סגנית הדין שלנו פרופ' יעל פרג בילתה חודשיים ב Environmental Change Institute (ECI) שבאוניברסיטת אוקספורד כחוקרת אורחת של CREDS - Centre for Research into Energy Demand Solutions.
החוקרים בCREDS- מתמקדים בשאלה כיצד צד הביקושים לאנרגיה יכול לקדם את השגת המטרה של איפוס פחמני ו-net-zero? כיצד ניתן להפחית צריכה ולקדם התייעלות אנרגטית מבלי לוותר על איכות חיים ורווחה? איך אפשר לפתור את בעיית העוני האנרגטי – אנשים שאינם יכולים להרשות לעצמם לחמם את בתיהם?
השאלות האלה בוערות במיוחד עכשיו, כשלאירופים צפוי חורף קר ומחירי אנרגיה גבוהים מאוד שיקשו עליהם לחמם את הבתים לרמה נאותה.
במסגרת הביקור השתתפה פרופ' פרג בוובינר של CREDS in Conversation בנושא Realistically Radical Policy Options.
הוובינר הציג רעיונות להפחתת פליטות פחמן במהירות ובצורה הוגנת מבחינה חברתית - רעיונות שאולי נחשבים כיום רדיקלים אולם הם ברי-ישום, ונוכח הסכנה של שינוי האקלים כדאי לפתח אותם. הדוברים כולם היו חלק ממחברי הדוח:
1.5 Degrees: Towards a Fair Consumption Space for All
"הצגתי את רעיון מדיניות מכסות פחמן אישיות, (PCA) Personal Carbon Allowance, אותו אני חוקרת יותר מעשור עם שותפתי ד״ר טינה פוסט מאוקספורד. זוהי מדיניות להפחתת פליטות מסקטור משקי הבית, שאחראי לכ 40-50% מסך הפליטות הלאומיות (תלוי במדינה), אולם עד היום אין מדיניות שמחייבת אותו להפחית פליטות. לפי המדיניות, כל תושב יקבל מכסת יחידות פחמן שנתית אותן יצטרך לקזז בכל פעם שיעשה שימוש בחשמל, גז, תחבורה פרטית או טיסות, כפונקציה של כמות הפחמן שנפלטה. לאנשים שמנהלים אורח חיים חסכני באנרגיה יישארו יחידות פחמן בסוף השנה אותן הם יוכלו למכור בשוק הפחמן האישי, ואילו אלה שצורכים הרבה אנרגיה יצטרכו לקנות יחידות נוספות. תקציב הפחמן האישי ילך ויצטמצם עם השנים, בהתאם למדיניות ההפחתה של המדינה.
אנו צופים שיישום של מדיניות כזו יגביר את הצורך של משקי בית בחלופות אנרגיה דלות פחמן, והצורך הזה ייתן דחיפה לפתרונות וחדשנות בתחום ויעורר את שוק החלופות דלות הפחמן", שיתפה פרופ' פרג.
