מאפייני התוכנית
- התוכנית מיועדת לבעלי תואר ראשון בפסיכולוגיה או במדעי ההתנהגות, בעלי הישגים אקדמיים גבוהים. תישקל מועמדתם של מצטיינים בוגרי תארים אחרים בכפוף לתוכנית השלמה הכוללת קורסי חובה בפסיכולוגיה ומתודולוגיה.
- התואר כולל מסלול מחקרי (עם תזה) ומסלול ללא תזה (עם עבודת גמר). סטודנטים יחליטו על המסלול המועדף עליהם עד תום שנת הלימודים הראשונה.
- בכל אחד מתחומי ההתמחות המוצעים למיקוד מציע הבינתחומי סגל מרצים וחוקרים מהמובילים בעולם, והכשרה אקדמית ברמה גבוהה המהווה תשתית מצוינת ללימודי דוקטורט, וכן מעניקה ארגז כלים להשתלבות כפסיכולוגים חברתיים יישומיים.
- משך התוכנית שנתיים (4 סמסטרים מלאים).
ייחודה של התוכנית
- הכרת תכנים קלאסיים ומודרניים של הפסיכולוגיה החברתית והעמקה בתאוריה ובמחקר מדעי באחת משלוש חטיבות לימוד: קבלת החלטות, יחסים בינאישיים ותהליכים קבוצתיים או פסיכולוגיה של הספורט.
- התנסות מעמיקה בשדה במשך שנתיים. בשנה הראשונה רוכשים הסטודנטים כלי עבודה כלליים של פסיכולוג בשדה, ובשנה השנייה מתמקדים בהתערבויות ייחודיות בכל אחד מתחומי ההתמחות.
- ההתנסות בשדה מתנהלת לפי חטיבות הלימוד והסטודנטים משולבים בארגונים מובילים בשוק העסקי והחברתי ומלווים על ידי הדרכה צמודה של אנשי סגל ושטח מומחים בתחומם .
- חטיבה בפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ: חטיבה זו מכשירה את בוגריה ללוות ולייעץ בשיפור ביצועים אצל ספורטאים ומקנה ידע נרחב אודות טכניקות נפשיות מבוססות מחקר. החטיבה מעניקה כלים למחקר ולבניית תוכניות התערבות בתחום הספורט, ותאפשר לבוגריה להשתלב כפסיכולוגים חברתיים בקליניקות, במועדוני ספורט, באגודות ספורט ובמגוון תפקידים נוספים בהם יש חשיבות ליכולת הביצוע.
בתוכנית יש לבחור אחת מחטיבות הלימוד הבאות (בשנה ב'):
-
חטיבה בקבלת החלטות
חטיבה זו מכשירה את בוגריה לליווי, לייעוץ ולטיוב תהליכי החלטה של יחידים וקבוצות, ומציידת אותם בכלים תאורטיים ומעשיים למחקר בתחום ולהשתלבות כיועצים וכפסיכולוגים חברתיים בשוק העסקי או בארגונים חברתיים וציבוריים.
פרטים נוספים -
חטיבה ביחסים בינאישיים ותהליכים קבוצתיים
הלומדים בחטיבה יפתחו הבנה מבוססת-מחקר של הדינמיקה הפסיכולוגית המעצבת תהליכי היקשרות, מצבי קונפליקט ותהליכי פיוס. קונפליקט בינאישי הוא לעיתים גם קונפליקט בין קבוצתי, שכן הזהויות שלנו כאינדיבידואלים שזורות בקבוצות אליהן אנו משתייכים.
פרטים נוספים -
חטיבה בפסיכולוגיה של הספורט והמאמץ
חטיבה זו מכשירה את בוגריה ללוות ולייעץ בשיפור ביצועים אצל ספורטאים ומקנה ידע נרחב אודות טכניקות נפשיות מבוססות מחקר. החטיבה מעניקה כלים למחקר ולבניית תוכניות התערבות בתחום הספורט, ותאפשר לבוגריה להשתלב כפסיכולוגים חברתיים בקליניקות, במועדוני ספורט, באגודות ספורט ועוד.
פרטים נוספים
מה תלמדו בתואר שני בפסיכולוגיה חברתית?
-
-
מרצה: פרופ' גלעד הירשבגר
מטרת הקורס לספק פרספקטיבה היסטורית ומבט ביקורתי על הפסיכולוגיה החברתית. בקורס נכיר דמויות מרכזיות, ולא כל כך מרכזיות, שעיצבו את התחום; נבין את הסוגיות המרכזיות שהעסיקו ומעסיקות פסיכולוגים חברתיים; נלמד על השינויים התיאורטיים והמתודולוגיים שהתחום עבר עם דגש מיוחד על התפתחות הקוגניציה החברתית; נדון בבעיות ובמשברים שפוקדים את התחום, ונחשוב יחד כיצד ניתן להפוך את הפסיכולוגיה החברתית לדיציפלינה שמעורבת יותר בתהליכים המתרחשים מחוץ למעבדה ולמגדל השן האקדמי.
-
מרצה: פרופ' גורית בירנבוים
קורס זה יציג תיאוריות ומחקר ביחסים בין-אישיים. הקורס ידון בתיאוריות מרכזיות בתחום, תוך עיון ביקורתי במחקרים, הבוחנים השערות הנגזרות מגישות אלה, ובמתודולוגיות ובניתוחים הסטטיסטיים הייחודיים המשרתים אותם. לקורס ארבע מטרות עיקריות: (1) הכרת גישות קלאסיות ועדכניות בתחום היחסים הבין-אישיים; (2) קריאה ביקורתית של מחקרים מובילים בתחום; (3) פיתוח מבט-על תיאורטי על התחום; (4) זיהוי שאלות משמעותיות, שתנחינה מחקרי המשך בתחום. לקורס ארבעה חלקים: החלק הראשון (4 שיעורים) מתמקד בהיסטוריה של חקר היחסים הבין-אישיים ובשלוש תיאוריות מרכזיות בתחום (הגישה האבולוציונית, תיאוריית ההתקשרות, ותיאוריית התלות ההדדית). החלק השני (2 שיעורים) מתייחס לטיפולוגיות של קשרים בין-אישיים, כפי שמוגדרים על ידי סוגי האהבה השונים שהפרט מרגיש כלפי שותפו לקשר והאוריינטציה המוטיבציונית כלפי הקשר (חליפין או שותפות). החלק השלישי (4 שיעורים) מתמקד בתהליכים הפסיכולוגיים הבסיסיים המעצבים את היחסים הבין-אישיים: מוטיבציות ומטרות בין-אישיות; קוגניציות, סכמות ותסריטים חברתיים; ייצוגי העצמי ושילובם בתוך היחסים הבין-אישיים; רגשות בין-אישיות ותהליכים של ויסות רגשי ביחסים. החלק האחרון (4 שיעורים) מתמקד בתהליכים דיאדיים הבאים לידי ביטוי במהלך אינטראקציות יומיומיות בין השותפים לקשר. באופן ספציפי, הסטודנטים ילמדו על מחקר בניהול סיכונים במהלך אינטראקציות בין-אישיות, יחסי כוח והשפעה חברתית במהלך אינטראקציות אלה ותהליכים של חיפוש/קבלת תמיכה ומצוקות הקשורות לאינטראקציות והשלכותיהם על הבריאות והתפקוד הפסיכולוגי והחברתי של הפרט.
-
מרצה: פרופ' תמר שגיא
קורס זה מתמקד בתהליכים פסיכולוגיים העומדים בבסיס תופעות בין קבוצתיות כמו גזענות, אפליה, אי-שוויון, קונפליקט, ופיוס. בקורס יילמדו תיאוריות של יחסים בין קבוצות אשר מסבירות מדוע אנשים נקשרים/מזדהים עם קבוצות, מה הבסיס הפסיכולוגי של קונפליקט בין קבוצתי, כיצד משתמר מתח בין קבוצות, ואיך ניתן לקדם תהליכים של פיוס בין קבוצתיים. בקורס נבחן את ההנחות של כל תיאוריה, את המחקר שצמח ממנה לאורך השנים, ואת התופעות שהיא מסבירה ולא מסבירה.
-
מרצה: פרופ' שחר אייל
מטרת הקורס הוא לחשוף את התלמידים לתהליכים ומנגנונים קוגניטיביים ומוטיבציוניים המעורבים ומשפיעים על תהליכי שיפוט וקבלת החלטות. תיאוריה ומחקר בנושאי קבלת החלטות ועריכת שיפוטים עברו שינוי מהותי בשנות ה-70 כאשר המחקר בתחום שעד אז נשלט על ידי מודלים כלכליים רציונליים החל להתמקד בגורמים פסיכולוגיים, תהליכי חשיבה אינטואיטיביים, ובהשפעות של מניעים ורגשות. במהלך הקורס יקבלו הסטודנטים רקע בסיסי רחב על המודלים, הגישות והשאלות המרכזיות המעסיקים כיום את החוקרים העוסקים בתחום. בקורס הנוכחי נציג מחקר עדכני הממפה את היוריסטיות המרכזיות שנמצאו במשך השנים, כמו גם את ההטיות שנגרמות כתוצאה משימוש ביוריסטיות אלה והביטויים שלהן בתחומים שונים כמו ספורט, רפואה ומשפט. בחלק הסופי של הקורס נתמקד בעיצוב סביבות למידה והחלטה שעשויות לעודד חשיבה אנליטית ולהקטין הטיות של חשיבה היריסטית כשהנסיבות מחייבות זאת.
-
מרצה: פרופ' מריו מיקולינסר
מטרת הקורס הינה להעניק לסטודנטים הזדמנות להכיר באופן עמוק ושיטתי את שדה המחקר העדכני בתהליכים אישיותיים והבדלים אינדיבידואליים. ב-30 שנים האחרונות, תחום האישיות הפך משדה תיאורטי-ספקולטיבי לתחום אמפירי עשיר במחקר ובשימוש בטכניקות חקר יצירתיות הלקוחות מהתחום הקוגניטיבי וחקר המוח. בקורס נעסוק במודלים המרכזיים של תכונות אישיות, מקורות גנטיים של הבדלים בין-אישיים, קביעות ותהליכי שינוי באישיות, אישיות ותרבות, תהליכים הנעתיים וקוגניטיביים הקשורים לאישיות, וההשלכות הבריאותיות של אישיות.
-
מרצים נבחרים
בבסיס תהליך הייעוץ עומד הקשר בין היועץ ללקוח, הנרקם באמצעות שיתוף פעולה ודיאלוג פתוח. תהליך ייעוץ מוצלח מאפשר התפתחות וצמיחה בכיוונים הרצויים ללקוח וכולל: זיהוי צרכים, הכרת המשאבים והמגבלות, גיבוש מטרות, יצירת אסטרטגיות פעולה ובניית תכנית להמשך התפתחות באופן עצמאי. בקורס יינתן דגש על בניית מערכת היחסים הייעוצית המבוססת על אמון הדדי, הקשבה, קבלה, הבנה ואמפתיה. הקורס יועבר במתכונת של סדנה ובמהלכו יתנסו הסטודנטים במיומנויות הקשבה פעילה, שיקוף, שאילת שאלות, ויסות והשפעה. במהלך הקורס הסטודנטים ילמדו ספרות מקצועית רלוונטית, ייחשפו לגישות ייעוציות שונות, לטכניקות אימוניות(coaching) ולכלים יישומיים, כגון: בניית חוזה ייעוצי, ניהול קונפליקטים וקבלת החלטות.
-
ד"ר יניב קנט מימון
קורס זה נועד להשלים ידע בתחומים אשר קורס החובה המתודולוגי (שיטות מחקר מתקדמות") אינו מכסה או מכסה באופן שטחי או חלקי. במסגרת הקורס הסטודנטים ילמדו על סוגיות מתקדמות של סיבתיות במערכים מתאמיים cross lagged, מודלים בעלי משתנה/ים מתווכים, מובהקות אפקט התיווך ו- Bootstraping, דיכוי ויחסי עודפות, מודלים של תיווך ומיתון בו-זמני, מודלים רב-רמתיים (HLM) בעל 2 רמות קינון או 3 רמות קינון, תיווך ומיתון ב-HLM, Growth curve models, התמודדות עם תלות בין-נבדקית במקרים דיאדים וקבוצתיים, הכרת המודל APIM למחקרים דיאדיים והכרת המודל של יחסים חברתיים במערכים קבוצתיים.
-
מרצים נבחרים
סמינר התוכנית לפסיכולוגיה חברתית ייערך במתכונת של קולקוויום דו שבועי לאורך שני הסמסטרים. הסמינר פתוח לקהל מתעניין וכולל באופן קבוע תלמידי מ.א.,דוקטורנטים ואנשי סגל פנימי בפסיכולוגיה חברתית. בכל מפגש יארח הסמינר חוקר/ת בתחום הפסיכולוגיה החברתית מתוך אוניברסיטת רייכמן או מוסדות אקדמיים וציבוריים מובילים בארץ ובעולם. ההרצאה תועבר בעברית או באנגלית לפי בחירת המרצה, והודעה על שפת ההרצאה תישלח מראש. מטרת הסמינר היא לתת במה למחקרים ופרוייקטים יישומיים הנמצאים בחזית המחקר של הפסיכולוגיה החברתית ולפתח חשיבה ביקורתית אשר תעודד תרבות דיון והבנה מעמיקה של התחום בקרב כל משתתפי הסמינר.
-
מרצה: ד"ר מיכל פרנץ קדרי
להקנות ידע בתחום האתיקה המקצועית עם דגש יישומי, במטרה להקנות כלים להתמודדות עצמאית של אנשי המקצוע עם דילמות אתיות. הקורס ישתלב בתהליך ההתפתחות של הסטודנט לאיש מקצוע בעל זהות מקצועית אתית וערכית. תאור הקורס: אתיקה מקצועית מהפן התיאורטי והפילוסופי. היכרות עם הקודים האתיים הרלוונטים, מושגים ועקרונות אתיים, סוגיות המרכזיות בשיח האתי כיום כגון סודיות, יחסים כפולים, כסף, דילמות בהכשרה, ועוד. הזיקה בין השיח האתי, לחוק, ולנתינת השירות המקצועי. התמודדות מעשית עם דילמות אתיות. ניהול הערכים בקרב אנשי המקצוע, ומקצועיות בסביבה רב תרבותית.
-
ד"ר קרן קבריטי
ארגונים בוחרים ומגייסים עובדים חדשים באמצעות תהליכי ברירה ומיון שונים. גם הקידום לתפקידי ניהול בתוך הארגון נשענים על תהליכי מיון והערכה. מטרת הקורס הינה להבין כיצד יכול הפסיכולוג החברתי-תעסוקתי-ארגוני לסייע לארגונים בבחירת עובדים בצורה יעילה, תקפה והוגנת. הקורס משלב ידע תיאורטי מהספרות המקצועית לצד דוגמאות ותרגילים מה"שטח". בקורס נכיר סוגים שונים של מבחני מיון וכלי הערכה, נלמד כיצד לאבחן איכות של תהליך מיון, כיצד לפתח וכיצד להשתמש בכלים המרכיבים תהליך כזה, ונדון בסוגיות רלוונטיות כגון ניתוח עיסוק, הטיות, אתיקה, קבלת החלטות במיון, מיון דיגיטלי ועוד.
-
מרצה: פרופ' דני חמיאל
להקנות תחילה ידע תיאורטי בשפת הגישה הקוגניטיבית התנהגותית (CBT) ובעיקר של גישות מהגל השלישי של הCBT וממנו לגזור ידע מעשי בהתערבויות קוגניטיביות התנהגותיות הרלבנטיות לתחום הייעוץ. ההרצאות יתמקדו בתאוריה, הערכה ושיטות ההתערבות תוך אימוץ הקו של low intensity CBT interventions (LICBT-I) – יישום של טכניקות התערבות בסיסיות, פשוטות וקצרות שאינן דורשות מעורבות ישירה של מטפלים מתחום בריאות הנפש. הקורס יתייחס למגוון רחב של התערבויות ואתגרים בתחום הייעוץ כמו: ניהול מתחים בסביבה זוגית, משפחתית או תעסוקתית, התמודדות עם ראיונות ופרזנטציות, פרפקציונזים שיפוטיות ומצויינות, טכניקות של פתרון בעיות, שליטה וניהול כעסים, אינדיבידואליות ועבודת בשיתוף, שיפור יכולת הקשבה והתערבויות מניעתיות בנושא של בריאות הנפש . השעורים יכללו גם הצגות של פרוטוקולים התערבותיים בסיסיים על ידי הסטודנטים (בקבוצות) ודיונים עליהם. בקורס יתואר גם המרכיב הפסיכופיזיולוגי בהתערבויות וינתנו הדגמות בביופידבק. כמו כן יודגם השילוב בין הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי וטכניקות של קשיבות (mindfulness).
-
דר' יעקב צימרמן
הקורס עוסק בשני נושאים השזורים זה בזה: תורת הריאיון ותהליך האבחון הארגוני. מטרת הקורס הינה לחשוף את הסטודנטים לעולם הפיתוח הארגוני דרך שני נושאי מפתח אלו. הסטודנטים ירכשו כלים לקיים ריאיון מסייע לצד הריאיון המאבחן ויוכלו לגזור משוב אפקטיבי ומצמיח שיוענק למרואיין. כמו כן, יפתחו הסטודנטים תובנות ומיומנויות לאבחון ארגוני מקיף. אבחון זה יאפשר להם לגבש מסקנות אודות הארגון. מסקנות אלו יחדדו מוקדים להתערבות ארגונית אפקטיבית, שאמורה למנף את הארגון. הקורס יישא אופי סדנאי-יישומי: הסטודנטים יתבקשו להתנסות בתהליכי ריאיון ואבחון ארגוני תוך התבוננות על אישיותם, כוחותיהם ודפוסי התקשורת שלהם.
-
-
כסטודנטים בתכנית יהיה עליכם לבחור סדנה מחקרית לקראת שנה א' מתוך רשימת הסדנאות המוצעות לכם (הרשימה משתנה משנה לשנה)
-
פרופ' אורית טיקוצינסקי
ניתוח והערכת סיכונים הנם אספקטים מרכזיים בקבלת החלטות. לעיתים קרובות אנחנו נדרשים להעריך ולקבוע העדפות בין חלופות נושאות סיכון, הן בחיינו האישיים והן במסגרות מקצועיות. בעוד שהמודלים הכלכליים מתמקדים בהסתברויות של רווח והפסד, המודלים הפסיכולוגיים מדגישים גם אלמנטים רגשיים של תחושות חרדה איום או פחד, אופניות חשיבה, תחושות שליטה והבניית מציאות חברתית. הסטודנטים בסדנא ייחשפו למגוון גישות תאורטיות ומחקרים בנושא, ויבצעו מחקר באחד הנושאים הקשורים בהערכת סיכונים בתהליכי קבלת החלטות. מטרת הסדנה הינה דיון בגישות תאורטיות ובכיווני מחקר בתחום, בחירת שאלת מחקר ומתודולוגיה הולמת, כך שלקראת סוף הסמסטר הראשון יגיש כל סטודנט הצעת מחקר, הכוללת רציונל ורקע הולם, השערות ושיטה.
-
ד"ר יניב קנט-מימון
בני אדם עוסקים רבות בשאלת המוטיבציה. הורים, מורים, מאמנים ומנהלים מתחבטים בשאלה כיצד להניע את חניכיהם? מהו מקור האנרגיה לפעולה? כמה מאמץ הם ישקיעו וכמה זמן יתמידו? לעיתים, אנשים מונעים מגורמים חיצוניים, כגון: תגמולים, ציונים או מהחשש מה יחשבו עליהם אחרים. לצד זאת, ישנם מקרים בהם אנשים מונעים מגורמים פנימיים כמו עניין, סקרנות או תחושת משמעות. יחסי הגומלין בין הכוחות החיצוניים לפנימיים הם חלק מהטבע האנושי והם זירת המחקר העיקרית של תאוריית ההכוונה העצמית. התאוריה מסייעת להבנת תהליכים מוטיבציוניים ואישיותיים, ומבחינה בין סוגים שונים של מוטיבציות והקשר שלהם לרווחה נפשית ולאיכות ביצוע. כמו כן, בוחנת התאוריה כיצד אפשר לחזק את רצונם של אנשים להשקיע מאמץ במטרות ובפעולות שתורמות להתפתחות ולרווחה אישית וחברתית. במסגרת הסדנא נתמקד באחת מאסטרטגיות ההשפעה העקיפות, אהבה מותנית, וננסה להבין מהם המקורות לשימוש באסטרטגיה ואת ההיבטים המוטיבציוניים שלה.
-
פרופ' גלעד הירשברגר
מחקרים מראים שרגשות שליליים כמו כעס ופחד פוגעים ביחסים בין קבוצות ותורמים להעצמת סכסוכים פוליטיים אלימים. ויסות הרגשות הללו, אם כן, מהווה פתרון אלגנטי היכול להשכין שלום בין עמים. האמנם? בסדנת המחקר אנו יוצאים מנקודת מבט אבולוציונית וטוענים שהמערכת הרגשית התפתחה על מנת להגן עלינו מפני איומים, ושבהקשר הבין קבוצתי לוויסות רגשות שליליים עשויה להיות תופעת לוואי בלתי רצויה: פגיעה ביכולת לזהות מהר ולהגיב ביעילות לאיומים על הפרט והקבוצה. על מנת לבחון את האפשרות הזאת, נבצע מחקרים הבוחנים את תפקידה של המערכת הרגשית בסכסוכים פוליטיים ונבחן בעין ביקורתית חלק מהנחות היסוד של הספרות בפתרון סכסוכים. סטודנטים בסדנה יבנו הצעת מחקר על בסיס המסגרת התיאורטית והמתודולוגית של המחקר, ילמדו להריץ מחקר המתאים לשאלת המחקר, יריצו את המחקר שלהם ויכתבו דו"ח מסכם. סטודנטים מתאימים יוכלו להרחיב את המחקר להיקף של עבודת תזה.
-
ד"ר נאוה לויט בן נון
מיינדפולנס (קשיבות) מוגדר כתהליך תודעתי-פסיכולוגי של הבאת תשומת לב מכוונת ובלתי-שיפוטית לחוויות המתרחשות בזמן הווה. תרגול קשיבות יכול לחזק יכולות של ויסות רגשות וקשב ולהוריד תגובות של לחץ. תרגול ממושך יותר מאפשר זיהוי של הרגלים, תגובות אוטומטיות, דפוסי חשיבה והטיות תפיסתיות וקוגניטיביות לא מיטיבות, והחלפתם בהרגלים חדשים ובתגובות ופעולות שאינן נובעות מתוך אוטומטים לא מודעים. השפעות חיוביות אלו של תרגול המיינדפולנס זוהו לאחרונה כבעלות פוטנציאל להחליש חסמים פסיכולוגים ורגשיים הקשורים במתחים וקונפליקטים חברתיים ופוליטיים. כמו כן, קיים עניין הולך וגובר במיינדפולנס מצד ארגונים כאמצעי לתמוך בשינויים ארגוניים וביכולת של ארגונים להשתנות ולאמץ הרגלים חדשים ומיטיבים יותר. בסדנת המחקר, נפתח ונקדם שאלות מחקר הבודקות השפעות של מיינדפולנס בקרב קבוצות מיעוט ואוכלוסיות מוחלשות, השפעות של תרגול מיינדפולנס על קבוצות הנמצאות בקונפליקטים, וכן את היתרונות של מיינדפולנס בהקשרים ארגוניים וניהוליים.
-
פרופ' תמר שגיא וד"ר מיכל רייפן תגר
כיצד אנשים מפתחים עמדות אידיאולוגיות בדבר צדק ושיוויון? בשנים האחרונות גוברת ההבנה שלהורים השפעה אדירה על התפתחות עמדות אידיאולגיות של ילדים. בסדנה הנוכחית נעסוק בקשר שבין הורות להתפתחות עמדות אידיאולוגיות מסוגים שונים אצל ילדים (עמדות לגבי צדק, קבלת האחר, ושיוויון בהקשרים כלליים ובהקשר הספציפי של מגדר). במסגרת הסדנה התלמידות והתלמידים יפתחו שאלת מחקר בנושא ויריצו אותה בקרב ילדים והוריהם במסגרת מפגשים בבתים ובמעבדה (או דרך מפגש זום חליפי). הסדנה תקנה ידע בדבר שיטות מחקר בהקשר של ילדים ובדבר כתיבה אקדמית.
-
פרופ' גורית בירנבוים
הסטודנטים ישתתפו במחקר, העוסק בתפקידיה הסבוכים של המערכת ההתנהגותית המינית בהקשרים זוגיים-רומנטיים. המחקר יונחה על ידי השאלה מדוע התשוקה בין בני זוג נוטה לדעוך עם הזמן ומהם הגורמים שתורמים לליבוי התשוקה. כמו כן ,יתמקד המחקר בהשפעותיהן ההדדיות המורכבות של מערכת ההתקשרות והמערכת המינית על קשרים זוגיים. הסטודנטים יבחנו באמצעות מתודולוגיות משלימות, כיצד ועבור מי מיניות ואינטימיות קשורות זו לזו בשלביו השונים של הקשר הזוגי. בנוסף ,נענה על שאלות נלוות, כדוגמת: כיצד המערכת המינית תורמת לשימור מערכות יחסים זוגיות? מהן תולדותיהן המערכתיות של הפרעות בתפקוד המיני? ונושאים הנוגעים לפערים בין בני הזוג והעדר מוחלט של פעילות מינית. מטרת הסדנא הינה דיון בגישות תאורטיות ובכיווני מחקר בתחום ובחירת שאלת מחקר ומתודולוגיה הולמת. לקראת סוף הסמסטר הראשון תוגש הצעת מחקר, הכוללת רציונל ורקע הולם, השערות ושיטה. לאחר אישור ההצעה ייערך המחקר ובסוף השנה יוגש דו"ח סופי, הכולל דיווח על כל שלבי המחקר.
-
פרופ' שחר אייל וד"ר גיא הוכמן
אנו מאמינים כי אנו מקבלים החלטות רציונאליות בחיי היום יום, אך האם כך הדבר? אנשים מוכנים לבזבז הרבה יותר כסף כאשר הם משלמים בכרטיס האשראי לעומת כסף מזומן, מוכנים לנסוע לחנות רחוקה יותר כדי לחסוך 10 שקלים על סוג מסוים של מוצרים אך לא על אחרים, ומוכנים להשקיע המון זמן ואנרגיה על פעילויות שהם יודעים שלא יניבו להם שום תמורה. תחום הכלכלה ההתנהגותית מכיר בכך שאנשים לא תמיד מקבלים החלטות באופן רציונאלי. בסדנה הנוכחית, סטודנטים ילמדו על הכוחות הפסיכולוגיים אשר מעצבים את האופן שבו אנו מקבלים החלטות, בעיקר החלטות כלכליות, וכיצד הם גורמים לנו תכופות לקבל החלטות לא אופטימליות.
-
פרופ' גרשון טננבאום
אחת הקלישאות הנפוצות היא ש"ספורט זה %90 מנטאלי, השאר בראש". ואכן, ספורטאים, מאמנים ופרשנים רבים משייכים הצלחות וכישלונות למרכיבים מנטאליים. פסיכולוגיה של הספורט והמאמץ היא תחום המתמקד בגורמים הפסיכולוגיים, המשפיעים בעיקר על ההשתתפות וההישגים בספורט ובפעילות גופנית. עם זאת, עוסק התחום גם בביצועים אחרים בעלי אופי מוטורי, כגון כוחות הביטחון וההצלה, רקדנים, מוזיקאים וכדומה. יתרה מכך, התחום מתמקד גם בהשפעות הפסיכולוגיות החלות על האדם הנובעות מההשתתפות באותה פעילות. המחקר בתחום הפסיכולוגיה של הספורט הינו דינמי ומתפתח וכולל נושאים עדכניים בשיח המקצועי, הן בשטח והן בתקשורת. בהתאם, יוכלו הסטודנטים לחקור נושאים, כגון: מרכיבים תפיסתיים-קוגניטיביים הקשורים לביצועים מוטוריים, הקשר הרגשי-קוגניטיבי-ביצועי בספורט, ביצוע מוטורי תחת לחץ, שחיקה בספורט, מוטיבציה וביצוע מוטורי, התערבות פסיכולוגית לשיפור ביצועים, תהליכים קבוצתיים (דינמיקה קבוצתית, מנהיגות, לכידות, מודלים מנטאליים משותפים), פעילות גופנית ותהליכים פסיכולוגיים (שלומות ,קוגניציה, התמדה, תפיסת מאמץ, הזדקנות), אינטליגנציה רגשית בספורט, חתירה למומחיות בספורט (זיהוי ופיתוח ספורטאים, אימון/משחק מוכוון, תורשה וסביבה), ספורט בקרב ילדים ומתבגרים, ספורט והפרעות אכילה ושלומות (well-being) בקרב ספורטאים.
-
-
-
ד"ר אילה קיסר שוגרמן
מבוא למדידה והערכה בשדה החברתי שדה הפעולה של איש הערכה הוא ארגונים השואפים לגרום לשינוי באיכות חייהם של אנשים בתחומי רווחה, חינוך והשכלה, בריאות, עוני ועוד. מטרת קורס יישומי זה לחשוף את הסטודנטים לגישות, שיטות וכלים מרכזיים העומדים לרשות אנשי הערכה בקשר שלהם עם מנהלים בארגונים חברתיים וממלכתיים כאלה. כיצד שואלים שאלות על אסטרטגיה, יעילות ואפקטיביות של המאמצים שהארגונים משקיעים? אילו כלים עומדים לרשות איש הערכה, בבואו לבחון שאלות אלה הרחק מהמעבדה, בעולם האמתי והמורכב? כיצד מציגים ממצאי הערכה בצורה שתענה על הצרכים השונים של בעלי עניין שונים? הסטודנטים יכירו את "המודל הלוגי" ככלי תכנוני בסיסי; יבחנו מטרות ויעדים של תכניות חברתיות ויבחרו שיטות מחקר, כמותיות ואיכותיות, המתאימות לבחון את מידת השגתם; יכירו גישות מסורתיות וחדשות לביצוע תהליכי הערכה. נעשה שימוש בסימולציות ותרגילים בכיתה, כמו גם בניתוח מקרים והתנסויות שיביאו התלמידים מהיכרותם עם ארגונים שונים, לצורך הבנת ההקשר הרחב בו פועלת ההערכה ולפיתוח התבוננות ביקורתית על העולם החברתי.
-
מרצה: ד"ר יוליה גולנד
מטרת הקורס היא להציג בפני הסטודנט תגליות עכשוויות מחקר המוח המתייחסות לסוגיות יסוד בפסיכולוגיה קלינית וחברתית. נעסוק בחמש סוגיות-על: רגש שלילי והימנעות; הנאה והנעה; אינטראקציות אנושיות; ניהול עצמי; והשתנות. בכל סוגיה, יכיר הסטודנט את אזורי המוח הרלוונטיים לתהליכים המדוברים, הנוירו-כימיה המעורבת בדינמיקות הנצפות, וממצאים אודות השפעות גנטיות וסביבתיות (והאינטראקציה ביניהן) על הגורמים הביולוגיים להתנהגויות. נכיר ונעריך גישות להתערבות טיפולית הנגזרות מהממצא הביולוגי. בנוסף, יקנה הקורס היכרות טכנית עם שיטות מחקר עכשוויות בחקר המוח האנושי: דימות מוחית, נוירופסיכולוגיה וגרייה מוחית, אלקטרופיזיולוגיה, ומחקר גנטי התנהגותי ומולקולארי, עד לרמה של יכולת קריאה ביקורתית של מחקרים מתקדמים. מטרה נוספת של הקורס הוא לפתח חשיבה אינטגרטיבית בין עולמות ההתנהגות והחוויה והביולוגיה ועידוד חשיבה יצירתית אודות כיווני התערבות חדישים מבוססי מדע.
-
ד"ר אייל גושן וד"ר אריאל להמן
מרבית המשימות בסביבה החברתית המודרנית דורשות עבודת צוות. צוות הינו שני אנשים או יותר הפועלים להשגת מטרה משותפת תוך חלוקת תפקידים ואינטראקציה. הקורס יתמקד בממשק שבין משימות ותפקוד לבין רגשות ויחסים. המשתתפים ילמדו מערכת מושגים בהירה ויישומית המאפשרת ניתוח, אבחון , יצירת "מפה פסיכולוגית", וקידום צוותים בסביבות מגוונות. יושם דגש מיוחד על צוותים הפועלים בסביבות עתירות סיכון דוגמת צוותי רפואה ותעופה. הקורס יציג כיצד מושפעות עבודת הצוות והתקשורת מתהליכים אישיים, בין אישיים ומערכתיים. המפגשים יונחו במשותף על ידי ד"ר אייל גושן, פסיכולוג קליני וד"ר אריאל להמן פסיכולוגית חברתית - ארגונית.
-
פרופ' צחי עין דור
הקורס מיועד ללוות סטודנטים העובדים לקראת הגשה של עבודת תזה במסגרת תואר שני בפסיכולוגיה חברתית. בסמסטר הראשון נלמד על הצעה לתזה, חלקיה ואופן אישורה ובהמשך נעבוד על הצעות התזה, כך שכל סטודנט מגיש את העבודה לקריאה לשאר הסטודנטים בקורס, מציג את ההצעה בכיתה ומקבל חוות דעת לגביה. בסמסטר השני כל סטודנט ייצור פוסטר אקדמאי שיציג את עיקרי התזה - תיאוריה, שיטה ולכל הפחות תוצאות ראשוניות. הפוסטרים שיעמדו ברמת הסף יוצגו בערב פוסטרים חגיגי אליו יוזמנו גם בני משפחה.
קורסים בחטיבת קבלות החלטות
-
מרצה: ורד בר Psy.D
אני שומע ושוכח" אני רואה וזוכר ".אני עושה ומבין קונפוציו קבלת החלטות מיטבית מחיבת מודעות הן לגורמי קונטקסט ומצב והן להיבטים הבין קבוצתיים והתוך אישיים המשפיעים על ההחלטות. שאלות כמו: האם ההחלטה הינה אוטומטית או רפלקטיבית? האם היא מונעת מהעזה? מפחד? מהתלהבות? האם היא עומדת בקנה אחד עם מטרות הארגון והסטנדרטים שלו בתחומים שונים הינן קריטיות לטיוב ההחלטה. מטרת ההתמחות במסלול קבלת החלטות ובהתנסות בשטח הינה לאפשר ליועצי קבלת החלטות להבין את המורכבות הנדרשת בשוק העסקי והחברתי ממקבלי החלטות בדרגות שונות. ההתמחות תקנה כלים לחקירה משותפת עם הקליינטים, של התהליכים התוך אישיים והארגוניים עימם הם צריכים להתמודד, לטיוב תהליכי קבלת החלטות בכל רמות הארגון, ולהכשרת מקבלי החלטות אינדיבידואלים לקבלת החלטה אפקטיבית ויישימה. הקורס ההתנסותי יאפשר לסטודנטים לחוות את המורכבות הנ"ל בתוך הקבוצה טרם ותוך כדי כניסתם לארגונים. ההנחה הינה שלמידה משמעותית הינה למידה המשלבת הבנה וידע תיאורטי ביחד עם התנסות חוויתית. הלמידה החוייתית תאפשר לסטודנטים להרגיש, לקחת חלק פעיל, להיות מעורבים ולהטמיע את הנלמד. הקורס ההתנסותי בקבלת החלטות יאפשר לסטודנטים לתרגם את הידע והמודולות הנלמדות בהקשר לקבלת החלטות לפרקטיקה רחבה הכוללת ידע תיאורטי ושמוש בכלים לקריאת מפה מצבית ארגונית וקבוצתית תוך התבוננות בינאישית ותוך אישית. מטרות הקורס: 1.ל"תרגם" את הלמידה התיאורטית ליישום. 2.להקנות כלים לצורך אבחון והתערבות בארגונים בנושאי קבלת החלטות. 3.להתנסות בכלים התיאורטים ובמודלים השונים על מנת להבינם גם מההיבטים הרגשיים .(רפלקציה) 4.לפתח אמפטיה והבנה כלפי מה שהלקוח חווה. 5.להשתלב באופן מעשי בתהליכי קבלת החלטות בארגונים ולטייב תהליכים אלו תוך יישום ושימוש בתיאוריות מודלים וכלים שנרכשו במהלך הלימודים. 6.ללוות ולהדריך את הסטודנטים בארגונים השונים להם הם מצוותים לאורך השנה (סופרוויזון). 7.לבנות קבוצה שתאפשר למידה וחקירה אישית ובינ- אישית על מנת לנכס למידה גם מניסיונם של אחרים. 8.להתפתח ולהתמקצע כיועצי קבלת החלטות. ההדרכה בקורס תשלב פגישות אישיות , צוותיות וקבוצתיות עם המנחה.
-
מרצה: ד"ר גיא הוכמן
תורת המשחקים היא ענף מתמטי העוסק בהבנת מצבי החלטה אינטראקטבייים, בהם מעורבים מספר מקבלי החלטה שלהם מטרות שונות, וניתוחם. כלכלה התנהגותית מתמקדת בגורמים הפסיכולוגיים שמשפיעים על האופן שבו אנשים מקבלים החלטות, ומשתמשת בידע זה כדי להשיג הבנה עמוקה יותר על נפש האדם. הקורס נועד להקנות לתלמידים מושגים ותובנות מתורת המשחקים ולבחון את הישימות של תבונות אלו בראי התיאוריות של התחום המתפתח של כלכלה התנהגותית. בעזרת התנסות במשחקים מסוגים שונים, בעיות החלטה, ודילמות מחיי היומיום, נרכוש כלים חדשים לניתוח מצבים אינטראקטיביים מורכבים, ונבחן את המתח הנוצר בין שיקולים פסיכולוגיים וחברתיים לבין שיקולים רציונליים וכלכליים. בין השאר ידון הקורס בשאלות של מקסום תועלת, הוגנות, למידה ושימוש בחיזוקים ועונשים, קבלת החלטות קבוצתית, נתינה וקבלת עצות. דגש מיוחד יינתן בקורס לטכניקות בהן ניתן לתרגם את התובנות להתערבויות והינדים(Nudges) אשר יניעו יחידים וארגונים לשיתוף פעולה, התנהגויות רצויות וניצול מקסימאלי של משאבים. הקורס יתבסס על הרצאות ודיון בכיתה.
-
גב' ענת הלוי
לאורך השנה נארח בקורס אורחים מהתעשיות השונות. בסמסטר א׳ ניחשף למומחים ומומחיות מהתעשייה, פסיכולוגים ושאינם פסיכולוגים, אשר מיישמים בתפקידם עקרונות תיאורטיים בקבלת החלטות וכלכלה התנהגותית. נשמע מהם על פרקטיקה בפסיכולוגיה חברתית (בין אם היא מנוסחת כפסיכולוגיה חברתית או לחילופין נשענת עליה אך התפתחה בעולמות אחרים או משיקים), ניחשף לדוגמאות מעולמות תוכן שונים ונטעם על קצה המזלג מושגים ושיטות עבודה שכדאי להכיר ואולי להעמיק בהן בהמשך ההתפתחות המקצועית. בסמסטר ב׳ נפגש עם בוגרים ובוגרות נבחרים של תכנית ה A.M בפסיכולוגיה חברתית לאורך השנים, אשר מייצגים כיווני התפתחות מקצועית שונים ומגוונים. נשמע על דרכם המקצועית ועל תובנות שעלו מההשתלבות בשדה.
קורסים בחטיבת יחסים בינאישיים ותהליכי קבוצתיים
-
מרצות: ד"ר מיכל פז שמעוני
התכנים התיאורטיים אליהם ייחשף הסטודנט בקורס זה הם: תיאוריות על צמיחה, למידה והתפתחות, תיאוריות מעולם המנהיגות, תיאוריות מרכזיות בתהליכי שינוי, חקר מוקיר הגישה הנרטיבית ופרקים נבחרים בהנחיית קבוצות. חלק מהמפגשים יהוו חשיפה תיאורטית לתכנים הנ"ל. חלק אחר של המפגשים יסובו סביב הצגות מקרה שיביאו הסטודנטים בזה אחר זה (בכל מפגש סטודנט אחד יציג אירוע). הסטודנטים ילמדו פרוטוקולים שונים לניתוח הצגות מקרה וביחד ינתחו וינחו את הקבוצה אודות הצגות המקרה השונות. ניתוח הצגות המקרה יהיה לאור התיאוריות השונות ועמדתם השונה של הסטודנטים. ניתוחי המקרה שיביאו הסטודנטים יושתתו על מקרים אליהם נחשפים הסטודנטים בעבודת השדה.
-
מרצים: פרופ' תמר שגיא וגב' לירון טל
קורס זה עוסק ביחסי מגדר מתוך פרספקטיבה תיאורתית של יחסי כוח בין קבוצות. בקורס ייבחנו היחסים בין נשים וגברים בדרך חוויתית של דיאלוג וינותחו בראי תיאוריות רלוונטיות ועדכניות בפסיכולוגיה חברתית של קבוצות. המשתתפים בקורס ישתתפו בקבוצת דיאלוג וגם יצפו על קבוצה כזו וינתחו את התהליכים המתרחשים בה. מתוך הנושאים שיידונו בקבוצה נלמד על הדינמיקה הקיימת בין גברים ונשים וכיצד מושפעת דינמיקה זו מתפיסות מגדריות ויחסי כוח. זאת תוך הנחה כי יחסי הכוחות והיחסים המגדריים במציאות (במקרו) יבואו לידי ביטוי גם בדיאלוג הקבוצתי (במיקרו)
-
גב' נויה כסלו
בקורס יופיעו מרצים אורחים המיישמים בפרקטיקה שלהם תיאוריה ומחקר בתחום של יחסים בינאישיים ויחסים בין קבוצות, ומתמודדים עם מורכבות המעבר בין תיאוריה ומחקר לסביבת עבודה נטורליסטית. המפגש הראשון יהווה מפגש מבוא, ולאחריו יוזמנו כמרצים אורחים, מומחים בעלי ניסיון עשיר בפרקטיקה של יחסים בינאישיים ויחסים בין קבוצות, לצד בוגרים נבחרים של תכנית ה-.A.M בפסיכולוגיה חברתית, אשר עובדים ב'שדה' ומייצגים כיווני התפתחות מקצועית שונים ומגוונים. חלק מהמומחים יוזמנו ליותר ממפגש אחד, על מנת להעמיק את היכרות הסטודנטים עם התחום הרלוונטי ושיטות העבודה הנהוגות בו.
-
פרופ' תמר שגיא
לכל אדם שלל זהויות חברתיות שנגזרות (בין היתר) ממוצא אתני, תרבותי, לאומי, מגדרי, ממצב סוציו-אקונומי, שיוך דתי, או נטייה מינית. בקורס זה נעסוק באתגרים מבוססי-זהות מפרספקטיבה של פסיכולוגיה חברתית-יישומית. הקורס יכלול זיהוי של האתגרים, למידה של התערבויות פסיכולוגיות חברתיות שנתמכות מחקרית, וניסיון ליישם את ההתערבויות לפיתוח כלים שיוכלו לסייע בפתרון האתגרים מבוססי-זהות.
-
פרופ' מריו מיקולינסר
מטרת הקורס היא להכיר את התכונות והנטיות האישיות שהפרט מביא ליחסים בין-אישיים, אשר בכוחם להשפיע ולעצב את התנהגותו בקשר ואת איכות היחסים המתפתחים. כאשר שני אנשים מפתחים קשר בין-אישי, כל אחד מביא לקשר נטיות, אמונות, ערכים ורצונות שיעצבו את הקשר ביניהם והדרך בו יתפסו אחד את השני ויגיבו אחד לשני. בקורס נכיר המשגות תיאורטיות של נטיות אלה, הביטוי שלהם בתוך אינטראקציות בין-אישיות ובמיוחד דרכים למדוד ולהעריך אותם ובעיות שיכולות להיווצר בקשרים בין-אישיים עקב נטיות אישיות מסוימות.
-
מרצה: עידית שפייזר כץ
קורס זה יציג תיאוריות ומחקר ביחסים זוגיים. הקורס ידון בתיאוריות מרכזיות בתחום, תוך עיון ביקורתי במחקרים, הבוחנים השערות הנגזרות מגישות אלה, ובמתודולוגיות ובניתוחים הסטטיסטיים הייחודיים המשרתים אותם. לקורס ארבע מטרות עיקריות: (1) הכרת גישות קלאסיות ועדכניות בתחום יחסים זוגיים; (2) קריאה ביקורתית של מחקרים מובילים ועדכניים בתחום; (3) פיתוח מבט-על תיאורטי על התחום; (4) זיהוי שאלות משמעותיות, שתנחינה מחקרי המשך בתחום. הקורס כולל שיעורים בנושאים הבאים: משיכה רומנטית, התחלת הקשר ותהליכי חיזור, התפקיד של מיניות ביחסים זוגיים וההשלכות של בעיות מיניות לאיכות היחסים הזוגיים, תהליכים אינטראקציוניים המעצבים את איכות הקשר הזוגי (דפוסי תקשורת, תהליכים היוצרים אמון/מחויבות/אינטימיות, תהליכים המתחזקים ומשמרים את הקשר הזוגי, דפוסי ניהול קונפליקטים ביחסים זוגיים ותגובות של תוקפנות ואלימות כלפי בן הזוג), בגידות ויחסים מחוץ לקשר, התפוררות הקשר הזוגי ועקרונות של יעוץ זוגי.
קורסים בחטיבת פסיכולוגיה של הספורט
-
ד"ר רועי סמואל
כחלק מלימודי החטיבה בפסיכולוגיית ספורט בתואר השני בפסיכולוגיה חברתית, הסטודנטים נדרשים לפרקטיקום של שני סמסטרים הכולל עבודה מעשית בשדה בהיקף של עד חצי יום בשבוע, וכן השתתפות בקבוצת הדרכה של עמיתים לאורך שני הסמסטרים. זהו קורס שנתי המהווה נדבך מרכזי בהכשרתם של הסטודנטים, לקראת הפיכתם לפסיכולוגים.
-
פרופ' יאיר גלילי
מטרת הקורס היא לשרטט תמונה רחבה של התחום היישומי בפסיכולוגיה של הספורט בסיוע מרצים חיצונים, שיציגו את משנתם ואת הנסיון שלהם בתחומי ספורט שונים. במקביל, נתוודע להיבטים שונים, הלכה למעשה, של התערבויות ייעוציות ואבחוניות באמצעות תיאורי מקרה מהספרות ותיאורי מקרה של אנשי התעשייה והמפגש שלהם עם ה"שטח״.
-
הקורס יציג ידע פסיכולוגי, תיאורטי ומעשי, בנושא לחץ, התמודדות, וביצוע בספורט. עם סיום הקורס הסטודנטים יהיו מסוגלים להיות מסוגלים להבין את תהליך הלחץ בספורט והשפעתו על ביצועי הספורטאי, להבין תיאוריות המסבירות את הקשר בין לחץ וביצוע בספורט, להבין כיצד לחץ משפיע על ביצוע בספורט, להבין כיצד ספורטאים מתמודדים עם לחץ בספורט, ללמוד שיטות לטיפול בלחץ, להבין כיצד לחץ מתבטא בתופעות נרחבות בספורט כגון פציעות, ובקרב אוכלוסיות מיוחדות ולהפגין ידע נרכש בהיבטים שונים של לחץ וביצוע שנלמדו.
-
-
-
סטודנטים בשני המסלולים מחויבים ללמוד את כל קורסי החובה של התכנית (תשתית, ליבה, חטיבה לימודית) וסדנה המחקרית. ההבדל בין שני המסלולים הוא בכמות קורסי הבחירה שהסטודנטים חייבים לקחת ובמהותה של עבודת הגמר שמזכה את הסטודנט בתואר מוסמך.
-
*פרטים נוספים ניתן למצוא בידיעון.
*תכנית הלימודים כפופה לשינויים.