ביום א', ה-13.02, התקיים בקמפוס אוניברסיטת רייכמן כנס השקת קתדרת מנהיגות לאומית ומחשבה צבאית ע"ש ראש הממשלה ה-11 אריאל שרון" בסימן 20 שנה למבצע חומת מגן.
חומת מגן הייתה המערכה הצבאית האחרונה בה ניצח צה"ל באופן ברור, מוחלט וחד משמעי. הטרור הפלשתיני שהשתולל בראשית שנות האלפיים, גבה את חייהם של יותר מאלף ישראלים. ראש הממשלה דאז, אריאל שרון, הורה על היציאה למבצע, שהיווה את נקודת המפנה במלחמה בטרור. מאז ועד היום, חזר צה"ל לפעול ולמנוע טרור בכל שטחי יהודה ושומרון.
את הכנס פתח פרופ' אוריאל רייכמן, הנשיא המייסד ויו"ר דירקטוריון אוניברסיטת רייכמן שתהה בדבריו מה אריק שרון היה אומר היום על מה שמתרחש בחברה הישראלית: "אני בטוח שלא היה מתקיים דיון פוליטי בשפת ביבים- אריק ידע לתת כבוד בזמן מחלוקת למוסדות השלטון. גם כשהביע ביקורת ידע להיזהר ולא לשפוך מים. הוא ידע להיזהר עם המיעוט בערביי ישראל, הוא היה פועל כנגדם בצורה חכמה ונחרצת. הוא היה מגיב תגובה חזקה על הפוגרומים בערים מעורבות, במיוחד כשאלו התרחשו כתגובת תמיכה בחמאס. הוא לא היה משלים עם אלימות חקלאית בצפון ולא היה מאפשר התחמשות בערים הערביות. הוא לא היה עובר על כל זאת לסדר היום, ולדעתי גם היה מגיב בנחרצות על אלימות יהודית. ולבסוף היה מברך על הממשלה הקיימת המהווה חיבור בין שמאל לימין. אריק שרון חסר לנו היום, אנו רואים באירוע זה הזדמנות גדולה לדון באיש והתעסקותו".
לאחריו עלה פרופ' רפי מלניק, נשיא אוניברסיטת רייכמן ואמר כי "לאורך ההיסטוריה דמותו של אריק שרון הייתה שנויה במחלוקת; המחלוקות הגיעו לשיאים במלחמת לבנון הראשונה והמחאה הציבורית על פרשת סברה ושתילה, מפעל ההתנחלויות, הלחימה בשטחים, חומת מגן בהמשך כנס זה יתקיים פאנל בנושא, ותוכנית ההתנתקות. אריק שרון בחר להציג תוכניות לאומיות ולהצהיר הצהרות חשובות ברמה הלאומית במרכז הבינתחומי כיום אוניברסיטת רייכמן; אני זוכר היטב את כנס הרצליה שבו שרון חשמל את הקהל כאשר הצהיר לראשונה על תכנית ההתנתקות".
פרופ' אסף מוגדם, דיקן בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה אמר: "המטרה של הקתדרה היא לשמש אכסניה מחקרית שתעסוק בין היתר בניתוח ומחקר המבצעים הצבאיים בישראל, בדגש על אלו שאריק שרון לקח בהם חלק. אנחנו שמחים לתת מקום לעשייה שכזו ומקווים שהתוצאות המחקריות ממנה ישמשו את ישראל לעוד שנים רבות".
לאחר מכן נערכה שיחה בין אלוף (מיל') משה קפלינסקי, יו"ר קתדרת "מנהיגות לאומית ומחשבה צבאית ע"ש ראש הממשלה ה-11 אריאל שרון" לבין ד"ר דנה וולף מבית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ואמר: "אני לא חושב שהייתה נקודה אחת שאפשר לומר שבה הוחלט שאנחנו יוצאים למבצע, מעבר לאותו אירוע במלון פארק. זה לא סוד שאריק לא אהב את הפעילות הצבאית כשהוא התמנה לראש הממשלה והוא ציפה ליותר יוזמה ולחץ קדימה מצד כל המפקדים. הוא ציפה שהצבא יפעל כמו שפעלנו אחרי חומת מגן- להגיע לכל מקום ליזום ולהגן".
עוד הוסיף קפלינסקי: "היו שתי תפיסות עולם מאוד מוצקות - שמעון פרס שהאמין שאפשר לפתור הכל בשיח ומשא ומתן, ומצד שני אריק שאמר אנחנו לא מנהלים משא ומתן תחת אש ועמד באמירה הזו. היכולת לנהל את המתח הזה היא מרכיב שמנהיגים דגולים מחזיקים בו. אני חושב שישיבת הממשלה של מוצאי החג בה קיבלנו את ההחלטה לצאת למבצע הזה היא אחת מהדוגמאות הטובות לאיך מנהלים מתח כזה בסבלנות תוך ניסיון לצמצם ולהתפשר וזו אחת מהנקודות המשמעותיות שהיו לו".
לאחריו רב-אלוף (מיל') שאול מופז, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר ערך שיחה עם אל"מ (מיל') מירי איזין, יועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה לשעבר, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן ואמר: "הבעיה שלנו בתקופת פיגועי התאבדות הייתה חוסר הלגיטימציה שלנו להשתלט על שטחי A מטעם האמריקאים, שמהר הורו לנו לצאת מהשטחים האלו. התוכניות של צהל היו מוכנות כבר ב99% וחודדו כל העת וככל שהזמן עבר צהל תפס עוד ועוד ניסיון וביטחון. כל ההישגים של חומת מגן הם של המפקדים והחיילים שלקחו חלק בה. היא הייתה נקודת ההיפוך ביכולת שלנו להוציא את הטרור הזה ולשים יד על המשלחים, מעבדות הטרור. אבל לא היה לנו זמן. ביקשנו עוד זמן לסיים את מה שהתחלנו ולצערנו לא הייתה לנו לגיטימציה מטעם האמריקאים ונאלצנו לסיים את המבצע".
רב-ניצב בדימוס רוני אלשיך, מפכ"ל המשטרה וסגן ראש השב"כ לשעבר התייחס לפרשת NSO במהלך פאנל "חומת מגן – היבטים צבאיים ומדיניים" ואמר: "נתתי הצהרה מאוד ברורה בסופשבוע שעבר והיא כמובן מוגבלת בגלל שאני לא רוצה להפריע לשום דיון משפטי אבל אומר כך: ככל שידי מגעת, כל השמות שהתפרסמו ללא יוצא מן הכלל נבדקו לעומק ולא היה ולא נברא. קרי כל מי שנחקר נחקר בצו - אין פגסוס למשטרת ישראל למען הסר ספק! פגסוס זה כלי ששואב את כל תכולת הפלפון מרחוק, למשטרה מותר לעשות חיפוש כשהכלי באמתחתך אבל זה מאפשר בעשרה ימים גג, לא עשר שנים אחורה. הפיקוח המשפטי שם הוא מטורף ובצדק גמור, זה תהליך מדוד ומתועד. אני רק אומר הרגישות שבה משטרת ישראל מפעילה כלים כל הכלים בעולם אלא גם האזנה טריוויאלית איכון וכדומה היא מדהימה, אדוקה, זה לא אומר שלא יכול להיות תקלות אבל בלאגן אין. אני סומך על האנשים שגם אחרי שעזבתי שהם שמרו על קדושת תהליך הזה ופרטיות האזרחים עם הצורך להילחם בפשיעה בהתאם לחוק. המשטרה לא פועלת בתווך אחר או ביקום אחר, במשטרה שלנו רגישה מאוד בנושאים האלה. אני מבטיח שכשיוסרו מגבלות משפטיות אני אשאל את השאלות הקשות ואתראיין. קשה להתמצא בסיפורי הספין, מדובר בספין ומישהו ישלם על זה".
יחד עם אלשיך השתתפו בפאנל אל"מ (מיל') מירי איזין, יועצת ראש הממשלה לתקשורת זרה לשעבר, בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה, אוניברסיטת רייכמן; אלוף (מיל') נעם תיבון, מפקד הגייס הצפוני לשעבר; תא"ל (מיל') משה (צ'יקו) תמיר, מח"ט גולני לשעבר. את הפאנל הנחה אלון בן דוד, פרשן צבאי, חדשות 13 שהיה אמון על הנחיית האירוע.
את האירוע חתם הרמטכ"ל רב אלוף אביב כוכבי שהתייחס למבצע "חומת מגן" כמקרה בוחן מרתק שניתן להשליך ממנו להרבה דברים ואמר: "בסוף כשעולה השם חומת מגן זה קודם כל היכולת לתפקד במערכת מאוד מורכבת. בפעם הראשונה מזה שנים לחימה באזור אורבני מאוכלס. כמו כן כפועל יוצא מכך היכולת להשתנות ולזהות מצבים ולהשתנות בין אם בגלל האויב ובין אם בגללך. הדרך היחידה להתמודד עם המורכבות הזו והשינוי הזה היא בתהליכי למידה אינטנסיביים בכל הרמות. הדבר האחרון הוא היכולת לנצח טרור. בניגוד לכל המיתוסים, והתחושות שמדובר במשהו בלתי אפשרי".
קרדיט צילום: עדי כהן צדק.
