מחקר חדש

התאמת השיח הפנימי יכולה להשפיע על דימוי גוף שלילי אצל צעירים

02 ינואר
2023

שתפו ב:

במחקר חדש שנערך באיטליה, פרופ' גיא דורון מבית-ספר איבצ'ר לפסיכולוגיה באוניברסיטת רייכמן ועמיתיו מאוניברסיטת פדובה (Università degli Studi di Padova) באיטליה הראו כי התאמת השיח הפנימי בכל הנוגע לדימוי גוף, יכול להפחית מצוקה הנוצרת בעקבות תפיסות גוף שליליות אצל צעירות (גילאי 20-30). התאמת השיח הפנימי נעשית באמצעות אפליקציה (ישומון) אשר פותחה בארץ על ידי פרופ' דורון וחברת GGtude.

 

בימים בהם אידיאל היופי הופך לכמעט בלתי אפשרי תודות לרשתות חברתיות כמו אינסטגרם, ואושיות רשת ההופכות למודל יופי כתוצאה משיתופי פעולה מסחריים כאלה ואחרים, מתוות את הסטנדרטים למה נחשב יפה, אנו נתקלים יותר ויותר בצעירים וצעירות שאומרים לעצמם כי הם שונאים את גופם או את המשפט "שום דבר לא נראה עלי טוב". לזה נוספים שינויים פיזיולוגיים טבעיים המאפיינים את הגיל כגון: עלייה במשקל ושינויים במבנה הגוף, וכל אלה תורמים רבות למצוקת דימוי גוף.

 

פרופ' דורון ועמיתיו בחרו לבודד את מרכיב השיח הפנימי, כלומר את כל אותן מחשבות העולות במוחם של צעירים בכל הנוגע לדימוי גוף, ולנסות להפחית את מצוקת דימוי הגוף דרך התאמתו וכיולו של שיח זה. ידוע כי התערבויות פסיכולוגיות כגון טיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT) יעילות במקרים אלה, אך יחד עם זאת, המחסור באנשי מקצוע מיומנים, העלות הגבוהה, המגבלות הגיאוגרפיות, סטיגמות והיעדר אנונימיות, מונעים לעתים קרובות מנשים וגברים צעירים לפנות לטיפולים כאלה. לעומת זאת, לאפליקציות בריאות זמינות גבוהה (24 שעות ביממה), נגישות מכל מקום, עלות נמוכה, והן מאפשרות אנונימיות, על כן מושכות צעירות וצעירים להשתמש בהן.

 

במחקר הנוכחי נבחרו באמצאות ראיונות קליניים 95 נשים צעירות בגילאי 20-30, הנמצאות בסיכון גבוה לפיתוח הפרעות בדימוי גוף כגון הפרעת גוף דיסמורפית (Body Dysmorphic Disorder; BDD) הכוללת עיסוק אובססיבי בחלקי גוף שונים כגון עור פנים, גודל או צורת האף, שיער ועוד, או הפרעות אכילה, וחולקו באופן אקראי לשתי קבוצות. קבוצה אחת החלה להשתמש באפליקציית 'OCD.app anxiety, mood & sleep' מיד בנקודת ההתחלה, בעוד הקבוצה השנייה המתינה 16 ימים ואז החלה להשתמש באפליקציה. בנקודת ההתחלה, שתי הקבוצות לא היו שונות במשתנים דמוגרפיים (כגון גיל ושנות השכלה), במדד מסת הגוף , (BMI) תסמיני הפרעת גוף דיסמורפית הפרעות אכילה, תסמיני חרדה חברתית, פרפקציוניזם, הערכה עצמית ומצוקה כללית.

 

האפליקציה עוזרת לצעירות להתאים את השיח הפנימי שלהן על-ידי משפטים המוצגים למשתמשות ,הנובעים מתפיסות שליליות של נשים כלפי גופן (למשל, התפיסה שרק מראה חיצוני קובע ההצלחה אקדמית, מקצועית, זוגית, ומשפחתית, התפיסה שערך עצמי תלוי אך ורק במראה חיצוני והשוואות לאידיאלים לא מציאותיים) או משפטים הסותרים תפיסות אלו. הצעירות מתבקשות למשוך משפטים הסותרים עמדות שליליות כלפי גופן (כגון "גוף לא מושלם הוא גוף אמיתי" או " גם לאושיות רשת יש קמטים בפנים") כלפי עצמן (במסך כלפי מטה). הן מתבקשות לדחות (על-ידי דחיפת המשפט כלפי מעלה במסך) משפטים המחזקים תפיסות שליליות של הגוף (כגון "חוסר שלמות הוא כישלון" או "אנשים תמיד מחפשים את הפגמים שלי"). משיכה כלפי עצמן של אמירות שליליות גוררת משוב המושך את תשומת ליבן למחשבה הלא בריאה, ואימוץ הצהרות המעודדות חשיבה בריאה כלפי הגוף גורר עידוד. על ידי אימון יומי של שלוש עד ארבע דקות במשך כשבועיים, המשתמשות לומדות לאמץ את חשיבה בריאה יותר כלפי גופן, ולדחות מחשבות המזיקות לדימוי גופן. כך הן מתאימות את השיח הפנימי שלהן להיות בונה יותר במקום הרסני.

 

ממצאי המחקר מראים כי נשים בקבוצה שהחלה להשתמש באפליקציה באופן מידי דיווחו על פחות מחשבות והתנהגויות הקשורות לחוסר שביעות רצון קיצונית מגופן ותסמינים של הפרעת גוף דיסמורפית (כלומר, התנהגויות חוזרות והימנעות והשוואות חברתיות) מאשר הקבוצה שהחלה להשתמש באפליקציה מאוחר יותר. הקבוצה הראשונה גם דיווחה על פחות חוסר שביעות רצון כללית מצורת הגוף ומאזורי הגוף המהווים מוקד דאגה אצל אנשים עם הפרעות אכילה (כגון הבטן, הירכיים והישבן). יתרה מכך, ברגע שנשים בקבוצת ההמתנה החלו להשתמש באפליקציה, הן גם דווחו ירידה משמעותית בתסמיני חוסר שביעות רצון קיצוני בגוף, תסמיני הפרעת גוף דיסמורפית וחוסר שביעות רצון בגוף הקשורים להפרעות אכילה (ηp² = .50 ו-ηp² = .28, בהתאמה). בסך הכול, 34.7% מהנשים שהשתתפו במחקר דיווחו פחות חוסר שביעות רצון בגוף או תסמינים של הפרעת גוף דיסמורפית (BDD) לאחר שימוש באפליקציה במשך 16 ימים רצופים. תוצאות אלו נשמרו במשך שבועיים לפחות ללא שימוש באפליקציה. ההשפעות של השימוש באפליקציה על תסמינים אחרים של הפרעות אכילה כמו הרצון לרזון, בולימיה ותכונות נלוות היו מוגבלות יותר. שיעורים נמוכים-בינוניים של שינוי מהימן נמצאו במדדי סיכון להפרעות אכילה (13.68% מהמשתתפים), חרדה חברתית (9.47% מהמשתתפים), פרפקציוניזם (%4.21 מהמשתתפים) והערכה עצמית גלובלית (2.10%).



פרופ' גיא דורון, בית-ספר ברוך איבצ'ר לפסיכולוגיה, אוניברסיטת רייכמן: " בהתחשב ביעילות האפליקציה בהורדת דימוי גוף שלילי, בחיסכון בזמן ובאפשרות היישום הנרחבת של התערבות מסוג זה, הממצאים של מחקר זה מבטיחים. תוצאות המחקר מצביעות על כך שאפילו התערבות קוגניטיבית יומיומית קצרה על-ידי שימוש באפליקציה עשויה להוביל להפחתה משמעותית בתסמינים הקשורים למצוקה בדימוי הגוף".

פרופ' גיא דורון

לקריאת המאמר המלא לחצו כאן >>
לקריאת פרסום נוסף אודות המאמר לחצו כאן >>