חדשות

אוניברסיטת רייכמן מברכת את ששת החוקרים על זכייתם במענק מחקר אישי מטעם הקרן הלאומית למדע (ISF)

31 אוגוסט
2022

אוניברסיטת רייכמן

שתפו ב:

ברכות חמות לששת החוקרים המובילים על זכייתם במענק אישי לשנת תשפ"ג

 

הקרן הלאומית למדע (ISF) פרסמה לאחרונה את רשימת הזוכים במענק אישי לשנת תשפ"ג. לאוניברסיטת רייכמן שישה פרויקטים מחקריים מתחומי מדעי המחשב ומדעי החברה אשר זכו לקבל את המענק אשר ניתן לחוקרים על בסיס מצוינות ואיכות מדעית בתחומי המדעים המדויקים והטכנולוגיה, מדעי החיים והרפואה, מדעי הרוח ומדעי החברה.

 


אוניברסיטת רייכמן רואה חשיבות רבה בקידום המחקר, והזכייה הנוכחית מהווה נדבך נוסף בחתירה למצוינות מחקרית של אוניברסיטת רייכמן.

 


החוקרים אשר זכו במענק, ונושאי המחקר הנם:

 

  • פרופ' אודי בוקר, מרצה וחוקר מבית ספר ארזי למדעי המחשב, על מחקרו: בין דטרמיניזם ואי-דטרמיניזם באוטומטים כמותיים. הבנת הפער שבין דטרמיניזם ואי-דטרמיניזם הינה אתגר מרכזי מאד במדעי המחשב. במחקר שלנו אנו מנסים להבין את מהות הפער שבין דטרמיניזם ואי-דטרמיניזם באוטומטים כמותיים - אוטומטים אשר לא רק קובעים האם מילת הקלט מתקבלת או לא, אלא מחזירים ערך מספרי המציין את מידת הקבלה.
  • פרופ' טל מורן, מרצה וחוקר מבית ספר ארזי למדעי המחשב, על מחקרו: יסודות קריפטוגרפים של חישוב מבוזר "נטול הרשאות". פרויקט מחקר זה ניגש לקונצנזוס ללא הרשאה דרך עדשה קריפטוגרפית, תוך התמקדות בשלושה רבדים תלויים זה בזה: אבני בניין תיאורטיות (שעליהם מסתמכים פרוטוקולי קונצנזוס חסרי הרשאה), פרוטוקולי הקונצנזוס עצמם, ולבסוף, כיצד להשתמש בקונצנזוס חסר הרשאה עצמו כאבן בניין לקידום גבוה יותר. משימות קריפטוגרפיות ברמה.
  • פרופ' בעז בן-דוד וד"ר יוליה גולנד, מרצים וחוקרים מבית ספר איבצ'ר לפסיכולוגיה, על מחקרם: אינטראקציה מבוססת משחקיות במרחב המקוון ופנים מול פנים, מבגרות ועד זקנה: מנגנונים פיזיולוגים קוגניטיביים ורגשיים והשלכותיהם. בימים אלה הטיפול בעולם הזקנה עובר מטיפול פנים מול פנים למפגשים בוידאו. האם ניתן למרות הריחוק ומגבלות המדיום לייצר אינטראקציה יעילה בזקנה? אנחנו בוחנים את זה דרך אינטראקציה משחקית - לדוגמא אימפרוביזציה משותפת. ראשית נבחן את יעילות האינטראקציה בשיחת וידאו בזקנה במדדים קוגניטיביים ורגשיים. שנית, ננסה לחשוף את המנגנון: האם משחקיות מעלה עוררות פיזיולוגית והאם היא מערבת תהליכים של סינכרוניזציה בין אישית (למשל דרך מדידת אוקסיטוצין). המחקר משלב ידע תיאורטי עם יישום בשטח לשיפור בריאות (קוגניטיבית ונפשית) בגיל הזקנה.
  • פרופ' גורית בירנבוים, מרצה וחוקרת מבית ספר איבצ'ר לפסיכולוגיה, על מחקרה: תפיסת כוח במערכת יחסים רומנטית ותרומתה למבעים מיניים בתוך הקשר הזוגי ומחוצה לו. המחקר בא לבחון כיצד אנשים מתמודדים עם הקונפליקט שבין פיתוי קצר מועד לתכניות ארוכות טווח: מהם הגורמים שיסייעו לאנשים להיות יותר עמידים בפני פיתויים ומהם הגורמים שיחלישו את העמידות הזו. כשאנשים נכנסים לקשר, שהם מגדירים כמונוגמי, הם מקווים לשמור אמונים לבן זוגם. אולם, היום, יותר מאי פעם, הם מוצפים בפיתויים בדמות בני זוג חליפיים, שאורבים להם בכל פינות הרשת. לרב אנשים מתמודדים עם הקונפליקט, שפיתויים אלו מעוררים, באמצעות אסטרטגיות הגנה על הקשר, כמו התעלמות ממחזרים או תפיסתם כפחות מושכים ממה שהם. אסטרטגיות אלו אינן תמיד יעילות, כפי שיעידו אחוזי הבגידה הגבוהים.
  • ד"ר גבע שנקמן, מרצה וחוקר מבית ספר איבצ'ר לפסיכולוגיה, על מחקרו: השאיפה להיות מורה בקרב לסביות, הומואים וביסקסואליים לאורך טווח החיים. מדובר במחקר המבקש להסתכל על נושא השאיפה להורות בראייה של פסיכולוגיה לאורך טווח החיים, בקרב אוכלוסייה של לסביות, הומואים, ביסקסואלים (לה"בים). הייחודיות של המחקר הוא בכך שמתמקד בשאיפות להורות (רצון להיות הורה, כוונה להיות הורה, והערכת סיכוי לכך שהאדם יהיה הורה) בקרב שלושה מדגמים המייצגים שלבי חיים שונים: לה"בים ללא ילדים, לה"בים שהם הורים ושנשאלים לגבי רצונם לעוד ילדים, ולה"בים בגיל הזקנה אשר נשאלים רטרוספקטיבית על מחשבותיהם ותחושותיהם באשר לשאיפה להורות בעבר ואודות התנאים שאיפשרו/לא איפשרו להם להיות הורים. המחקר ישלב בין גישות כמותניות ואיכותניות.