חדשות

אפקט קורונה: "הייפ" הנפקות הטכנולוגיה יצר מחסור בבוגרי חשבונאות בתחום

18 פברואר
2021

שתפו ב:

כיצד הגידול בהנפקות חברות טכנולוגיה בתקופת הקורונה יצר מחסור חריף בבוגרי חשבונאות בתחום?

אורן בר-און, ראש מחלקת היי-טק ב-EY: "אנו חווים כרגע מחסור משמעותי בבוגרי חשבונאות בתחומי ההיי-טק ואני צופה שהוא יחריף בשנים הקרובות". רו"ח שלומי שוב, ראש תכנית חשבונאות AccounTech בבינתחומי הרצליה: "בוגרים רבים שלנו משתלבים בתפקידים מעניינים בחברות טכנולוגיה לאחר ההתמחות ואף פונים לתחומי היזמות וחלקם כבר ביצעו אקזיטים מרשימים".
הצצה אל מאחורי הקלעים של תעשיית ההיי טק הישראלית מהזווית הפיננסית



בשנה האחרונה אנו עדים לגל הנפקות בבורסה לניירות ערך בתל אביב, בהובלת חברות ממגזר הטכנולוגיה והאנרגיה המתחדשת. באופן פרדוקסלי, דווקא משבר הקורונה הביא לפריחה של חברות הטכנולוגיה בשוק ההון ולגל הנפקות של חברות צעירות שלא היה כמותו זה שנים רבות. בשני העשורים האחרונים ועל-פי ההתפתחויות בתחילת 2021 המגמה צפויה להימשך ואף ולהתגבר. שנת 2020 הייתה שנת שיא בהנפקות ראשוניות (IPO). רק בשנה זו הצטרפו לבורסה לניירות ערך בתל אביב 30 חברות חדשות, כמעט 10% ממספר החברות בבורסה - מרביתן (19 מתוכן) חברות היי-טק.
תופעה דומה של גל הנפקות קיימת גם בבורסות אחרות בעולם בהובלת הבורסות בניו יורק, ובכללן חברות ותיקות יחסית בתחום, שעד כה בחרו שלא לבצע הנפקה לציבור כמו AirBnB, וחברות טכנולוגיה ישראליות שהבולטת ביניהן היא פלייטיקה שהונפקה בניו יורק לפי שווי של 11 מיליארד דולר.


"הממשק הזה שמחבר בין חשבונאות לבין טכנולוגיה הוא בדיוק המקום שבו אנחנו נמצאים", אומר רו"ח שלומי שוב, ראש התכנית בחשבונאות Accountech במרכז הבינתחומי הרצליה. "התכנית שלנו נקראת AccounTech כי הסטודנטים שלנו לומדים באופן מובנה במהלך הלימודים את כל קורסי הטכנולוגיה שמשיקים לעולם הפיננסי, לרבות קורסים בתחומי הביג דאטה, בינה מלאכותית (AI) ותכנות. מרבית הסטודנטים שלנו מגיעים עוד בתקופת ההתמחות למחלקות הייעוץ של BIG4 החל מליווי עסקאות, דרך דאטה אנליטיקס ועד ליעוץ אסטרטגי שהן "קרש קפיצה" לחברות ההיי-טק ואלה מהם שפנו לתחום היזמות כבר ביצעו אקזיטים מרשימים".

"גם החשבונאות הפיננסית המסורתית חשובה מאוד בחברות הפועלות בתחום הטכנולוגי. כך, כל סטארט-אפ שנמצא לקראת הנפקה לציבור, חייב לבנות מודל הכרה בהכנסה חשבונאי על בסיס המודל העסקי שלו. עם החשבונאות אין "משחקים" כי הדוחות הכספיים מספרים את הסיפור האמיתי, ועל כך מעיד הסיפור של WE WORK, שהחלום שלה התרסק ברגע בו היא חשפה את הדוחות הכספיים שלה בעקבות הרצון לצאת להנפקה".

 

רו"ח שלומי שוב, ראש התכנית בחשבונאות Accountech במרכז הבינתחומי הרצליה

 

כיצד ניתן להסביר את הגידול הפרדוקסאלי לכאורה בהנפקות בעקבות המשבר?

"ההתעצמות של החשבונאות בעקבות משברים היא תופעה מוכרת. בעבר, לדוגמה במשבר העולמי בשנת 2008, הדבר נבע מהתגברות הרגולציה הפיננסית. במשבר הקורונה הדבר נובע מתנאי השוק ושינוי ברצונות המשקיעים על רקע הריבית האפסית (בתקופה זו דווקא הרגולטורים נוטים להקל על החברות). חשוב לציין, שהמשבר הנוכחי חידד והאיץ תהליכי דיגיטציה מה שמוביל באופן טבעי להתחזקותן של חברות טכנולוגיה. בנוסף, אנו רואים 'הייפ מטורף' גם לגבי חברות אנרגיה ירוקה" הסביר שוב.


האם המשבר מוביל לגידול בביקושים לרואי חשבון בפרקטיקה?

"בהחלט כן" עונה שוב. "אנו רואים גידול במספר החברות הציבוריות ועל כן גדל הצורך בשירותי ראיית חשבון ושירותים נלווים. בימים אלה קיים מחסור גדול ברואי חשבון ומתמחים בקרב הפירמות הגדולות לראיית חשבון שמטפלות בחברות בתחום וזה כבר מקבל ביטוי בשכר – לרבות של מתמחים חדשים. מאז ומתמיד אנשים בעלי רקע חשבונאי מחזיקים בתפקידי ניהול בכירים בחברות תעשייה מסורתיות וניתן לראות זאת באופן מובהק בהנהלות הבנקים ובחברות הנדל"ן בישראל. כיום ניתן לראות שאלו משתלבים גם בחברות הטכנולוגיה השונות, לרבות בתעשיית הפינטק".

 

האם אנו רואים גידול בביקוש למועמדים ללימודי חשבונאות ומה הם מאפייניהם?

"בשנתיים האחרונות אנחנו חווים מגמת גידול בביקושים ובאיכות המועמדים. רבים מהם בעלי אוריינטציה טכנולוגית אשר מעניינים להשתלב בתעשייה הטכנולוגית דרך הפלטפורמה הפיננסית. השילוב שאנו מציעים בין לימודי החשבונאות להבנה הטכנולוגית בתכנית הלימודים קוסם להם - זה פתרון מצויין למי שרוצים להגיע ישירות לתפקידים בכירים בחברות הטכנולוגיה שלא מלמטה דרך המסלול של מדעי המחשב שלא מתאים לכולם" אמר שוב והוסיף: "המתכון להצלחה הוא קודם כל ללכת עם הלב – וככל שהאוריינטצייה היא אכן פיננסית ומקבלים החלטות קריירה נכונות אז באמת שהשמיים הם הגבול".

 

"אנו חווים מחסור משמעותי כרגע בבוגרי חשבונאות בתחומי ההיי-טק, ואני צופה שהוא יחריף בשנים הקרובות לאור המגמה הברורה של הפיכת חברות טכנולוגיה לציבוריות" אומר אורן בר-און, ראש מחלקת היי-טק ב-EY ומרצה בסדנא "יזמות לחשבונאים" בבינתחומי.

 

אורן בר-און, ראש מחלקת היי-טק ב-EY ומרצה בסדנא "יזמות לחשבונאים" בבינתחומי.

 


מהו השינוי שניתן לראות בתעשיית ההיי-טק בישראל לאחרונה?

"תעשיית ההיי-טק בישראל קפצה בשנה האחרונה מדרגה משמעותית שנבעה מכמה תהליכים עיקריים: בחירתן האסטרטגית של חברות ישראליות רבות להתנהל כחברה עצמאית ולא לבחור באפיק של רכישה על ידי תאגיד אחר, כפי שהתאפיין השוק הישראלי בעבר; הקורונה האיצה תהליכים של טרנספורמציה דיגיטלית בחברות רבות וחברות ישראליות מתמקדות בפיתוח מוצרים שעונים לצורך הזה בתחומים של הגנת סייבר, תוכנה במודל של SAAS, טכנולוגיות בתחום הבריאות הדיגיטלית ועוד; והתהליך המשמעותי ביותר שחולל שינוי ברמה הפיננסית היה פתיחת חלון ההנפקות הן בשיטה של הנפקה רגילה והן בשיטה של כניסה לחברה ציבורית, שכל מטרתה לרכוש חברה אופרטיבית - תהליך הקרוי בארה"ב SPAC. פתיחת השווקים התאפשרה בזכות הריבית הנמוכה, שלא צפויה לעלות בתקופה הקרובה" הסביר בר-און.


פתיחת שוק ההנפקות מאפשרת לחברות ישראליות בשווי של מעל 50 מיליארד דולר לצאת לשוק הציבורי בתקופה שעורכת כשנה וחצי. רק לשם המחשה, עד 2019 במשך 10 שנים שווי החברות שיצאו להנפקה בארה"ב במועד ההנפקה עמד על כ-10 מיליארד דולר בלבד. כלומר, בשנה וחצי מונפקות חברות בשווי של פי חמישה מאלה שהונפקו ב-10 שנים קודם לכן. מעבר להנפקות חדשות, החברות הציבוריות גייסו סכומים אדירים במניות ובאג"ח להמרה שיאפשרו להן לעשות רכישות בהמשך.


מהן ההשלכות של השינויים האלו ואיזה חלק מהווה תחום ההיי-טק במשרדי רואי חשבון?

"קפיצת המדרגה הזו מחייבת תמיכה פיננסית, משפטית, בנקאית וכדומה. מספר החברות הציבוריות שגדל מחייב הרבה יותר רואי חשבון, משפטנים, דירקטורים, אנשי פיתוח עסקי וכו'. עבור רואי חשבון שעברו את ההכשרה המתאימה, נפתח חלון הזדמנויות לתפוס מקום משמעותי בתמיכה ובליווי צמיחת חברות. הדיגיטל דחף את תעשיית ההייטק הישראלית עשר שנים קדימה וזה דוחף גם את הסטודנטים לחשבונאות עשר שנים קדימה וכשהם יגיעו לתוך מעגל העבודה הם ירגישו את זה בצורה משמעותית – זה העתיד שלהם! אני מבטיח להם שבהשוואה לאחים ולאחיות שלהם שלמדו הנדסת מחשבים – הם יעשו יותר מהם הן מבחינת התפקיד עצמו והן בסוף הדרך ברמת המונטיזציה. אצלנו ב- EY ההיי-טק מהווה חלק משמעותי מהמשרד לאור היקף ההנפקות כאמור בארה"ב, מאחר ואנחנו מייצגים את מרבית השווי של חברות הטכנולוגיה שנסחרות בחו"ל" אמר בר-און.

 

מה הן התכונות והיכולות המצופות מבוגרי חשבונאות שמעוניינים להתקבל למחלקות ההיי-טק?

לדברי בר-און על המועמדים לעבודה להגיע עם רצון עז להתפתח אישית ומקצועית. "אנחנו מצפים מהם להיות היום יותר טובים מאתמול. ברמה המקצועית חשובה לנו יכולת השליטה והתעסקות בניתוח נתונים, הבנה חשבונאית, מיסויית ועסקית, יכולת תקשורת מעולה אל מול הלקוחות ובתוך צוותי הביקורת או הייעוץ. אנחנו מקדמים בצורה משמעותית את הביקורת הדיגיטלית הן ברמת הדוחות הכספיים והן ברמת דוחות המס, כך שטכנולוגיה מהווה חלק טבעי מהיום יום של העובדים שלנו. יכולות עסקיות, טכנולוגיות לצד אינטליגנציה רגשית היא מתכון מנצח להצלחה אצלנו ואל מול הלקוחות שלנו".


מה מעניקה תקופת ההתמחות למתמחים לצורך השתלבותם העתידית בדרגות בכירות בחברות טכנולוגיה?

בר-און מסביר כי תקופה זו מעניקה חמישה דברים עיקריים: "הראשון, נטוורקינג עם מגוון לקוחות בכירים, שותפים, עורכי דין, קרנות הון סיכון ושחקנים אחרים באקו-סיסטם הישראלי. השני, מקצועיות במישור התיאורטי והפרקטי. השלישי, הכשרה לתפקידי ניהול כבר משלבי העבודה הראשונים. הרביעי, גלובליות מעצם כך שהעובדים חשופים לעסקים ולתרבויות שונות. והחמישי, מתמחים לוקחים כיום חלק פעיל בהליך הטרנספורמציה הדיגיטלית הארגונית המתרחש במשרדים".


בר-און מדבר על מסלול כניסה של בוגרי חשבונאות לחברות הטכנולוגיה המובילות ומספר את סיפורו של עדי צפדיה, מנכ"ל חברת גילת לווינים למוצרי תקשורת עילית, הנסחרת בנאסד"ק בשווי של כמיליארד דולר, "הוא החל את הקריירה כמתמחה במחלקת ההיי-טק והגיע עד לתפקיד סניור מנג'ר. היסודות והתרבות שרכש בתחום ראיית החשבון אפשרו לו למלא בהצלחה את תפקידיו הרבים עד לתפקידו הנוכחי כמנכ"ל באחת החברות הגדולות במשק הישראלי. במסגרת תפקידו הנוכחי הצליח לנווט את החברה במהלך רכישה, גיוס הון, התרחבות גיאוגרפית, התייעלות ושינויי מבנה".