חדשות

יש לכם את מה שצריך כדי להיות יזמים מצליחים?

20 מרץ
2022

בית ספר אדלסון ליזמות

שתפו ב:

האם כל אחד מאתנו יכול להיות יזם או שאנחנו חייבים להיות בעלי איזה רצף גנטי שיאפשר לנו ליזום? ואם באמת יש לנו את זה, האם זה בהכרח אומר שנצליח? פגשנו את ד"ר יוסי מערבי, דיקן בית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן, מומחה לחדשנות ויזמות, לשיחה על יזמות.

 

אנחנו שומעים על תכונות אופי שמאפיינות יזמים ומנהלים, האם לדעתך כל אחד יכול להיות יזם או שיזמים חייבים להיות בעלי אישיות 'יזמית' כדי להצליח?

 

אנחנו יודעים שיש סט תכונות בסיסי שיזם צריך שיהיו לו. יש על כך הרבה מאוד מחקרים, כולל מאמרי סקירה ומחקרי מטה אנליזה שבוחנים הרבה מחקרים יחדיו. בסופו של דבר, אנחנו רואים שאותו סט של תכונות מהווה תנאי הכרחי, אך לא מספיק.

 

ישנם מחקרים שניסו לקשור בין רמת האינטליגנציה לבין יצירתיות, שהיא תכונה הכרחית עבור היזם הפוטנציאלי שצריך ליצור רעיון חדש. המחקרים מצאו טווח IQ שבו נמצאים אנשים יצירתיים והוא בין 110 ל-120. זה ציון גבוה אבל הוא לא נחשב ליוצא דופן ואדם בעל IQ בטווח זה לא נחשב לגאון.

דוגמה נוספת היא היכולת להתמודד עם מצבים לא ברורים. האם אתה אדם שיכול להתמודד עם מצב לא ברור, עם עתיד מעורפל, או שאתה צריך שהכל יתקיים על פי מסגרות ברורות? לאלו שנמצאו כי הם יכולים להתמודד עם מצבים מעורפלים, סיכוי גבוה יותר להצליח בעולם היזמי. ישנן תכונות נוספות, לדוגמה, היכולת להתמודד עם מצבי סיכון. כמו כולנו גם יזמים לא אוהבים סיכונים, אבל הם כן יכולים להתמודד עם מצבי סיכון יותר מאשר האדם הממוצע.

 

מי שיש לו את סט התכונות האלו ותכונות נוספות, עובר את הסף, אבל מפה והלאה, כדי לממש את היצירתיות ישנם הרבה גורמים נסיבתיים. המוטיבציה שלך, רמת ההשכלה, גישה למשאבים, הם אלו שיאפשרו לך ליצור חדשנות או לא. יש הרבה דברים שיזם צריך ללמוד, כמו איך לבנות מודל עסקי סביב הרעיון, איך בונים רשת של שותפויות, איך בונים צוות נכון וכן הלאה.

 

איך אתם מוודאים שלמועמדים שפונים לתוכנית הלימודים שלכם יש את התכונות הללו?

 

ברוב התארים והמוסדות מבקשים מהמועמדים לעמוד בסף ציוני בגרות ופסיכומטרי. בתהליך המיון שלנו, אנחנו מנסים להבין אם למועמדים ולמועמדות יש את הניצוץ היזמי, אנחנו כבר נבעיר את האש.

 

אנחנו מבקשים שלושה דברים: עמידה בסף ציונים מסוים; מילוי שאלון הרשמה מאוד מפורט שדרכו ננסה להבין האם קיים אצל המועמדים אותו גרעין אישי, פנימי, מוטיבציוני ואנרגטי, ודבר אחרון הוא מכתבי המלצה דרכם ננסה להבין האם יש להם את הפוטנציאל.

 

הללו יכולים לסייע לנו לזהות הצטיינות יתרה בעשייה שתעיד על היכולות שלהם, גם אין הציונים שלהם אינם גבוהים מאוד. לדוגמה, אם הם היו קצינים או קצינות בצבא והובילו תהליך של שינוי ביחידות שלהם, אנחנו יכולים להגיד 'אוקי, הם יודעים לעבוד בצוות, להנהיג ולחולל שינוי ובעצם הם יצרו יזמות פנים ארגונית ביחידה צבאית'. אנשים אלה יכולים לקבל הרבה נקודות לא הודות לציונים אלא על רקע יכולת ביצועית.

 

איך השינויים הגלובליים הדרמטיים ישפיעו על סטארטאפים בשנים הקרובות?

 

לא רק שהשינוי הוא דרמטי, גם הקצב שלו דרמטי. יש כמה מחקרים בני עשרות שנים, שמדברים על דבר שנקרא "מחזור החיים הארגוני" וטוענים שאפשר לבנות סוג של עקומת פעמון המתארת איך מתפתח ארגון באנלוגיה לאורגניזם חי. כפי שתינוק גדל, הופך לילד ולמבוגר, מגיע לכמה שנים שהוא נמצא בשיאו ואז מתחיל תהליך של הזדקנות עד שהוא מגיע למוות כך ניתן לתאר גם ארגון. הוא מתחיל כסטארט-אפ וצומח וגדל, מגיע לשיא ואחרי השיא מתחיל תהליך של שחיקה וירידה עד שהוא ימות. אך בעוד שאצל אורגניזמים המוות מחויב מציאות, בארגונים כן אפשר למצוא דרך להחיות את הארגון ולמעשה לקיים אותו לנצח. ארגון יכול לעשות את זה אם הוא כל הזמן ימצא דרכים להמציא את עצמו מחדש. הדרך לחיי נצח ארגוניים עובר במושג של חדשנות. הדוגמה הכי מפורסמת היא של חברת Apple שבעשורים האחרונים כל הזמן ממציאה את עצמה מחדש. היא התחילה עם מחשבים אישיים, עברה ל-iPod ול-iTunes ומשם ל-iPhone. כל אחד מן השלבים האלו הן חברות בפני עצמן. וכל מעגל כזה של חדשנות מאפשר לארגון למתוח את עצמו עוד ועוד לחיי הנצח.

 

אם בעבר מחזור הארגון היה נפרש על מאות שנים, למשל מפעל משפחתי שעובר מאב לבן במשך עשרות דורות, בעשורים האחרונים אנחנו רואים שהמחזור הזה מתכווץ. בחברות המובילות בנסדאק באינדקס של ה-Top 500 חברה הייתה מחזיקה בממוצע בעבר 40-50 שנה. היום היא נמצאת שם 15-20 שנה. הפעמון מתכווץ. בנוסף, אם נחשוב על מגפת הקורונה ועל המשבר שהיא יצרה, אז די ברור שגם בקרב אנשים וגם בקרב עסקים וארגונים יצירתיות, יזמות וחדשנות היו מילות המפתח בהתמודדות עם המשבר. כולנו צריכים להמציא את עצמנו מחדש, לראות במשבר הזדמנות ולא רק קטסטרופה, וזה בדיוק סוג הכלים, החינוך והבטחון שאנו מבקשים להעניק לסטודנטים שלנו.

 

יריד מעסיקים-מתמחים של קורס ההתמחות בסטארטאפים של בית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן.  צילום: עדי כהן-צדקיריד מעסיקים-מתמחים של קורס ההתמחות בסטארטאפים של בית ספר אדלסון ליזמות באוניברסיטת רייכמן. צילום: עדי כהן-צדק

 

איך יזם צריך להתאים את עצמו לשינויים האלו?

 

העבודה של היזם היא לחדש וליצור כל הזמן, בוודאי לנוכח דינמיות השינויים בסביבתו. לכן השכלה יזמית היא כל כך חשובה. היא חשובה עם את מובילה ארגון, וגם אם את חלק ממנו כעובדת או מנהלת. אם יש לך את הכלים ליצור וליזום, את מייצרת מוכנות לעולם החדש.

 

אומרים שעולם התעסוקה משתנה באופן דרמטי והרבה אנשים הולכים לאבד את העבודה שלהם. 5% מכלל המשרות ניתנות כבר היום להחלפה מלאה על ידי רובוטים וסדר גדול של 40%-50% יכולים להיות מוחלפים באיזשהו אופן על ידי רובוטים. מה יקרה בעוד חמש, עשר או עשרים שנה? הרבה מאוד אנשים יאבדו את העבודה שלהם. במצב כזה כשאנחנו שואלים את עצמנו האם כדאי לנו להמציא את עצמנו מחדש או לחכות שיבוא מישהו ויושיע אותנו, אותו מישהו הוא בעצם הארגון שמחפש להחליף אותנו ולהעסיק רובוט. השכלה יזמית יכולה לאפשר לנו להקים משהו חדש בעצמנו. משהו חדשני, מעניין, עם מודל עסקי יישומי שיכול לייצר הכנסה.

 

מה מאפיין יזמים שיצאו מתכנית הלימודים שלכם לתואר ראשון ביזמות?

 

לפני הכול, הם יודעים איך להקים מיזם, או פרויקט חדשנות בארגון קיים. שם התואר הוא תואר ביזמות אבל השם המלא הוא "יזמות וחדשנות" והכוונה היא לחדשנות פנים ארגונית. כלומר, גם מי שלא יקים מיזם אלא יהיה חלק מהעולם הארגוני, יהיו בידיו כלים קריטיים עבורו.

 

בנוסף, היזם לא יהיה "יזם כללי". כל סטודנט יכול לבחור בשני תחומי התמחות כמו נדל"ן, ביוטק, סייבר, פינטק, קיימות ויזמות קלינטק, חדשנות בעולם האופנה, חדשנות בעולם ההשכלה ועוד מספר תחומים ולהתמקצע בהם. זה חשוב כי גם הניסיון הפרקטי וגם הניסיון האקדמי מראים שצריכה להיות הבנה מעמיקה בתחום מסוים לפני שניתן ליזום בו.

 

התואר הוא בין-תחומי שכולל את השילוב של יזמות-כלכלה, יזמות-מדעי המחשב ויזמות-מנהל עסקים, כאשר השילוב של מנהל עסקים ומדעי המחשב נלמד גם במסלול הבינלאומי.

 

בנוסף לזה, בוגרי התכנית יצאו עם ידע מקצועי רחב הנדרש בהקמת מיזם, ומגוון רחב של כלים מקצועיים המהווים למעשה מקצועות בעולם ההייטק: בין אם זה ניהול מוצר, שיווק דיגיטלי, חווית משתמש, תכנות, Data Science וכן הלאה.


בדרך כלל בחודשים הראשונים של הקמת המיזם אין ליזם את האפשרות לשלם לאיש מקצוע והוא נאלץ להתמודד עם הדברים האלו בעצמו. הלימודים יתנו לו את הכלים האלו. מעבר לכך, אם הבוגר לא ירצה להתחיל מיד בהקמת המיזם שלו אלא לעבוד בחברה גדולה כמה שנים יהיו בידיו מספר יכולות נוספות.


לבסוף, בוגרי התכנית יצאו עם יכולת נוספת והיא self-efficacy (מסוגלות עצמית). מדובר במושג די וותיק שקיים במחקר כבר כמה שנים. בכל תחום פעילות בעולם יש את היכולות שלי ובנפרד את האמונה שלי ביכולות שלי. שני אנשים בעלי יכולת זהה יכולים להגיע להישגים שונים בזכות ה-self-efficacy. לדוגמא, לשני שחקני כדורסל יכולות להיות יכולות זהות, אבל אחד יהפוך לכוכב NBA והשני יככב בליגת נוער ותו לא. בשנות ה-20 לחיי לימדתי קורסי הכנה לפסיכומטרי וראיתי כיצד שני צעירים בעלי יכולות זהות מבחינת הבנה לוגית, זיכרון, מתמטיקה, הסקת מסקנות וכן הלאה מגיעים להפרשים של 100 נקודות ויותר בציון. זה לא קשור רק ליכולת עצמה אלא לביטחון ביכולת. אבל, בניגוד לתכונות האישיות שהזכרנו בהתחלה, כאן מדובר ביכולת נרכשת. בלימודי תואר ראשון ביזמות ניתן להנחיל את יכולת ה-self-efficacy לסטודנטים באמצעות הכוונה, מנטורים, ליווי של צעד אחר צעד בהקמת המיזם שאותו הם יוצרים במסגרת הלימודים. בתהליך כזה מתחזקת אצל הסטודנטים תחושת המסוגלות. גם אם הם יזנחו את אותו המיזם לאחר הלימודים, ה-self-efficacy יישאר איתם.

 

בית ספר אדלסון ליזמות - אוניברסיטת רייכמן. צילום: עמית גירון

בית ספר אדלסון ליזמות - אוניברסיטת רייכמן. צילום: עמית גירון

 

אחד הכלים המשמעותיים עבור יזמים הוא קשרים וחיבורים. מה קורה כשעוברים מהאקדמיה לעולם האמיתי?

 

אחד הכלים הכי חשובים להצלחה הוא רשת נטוורקינג חזקה. בין אם זה לצורך השקעה, קבלת עצה, פתיחת דלת אצל שותף וכן הלאה. כבר במסגרת הלימודים אנחנו מייצרים את החיבור לתעשייה בכמה רמות. ראשית, יש לנו תכנית מנטורים גדולה עם עשרות מומחים מתחומים שונים שמלווים את הסטודנטים. שנית, השנה נפתחה לראשונה תכנית המצטיינים של בית הספר, תכנית דו-שנתית שכוללת 20 סטודנטים מצטיינים שאותרו עוד בשלבי הקבלה ללימודים. אותם סטודנטים מלווים בצורה של אחד על אחד ע"י מנטורים ומנטוריות מובילים מהתעשייה.

 

בעוד שכשליש מהקורסים מועברים ע"י סגל פנימי, שני שליש נוספים מועברים ע"י מומחים מהתעשייה. לדוגמה, בקורס בנושא יזמות נדל"ן, המרצה הוא יזם נדל"ן עם נסיון של עשרים שנה בשוק הנדל"ן הבינלאומי, והוא מביא את הניסיון שלו מהשטח לכיתה. גם הסגל הפנימי שלנו למעשה מחובר לתעשייה, החל הדיקן שלנו, פרופ' יאיר טאומן, דרך כל הסגל שכל אחד בדרכו הוא לא רק איש אקדמיה שעשה את המסלול האקדמי אלא כחלק מההתפתחות המקצועית שלו הוא הקים מיזמים, השקיע בהם או ישב במועצת המנהלים וכן הלאה. מעבר לכך אנחנו משתמשים בקשרים של הסגל שלנו כדי לחבר את הסטודנטים לאנשים רלוונטיים בתעשייה.

 

את החיבור לתעשייה ניתן לראות גם במסגרת הקורס Co-Op Startup Experience, קורס אקדמי שמאפשר לסטודנטים להתמחות בחברות אמיתיות במשך עשרה שבועות במקום לשבת בכיתה. ההתמחות מתבצעת בחברות חדשניות וסטארט-אפים מהאקו-סיסטם היזמי ולסטודנטים מוצעים מגוון של תפקידי התמחות בשיווק, מחקר, ניתוח, מימון, עיצוב, טכנולוגיה ועוד.

 

בנוסף, השנה בית הספר מקיים לראשונה את הקורס "דור העתיד ביזמות". במסגרתו, הסטודנטים מלווים וחונכים תלמידי תיכון בפרויקטים יזמיים ומקבלים חוויה יחודית ומשמעותית בעולם היזמות. הקורס מציע לסטודנטים התנסות מעשית בשיתוף עם 4 ארגונים חינוכיים מובילים בישראל: יזמים צעירים, MAX, יוניסטרים ועמל.

 

ואז הגיעה הקורונה

 

הקורונה הפתיעה את כולנו אך במהרה הצלחנו להפוך את האתגר להזדמנות וכבר בסמסטר הקודם הוספנו פעילויות מקוונות מיוחדות כדי להעשיר ולקדם את הסטודנטים שלנו גם בתקופה מאתגרת שכזו. במסגרת זו, לסטודנטים שלנו יש כל ערב פעילות אקסטרה-אקדמית המשדרגת את ארגז הכלים שלהם, כגון: מפגשי מאסטר קלאס עם בכירים מכל התחומים, סדנאות העשרה מעשיות, מפגשי מנטורינג, מפגשי מדיטציה ונטוורקינג, ביקורי חברות ועוד.

 

בספטמבר האחרון הסתיים המחזור הראשון של בית הספר ליזמות ואנו שמחים ומתרגשים לראות את הבוגרים שלנו משתלבים בתעשייה ומיישמים את הכלים והידע שרכשו במהלך התואר.

 

דנה פדר בוגרת מחזור א' במסלול יזמות-מדעי המחשב:

"לימודי היזמות יחד עם לימודי מדעי המחשב הכשירו אותי להתמקצע בעולם הטכנולוגי וההייטק שמתקדם ונתון לשינויים כל הזמן. מעבר ללימודים מקצועיים ברמה גבוהה שהאוניברסיטה מציעה, נהניתי מאוד מחווית הלימודים עצמה ומכלל התכניות הנוספות הפרושות בפני הסטודנטים, בעיקר מהתנסויות פרקטיות לתעשייה. כל זאת הכשיר אותי להשתלב בחברת סטארטאפ כמפתחת Full Stack."

 

הילה אמדור, בוגרת מחזור א' במסלול יזמות-מנהל עסקים:

"התואר הראשון בבית הספר ליזמות באוניברסיטת רייכמן היה חוויה בלתי נשכחת עבורי! בראש ובראשונה התואר פתח אותי לעולם תוכן שלא הכרתי, סיפק לי מגוון התנסויות ועזר לי לעצב את הזהות המקצועית שלי. התכנית המשמעותית ביותר בשבילי היייתה "פרויקט לאומי לחדשנות" שהתמקדה בחדשנות פנים ארגונית בה התנסתי גם בכתיבת עבודת מחקר מקיפה וגם בהובלת פרויקט חדשנות מעשי עבור חברה ישראלית גדולה."

 

רועי יטבת, בוגר מחזור א' במסלול יזמות-מדעי המחשב, יזם ומייסד שותף של Pumba, סטארטאפ זוכה בתחרות הסטארטאפים של ביה"ס לשנת 2020:

"באמצעות התואר ביזמות הצלחתי להגשים את המטרות והשאיפות שלי בעולם היזמות. בחרתי בתואר ביזמות כדי ללמוד איך להקים מיזם וכדי למצוא שותף למיזם, והיום יש לי מיזם עם שותף שהכרתי במסגרת התואר. במהלך התואר עבדתי בסטארטאפ, והתכנים שלמדתי בלימודים שימשו אותי בשגרת העבודה היומיומית שלי, כך שלא יכולתי לבקש תוכנית לימודים ערכית יותר מזו של התואר ביזמות.

בית ספר אדלסון ליזמות הוא סטארטאפ מצליח בפני עצמו וזה מה שהופך אותו להיות המקום הכי טוב ללמוד בו יזמות. חוויית הלימודים מלאת הזדמנויות יקרות ערך שמקדמות את הסטודנט להיות יזם אמיתי. במסגרת הלימודים, השתתפתי בכנס יזמות בין לאומי בניו יורק מטעם אוניברסיטת פרינסטון. בנוסף, ביקרתי בהרבה סטארטאפים ישראליים, פגשתי את היזמים המובילים במשק הישראלי ויצרתי רשת קשרים חזקה מאוד שמאפשרת לי היום כיזם לקדם את המיזם שלי במהירות שיא".

 


רוצים לשמוע עוד על התכנית לתואר ראשון ביזמות באוניברסיטת רייכמן? לחצו כאן>>