"המהפכה הירוקה" והצורך בלימודי קיימות
בשנים האחרונות נושאי איכות הסביבה הופכים מעיסוק שולי לגורם משמעותי בכלכלה המשפיע כמעט על כל תחומי החיים. בהדרגתיות נוצרת מציאות חדשה אשר דורשת להתבונן על מגוון רחב של תחומים דרך פריזמה של איכות הסביבה, לשנות דפוסי חשיבה קיימים ולבצע רפורמות ברבדים רבים.
השינויים המהותיים בתפיסות איכות הסביבה משפיעים על המגזר הפרטי, העסקי והציבורי שמתמודדים עם קשת רחבה של נושאים חדשים, בעיות והזדמנויות שמביאה "המהפכה הירוקה", שעד לא מכבר היו נחלתם של מעטים.
ההתעוררות הסביבתית מפנה זרקור לקובעי המדיניות הציבורית שנדרשים לבחינה מעמיקה ורפורמות במגוון תחומים, בין כראיה ארוכת טווח ובין כמענה נקודתי. נחוץ תכנון אסטרטגי ארוך טווח ברמה הלאומית של משק המים והאנרגיה, תוך בחינת אלטרנטיבות חלופיות למקורות הקיימים. נדרשת בחינה של אפשרויות לעידוד שימושים יעילים יותר במשאבי טבע, כגון בניה ותכנון ירוקים. יש לטפל באופן מידי במפגעים סביבתיים. נושאים אלה ועוד רבים אחדים עומדים על סדר היום הסביבתי של הרגולטורים.
הזרעים האמיתיים לחדשנות ולשינויים סביבתיים צומחים במגזר העסקי, שמגלה מצד אחד קרקע פורייה ליזמות ירוקה, ומצד שני חקיקה סביבתית מגבילה. במקביל, המודעות לנושאי איכות סביבה גורמת ליצירת סביבה תחרותית בה תאגידים שלכאורה אינם משויכים לתעשיות הנוגעות לאיכות הסביבה, נדרשים אף הם להפגין תפיסה ירוקה, כחלק ממיצוב התאגיד.
כדי להתמודד עם הבעיות וההזדמנויות שיוצרת "המהפכה הירוקה," קובעי המדיניות, היזמים והיועצים נדרשים לראיה רחבה של מגוון היבטים של נושאי הסביבה. בסיס של ידע מדעי במגוון תחומים נחוץ כדי לנהל דיאלוג פורה עם אנשי המקצוע השונים כגון מהנדסים, כימאים וביולוגיים, למצוא פתרונות כוללים ולאתר הזדמנויות מבין מגוון האפשרויות. הבנה של הסביבה הרגולטורית הרלוונטית, המקומית והבינלאומית חיונית, כדי להבין את הפוטנציאל והמגבלות לפעולה, או את הצורך לשינוי חקיקתי.
כלי ניתוח בתחום הכלכלה נדרשים כדי להבין כיצד פתרון אחד משתלב במכלול צרכים ובעיות אחרות. ידע בתהליכי מדיניות וממשל רצוי לא רק לעוסקים בתחום הציבורי אלא בעיקר למגזר הפרטי והעסקי שצריכים לפלס דרכם בין קבוצות אינטרסים שונות.
בואו לעסוק בנושאים הבוערים על סדר היום הגלובלי: שינויי האקלים, ערים חכמות, אנרגיה, מים, מזון ואנרגיות מתחדשות, ולהוביל למציאת פתרונות לאתגרי המאה ה-21.
בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן.