רו"ח שלומי שוב על חשבונאות בעידן הדיגיטלי

​
החשבונאות החדשה - שילוב מנצח של שיקול דעת ובינה מלאכותית/ביג דאטה

ההתפתחות הטכנולוגית בתחומי הביג דאטה והבינה המלאכותית מעוררות שאלות לגבי עתידו של מקצוע החשבונאות, אבל רו"ח שלומי שוב, ראש התוכנית בחשבונאות בבינתחומי הרצליה צופה כי ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום לא רק שיהפכו את מקצוע ראיית החשבון ליוקרתי יותר, אלא גם יחדדו את היותו הכלי החזק ביותר שיש לעולמות הניהול והיזמות העתידיים

רבים מהסטודנטים שלנו שואלים, מה יקרה למקצוע ראיית החשבון בעקבות כניסת טכנולוגיות חדשות?

"כניסת הטכנולוגיה דווקא תחדד את מרכיב שיקול הדעת בחשבונאות ואת הדומיננטיות של התחום ושל תפקיד רואה החשבון בעתיד. כניסת הטכנולוגיה תוביל לייעול התהליכים הטכניים והסיזיפיים של הכנת הדו"חות והביקורת עליהם ובכך תסייע לרואה החשבון להתמקד בעיקר ולהגיע לתוצאות הרבה יותר טובות. גם בעידן הטכנולוגיה, האינטרסים של ארגונים והצורך בניהול הכסף לא ייעלמו, אלא רק יהיו יותר מורכבים. זה היופי של החשבונאות ולכן היא גם פלטפורמה כל כך עוצמתית. יותר מזה, אני מעריך שבעתיד לא יהיה תחליף ללימודי החשבונאות, להבדיל מלא מעט מקצועות ותחומים אחרים שצפויים להיעלם - עדיין לא נולד ספר הלימוד שיכול ללמד את המורכבות של החשבונאות. זה בית הספר הכי טוב שיש לניהול ויזמות.

אבל מה יקרה לתהליך הביקורת המסורתי?

תהליך הביקורת יתייעל. חיוני וחשוב שהדבר יקרה כמה שיותר מהר. אם בעבר צוות הביקורת היה צריך להעריך סיכונים כדי להחליט על נהלי ביקורת ולקבל החלטה היכן להתמקד בצורה ״טיפשה״ שמסתמכת על היבטים כמו היכרות כללית עם הענף, החברה והרבה אינטואיציה (למשל, ברור שלחברה קמעונאית יש יותר סיכונים של ניהול מלאי מאשר חברת נדל"ן). הרי כיום, בעולם דיגיטלי והימצאותם של מגוון כלים טכנולוגיים חדשים, היכולת לנתח את השוק ואת החברה השתפרה דרמטית. יכולת כזו לא מחליפה את שיקול הדעת של רואה החשבון, אלא להיפך . זאת, הודות ליכולת החדשה להגיע לעומק של ניתוח שהוא מעולם לא יכול היה להגיע אליו ועם כלים מתוחכמים בהרבה.

כיצד ייראה בעתיד מקצוע ראיית החשבון?

צריך לזכור, שכבר כיום מרבית רואי החשבון לא עוסקים במקצוע הקלאסי של ביקורת, אלא משתמשים בחשבונאות כפלטפורמה החזקה ביותר שיש לעולם העסקים - כיזמים, כמשקיעים, כמנהלים וכיועצים פיננסיים. גם מרבית ההכנסות של משרדי ראיית החשבון הגלובליים כבר מזמן לא נובעות מהביקורת המסורתית. תהליכים אלה מובילים להתייתרות העבודה הטכנית ולכן יתרחש תהליך בלתי נמנע שבו מקצוע ראיית החשבון יהפוך להרבה יותר סלקטיבי, יוקרתי ורווחי. כלומר, רף כניסה גבוה יותר - פחות כוח אדם, אבל באיכות גבוהה יותר ותגמול גבוה בהתאם.

מה יקרה לקשר שבין החשבונאות לעולם העסקי?

קשר זה רק ילך ויתחזק. חשבונאות היא דרך חשיבה ואפילו דרך חיים. היא שפת העסקים ולכן בדיוק כמו שהמחשבים לא יחליפו את העסקים הם גם לא יחליפו את החשבונאות. מה שכן, הקשר ביניהם יהיה מדויק יותר בגלל התייתרות העבודה הטכנית. אני נוהג להתייחס למי שלומד תואר ראשון בחשבונאות כמי שמקבל "שפת-אם עסקים". אלה כישורים שנשארים אצלך ומשנים אותך, גם לאחר סיום הלימודים - כמו רכיבה על אופניים. אין לכך תחליף, והניסיון מלמד שקורסים ספוראדיים בחשבונאות לא יכולים להחליף את זה. רואים את זה אצל מנכ"לים רבים שהגיעו מעולם ראיית החשבון. צבי יוכמן, המייסד של קרן סקיי, אמר בשיחה עם סטודנטים שלנו שללכת לעולם העסקים בלי לדעת חשבונאות, זה כמו לעבוד בארה"ב מבלי לדעת אנגלית. דברים ברוח דומה אמרה אצלנו רקפת רוסק עמינח, מנכ"לית בנק לאומי לשעבר ושותפה בהווה בקרן הפינטק Team8, במפגש פתיחת שנת הלימודים הנוכחית (תשפ"א). גם אתי אלישקוב, מנכ"לית ליברה, ששוחחה עם הסטודנטים שלנו במסגרת הסדנא ביזמות סיפרה בין היתר עד כמה החשבונאות הייתה דומיננטית בדרך שלה והיא תיארה הבחנה בין שני סוגי מנכ"לים: כאלה שמגיעים מרקע שיווקי וכאלה שמגיעים ממספרים ואמרה שבמיוחד כאישה המספרים סייעו לה להתגבר על הרבה מכשולים והטעיות שנתקלה בהם במהלך הדרך. כל מילה נוספת מיותרת.

עד כמה החשבונאות עוזרת היום בפועל בעולם העסקי-ניהולי?

התשובה הכי פשוטה לזה היא השטח. מספיק לפתוח את אתר האינטרנט של הבנק הבינלאומי למשל ולראות את מבנה ההנהלה החל מהמנכ"לית, דרך ראש החטיבה העסקית אבל גם ראשי חטיבות בתחומים האחרים, רובם רואי חשבון בהשכלתם וזה לאו דווקא בתפקידי הכספים. אנחנו רואים את זה באופן גורף בכל המערכת הפיננסית וגם בענפי ליבה אחרים של המשק כמו חברות הנדל"ן המניב שם חלק ניכר מאוד מהמנכ"לים הם רואי חשבון בהשכלתם.

איך התהליכים האלה באים לידי ביטוי אצל סטודנטים לחשבונאים שלומדים כיום?

זה מתחיל כבר בתהליך מיון מועמדים חדשים אצלנו. העולם החדש של החשבונאות דורש איכות גבוהה מאד של מועמדים, ורכישת ידע טכנולוגי רלבנטי כבר מתחילת התואר.

אנחנו עובדים עם הסטודנטים על הפעלת חשיבה מצד אחד ועל חיזוק ערכי האתיקה שלהם מצד שני. בנוסף, אנחנו משלבים את הטכנולוגיה לכל אורך הדרך, כבר מהסמסטר הראשון ללימודים. הדבר בא לידי ביטוי בחבילה משמעותית של קורסי טכנולוגיה שנלמדים בתוכנית המקנים לסטודנטים את הכלים הכי מתקדמים, לרבות תכנות וחיבור לעולם הדאטה סיינס והביג דאטה. אבל זה הרבה מעבר לכך, אנחנו משלבים את הטכנולוגיה גם בכל קורסי החשבונאות המסורתית.

תוכל לפרט יותר על שילוב טכנולוגיה בלימודי חשבונאות?

בוודאי. יש לנו דוגמאות רבות לכך. למשל, סטודנטים שלנו משנה ב' הציגו בשיעור האחרון של הקורס בחשבונאות ניהולית עבודות ניתוח נתוני רווחיות מעשיות ברמת מוצרים של חברה מוכרת מאד בתחום החלב באמצעות תוכנת POWER BI. כמו כן, בסמסטר הקרוב במסגרת הקורס בביג דאטה ודטה סאיינס (data science) הסטודנטים שלנו יבצעו עבודה מעשית עם גופים גדולים כמו שטראוס ובנק דיסקונט.

בסמסטר הקרוב הכנסנו לתוכנית הלימודים סדנא ייחודית ביזמות במסגרתה יעבדו עם הסטודנטים שלנו עם היזמים המובילים בארץ בתחומים שונים, בהם הראל ויזל מפוקס, צחי נחמיאס ממגה אור, יוסי אבו מדלק קידוחים ואתי אלישקוב מליברה. הסטודנטים יציגו בפניהם רעיונות יצירתיים להתמודדות שלהם עם שיבוש (Disruption) בכל אחד מהענפים בהם הם פעילים. כבר לפני כמה שנים שינינו את שם התוכנית בחשבונאות שלנו והוספנו לשמה את המותג ACCOUNTECH שנולד אצלנו. אנחנו מברכים על האצת כניסת הטכנולוגיה בשל התרומה שאנחנו מאמינים שהיא מספקת למקצוע ואנחנו מוכנים אליה.

איך כל זה קשור לרפורמה בלימודי ראיית החשבון?

הרפורמה שנכנסה לתוקף מתייחסת גם לנושאים של שילוב טכנולוגיה ואתיקה - אבל אנחנו מזמן שם ושמחים על כך שזה יחייב גם מוסדות אחרים לאמץ דרך זאת. הרפורמה כוללת מהלך מאד חשוב - להכניס את שנת ההשלמה לתוך התואר - מעין PUSH DOWN . כך, לימודי התואר נמשכים 7 סמסטרים. אני חושב שזה יעשה סדר בלימודים וזה דבר חשוב. מה שכן הסמסטר השביעי אצלנו נכנס כסמסטר קיץ בסוף שנה ג' והסטודנטים שלנו ניגשים לבחינות המועצה של דצמבר בסוף שנה ג', כך שהם "חוסכים" חצי שנה.

לסיום - מי לדעתך מתאים היום ללימודי חשבונאות?

החשבונאות היא לא מדע מדויק ולכן מעבר לתנאי הסף הבסיסיים ויכולות ריאליות נדרשות גם יכולות חברתיות, יכולות שכנוע ורפרזנטטיביות - והכי חשוב לדעתי הוא התשוקה לעולם העסקים. לכן, אנחנו לא מסתפקים בציונים, ומראיינים את המועמדים שעומדים בתנאי הסף. בראיון אנחנו מבקשים ללמוד יותר על האישיות שלהם, השאיפות, ופוטנציאל היכולת שלהם להגיע לחשיבה מעמיקה ולגישה ביקורתית.

אחד הטיפים שאני נותן למתעניינים הוא פשוט לקחת עיתון כלכלי (דה מרקר, גלובס או כלכליסט) ליד ולראות אם יש להם משיכה לעולם הזה, גם אם כרגע הם לא מבינים הרבה מהדברים והמושגים שם. אפשר גם להסתכל על סדרה כמו billions או לראות סרט כמו The Big Short - מי שמתלהב מזה - שיבוא ללמוד חשבונאות, מי שלא - שיחפש ללמוד תחומים אחרים.

לפרטים נוספים אודות התוכנית, לחצו>>