ביום שני, 8 במאי, התקיים באוניברסיטת רייכמן מפגש ראשון של בוגרי "פורום אופק למעורבות והשפעה בנושאי ביטחון וחברה". פורום אופק מורכב מסטודנטיות וסטודנטים המשרתים וקבע ובסדיר במגוון תפקידים בצה"ל, אשר לומדים באוניברסיטת רייכמן במסגרת תוכנית שירות לתואר ראשון. הפורום הוקם בשנת 2006 על ידי נשיא אוניברסיטת רייכמן ודיקן בית ספר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה דאז פרופ' רפי מלניק, במטרה לקיים שיח לוחמים, להעשיר ולפתח את החברים בפורום המגיעים מרקע ייחודי במפגשים עם בכירים ומקבלי החלטות בחברה הישראלית.
בכנס השתתפו פרופ׳ רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן, אלוף אמיר ברעם, סגן הרמטכ״ל, פרופ׳ אסף מוגדם, דיקן בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, ד״ר איתן עזאני, ראש מחלקת מחקר במכון למדיניות נגד טרור (ICT), רס״ן תומר ציפרמן, יו״ר פורום אופק, תא״ל הדס מינקה-ברנד, ראשת מערך מדעי ההתנהגות בצה״ל, סרן עומר הולר ציפרמן ועוד.
פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן פתח ואמר: "אחת ממטרותיה של אוניברסיטת רייכמן היא לקדם את מנהיגות העתיד של מדינת ישראל. פורום אופק מייצג את מנהיגות העתיד של החברה. אנחנו מאמינים שהקבוצה הזאת באמת מתאימה להגיע לעמדות מנהיגות מכמה סיבות; ראשית, חלק גדול מכם כבר הוכיח מנהיגות, אפילו תחת אש – הבחינה האולטימטיבית של מנהיגות; שנית, הקבוצה הזאת יודעת לדחות סיפוקים - לעשות משהו בהווה כדי שבעתיד יצמח משהו טוב יותר; אתם מוכנים לפעול למען הכלל ולתרום מעצמכם למען מדינת ישראל; ודבר אחרון, אך לא פחות חשוב, זה שאתם מגיעים מיחידות שבהן הערך העליון הוא אמירת האמת".
במפגש השתתף גם האלוף אמיר ברעם, סגן הרמטכ"ל ובוגר אוניברסיטת רייכמן, שהעניק במעמד זה לפרופ' אוריאל רייכמן את מגן צה"ל בהוקרה על השותפות ועל העשייה למען מפקדי צה"ל בסדיר ובמילואים ואמר: "בפועלך את מחזק את רוחו ועוצמתו של צה"ל".
"בעת לימודיי באוניברסיטת רייכמן הכרתי את פרופ׳ אוריאל רייכמן. היוזמה החשובה שלו באה לידי ביטוי במטרה לקרב את אנשי הצבא ללימודים אקדמאיים באוניברסיטת רייכמן. היום, אני מתרגש לראות כיצד החזון התגשם״.
סגן הרמטכ״ל התייחס לאתגרי צה״ל בעת הנוכחית: ״אחריותו המשימתית של צה"ל לביטחון במדינת ישראל היא מיהודה ושומרון, ועד לאיראן – זאת לא סיסמה, ביום אחד אפשר לעסוק בהכל ובכמה זירות במקביל. החוסן הביטחוני מאפשר חוסן כלכלי ואנחנו נהנים לראות שהציבור במדינת ישראל לא מושפע מאירועים ביטחוניים שונים. בנוסף, צה"ל הוא כור ההיתוך של החברה הישראלית במובן החיובי של המילה. לכן, כל מה שכואב ורגיש בחברה הישראלית מפעפע בצה"ל. לעשות מאמץ להישאר מחוץ לוויכוח הפוליטי מדיני במדינת ישראל. הסרבנות היא מסוכנת ויכולה לבוא לידי ביטוי בסירוב לשרת תחת פיקודן של בנות או סירוב לפעול באיזור מסוים, דוגמת יהודה ושומרון״.
בנוסף, התייחס למשבר כוח האדם בצה״ל: ״הניסיון להשאיר את הטובים והמתאימים בצה"ל קשור בכל סוגי האוכלוסיות. ראשית, בשירות החובה, אנו רוצים לאפשר שוויון הזדמנויות לכולם – כל בחור ובחורה מכל רקע, צבע, מגדר. זה היופי בצבא. מצד שני, יש רצון להתחשב באוכלוסיות כאלה ואחרות. בקרב משרתי הקבע, אנחנו רוצים לשמר את האיכות והמקצועיות. בצבא המילואים רוצים לשמר את ייחודו של המיעוט. אנחנו לקראת חתימה של הסכם שכר חדש ותקציב מעודכן יתקן הרבה עוולות. במידה וממשלת ישראל רוצה צבא איכותי בעל האנשים הטובים ביותר? צריך לשלם בהתאם. אנחנו צריכים להבטיח לכם תנאים מכובדים״.
בהתייחס לסוגיית האיום האיראני אמר כי: ״הפתרונות לא שלמים, משתנים ועיתים בסתירה של אחד מול השני. בעיה אחת יוצרת בעיה אחרת וקיימת תלות עמוקה בין זירות. לא מנהלים רק מערכות גלויות, מנהלים מערכות בין תעשיות ותחרות שהיא תחרות על ידע ומהירות. שנים אמרנו לעולם כולו שאיראן זאת בעיה עולמית ולא רק של מדינת ישראל וזלזלו בנו. ולכן אנחנו את הדבר הזה צריכים לנהל. יש מב"מ שתכליתו למנוע התבססות בסוריה ויש שתכליתו למנוע התעצמות באמצעות אמל"ח שמגיע ממקומות כאלה ואחרים. להגיד שהצלחנו לעצור? ממש לא. להגיד שהצלחנו לעכב בצורה דרמטית? חד משמעית״.
