חדשות

האם החברה הישראלית אכן מקוטבת יותר אידיאולוגית?

02 נובמבר
2022

המכון לחירות ואחריות

שתפו ב:

בעוד תוצאות הבחירות הולכות ומתבהרות, ניתוח של עמדות פוליטיות-אידיאולוגיות בחברה הישראלית לאורך 25 שנה מגלה: החברה הישראלית מקוטבת בנושאי חוץ וביטחון ודת ומדינה, אך מדובר בקיטוב יחסית יציב לאורך השנים.

 

2.11.22 | ד"ר עומר יעיר וד"ר קרן לוי גנני - סניידר

 

בבוקר של אחרי בחירות נובמבר 2022, תמונת המצב הולכת ומתבהרת עם קבלת תוצאות האמת - גוש הימין התחזק, עם עליה דרמטית במספר המנדטים לציונות הדתית-עוצמה יהודית, שהופכת להיות המפלגה השלישית בגודלה בכנסת. מנגד, המצב בגוש המרכז שמאל עדין לא ברור. גם אם תהיה בבחירות אלו הכרעה, מערכת הבחירות החמישית בארבע שנים, משקפת לנו תמונת מצב די עגומה – בה החברה הישראלית מקוטבת מאי פעם, כששני צדדים פוליטיים מרכזיים, השווים בגודלם פחות או יותר, אינם מוכנים לשתף פעולה כמעט בשום נושא, ואף מביעים דחיה האחד מהשני. יתרה מכך, שני הצדדים משוכנעים כי הקבוצה היריבה פועלת באופן לא דמוקרטי ועלולה להכשיר את הקרקע למהלכים נוספים שיפגעו בדמוקרטיה הישראלית.
על רקע משבר ההכרעה בבחירות, המקביל לשיח עוין ואלים במרחב הציבורי, בעיקר ברשתות החברתיות אך גם בכנסת, נשאלת השאלה האם הציבור הישראלי אכן הפך מקוטב יותר מבחינה אידיאולוגית לאורך השנים? ואם כן, באילו נושאים? במכון לחירות ואחריות, בבית ספר לאודר לממשל באוניברסיטת רייכמן, ביקשנו לבדוק סוגיה זו באמצעות ניתוח סקרי הבחירות בישראל של ה-Israel National Election Study, בין השנים 1996-2021.
מניתוח עמדות פוליטיות – אידיאולוגיות בקרב ציבורים שונים בחברה, עולה בהתאם למפה הפוליטית המתבהרת בתוצאות הבחירות הנוכחיות, עם התחזקות הקולות הקוראים לחיזוק צביונה היהודי של מדינת ישראל לצד הנהגת יד חזקה בנושאי חוץ ובטחון, ישנם הבדלים ברורים בין עמדותיהם של המחנות האידיאולוגיים השונים בנושאי חוץ וביטחון ודת ומדינה. עם זאת, עוד עולה מהניתוח כי הבדלים אלו נשארו דומים לאורך התקופה כולה. לעומת זאת, בכל הקשור למדיניות כלכלית לא נמצאו הבדלים משמעותיים בין המחנות.
מהו אותו "קיטוב אידיאולוגי" שעליו אנחנו שומעים יותר ויותר, בישראל ובדמוקרטיות אחרות בעולם? מדובר במונח המתייחס לקיומן של נטיות או עמדות פוליטיות-אידיאולוגיות מנוגדות בקרב קבוצות פוליטית יריבות (למשל, שמאל-ימין בישראל או רפובליקנים-דמוקרטים בארצות הברית). באקלים הפוליטי והחברתי הנוכחי בישראל עניין אותנו לבחון הבדלים אלו בנוגע לסוגיות ביטחוניות (כגון עתיד השטחים וההתנחלויות ומו"מ מדיני עם הפלסטינים), חברתיות (כגון הפרדת דת ומדינה) וכלכליות. דוח של המכון לחירות ואחריות בחן את עמדות הציבור בנושאים השונים בהתאם להגדרה העצמית שלהם על ציר ימין–שמאל לאורך זמן.

 

סוגיה ביטחונית - הקמת מדינה פלסטינית
מהדו"ח של המכון לחירות ואחריות עולה כי ב-25 שנה האחרונות, בכל הקשור לנושאים ביטחוניים ומדיניים, הציבור היהודי בישראל אומנם חלוק בדעותיו בהתאם למחנות אידיאולוגיים אך זהו קיטוב יציב לאורך השנים. באשר לסוגיית התמיכה (או אי תמיכה) בהקמת מדינה פלסטינית ביהודה, שומרון וחבל עזה במסגרת הסדר קבע, נמצא כי החברה הישראלית מקוטבת סביב נושא זה, כפי שהייתה בשנים המתוחות של שנות ה-90. ירידה בקיטוב סביב סוגיה זו נרשמה בין השנים 2001-2006, אך מאז בחירות 2006 היקף הקיטוב בסוגיה גדל במידה לא מבוטלת (עליה של כ-80% בקיטוב בין הימין והשמאל בין בחירות 2006 לבחירות 2021), בעיקר עקב עליה משמעותית בהתנגדות מחנה הימין להקמת מדינה פלסטינית.
מעניין במיוחד להתחקות אחר התנודות האידיאולוגיות בנושא זה בקרב אלו שהגדירו עצמם אידיאולוגית כמרכז. כפי שניתן לראות בתרשים 1, רק משנת 2003 הנתונים מראים על תמיכה קלה בהקמת מדינה פלסטינית. בשנים שקדמו לבחירות אלו, דווקא נרשמה התנגדות קלה להקמת מדינה פלסטינית במחנה זה. התנגדות זו במגמת עליה עפ"י סקר הבחירות של 2021, אך עדיין מוקדם להעריך האם מדובר בשינוי זמני או בהיפוך מגמה.

 

סוגיה חברתית - ניהול החיים הציבוריים בישראל עפ"י המסורת הדתית היהודית
בחינת הקיטוב בין המחנות האידאולוגיים ברבע המאה האחרונה, מעלה כי גם בנושאים הקשורים להפרדת דת ומדינה נמצא קיטוב בין המחנות האידיאולוגיים, קיטוב שהלך והתרחב בשנים האחרונות. הקיטוב בכל הקשור להסכמה שניהול החיים הציבוריים בישראל יעשה עפ"י המסורת הדתית היהודית, שמר על צביונו בין השנים 1996 – 2015, עם נטייה של השמאל להתנגד ונטייה של הימין לתמוך באפשרות זו. נראה כי הפילוג בקרב המחנות האידיאולוגיים בנושא זה גדל השנים האחרונות, כאשר שני המחנות מתרחקים זה מזה ומחדדים את עמדותיהם. נראה שמחנה המרכז קרוב יותר לשמאל בנושא זה.

 

סוגיה כלכלית - מבנה החיים הכלכליים בישראל – סוציאליזם או קפיטליזם
בניגוד לסוגיות ביטחוניות וחברתיות, מהנתונים עולה כי ביחס לסוגיות כלכליות אין כמעט קיטוב אידיאולוגי בין הימין והשמאל בישראל, כפי שניתן לראות בתרשים 3. ממצאים אלו נתמכים על ממצאים קודמים בנושא בספרות המחקרית, אשר מראה שהימין בישראל מאמץ עמדות די דומות לשמאל בנושאים אלו.

 

 

תרשים 1. התנגדות להקמת מדינה פלסטינית תרשים

 

2. תמיכה בניהול החיים הציבוריים בישראל עפ"י המסורת הדתית היהודית

 

תרשים 3. העדפה לגישה קפיטליסטית על פני גישה סוציאליסטית
*** הערכים בתרשימים נעים בסקאלה מ-0 ועד 1. כל אומדן מלווה ברווח סמך של 95%.

 

אם כן, בתשובה לשאלתנו הראשונית - הציבור הישראלי, ערב בחירות נובמבר 2022, אכן מקוטב סביב סוגיות ביטחוניות וחברתיות. עם זאת, קיטוב זה איננו רושם שיא, לפחות לא בפרק הזמן של רבע המאה האחרונה. בל נשכח שישנם גם נושאים חשובים להרבה ישראלים - בדגש על נושאים כלכליים - שבהם נראה שאין מחלוקות עמוקות בין רוב הישראלים.
ונקודה אחרונה למחשבה - קיטוב כשלעצמו איננו דבר שלילי. דמוקרטיה במיטבה מאפשרת מגוון דעות שונות ואף מנוגדות. השאלה היא מהו המינון הנכון, בו שני הצדדים לא הופכים ליריבים בעלי עמדות מנוגדות מדי, מצב שקשה להימצא בו ולשמר מערכת פוליטית יציבה ומתפקדת.

 

ד"ר יעיר וד"ר לוי גנני – סניידר הינם עמיתי מחקר במכון לחירות ואחריות בבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן.

 

לדו"ח המלא לחצו כאן >>