{"dir":"rtl","htmlContent":"

ב־16 ביולי 2026 קיים מרכז אריסון ל־ESG באוניברסיטת רייכמן שולחן עגול ב־Margalit Startup City בקריית שמונה, שעסק בתפקידו של המגזר העסקי בשיקום הצפון ובפיתוחו לטווח הארוך. במרכז המפגש עמדה השאלה כיצד ניתן להפוך מעורבות עסקית נקודתית, פילנתרופית או תגובתית לשותפות מוסדית, אסטרטגית ובת־קיימא, שתתרום לצמיחה כלכלית, לתעסוקה איכותית, לחדשנות ולחיזוק הקהילות באזור.

נקודת המוצא לדיון הייתה כי המענה הממשלתי לשיקום הצפון הוא חיוני, אך אינו מספיק לבדו ליצירת תשתית אזורית יציבה לאורך זמן. פיתוח משמעותי של הגליל המזרחי והגליל העליון מחייב שיתוף פעולה בין הממשלה והרשויות המקומיות לבין חברות, תעשייה, מעסיקים, משקיעים, מוסדות אקדמיים ומחקריים, גופים פילנתרופיים וארגוני חברה אזרחית. בהתאם לכך, ביקש השולחן העגול לזהות את חסמי העומק המעכבים את התפתחות האזור, את יתרונו היחסי של המגזר העסקי ואת המודלים שבאמצעותם ניתן למסד את מעורבותו.

הדיון התבסס על נייר עמדה בנושא שילוב המגזר העסקי בשיקום רשויות מקומיות באזורי משבר, שנכתב בהובלת ד״ר ג׳ניפר שקבטור, סגנית דיקן בית ספר לאודר לממשל, דיפלומטיה ואסטרטגיה באוניברסיטת רייכמן, יחד עם מאור אטיאס ורון קופרפיש, מתמחים במרכז אריסון ל־ESG. במהלך המפגש הוצגו החסמים המבניים והצרכים המרכזיים של האזור, ונבחנו מודלים אפשריים כגון מוסדות עוגן אזוריים, שותפויות ציבוריות־פרטיות, השקעות אימפקט, מימון מעורב, רכש מקומי וחיזוק שרשראות אספקה אזוריות.

לאחר הדיון במליאה התחלקו המשתתפים לקבוצות עבודה שעסקו במיפוי הנכסים, הצרכים והפערים בגליל המזרחי ובגליל העליון. בין הנכסים שנבחנו היו האקדמיה והמחקר, החקלאות, התיירות, התעשייה, היזמות והקהילות המקומיות. מטרת הדיון הייתה לבחון כיצד ניתן לחבר בין נכסים אלה, להסיר חסמים המונעים מהם להפוך למנועי צמיחה ולגבש כיווני פעולה ופיילוטים שאפשר לקדם בטווח הקצר והבינוני.

במפגש השתתפו נציגים ממשרדי ממשלה ומגופים ציבוריים, ובהם משרד הכלכלה והתעשייה, הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים, שירות התעסוקה ומנהלת תנופה לצפון; נציגי אוניברסיטת תל־חי, מכון מיג״ל ומרכז הידע האזורי; חברות, מפעלים וגופי השקעה ובהם GAIA Partners, קרן Northern Israeli Tech Fund, חממת Fresh Start, abra, שמיר תעשיות אופטיקה והחברה לפיתוח הגליל; וכן גופי פילנתרופיה, שותפות בין־מגזרית ויוזמות אזרחיות ובהם הפורום הכלכלי־חברתי מבית נשיאות המגזר העסקי, Jewish National Fund-USA, הביתה – חוזרים לגליל, לובי 1701 ומצפינים. המגוון הרחב של המשתתפים שיקף את ההבנה כי פיתוח אזורי בר־קיימא מחייב חיבור בין ידע מקומי, מדיניות ציבורית, הון, טכנולוגיה, יכולות ביצוע ומנהיגות אזרחית.

השולחן העגול נועד לשמש נקודת פתיחה לתהליך מתמשך. האתגר הבא הוא לתרגם את הידע והתובנות שעלו במפגש למהלכים מעשיים, לזהות תחומים שבהם למגזר העסקי יש ערך מוסף ברור, ולפתח שותפויות ופיילוטים שיוכלו לתרום לא רק לשיקום שלאחר המשבר, אלא לבניית בסיס כלכלי, תעסוקתי וקהילתי יציב עבור הגליל המזרחי והגליל העליון.