ההתמחות עוסקת בעולמות התוכן הקשורים לחיי הילד/ המתבגר הכוללים את עקרונות הטיפול הפסיכודינאמי, טיפול קוגנטיבי והתנהגותי, עבודה טיפולית עם הורים, אבחון והערכה ועוד מגוון קורסים הנותנים כלים לליווי, ייעוץ וטיפול לילדים ומתבגרים המעצבים דרכם בעולם.
מאפייני התוכנית
- תוכנית לימודים לקראת תואר מוסמך (.M.A) בפסיכולוגיה קלינית כוללת שתי התמחויות: (א) מבוגר ו-(ב) ילד/מתבגר. כבר בתהליך ההרשמה, מועמדים מתבקשים לבחור באחת משתי ההתמחויות.
- כל התמחות כוללת מסלול מחקרי (מסלול א' עם תזה) ומסלול בלי תזה (מסלול ב'). סטודנטים יוכלו להחליט על המסלול המועדף עליהם עד ליום הראשון לחזרה ללימודים אחרי חופשת הפסח, בשנת הלימודים הראשונה.
- מעורבות בקליניקה של המרכז בה הסטודנטים יוכלו להתנסות במהלך ההכשרה הקלינית שלהם
- התנסות קלינית במהלך כל השנתיים ללימודים. בשנה א', סטודנטים יטפלו במטופלים הפונים לקליניקה הפסיכולוגית של אוניברסיטת רייכמן בהדרכה של הצוות הבכיר של בית הספר. בשנה ב', סטודנטים יעבדו יומיים בשבוע באחד מבתי החולים הפסיכיאטריים או מרפאות לבריאות הנפש במרכז הארץ או במחלקות פסיכיאטריות בבתי חולים כלליים, תוך הדרכה של פסיכולוג מבית החולים ובפיקוח הצוות הקליני הבכיר של בית הספר.
ייחודה של התוכנית
- תפיסה של הפסיכולוג הקליני כחוקר של שאלות הרלוונטיות לעולם הטיפולי וכמטפל המיישם את הידע התיאורטי והאמפירי על מנת לעזור למטופליו.
- דגש על האינטגרציה שבין מיומנויות קליניות ומחקריות, תוך למידה של היעילות היחסית של מודלים אבחוניים וטיפוליים שונים ושל הגישות הטיפוליות המיטביות (best practices).
- פיתוח חשיבה פלורליסטית בפסיכולוגיה קלינית וחשיפת הסטודנטים למגוון רחב של אוריינטציות טיפוליות ואבחוניות, תוך ניסיון לערוך אינטגרציה ביניהן.
- טיפוח הכשירות התרבותית בהכשרה הקלינית של הסטודנטים, תוך למידה של טיפולים יעילים המותאמים לאוכלוסייה הרב-גונית.
- אפשרות להתמחות קלינית (החלק המרפאתי) במסגרת הקליניקה הפסיכולוגית של אוניברסיטת רייכמן לאחר סיום התוכנית (ללא תלות במלגות של משרד הבריאות).
מה תלמדו בתואר שני בפסיכולוגיה קלינית?
-
-
מרצה: ד"ר יניב קנט מימון
מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים עקרונות יסוד, הן עיוניים והן מעשיים, בשיטות המחקר הכמותיות המתקדמות והמעודכנות ביותר בפסיכולוגיה תוך למידה של שימוש והבנה של ניתוחים סטטיסטיים הרלוונטיים לשיטות אלה. הקורס יתמקד בהבנה של מערכי מחקר מתאימים לצורך מתן תשובה הולמת לשאלות מחקר ספציפיות, תוך התייחסות לשאלות של מהימנות, תוקף פנימי, תוקף חיצוני וסוגיות אתיות. כמו כן, הקורס יקנה מיומנויות להבנת היתרונות והחסרונות של כל שיטת מחקר, תוך הבנת המגבלות של השיטה בעת הסקת מסקנות והכללת מממצאים לתיאוריה. הקורס גם יתמקד בסטטיסטיות רב-משתניות, במטרה לקרוא ולהבין מאמרים, לבצע ניתוחים, ולדעת לכתוב דו"ח של תוצאות. לאחר חזרה על חומר ב-B.A. (מושגי יסוד בסטטיסטיקה הסקית, שיטות בסיסיות לניתוח נתונים, מערכי מחקר בסיסיים), הקורס יתמקד בלמידה של מודלים ליניאריים (רגרסיה מרובה, מערכי ניתוח שונות מורכבים וניתוח שונות משותפת), מודלים היררכיים, ניתוחי גורמים, משוואות מבניות (structural equation) לניתוח נתיבים וקשרי תיווך ומיתון (mediation-moderation), ניתוחים סטטיסטיים למערכים דיאדיים (actor-partner interdependent model) וקבוצתיים וניתוח מטא-אנליטי. בהרצאה הסטודנטים ילמדו על שיטות המחקר והניתוחים הסטטיסטיים הרלוונטיים תוך הדגמות שלהם במחקרים שונים שיוצגו בכיתה. בשעות התרגול ילמדו הסטודנטים, מעבר לתרגול החומר שניתן בהרצאות, להשתמש בתכנות מחשב הרלוונטיות לניתוחים שנלמדים בכיתה - SPSS-17 for Windows, AMOS (לניתוח משוואות מבניות), ו-HLM (לניתוח מודלים היררכיים) וילמדו לפרש ולדווח על ממצאים של ניתוחים אלה לפי כללי דיווח של APA. תרגולים אלה יתקיימו במעבדות המחשבים של המרכז בינתחומי במתכונת של סדנת לימוד, תוך עבודה מול המחשב וביצוע תרגילים מדי שיעור.
-
מרצה: ד"ר מיכל פרנץ-קדרי
תחום האתיקה מהווה חלק אינטגרלי מעבודתו הקלינית של המטפל ומההכשרה המקצועית שלו. דילמות אתיות מובנות במהות הקשר בין מטפל למטופל. בנוסף, בשנים האחרונות ניכרים שינויים בולטים בתחום האתיקה, כגון שינוי מהגישה הפטרנליסטית של המטפל לעבר גישת האוטונומיה של המטופל, או נתינת הטיפול בעידן של מחסור כלכלי. מטרת הקורס להקנות לסטודנט כלים להתמודדות עם דילמות אתיות בהן ייתקל כמטפל. לשם כך יועבר ידע על אתיקה מקצועית מהפן התיאורטי, עם דגש יישומי. בקורס, התלמיד יתוודע לרקע ההיסטורי ולשורשים הפילוסופיים של האתיקה המקצועית. היא יערוך היכרות עם מושגים ועקרונות אתיים, ויתוודע לסוגיות המרכזיות בשיח האתי כיום. כמו כן, הוא ילמד על הזיקה בין השיח האתי, החוק, והשיח הטיפולי העדכני. כל זאת עם דגש על הדינמיות וההתפתחות של נושאים אלה בהקשר הכללי של החברה, הכלכלה והפוליטיקה. בהמשך הקורס יילמדו מיומנויות להתמודדות מעשית עם דילמות אתיות. בתחילה, התלמיד ילמד לפתח את הרגישות האתית ובעזרתה ילמד לזהות היכן מצויה דילמה אתית. לאחר מכן יילמדו הקודים האתיים תוך דגש על אופן היישום שלהם. בהמשך, יילמדו נושאים הקשורים להשפעות של העמדות הפנימיות והערכים של הסטודנט על קבלת ההחלטה האתית. כמו כן, ילמד הסטודנט כיצד להטמיע את ההחלטה האתית שהתקבלה לתוך ההתנהלות הטיפולית. נושאים נוספים שילוו את הקורס הם המימד המחקרי וכן האתיקה היהודית שמשחקת תפקיד בשיח האתי בישראל. בשיעורי הקורס יהיה שילוב בין הרצאות פרונטליות ללימוד התנסותי (הצגת מקרים ומשחקי תפקידים, קריאה בעיתונות וניתוח אתי לאירועים רלוונטיים מהארץ ומהעולם, התייחסות לפסקי דין עדכניים, סרטים רלוונטיים ודיון). בכל תחילת שיעור תהיה התייחסות לדילמות אתיות טיפוליות עדכניות שיובאו על ידי הסטודנטים והמרצה מתוך העיתונות, ועדות אתיקה, פסקי דין חדשים, ועוד. בשיעורים האחרונים בקורס יוצגו הרפרטים שהסטודנטים הכינו במסגרת השיעור.
-
מרצה: ד"ר יוליה גולנד
רגשות, התנהגות חברתית, והמוח – תשתיות ותהליכים מטרת הקורס היא להציג בפני הסטודנט תגליות עכשוויות מחקר המוח המתייחסות לסוגיות יסוד בפסיכולוגיה קלינית וחברתית. נעסוק בחמש סוגיות-על: רגש שלילי והימנעות; הנאה והנעה; אינטראקציות אנושיות; ניהול עצמי; והשתנות. בכל סוגיה, יכיר הסטודנט את אזורי המוח הרלוונטיים לתהליכים המדוברים, הנוירו-כימיה המעורבת בדינמיקות הנצפות, וממצאים אודות השפעות גנטיות וסביבתיות (והאינטראקציה ביניהן) על הגורמים הביולוגיים להתנהגויות. נכיר ונעריך גישות להתערבות טיפולית הנגזרות מהממצא הביולוגי. בנוסף, יקנה הקורס היכרות טכנית עם שיטות מחקר עכשוויות בחקר המוח האנושי: דימות מוחית, נוירופסיכולוגיה וגרייה מוחית, אלקטרופיזיולוגיה, ומחקר גנטי התנהגותי ומולקולרי, עד לרמה של יכולת קריאה ביקורתית של מחקרים מתקדמים. מטרה נוספת של הקורס הוא לפתח חשיבה אינטגרטיבית בין עולמות ההתנהגות, החוויה והביולוגיה, ועידוד חשיבה יצירתית אודות כיווני התערבות חדישים מבוססי-מדע.
-
מרצה: פרופ' ענת ברונשטיין – קלומק
מטרת קורס זה היא להקנות נקודת מבט אינטגרטיבית על הגישות השונות הקיימות בטיפול נפשי. במהלך הקורס ייחשפו הסטודנטים להרצאות של מרצים אורחים (מרצים מאוניברסיטאות אחרות, פסיכולוגים קליניים בכירים) אשר יתמקדו בהרצאות שלהם בסוגיות ואתגרים הניצבים בפני המטפל. מנחה הקורס תשתדל להביא מרצים אורחים המייצגים את הגישות הטיפוליות השונות אליהן נחשפו התלמידים במהלך התואר (הכוללים את הגישה הפסיכודינמית, הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, והגישה המערכתית). כמו כן, המרצים האורחים יתבקשו להתמקד בהפרעה נפשית ספציפית ולהתייחס לגישת הטיפול המיטבית (best practice) בהפרעה זו תוך התמודדות עם השאלה מה עוזר למי ומתי. כמו כן, יעשה ניסיון להביא מרצים אורחים אשר ייחשפו את הסטודנטים לגישות אינטגרטיביות לטיפול, כגון טיפול בסכמה, טיפול דיאלקטי-ביהביוריסטי, וטיפול ממוקד רגש.
-
מרצה: פרופ' ענת ברונשטיין – קלומק
הקורס יהווה היכרות ראשונית עם היסודות התיאורטיים, המחקריים והמעשיים של העבודה הטיפולית. במהלך הקורס נתמקד בהבנת המושגים והעקרונות הבסיסיים בתהליך הטיפולי, החל מהגדרת מטרות הטיפול והבניית החוזה הטיפולי, דרך היכרות עם תהליכים טיפוליים הכוללים הקשבה ואמפתיה העומדים בבסיס הקשר הטיפולי, לצד הגברת התובנה והכלה. בנוסף יכלול הקורס חשיפה לשאלה של התאמת ההתערבות הטיפולית לצרכים של המטופל/ת אשר תלווה את התלמידים במהלך התואר בקורסים השונים. כמו כן, במהלך הקורס ייחשפו הסטודנטים לסוגיות בעריכת מחקר בהקשר הטיפולי, תוך שימת דגש על בחינת יעילות טיפולית ופיתוח החשיבה הביקורתית בהקשר הקליני. לבסוף, הקורס יכלול דיון על חשיבות פיתוח המודעות העצמית לצד דאגה לרווחת המטפל כחלק בלתי נפרד מהתהליך של התהוות הזהות המקצועית.
-
מרצה: ד"ר גבע שנקמן
מטרת קורס זה היא לפתח את מיומנויות הראיון וללמוד לערוך ראיון קליני מלא כחלק מהערכת המטופל/ת בעת המפגש הראשון. דגש יושם על תרגול טכניקות של ראיון ועיבוד אופני איסוף מידע לאבחון המטופל/ת תוך היכרות ותרגול חלקיו השונים של הראיון הקליני. כמו כן ייחשפו הסטודנטים לסוגים שונים של ראיון קליני הכוללים ראיון מובנה וחצי מובנה, ולסוגיות הקשורות לעריכת ראיון קליני עם אוכלוסיות מגוונות מבחינה תרבותית. לשם השגת מטרות אלה כל שיעור יכלול שני חלקים. בחלקו הראשון של השיעור יתקיים דיון תיאורטי ומחקרי וחשיפה לכלים מעשיים בעריכת ראיון קליני. חלקו השני יכלול משחק תפקידים של ראיון שמשכו כחצי שעה, בו המראיין מקבל כשבוע מראש תיאור קצר של טופס הפניה לטיפול, והמרואיין מקבל תיאור מקרה מפורט ביחס לפסיכופתולוגיה, תפקוד והרקע האישי-משפחתי שלו. תיאורי המקרה המוכנים מראש מותאמים לסטים שונים של ראיון, סימפטומים שונים ותרבויות שונות. בסיום הראיון יתקיים דיון הקושר בין משחק התפקידים לבסיס התיאורטי המחקרי והיישומי שנלמד.
-
מרצה: ד"ר ליאו וולמר
מטרת הקורס היא הקניית הבנה ראשונית של בעיות רגשיות/נפשיות בבגרות תוך התייחסות למודלים פסיכודינמיים המתחקים אחר מקורות הפרעות אלה לאורך החיים, החל בילדות המוקדמת. בקורס ייחשפו הסטודנטים למושגים הפסיכודינמיים המרכזיים וליסודות הפסיכופתולוגיה על פי הראיה הפסיכודינמית. בשלושת השיעורים הראשונים של הקורס, הסטודנטים ילמדו על המקורות התיאורטיים של המודלים הפסיכודינמיים העדכנים של פסיכופתולוגיה. כלומר, הם יחשפו למה ש-Pine קרא ארבע הפסיכואנליזות – הגישה הקלאסית של פרויד, פסיכולוגית האגו, גישות יחסי אובייק (מלני קליין, פיירברן, ויניקוט) ופסיכולוגיה של העצמי (קוהוט). לאחר מכן, הסטודנטים ילמדו על מקורות תיאורטיים ומחקריים יותר חדשות למודלים אלו המגולמות בפרספקטיבות התפתחותיות והתקשרותיות לפסיכופתולוגיה. כמו כן, הסטודנטים ילמדו על הבסיס האמפירי במחקר בפסיכולוגיה ומדעי המוח של המודלים הפסיכודינמיים העדכנים של פסיכופתולוגיה. ביתר תשעה השיעורים של הקורס, הסטודנטים ילמדו על מודלים פסיכודינמיים עכדנים להפרעות נפשיות ספציפיות: דכאון ואובדנות, סוגים שונים של הפרעות חרדה (GAS, פאניקה, חרדה חברתית, OCD, PTSD), התמכרויות, הפרעות אכילה, הפרעות פסיכוטיות וסוגים שונים של הפרעות אישיות. לגבי כל הפרעה, נציג המודלים הפסיכודינמיים הכי עדכניים ונלווה הצגה זו עם מחקר אמפירי הבודק את המרכיבים השונים של מודלים אלו. כך, הסטודנטים יכירו את המודלים הפסיכודינמיים להפרעות השונות, הבסיס התיאורטי והאמפירי שלהם ויוכלו להעריך את התוקף שלהם על בסיס קריאת המחקרים שיוצגו בקורס.
-
מרצה: פרופ' אלן אפטר , ד"ר טל קרתי
מטרת הקורס היא להעמיק את הידע וההבנה של פסיכופתולוגיה בבגרות. במסגרת הקורס נציג את ההפרעות הנפשיות המרכזיות בהתאם לגישה התיאורית והמרכיבים הביולוגיים (מוחיים, הורמונליים, גנטיים) של תופעות אלה. כמו כן, נדון בהתפתחויות שחלו בשנים האחרונות בהמשגה של הפרעות אלה בעקבות תהליך העבודה על ה-DSM-5 ועל רקע המחקר החדש במדעי המוח. חלק מהשיעורים יתקיימו בבית חולים 'גהה' ובמרכז 'שניידר', במהלכם יראיין המרצה חולים הסובלים מההפרעות אותן נלמד. השאיפה היא לאפשר מפגש אישי והתוודעות מקרוב לחוויה הסובייקטיבית של מי שמתמודדים עם פסיכופתולוגיה ולעודד אינטגרציה בין מחקר עדכני בהיבטים הביולוגים של הפרעות נפשיות והקליניקה. הקורס כולל גם יחידה בה נתמקד בהפרעות נפשיות בילדים ונוער ובהיבטים הביולוגים של הפרעות אלו.
-
מרצה: פרופ' אטי ברנט
מטרת הקורס להקנות את היסודות של הערכת האישיות באמצעות מבחני ביצוע וכלים השלכתים, ראיונות ושאלוני דיווח-עצמי, כל הכלים מבוססי ראיות. כמו כן, הקורס יאפשר עשיית אינטגרציה של הממצאים מהכלים השונים ויצירת תמונה קוהרנטית של הנבחן, כתיבת דו"ח מסכם ומתן משוב. ראשית, הסטודנט יתוודע למטרות השימוש בהערכת האישיות ומבחנים פסיכולוגיים. בקורס ייסקרו הכלים השונים, תקפותם והשימושים השונים בהם. תיערך היכרות עם הכלים, עם עקרונות ההעברה הסטנדרטיים, יילמד הצינון, ניתוח הממצאים ולבסוף תיערך אינטגרציה של הממצאים השונים לתמונה קלינית ואישיותית כוללנית שתסוכם בכתיבת הדו"ח ומתן המשוב לנבחן שיותאם לצרכיו הספציפיים. כמו כן יילמדו עקרונות האתיקה המקצועית ויושם דגש לרגישות תרבותית במהלך האבחון. במהלך הקורס ילמדו התלמידים לזהות ולאפיין את התפקוד הקוגניטיבי של הנבחנים, עולם הרגש, תפיסת העצמי והיחסים הבינאישיים שלהם. הסטודנטים גם ילמדו על סולמות במבחנים השונים המצביעים על תהליכים דינמיים גלויים וסמויים (למשל, קונפליקטים מרכזיים ומנגנוני הגנה). בקורס נעסוק גם בהשלכות האבחון לקשייו ולשאלותיו הספציפיות של הנבחן כולל התוויות כלליות לטיפול והתאמתו לפסיכותרפיה על כל זרמיה. כל שלבי הלימוד יהיו מגובים בספרות מחקרית וייעשה קישור למחקר הרלוונטי העכשווי בנוגע לתוקף של הכלים השונים. הסטודנטים ילמדו להעביר ולציינן מבחני וקסלר למבוגרים, בנדר, ציורים, TAT ורורשך. לגבי מבחן רורשך, הסטודנטים ילמדו את השיטה העדכנית ביותר שהינה מבוססת-ראיות (Rorschach Performance Assessment System, R-PAS) ואת המחקרים שמבססים את התוקף של השיטה החדשה. כמו כן, הסטודנטים יקבלו סקירה בנוגע ל-(א) מבחנים נוירו-קוגניטיביים ו-(ב) ראיונות ושאלונים המעריכים פסיכופתולוגיה וההפרעות ספציפיות (למשל, SCL-90, BDI), תפקודים וקשיים בין-אישיים (Inventory of Interpersonal Problems), ייצוגים מנטליים בנוגע לדמויות משמעותיות ויחסים קרובים (למשל,Core Conflictual Relationship Themes) והתקשרות בבגרות (למשל, Adult Attachment Interview) לצורך היכרות ראשונית (הסטודנטים לא יתרגלו העברת וצינון מבחנים אלה). הקורס יתמקד ברובו באוכלוסייה בריאה וניתוחי המקרה יתייחסו לאוכלוסייה לא קלינית.
-
מרצה: פרופ' גיא דורון
מטרת קורס זה היא לחשוף את הסטודנטים למודלים קוגניטיביים-התנהגותיים של הפרעות נפשיות. בקורס ילמדו הסטודנטים על מושגי יסוד במודלים קוגניטיביים-התנהגותיים (כולל עיקרון הקוגניטיבי, העיקרון ההתנהגותי, עקרון ההמשכיות, עיקרון האינטראקציה המערכתית, הרמות השונות של קוגניציה ותפקידם של תהליכים רצוניים ואוטומטים בפסיכופתולוגיה). לאחר מכן, נתמקד במודלים קוגניטיביים-התנהגותיים של דיכאון (מודלים להתפתחות הדיכאון , גורמי פגיעות, גורמים מחוללים ותהליכים "מתחזקים" של דכאון ברמות קוגניציה שונות. תהליכים רצוניים ואוטומטים בהתפתחות ושימור תהליכים דיכאוניים), מודלים קוגניטיביים-התנהגותיים של פאניקה (מודלים של שליטה, קטסטרופיזציה של שינויים פיזיולוגים, ופחד מאמוציות בהפרעת פאניקה. תפקידה של רגישות לחרדה וגורמי פגיעות אחרים בהפרעת פאניקה), מודלים קוגניטיביים-התנהגותיים של הפרעה פוסט טראומטית (מודלים ממוקדי-תהליך, מודלים ממוקדי-תוכן ומודלים ממוקדי-קונטרקט בהתפתחות ושימור הפרעה פוסט טראומטית), מודלים קוגניטיביים-התנהגותיים של חרדה חברתית (מודלים בינאישיים, ממוקדי עיבוד-נתונים ואינטגרטיביים בהתפתחות ושימור חרדה חברתית), מודלים קוגניטיביים-התנהגותיים של הפרעה אובססיבית קומפולסיבית (מודלים כוללים ומודלים לסאב-טייפים ספציפיים להתפתחות ושימור הפרעה אובססיבית קומפולסיבית), מודלים קוגניטיביים-התנהגותיים של הפרעת חרדה כללית (מודל ההמנעותי של דאגה, מודל הקושי עם וודאות, המודל המטה-קוגניטיבי של דאגה ומודלים מבוססי "קבלת-הדאגה"), מודלים קוגניטיביים-התנהגותיים של הפרעות פסיכוטיות (מודלים נוירו-קוגניטיביים לסימפטומים חיוביים ושליליים), מודלים קוגניטיביים-התנהגותיים של הפרעות אישיות (מודלים קוגניטיביים וממוקדי סכמה). לבסוף, נדון על מודלים קוגניטיביים-התנהגותיים של הגל השלישי (הצגת מודלים של הגל השלישי וההסבר האטיולוגי שלהם להפרעות פסיכופתולוגיות. השוואת בין מודלים אלה למודלים הקוגניטיביים ההתנהגותיים הקלסיים).
-
מרצה: פרופ' גיא דורון
-
מטרת קורס זה היא לחשוף את הסטודנטים למודלים של הפרעות נפשיות, שיטות הערכה, המשגה וטיפול בסיסיות על פי עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי. הקורס יכלול מגוון משחקי תפקידים, הדגמות, צפיה במטפלים במהלך עבודתם (בווידאו), קריאה בבית והוראה פרונטלית. כחלק אינטגרלי מדרישות הקורס, הסטודנטים יתבקשו לנטר אספקטים בחייהם האישיים וליישם שיטות התערבות קוגניטיביות-התנהגותיות ספציפיות על אספקטים אלה בין המפגשים. בנוסף לחובות הקריאה והעבודה המעשית בבית, יידרשו הסטודנטים לתת רפרט על החומר הנלמד.
-
-
מרצה: ד"ר ליאו וולמר
מטרת קורס זה היא לחשוף את הסטודנטים לעקרונות הטיפול הפסיכודינמי. במהלך הקורס יבחנו הסטודנטים את מרכיבי הטיפול הפסיכודינמי וייחשפו לגישות הטיפוליות המרכזיות שלו. בקורס יתוודעו הסטודנטים למושגי יסוד בטיפול הפסיכודינמי הכוללים את חשיבות הברית הטיפולית מנקודת מבט דינמית, העברה והעברה נגדית, הפנמת האובייקט, מרחב פוטנציאלי והזדהות השלכתית. כמו כן יתוודעו הסטודנטים למושגים בסיסיים של הגישות הדינמיות השונות כגון מושג הניטרליות בגישה הקלסית של הדחף, ומושג האינטר-סובייקטיביות והחשיפה העצמית בגישה התייחסותית עכשווית. השיעורים יתבססו על הבנה תיאורטית וחשיפה למחקר עדכני הבוחן מושגים אלה, תוך יישומם בתוך תיאורי מקרה מתוך העבודה הקלינית של הסטודנטים כחלק מעבודתם הטיפולית בפרקטיקום כדי להגביר את יכולת הבנת והפנמת העקרונות הטיפוליים.
-
מרצה: ד"ר אורית קריספין
מטרת קורס זה היא להעמיק את הבנת עקרונות הטיפול הפסיכודינמי. בקורס נתעמק בהבנת מנגנוני השינוי בגישות פסיכודינמיות שונות תוך התמקדות בין שתי המסורות העיקריות בטיפול פסיכודינמי - מודל הקונפליקט/דחף ומודל החסך. בנוסף, ייחשפו הסטודנטים למודלים טיפוליים פסיכודינמיים נתמכי מחקר להפרעות ספציפיות כמו דיכאון, חרדה, הפרעות אישיות והפרעות פסיכוטיות. בנוסף ייחשפו הסטודנטים לעקרונות הטיפול הדינמי קצר המועד, וכן לטיפולים דינמיים חדשים כמו טיפול ממוקד טרנספרנס וטיפול מבוסס-מנטליזציה. לבסוף נדון בשיטות טיפול חדשות המנסות לערוך אינטגרציה בין עקרונות מסוימות של הטיפול הדינמי לבין מודלים טיפוליים אחרים, כגון טיפול סכמה, טיפול קוגניטיבי-אנליטי וטיפול בינאישי. לגבי כל מודל טיפולי, הסטודנטים יקראו מחקרים קליניים הבודקים את יעילות הטיפול המוצג. כך, הסטודנטים יכירו את המודלים הטיפוליים הפסיכודינמיים והאינטגרטיביים השונים, הבסיס התיאורטי והאמפירי שלהם ויוכלו להעריך את תוקפם על בסיס המחקרים הקליניים שיוצגו בקורס.
-
מרצה: ד"ר רמי טולמץ
קורס זה בא להנחיל לסטודנטים היכרות עם הפרעות האישיות השונות. במסגרת הקורס יושם דגש על היבטים הנוגעים לסיווג והערכה. יוצגו המאפיינים של ההפרעות ויועלו מספר גישות הנוגעות להתפתחותן (גישה פסיכואנליטית, גישה התקשרותית, גישות ביולוגיות). יוצגו גישות טיפוליות מרכזיות להפרעות אישיות: גישות פסיכואנליטיות, קוגניטיביות, DBT, MBT, והתערבויות פסיכו-פרמקולוגיות. הקורס מתמקד בהפרעות הבאות, תוך התעמקות מאפיינים והגורמים שלהן ובגישות טיפוליות מרכזיות: הפרעת אישיות גבולית, הפרעת אישיות נרקיסיסטית, הפרעת אישיות היסטריונית, הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית, אשכול A של הפרעות אישיות ו-אשכול C של הפרעות אישיות.
-
מרצה: ד"ר יהושע וייס
מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים היכרות עם מבחן ה-MMPI-2 וכלים אחרים להערכת אישיות, הנתמכים אמפירית (evidence-based). מבחן ה-MMPI-2 הינו המבחן הפסיכולוגי הנפוץ בעולם והקורס יתמקד בתיאוריה העומדת בבסיס המבחן, בהבנת סוגי הסולמות השונים הבונים אותו, ובגישות להבנה ולפרשנות של הציונים שהמבחן מנפיק. מדובר במבחן דינמי אשר בנייתו החלה בשנות ה-30 של המאה הקודמת וממשיכה עדיין להתפתח, ועל כן יילמדו התפתחויות המבחן לאורך השנים והגרסאות המעודכנות ביותר. בנוסף, יילמדו כלי הערכה נוספים להערכת אישיות אשר נמצאים בשימוש קליני נרחב, היכולים לשמש את הקלינאי ואת איש המחקר בתחום הערכת האישיות, תוך שימת דגש על כלים המשמשים להערכת דיכאון, הפרעות חרדה, הפרעות אישיות, מסוכנות ואלימות כלפי אחרים וכלפי העצמי (סיכון אובדני). הקורס יקנה ידע שיאפשר לסטודנטים שימוש מקצועי בכלים אבחוניים להערכה ולמחקר.
-
מרצה: ד"ר אסתר במברגר
הקורס מהווה חשיפה ראשונית לעולם הטיפול הפסיכולוגי בילדים ומתבגרים. הקורס יציג סוגיויות קליניות מרכזיות בתחום הפסיכותרפיה בילדים ונוער בגישה אינטגרטיבית. יידונו דרכים ליצירת קשר ותקשורת טיפוליים עם ילדים ותודגש במיוחד הבנה של המשחק ככלי הערכתי וטיפולי. נעסוק בעמדת המטפל, יצירת הברית הטיפולית, ובתהליכי הערכה המשגה וקביעת מטרות טיפוליות המותאמות לילד ולמשפחתו. יוצגו המשגות תיאורטיות ודרכי טיפול המייצגות "שערי כניסה" שונים להתערבות והטכניקות הטיפוליות המותאמות להן. נדון בחשיבות ההבנה של הקשרים של המטפל עם המערכת המשפחתית/חברתית בה גדל הילד ותיערך היכרות עם הדרכים להשגת שינוי במערכות היחסים ההדדיות של הילד עם גורמים משמעותיים בחייו. לאורך הקורס נעסוק בחוויות הייחודיות של מטפל בילדים ונוער בשלב התפתחות מקצועית ראשונית. הקורס ישלב הרצאות, דיונים בוינייטות טיפוליות המדגימות יישום של מושגים תיאורטיים, תרגילים חוויתיים בקבוצות קטנות, ותרגול מיומנויות טיפוליות. קורס זה מתנהל במקביל לקורס בטיפול בהורות.
-
מרצה: פרופ' ענת שושני
מטרת הקורס הינה רכישת ידע תיאורטי ומעשי בראיון קליני של ילדים, מתבגרים ובני משפחותיהם ובכתיבת סיכום ראיון, אבחנה והמלצות טיפוליות. דגש מיוחד יושם על יצירת קשר טיפולי, איסוף וארגון המידע בראיון, בניית סטטוס פסיכיאטרי, גיבוש אבחנה והמלצה על דרכי הטיפול המתאימות. השיעורים יתחלקו לשניים כך שבחלקו הראשון של השיעור יתרחש דיון תיאורטי וחשיפה לכלים מעשיים בעריכת ראיון קליני. חלקו השני יכלול משחק תפקידים של ראיון שמשכו כחצי שעה, בו המראיין מקבל כשבוע מראש תיאור קצר של טופס הפנייה לטיפול, והמרואיין/ים מקבל/ים תיאור מקרה מפורט ביחס להתפתחות הילד, תפקודו והרקע המשפחתי שלו. תיאורי המקרה המוכנים מראש מותאמים לסטים שונים של ראיון (ראיון עם ילד/מתבגר, מפגש עם הורים, מפגש משפחתי), גילאים שונים, סימפטומים שונים ותרבויות שונות. בסיום הראיון יתקיים דיון הקושר בין משחק התפקידים לבסיס התיאורטי והיישומי שנלמד.
-
מרצה: ד"ר שרית שטיינמץ
מטרת הקורס היא הקניית הבנה ראשונית של בעיות רגשיות/נפשיות בילדות ובהתבגרות תוך התייחסות למודלים פסיכודינמיים המתחקים אחר מקורות הפרעות אלה בילדות המוקדמת. בקורס ייחשפו הסטודנטים למושגים הפסיכודינמיים המרכזיים וליסודות הפסיכופתולוגיה בילדות ובהתבגרות על פי הראיה הפסיכודינמית. בשלושת השיעורים הראשונים, הסטודנטים ילמדו על המקורות התיאורטיים של המודלים הפסיכודינמיים העדכניים של פסיכופתולוגיה. כלומר, הם יחשפו לגישה הקלאסית של פרויד, לפסיכולוגית האגו ולגישות יחסי אובייק (מלני קליין, פיירברן, ויניקוט). לאחר מכן, הסטודנטים ילמדו על מקורות תיאורטיים ומחקריים יותר חדשות למודלים אלו המגולמים בפרספקטיבות התפתחותיות והתקשרותיות לפסיכופתולוגיה בילדות ובהתבגרות. כמו כן, הסטודנטים יכירו וילמדו על הבסיס האמפירי במחקר בפסיכולוגיה ומדעי המוח של מודלים פסיכודינמיים עדכניים של פסיכופתולוגיה. ביתר תשעה השיעורים של הקורס, הסטודנטים ילמדו על מודלים פסיכודינמיים להפרעות נפשיות ספציפיות בילדות והתבגרות: דכאון ואובדנות, סוגים שונים של הפרעות חרדה (GAS, פאניקה, חרדה חברתית, OCD, PTSD), התמכרויות, הפרעות אכילה, הפרעות פסיכוטיות וסוגים שונים של הפרעות אישיות. לגבי כל הפרעה, נציג בקורס המודלים הפסיכודינמיים הכי עדכנים ונלווה הצגה זו עם מחקר אמפירי הבודק את המרכיבים השונים של מודלים אלו. בצורה כזו, הסטודנטים יכירו את המודלים הפסיכודינמיים להפרעות השונות, הבסיס התיאורטי והאמפירי שלהם ויוכלו להעריך את התוקף שלהם על בסיס המחקרים שיוצגו בקורס.
-
מרצה: פרופ' אלן אפטר , ד"ר טל קרתי
מטרת הקורס היא לסקור ולהציג את נושא הפסיכופתולוגיה בקרב ילדים ונוער. במסגרת הקורס נציג את ההפרעות הנפשיות המרכזיות בקרב ילדים ונוער (פסיכוזה בילדות, הפרעות אכילה, הפרעות חרדה וכיו"ב) בהתאם לגישה התיאורית והמרכיבים הביולוגיים (מוחיים, הורמונליים, גנטיים) שלהן. כמו כן, נדון במסלולים ההתפתחותיים של הפרעות אלו בהתאם לגישת הפסיכופתולוגיה ההתפתחותית ועל רקע המחקר החדש במדעי המוח. חלק מהשיעורים יתקיימו בבית חולים 'גהה' ובמרכז 'שניידר', במהלכם יראיין המרצה חולים הסובלים מההפרעות אותן נלמד. השאיפה היא לאפשר מפגש אישי והתוודעות מקרוב לחוויה הסובייקטיבית של המתמודדים עם פסיכופתולוגיה ולעודד אינטגרציה בין התיאוריה, המחקר והקליניקה.
-
מרצה: מר אלברטו מסצ'יאני
מטרת הקורס להקנות את יסודות ההערכה הפסיכולוגית של הילד והמתבגר באמצעות מבחנים ביצוע, כלים השלכתים, ראיונות ושאלוני דיווח-עצמי מבוססי ראיות. בקורס תילמד האינטגרציה של המבחנים השונים לכדי הצגת תמונה קוהרנטית של הילד והמתבגר, מצוקותיו והרמה ההתפתחותית שלו, כתיבת דו"ח מסכם ומתן משוב תואם גיל ורמה התפתחותית לילד, להוריו ולגורמים הרלוונטיים במערכת החינוך. ראשית יילמדו מטרות השימוש בהערכה פסיכולוגית אצל ילדים ומתבגרים. לאחר מכן ייסקרו כלי האבחון לילדים ונוער, תקפותם ומטרות השימוש בהם. תיערך היכרות עם הכלים, עם עקרונות ההעברה הסטנדרטיים, הצינון, יילמד ניתוח הממצאים ולבסוף תיערך אינטגרציה של הממצאים השונים לתמונה כוללנית. ילמד התהליך שבו המשוב ייהפך למפגש מכוון וטיפולי במידת הצורך, תוך התחשבות בצרכים ההתפתחותיים של הילד/מתבגר. כמו כן יילמדו עקרונות האתיקה המקצועית ויושם דגש לרגישות תרבותית במהלך האבחון. במהלך הקורס ילמדו התלמידים לזהות ולאפיין את התפקוד הקוגניטיבי של הנבחנים, עולם הרגש, תפיסת העצמי והיחסים הבינאישיים שלהם. הסטודנטים ילמדו גם על סולמות במבחנים השונים המצביעים על תהליכים דינמיים גלויים וסמויים (למשל, קונפליקטים מרכזיים ומנגנוני הגנה) ורמת ארגון האישיות. בקורס ילמדו הסטודנטים על השלכות האבחון לקשייו של הילד והמשפחה ועל הקשר שבין אבחון לתכניות התערבות. כל שלבי הלימוד יהיו מגובים בספרות מחקרית וייעשה קישור למחקר הרלוונטי העכשווי בנוגע לתוקף של הכלים השונים. הסטודנטים ילמדו להעביר ולציינן מבחני ווכסלר לילדים (מבחן האינטליגנציה המקובל על מערכת הבריאות), בנדר, ציור איש, CAT, CAT-H, TAT ורורשך, הם יערכו הכירות גם עם מבחן קאופמן. לגבי מבחן רורשך, הסטודנטים ילמדו את השיטה העדכנית ביותר שהינה מבוססת-ראיות (Rorschach Performance Assessment System, R-PAS) ואת המחקרים שמבססים את התוקף של השיטה החדשה. כמו כן, הסטודנטים יקבלו סקירה בנוגע ל-(א) מבחנים נוירו-קוגניטיביים המנסים לאתר ליקויי למידה והפרעות קשב וריכוז ו-(ב) ראיונות ושאלונים המעריכים אישיות ופסיכופתולוגיה (למשל, מבחני Achenbach ו-MMPI-A), וייצוגים בנוגע להתקשרות בילדות והתבגרות לצורך היכרות ראשונית (הסטודנטים לא יתרגלו העברת וצינון מבחנים אלה). הקורס יתמקד ברובו בילדים בריאים. ניתוחי המקרה יתייחסו לאוכלוסייה לא קלינית.
-
מרצה: ד"ר לילך רחמים
טיפול קוגניטיבי-התנהגותי הוא אוסף של שיטות אשר יעילותן בטיפול בהפרעות מגוונות בילדים ונוער הוכחה במחקרים רבים. טיפול זה הופך בשנים האחרונות להיות אחד מעמודי התווך המרכזיים של התערבויות קליניות בילדים ובמתבגרים. בקורס יוצג רקע תיאורטי להתפתחות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי בילדים והוריהם. הסטודנטים ייחשפו לשיטות הערכה, המשגה וטיפול בסיסיות על פי עקרונות הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי, אשר מותאמות למאפיינים הייחודיים של שלבים בהתפתחות של ילדים ומתבגרים: מורכבות החשיבה והשפה, מידת עצמאות מול תלות של הילד בסוכנים מתוך המערכות המשפחתיות והחינוכיות ולביטויים האופייניים של תסמינים והפרעות מהילדות המוקדמת ועד לגיל ההתבגרות. הסטודנטים ילמדו, יתרגלו ויחוו באופן אישי שיטות התערבות קוגניטיביות-התנהגותיות בסיסיות. בקורס יוצגו פרוטוקולים טיפוליים שילוו בקטעי וידאו מהעולם הטיפולי בילדים ומתבגרים. בסיום הקורס הסטודנטים יוכלו להשתמש בהתערבויות קוגניטיביות-התנהגותיות בילדים ומתבגרים הסובלים מהפרעות שונות, כולל חרדת פרידה, חרדת בחינות, הפרעת חרדה פוסט-טראומטית, בעיות התנהגות דיכאון ופגיעה עצמית ועוד. כמו כן, הסטודנטים יתוודעו גם לשיטות טיפול חדשניות מהגל השלישי של הטיפול הקוגניטיבי-התנהגותי כגון Mindfulness-Based Cognitive Therapy ו-Dialectical Behavior Therapy.
-
מרצה: ד"ר אורית קריספין
פסיכותרפיה דינמית של הילד והמתבגר היא אחת הגישות הבסיסיות והראשונות שפותחו לטיפול בילדים ונוער. למרות ביקורות רבות, העדויות המחקריות שמתחילות להצטבר מצביעות על יעילותה של גישה טיפולית זו במגוון בעיות בקרב ילדים ונוער. מטרת החלק הראשון של קורס זה היא להפגיש את הסטודנטים עם עקרונות היסוד המנחים את התיאוריה הטיפולית הדינמית ועם העקרונות המעשיים של גישה טיפולית זו. נעסוק במושגי יסוד כמו המסגרת הטיפולית, עמדת המטפל, היחסים הטיפוליים שמתבטאים בתהליכים כמו העברה, העברה נגדית, והשלכה. נתייחס לשאלות ועקרונות טיפוליים שייחודיים לטיפול בילדים ונוער - כל זאת מנקודת מבט התפתחותית וביקורתית. במהלך הקורס יוצגו גישות דינמיות טיפוליות שונות תוך שימת דגש על הדומה והשונה כל זאת מתוך פרספקטיבה אנליטית מחקרית. הקורס יכלול שיעורים פרונטליים, יתבסס על קריאת טקסטים אנליטיים/דינמיים, היכרות ופיתוח של חשיבה ועמדה אנליטית, ודיון והתייחסות למקרים ספציפיים.
-
מרצה: ד"ר אורית קריספין
מטרת הקורס היא להעמיק את הידע בתחום התיאורטי והטיפולי של פסיכותרפיה דינמית של הילד והמתבגר. בחלק הראשון של הקורס נתמקד בהבנת העקרונות והתהליכים הטיפוליים הדינמיים בטיפול בילדים ומתבגרים תוך מתן דגש על טיפול במשחק וטיפול פסיכואנליטי עם במתבגרים. בחלק השני של הקורס, נתייחס לשאלת המנגנונים המרפאים בטיפול הפסיכודינמי בכלל ולגורמים ספציפיים בפרט. נדון, למשל, באספקטים התיאורטיים והפרקטיים של גורמים כמו פרשנות, הקשבה, והכלה. בחלק השלישי של הקורס, ייחשפו הסטודנטים לעקרונות הטיפול הדינמי קצר המועד, וכן לטיפול מבוסס-מנטליזציה. כמו כן, נדון בשיטות טיפול חדשות המנסות לערוך אינטגרציה בין עקרונות מסוימות של הטיפול הדינמי לבין מודלים טיפוליים אחרים, כגון טיפול סכמה, טיפול קוגניטיבי-אנליטי וטיפול בינאישי והיישום שלהם לטיפול ילדים ונוער. לגבי כל מודל טיפולי, הסטודנטים יקראו גם מחקרים קליניים הבודקים את יעילות הטיפול המוצג. כך, הסטודנטים יכירו את המודלים הטיפוליים הפסיכודינמיים והאינטגרטיביים השונים, הבסיס התיאורטי והאמפירי שלהם ויוכלו להעריך את התוקף שלהם על בסיס המחקרים הקליניים שיוצגו בקורס.
-
מרצה: ד"ר דפנה רורמן
מטרת הקורס להקנות לסטודנטים כלים והתנסות בביצוע הערכה פסיכולוגית אינטגרטיבית של ילדים ומתבגרים, על שלביה השונים. הקורס יתמקד במספר נושאים מרכזיים בתחום האבחון והערכה: ניסוח אבחנה ואבחנה מבדלת ברמה הפנומנולוגית והפסיכואנליטית, דרכי עיבוד חומרי האבחון והמעבר מחומרי אבחון לדוח אינטגרטיבי. תלמד עריכת אינטגרציה של מקורות מידע רלוונטיים וחומרי האבחון השונים; ראיון קליני של הילד והוריו, תצפית וניתוח האינטראקציה האבחונית, שאלוני דווח עצמי ושאלוני ראיון קלינאי חצי מובנים, מבחני אינטליגנציה ומבחנים השלכתיים. ילמדו מאפייני כתיבת דו"ח פסיכולוגי הפורש את התמונה הקלינית ותהליכי ההתפתחות של המאובחן, תוך הדגמת קשיים וחוזקות, במטרה לקדם תהליכי התפתחות תקינים. הסטודנטים ילמדו לגבש ולנסח המלצות טיפוליות הנוגעות לתכנון התערבויות טיפוליות אפשריות, בהתאם לממצאי האבחון ובהתייחס לסיבת ההפניה. תלמד נתינת משוב לילד והוריו, כשלב משמעותי בסיום תהליך ההערכה. לאורך הקורס הסטודנטים יכירו את היבטי ההערכה והאבחון בהתייחס לביטויי פסיכופתולוגיה והתפתחות שונים המאפיינים ילדים ומתבגרים כהפרעות אפקטיביות, הפרעות התפתחותיות, פסיכוזה וסכיזופרניה של הילדות, הפרעות אכילה, קשיי ויסות רגשי, בעיות התנהגות, מאפייני פסיכופתולוגיה של גיל ההתבגרות ודפוסי אישיות מתגבשים. תכני הקורס ילוו בהתייחסות לספרות המחקרית הרלוונטית. בהתנסות הסטודנטים יציגו את האבחונים שיערכו במוסדות הקליניים השונים במסגרת פרקטיקום קליני שנה ב', יכתבו דו"ח פסיכולוגי ויעבירו משוב למאובחנים והוריהם.
-
מרצה: ד"ר אסתר במברגר
בקורס זה נבסס את הרציונל התיאורטי, המחקרי, הערכי והתרבותי למעורבות ההורים בטיפול בבעיות ילדם. נדון בסוגים שונים של מעורבות טיפולית עם הורים ונעמיק בעקרונות של טיפול בהורות בגישה אינטגרטיבית מבוססת התקשרות. נעסוק באתגרים הטיפוליים בבנייה ושימור הקשר בין המטפל לבין ההורים של הילד שבטיפולו, בדרכים ליצירת ברית טיפולית, בהערכה של ההורות וההשפעות על התפקוד ההורי, ובהמשגה ובניית מטרות טיפוליות ודרכי התערבות מתאימים לקידום בריאות נפשית והסתגלות של הילד באמצעות הקשר הטיפולי עם הוריו. יוצגו מושגים מרכזיים מהספרות המחקרית והקלינית הרלבנטיים לקידום תהליכי שינוי בהורות – ויסות, מנטליזציה והצטרפות ואיתגור. הקורס ישלב הרצאות, דיונים בוינייטות טיפוליות המדגימות יישום של מושגים תיאורטיים, תרגילים חוויתיים בקבוצות קטנות, ותרגול מיומנויות טיפוליות. קורס זה מתנהל במקביל לקורס מבוא לפסיכותרפיה בילדים ונוער.
-
מרצה: ד"ר שפיק מסאלחה
בעולם בו השונות באוכלוסייה הולכת וגדלה, על הפסיכולוגים להבין את תפקיד הרב-גוניות התרבותית בהתאמת הצרכים במתן שירותים פסיכולוגיים לאוכלוסיות השונות אותם הם משרתים. מטרת קורס זה היא להתוודע לסוגיות הקשורות לרב-גוניות תרבותית בבריאות הנפש תוך התמקדות ברמות שונות של חקר הכוללות, ידע תיאורטי ומחקרי, כישורים פרקטיים ומודעות עצמית. בקורס נבחן היבטים שונים של זהות תרבותית הכוללים מוצא אתני, דת ודתיות, מעמד סוציו-אקונומי, ואוריינטציה מינית. מטרת הקורס היא לפתח את החשיבה הפלורליסטית בנושאים הקשורים לבריאות הנפש ולחזק את החשיבה הביקורתית של הסטודנטים הקשורה לאופן בו תרבות ושונות (בהגדרה כוללנית) משפיעים על עבודתם, החל בבחינת נקודת מבטם התרבותית האישית וכלה בהיכרות עם מודלים טיפוליים המותאמים לתרבויות שונות. לפיכך, במהלך הקורס יודגשו שלושה מרכיבים בהכשרת המטפל הכשיר תרבותית הכוללים: (1) פיתוח מודעות עצמית של המטפל/ת בכל הנוגע לזהותו/ה התרבותית על היבטיה השונים, (2) הכרת השקפת עולמו של המטופל/ת מקבוצות תרבותיות שונות בחברה הישראלית, לרבות האמונות, הערכים התרבותיים, והניסיון התרבותי-פוליטי ממנו מגיע/ה המטופל/ת ו-(3) חשיפה לאסטרטגיות התערבות אשר רגישות להקשרים תרבותיים וחברתיים איתם מגיע/ה המטופל/ת.
-
מרצה: ד"ר חביבה אייל
מטרת הקורס להקנות למשתתפים רקע תיאורטי ומושגים בסיסיים בתחום החשיבה המערכתית, הערכת המשפחה והטיפול המשפחתי. יידונו נושאים הקשורים להתפתחותו של הטיפול משפחתי, האסכולות העיקריות הקיימות בתחום זה והפרקטיקה הקלינית, כגון: הייחודיות של עבודה טיפולית עם משפחה שלימה והמיומנויות הנדרשות לכך, תקשורת במשפחה ועוד. ייסקרו יישומים של הטיפול המשפחתי לטיפול בהפרעות אינדיבידואליות כגון הפרעות פסיכוסומטיות, הפרעות התנהגות של מתבגרים ועוד. הערכת התלמידים תתבסס על השתתפות פעילה בכתה, רפלקציות אישיות ועבודות סיכום בכל סמסטר.
-
מרצה: פרופ' אטי ברנט
המפגש של הסטודנטים מן המגמות הטיפוליות עם הקליניקה ועם מטופלים אינו פשוט. הסטודנט נדרש ללמוד את שפת הטיפול ואת הכללים הקשורים בהיותו מטפל בכלל, והיותו מטפל בקליניקה ציבורית בפרט. במסגרת הקורס הסטודנטים יתוודעו תוך כדי התנסות לסוגיות השונות הקשורות בטיפול. לדוגמא- קבלה של מטופל, יצירת ברית טיפולית, תהליכים בטיפול הטומנים בחובם התמודדות עם שתיקות, עם חוסר שביעות רצון של המטופל, ביטויי תקפנות, ועוד. כיצד לנהל סוגיות של אי תשלום , החמצה של טיפול או איחורים. כמו כן יונחו בהקשבה לעצמם ולמתרחש בנפשם ולקשר של כל אלו עם המטופל והתהליך הטיפולי. המטפלים בילדים יקבלו הנחיות והדרכה לניהול הקשר עם ההורים של הילדים המטופלים בקליניקה. הם יחשפו גם באופן מעשי לסוגיות הקשורות באתיקה המקצועית.
-
מרצה: פרופ' ענת ברונשטיין-קלומק
גיל ההתבגרות היא תקופת המעבר מילדות לבגרות. זהו שלב התפתחותי המאופיין בתהליכי שינוי המקיפים היבטים שונים של התפתחות הפרט. בתקופה זו מתרחשים שינויים במישור הביולוגי, רגשי, קוגנטיבי, חברתי, משפחתי ובינאישי. במהלך גיל ההתבגרות, השינויים שחלים במתבגר משפיעים על סביבתו ומושפעים ממנה. בקורס נכיר תאוריות, מושגים ויישומים בתחום הפסיכולוגיה של גיל ההתבגרות ונחקור את מאפייני גיל ההתבגרות בהיבטים השונים. במהלך הקורס נדון בתהליכים הרגשיים וההתפתחותיים הנורמליים והפתולוגיים של גיל ההתבגרות ונלמד כיצד אלו משפיעים על העבודה עם המתבגר, הוריו והמערכת הסובבת אותו. הקורס יכלול דיון בסוגיות מרכזיות בגיל ההתבגרות כולל גיבוש הזהות, אוטונומיה והתקשרות, המתבגר במשפחה, יחסים עם קבוצת השווים, יחסים רומנטיים, תרבות ומדיה, שימוש באלכוהול וסמים וכן פתולוגיות מרכזיות האופייניות לגיל ההתבגרות. נדון בהשפעת התהליכים והמאפיינים השונים על תהליכי האבחון והטיפול במתבגרים, כולל עבודה עם ההורים ובתי הספר.
-
פרופ' דני חמיאל
בקורס זה נלמד את עקרונות התפיסה עליה מבוססות גישות הגל השלישי של הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי ואת ההשלכות של תפיסה זו על פסיכותרפיה ועל תוכניות התערבותיות מניעתיות וחינוכיות. נלמד פרוטוקול אוניברסלי המאחד גישות שונות של הגל השלישי ונראה את יישומו במספר הפרעות רגשיות עם דגש על עבודה עם ילדים ונוער. מרכיב מרכזי בקורס יהיה מעין טיפול עצמי שבו באופן דיסקרטי משתתפות ומשתתפי הקורס ישלבו את הידע שרכשו, בשיפור התמודדות עם בעיה אישית. בשני השיעורים האחרונים של הקורס יציגו תלמידות ותלמידי הקורס הצגות מקרה שונות מנותחות על פי עקרונות הגל השלישי של הCBT.
-
ד"ר אסתר במברגר
קורס זה הנו קורס המשך לקורס טיפול בהורות א. בחלק זה של הקורס נעמיק בהבנת תהליכי המשגה של השפעות הוריות על התפתחות בריאות נפש והסתגלות של ילדים וקביעת מטרות טיפוליות בטיפול בהורות. נרחיב את ההכרות עם גישות וטכניקות טיפוליות מגוונות ליצירת קשר עם הורים, כמו גם כישורים לתכנון, ביצוע והערכה של התערבויות שונות עם הורים ביחס לילדיהם. נרחיב בהכרת מודלים שונים של עבודה טיפולית עם הורים בגישה אינטגרטיבית, מודלים של עבודה עם הורים במצבי טראומה, עבודה עם הורים לילדים עם צרכים מיוחדים, ועקרונות טיפול דיאדי- טיפול ישיר באינטראקציה הורה-ילד. הקורס ישלב הרצאות, דיונים בוינייטות טיפוליות המדגימות יישום של מושגים תיאורטיים, תרגילים חוויתיים בקבוצות קטנות, ותרגול מיומנויות טיפוליות.
-
ד"ר טלי פרנקל
בקורס זה נכיר את התהליכים הפסיכולוגיים שמאפיינים את גיל הינקות, (התקופה הפרה-ורבאלית), ואת השפעתם על עיצוב המסלול ההתפתחותי ארוך הטווח. נכיר את מאפיינים המולדים של התינוק, ואת הסביבה הטיפולית המוקדמת. נדון בתהליך המעבר להורות, ובאופן שבו ייצוגי ההורה את עצמו, את הוריו, ואת התינוק – מעצבים את ההורות הן במצבים נורמטיביים והן במצבים של פסיכופתולוגיה לאחר לידה. נלמד על התפתחות העצמי הסובייקטיבי מתוך הקשר הורה-תינוק ולבסוף, נכיר גם שיטות קליניות לטיפולי הורה-תינוק. לאורך הקורס נדון ברלוונטיות של פסיכולוגיית גיל הינקות ושל הקשר הראשוני הורה-תינוק, לעבודה הטיפולית שלנו בקליניקה. נבחן את האופן בו ההיכרות המעמיקה עם התהליכים הללו משפיעה על החשיבה ועל ההמשגה הקלינית שלנו בעבודה עם ילדים, מתבגרים ומבוגרים. הקורס יסקור מושגים מרכזיים תוך התייחסות משולבת ואינטגרטיבית לתיאוריות ולמחקר אמפירי, ולתרגום גופי הידע הללו ליישום הקליני.
-
-
-
מרצים נבחרים
-
המטרה של פרקטיקום קליני בשנה א' היא לחשוף את הסטודנטים לתהליך הפסיכותרפיה על כל שלביו (תכנון הטיפול, קבלת המטופל, יצירת הקשר הטיפולי וביסוס הברית הטיפולית, התוודעות לתהליכים משמעותיים בטיפול, תכנון סיום הטיפול ופרידה הולמת מן המטופל) ולאפשר התנסות מעשית הדרגתית בפסיכותרפיה. הסטודנטים יעבדו בקליניקה באוניברסייטת רייכמן ובסמסטר ראשון יטפלו במטופל אחד שפנה לקליניקה. בסוף הסמסטר הראשון יחלו לטפל במטופל שני והטיפול בו יהיה בדגש של טיפול קצר-מועד. שני הטיפולים יסתיימו בסוף חודש יולי. כחודשיים לפני מועד זה תיערך הערכה של מצבו הנפשי של המטופל ובאם יעלה הצורך בהמשך טיפול מעבר למסגרת הזמן שנקבעה מראש, יוכל הסטודנט להמשיך ולטפל לתקופת זמן נוספת (שיוסכם עליה מראש) בהדרכה אישית של מנחה הפרקטיקום. במהלך הפרקטיקום, הסטודנטים יתנסו בהדרכה קבוצתית שתימשך לאורך כל שנת הלימודים (כולל חלק מחופשת הקיץ) בתדירות של פעם בשבוע במשך שעתיים מלאות (כולל חופשת סמסטר). בכל מפגש יציגו שני תלמידים את הטיפול שלהם. מפגש ההדרכה הקבוצתי יאפשר קבלת משוב מחברי הקבוצה על תפקודם כמטפלים וכל זאת בהנחיית והשגחת מנחה הפרקטיקום. במפגש הקבוצתי תהיה גם התייחסות לתהליכים קבוצתיים כתורמים לזהות המקצועית של הסטודנטים. כמו כן, הסטודנטים יתנסו בהדרכה אישית. כל סטודנט/ית יקבל הדרכה אישית ממנחה הפרקטיקום (שעת הדרכה פעם בשבוע במהלך כל השנה). מתכונת זו של הפרקטיקום תאפשר התנסות ולמידה מתמשכת ורציפה על התהליכים הנפשיים הן של המטופלים והן של המטפלים, כמו גם התייחסות עניינית וטיפול במצוקת המטופל/ת. בפרקטיקום יושם דגש על תכנון הטיפול המוגבל בזמן וקצר-המועד, ביסוס הברית הטיפולית עם המטופל, והעצמת היכולת האמפתית למטופל/ת. יובאו בחשבון קשיים פוטנציאליים בברית הטיפולית ויוצעו פתרונות לכך. תיעשה הקשבה מודרכת על מנת לזהות את הטרנספרנס של המטופל/ת ותגובות הקאונטרטרנספרנס של המטפל/ת. תיערך הכנה של המטפלים לסיום הולם של הטיפול ופרידה מן המטופל/ת. הסטודנט ילמד לזהות מטופלים בעלי סיכון עצמי ואת הדרכים ההולמות להתמודדות עם מטופלים כאלה. ההדרכה תהיה מגובה בקריאת חומר תיאורטי, מחקרי וקליני המתייחס לתהליכים שתוארו. כמו כן בפרקטיקום תהיה התייחסות לעקרונות האתיקה המקצועית הרלוונטיים לטיפול, כמו נוהל רישום הטיפול, קבלת הסכמה מדעת, סודיות מקצועית ועוד.
-
-
מרצים נבחרים
מטרת הפרקטיקום הקליני שנה ב' הינה לחשוף את הסטודנטים ולערבם באופן אקטיבי בהתנסות המעשית של הפסיכולוג הקליני בשדה, התנסות אשר תהווה הקדמה משמעותית לתהליך ההכשרה המקצועית. במסגרת הפרקטיקום בשדה יתנסו התלמידים "בזמן אמת" בתהליך האבחון, התערבויות מיידיות, וטיפולים באנשים הסובלים ממגוון של הפרעות נפשיות כולל הטווח הפסיכוטי, וכולל מטופלים המקבלים טיפול תרופתי. במסגרת זאת מלבד הטיפולים שיבצעו בהדרכה של הפסיכולוגים המדריכים במרפאות או במחלקות פסיכיאטריות, יהיו מעורבים בפעילויות המרפאה/מחלקה שאליהם יהיו שייכים במשך שנת הלימודים, כמו ישיבות צוות, סמינרים תיאורטיים וקליניים והשתתפות בקבוצות טיפוליות. מסגרת הפרקטיקום תוודע אותם לסביבה של השדה הקליני הכולל עבודה בצוות מדיסציפלינות טיפוליות שונות, כמו גם עבודה בשיתוף פעולה עם צוות רב מקצועי – כמו פסיכיאטרים, עובדים סוציאליים, צוות סיעודי ומרפאים בעיסוק. כל אלה יתרמו להתנסות עשירה וכוללנית של התלמידים ויאפשר להם כניסה "חלקה" יחסית למסגרות ההתמחות השונות. הפרקטיקום כולל עבודה בבית חולים פסיכיאטרי יומיים בשבוע (8 שעות כל יום), טיפול ב-3-4 מטופלים (במחלקות או מרפאות) במהלך כל השנה, השתתפות בהדרכה קבוצתית ופרטנית שתינתן ע"י פסיכולוג קליני מבית החולים, השתתפות בסמינרים תיאורטיים שיתקיימו בתוך המחלקות/מרפאות בית החולים, השתתפות בהרצאות בנושאים הטיפול התרופתי, סל שיקום ותהליך שיקום פסיכיאטרי, השתתפות בישיבות צוות במחלקות או מרפאות, השתתפות בפגישות ליווי קבוצתיות ופרטניות עם מרכז הפרקטיקום בהן הסטודנטים ידברו על ההתנסות בבית החולים ועל התובנות האישיות הצומחות מתוף התנסות זו וכתיבת דו"ח סיכום אחד הטיפולים שביצעו במסגרת בית החולים שיימסר למרכז הקורס בסוף השנה. הדו"ח יכלול תיאור התהליך הטיפולי כולו והמלצות המשך.
-
-
כסטודנטים בתוכנית יהיה עליכם לבחור סדנא מחקרית אחת לשנה מתוך רשימת הסדנאות המוצעות לכם (הרשימה משתנה משנה לשנה) להלן דוגמאות של סדנאות מחקריות שניתנות בתוכנית
-
פרופ' מישל סלואן
בסדנה זו נבחן את ההשלכות של חשיפה לאירועים טראומטיים ואת גורמי העמידות אשר עשויים למתן השלכות פסיכולוגיות ופסיכיאטריות. למרבה הצער, מרבית האנשים יחוו לאורך חייהם אירוע טראומטי, מהרמה המתונה ועד לחמורה ביותר. אולם, באופן מפתיע, ישנה שונות רבה בתגובה לאירועים טראומטיים. אחת הסיבות המרכזיות להבדלים בינאישיים אלה, מיוחסת לגורמי עמידות. בסדנה זו נלמד על הרבדים השונים של חוויה טראומטית ונציג מודל מחקרי לבחינת גורמי עמידות. למחקר זה השלכות נרחבות בשדה הקליני על הבחינה של טיפולים חדשים - פרטניים, משפחתיים וקבוצתיים. טיפולים מבוססי עמידות מתאימים לאוכלוסיות נורמטיביות, אך מתאימים במיוחד לאוכלוסיות בסיכון גבוה אשר חוו אירועים טראומטיים. מסגרת עבודה זו מציעה אפשרויות רבות למחקר מונחה בהתאם לתחומי העניין של חברי הסדנה.
-
ד"ר גבע שנקמן
מהם האתגרים הייחודיים אליהם חשופים לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים ובי-סקסואלים? כיצד אנשים המשתייכים לקבוצות אלו משמרים רווחה פסיכולוגית אל מול מגוון תרחישי עולם עויין להם הם חשופים נוכח סטיגמה, אפליה ודעות קדומות? בתחילת הסדנה נסקור קשיים ייחודיים האופייניים לאוכלוסייה זו לאורך טווח החיים (מנוער ועד זיקנה), לצד בחינת מערך כוחות ייחודי המתבטא לדוגמא בקונטקסט של הורות חד-מינית. יינתן מיקוד לסוגיית ההורות הלהט"בית דרך בחינה של הרצון להפוך להיות הורים בקרב להט"בים שאינם הורים, כמו גם דרך בחינה של חוויות של להט"בים שהפכו להורים. לאחר מכן, הסטודנטים המשתתפים בסמינר ילמדו לגבש ולתרגם שאלות תיאורטיות בתחום המדובר לשאלות מחקר יישומיות אשר אותן יקדמו תוך גיבוש והרצה של מערך מחקרי מתאים. כחלק מהרצת המחקר הסטודנטים יאספו נתונים, ינתחו אותם, ויצקו משמעות לממצאים. בתום השנה יוגש דו"ח מחקר מסכם.
-
פרופ' ענת שושני
בשנים האחרונות אנחנו עדים לעלייה דרמטית בתובנות והשפעות שמחוללת הספרות המחקרית בתחום הפסיכולוגיה החיובית ביחס לקידום רווחה נפשית אנושית ושמחה. הידע המחקרי העשיר שנצבר בתחום מזהה גורמים שונים המאפשרים לאינדיבידואלים, קבוצות וקהילות חוויות של הצלחה ושגשוג, ביניהם חוזקות אופי ואמות מידה מוסריות, רגשות חיוביים, חווית משמעות בחיים, היכולת להתמקד ולהשיג מטרות מבוססות חוזקות עניין ומשמעות, חוויות זרימה ושיא. למרות הרלוונטיות הגבוהה של הגורמים הללו לגידול ילדים מאושרים, שמחים, טובי לב וערכיים, הממשים את נטיות ליבם וכישרונותיהם, וחווים את שנות ילדותם בתחושת זרימה ושיא, הפסיכולוגיה החיובית ההתפתחותית, אינה זוכה למלוא המשקל הראוי לה בספרות המחקרית. הסמינר יעסוק בגורמים המקדמים רווחה נפשית והתפתחות חיובית בשנות הילדות וההתבגרות.
-
פרופ' מריו מיקולינסר
בעשור האחרון תיאורית ההתקשרות שפותח על ידי בולבי הפכה להיות לאחת מהתיאוריות המרכזיות בתחום של חקר האישיות והפסיכולוגיה הקלינית. הבדלים אינדיבידואלים הקשורים בסגנונות התקשרות נמצאו רלוונטיים להסבר תופעות הקשורות לאיכות ויציבות של יחסים קרובים (עם חבר או בן זוג), הערכה עצמית וייצוגי ה"עצמי", תפיסת האחר, וויסות רגש, התמודדות עם מצבי מצוקה, רווחה נפשית, פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה. בשיעורים הראשונים של הסמינר נציג את אבני הבניין של תיאורית ההתקשרות, את התפתחות המושגים התיאורטיים מ-1970 ועד היום תוך התמקדות למשוואה הבסיסית ש"התקשרות היא למען חקירה" וההשלכות של משוואה זו לגבי יצירתיות, קשיבות, רגישות וחדות חושית, רגשית, ומחשבית לאירועים שמתרחשים "כאן ועכשיו" והיכולת להתנתק מסכמות מהעבר אשר כובלים את האדם בנרטיבות כואבות ופוגעניות. לאחר מכן, הסטודנטים יערכו מחקר בנוגע להשלכות של משוואה זו. העבודה לאורך הקורס יעשה ע"י כל סטודנט נפרד והיא תלווה באופן צמוד ע"י המרצה של הסמינר במטרה להפוך לעבודת התיזה של הסטודנט.
-
פרופ' אטי ברנט
"בעשורים האחרונים קלינאים וחוקרים שוקדים על הגישור שבין העשייה הפסיכותרפויטית לבין המחקר. קיימת חשיבות רבה להבנה מדויקת של היעילות של הטיפולים הניתנים אשר לא נמסרת ישירות למטפל (לדוגמא, האם לאחר מספר חודשים בטיפול יש הטבה בדיווח על דיכאון, חרדה, חשיבה אובדנית, קשיים בינאישיים ועוד). בנוסף מדווח בספרות כי לא כל התערבות טיפולית מתאימה לכל אחד ועל כן יש חשיבות להבין איזה מאפיינים אישיותיים של הפונים לטיפול תורמים לתהליכים בטיפול ולהצלחתו (לדוגמא - דפוסי התקשרות לא בטוחים של הפונים לטיפול אשר מקשים על יצירת ברית טיפולית, או קושי בחשיפה עצמית אשר תורמת לשיפור קטן יותר בדימוי עצמי ובקשיים בינאישיים). בסדנה זו נעסוק בנושאים של מאפייני אישיות התורמים לברית הטיפולית, לתהליכי מנטליזציה ולשינויים בקשיים וסימפטומים של מטופלים בקליניקה לאחר התערבות טיפולית. נבחן את מאפייני הפונים לטיפול בהשוואה לאוכלוסייה הכללית, נבחן את היעילות הטיפולית של טיפולים שנערכו ונערכים בקליניקה, וכן תרומת התהליכים בטיפול למצבם הנפשי של הפונים לטיפול בקליניקה של הבינתחומי. לבסוף נעסוק גם במאפייני הורים של ילדים שמטופלים בקליניקה ותרומה של מאפיינים אלו לקשיים של הילד וכן לשינויים בקשיים שלהם לאורך הטיפול.
-
ד"ר נאוה לויט - בן נון
מיינדפולנס הוא מצב תודעתי המתבטא בתשומת לב פתוחה סקרנית ולא שיפוטית לכל התופעות של החוויה (מחשבות, רגשות, תחושות). מצב זה נמצא תומך בבריאות וחוסן נפשי ולכן מאומץ בעולמות הטיפול הנפשי וגם החינוך. בסדנה נפתח שאלות מחקריות הקשורות להבנת המנגנונים שדרכם מיינדפולנס יכול לתמוך בהתפתחות נפשית בריאה יותר של מבוגרים וילדים וכן דרכים לחקור יישומים בשטח.
-
ד"ר רמי טולמץ
הסדנה תעסוק בשתי עמדות בעלות משמעות עמוקה ביחסים בינאישיים: 1. תחושות הזכאות ביחסים משמעותיים - החוויה הסובייקטיבית של מה הפרט חש שמגיע לו בסיטואציה מסוימת – משפיעה על האינטראקציות שלו במגוון של סיטואציות. מחקרים ועדויות קליניות מלמדים שחשיבותה רבה במיוחד בהקשר של יחסים אינטימיים. למשל, יחסים רומנטיים, יחסים בין מתבגרים להוריהם, קשישים לילדיהם. בנוסף, ממצאים מלמדים כי תחושות הזכאות עשויות להיות רלוואנטיות גם בהקשרים של לימודים ועבודה. כך, במסגרת הסדנה נתמקד בבחינת חוויית הזכאות בהקשר של יחסים אינטימיים או משמעותיים אחרים. 2. סוגים שונים של אכפתיות כלפי העצמי והזולת. עמדה אכפתית כלפי הזולת איננה מושג מונוליטי ובצד אכפתיות "בריאה" לזולת המתאפיינת בעמדה סימולטנית של הכרה בעצמי ובזולת כסובייקטים, קיימת גם אכפתיות "פתולוגית" המתאפיינת, על פניה, בעיסוק קומפולסיבי ברווחתו של הזולת תוך התנכרות לצורכי העצמי. במסגרת הסדנה ננסה לבחון היבטים התנהגותיים פוטנציאליים הנקשרים לסוגי האכפתיות. כך, למשל, ננסה לזהות הקשרים אישיותיים כמו גם קבוצות באוכלוסייה ותחומי עיסוק המתאפיינים ברמה גבוהה של אכפתיות פתולוגית.
-
פרופ' רות פלדמן
בסדנה ייסקרו מחקרים העוסקים בטיפול באימהות עם דיכאון לאחר לידה ובתינוקותיהם ובטיפול בגיל הרך, ובפרט בילדים בני 3– 6 הסובלים מהפרעות חרדה. הפרוטוקול הטיפולי הוא חדשני ובנוי לאור התאוריה ומחקרי המעקב. הפרויקטים במסגרת הסדנה כוללים משתנים תצפיתיים, הורמונליים, ביולוגים ומוחיים המשתלבים עם אבחונים פסיכיאטריים ותצפיות התנהגותיות ומונגשים במסגרת הקליניקה לגיל הרך.
-
בתוכנית יש לבחור אחת משתי ההתמחויות הבאות:
-
התמחות ילד/מתבגר
-
התמחות מבוגרים
ההתמחות מתמקדת בהענקת כלים ותכנים המותאמים לעולמו של אדם מבוגר, הכוללים הפרעות אישיות, מבוא לפסיכו-פרמקולוגיה, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי, אבחון והערכה, הערכת אישיות בכלים הנתמכים אמפירית ועוד קורסים שונים המהווים כלי משמעותי להבנת עולמו של המבוגר וטיפול בו.
*תוכנית הלימודים כפופה לשינויים