{"dir":"rtl","htmlContent":"

מרכז אריסון ESG קיים כנס באוניברסיטת רייכמן תחת הנושא ״בין אסדרה לאסטרטגיה״.

במהלך הכנס, עלה לדיון תפקידו של דיווח ESG כמנוף עסקי חיוני להשתלבות התאגידים הישראליים בכלכלה הגלובלית.

דיון זה נשען על נייר עמדה מאת שלומי שוב ושושי כהן והיווה פלטפורמה לדיונים מקצועיים בנושא אתגרי היישום, פוטנציאל ההסדרה וההזדמנויות הטמונות בדיווחי ESG.

הדיון התמקד ביצירת מסגרת דיווח מתאימה לישראל, בהיבטי המשכיות עסקית והתמודדות עם סיכונים סביבתיים, חברתיים וממשלתיים, לצד הצעות לפתרונות מעשיים שיכולים לשמש את המגזר העסקי בשיפור ביצועים ובניית חוסן אסטרטגי לטווח הארוך.

דוברי הכנס:

יאיר אבידן, יו"ר הועדה המייעצת, מכון אריסון ל-ESG, המפקח על הבנקים לשעבר

עו״ד ספי זינגר, יו"ר הרשות לניירות ערך ״ העיקרון המוביל הוא הגילוי וההגנה על המשקיעים. הפרספקטיבה שאנחנו רואים לנגד עינינו זה איזה סיכון המשקיע חשוף, ככל שהמשקיעים ידרשו esg כך נדרוש גם אנחנו. אנו מבינים שהעולם מתקדם בכיוון הזה ואנו לא נשאר מאחור״

ד״ר רות דגן, ראש מחלקת איכות הסביבה ושינוי אקלים, הרצוג, פוקס נאמן; ראש חטיבת אקלים וקשרים בינלאומיים, מרכז אריסון ל-ESG: ״יש כאן הזדמנות מימונית השקעתית פנומנלית. צריך להסתכל על התמונה הרחבה שמורכבת מהרבה מאוד חלקים ולהבין שהנושא של חובת הדיווח הוא חלק ממערך שלם שפועל ביחד כמכונה כמעט משומנת למען מטרה משותפת.״

רו״ח שלומי שוב, ראש תוכנית חשבונאות וסגן דיקן בית הספר אריסון למנהל עסקים באוניברסיטת רייכמן; עומד בראש פורום שווי הוגן ומחבר ספרים בתחום החשבונאות הפיננסית: ״בראיה של משקיעים, לחשבונאות אין כלים לתת ביטוי להשלכות ESG בשלב מוקדם בתהליך רכישת חברה. המשקיעים צריכים את המידע בצורה המאפשרת השוואה שמגלמת סיכון והשפעה.״

רו״ח שושי כהן, ראש צוות לשעבר במחלקת התאגידים של הרשות לניירות ערך: ״לכל גוף שמכבד את עצמו היום יש משנת esg סדורה, ישראל חייבת לקחת חלק, ולבנות גופים שאפשר להישען עליהם כדי לא להישאר מאחור. השאלה היא לא האם אלא מתי.״

משתתפי הפאנל:

רו״ח ארז סופר, שותף מנהל ב-BDO ישראל: "יש לצור מפת דרכים שתסייע בפיזור הערפל, אין צורך לייצר תקינה משלנו. הטמאת ESG בארגונים צריכה להגיע מלמעלה למטה ע"י המנהלים הבכירים".

עו״ד חגית גניש גיל, ראש מערך ESG בקבוצת בזן: ״הסדרת הדיווח זו לא הכבדה רגולטורית אלא הקלה של וודאות.״

עו״ד מיכל ארלוזרוב, דירקטורית בחברות ציבוריות: ״צריך להתחיל כמו בבית ספר עקב בצד אגודל. יש להימנע מרגולציה שהציבור לא יכול לעמוד בה ולכן להתחיל מחובת דיווח מקלה.״

רו״ח רעות קסלר, מחלקת התאגידים ברשות לניירות ערך: "כיום חובת הדיווח המוטלת על תאגידים בישראל בנושא סיכונים סביבתיים הינה מילולית ולא מדידה. הרשות פועלת בנושא, מפרסמת ניירות ומבצעת ביקורת. הערכה היא שכאשר נמליץ לאמץ תקינה זו תהיה ISSB.

ד״ר שחר הדר, שותף במשרד עו"ד מיתר: "תפקיד הרשות לניירות ערך הוא להגן על האינטרס של ציבור המשקיעים, יש להבדיל בין דיווח המבטא סיכונים לבין דיווח המקדם פיקוח על התנהגות. ההטמעה צריכה לבוא דרך רגולוציות ייעודיות בתחומים רלוונטים ואכיפה".

מגיבים במהלך הדיון:

פרופ' עלי בוקשפן, מנהל מרכז אריסון ל-ESG ומנהל אקדמי, בית הספר הארי רדזינר למשפטים

עברי ורבין, מנכ״ל ומייסד Good Vision.

גלית כהן, ראשת תכנית שינויי אקלים וביטחון לאומי במכון למחקרי ביטחון לאומי; מנכ״לית המשרד להגנת הסביבה היוצאת.

נגה נדן, מנכ“לית ומייסדת חברת Greeneye.

אילן גילדין הכלכלן הראשי ברשות ניירות הערך.

שוני אלבק, היועץ המשפטי של רשות ניירות הערך לשעבר.

איתי ז׳טלני, שותף EY,חדשנות ו-ESG.

עוד השתתפו:

ססיל בליליוס, ראש תחום אימפקט וקיימות בקרן ההון סיכון Pitango.

עומרי בוראל: מייסדת TechForGood, IMagine IMpact.

ד״ר איה נבון: ראש תחום מחקר בפורום הישראלי לכלכלת אימפקט.

סיכום:

הייתה הסכמה רחבה כי אסדרת שיטת הדיווח מהווה אבן יסוד חיונית ליצירת תשתית ברורה ואחידה, שתאפשר השוואה אפקטיבית בין חברות בצורה מדידה של סיכון והשפעה. הדבר נתפס כאינטרס משותף למגזר העסקי, לממשל ולמשקיעים כאחד.

נוסף על כך, הודגש כי שנת 2024 סימנה נקודת מפנה בעלייה במודעות ובמעורבות בנושא, תוך הכרה בחשיבות המשך קידום התחום, במטרה להבטיח עמידה בסטנדרטים הגלובליים ולהימנע מפערים מול מדינות מובילות כמו אירופה וארצות הברית, המשמשות מדד להשפעה.

עוד עלה כי מדד ה-ISSB נתפס כסטנדרט אידיאלי לדיווח, אך במקביל נרשמה מחלוקת בנוגע לישימותו. נטען כי בשל הפער המשמעותי בין דרישותיו למצבה הנוכחי של מרבית החברות, הוא עשוי להוות אתגר מורכב ליישום בפועל.

דברי סיכום יו״ר יאיר אבידן:

״דיברנו על תרבות – תרבות היא האסטרטגיה. על מנת להצליח, נדרשת מנהיגות וחזון (ממשלות, מאסדרים, ארגונים, חברה אזרחית, אזרחים), חשיבה לטווח ארוך, חובת נאמנות כשומרים על הסביבה והחברה, דבקות בטקסונומיה, אימוץ וניהול שרשרת הערך, התמקדות ביוזמות חינוכיות ומעורבות בעלי העניין.

עלינו להתעלות ולשלב את עולמות ה-ESG בליבת הארגונים שלנו. אין זה מספיק לעמוד בדרישות דיווח מינימליות; עלינו להטמיע עקרונות ESG עמוק בתכלית החברות, אל תוך המשימות, החזונות והיעדים האסטרטגיים שלנו. מטרת החברה צריכה לבטא בבירור את מחויבותה לאחריות סביבתית, אחריות חברתית וממשל תקין".