פרופ' יואב יאיר
ברכת דיקן בית הספר לקיימות
העשורים הראשונים של המאה ה-21 עומדים בסימן שינויים מהירים במצבו של כוכב-הלכת ארץ. אוכלוסיית כדור-הארץ הולכת וגדלה וחצתה את קו ה-7 מיליארד והיא מתרכזת בערים ענקיות, בהן מתגוררים מיליוני בני-אדם. הטכנולוגיה המתקדמת מאפשר לנצל את משאבי-הטבע בצורה יעילה להפקת אנרגיה, לתחבורה ולמסחר גלובלי. הפיתוח הכלכלי מביא לשיפור מתמיד ברמת החיים כך שבריאות, מים נקיים ואספקת מזון יציבה הולכים ודוחקים בהדרגה את הרעב והמחלות. העתיד נראה מבטיח מתמיד.
אולם בצד הקדמה והפיתוח, חולל האדם גם שינויים מופלגים בסביבתו שאת תוצאותיה אנו רואים: שינויי אקלים, פגיעה במערכות אקולוגיות ובעושר הטבעי והפרת האיזון בין מערכות כדור-הארץ. האטמוספרה והאוקיינוסים אינם יודעים גבולות: מה שנפלט במדינה אחת, עלול להגיע ולזהם את המים והאוויר של מדינה אחרת. המודעות לצורך בפיתוח זהיר ובר-קיימא הפכה לנושא מרכזי בשיח הבינלאומי, והמדינות המתועשות והמתפתחות רואות את הצורך בהסדרה מוסכמת של פיתוח בר-קיימא (Sustainable Development): יש להמשיך בפיתוח ובקידמה, אך תוך זהירות ואחריות, בפרט כלפי הדורות הבאים. חובתנו המוסרית היא לשמור על העולם כך שאלה שיחיו כאן אחרינו יזכו לעולם שאפשר לחיות בו (Habitable). האו"ם ושורה של ארגונים חוץ-ממשלתיים (NGOs) פועלים יחד להשגת חזון זה.
ואכן, החברה המודרנית והטכנולוגית שואפת לתקן את הנזקים שנגרמו לסביבה בעשורים האחרונים ולמצוא פתרונות לבעיות המשותפות לכולנו: הזכות לאוויר נקי, למים צלולים, לקרקע בריאה בה יש מקום למגוון רחב של צומח ובעלי-חיים. מחקרים מראים שזהו חלק הכרחי לרווחה האנושית.
בישראל הדברים נכונים שבעתיים. ארצנו קטנה ומתועשת, ונמנית על אחת המדינות המפותחות בעולם. אנו מצטיינים בכושר המצאה וביכולות טכנולוגיות מדהימות, וטבועה בנו גם ראייה ערכית הנובעת מהמסורת היהודית: צדק חלוקתי ואחריות בין-דורית נטועים עמוק בשיח החברתי בישראל. כיום למקבלי ההחלטות בממשלה, במגזר בציבורי ובסקטור הפרטי ברור יותר הצורך בניצול מבוקר וזהיר של אוצרות הטבע שלנו תוך חשיבה אסטרטגית נכונה. משום כך דרושים בכל חברה תעשייתית, מפעל או תאגיד-בינלאומי, ובכל עיר, יישוב או מועצה מקומית, בעלי-תפקידים שאחריותם לראות את צרכי הפיתוח ולתכנן קדימה באופן נבון ומקיים.
בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן יכשיר תלמידים שישתלבו בעשייה הניהולית, הכלכלית והחברתית בארצנו. תוכנית הלימודים משלבת קורסים מתחומי הכלכלה והממשל עם קורסים בתחום הקיימות והסביבה, בדומה לתוכניות מקבילות באוניברסיטאות מובילות בארה"ב ובאירופה. בוגרי בית-הספר יוכלו להשתלב כיזמים בסטארט-אפים בתחומי קיימות וסביבה, כלוביסטים בכנסת, במגזר הציבורי ובארגונים חוץ-ממשלתיים או כמומחי-סביבה בסקטור העסקי הפרטי. בשנים הבאות נראה את בוגרי בית-הספר משולבים במערכות אלה כך שישפיעו השפעה ארוכת טווח ומשמעותית על עתידה של ארצנו.
פרופ' יואב יאיר
דיקן בית הספר לקיימות ע"ש החברה לישראל, כיל ובזן
