חדשות

איך מתמודדים עם אתגרי הרגולציה בעידן הטכנולוגי

27 מרץ
2022

בית ספר הארי רדזינר למשפטים

שתפו ב:

משפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית - איך מתמודדים עם אתגרי הרגולציה בעידן הטכנולוגי?


מה משותף ליזמים המפעילים את הקורקינטים החשמליים בתל-אביב, למשקיעים בביטקוין שהבנקים מסרבים לאפשר להם להפקיד כסף ולמפתחי אפליקציות של בינה מלאכותית? כולם מתמודדים עם סוגיות של רגולציה וזכויות משפטיות.

 

​הטכנולוגיה מתפתחת במהירות ומקדימה את הרגולציה. תכנית לימודים ראשונה מסוגה באה לענות בדיוק על האתגר הזה. התוכנית החדשה מייצרת שפה משותפת למשפטנים, יזמים ואנשי טכנולוגיה.


כשהתחילו לדבר על ביטקוין, לפני קצת יותר מעשר שנים, היו לא מעט אנשים שהתייחסו אל המטבע הדיגיטלי כאל אופנה חולפת. היום כבר ברור שהוא כאן כדי להישאר. ולא רק בעולם, אלא גם אצלנו, כשיותר ויותר ישראלים מחזיקים במטבעות דיגיטליים. אלא שמתברר שהמערכות המשפטיות והפיננסיות ברחבי העולם לא ממש יודעות להתמודד עם הסוגיות הנגזרות מהתופעה הזו של העולם החדש - החל מסוגיות של הלבנת הון ומימון טרור, ועד לשאלות טכניות הקשורות בהחזקת המטבעות ובשימוש בהם.

 

באחרונה התפרסם כי בנקים בישראל אינם מאפשרים ללקוחותיהם להפקיד בחשבונות שלהם כספים שהתקבלו מכירת ביטקוין או מטבע קריפטוגרפי אחר. איגוד הביטקוין הישראלי אף הגיש עתירת חופש מידע ובה דרישה לחייב את בנק ישראל למסור לאיגוד עותקים של מסמכי המדיניות של כל אחד מהבנקים בישראל בנוגע לכספים שמקורם במטבע דיגיטלי. על פי פרסומים זו רק יריית הפתיחה וצפויים מהלכים משפטיים נוספים בנושא.

 

המפגש המורכב בין חדשנות טכנולוגית לבין מערכת המשפט, שמתקשה לעמוד בקצב של ההתפתחויות, מודגם היטב במקרה של הביטקוין, ומתקיים בתחומים שונים ורבים. נושא אחר שעלה לכותרות באחרונה הוא סוגיית הקורקינטים החשמליים בתל אביב. רק לאחר שכבר עלו לכביש בעיר אלפי כלי רכב שיתופיים כאלה, הודיעה העירייה כי היא מתחילה בהסדרה חוקית של תנאי הפעילות של החברות שקיבלו היתר להפעיל קורקינטים. זאת, גם כדי לשמור על הולכי הרגל בשל ריבוי תאונות שבהן היו מעורבים רוכבי אופניים וקורקינט. בין היתר, יחייבו את בעלי החברות להגביר את השמירה על חוקי התעבורה, דוגמת חבישת קסדה, איסור על הרכבת נוסעים, אי-רכיבה על מדרכות ואיסור רכיבה של קטינים. זהו אמנם צעד מתבקש, אלא שהוא קרה לאחר שניתנו ההיתרים לחברות ולא לפני כן. כתוצאה מכך, הודיעה אחת מהחברות האלה כי תפסיק את פעילותה בתל אביב. זאת, ככל הנראה כיוון שאינה ערוכה להסדרה החדשה תוך זמן קצר.

 

"הסיפור של הקורקינטים הוא דוגמא טובה הממחישה כיצד היכרות טובה יותר של יזמים עם עולם המשפט, ועם הרגולציה הקיימת והעתידית בתחום, יכולה להקל עליהם להבין טוב יותר את החסמים בשוק ולאפשר בניית מודלים עסקיים שייקחו בחשבון לא רק את המגבלות הקיימות בשוק אלא גם את האפשרות להתמודד עם מגבלות עתידיות". כך אומר פרופ' דב גרינבאום, ראש מכון צבי מיתר לחדשנות טכנולוגית, משפט ואתיקה באוניברסיטת רייכמן. "עיריית תל אביב קידמה רגולציה משמעותית ודרישות אשר הקשו על השחקנים בשוק וכתוצאה מכך חלק מאותם שחקנים גם עזבו. במקרה הזה, היזמים יכלו ללמוד מההתפתחות והשינויים שאירעו לפני כן בתחום הרחפנים, שגם הם נכנסו לשוק ורק לאחר מכן החלו לדון בהגבלות".

 

"מהפכת המידע הטכנולוגית מערערת את המבנים המוכרים"

 

"אנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכת מידע דיגיטלית שמערערת את כל המבנים המשפטיים שנבנו כדי להגן על זכויות של אנשים", אומרת עו"ד לימור שמרלינג מגזניק, מנהלת המכון הישראלי למדיניות טכנולוגיה, שתלמד בתכנית סדנה בנושא אתיקה ופרטיות בעידן הדאטה. לדבריה חברות פועלות בצורה גלובלית בלי טריטוריות של מדינות, והדבר מייצר אתגר לממשלות ולחברות. למשל, מערך הגנת הפרטיות פועל באופן שונה בארה"ב לעומת אירופה. באירופה אסור לעשות שימוש במידע עליי ללא הסכמתי, ובארה"ב זה שונה.

 

"דוגמה לסוגיה של אתיקה וביג דאטה ניתן לראות בתחום ביטוחי הבריאות. הממשלות מעודדות מדיניות שתאפשר שימוש במידע על מבוטחים בקופות החולים כדי לנצל אותו לצרכי מחקר, למשל כדי ללמוד דרכו על טיפול טוב יותר במחלות. אבל מה יקרה אם למשל מגלים כך על מבוטח שהוא עלול לפתח מחלה סופנית בשנים הקרובות. עולות פה כמה שאלות: ראשית, האם הוא רוצה לדעת ושנית, ברגע שהמידע הזה יועבר לחברת ביטוח היא עלולה להחליט שהיא לא רוצה לבטח את אותו אדם. זה מדרון חלקלק.

 

"על כל הנושאים האלה ועל רבים אחרים צריך לחשוב. לא לאפשר לתהליכי דיגיטציה לקרות באופן אוטומטי. לזכור שהחדשנות צריכה לפעול לטובת האנושות ולהפעיל חשיבה ביקורתית לגבי ההשפעות השליליות שיכולות להיות לה", מציינת עו"ד שמרלינג מגזניק. "לא צריך להימנע מחדשנות, אבל צריך ללוות את הפיתוחים החדשניים במעטפת שתהיה לה יכולת לזהות את הפוטנציאלים לסיכונים כדי לצמצם אותם".

 

של מי האחריות המשפטית למוצר שבינה מלאכותית פיתחה?

 

ד"ר אביב גאון, המלמד בתכנית קורס בנושא "בינה מלאכותית, משפט, אתיקה, ומדיניות ציבורית", מאיר זוויות נוספות. כך למשל במקרה של תביעת נזיקין על רשלנות כתוצאה מהחלטה שהתקבלה על ידי בינה מלאכותית, על מי תהיה האחריות? האם מפתח הבינה המלאכותית יצטרך לשאת בתוצאות? באחרונה, מספר ד"ר גאון, עלתה באנגליה שאלה האם אפשר לעשות רישום של פטנט על מערכת שבינה מלאכותית המציאה? בעיקרון, ממציא פטנט שעל שמו ניתן לרשמו אמור להיות בן אנוש, ולכן יש כאן סוגיה שעד כה איש לא נתן עליה את הדעת. אלה כמובן רק חלק קטן מהשאלות החדשות שנצטרך להתמודד איתן עם כל פיתוח חדש.

 

מתוך המציאות המורכבת שתוארה פה על קצה המזלג, ועוד לא הזכרנו את הסוגיות המשפטיות של טכנולוגיה במסחר, בסייבר ובתחומים רבים נוספים, נולד בשטח צורך ממשי באנשי מקצוע שיוכלו לגשר על הפערים בין אנשי הטכנולוגיה והיזמות לבין המשפטנים, המומחים בחוקים וברגולציה.

"התכנית החדשה לתואר שני במשפטים מיועדת לאנשים ממגוון תחומים, לרבות מדעי החברה והרוח, מדעי החיים, ההנדסה, הרפואה והמשפטים. לדברי ראש התכנית, פרופ' ליאור זמר, "מטרתה להכשיר את הסטודנטים להתמודדות עם האתגרים שההתפתחויות הטכנולוגיות מזמנות, ברמה המקומית וברמה הבינלאומית.


כפי שאומר רו"ח אילן בירנפלד, יו"ר ומנכ"ל Deloitte ישראל: "בעידן הטכנולוגי חסר הוודאות בו אנו חיים, טכנולוגיות כגון בינה מלאכותית, בלוקצ'יין, רובוטיקה וביולוגיה סינטטית עתידות להשפיע על חיינו הפרטיים, על שוק התעסוקה ועל הכלכלה הגלובלית. מקומו של המשפט ותפקידם של המחוקקים דרמטי ומשמעותי. אנו שואפים לכך שהחוק ישמש גם כמערכת של איזונים ובלמים בסוגיות של אתיקה ואי-שוויון. על כן, ישנה חשיבות עליונה להכשרת מומחים בתחומים אלה ובהבנת השילוב שבין הטכנולוגיה למשפט".

 

רוצים לשמוע עוד על תכנית הלימודים .M.A במשפטים, טכנולוגיה וחדשנות עסקית? לחצו כאן לפרטים נוספים>>