מתוך נימוקי ועדת הפרס: "פרופ' אמנון רובינשטיין הוא אבי המשפט החוקתי במדינת ישראל. פרופ' רובינשטיין הולם באופן יוצא דופן את החזון שביסוד פרס אמת, המדגיש בצד המצוינות המחקרית גם את התרומה הציבורית-חברתית. דמותו היא דמות מופת ואנו מקווים שנתיבה המבורך יתווה את הדרך לדורות הבאים"
פרופ' אמנון רובינשטיין, פרופ' למשפטים וחבר בסגל הבכיר בבית ספר הארי רדזינר למשפטים באוניברסיטת רייכמן, הוא חתן פרס א.מ.ת במשפטים לשנת 2022. פרופ' רובינשטיין הוא חתן פרס ישראל למשפטים לשנת 2006, שירת כשר החינוך בממשלת יצחק רבין השנייה ובממשלת שמעון פרס. מתמחה במשפט חוקתי, חינוך וזכויות אדם. עבודות המחקר ופרסומיו עוסקים בהיבטים שונים של המשפט הישראלי, והיסודות המשפטיים, החברתיים וההיסטוריים של החברה בישראל.
מנימוקי הועדה:
"פרופ' אמנון רובינשטיין, זוכה פרס ישראל בחקר המשפט, הוא דמות מופת ומגדולי המשפט של מדינת ישראל. עבודתו המדעית של פרופ' רובינשטיין ששולבה עם קריירה פוליטית ענפה, כמו גם ניהול אקדמי פורץ דרך, עוסקת בעיקרה במשפט חוקתי, הן בהיבטים שעניינם משפט חוקתי מוסדי, הן בהיבטים של דיני זכויות האדם. עבודתו רחבת ההיקף, שכוללת עשרות מאמרים וספרים, מאופיינת בחדשנות רבה וביצירתיות".
"ספרו המונומנטלי "המשפט החוקתי של מדינת ישראל", שיצא ב-1969, ואשר מאז הופיע בחמש מהדורות, בנה את המשפט החוקתי בישראל, והוא מהווה הספר החשוב ביותר עד היום בתחום זה. עבודתו המדעית של פרופ' רובינשטיין, הניבה פירות למכביר. ספרו "אכיפת המוסר בחברה מתירנית" הוא תרומה מעולה לניתוח סוגיות קשות בליברליזם, בדבר סמכותה ואף חובתה של המדינה להגביל חירויות לשם קידום ערכים ליברליים. בספרו "באין ממשלה: איך לתקן את קלקולי המשטר" הציע ניתוח מבריק של האתגרים הייחודיים של שיטת המשטר הישראלית. בספר "ישראל ומשפט העמים", שנכתב עם פרופ' אלכס יעקובסון, ובמאמרים אקדמיים שנכתבו עם פרופ' ליאב אורגד, דן פרופ' רובינשטיין באופן מקיף בהיבטים משפטיים של מדיניות ההגירה בכלל ושל חוק השבות בפרט. המחקר מאופיין בניתוח משווה מאיר עיניים ובעמדה מרתקת לגבי תפיסת הציונות. מחקריו אלה של אמנון הם חלק מעיסוקו הרחב יותר בציונות מנקודת מבט היסטורית ומוסרית כאחד, ויש בהם תרומה עצומה לפילוסופיה הפוליטית בכלל ולהבנת הציונות בפרט".
"תחום נוסף שבו רבה תרומתו של פרופ' רובינשטיין הוא זה של רב-תרבותיות וליברליזם. בשני ספרים, "שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד – ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל" ו"סיפורם של היהודים החילונים", לצד מאמרים אקדמיים שפרסם בנושא, הצליח פרופ' רובינשטיין לאפיין היטב את האתגרים שנובעים מכיבוד האוטונומיה של קבוצות תרבותיות לא-ליברליות, ולהציע תפיסה יצירתית ונועזת להסדרת היחסים בין קבוצות אלה לבין המשטר שמחויב לערכים ליברליים. לבסוף, פרופ' רובינשטיין תרם תרומה חשובה גם לסוגיות בתחום החופש האקדמי, בספרו "סדקים באקדמיה: חופש אקדמי, עצמאות האוניברסיטה, מעמד הסטודנט והזכות להשכלה" עם יצחק פשה".
"בכל התחומים הללו, עבודתו המדעית של פרופ' רובינשטיין משתלבת עם פעילות ציבורית מעוררת השראה. כך היה כאשר כדיקן הראשון של הפקולטה למשפטים של אוניברסיטת תל-אביב נקט בשורה של צעדים שביטאו את המחויבות שלו לתפיסה שהאוניברסיטה היא שותפות של חוקרים וסטודנטים, צעדים שהעצימו במידה ניכרת את מעמדם של הסטודנטים וכיבדו את זכויותיהם. כך היה גם כאשר תרגם ללשון המעשה את היכרותו המעמיקה עם המשפט הציבורי הישראלי, הן בעתירות לבית-המשפט כחבר-כנסת ובעיקר ביוזמות שנקט לקידום הגנה על זכויות אדם, ששיאן חקיקת חוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו.
בכל מחקריו, בפעילותו כמורה וכמנהיג אקדמי, כמו גם בעשייתו הציבורית, פעל פרופ' רובינשטיין באופן מצטיין, גילה גישה מעמיקה, יצירתיות וחדשנות, וקידם ערכים של דמוקרטיה, ליברליזם, שוויון וזכויות אדם".
