לפי מחקר חדש של ד"ר אסף צחור, ראש תוכנית המצטיינים בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן, ושותפיו, עתיד התזונה נמצא באיסלנד, שם מתקן עתידני מציע ספירולינה כמקור חלבון, ברזל וחומצות שומן חיוניות כתחליף לבשר בקר. היתרון הסביבתי והאקלימי - על כל קילוגרם הפחתה בבשר בקר לטובת האצה הכחולה-ירוקה תחסכו 100 קילוגרם פליטות גזי חממה, 340 מ"ר קרקע ו-1,400 ליטר מים
מחקר חדש בראשות ד"ר אסף צחור ובשיתוף צוות חוקרים בינלאומי, ניתח מערכת הנדסית ייחודית לייצור מסחרי של ספירולינה. המערכת משלבת בין מקור אנרגיה נקי ובר-קיימא ובין מערכת מזון מנותקת מצע, שאינה תלויות במזג האוויר או באדמות פוריות. לטענת החוקרים ייתכן שהתשובה האולטימטיבית לתחליפי בשר נמצאת באצות מסוג ספירולינה שגדלות בתנאים ייחודיים באיסלנד.
 |
לפי המחקר, על כל קילוגרם בשר בקר שנחליף בספירולינה איסלנדית, צרכנים יחסכו 1,400 ליטר מים, 340 מטר רבוע של אדמות פוריות, וכמעט 100 קילוגרם גזי חממה שנפלטים לאטמוספירה. את האצות אפשר לצרוך באופנים שונים: כביומאסה רטובה, בצורת משחה, אבקה או כדורים. למשל, ניתן לשלב אבקת ספירולינה איסלנדית בלחמים ומאפים, או בצורת שייק ספירולינה איסלנדי.
מאז ומעולם, בשר בקר שיחק תפקיד חשוב בתזונה שלנו - הוא מקור לחלבון, חומצות שומן וויטמינים. אולם המחיר הסביבתי והאקלימי שאנחנו משלמים על בשר בקר כבד. קילוגרם אחד מצריך כ-1,450 ליטר מים, ו-340 מ״ר של קרקע פורייה. בנוסף, גידול בקר למאכל כרוך בפליטת גזי חממה באופן ישיר, כתוצאה מפליטת גז מתאן בתהליכי עיכול במשק החי, ובאופן עקיף, כתוצאה מבירוא יערות לפנות מקום לאדמות מרעה וגידולי שדה למספוא. כך, בתהליך הייצור של קילוגרם אחד של בשר נפלטים כ-100 קילוגרם של גזי חממה.
ככל שהביקוש לבשר בקר גדל, כך הולכות ומתרחבות הבעיות שהוא גורם לסביבה, כך גם הולכת ומחריפה ההתחממות הגלובאלית, שאת תוצאותיה אנו חווים על בשרנו: אירועי מזג אוויר קיצוני, בצורות, גלי חום, ושיטפונות. באופן טראגי, גלי חום קיצוניים שמשק החי תורם להיווצרותם, גורמים לבצורות והתייבשות יבולים ברחבי העולם - ארה"ב, סין והודו - ומסכנים את ביטחון המזון של כולנו. האנושות מחפשת אחר דרכים להבטיח את הביטחון התזונתי שלה, ובכלל זה אספקת מקורות חלבון, ויטמינים ומינרלים. על רקע זה, תעשיות האגרוטק והפודטק בעולם תרות אחר תחליפי בשר ומקורות חלבון אלטרנטיביים, למשל: בשר מתורבת, חלב מתורבת, ומזונות נוספים מבוססי חרקים, בקטריות ופטריות. ברחבי העולם ההשקעות בתחום החלבונים האלטרנטיביים נאמדות במיליארדי דולרים.
אצות נמנות על יצרני המזון האפקטיביים ביותר בכדור הארץ ואפשר לגדלן בטכניקות שונות ומגוונות. באיסלנד, האצות גדלות בתנאי חממה, תוך שימוש בטכניקות לניהול פוטוני (חשיפה מבוקרת לאורכי גל רצויים), במנותק מהסביבה החיצונית, שם הטמפרטורות עשויות לצנוח למינוס 10 מעלות צלזיוס בחודשי החורף החשוכים והארוכים.
המערכת ההנדסית היא חדשנית וחסינה באופן יוצא מהכלל לשינויים בסביבה החיצונית ועמידה לזעזועים, וכזו שאפשר לפרוס באופן מודולרי במקומות שונים בעולם. תחנת כוח גיאותרמית, מהגדולות והמתקדמות באירופה, מספקת למתקן הגידול אנרגיה נקייה ומים, ולכן ייצור המזון נקי וידידותי לסביבה. בנוסף, אצות הספירולינה, בהיותן אורגניזם אוטוטרופי, תלויות בפוטוסינתזה וזקוקות לפחמן דו חמצני כדי לגדול. כלומר, להבדיל ממקורות חלבון אלטרנטיבי אחרים, גידול מקור המזון הזה עוזר לסלק גזי חממה מהאסטמוספירה ולמתן את ההתחממות העולמית.
ד"ר אסף צחור, ראש תוכנית המצטיינים בבית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן: ״רוצים ביטחון תזונתי? תוותרו על קצת בשר בקר ותעברו לספירולינה איסלנדית. השינוי שאנו רוצים לראות בעולם צריך להתחיל בצלחת שלנו. אנחנו מבקשים מחובבי הבשר, להחליף רק כמה קילוגרמים ספורים בשנה של בשר בקר בספירולינה איסלנדית."
את המאמר הוביל ד"ר אסף צחור, והוא נכתב בשיתוף חוקרים מאוניברסיטת קיימברידג' והמכון הטכנולוגי של דנמרק.
לקריאת המאמר המלא לחצו כאן >>
לקריאה נוספת: בשורה לצמחונים: לאכול בריא ולהציל את העולם
