במסגרת אירועי שנת ה-25 להקמת המרכז הבינתחומי הרצליה, התקיים ביום א', ה-6 בינואר 2019, כנס בנושא יישומי בינה מלאכותית (Applications of Artificial Intelligence) שהוביל בית הספר הארי רדזינר למשפטים בהובלת פרופ' אלכס מינץ, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים בבינתחומי, ופרופ' משה בן בסט, מרצה וחוקר בבית ספר אריסון למנהל עסקים ומייסד ClickSoftware ו-Plataine. בכנס השתתפו מומחים ובכירים מהאקדמיה ומתעשיית ההיי-טק אשר דנו בהתפתחויות ותמורות בעולם הבינה המלאכותית וביישומים המעשיים של המחקר בתחום.
במהלך יום העיון התקיים 'פורום נשיאים' שעסק בהשלכות המהפכה הטכנולוגית על האקדמיה, בהשתתפות: פרופ' אוריאל רייכמן, נשיא ומייסד הבינתחומי הרצליה; פרופ' יפה זילברשץ, יו"ר הוועדה לתכנון לתקצוב (ות"ת), המועצה להשכלה גבוהה; פרופ' מארק ס. רייטון, נגיד אוניברסיטת וושינגטון, ארה"ב; פרופ' אנדראס זבי, נשיא בית ספר ברלין לכלכלה ומשפט, גרמניה.
פרופ' רייכמן אמר כי "אנחנו חיים בעידן של ייאוש ושל תקווה, כאשר המצב החברתי בפינות רבות של העולם הוא מטריד ביותר. הרבה מזה נגרם כתוצאה מהגלובליזציה והמהפכה התעשייתית הרביעית. אנחנו עדים לבעיות של רעב, גידול אוכלוסייה ושינויי אקלים, פערים חברתיים גוברים המובילים גם לפערים בתוחלת החיים. הגלובליזציה הובילה אנשים רבים לעזוב את מדינות המוצא שלהם וגלי הגירה אדירים מאיימים על תרבויות ועל הסדר וזה יוצר עוינות, פחד וקונפליקט בין המהגרים לאוכלוסייה המקומית. בד בבד אנחנו רואים שהצמיחה של טכנולוגיות חדשות מפחידה אנשים רבים ומעמידה את השיטה הדמוקרטית בפני אתגרים גדולים.
אם כך, תפקידה של ההשכלה הגבוהה בעידן שבו אנחנו חיים הוא להכשיר סטודנטים להתמודד עם אתגרים שטרם הופיעו ועם טכנולוגיות שטרם חשבו עליהן אשר יגרמו לבעיות שטרם חשבנו עליהן. יש להכין את הדור הבא להיות מוכן לאתגרים לא רק של האמה הנוכחית, אלא גם לאתגרים שעתידים לבוא".
בתמונה: פרופ' משה בן בסט. צילום: אורן שלו
פרופ' זילברשץ אמרה כי "רובה של ההשכלה הגבוהה בישראל מתוקצב ע"י הממשלה. אמנם יש חסרונות במערכת שאינה תחרותית לחלוטין אך ניתן למנות גם כמה יתרונות. לפחות אנחנו יכולים לומר שיש לנו מערכת שהיא איכותית מאוד, כאשר חלק ממוסדות ההשכלה הגבוהה של ישראל מתברגים בין מאה ומאתיים המוסדות האיכותיים בעולם. יש לנו גם תכנון, גם תקצוב וגם הקצאה. מדובר בתקציב שאינו תחרותי אך הוא כן יעיל, משום שאנחנו מקצים אותו לתכנית של 6 שנים, דבר המאפשר לנו לתכנן מראש כיצד ועל מה נוציא את הכסף. בתכנית הנוכחית שאלנו את עצמנו איזה שינויים טכנולוגיים אנחנו מזהים בעולם, וזה גרם לנו להבין שאי אפשר להשאיר את ההשכלה הגבוהה עומדת במקום".
יום העיון כלל בתוכו גם הרצאות מפי נציגים מענקי הבינה המלאכותית בישראל, גופים בינלאומיים מגוגל, IBM, מומחים מהאוניברסיטה העברית, מכון וייצמן והבינתחומי. דברים רבים נאמרו בהקשר לבינה המלאכותית, בין אם ביישומה בסייבר, ברפואה, במכוניות אוטונומיות, בתכנון וייצור, בתעשייה ועוד.
פרופ' יוסי מטיאס, מנהל מרכז המחקר והפיתוח של גוגל ישראל וסגן נשיא, אמר כי "רבים מאתנו היו מרותקים כבר מזמן בבינה המלאכותית, זה חוזר כל הדרך אחורה לאלן טיורינג ששאל מה אפשר לעשות עם הבינה. באותו הזמן בערך התחלנו לראות את ההזדמנויות והאתגרים שבשימוש בהרבה דאטה לניתוח של דברים. כשעושים חיפוש בגוגל נעשה שימוש ב-Machine Learning, גם בכל חיפוש תמונות סטנדרטי בטלפון שלכם, זה נוגע במוצרים רבים ומשפיע עליהם מאוד. בישראל למשל, יש לנו כבר כמאה איש שעובדים על התחום.
Conversational AI הוא מרתק במיוחד גם כן. לדוגמה, היכולת להפעיל דברים רק על ידי כוח הדיבור תפתח המון הזדמנויות עבור אנשים שלא יכולים להשתמש בטכנולוגיה. במקרה הזה, הטכנולוגיה מסגלת את עצמה לאנשים במקום שקורה ההפך". מטיאס הציג בדבריו טכנולוגיות נוספות מבוססות בינה מלאכותית כמו Call Screen המסייעת בשימוש בטלפון הסלולרי, אימון מכונות לזיהוי מחלת הסוכרת דרך העיניים ובחינת אפשרויות להתמודדות עם אסונות טבע. מטיאס סיכם ואמר כי "הסיכון הגדול ביותר של AI הוא לא הרובוטים בהוליווד, אלא השאלה איך נבטיח שאנחנו משתמשים ב-AI באחריות ובהגינות. ברור שהסיכון של מערכות AI הוא שהן יגבירו הטיות קיימות, אבל אני חושב שאפשר להשתמש ב-AI כדי לשפר הרבה מהתהליכים שבהם אנחנו משתמשים היום".
ד"ר קירה רדינסקי, מדענית ראשית, ebay ישראל, הטכניון: "איך חוקרים בעיקר בתחום הבריאות והרפואה עובדים? אם אנחנו יוצרים מערכת שחושבת על אלפי היפותזות ברגע, אנחנו יכולים ליצור פתרון להרבה בעיות.
עד 2030 יהיו כמעט 4 מיליארד אנשים בלי גישה לטיפול רפואי בסיסי. כמובן שאפשר להכשיר עוד רופאים ולשים עוד כסף על ענף הבריאות. בהיבט של בינה מלאכותית, קיבלנו מידע מבתי חולים שונים בישראל ובארה"ב ופיתחנו מערכת שמזהה את הסימפטומים השונים של אנשים ומשווה מול דיאגנוזות קודמות. לקחנו מידע מסנסורים שונים, גם מבני אדם, אבל עדיין צריך מערכת שחושבת על הכל ביחד. הכלכלה מאחורי זה היא ש90% מהאנשים יוכלו לקבל טיפול בסיסי ללא המתנה ארוכה. היום למשל, מנסים לפתח חדר מיון רובוטי ראשון שיכול לסייע בקבלת ההחלטות, אפילו מהבית".
מימין: פרופ' אוריאל רייכמן, ד"ר קירה רדינסקי, איל גורה. צילום: אורן שלו.
איל גורה, מייסד ויו"ר זברה מדיקל, סיפר על הקמת החברה ועל פריצת הדרך שאפשרה את קיום היכולת לסרוק תמונות ולהפיק מהן מידע באמצעות בינה מלאכותית: "לפני שנתיים מחשבים כבר היו טובים יותר מבני אדם בזיהוי דמויות. אנחנו מנסים לעשות את אותו הדבר לסקירות רפואיות. לצורך בניית מערך הידע אספו בזברה עד היום 500 מיליון תמונות ו-20 מיליון סריקות".
פרופ' אלכס מינץ, המשנה לנשיא לעניינים אקדמיים בבינתחומי הרצליה, אמר: "ישראל היא מעצמה בינלאומית בתחום הבינה המלאכותית עם מאות סטארט-אפים מובילים. הבינתחומי יציע החל משנת הלימודים הקרובה תואר שני ב-Machine Learning & Data Science וכן תוכנית MBA ב-Big Data ומסלול תואר ראשון ב-Data Science.״
פרופ' בן בסט סקר את התפתחות תחום הבינה המלאכותית, והזכיר כי התחום היה קיים כבר לפני 40 שנה. אחד הנושאים שפרופ' בן בסט מקדם הוא "ויקיפדיה למכונות". לדבריו, "רבים עוסקים בלמידת מכונה, ומושקעים משאבים רבים בנושא, בשעה שיש המון מידע קיים שיש להנגיש לצורך יצירת בינה מלאכותית וכלים למכונה לקבל החלטות" דוגמה לכך היא מידע רפואי. לדבריו, "לא ניתן לקבל החלטות ללא מידע אנטומי ופיסיולוגי, שאותו לא ניתן למצוא בתיק המטופל".
את הרצאת הנעילה החגיגית של הכנס נתן פרופ' ישראל אומן, חתן פרס נובל לכלכלה לשנת 2005, בנושא "תחרות בהשכלה הגבוהה".
פרופ' אומן אמר כי "הבינתחומי הרצליה הוא ייחודי בנוף האקדמי בישראל והוא מגלם את התחרות בהשכלה הגבוהה. אני מברך את פרופ' רייכמן על יוזמתו להקים את המוסד הנהדר הזה.
בשנים האחרונות ראינו שביתות של מרצים במכללות אשר נאבקו עבור שדרוג שכרם והדבר עורר דיון ציבורי. במחקר של פרופ' עומר מואב מהבינתחומי הוא ציין כי המחסור בתקציבים עבור שכר המרצים במכללות נובע משיטת השכר באוניברסיטאות, בהן שכר ניתן לפי ותק ודרגה ולא לפי הצלחה במחקר ובהוראה. אחת הדרכים לפתור זאת היא הנהגת תשלום דיפרנציאלי כפי שנהוג בהשכלה הגבוהה בארה"ב. כך המרצים מקבלים תמריץ להיות חוקרים ומרצים טובים יותר. ככה ניצור יותר תחרות ונראה רעיונות חדשים. אם כל אחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה נתון תחת רגולציה ממשלתית אז לא נראה קידמה".
צפו בכנס המלא:
