התוכנית מעניקה זכאות לתואר .B.A פסיכולוגיה, בשלוש שנות לימוד. כסטודנטים בתוכנית תזכו לתשתית ידע רחבה המבוססת על לימוד תיאורטי ומעשי בתחומי הפסיכולוגיה השונים, על ידי הובלה של מיטב המרצים, החוקרים והפסיכולוגים מהארץ והעולם.
תוכנית הלימודים של בית ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה מעניקה תשתית ידע תיאורטי ומעשי המעודכן ביותר בתחומי הפסיכולוגיה החברתית-ארגונית, הפסיכולוגיה החיובית והממשק שבין הפסיכולוגיה לבין תחומי עיסוק אחרים במדעי החברה, כגון תקשורת, שיווק, ניהול, ממשל, כלכלה, קיימות ועוד.
כמו כן, התוכנית כוללת קורסים מעשיים לפיתוח כישורים פסיכולוגיים והתנסויות בשטח - בתוכנית תזכו לקחת חלק במערכות טיפוליות ו/או ארגוניות ולהדרכה אישית וקבוצתית על-ידי הפסיכולוגים הקליניים והארגונים הבכירים של התוכנית.
פסיכולוגיה משיקה לתחומים רבים ולכן התוכנית כוללת אלמנט בינתחומי: בתור סטודנטים לפסיכולוגיה, יהיה עליכם לקחת אחד מחמישה קורסים מורחבים מבתי ספר אחרים באוניברסיטת רייכמן
ד"ר שירי רזניק הקורס מציע מבט בינתחומי באמצעותו ניתן להתבונן על יחסי הגומלין המתקיימים בין המדיה לבין קהלים שונים מפרספקטיבה פסיכולוגית. נעסוק בהשפעות האפשריות של המדיה על חיינו, לצד הכוח שלנו כקהל לפרש טקסטים באופנים מגוונים וליצור תכנים באופן עצמאי ומעצים.
ד"ר יוסי חסון הפסיכולוגיה הפוליטית שופכת אור על שאלות רבות מעבר להבנת התנהגויות ומוטיבציות של מנהיגים, למשל, מדוע אנשים שונאים? מדוע אנשים מתעלמים מסבלם של אחרים? האם כולנו גזעניים ומה הסיבה לכך? האם ניתן לשנות עמדות פוליטיות? אם כן, כיצד? על שאלות אלו ורבות אחרות ננסה לענות יחד לאורך השנה.
ד"ר נועה אלבלדה וד"ר לימור שטוץ מטרת הקורס לחשוף את הסטודנטים להיבטים תאורטיים ומעשיים בעבודתו של חוקר המוח. הסטודנטים יכירו סוגיות מחקריות עדכניות בחקר המוח, ילמדו לעומק על שיטות מחקר רלבנטיות, עבודות של חוקרי מוח מובילים בישראל ויבקרו במעבדות ומכוני מחקר.
ד"ר אורנת לב ער וד"ר אורי רוט לוי הקורס מתמקד בחקר תחומי דעת שונים העוסקים בנפש האדם. המטרה היא להפגיש את הסטודנטים עם יצירות מופת והוגי דעות מכוננים, וללמוד צורות של התבוננות, קריאה, צפייה והאזנה שמעשירות את הידע והיכולת של הסטודנטים להבין נושאים פסיכולוגיים כמו ילדות, הורות, טראומה ושגעון.
ד"ר יונתן גירון תוכנית הקורס המורחב תכלול התנסות מעשית בממשקי מציאות מדומה ורבודה, קריאת ספרות מחקרית בתחום, תכנון והפקת פרדיגמה ווירטואלית ומדידת חווית המשתמש והאפקט הפסיכולוגי. הקורס המורחב כולל 3 קורסים משלימים.
פרופ' מריו מיקולינסר
מטרת הקורס לתת לסטודנט מבט רחב על הפסיכולוגיה כדיסציפלינה מדעית, תוך הכרות ראשונית עם תחומיה השונים. במהלך הקורס הסטודנטים יעשו הכרות עם ההיסטוריה של הפסיכולוגיה, פסיכולוגיה חברתית, למידה, תפיסה, קוגניציה, אישיות, פסיכופתולוגיה ופסיכותרפיה. קורס זה הוא הקורס הראשון בו יפגשו הסטודנטים את התחומים השונים של הפסיכולוגיה, תוך הבנה ראשונית של הקשרים בין התחומים השונים, השאלות המרכזיות והתאוריות הדומיננטיות בכל תחום ושיטות המחקר האופייניות להם. מטרה נוספת של הקורס היא לפתח חשיבה מדעית ולהקנות מיומנויות לימוד וניתוח תוך למידה של תכנים נבחרים בתחומים השונים של הפסיכולוגיה.
ד"ר מיכל פז שמעוני
בעשור האחרון מתפתחת גישה חדשה לפסיכולוגיה כאלטרנטיבה להתבוננות על התפתחות והתנהגות – הפסיכולוגיה החיובית. גישה זו, הצומחת מגישות הומניסטיות של הפסיכולוגיה, מעלה על נס את המשאבים, הכישורים והכוחות הבריאים וההסתגלותיים של האדם המעצימים את תפקודו ואת רווחתו. גישה זו שונה מההסתכלות המסורתית על ההתפתחות, המדגישה עיוותים פתולוגיים וקשיי הסתגלות. מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם ההיבטים הפסיכולוגים של משאבים, כוחות, צמיחה והגשמה, תוך התייחסות למקורות הפסיכולוגיה החיובית, התאוריות המרכזיות בגישה זו, והבנת תופעות של אושר, ערך עצמי, אמפטיה, חברות, הצבת מטרות, אהבה, יצירתיות, מודעות, רוחניות והומור.
ד"ר יקותיאל שהם
מהו מדע? האם המדע רציונלי - האמנם רציונלי יותר להאמין בתאוריה מדעית מאשר במערכות אמונה אחרות? האם ההכרעה בין תאוריות מדעיות מתחרות נסמכת על שיקולים רציונליים בלבד? בקורס נתמקד במגוון רחב של סוגיות הקשורות לשאלות כלליות אלו. נבחן האם תאוריה מדעית מתארת אמת מוחלטת או שהיא משקפת אינטרסים וערכים של בני האדם, נבחן את הקשר בין ראיות לתאוריה ונשאל, אם אמנם יש תפקיד לערכים בבחירת תאוריות מדעיות האם עדיין יתכן שהן אוביקטיביות. כמו כן, נעסוק בשאלות מיסודות מדעי האדם והחברה: האם יתכן מדע של המחשבה וההתנהגות האנושית? מה היחס בין מדעים מיוחדים, כגון פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנטרופולוגיה לבין מבנים ותהליכים מיקרו-פיסיקליים ומוחיים? לקורס שתי מטרות: הראשונה, להעניק לתלמיד הכרות עם מושגים יסודיים בפילוסופיה של המדע, בתורת ההכרה ובמטפיסיקה. המטרה השניה היא להעניק לתלמיד כלים בסיסיים לבחינה ביקורתית של טקסטים ומחקרים במדעי האדם והחברה, דרך רכישות יכולת לזהות את ההנחות וההכרעות התאורטיות העומדות תחת תהליך החקירה המדעית.
ד"ר מיכל קנט מימון, ד"ר מירב עמיחי סטר
מטרת הקורס היא להקנות לסטודנטים ידע בסיסי בהסתברות וקונבינטוריקה. בקורס הסטודנטים ילמדו על מושגים בסיסיים בהסתברות וקונבינטוריקה, כגון איחוד וחיתוך מאורעות, הסתברות במרחב אחיד, עקרון הכפל, מדגם סדור עם החזרה, פרמוטציה וקומבינציה, הסתברות מותנית, משפט בייס והסתברות אפוסטריורית, משתנה מקרי בינומי, תוחלת ושונות של התפלגות בינומית ו קירוב הבינומי לנורמלי.
ד"ר נאוה לויט בן נון
מטרת הקורס לחשוף את הסטודנטים לידע עדכני בנושא מבנה ותפקוד מערכת העצבים והשלכותיה על ההתנהגות ועל התפקודים הפסיכולוגיים. הקורס יעסוק בהכרת היסודות הביולוגיים של ההתנהגות, מהרמה המולקולרית ועד המערכתית כבסיס ליצירה של התנהגות ובקרתה, למידה, זיכרון, מוטיבציה, אמוציה ופסיכופתולוגיה. בקורס ידונו הדרכים בהן תפקודים פסיכולוגיים משפיעים על מערכות גופניות. יידונו הגורמים הביולוגיים לפסיכופתולוגיות וסטייה חברתית, דרכי התערבות וטיפול.
פרופ' צחי עין דור
מטרת הקורס להקנות לסטודנטים ידע יסודי בסטטיסטיקה, שיעניק להם יכולת הבנה וקריאה ביקורתית של דוחות מחקר, שכוללים ניתוחים סטטיסטיים והן כישורים לעריכת ניתוחים סטטיסטיים פשוטים. הקורס יתמקד תחילה בסטטיסטיקה תיאורית, דהיינו שיטות וערכים סטטיסטיים לתיאור ממצאים אמפיריים, כמו ערכים מרכזיים, קשרים בין משתנים וכו'. בהמשך יוקדש הקורס להבנת מושגים בסיסיים בסטטיסטיקה היסקית העוסקת בהכללות, רמות ביטחון שונות, מנתוני מחקר המבוסס על מדגם לאוכלוסיות אותן המדגם מייצג. לבסוף, יוקדשו שיעורים להבנה וביצוע של מבחנים סטטיסטים פשוטים (מבחני רגרסיה, חי בריבוע, מבחן T, ניתוחי שונות, ניתוחים לא פרמטרים).
פרופ' ענת שושני
מטרת הקורס להפגיש את הסטודנט עם תחום הפסיכולוגיה התפתחותית, תוך הצגת בעיות היסוד המעסיקות חוקרים בתחום הזה כגון תורשה מול סביבה, שלביות מול רציפות, תקופות קריטיות, יחסיות תרבותיות מול חוקיות אוניברסליות; דרכי המחקר העיקריות בתחום כגון תצפיות, מחקרי אורך, מחקרי מעבדה) והתאוריות המרכזיות בתחום כגון התאוריות של פיאז'ה, בולבי, אריקסון, קוהלברג ומהלר. הקורס יתמקד בהתפתחות הפרט מעוברות, דרך הינקות והילדות עד ההתבגרות, תוך הצגה ודיון בהתפתחויות ספציפיות במישור הקוגניטיבי הרגשי והחברתי. הקורס יעסוק גם בגורמים הפיזיולוגים, המשפחתיים והחברתיים אשר יכולים להאיץ או לעכב התפתחות תוך התייחסויות תאורטיות ומחקריות שונות לגורמים אלו. ההרצאות ילוו בקריאה מודרכת של פרקים בספר של פסיכולוגיה התפתחותית, בהמחשה באמצעות צפייה בסרטים ובביצוע אקטיבי של תצפיות על התנהגות ילדים ומתבגרים.
פרופ' שחר אייל
מטרת הקורס להקנות לסטודנטים הכרות קרובה עם תחום הפסיכולוגיה החברתית, שיטות המחקר המרכזיות בתחום, תאוריות נבחרות ותכנים של התנהגויות וקוגניציות חברתיות. מעבר לנוכחות בהרצאות, הסטודנטים יחויבו בביצוע מספר תרגילים ובקריאה עצמאית בספר שילווה את הקורס. בקורס ידונו הנושאים הבאים: מהי פסיכולוגיה חברתית; המקורות ההיסטוריים של גישה זו לחקר הפרט; הטכניקות בהן משתמשים פסיכולוגיים חברתיים על מנת לצבור ידע ולבחון תיאוריות; כיצד אנו לומדים על עצמנו, עמדותינו או הרגשות אותם אנו חווים; מהם המנגנונים המאפשרים לנו להגן על התפיסה העצמית שלנו; כיצד אנחנו יוצרים רשמים על אחרים? כיצד הנבואות שלנו מגשימות את עצמן? כיצד אנו מסיקים יחסי סיבה ותוצאה בעולמנו החברתי? כיצד אנו רוכשים את הסטריאוטיפים שלנו ומדוע כל כך קשה לנו להתעלם מהם? כיצד מושפעת התנהגותנו מנוכחותם של אחרים? מהי עמדה? מה הקשר בין עמדות לבין התנהגות? כיצד משנים עמדות? מהם הגורמים המשפיעים על משיכה בין אישית? למה עוזרים? למה אנו תוקפניים? כיצד הקבוצה משפיעה על הפועל?מה הופך אדם למנהיג?
פרופ' בועז בן דוד
בקורס יוצג התחום של הפסיכולוגיה הקוגניטיבית ודרך התפתחותו מתוך הגישה ההתנהגותית ובהשפעת תחומי מדע אחרים. משמעות ה-"מהפכה הקוגניטיבית" תנותח מבחינת המחקר הפסיכולוגי בכלל והבנת התנהגות. תסקרנה שיטות המחקר הנהוגות בתחום הקוגניטיבי תוך הדגשת שיטות חדישות הקשורות בחקר המוח. הזיקה בין מדעי המוח, מדעי המחשב וניורופסיכולוגיה לבין הפסיכולוגיה הקוגניטיבית תוצג ותודגם.
מר אהוד לויטין
בקורס נלמד כיצד ליישם את הידע שנרכש בקורסי הסטטיסטיקה, באמצעות התוכנה IBM SPSS - התוכנה הסטטיסטית המובילה בעולם במדעי החברה. נלמד כיצד להכניס נתונים ל- SPSS, לבנות קובץ נתונים מוגדר באופן מלא, כיצד לבנות משתנים חדשים, ולבצע טרנספורמציות על משתנים קיימים. בנוסף, נלמד לנתח את הנתונים באמצעות התוכנה, כולל הפקת סטטיסטיקה תיאורית, ביצוע כל המבחנים הסטטיסטיים שנלמדו בקורסי הסטטיסטיקה, ופרשנות של הפלטים.
ד"ר אוסנת בוסקילה ים
מטרתו העיקרית של הקורס להעניק דרך מחשבה על ניהול ועל ארגונים. לקורס מספר יעדי למידה: היכרות עם מושגים בסיסיים, תאוריות וגישות המבחינים בין ניהול יעיל לניהול אפקטיבי - ספרי הלימוד מספקים את היסודות לבסיס ידע טכני זה; יישום וניתוח נושאים אלו על ידי השתתפות בדיונים (case studies) ותרגילים. המטרה היא לנצל ידע מצטבר זה על מנת להתבונן בעין ביקורתית ביותר בתאוריות המוצגות. השיעורים יכללו מגוון התנסויות, כגון הרצאות, דיונים, ניתוח מקרה, סרטי וידאו ושאלונים להכרה עצמית. הנושאים שידונו הם: מהו ניהול? תאוריות של מוטיבציה בעבודה, יישומים ארגוניים של תאוריות מוטיבציה כלליות, צוותים ועבודת צוות, מנהיגות, תקשורת ומשוב, מבנה ארגוני, ניהול משאבי אנוש, תרבות ארגונית וניהול שינויים ארגונים.
ד"ר מיה לקר
תודעה, שפה, קשב, רגש, אישיות, עצמי - מה הבסיס הביולוגי לכל אלה ומה קורה כשדברים משתבשים? בקורס נתבונן על היכולות המופלאות המאפיינות את מצבינו הפסיכולוגי כבני אדם מנקודת המבט של המוח. נלמד עליהם הן מתוך המוח הבריא והן מתוך מצבי מוח פסיכופתולוגיים (כגון אוטיזם וסכיזופרניה) בהם יכולות אלו נפגעו. חומר עזר לקורס יתבסס על מאמרים נבחרים המציגים את חזית המדע בשאלות מרתקות אלו.
פרופ' בועז בן דוד
בחלק הראשון של הקורס יוצגו התהליכים הבסיסיים המאפיינים את המערכת הקוגניטיבית ואת תהליכי עיבוד המידע. משמעות הייצוג הקוגניטיבי תובהר. התחומים שיסקרו הם: חישה ותפיסה, זיכרון אנושי, תורת המידע והשלכותיה להבנת התהליכים, תורת זיהוי אותות, מבנה המערכת הקוגניטיבית, ועוד. יתקיים דיון בשאלה אם המערכת הקוגניטיבית מודולרית. בכל אחד מהנושאים תוצגנה התיאוריות המרכזיות מתוך גישה ביקורתית. בחלק השני של הקורס יוצגו ויסקרו התהליכים הקוגניטיביים ה"גבוהים" הכוללים את התחומים של חשיבה, פתרון בעיות, יצירתיות וקבלת החלטות. יערך דיון משווה בין אופנויות חשיבה שונות ובעקר בין חשיבה אנליטית מודעת לבין חשיבה אינטואיטיבית ובלתי מודעת. מעמדם של תהליכים היוריסטיים והשלכותיהם להבנת המידה בה חשיבת האדם רציונלית ידונו. סקירה אינטגרטיבית של התהליכים הקוגניטיביים מתוך הסתכלות על המערכת הקוגניטיבית כמערכת המפרשת את העולם ומקנה לו משמעות תסכם את הקורס.
פרופ' גורית בירנבוים
קורס זה מהווה השלמה לקורס מבוא לסטטיסטיקה ומטרתו להעניק לסטודנטים כלים להבנה ולשימוש בניתוחים סטטיסטיים מורכבים יותר, הנהוגים במחקרים במדעי החברה. מטרת הקורס להכיר סטטיסטיקות רב-משתניות, לקרוא ולהבין מאמרים בנושא, לבצע ניתוחים ב-SPSS ולדעת לכתוב דו"ח תוצאות. הקורס יתרכז ברגרסיה מרובה, רגרסיה בצעדים ורגרסיה היררכית, ניתוחי שונות רב-משתניים, מדידות חוזרות, ניתוחים היררכיים, ניתוח מבחין וניתוחי גורמים. הקורס ילווה בתרגול, שיכלול הדרכה בכתיבת תכניות SPSS ובדיווח של פלטים.
ד"ר יונית דורון
מטרת הקורס להקנות לסטודנטים עקרונות יסוד, עיוניים ומעשיים, בשיטות המחקר המקובלות והשכיחות ביותר בפסיכולוגיה. בקורס יושם דגש על הפרספקטיבה המדעית של הפסיכולוגיה, תהליך שאילת שאלות מדעיות ובניית הנחות והשערות מחקריות. כמו כן, יקנה הקורס מיומנויות לצורך אופרציונליזציה של מבניים תיאורטיים ובחירת כלי מדידה, שיטת איסוף נתונים ותכנון מחקר מתאימים לצורך מתן תשובה הולמת לשאלת המחקר, תוך התייחסות לשאלות של מהימנות, תוקף פנימי, תוקף חיצוני וסוגיות אתיות. כמו כן, הקורס יקנה מיומנויות להבנת ממצאי מחקר, הסקת מסקנות והכללת הממצאים לתיאוריה. מעבר להשתתפות בשיעורים, קריאת הספר שילווה את הקורס ועמידה במבחן בסוף השנה, הסטודנטים ישתתפו במעבדה ניסויית שבה הם יתנסו בעריכת ניסויים בעצמם. ההתנסות תכלול את כל שלבי המחקר: החל מבחירת הנושא, ניסוח השאלה המחקרית, בניית רציונל והנחות, תכנון המחקר, איסוף וניתוח נתונים, וכתיבת דו"ח מדעי. במהלך השנה יחולקו הסטודנטים לזוגות כאשר כל זוג, בליווי מתרגל, יתכנן ויבצע שני מחקרים (אחד בכל סמסטר). כל זוג יידרש לנתח את הנתונים ולכתוב דו"ח לגבי כל מחקר. כמו כן, הסטודנטים ילמדו על העקרונות בכתיבת דו"ח מדעי לפי דרישות ה-APA.
ד"ר נטלי סגול
מטרת הקורס להפגיש את הסטודנטים עם התאוריות המרכזיות בתיאור אישיות האדם. הקורס יכלול את הגישות הפסיכואנליטיות - פרויד, תאוריות האגו, יחסי האובייקט, העצמי ותאוריות בינאישיות; הגישה ההומניסטית - רוג'רס, מאסלו ופרום; הגישה ההתנהגותית - דולרד, מילר וסקינר; הגישה הקוגניטיבית - קלי, עיבוד מידע והגישה האקזיסטנציאליסטית. הסקירה תתמקד במושגי הבסיס של כל תאוריה, גישות מחקריות נלוות, ושאלות הקשורות אליהן, וכן תעמוד על המקורות הפילוסופיים של התאוריות. חלקו האחרון של הקורס יוקדש להסתכלות אינטגרטיבית על הנושא של אישיות ותאוריות באישיות. מטרת הקורס, לבד מהעמקת הידע וקבלת הרקע, היא פיתוח החשיבה התאורטית על האדם והתנהגותו.
ד"ר אורי ליפשין
במהלך הקורס נחקור דרכים בהם הפסיכולוגיה יכולה לקדם שינוי חברתי. הכלים והידע המקצועי שיש לפסיכולוגים מקנה להם תפקיד חשוב בקידום החברה. הקורס ייבחן את התפקיד החברתי הזה גם מבחינה תיאורטית וגם מבחינה מעשית. לקורס יהיו שני מרכיבים עיקריים: ראשית, הקורס יעסוק בתיאוריה אשר בבסיסם של התערבויות לשינוי חברתי ויציג בפני הסטודנטים מיזמים רלוונטיים מהשטח. שנית, הקורס ינחה את הסטודנטים בשלבים השונים של פיתוח התערבויות פסיכולוגיות לשינוי חברתי. במהלך הקורס הסטודנטים יפתחו בעצמם רעיונות למיזמים לשינוי חברתי אשר מושתתים על תיאוריה פסיכולוגית.
ד"ר איב לישנר פרויד
זהו קורס מבוא לפסיכולוגיה קלינית ופסיכותרפיה שמטרתו לחשוף את הסטודנטים לעבודתו של הפסיכולוג הקליני ולגישות הטיפוליות המרכזיות בפסיכולוגיה קלינית: א) הגישה הפסיכואנליטית-פסיכודינאמית, ב) הגישה הקוגניטיבית-התנהגותית, ג) הגישה ההומניסטית-חווייתית, ד) הגישה המשפחתית-מערכתית. בכל אחת מארבעת הגישות, נבין את ההנחות התיאורטיות בבסיס הגישה, את הנחות הגישה בכל הקשור לגורמים להיווצרות הפרעות פסיכולוגיות, את מנגנון השינוי של השיטה, ואת הטכניקות הטיפוליות המאפיינות את הגישה.
פרופ' תמר שגיא
בקורס נדון היבטים חברתיים ותרבותיים המשפיעים על התנהגות הפרט ונתייחס להיבטים אלו בכדי לתת לסטודנטים תמונה יותר רחבה של הפסיכולוגיה הלוקחת בחשבון לא רק מרכיבים נפשיים בתוך הפרט אלא גם הבניות חברתיות ותרבותיות לצורך הסבר התנהגות. באופן ספציפי, הקורס ידון בנושאים של מגדר, מעמד כלכלי, כוח חברתי, גזע, והשקפות עולם תרבותיות ובחשיבות שלהם להבנת התנהגות הפרט והבדלים בין אנשים. הקורס יינתן באנגלית והסטודנטים במסלול הישראלי ילמדו ביחד עם הסטודנטים במסלול הבינלאומי.
ד"ר רמי טולמץ, פרופ' לאונרדו וולמר
מטרת הקורס להקנות למשתתפים את עיקרי הידע העכשווי בפסיכופתולוגיה. הנושא יוגש מכמה היבטים: ההיבט התאורטי-פילוסופי, ההיבט הפסיכיאטרי-דיאגנוסטי, וההיבט הפנומנולוגי - נקודת המבט הפנימית-חווייתית של הסובל מבעיות נפשיות. לאורך כל הקורס נשתמש בדוגמאות קליניות על מנת להדגים את הסינדרומים השונים, ונתרגל את השימוש במערכת האבחנתית DSM IV, על יתרונותיה וחסרונותיה. בין היתר יידונו בהרצאות נושאי הטראומה הנפשית, הפגיעה הנרקיסיסטית, הפסיכוזות למיניהן, הדיכאון, ההתאבדות, ההפרעה הדו-קוטבית, הפרעות החרדה והכפייתיות, הפרעות אישיות למיניהן וכן נושאים כגון חרדה, משבר, התפוררות נפשית ועוד. בקורס יינתן מקום לנקודות מבט מגוונות בהבנת הפתולוגיה, אך הקו המנחה יהיה הסתכלות על התופעות הפתולוגיות כביטויים ותגובות שונות לסבל ממקורות פנימיים וחיצוניים.
מרצים נבחרים
בלימודי התואר הראשון מתבקש כל סטודנט להתנסות בעבודה פסיכולוגית בשדה. חשיבותה של התנסות זו היא בפתיחת צוהר להכרות עם האופן בו מיושמת הפסיכולוגיה בהקשר הטיפולי והארגוני ולבחינה עצמית ושכלול היכולות האישיות של כל סטודנט. מטרת הקורס ללוות, מבחינה מקצועית, את הסטודנטים במהלך התנסותם בעבודה בשדה, ולסייע ללומדים ליצור התנסות משמעותית להם. כל סדנא תתמקד בתחום אחד מבין תחומי המקצוע של הפסיכולוגיה (למשל, קלינית, שיקומית, חינוכית, ארגונית). בכל סדנא, הסטודנטים יוצבו במקום עבודה בתחום העיסוק של הסדנא ויקבלו הדרכה אישית מפסיכולוג העובד במקום זה. סטודנטים יעבדו כחצי יום במקום העבודה (אופי העבודה וההדרכה שונה ממקום למקום ומידע מדויק יינתן לקראת הרשמה לסדנאות). במהלך כל השנה, תתקיים פגישה קבוצתית של 3 שעות עם מנחה הסדנא פעם בשבועיים, בה המנחה ייתן הדרכה קבוצתית על ההתנסויות של הסטודנטים. פעם בשבועיים (לאורך כל השנה), המנחה יפגוש באופן אישי 3-4 סטודנטים. כל אחד יקבל הדרכה אישית של שעה אחת. כך, כל סטודנט יקבל הדרכה אישית 3-4 פעמים בכל סמסטר.
מרצים נבחרים
המטרה של סמינר מחקרי היא לאפשר לסטודנטים להתנסות בעצמם בכל שלבי המחקר בפסיכולוגיה. לאחר הצגת נושא הסמינר, סטודנטים בוחרים שאלת מחקר ומתודולוגיה הולמת. בסוף הסמסטר הראשון, הסטודנטים מגישים הצעת מחקר, הכוללת רציונל ורקע הולם, השערות ושיטה. לאחר אישור ההצעה, הסטודנטים מבצעים את המחקר בפועל, מנתחים את הנתונים שנאספו, ובסוף השנה כותבים דו"ח מחקרי. סטודנטים חייבים לקחת סמינר מחקרי אחד מתוך רשימת הסמינרים המחקריים המוצעים בינהם: מיניות והתקשרות, תהליכים פסיכולוגים בקבלת החלטות, שיפוטים קוגניטיביים ומטה קוגניטיביים, תיאורית ניהול האימה, משמעות החיים והקשר שלה לכאב ולאושר, זמן פסיכולוגי, דילמות חברתיות.
מרצים נבחרים
המטרה של סמינר עיוני היא לאפשר לסטודנטים למידה של כתיבת עבודה תיאורטית בפסיכולוגיה. לאחר הצגת נושא הסמינר, כל סטודנט בוחר שאלת חקר שמעניינת אותו בנושא הנדון, סוקר את הספרות הרלוונטית לשאלה שנבחרה וכותב עבודה סמינריונית המסכמת את סקירת הספרות בניסיון לתת מענה לשאלת החקר. להלן דוגמאות של סמינרים עיוניים שניתנים בבית הספר: נקודת מבט שונה - היבטים של רב-גוניות תרבותית בבריאות הנפש, הנדסת גורמי אנוש, הזיכרון האנושי בראי מדעי המוח, כיוונון מוחי והתנהגות, Mindfulness o בהורדת מתח ועקה ובטיפול קוגניטיבי, מיינדפולנס בהורדת מתח ומועקה ובטיפול קוגניטיבי,מבט רב-מימדי על המערכת הרגשית, הפסיכולוגיה של האינטרנט, הפסיכולוגיה של החינוך, אקלים ארגוני, אהבה ויחסים רומנטיים, סוגיות בטיפול קוגניטיבי-התנהגותי, סוגיות בדינמיקה קבוצתית, על מנהיגים ומונהגים
מרצים נבחרים
סטודנטים חייבים לקחת חמישה קורסי בחירה מתקדמים מתוך רשימת הקורסים המוצעים להם (הרשימה משתנה משנה לשנה). להלן דוגמאות של קורסי בחירה מתקדמים הניתנים בבית הספר: מחקר בהתנהגות צרכנית, כהרף עין: ההשלכות החברתיות של קוגניציות לא מודעות, יצירתיות בארגונים, פסיכולוגיה חיובית בחינוך, תיאוריות ומחקר בהתאבדות, תהליכים אישיותיים והבדלים בין-אישיים, יחסים בין-אישיים קרובים, טכנולוגיות תקשורת חדשות, יישומים ישנים, תרבות וניהול התרבות בארגונים, פיתוח מנהיגות, פסיכולוגיה אבולוציונית, חשיבה ביקורתית, תיאוריה ומחקר בהתקשרות, סוגיות בפסיכולוגיה פוליטית.
*פרטים נוספים ניתן למצוא בידיעון.
*תוכנית הלימודים כפופה לשינויים.
