חדשות

למה קיימות, למה עכשיו?

20 מרץ
2022

בית הספר לקיימות

שתפו ב:

השינויים המהירים העוברים על כדור-הארץ מוצאים את ביטויים המוחשי באופן החריף ביותר בתחום האקלים: גלי-חום שיוצרים שריפות-ענק, תקופות ארוכות של בצורת, הפשרת כיפות הקרח, עליית מפלס האוקיינוסים והצפת ערי-חוף והתעצמותן של סופות טרופיות לדרגות קטלניות. ההשפעות הללו גורמות למחסור במים ובמזון ומניעות גלי-הגירה, שמביאים לערעור היציבות הגיאופוליטית באזורים שונים בעולם. הנזקים לכלכלות המדינות ולאוכלוסיות העולם נמדדים במאות מיליארדי דולרים בשנה, וצפויים להחמיר. האם ניתן לעצור את המגמה ולהקטין את השפעת האדם על הסביבה?


פרופ' יואב יאיר, דיקן בית הספר לקיימות וחוקר בעל שם בינלאומי מסביר: "אדם משכיל מבין שלכל פעולה שלנו יש השלכות על הסביבה, החברה והכלכלה. הקמנו את בית הספר לקיימות במטרה להכשיר דורות של מנהיגים ויזמים צעירים שיעבירו הלאה את ההבנה הזו, שאנחנו חייבים לשמור על העולם שלנו, ולנהוג בחוכמה במשאבים שלנו, כי אין לנו כדור ארץ אחר".

 

​פרופ' יואב יאיר | צילום: עדי כהן צדק

 ​פרופ' יואב יאיר | צילום: עדי כהן צדק

 

הפתרונות, החדשנות והיזמות הירוקה הנדרשים כדי לטפל באתגרים הניצבים בפני האנושות בעשורים הבאים של המאה ה-21 הם כבירים. השקעות הון עצומות כבר עושות את דרכן לתחומים השונים - הן בהשקעות ממשלתיות והן של חברות ענק מהמגזר הפרטי:

ב-2015 חתמו מדינות העולם על אמנה בינלאומית המחייבת אותן להקטין את פליטת גזי-החממה לאטמוספרה. במקביל, המדינות הסכימו להתגייס לפעולה ב-17 יעדי פיתוח משותפים (SDGs – Sustainable Development Goals), על מנת לשפר את מצב כדור-הארץ עד שנת 2030.

 

"חדשנות בקיימות" (Sustainability Innovation) היא צו השעה. מנהיגים רוחניים כמו האפיפיור, דמויות פוליטיות, מדענים בכירים ואנשי-עסקים מובילים מאוחדים בדעה שזו שעת מבחן לאנושות, ושהעולם שבו יחיו הדורות הרבים תלוי במידה רבה בפעולות שתינקטנה כעת.

 

ואכן, העולם זקוק ליזמים ומנהיגים בעלי חזון סביבתי מקיים, שחושבים קדימה על הטווח הבינוני והארוך, ולא מתנהלים לאורם של ערכי העבר. הקפיטליזם הדורסני השאיר אדמה חרוכה למרבית אוכלוסיות העולם, והעושר מצוי בידי מעטים. בית הספר לקיימות מכשיר יזמים ואנשי מקצוע בעלי ראייה חברתית, כלכלית ועסקית והביקוש לבוגריו נמצא בעלייה מתמדת.

 

אוניברסיטת רייכמן מציעה תכנית לימודים ייחודית מסוגה בישראל המעניקה ראייה רחבה של בעיות ומלמדת גישה יזמית לפתרונות, תוך מתן כלים ופיתוח הבנה רחבה של המרחב הרגולטורי, הציבורי והעסקי.

 


מה לומדים בתואר בקיימות?

 

יתרון תכנית הלימודים בקיימות הוא בשילובה עם תואר ראשון בכלכלה או בממשל, והיא כוללת גם קורסים בתחומים שונים כמו משפט, יזמות ותכנון. במהלך התואר הסטודנטים מקבלים את הידע והכלים הנחוצים להבין היבטים של איכות הסביבה, תהליכים טבעיים-ביולוגים ושינויי אקלים, על מנת שיוכלו לפתח פתרונות וטכנולוגיות סביבתיות חדשניים לייעול משק האנרגיה, התחבורה, התעופה והמזון.

 

השילוב של קיימות עם ממשל או עם כלכלה נותן יתרון לבוגרי התואר במגוון תחומי עיסוק. "הבוגרים שלנו התברגו בתפקידים משמעותיים בתחום. חלקם הקימו חברות סטארט-אפ, או השתלבו בתעשיית הקלינטק, אחרים בחברות מובילות במשק, במגזר הציבורי, בכנסת ובמשרדי הממשלה.

כל הנושאים החמים ביותר בתחום, עליהם אנחנו שומעים בתקשורת, נלמדים אצלנו, מה שהופך את התואר למאוד אקטואלי ורלוונטי לחיינו. התואר מספק הבנה של מדעי כדור הארץ והסביבה, של החקיקה, של הרגולציה הבינלאומית, של נושאי אנרגיה, מים, מזון, תחבורה, ערים חכמות, אנרגיות מתחדשות ושינויי אקלים", אומר פרופ' יאיר.

 

 

בוגרי קיימות בלב התעשייה, היזמות והעשייה:


"לימודי קיימות הם הרבה מעבר לתואר אקדמי. מדובר בתפיסת עולם שתשנה אותך ותלווה אותך בכל אשר תפנה בחיים", אור בוקובזה בוגר קיימות וממשל, יזם סביבתי שהקים את Venn, חברת סטארט-אפ המציעה פתרון שכונתי וקהילתי שמאפשר לאזן את החיים האורבניים עם חיי קהילה אמתיים, צמיחה אישית ומעורבות חברתית: "בתואר בקיימות מצאתי את החדשנות והקדמה שחיפשתי באקדמיה וכן את השילוב המדויק של אנשים, השכלה והזדמנויות. מעבר לאיכות המרצים או היוקרה האקדמית, חיפשתי בעיקר את הרוח שתשמר ותפתח את הניצוץ היזמי לבנות חזון משמעותי, כזה שאפשר לקחת איתי לדרך גם לעתיד".

 

בית הספר לקיימות באוניברסיטת רייכמן שם דגש על המפגש בין יזמות לקיימות. יזמות יכולה להיות הקמת מיזם עצמאי, אבל גם השתלבות של בוגרי בית הספר בארגונים והובלת הרעיונות של שמירה על האיזון בין פיתוח עסקי לקיום ושמירה על איכות החיים של כולנו.

 

אייל קנטון, בוגר בית הספר, הקים ביחד עם קבוצת שותפים שהכיר בהמלך הלימודים את AgroFuture - רשת חממות הידרופוניות (על מצע של מים), הממוקמות על גגות מבנים עירוניים. הרעיון הוא לגדל תוצרת חקלאית בתוך העיר ולמכור אותה ישירות לצרכן הקצה. היתרון הסביבתי טמון בחיסכון במים ובפליטות מזהמים: הטכנולוגיה עושה שימוש רק בכ-10% מכמות המים הנהוגה בחקלאות ולא משנעים סחורה למרחקים גדולים.

לדבריו, "קיימות מציעה מבט מפוקח על עולמנו וצריכה לשמש אמת מידה בעיצוב קבלת החלטות. התואר חשף אותי לעולם היזמות והיווה עבורי מקפצה מאתגרת ומשמעותית."

 

גם נמרוד כהן, בוגר בית הספר, השתלב בעשייה וכיום הוא שותף מייסד ב-Avenews-GT, פלטפורמת מסחר דיגיטלית של מוצרים חקלאיים. "על סמך מספר עקרונות מפתח שרכשתי במהלך התואר, הקמתי את החברה שאני שותף בה כיום", הוא מספר.

 

אבל לא חייבים לסיים את התואר בשביל להשתלב בתעשייה. עדי סלע, סטודנטית לקיימות וממשל וכיום ממקימי מיזם "גאיה פתרונות אקולוגיים" המספק פתרונות לבעלי עסקים ולתעשייה בתחום טיוב מים, שפכים ואנרגיות מתחדשות:

"רק כשהגעתי לבינתחומי (לימים אוניברסיטת רייכמן) הבנתי כמה עולם היזמות ועולם הסביבה מתחברים. להיות בעלת חברה בגיל כל כך צעיר זה לא מובן מאליו ואני נותנת את כל הקרדיט לבית הספר לקיימות. החיבור בין קיימות, יזמות ועסקים זה משהו שהרווחתי רק פה, במסגרת הלימודים ואני מאוד שמחה שלמדתי במסלול הזה".


לפרטים נוספים לחצו כאן>>