מטרת התוכנית לתואר ראשון דו-חוגי בקיימות היא להכין סטודנטים להשתלבות בשוק העבודה במגוון תחומים בהם נדרש ידע מעודכן, מעשי ורחב ,בתחום הקיימות. וכן ללימודי המשך לתארים מתקדמים בניהול משאבי טבע וסביבה, תכנון עירוני וכלכלה סביבתית.
ד"ר בתאל אשקול
בפעם הראשונה בהיסטוריה האנושית מרבית אוכלוסיית העולם גרה כיום ביישובים עירוניים. בנוסף, יותר ממחצית מפליטות גזי חממה היא תוצאה מפעילות אזורים עירוניים. עובדות אלו והתחזיות לשנים הבאות, מחייבות בחינה מחודשת של אופן הפיתוח העירוני, וההכרה בחלקם של הערים בשינויים הסביבתיים הגלובליים. יישובים עירוניים אינם מנותקים מהסביבה הטבעית אלא חולקים איתה הרבה משאבים ונקודות השקה. מעצם היותן מרכזים חברתיים, כלכליים, תרבותיים ופוליטיים, ערים משפיעות על ומושפעות מהסביבה הטבעית ללא הרף, בין אם זה בא לידי ביטוי בצריכת אנרגיה ומזון, בייצור פסולת וזיהום אוויר ובין אם בצורך הבסיסי של בני אדם לבלות זמן בפארקים וגנים עירוניים, לנשום אוויר צח ולבוא במגע עם הטבע. האתגר המרכזי העומד כיום בפני מתכנני ערים ואדריכלים הוא לעצב ערים המאפשרות איכות חיים גבוהה, בד בבד עם שמירה על המערכות הטבעיות ותמיכה בהמשך קיומן לדורות הבאים. הקורס יציג תיאוריות שונות לתכנון עירוני בר קיימא ודוגמאות מרחבי העולם לפרויקטים עירוניים אשר מצליחים לשלב בין האתגרים ההולכים וגוברים הקשורים לפיתוח חיים עירוניים לבין האתגרים הסביבתיים והתכנוניים ההולכים ונעשים דחופים יותר, כגון: זיהום אוויר, טיפול בפסולת, מקורות אנרגיה מתחדשים, פתרונות תחבורתיים, פיתוח שטחים פתוחים, זחילה עירונית ופרוור, בנייה ירוקה, עירוב שימושים, עידוד כלכלה ותעשייה מקומית, שיתוף הציבור בתכנון, שקיפות תכנונית, ועוד.
ד"ר אסף צחור
קיימות היא מערכת קשרי הגומלין שבין הסביבה, הכלכלה והחברה ויכולתנו לשמור על האיזון מבלי לפגוע בכל אחד ממרכיבים אלה ומיכולתם להתחדש. הקורס מבוא לקיימות יסקור את אתגרי הקיימות המקומיים והגלובליים. הקורס יעסוק במרכיבי הקיימות השונים וידון באופן ביקורתי בקשרי הגומלין ביניהם. הקורס יספק מסגרת תיאורטית וכלים יישומיים לניתוח סוגיות של קיימות, ויעשה בהם שימוש לניתוח מקרי בוחן ממדינות מפותחות ומתפתחות. בין הנושאים בהם נעסוק: גידול אוכלוסין ומגמות דמוגרפיות אחרות; השפעת האדם על כדור הארץ, מגבלות כדור הארץ וכושר נשיאה; שירותי המערכת האקולוגית לרווחת האדם; צריכה, משאבים ופסולת; חקלאות; יחסי הגומלין שבין משאבי מים, מזון ואנרגיה; שינוי אקלים - הפחתת פליטת גזי חממה והסתגלות לשינויי אקלים; בריאות וסביבה.
ד"ר אורי פלביץ
אקולוגיה היא החקר המדעי של פעולות הגומלין והיחסים בין אורניזמים וסביבתם. תחום האקולוגיה עוסק בנושאים כגון השפע, התפוצה והמגוון של אורגניזמים, ויחסי הגומלין בין אורגניזמים לסביבתם הביוטית והאביוטית. הקורס מציג סקירה כללית של מדע האקולוגיה ובוחן את מושגי הליבה של התחום. נכסה נושאים כגון תהליכים אבולוציונים, הסתגלות, דינמיקה של אוכלוסיות, קשרי גומלין בין ובתוך חברות, ומערכות אקולוגיות. נחקור את הנושאים האלו מרמת הפרט ועד מערכות אקולוגיות שלמות. כמו כן נלמד על קשרי הגומלין בין מערכות אקולוגיות לבין מערכות אחרות בכדור הארץ, כולל הטבע הא-ביוטי והאדם.
פרופ' יואב יאיר
זהו קורס שנועד להקנות את התשתית המדעית הבסיסית ללימודי הקיימות בתחום מדעי כדור-הארץ. הוא עוסק במבנה כוכב-הלכת שלנו על מערכותיו השונות ובקשרי הגומלין המורכבים ביניהן: הליתוספרה (כדור-הארץ המוצק), האטמוספרה, ההידרוספרה (האוקיינוסים ומקווי-המים), הקריוספרה (כיפות הקרח) והביוספרה (עולם החי). הקורס מתאר את המחזורים הביו-גיאו-כימיים של חומרים ואנרגיה בין המערכות השונות. הקורס ימשיג תפיסות יסוד בכימיה, פיסיקה וגיאופיסיקה על מנת לתאר התהליכים השונים בצורה איכותית (חוקי השימור, מבנה החומר). המטרה היא להכיר את הבסיס המדעי לנושאים השונים בקיימות ולהבין היטב את השפעת האדם על סביבתו הפיזית.
ד"ר עדי לוי
הקורס יציע מגוון גישות חשיבה ונקודות מבט על הקשרים ההדדיים בין הסביבה הטבעית לסביבה האנושית, כלומר יחסי הגומלין בין בני אדם לסביבת מחייתם - הקרובה, הרחוקה והעולמית. נבחן מושגי יסוד רלבנטיים מתחומי מדעי הרוח, החברה והטבע העוסקים בסביבה, מרחב, מקום, תרבות ועוד. נסקור את המחשבה הסביבתית במבט היסטורי, בדגש על התקופה המודרנית, המודעות הגוברת לשמירת טבע וצמיחתה של התנועה הסביבתית, כמו גם התפתחות המודעות לקיומו של משבר סביבתי. נכיר את הגישות האתיות השונות ביחס לסביבה - אנתרופוצנטריות, ביוצנטריות ואגוצנטריות, אתיקת האדמה, אקולוגיה עמוקה ואקולוגיה חברתית. נתוודע אל מושגי יסוד בתווך שבין האתיקה למדע, בהן היפותזת גאיה, האנתרופוקן, הכחדת מינים ועוד. נבחן סוגיות שונות הנוגעות ליחסים הרב-ממדיים בין סביבה לאדם (פסיכולוגיה סביבתית, הקשר בין סביבה לרגשות והתנהגות), בין סביבה לתרבות (האופן בו תרבויות אנושיות שונות התאימו עצמן לסביבת המחייה שלהן), בין סביבה לחברה (הקשרים בין מעמד, אתניות ומגדר לסביבה), בין סביבה לכלכלה (נחלת הכלל וניהול משאבים משותפים, השפעות הקפיטליזם ותרבות הצריכה על הסביבה, מודרניזציה אקולוגית), ובין סביבה לפוליטיקה (פוליטיקה ירוקה, מאבקים סביבתיים). בתוך כך, נבקש לקשור את הגישות והמושגים שנלמד עליהם לסוגיות סביבתיות עכשוויות בעולם מסביבנו וכאן בישראל.
מרצה: נעמה אשור בן-ארי
הכרת התפתחות המנהל הסביבתי במדינת ישראל, ומבנה מוסדות הסביבה בשלטון המרכזי, המקומי והלא-ממשלתי. למידת הנושאים המרכזיים בתחום איכות הסביבה לרבות חקיקה, איכות אויר, פסולת ומחזור, רעש וקרינה, אכיפה, חומ"ס ועוד והטמעתם בשיקולי תכנון סביבתי. הבנת העקרונות התכנוניים לפיתוח בר קיימא ושילוב שיקולים סביבתיים בתכנון פרויקטים תשתיתיים תוך הצעת דרכים להתמודדות עם קונפליקטים של פיתוח לבין שימור סביבתי. הצגת מקרי בוחן של פרויקטים של תשתית בעלי השפעה סביבתית ניכרת.
מרצה: ד"ר שירי צמח שמיר
מטרות הקורס: הכרת מושגי היסוד בכלכלה, פיתוח חשיבה כלכלית והבנה של התהליכים הכלכליים. הקורס יעסוק בנושאים הבאים: I המחסור, גבול אפשרויות היצור, יעילות כלכלית, פתרון בעיות היסוד, צמיחה וסחר בינ"ל. II פונקציית הייצור, פתרון השוק, ומעגל ההכנסות במשק. III עלויות ועקומת ההיצע בתחרות משוכללת (כולל דיון בעלויות כלכליות ו"עלויות אבודות"). IV הביקוש למוצרים, הגמישות. V שיווי משקל בתחרות משוכללת. VI התחלקות ההכנסות. VII התערבות הממשלה במערכת השווקים.
פרופ' יעל פרג
צריכת האנרגיה בעולם נמצאת במגמת עלייה מתמדת. הן הגידול באוכלוסייה, והן העלייה ברמת החיים תורמים לעלייה זו. דלקים מאובנים הם מקור האנרגיה העיקרי כיום ומשמשים לצרכים תעשייתיים לייצור חשמל, לאקלום, לתחבורה, לתאורה, לבישול ועוד. במקביל לגידול בייצור וצריכת האנרגיה אנו עדים לעלייה בשיעור פליטות מזהמים לקרקע, למים ולאוויר וכן גזי חממה לאטמוספירה ובראשם פחמן דו - חמצני. האתגרים הניצבים בפנינו הם המשך הפיתוח והקדמה בד בבד עם שמירה על עקרונות הקיימות, כמו גם ניתוק הקשר בין צמיחה כלכלית וצריכת אנרגיה ממקורות פוסיליים. מטרת הקורס היא להציג בפני הסטודנטים את יסודות משק האנרגיה ומערכות האנרגיה. הקורס מתמקד בנושאים הבאים: דלקים ומקורות האנרגיה השונים (פוסיליים, מתחדשים, מעוטי פחמן),טכנולוגית שונות לייצור אנרגיה ויצור חשמל, צריכת אנרגיה (במוצרים, בתהליכים, בתעשייה, בתחבורה במבנים ועוד), יחידות מדידה, ביקוש והיצע, הקשר שבין אנרגיה לשינויי אקלים, אנרגיה בעולם המפותח והמתפתח, התייעלות אנרגטית, ביקוש ותחזיות לאנרגיה בעולם, ההשפעות החברתיות, סביבתיות, בריאותיות של יצור וצריכת אנרגיה. הקורס יחשוף את הסטודנטים לקריטריונים שונים להשוואה בין חלופות שונות ליצור חשמל ודלקים ויספק להם כלים להערכת היבטי קיימות במשק האנרגיה.
ד"ר דוד מקלברג
הקורס עוסק בביורוקרטיה בהיבטים תיאורטיים ומעשיים, תוך שימת דגש על סוגי ארגונים שונים במדינת ישראל, החל מארגוני המגזר הציבורי וכלה בארגוני המגזר השלישי, בהבדלים ובקשרים ביניהם. השאלות המרכזיות אותן מעלה הקורס הן מעמדו ומרכזיותו של שירות המדינה, מידת הפוליטיזציה של וטיבו בישראל ובמבט בינלאומי משווה.
ד"ר גלית דשא
מטרתו של קורס זה היא לסקור יסודות ומוקדי ציון מרכזיים בהתפתחות המחשבה המדינית המערבית. הקורס נע בין יוון הקלאסית, אירופה של טרום העת המודרנית והעת המודרנית עד המאה העשרים. מחשבה מדינית נלמדת לכן הן מההיבט ההיסטורי והפוליטי מעשי שלה והן מההיבט התרבותי. אף על פי כן, דגש עיקרי יושם על רעיונות תוך דיון ברלוונטיות שלהם לשאלות הנדונות בתקופה בת זמננו.
פרופ' ערן ויגודה-גדות וד"ר דוד מקלברג
קורס זה יחשוף את הסטודנטים למושגים, סוגיות ותיאוריות הקשורות בממשל, בפוליטיקה ובניהול המדינה הדמוקרטית. ראשית, נעסוק במושגי היסוד הבסיסיים כמו גם בשאלות חקר הפוליטיקה. יושם דגש על האידיאולוגיות המרכזיות וסוגי המשטרים השונים בעולם, תוך התייחסות מעמיקה למשטר הדמוקרטי. לאחר מכן נדון בסוגיות כגון מפלגות וקבוצות אינטרס, כמו גם במערכת היחסים המורכבת שבין מדינה, משטר דמוקרטי ובירוקרטיה. לבסוף, נעמוד על המגמות השונות העתידיות בדמוקרטיה הישראלית.
מרצה: ד"ר רונן הופמן
במסגרת הקורס יוצגו וינותחו האירועים הדרמטיים שפקדו את אמריקה ואירופה וחוללו שידוד מערכות פוליטי, חברתי וכלכלי במהלך המאות ה-18 וה– 19 כגון תנועת ההשכלה, המהפכה האמריקאית, המהפכה הצרפתית, והמהפכה התעשייתית. במסגרת הניתוח יושם דגש על שלוש המהפכות, על עלייתה של הלאומיות המודרנית ומדינת הלאום, על עלייתן של תנועות מהפכניות וחילוניות : הקומוניזם, פאשיזם, סוציאליזם, קולוניאליזם ואימפריאליזם. כמו כן תתואר ותנותח התפתחות המלחמה הקרה.
מהנדס שמעון טל
מטרת הקורס: להקנות לסטודנט הכרה בסיסית של משק המים בישראל מהיבטיו השונים בדגש על ההשפעות הסביבתיות. הקורס יקנה לסטודנט הכרות על דרך פעולתו וניהולו של משק המים על שחקניו השונים, על בעיותיו העיקריות ועל התהליכים שהוא עובר בהסתמך גם על ניסיון מעשי של המרצה בניהול משק המים הישראלי. תכנית הקורס תכלול שלושה חלקים. בחלקו הראשון ילמדו הנתונים הבסיסיים של מקורות המים בישראל, של השימושים השונים במים לצרכים בסיסיים ולקידום יעדים לאומיים. בעיית המחסור תועלה בראיה הלאומית, האזורית והגלובאלית. ילמד כיצד השפיעו נתונים אלה על עיצוב העקרונות החוקיים, התשתיות הפיזיות והעקרונות הארגוניים של משק המים. בחלקו השני תלמד מדיניות הניהול של המים, על המשברים שעבר ועובר משק המים בישראל והתהליכים שעבר עד להעמדתו על בסיס בר קיימא. ילמדו יעדי משק המים והפעולות הנעשות לצורך השגת יעדים אלה, הן בהיבט הכמותי, האיכותי והארגוני. בחלקו השלישי ילמד החוק הבינלאומי לניהול משאבי מים ופרק המים בהסכם השלום הקבוע בין ישראל לירדן, והזמני בין ישראל והרשות הפלשתינאית.
פרופ' יואב יאיר
הקורס עוסק בתהליכים המתרחשים בפני השטח, בעומק הקרקע, באקוויפרים, במקורות מים עליים, באוקיינוסים ובאטמוספרה המשפיעים על איכות הקרקע, המים והאוויר. המטרה היא להכיר את סוגי הזיהום ממקורות טבעיים ועקב מעשי ידי-אדם ולהבין את אופן התפשטותם בסביבה. נלמד כיצד מתבצע מעקב אחר סוגי הזיהום השונים מלוויינים וממערכות ניטור קרקעיות, ונכיר תקנים מקומיים ובינלאומיים וישראלים. הקורס יעסוק בהשפעות בריאותיות וסביבתיות של איכות הקרקע, המים והאוויר בארץ ובעולם וכן במגמות הנצפות והחזויות לעשורים הקרובים.
גב' צרויה שבח
אתגרים סביבתיים חוצים במקרים רבים את גבולות המדינה ומצריכים שיתוף פעולה, חדשנות והעברת ידע בין שחקנים שונים ובין הרמה הגלובלית לרמה הלאומית או המקומית. הקורס יבחן את ההיבטים המרכזיים העומדים בפני מקבלי ההחלטות בניווט האתגרים הללו: העקרונות, כלי המדיניות והנושאים המרכזיים של מדיניות הסביבה ברמה הגלובלית. במהלך הקורס ידונו מנגנוני המדיניות הסביבתית הגלובלית, אמנות סביבתיות, ארגונים ושחקנים המשפיעים וקובעים את סדר היום של זירת הקיימות העולמית. כיצד נקבעים יעדים גלובליים וההשפעות של מסגרות דוגמת היעדים לפיתוח בר-קיימא (SDG), התקדמות המדיניות הסביבתית באיחוד האירופאי או המלצות לתהליך ביקורת העמיתים ב- OECD על היכולת לתת מענה לאתגרי הסביבה.
ד"ר יואב פלד
בקורס זה הסטודנטים ילמדו את עקרונות תחום מערכות המידע הגאוגרפיות (Geographic Information Systems, GIS). מערכות מידע גיאוגרפיות הן עמוד השדרה של מיפוי דיגיטלי ושל המימד המרחבי במדעי הקיימות. הסטודנטים ירכשו ניסיון עם GIS דרך תרגול מערכות שונות במעבדת המחשבים ומחוצה לה, כולל פלטפורמות ניידות, תוכנת Google Earth Pro וחבילת התוכנות המקצועית. ArcGIS תרגולים יכללו מקרי בוחן מתחומים שונים כגון לימודי הסביבה, חברה, עירוניות, אקולוגיה והיסטוריה. בין הנושאים הנלמדים בקורס: מיפוי, שכבות מידע, מאגרי נתונים, היטלים וקוארדינטות, קלטי נתונים ממקורות שונים, עיבוד גיאוגרפי, שאילתות ואנליזה מרחבית.
מרצה: ד"ר שירי צמח שמיר
הקורס מקנה רקע תאורטי ואנליטי בניתוח גישות לניתוח בעיות סביבתיות וניצול (או שימור) משאבי טבע מההיבט הכלכלי. הקורס יעסוק בשני תחומים: 1. התיאוריה של השפעות חיצוניות. 2. שימוש בתמריצים כלכליים בכדי לגרום לתגובות פרטיים ופירמות במסגרת השוק שיכולות לקדם יעילות. סקירה של שיטות שונות להערכת ממשאבי סביבה כדי להעריך שינויים ברמת איכות הסביבה.
גב' צרויה שבח
הקורס בוחן שני עמודי תווך מרכזיים בממשק הקריטי של עסקים וקיימות. הקורס יבחן את מושג האחריות התאגידית (CSR), התפתחותו והיבטים מרכזיים ביישום. בקורס תוצגנה פלטפורמות וגישות דיווח מרכזיות כגון תקן ה- GRI (Global Reporting Initiative), Task Force on Climate-related Financial Disclosures (TFCD) וה- CDP, האופן בו CSR קשור ליעדי הפיתוח של האו"ם (SDGs) וכן מקרי מבחן ודוגמאות בדגש על נושאי ההשפעה החברתית-סביבתית והיבטים של שקיפות. לאחר מכן יתמקד הקורס בהשקעות אימפקט ויסקור את המושג, אופן התפתחותו, האקוסיסטם שלו והשחקנים המעורבים. הקורס יבחן את השקעות האימפקט בהשוואה להשקעות אחרות, את המסגרת הרגולטורית הנוכחית של השקעות אלו וכיצד מתגבשות פרקטיקות של השקעות אימפקט ברחבי העולם כיום.
ד"ר שאול אריאלי
להקנות היכרות עם ההיסטוריה של הסכסוך הישראלי פלסטיני והסוגיות המרכזיות בו: הזכות להגדרה עצמית, גבולות (לרבות גדר ההפרדה הביטחונית, מפעל ההתיישבות), ביטחון, ירושלים ופליטים והבנת המתחים והפערים בין הצדדים ביחס אליהן מהצהרת בלפור ועד המשאים ומתנים שהתקיימו (אוסלו, אנאפוליס ושליחות קרי).
ד"ר אלון ליאל
בקורס זה תנותח מדיניות החוץ הישראלית כפי שהיא באה לידי ביטוי בעיצוב תהליכים מדיניים ודיפלומטיים - בפעילויותיהם של משרד רה"מ, של משרד החוץ ושל הנציגויות הדיפלומטיות הישראליות ברחבי העולם. תיבחן השאלה האם מדיניות החוץ הישראלית משקפת אסטרטגיה מובנית ובהירה שמתוכה נגזרות הטקטיקות שבהן נוקטות הממשלות בפעילותן המדינית השוטפת – או שמא מדובר במדיניות חוץ משתנה ולא מוגדרת, שקשה לאתר בה יסודות אסטרטגיים ברורים ומוצקים. בהקשר זה ינותחו תהליכים בעת משברים מחד ובעת יוזמות לכינון הסדרי שלום מאידך. יושם דגש על תאור וניתוח של מדיניות החוץ הישראלית אל מול גורמים מרכזיים הפועלים בזירה האזורית והגלובלית, ובראשם ארה"ב, העולם הערבי והמדינות השכנות לישראל.
ד"ר מיכל שביט-פרדקין
מאז הקמתה של מדינת ישראל, למרכזיותו של תחום הביטחון בחברה הישראלית השלכות משמעותיות על היחסים שבין הצבא, החברה והתקשורת בישראל. באמצעות בחינת סוגיות ביחסים שבין הצבא והחברה בישראל, נבקש בקורס זה להאיר ולבחון באופן ביקורתי את השינויים שחלו ביחסי הצבא, החברה והתקשורת בישראל בעשורים האחרונים, על רקע של לחימה בעימות צבאי. באמצעות דיון באירועים תקשורתיים משמעותיים שעסקו בצה"ל מנקודות מבט תיאורטיות שונות, ובהתבסס על צפייה משותפת בקטעי סרטים (דוקומנטריים, סרטוני יוטיוב, קטעים מסרטים באורך מלא ומסדרות טלויזיה), נצביע על התפתחויות ושינויים בקשר שבין החברה הישראלית, התקשורת וצה"ל, ונדון בהשלכותיהם.
מרצה: ד"ר יוסי מן
הקורס המזרח התיכון בן זמננו מבקש להעניק לסטודנט הבנה על האירועים הכלכליים, החברתיים הפוליטיים והמשפטיים שעיצבו את האזור. הקורס בוחן את הגורמים שעיצבו את המזרח התיכון מנפילת האימפריה העתמאנית ועד לאירועי האביב הערבי שפרצו בשנת 2010. בחלק הראשון של הקורס מבקש המרצה לדון בגורמים שעצבו את מדינות המזרח התיכון עד לעצמאותן ובחלק השני לדון במדינות האזור בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה ועד ימינו אנו. במסגרת הקורס יבחן המרצה גם גם תופעות שעולות על סדר היום בעשור האחרון ומעצבות את אופיו של האזור כמו למשל התפתחות התנועות האסלאמיות באזור, מעמדן של נשים בחברה הערבית-אסלאמית, מצוקת המים באזור, שינויים דמוגרפים ותהליכי עיור, יחסי שיעים-סונים, יחסי שבט ומדינה, מעמדה של תעשיית הנפט במזרח התיכון, יחסי מדינות המזרח התיכון עם המעצמות- ארה"ב, רוסיה, האיחוד האירופי וסין וכן מדיניותן של מדינות האזור כלפי ישראל.
מרצה: פרופ' יצחק רייטר
נשיא המדינה ראובן ריבלין אמר בטקס אזכרה לחללי טבח כפר קאסם בשנת 2014: "מדינת ישראל לעולם תהיה גם מולדתה וביתה של אוכלוסייה ערבית...מדובר באוכלוסייה שהיא בשר מבשרה של הארץ הזו, אוכלוסייה מגובשת בזהות לאומית ותרבותית משותפת שתמיד תהיה מרכיב יסודי בחברה הישראלית. אכן, גם אם אף אחד מאתנו לא ביקש זאת לעצמו אנחנו נועדנו לחיות זה לצד זה, זה עם זה, אנחנו שותפי גורל. לא רק את הארץ אנו חולקים. אנו חולקים כלכלה אחת מערכת רווחה אחת מרחב ציבורי אחד. אנו נוסעים יחד בכבישים, ומשחקים יחד באצטדיוני הכדורגל". דברים אלה ראויים לדיון אקדמי מעמיק והקורס יקנה לסטודנטים ידע על החברה הערבית בישראל וכלים לדיון ביקורתי ועיוני. דיוננו בחברה הערבית בישראל יעסוק במגוון היבטים: זהות לאומית ותרבותית של ערביי ישראל; השתלבותם ושילובם בחברה הישראלית; היבטים דמוגרפיים, חברתיים וכלכליים ביחסים שבין רוב ומיעוט; הפוליטיקה הערבית; התנועה האסלאמית; החזון של האליטות הערביות; המבנה החברתי (תפקידיה המשתנים של החמולה, מעמד האשה) המבנה היישובי (העיר, הכפר, והבדווים); הנרטיבים והאתוס ההיסטורי (הנכבה, ירושלים); קרקעות ובנייה; יום האדמה ואירועי אוקטובר 2000.
מרצה: ד"ר דניאל פורטמן
זהו קורס ברמת מתקדמים ב׳ לסטודנטים לקיימות המתמקד באסטרטגיות קריאה, במטרה לסייע לתלמידים להיות קוראים יותר יעילים ואפקטיביים של טקסטים אקדמיים. הקורס גם מפתח מיומנויות דיבור, הקשבה וכתיבה, כך שתלמידים יכולים להביע את דעותיהם ולסכם מאמרים במסגרת לימודיהם. בנוסף הסטודנטים ישפרו את אוצר המילים האקדמי שלהם בנושאים הקשורים לקיימות.
מרצה: עו"ד עידית רייטר
הקורס מציע מבט פרקטי ועדכני, ממעוף הציפור, על התחום הדינמי והאינטרדיסציפלינרי שהוא המשפט הסביבתי. מטרת הקורס: להקנות לסטודנטים כלים להבנה ולניתוח סוגיות מרכזיות ואקטואליות בתחום, תוך הכרת עקרונות היסוד ותפיסות העולם שעליהם נשען המשפט הסביבתי. במסגרת הקורס נתוודע לעקרונות היסוד, למנגנונים, לכלי האכיפה ולמערך הרגולטורי המרכיבים את הדין הסביבתי. נכיר פסקי דין מנחים ונבחן כיצד הכלים המשפטיים אותם הכרנו, באים לידי ביטוי בסוגיות אקטואליות בנושאים סביבתיים. הקורס מלווה בארבעה שיעורי תרגול שמטרתם להנגיש את עולם המשפט לסטודנטים שאינם תלמידי משפטים, תוך הכרת עקרונות היסוד וכלי האכיפה השונים, פיתוח חשיבה משפטית ביקורתית ומתן כלים לניתוח טקסטים משפטיים.
פרופ' יואב יאיר וד"ר שירי צמח שמיר
הפרויקט היישומי מאפשר לסטודנטים להתנסות במגוון נושאים בתחום הקיימות תוך חיפוש סינרגיה אפשרית בין יזמות, עסקים וסביבה. יושם דגש על פרויקטים בעלי תרומה אפשרית לחברה, לקהילה ולסביבה – בארץ או בעולם. במסגרת הפרויקט יתחלקו הסטודנטים לצוותים של 4-3, ויתבקשו לזהות צרכים ובעיות תוך שהם מתמודדים עם סוגיות מעשיות בתחום הסביבה בנושאים שונים, בהתאם לתחומי העניין שלהם. הסטודנטים יבחרו רעיונות לפרויקטים עצמאיים או בשיתוף פעולה עם עמותות, חברות עסקיות וגופים ציבוריים. לאורך השנה יידרשו הסטודנטים להציג את פרויקט הגמר שלהם, את הפתרונות שמצאו ואת היתכנותם הכלכלית ולבחון אותם בכלים אקדמיים, תוך שהם חשופים לביקורת עמיתים של חבריהם לכיתה. התוצרים הסופיים של הפרויקט יוצגו בערב סיום בנוכחות ההורים ותלמידי שנים אחרות בביה"ס לקיימות.
ד"ר אסף צחור
משבר המזון העולמי הוא טרגדיה הומניטרית חובקת כל, ואחד האתגרים העצומים המשחרים לפתחה של האנושות במאה העשרים ואחת. למעלה מ-750 מיליון איש ברחבי העולם סובלים מתת תזונה ורעב, ועלינו לבצע רפורמות מרחיקות לכת במערכת המזון העולמית על מנת להמציא מזור. הקורס "מערכות מזון בעידן המודרני", נועד להקנות למשתתפים הבנה מעמיקה יותר של מערכת המזון העולמית, על תועלותיה ועיוותיה. משתתפים שישלימו את הקורס יכירו את האלמנטים העיקריים, הכוחות והדינמיקה אשר ביחד מעצבים את מערכת המזון העולמית, ומחוללים משברי מזון אזוריים. כמו כן, משתתפים שישלימו את הקורס יכירו את שיטת דינמיקת המערכות, ויעריכו נקודות התערבות שונות במערכת המזון העולמית, לרבות האופנים בהם טכנולוגיות שונות הנמנות על "המהפכה החקלאית הרביעית" עשויות לתרום לביטחון מזון עולמי ואזורי.
גיא פרוס
Urbanization trends at the beginning of the 21st century led humanity to an "urban revolution". For the first time, most of the world's population lives in cities - whether in metropolitan areas, huge cities of millions of inhabitants or small cities growing at a tremendous speed. The rush to the cities brings along new complexities and result in new dilemmas such as a housing crisis, the aging of infrastructure, a climate crisis, the depletion of resources, the reduction of mutual responsibility and privatization of government roles. Today more than ever the municipal realm is the enabler for cities and countries to provide quality living conditions for residents and an economic climate for promoting business and sustainable urban growth. However, this opportunity comes with its fair share of challenges, creating a wider gap between resident groups and within unique resident clusters in our society. Moreover, the new urban realm brings along new opportunities due to the convergence and mutual strengthening of social media, mobility, cloud computing and information patterns (known as the Nexus of Forces, a model developed by Gartner) - this leading to a development in the use of urban information systems and analytics with the ability to cross-pollinate data from multiple sources. In the course we will cover: 1. Better defining city challenges - moving from an infrastructure focus to a resident focus 2. The behavioural aspects of resident engagement 3. Technical implementation for working on data platform to solve city problem 4. Working with a single data methodology around solving city problems – enabling more consistency and transparency around leadership decision making processes 5. Learning how to derive clear insights and communication of results for leaders/executives.
ד"ר תמיר ארביב
המציאות המורכבת של ייצור וצריכה המונית מהווים אתגר לקיימות. בקורס זה נעקוב אחרי מחזורי החיים של מוצרים וחומרי גלם משלב הכרייה דרך הייצור, שימוש, וטיפול בסוף חיי המוצר. נסקור את דרישות המשאבים, האנרגיה, וטביעות הרגל הסביבתיות בשלבי החיים השונים ונלמד את האתגרים להשוות בין מוצרים. נבין את הסוגיות והאתגרים איתם מתמודדים הצרכנים, התעשייה, קובעי מדיניות, הרגולטור, וקבוצות נוספות. נכיר שיטות לחקר ההשפעות האלו, כולל ניתוח זרמי חומרים (material flow analysis) ואומדן מחזור חיים (life cycle assessment) . בין נושאי הקורס: שרשות ייצור לינאריות ומעגליות, כלכלה מעגלית, היררכיית הטיפול בפסולת, סימביוזה תעשייתית, אסטרטגיות התייעלות משאבים, טביעת רגל חומרית, ועוד.
ראש החטיבה: פרופ' יעל פרג אספקת אנרגיה, באופן מקיים, בכמות מספקת ובאיכות טובה היא אחד מאתגרי המאה ה 21. אנרגיה זמינה, אמינה, זולה ומקיימת מאפשרת נגישות למים ולמזון והיא חיונית לשירותי בריאות וחינוך מודרניים
קראו עוד
ראש החטיבה: ד"ר נתי מרום 55% מאוכלוסיית העולם מתגוררת כיום ביישובים עירוניים - ושיעור זה ייזנק ל-66% עד 2050 –תוספת של 2.5 מיליארד בני אדם כתוצאה מתהליכי העיור המהירים. בה בשעה ערים אחראיות ל-75% מצריכת האנרגיה העולמית ועד ל-80% מפליטות גזי חממה. לפיכך, הסביבה העירונית היא מפתח לפתרון אתגרי הקיימות של המאה ה-21. החטיבה בעירוניות תקנה כלים מושגיים ומעשיים להבין ולהתמודד עם סוגיות שונות של קיימות עירונית בקני מידה שונים: תהליכי עיור והשפעתם על שינוי אקלים, מדיניות ותכנון עירוני, יחסי העיר עם סביבתה הטבעית, תשתיות עירוניות ומערכות תחבורה בנות קיימא, מפגעים סביבתיים בעיר והשפעתם על קבוצות שונות (צדק סביבתי), "עירוניות חכמה" ועוד. הקורסים השונים ידגישו סוגיות עולמיות בהקשרי פיתוח מגוונים (בדרום ובצפון הגלובלי) וסוגיות מקומיות בערי ישראל, כולל סטודיו לתכנון עירוני מקיים שיתמקד בעיר בארץ (לדוגמא, הרצליה).
קראו עוד
ראש החטיבה: ד"ר יוסי מן במסגרת החטיבה ייחשפו הסטודנטים לעולם הערבי ולמדינות הלא-ערביות השוכנות במזרח התיכון: ליחסי הפנים והחוץ-מדינתיים, לאידיאולוגיות המרכזיות, לתמורות הגיאופוליטיות, להתפתחויות החברתיות והכלכליות ולדפוסי התנהגות המגדירים סדרי יום, ומשפיעים על עיצובם של אסטרטגיות מדיניות ועוד.
קראו עוד
ראשת החטיבה: ד"ר שביט מטיאס לימודי החטיבה יקנו הבנה בניהול וביישוב סכסוכים בינלאומיים, אזוריים, לאומיים ואתניים. כמו כן, יבחנו תפקידם של התרבויות השונות, התקשורת, הגלובליזציה, ארגונים חוץ ממשלתיים, ויידונו נושאים הקשורים בהתערבות בינלאומית, בכוחות שמירת השלום, ובמשפט בינלאומי.
קראו עוד
ראשת החטיבה: פרופ' ליזה אירני סבן החטיבה מציעה לסטודנטים ידע תיאורטי ומעשי אודות אתגרי המנהיגות הפוליטית והממשל, ומקנה כלים ומיומנויות מקצועיות להבנת אסטרטגיה פוליטית בישראל ולהבנה של שימוש בתקשורת לקידום מטרות חברתיות.
קראו עודבמהלך השנה השלישית, יידרשו כל הסטודנטים לקחת חלק בפרויקט יישומי של יזמות סביבתית, בהיקף של 6 שעות סמסטריאליות, במסגרתו יתמודדו עם סוגיות מעשיות בתחום הסביבה בנושאים שונים, בהתאם לתחום העניין של הסטודנט. הפרויקט יתנהל בקבוצות קטנות. המטרה של הפרויקט היא לחשוף את הסטודנטים להתנסות מעשית אישית בתחום הקיימות, תוך שימת דגש על יזמות ותרומה לחברה.
"הלימודים בבית הספר לקיימות לימדו אותי להיות חלוץ ופורץ דרך. עולם הקיימות משלב תחומים רבים שמתיישבים עם השקפת העולם האינטרדיספלנרית בה דוגלת אוניברסיטת רייכמן"
קראו עוד על הבוגרים שלנו
