חדשות

​ממשלת שינוי: לא רק פרסונלי

01 יוני
2021

המכון לחירות ואחריות

פרויקט סדר היום הפוליטי בישראל (CAP-IL)

שתפו ב:

ד"ר אמנון כוורי, ד"ר מעוז רוזנטל וד"ר אילנה שפייזמן

יוני 2021

 

בימים אלה נכנסת לתפקידה ממשלת ישראל ה-36, ממשלת שינוי, הממשלה הראשונה למעלה מ 12 שנים שלא מוקמת על ידי מפלגת הליכוד. במדינת ישראל, בה הפכה הפוליטיקה הישראלית לפרסונלית, נראה כי עצם שינוי האנשים המנהיגים את המדינה דיו כדי לאותת כי התרחש כאן אירוע חשוב. אבל למעט התכונות האישיות של מקבלי ההחלטות, מהי השפעת חילוף זה על חיי אזרחי המדינה? אחד הדברים שיכולים להעיד על שינוי, הוא סדר היום בנושאי מדיניות של מקבלי ההחלטות. בדיקה שלנו מראה שהממשלה החדשה היא ממשלת שינוי ולא רק פרסונלי. סדר היום שלה שונה מאוד מהממשלות הקודמות, לפחות בהשוואה לשלוש ממשלות נתניהו האחרונות.

 

בכדי לבחון עד כמה שונה הממשלה הנוכחית מקודמותיה, בחנו במעבדת סדר היום הפוליטי בישראל במכון לחירות ואחריות במרכז הבינתחומי את קווי היסוד של הממשלה החדשה ואת ההסכמים שנחתמו בין חברות הקואליציה השונות, בהשוואה לקווי היסוד וההסכמים הקואליציוניים של הממשלות הקדמות. קווי היסוד מכילים את המחויבויות המדיניות של כלל המפלגות החוברות לקואליציה ומשמשים הצהרת הכוונות של הממשלה כלפי הציבור. ההסכמים הקואליציוניים משקפים את המחויבויות של המפלגה מקימת הקואליציה לסייע למפלגות החוברות לקואליציה בעיצוב וקידום נושאי מדיניות שונים, כמו גם מחויבויות אידיאולוגיות והתחייבויות לחלוקת תיקים ומשרות. על מנת להעריך את מסמכי הממשלה והקואליציה החדשה, בחנו את קווי היסוד וההסכמים הקואליציוניים עליהם חתמו כל הצדדים לקואליציה שהקימה את הממשלה ה-36.

 

קווי יסוד: בהשוואה לממשלה הקודמת (למעשה לשלוש ממשלות נתניהו הקודמות), ממשלה זו הציגה קווי יסוד מפורטים ומגוונים בהרבה מקודמותיה. מתוך 21 נושאי מדיניות ציבורית אותם אנו בוחנים, קווי היסוד של הממשלה ה 35 כללו שמונה נושאים בלבד, בעוד שקווי היסוד של הממשלה הנוכחית כוללים 19 נושאים. שיעור העיסוק של הממשלה הנוכחית במאקרו כלכלה ובבריאות הינו מחצית משיעור העיסוק בנושאים אלה בקווי היסוד של הממשלה ה 35. במקום זאת, תשומת הלב של הממשלה הנוכחית מופנית אל נושאים שעומדים על סדר היום הציבורי כמו הגנת הסביבה, טיפול בבעיות פשיעה, עבודה, חינוך ותחבורה, נושאים שהממשלה הקודמת הזניחה.

 

 

הסכמים קואליציוניים: לפי בדיקה שלנו של ההסכמים ב 40 השנים האחרונות, כ- 40% מההסכמים עסקו בנושאי מדיניות ואילו השאר עסקו בהסדרים פוליטיים. בניגוד לכך, רק כ 25% מהסכמים הקואליציוניים של הממשלה ה- 35 עסקו במדיניות. כל השאר עסקו בהסדרים פוליטיים בין המפלגות - ביטוי חזק לאי האמון בין החברים בקואליציה. בהסכמים שמרכיבים את הקואליציה הנוכחית, שגם היא מבוססת על ממשלת חילופים עם שותפים שמגיעים מכל קצוות הקשת הפוליטית, שיעור סעיפי המדיניות עומד כמקובל על כ 40%. המפלגות דומות בחלוקה בין מדיניות להסדרים פוליטיים, למעט ההסכם בין רע״ם ליש עתיד, בו כמעט כל ההסכם עוסק במדיניות.

 

 

מעבר לכך, ראינו גם הבדלים בדגשים של המפלגות השונות על נושאי מדיניות שונים. המפלגות שהדגישו במיוחד את נושא הביטחון הן כחול-לבן, מרצ וימינה. מי שהדגישו את התנהלות הממשלה הן ישראל-ביתנו, ימינה ותקווה חדשה. מי שהדגישו את נושאי הדיור הן בעיקר רעם, העבודה וישראל ביתנו. מי שהדגישו את נושא איכות הסביבה הן מרצ ורעם (המפלגות האחרות כלל לא כללו נושא זה בהסכם הקואליציוני). מי שהדגישו במיוחד את נושא זכויות האדם בהסכמים הקואליציוניים הן העבודה, מרצ, כחול לבן ותקווה חדשה. כלומר, נראה שיש כאן ממשלה מגוונת בה שותפותיה מבקשות לעסוק במגוון נושאים רחב יותר מקודמתה.

 

מצאנו גם הבדלים גדולים בין הממשלה הנוכחית לקודמותיה בעיסוק בנושאי מחלוקת כדת ומדינה. בעוד שבקואליציות הקודמות, אשר ברובן היו חברות המפלגות החרדיות, כ 30% מסעיפי המדיניות בהסכמים כללו נושאים הנוגעים לדת ומדינה, אחוז הסעיפים העוסקים בנושאי דת ומדינה בהסכמים הנוכחיים מגיע לפחות מ 10%. מאחר וההסכמים הקואליציוניים מגדירים את מרחב הפעולה המוסכם בנושאים שונים, נראה כי הטענה שהממשלה הנוכחית תפגע בסטטוס קוו בנושאי דת ומדינה אינה נתמכת על ידי ההסכמים.

 

לסיכום: אם ניתן ללמוד משהו מהמסמכים המכוננים של הממשלה החדשה, הרי שממשלת השינוי עומדת בהבטחתה להביא שינוי. האם תצליח בכך? ימים יגידו.

 

עוזרי המחקר שלקחו חלק בקידוד ההסכמים וקווי היסוד: אלכס קופלקוב, ברקת שמאי, חן קרסטני, יובל בר טוב, יערה שאולוף, יפה רוטמן, עזרא לאופר , קשת פירר פרישר ותומר חוז'בסקי.