מבנה הלימודים

הקורס עוסק בתרומת הגישות הפסיכואנליטיות להתפתחות קשר הורה-תינוק. הגישות הנכללות בקורס גובשו בעיקר על סמך קשר מטפל-מטופל עם מטופלים מבוגרים ומהוות את הבסיס הקלאסי להכשרת פסיכולוגים קליניים. נלמד את התאוריות של קליין, ביון, וויניקוט וקוהוט ונבחן את תרומתה הייחודית של כל אחת מהגישות להבנת התפתחות קשר בגיל ינקות. נתרגל למידה ביקורתית ונבדוק באיזו מידה התאוריות הנלמדות מאוששות בעבודה ישירה עם תינוקות ולכן תורמות להבנת התינוק, וכן האם ומתי נדרשת בחינה מחודשת של הרלוונטיות שלהן. בחלקו האחרון של הקורס נלמד מושגי אמהוּת ואבהוּת בתאוריה הפסיכואנליטית בת זמננו. את הקורס מלמדים כמה מרצים, כל אחד מומחה בתחומו.

בחלקו הראשון של הסמסטר הקורס מתמקד בתאוריית ההיקשרות והתכנים כוללים את עבודתם של בולבי, איינסוורת' וממשיכיהם. נלמד סגנונות היקשרות והפרעות היקשרות ונסקור מחקרים רלוונטיים לעבודה הקלינית. בחלקו השני של הסמסטר נעמיק בפרקים מספרו של דניאל סטרן "עולמו הבינאישי של התינוק" ובחלקו השלישי של הסמסטר נלמד מושגי יסוד בפסיכונוירולוגיה של הקשר הורה-תינוק.

הכמיהה לילד והמשאלה להורוּת מאפיינת את רוב בני האנוש ושורשיהם נעוצים במניעים וצרכים לא מודעים. תינוק קיים בעולמם הפנימי של הוריו הרבה לפני היוולדו ולכן משפיע על הארגון הנפשי של האם ועל התהוות הקשר הראשוני. תקופת ההיריון והלידה מאופיינת בשינויים פיזיולוגיים מהירים ובהצפה של רגשות מנוגדים, תקופה בה תהפוכות וטלטלות רגשיות דורשות התארגנות נפשית חדשה. הפער בין ציפיות למציאות עלול להוביל למשבר, המאיץ דיכאון ופסיכופתולוגיה. בקורס נלמד על התהליכים המורכבים שעמם מתמודדת האישה לפני ההיריון, במהלכו ולאחר הלידה, ועל השפעתם על ארגונה הנפשי. נבחן את עולם הייצוגים הפנימיים שלה ונדון במושגים "התינוק הפנטזמטי" ו"התינוק המציאותי". נעסוק במהלך התקין והפתולוגי של המעבר להורות ונדון בשאלה מדוע אירוע חיים המהווה שלב חדש בהתפתחות עלול להיות נקודת שבר, רגרסיה והתפרקות. בחלק האחרון של הקורס נעסוק בנושא "האֵם כסובייקט", על פי עבודת המחקר של ענת פלגי-הקר.

בסמינר נתחלק לשתי קבוצות. ההדרכה תסייע בתרגום התאוריה למעשה, בהבנת מכשלות ביישומה ובשכלול הטכניקה הקלינית. כמו התאוריות, גם הכלים שבהם נשתמש בפסיכותרפיה הורה-תינוק הם שילוב של טכניקות בשימוש גישות פסיכואנליטיות התפתחותיות ומחקריות. נסקור את הכלים של הגישה הפסיכואנליטית כגון פירוש, שיקוף, אמפתיה, אסוציאציות חופשיות, וכלים של גישות אחרות – תצפית, הדרכת הורים, הדגמה (Modelling), וידיאו פידבק ועוד. נקפיד על שילוב כל אלה תחת אחדות של מטרה טיפולית ברורה. בהדרכה נשתמש בחומר קליני מצולם. הסמינר מעניק חשיבות מרכזית לפיתוח יכולת תצפית בתינוק, באם ובאב ובקשר בין כל אחד מהם לבין הפסיכותרפיסטית. נדגיש את תרגול ההבחנה בין עבודה עם תינוק נטול יכולת מילולית וסימבולית לבין עבודה עם ההורה בעל יכולות כאלה, ואת האיזון בתשומת הלב לכל צד בטיפול.

גישות טיפוליות בפסיכותרפיה נבדלות זו מזו במטרות הטיפול, במידה שבה הטיפול מתמקד בתינוק או בהורה ובמידת המיומנות המקצועית של הפסיכותרפיסטית. נסקור את הגישות הללו ונבין את ההבדלים ואת התנאים המתאימים לשימוש בכל אחת מהן. נתוודע גם למגבלות של פסיכותרפיית הורה-תינוק ולמצבים שבהם יש התווית נגד לשימוש בה.

בקורס נלמד על התמונה השלמה של תהליך טיפולי, מראשיתו ועד סופו. נתחיל בהכרת המהלכים של Reaching Out בקהילה ושל יצירת קשר ראשוני וטיפול בהתנגדות לטיפול, נמשיך בהערכה הראשונית של המשפחה, בקביעת תכנית טיפולית ובאפיונים ייחודיים לתהליך טיפולי, ונסיים בסוגיות הקשורות למועד ותהליך הסיום כגון הערכת תוצאות הטיפול, המשכו בקהילה ועוד. נלווה את הלימוד בדוגמאות קליניות.

בקורס נדון במושגים המרכזיים בהתפתחות הילד עד גיל שנתיים, בהם ויסות חושי ורגשי, התפתחות אפקטיבית, טמפרמנט, התפתחות קוגנטיבית בדגש על התפתחות חשיבה סימבולית, שפה, Theory of Mind והתפתחות חברתית.

בינקות אין עדיין התגבשות של פסיכופתולוגיה, לכן נדבר במונחים של גורמי סיכון. במצבי סיכון אלה אין הפרדה ברורה בין ההורה (בדרך כלל האם) לבין התינוק. לכן ההפרדה בין גורמי סיכון בתינוק ובהורה היא בעיקר לצורך הלמידה. גורמי סיכון בהורה כוללים דכאון ו/או פוסט טראומה לאחר לידה, העברה בין-דורית והשלכות על התינוק. גורמי סיכון בתינוק כוללים הפרעות תפקוד באכילה ובשינה, רגישות יתר לגירויים או תת רגישות וטמפרמנט חריג. לכך מתווספים גורמים סביבתיים כמו אובדן וקשיים כלכליים או חברתיים. נתעמק בגורמי הסיכון ונלמד את דרכי הטיפול המומלצות בכל מקרה. נשתמש בחומר קליני של התלמידים להמחשת התוכן הנלמד.

(המשך משנה א')