני אישיות התורמים לברית הטיפולית, לתהליכי מנטליזציה ולשינויים בקשיים וסימפטומים של מטופלים בקליניקה לאחר התערבות טיפולית. נבחן את מאפייני הפונים לטיפול בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, נבחן את היעילות הטיפולית של טיפולים שנערכו ונערכים בקליניקה, וכן תרומת התהליכים בטיפול למצבם הנפשי של הפונים לטיפול בקליניקה של הבינתחומי. לבסוף נעסוק גם במאפייני הורים של ילדים שמטופלים בקליניקה ותרומה של מאפיינים אלו לקשיים של הילד וכן לשינויים בקשיים שלהם לאורך הטיפול.
• מיינדפולנס לטיפוח חוסן והתפתחות נפשית

  ד"ר נאוה לויט - בן נון

  מיינדפולנס הוא מצב תודעתי המתבטא בתשומת לב פתוחה סקרנית ולא שיפוטית לכל התופעות של החוויה (מחשבות, רגשות, תחושות). מצב זה נמצא תומך בבריאות וחוסן נפשי ולכן מאומץ בעולמות הטיפול הנפשי וגם החינוך. בסדנה נפתח שאלות מחקריות הקשורות להבנת המנגנונים שדרכם מיינדפולנס יכול לתמוך בהתפתחות נפשית בריאה יותר של מבוגרים וילדים וכן דרכים לחקור יישומים בשטח.
• עמדות כלפי העצמי והאחר

  ד"ר רמי טולמץ

  הסדנה תעסוק בשתי עמדות בעלות משמעות עמוקה ביחסים בינאישיים: 1. תחושות הזכאות ביחסים משמעותיים - החוויה הסובייקטיבית של מה הפרט חש שמגיע לו בסיטואציה מסוימת – משפיעה על האינטראקציות שלו במגוון של סיטואציות. מחקרים ועדויות קליניות מלמדים שחשיבותה רבה במיוחד בהקשר של יחסים אינטימיים. למשל, יחסים רומנטיים, יחסים בין מתבגרים להוריהם, קשישים לילדיהם. בנוסף, ממצאים מלמדים כי תחושות הזכאות עשויות להיות רלוואנטיות גם בהקשרים של לימודים ועבודה. כך, במסגרת הסדנה נתמקד בבחינת חוויית הזכאות בהקשר של יחסים אינטימיים או משמעותיים אחרים. 2. סוגים שונים של אכפתיות כלפי העצמי והזולת. עמדה אכפתית כלפי הזולת איננה מושג מונוליטי ובצד אכפתיות "בריאה" לזולת המתאפיינת בעמדה סימולטנית של הכרה בעצמי ובזולת כסובייקטים, קיימת גם אכפתיות "פתולוגית" המתאפיינת, על פניה, בעיסוק קומפולסיבי ברווחתו של הזולת תוך התנכרות לצורכי העצמי. במסגרת הסדנה ננסה לבחון היבטים התנהגותיים פוטנציאליים הנקשרים לסוגי האכפתיות. כך, למשל, ננסה לזהות הקשרים אישיותיים כמו גם קבוצות באוכלוסייה ותחומי עיסוק המתאפיינים ברמה גבוהה של אכפתיות פתולוגית.

   
• הנוירוביולוגיה של קשרי קרבה, אינטראקציית הורה-ילד והתפתחות סיכון וחוסן לאורך החיים

  פרופ' רות פלדמן

  בסדנה ייסקרו מחקרים העוסקים בטיפול באימהות עם דיכאון לאחר לידה ובתינוקותיהם ובטיפול בגיל הרך, ובפרט בילדים בני 3– 6 הסובלים מהפרעות חרדה. הפרוטוקול הטיפולי הוא חדשני ובנוי לאור התאוריה ומחקרי המעקב. הפרויקטים במסגרת הסדנה כוללים משתנים תצפיתיים, הורמונליים, ביולוגים ומוחיים המשתלבים עם אבחונים פסיכיאטריים ותצפיות התנהגותיות ומונגשים במסגרת הקליניקה לגיל הרך.
• בנייה וחקר של כלים פסיכולוגיים פשוטים לחיזוק חוסן אישי וקהילתי, ליישום בתוכניות מניעה, בפסיכותרפיה קצרת מועד ובעזרה עצמית

  פרופ' דני חמיאל

  הסדנה מתחקה אחרי אבני הבניין הפשוטות של החוסן, לטובת הטמעתן בטיפול, במניעה ובחינוך. כתנאי מקדים וכהכנה לקורס, יצטרכו המשתתפים להאזין לקורס אינטרנטי של כ 10- שעות.
• יחסים בין-אישיים וסימפטומים רגשיים בגיל ההתבגרות

  פרופ' ענת ברונשטיין קלומק

  בסדנה נבחן את הקשר בין מיומנויות בין-אישיות וחברתיות ספציפיות לבין פסיכופתולוגיה ואובדנות בקרב מתבגרים, על בסיס המודל התאורטי והקליני של הפסיכותרפיה הבין-אישית: IPT – Interpersonal Psychotherapy
• טיפול ואבחון בילדים ונוער

  ד"ר יעל אפטר לוי

  הסדנה מתמקדת בקשר בין טיפול פסיכותרפויטי קצר מועד בילדים ובנוער ובין אבחון. נבחן אספקטים שונים של אבחון ואת יכולתם לנבא יעילות של טיפול. בנוסף, נבקש לבדוק את המתאם בין דיווח הורים, מטפלים ומורים, כמו גם את יכולת הניבוי של הדיווחים, יחד ובנפרד, להצלחת הטיפול.